134 19 3MB
English, Hebrew Pages 308 Year 2019
A Concise Dictionary of Novel Medical and General Hebrew Terminology from the Middle Ages
A Concise Dictionary of Novel Medical and General Hebrew Terminology from the Middle Ages By
Gerrit Bos
LEIDEN | BOSTON
Cover illustration: A Cross Section of the Eye, identifying the membranes with the four humors. Manuscript from Provence, c. 1400. Ms. Paris, BN, héb. 1181, fol. 265. The Library of Congress Cataloging-in-Publication Data is available online at http://catalog.loc.gov LC record available at http://lccn.loc.gov/2019942330
Typeface for the Latin, Greek, and Cyrillic scripts: “Brill”. See and download: brill.com/brill‑typeface. ISBN 978-90-04-39865-8 (hardback) ISBN 978-90-04-39866-5 (e-book) Copyright 2019 by Koninklijke Brill NV, Leiden, The Netherlands. Koninklijke Brill NV incorporates the imprints Brill, Brill Hes & De Graaf, Brill Nijhoff, Brill Rodopi, Brill Sense, Hotei Publishing, mentis Verlag, Verlag Ferdinand Schöningh and Wilhelm Fink Verlag. All rights reserved. No part of this publication may be reproduced, translated, stored in a retrieval system, or transmitted in any form or by any means, electronic, mechanical, photocopying, recording or otherwise, without prior written permission from the publisher. Authorization to photocopy items for internal or personal use is granted by Koninklijke Brill NV provided that the appropriate fees are paid directly to The Copyright Clearance Center, 222 Rosewood Drive, Suite 910, Danvers, MA 01923, USA. Fees are subject to change. This book is printed on acid-free paper and produced in a sustainable manner.
Contents Abbreviations Introduction
vii 1
Sources and Structure of the Dictionary Dictionary
13
8
Abbreviations NM 1
NM 2 NM 3
NM 4
Gerrit Bos, Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century: Translations by Hillel Ben Samuel of Verona, Moses Ben Samuel Ibn Tibbon, Shem Tov Ben Isaac of Tortosa, Zeraḥyah Ben Isaac Ben Sheʾaltiel Ḥen, Oxford 2011 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 27). Gerrit Bos, Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century, vol. 2, Oxford 2013 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 30). Gerrit Bos, Novel Medical and General Hebrew Terminology, vol. 3: Hippocrates’ Aphorisms in the Hebrew Tradition, Oxford 2016 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 37). Gerrit Bos, Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century, vol. 4, Leiden 2019.
Introduction This dictionary has two major objectives: 1) to map the medical terminology featuring in medieval Hebrew medical works, especially those terms that do not appear in the current dictionaries at all or are inadequately1 represented and thus to facilitate study of these medical works, and 2) to identify the medical terminology used by specific authors/translators and thus to enable the identification of anonymous medical material. Unfortunately, the terminology in medieval Hebrew medical literature, both original works and translations, has been sorely neglected by modern research.2 Moreover, medical terminology is virtually lacking in the standard dictionaries for the Hebrew language, such as Ha-Millon he-ḥadash composed by Abraham Even-Shoshan.3 The only medieval medical work to which EvenShoshan refers is the Hebrew translation of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb by Nathan ha-Meʾati;4 and even those references are indirect, having been borrowed from the dictionary composed by Eliezer Ben-Yehuda. Ben-Yehuda’s dictionary is indeed the only one containing a significant number of medical terms.5 Unfortunately, Ben-Yehuda’s use of the medieval medical texts listed in the dictionary’s introduction is inconsistent at best. The only dictionary exclusively devoted to medical terms, both medieval and modern, is that by A.M. Masie, entitled Dictionary of Medicine and Allied Sciences.6 However, like the dictionary by Ben-Yehuda, it only makes occasional use of the sources registered in the introduction and only rarely differentiates between the various medieval translators. Further, since Masie’s work is alphabetized according to 1 By “inadequately,” I mean that the dictionary in question quotes the term without a proper translation and/or definition of its (novel) meaning, or that the dictionary contains no witness for the usage in the period in question. The introduction to this volume is a revised version of the introduction to G. Bos, “Medical Terminology in the Hebrew Tradition: Shem Tov Ben Isaac, Sefer ha-Shimmush, book 30,” Journal of Semitic Studies 55.1 (2010): 53–101, and of the introduction to NM 1: 1–8. 2 The following survey does not take into consideration the field of the medieval plant names and remedies, with the exception of some characteristic examples. 3 The edition I consulted is the renewed and updated edition in 5 vols., Jerusalem 2000. 4 Ibid., 1:16. 5 E. Ben-Yehuda, Millon ha-Lashon ha-Ivrit: Thesaurus Totius Hebraitatis et Veteris et Recentioris, 17 vols., 1910–59; repr., Tel Aviv 1948–59. 6 A.M. Masie, Dictionary of Medicine and Allied Sciences: Latin-English-Hebrew, ed. by S. Tchernichovsky, Jerusalem 1934.
© koninklijke brill nv, leiden, 2019 | doi:10.1163/9789004398665_002
2
introduction
the Latin or English term, it cannot be consulted for Hebrew terms. The Historical Dictionary of the Hebrew Language, which is currently being created by the Academy of the Hebrew Language, has not been taken into account consistently as it is not a dictionary in the proper sense of the word;7 moreover, consultation of this resource suggests that it is generally deficient in medieval medical terminology.8 The Bar Ilan Responsa Project has also been excluded as a source despite the fact that it contains a larger number of medieval medical terms than the Historical Dictionary. Apart from the comprehensive dictionaries, the secondary literature dealing with the subject of the medieval Hebrew medical terminology is extremely limited and generally addresses only a small number of medical terms.9 An early study is Joseph Hyrtl’s “Das Arabische und Hebräische in der Anatomie,” which was published in 1879.10 Although it was a pioneering work, it is of little use for scholars today for the following reasons: 1) it deals with very few terms; 2) most of these terms are derived from a single source, namely a printed edition of the Hebrew translation of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb, which was published in Naples in 1491–2;11 3) it does not identify particular translators. Thus, Hyrtl remarks that the term almagabani (fauces), i.e., larynx, was translated in the Hebrew Avicenna as לוֹ ַעfrom ( לוּ ַעto devour). He fails to specify to which of the different translations of Avicenna he refers. Shortly after Hyrtl, David Kaufmann’s monograph on the five senses, entitled Die Sinne: Beiträge zur Geschichte der Physiologie und Psychologie im Mittelalter aus hebräischen und arabischen Quellen, was published in Budapest 1884.12 The work is admittedly very useful even today; however, the medical terminology he discusses is limited to that of the physiology of the five senses. 7
8 9 10 11
12
Cf. the definition of the term ‘dictionary’ in The New Oxford Dictionary of English (Oxford 1998), 512: “A book that lists the words of a language in alphabetical order and gives their meaning, or that gives the equivalent words in a different language.” Cf. Bos, “Medical Terminology in the Hebrew Tradition,” 53–101. The following survey does not pretend to be complete or exhaustive. J. Hyrtl, Das Arabische und Hebräische in der Anatomie, Vienna 1879. For the Hebrew translations of the K. al-Qānūn fī al-ṭibb by Nathan ha-Meʾati, Zeraḥyah ben Isaac ben Sheʾaltiel Ḥen, Joseph Lorki, and an anonymous translator, as well as the manuscripts of these translations, see C. Rabin, “Toledot Targum Sefer ha-Qanun leIvrit,” Melilah 3–4 (1950): 132–46; B. Richler, “Manuscripts of Avicenna’s Kanon in Hebrew Translation: A Revised and Up-to-Date List,” Koroth 30.8 (1982): 145–68; L. Ferre, “Avicena Hebraico: La traducción del Canon de Medicina (The Hebrew Translation of Avicenna’s Canon),” Miscelánea de Estudios Árabes y Hebraicos 52 (2003): 163–82. It was published as part of the Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest für das Schuljahr 1883–84; repr. in: D. Kaufmann, Die Spuren al-Baṭaljûsi’s (Budapest 1880), and Studien über Salomon Ibn Gabirol (Budapest 1899), and Die Sinne (Budapest 1884), intr. by L. Jacobs, Farnborough 1972.
introduction
3
A more general study dealing with medieval medical terminology was undertaken by Hermann Kroner, a Rabbi practicing in Bopfingen, southern Germany, and published in 1921 under the title Zur Terminologie der arabischen Medizin und zu ihrem zeitgenössischen hebräischen Ausdrucke.13 However, it discusses a relatively small number of terms since it is based primarily on the Hebrew translations of some of Maimonides’ minor works, and only distinguishes between two translators, Zeraḥyah ben Isaac ben Sheʾaltiel Ḥen and Moses ben Samuel ibn Tibbon. It also suffers from a variety of errors, some resulting from the fact that Kroner only had access to corrupt manuscripts. Thus the term منهرمis translated as “Apathischer (Lässiger)”14 and should be corrected into منهزم, meaning “defeated, vanquished.” And ibid., “( تسجيعRhythmus (des Herzens) geben”) should be read as تشجيع, meaning “strengthening,” which was translated by Ibn Tibbon as לתת גבורה. In 1945, Asher Goldstein published an article entitled “Ha-Refuʾah we-haLashon ha-Ivrit (Medicine and the Hebrew Language),” in which he discusses different ways in which novel medieval Hebrew medical terminology was created. However, he only considers a few terms. Moreover, he seems to have had a certain bias against the Arabic medical terminology as he denies the important role it played in the formation of the medieval medical terminology in general, as he states explicitly: I allow myself to remind [the reader] of my warning published in “HaRofe ha-Ivri,” I (1927), p. 18, about the danger of using the Arabic [for the innovation of Hebrew medical terms], for it does not have any scientific value in our days. And also in the Golden Age of the Arabic medical science, in the Middle Ages, when it left its mark on medicine worldwide, [Hebrew] authors, doctors and translators of Arabic medical works were careful not to use Arabic medical terms. Only a few medical terms in Arabic infiltrated the Hebrew language.15 Accordingly, when discussing the term ( חולי הפילelephantiasis) as it features in the Sefer Ṣori ha-Guf by Nathan ben Joʾel Falaquera,16 Goldstein simply 13
14 15 16
H. Kroner, Zur Terminologie der arabischen Medizin und zu ihrem zeitgenössischen hebräischen Ausdrucke: An der Hand dreier medizinischer Abhandlungen des Maimonides, Berlin 1921. Ibid., 55. A. Goldstein, “Ha-Refuʾah we-ha-Lashon ha-Ivrit,” Harofé haivri: The Hebrew Medical Journal 2 (1945): 95 (trans. from the Hebrew by G. Bos). See G. Bos and R. Fontaine, “Medico-Philosophical Controversies in Nathan b. Joʾel Falaquera’s Sefer Ṣori ha-Guf,” Jewish Quarterly Review 90 (1999): 27–60.
4
introduction
states that it is a translation of Latin elephantiasis.17 However, since the work is based on Arabic sources, it would have been more appropriate to suggest that it is a loan translation from the Arabic داء الفيل. Again, in an article entitled “Munaḥim refuʾiyyim be-Ivrit mi-beḥinah historit (Medical Nomenclature in Hebrew from a Historical Point of View),” which was published in 1967, Goldstein’s discussion of some medical terms, like hernia, duodenum, cirrhosis, and their Hebrew counterparts, is primarily based on the Hebrew translation of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb and some of Maimonides’ medical writings, such as the Sefer ha-Peraqim (Medical Aphorisms).18 However, he does not specify which of the Hebrew translations he used. For instance, when discussing the disease called “hemorrhagia” (i.e., bleeding), he mentions as Hebrew equivalents from Maimonides’ writings and Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb: ,שטף דם רעף דם,תשפוכת דם, without providing sources.19 Following Goldstein, the research into medieval Hebrew medical terminology was generally limited to a study of the anatomical terms featuring in Vesalius’ Tabulae Anatomicae Sex, which was published in 1538, and his De Humani Corporis Fabrica Libri Septem, commonly known as Fabrica, which was published in 1543. As Vesalius himself knew no Hebrew, the Hebrew (and Arabic) equivalents and their transliterations for the Tabulae hail from an anonymous friend; for the Fabrica, bk. 1: On Osteology, he consulted his friend Lazarus de Frigeis of Venice, who relied, in turn, on the Naples edition of Ibn Sīnā’s K. alQānūn fī al-ṭibb mentioned above. However, the Hebrew terminology in the Fabrica edition of 1543 is very corrupt. De Frigeis’ knowledge of Hebrew and Arabic may have been rudimentary; further, the transcriber and the typesetter, who were evidently unfamiliar with Hebrew, introduced many typographical errors.20 Mordecai Etziony studied the Hebrew material in two articles, published in 1945 and 1946. The first article deals with the Hebrew anatomical terminology featuring in Vesalius’ Tabulae,21 while the second article covers the Hebrew 17 18 19 20
21
Goldstein, “Ha-Refuʾah,” 91, actually reads: אלשופנאטטיאזיס. Id., “Munaḥim refuʾiyyim be-Ivrit mi-beḥinah historit,”Koroth 4.5–7 (1967): 452–62; 4.8–10 (1968): 625–36, and 4.11–2 (1968): 773–86. Ibid., 459. See A. Vesalius, On the Fabric of the Human Body: An Annotated Translation of the 1543 and 1555 Editions of Andreas Vesalius’ “De Humani Corporis Fabrica Libri Septem,” ed. by D.H. Garrison and M.H. Hast, bk. 1, ch. 40, 166, esp. n. 5 (vesalius.northwestern.edu); see also: B.L. Gordon, “C. Singer and C. Rabin, Prelude to Modern Science: Being a Discussion of the History Sources and Circumstances of the ‘Tabulae Anatomicae Sex’ of Vesalius, Cambridge 1946” (Review), Jewish Quarterly Review 38.2 (1947), 201. M. Etziony, “The Hebrew-Aramaic Element in Vesalius’ Tabulae Anatomicae Sex: A Critical Analysis,” Bulletin of the History of Medicine 18 (1945): 413–24.
introduction
5
terms featuring in the Fabrica.22 The value of both articles lies primarily in their elucidation of the Hebrew terminology; the author does not analyse the medieval source(s), but refers to Rabbinic parallels on the basis of Marcus Jastrow’s dictionary,23 as in the case of the term ( שלביםsee below). In addition to Etziony, Charles Singer and C. Rabin studied the Hebrew material in Vesalius’ Tabulae in their monograph entitled: Prelude to Modern Science: Being a Discussion of the History Sources and Circumstances of the “Tabulae Anatomicae Sex” of Vesalius, which was published in 1946 as well.24 The authors trace the Semitic terminology in the Tabulae to contemporary oral usage in Arabic, Hebrew and Romance.25 They state explicitly that this work was not influenced by the printed Hebrew Avicenna.26 The study is valuable insofar, as the authors extensively discuss these Hebrew terms, compare them with the terminology in the Fabrica and that of the different medieval Hebrew translations of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb. Take for example, their discussion regarding the term זרוע: ZĚROAʿ is biblical, being mostly applied to the forearm. It is thus employed by Meathi and Lorci. The printed Hebrew edition of the Canon of Avicenna (1491), however, following Graciano (= Zeraḥyah Ḥen), used it for the upper arm. Doubtless on account of this confusion, Vesalius or Lazarus in the Fabrica give the phrase of the printed Hebrew Avicenna QĚNEH HA-ZEROAʿ = shaft of the upper arm.27 One more study was devoted to the Hebrew elements in Vesalius’ Fabrica by Juan Jose Barcia Goyanes and published under the title “Los terminos osteologicos de la Fabrica y la evolucion del lenguaje anatomico Hebreo en la edad media” in 1982.28 As the title indicates, the author, contrary to Etziony, dealt 22 23
24
25 26 27 28
Id., “The Hebrew-Aramaic Element in Vesalius: A Critical Analysis,” Bulletin of the History of Medicine 20.1 (1946): 36–57. M. Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Bavli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, 2 vols., 1903; repr. New York 1950. Cf. Etziony’s statement in “The HebrewAramaic Element,” 38: “References are given only in the case of some Hebrew terms. The occurrence of those equivalents which are common use in old and modern Hebrew has not been traced to any particular place in literature. Practically all references quoted are those found in Jastrow.” C. Singer and C. Rabin, Prelude to Modern Science: Being a Discussion of the History Sources and Circumstances of the “Tabulae Anatomicae Sex” of Vesalius, Cambridge 1946, esp. lxxv– lxxxvi. Ibid., lxxvii. Ibid. Ibid., 24, n. 131. J.J. Barcia Goyanes, “Los terminos osteologicos de la Fabrica y la evolucion del lenguaje anatomico Hebreo en la edad media,” Sefarad 42.2 (1982): 299–326.
6
introduction
with the origin of medieval Hebrew terminology featuring in the Fabrica, bk. 1. Thus he consulted the Hebrew translations of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb by Nathan ha-Meʾati, Zeraḥyah ben Isaac ben Sheʾaltiel Ḥen, and Joseph Lorki. The following comparative table illustrates the differences in approach by both scholars:
Goyanes
Etziony Fabrica (ed. 1543), 166, l. 20
Suturae … שלביםscelauim: The proper transliteration is shlabim meaning mortised boards, steps of a ladder, plural of שלבshalv or shalav, of the root שלב, joint.a N (= Nathan): שלבand שלביםšalaḇ, šělaḇîm. L (= Joseph Lorki): idem, Az.:b idem; Z (= Zeraḥyah): חוליהḥulyâ, member, joint, vertebra. Av (= Avicenna) uses the terms درزand دروز, which are transliterated by Alpagoc as adorem and feature in Vesalius as direzan, adorem. AHd has: šěleḇ, pl. šělaḇîm, pl. c. šilḇê. The term darz used by Avicenna is a translation of the Greek ῥοφή as used by Galen …
Suturae … שלביםscelauim: The proper transliteration is shlabim meaning mortised boards, steps of a ladder, plural of שלבshalv or shalav, the derivative of the root שלבjoin, fit in with mortise and tenon. Compare the synonym with מחוברים mechubarim, Tabula VI, 1. For שלב see Jastrow, Taanith Yerushalmi, IV 68.
a For this term, see the extensive discussion in Rabin, “Toledot Targum,” 146. b Az. is the abbreviation used by Goyanes to refer to Azriel ben Joseph of Gunzenhausen, who, with his father Joseph ben Jacob, printed the Hebrew edition of the K. al-Qānūn fī al-ṭibb (Naples 1491–2). However, this edition is, according to Richler, “Manuscripts of Avicenna’s Kanon,” 148, based on the translation of Nathan for bks. 2–5, while the edition of bk. 1 is based mainly on Lorki’s translation, which is a revision of that by Nathan. Thus, Az. is nothing else but N. In an earlier comparative study, Rabin, “Toledot Targum,” 137, came to the conclusion that this edition is mainly based on Nathan’s translation, but that the editor sometimes prefers the version of Joseph Lorki or Zeraḥyah. c I.e., Andrea Alpago (sixteenth century), who revised the Latin translation by Gerard of Cremona. d AH: I.e., The Academy of the Hebrew Language.
In a second article entitled “Medieval Hebrew Anatomical Names: A Contribution to Their History,” published in 1985,29 Goyanes studied nineteen (mainly 29
J.J. Barcia Goyanes, “Medieval Hebrew Anatomical Names: A Contribution to Their History,” Koroth 8.11–2 (1985): 192–202.
introduction
7
anatomical) terms in the previously mentioned translations of Ibn Sīnā’s K. alQānūn fī al-ṭibb, and in Shem Tov ben Isaac’s Hebrew translation of al-Rāzī’s K. al-Manṣūrī. The usefulness of the published studies is unfortunately limited because they discuss so few terms. Thus, they do not contribute significantly to our knowledge of medieval medical terminology and do not make it easier to read the pertinent texts. Moreover, none of them is devoted to the technical vocabulary or translation technique of a particular translator. These eclectic studies do not help the reader of medieval Hebrew medical literature solve the most common problem, namely, that many of the extant medical texts do not name their translator. To deal with this unsatisfactory situation and to facilitate the study of these texts I published several volumes with a considerable number of novel Hebrew medical terms based on a wide variety of medical texts and translations. The dictionary following below is based on these volumes.30 Since research into this field is ongoing and constantly yielding more material, it is my intention to publish the dictionary not only as a printed volume, but also in the form of an online database to which new terms can be added. 30
I thank Felix Hedderich and Jessica Kley for helping me compile and arrange the terms from the following volumes: NM 1 = G. Bos, Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century: Translations by Hillel Ben Samuel of Verona, Moses Ben Samuel Ibn Tibbon, Shem Tov Ben Isaac of Tortosa, Zeraḥya Ben Isaac Ben Sheʾaltiel Ḥen, Oxford 2011 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 27); NM 2 = id., Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century, vol. 2, Oxford 2013 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 30); NM 3 = id., Novel Medical and General Hebrew Terminology, vol. 3: Hippocrates’ Aphorisms in the Hebrew Tradition, Oxford 2016 ( Journal of Semitic Studies, Suppl. 37); NM 4 = id., Novel Medical and General Hebrew Terminology from the 13th Century, vol. 4, Leiden 2019.
Sources and Structure of the Dictionary The terms discussed in this dictionary hail from both dated and undated texts and translations. The dated texts are the following: (1) Sefer Agur: Do’eg ha-Edomi’s translation (between 1197 and 1199) of a Latin version of Hippocrates’ Aphorisms.1 (2) Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus: Judah ben Solomon al-Ḥarizi’s translation (around 1200) of Pseudo-Galen’s Prohibition of Burial.2 (3) Sefer Keritut: Hillel ben Samuel of Verona’s translation (in the year 1254) of the Cyrurgia Magna, composed by Bruno Longobucco.3 (4) Sefer ha-Shimmush: Shem Tov ben Isaac of Tortosa’s translation of the K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf (The Arrangement of Medical Knowledge for One Who is Not Able to Compile a Book for Himself ), written by Abū lQāsim Khalaf ibn ʿAbbās al-Zahrāwī. Shem Tov started his translation in 1254 and completed it at an unknown date.4 (5) Hippocrates’ Aphorisms, translated by Hillel ben Samuel (around 1260) and incorporated in the commentary by Moses Rieti.5 (6) Sefer Almansur: Translation of al-Rāzī’s K. al-Manṣūrī by Shem Tov ben Isaac, which he completed in 1264.6 (7) Pirqei Abuqraṭ: Moses ben Samuel ben Judah ibn Tibbon’s translation of Maimonides’ Commentary on Hippocrates’ Aphorisms (Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ), dated 1257 or 1267.7 (8) Sefer Ṣedat ha-Derakhim: Moses ibn Tibbon’s translation (probably hailing from the year 1259) of Ibn al-Jazzār’s Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir (Provisions for the Traveller and the Nourishment for the Sedentary).8 (9) Sefer ha-Peraqim: Zeraḥyah ben Isaac ben Sheʾaltiel Ḥen’s translation (dated 1277) of Maimonides’ K. al-fuṣūl fī al-ṭibb (Medical Aphorisms).9
1 2 3 4 5 6 7 8 9
Cf. NM 3:3–6, 21–248. Cf. NM 4:4–5, 11–224. Cf. NM 1:9–46. Cf. NM 1:73–120; 4:2–3, 11–224. Cf. NM 3:6–7, 21–248. Cf. NM 2:1–20. Cf. NM 3:11–2, 21–248. Cf. NM 1:47–72; 4:1–2, 11–224. Cf. NM 1:121–95.
© koninklijke brill nv, leiden, 2019 | doi:10.1163/9789004398665_003
sources and structure of the dictionary
9
(10) Sefer ha-Qanun: Nathan ha-Meʾati’s translation (completed in 1279) of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb.10 (11) Sefer ha-Peraqim: Nathan ha-Meʾati’s translation (ca. 1280) of Maimonides’ K. al-fuṣūl fī al-ṭibb (Medical Aphorisms).11 (12) Hippocrates’ Aphorisms: Nathan ha-Meʾati’s translation (dated 1283) from the Arabic version (Fuṣūl Abūqrāṭ) incorporated in his translation of Galen’s commentary.12 (13) Pirqei Abuqraṭ: Zeraḥyah Ḥen’s translation of Hippocrates’ Aphorisms, incorporated in his translation (ca. 1277–90) of Maimonides’ commentary (Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ).13 (14) Sefer ha-Qanun: Zeraḥyah Ḥen’s translation (ca. 1280) of Ibn Sīnā’s K. alQānūn fī al-ṭibb.14 (15) Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr: Jacob ben Machir ibn Tibbon’s translation (end thirteenth century) of a Regimen of Health by Abū ʾl-Alāʾ ibn Zuhr.15 (16) Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef : David ben Abraham Caslari’s translation (ca. 1300) of Galen’s De inaequali intemperie from a Latin vorlage.16 (17) Shemot ha-Mashqim: Estori ha-Parḥi’s translation (completed at some time before 1306) of the Tabula Antidotarii, composed by Armengaud Blaise.17 (18) Qibbuṣei Maʾamarei Galenus bi-Yemei ha-Buḥran: Shimshon ben Shlomo’s translation (in the year 1322) of an abridgement (in Arabic, Ḥunayn ibn Isḥāq’s K. ayyām al-buḥrān) of Galen’s De diebus decretoriis (On Critical Days).18 (19) Pirqei Arnauṭ de Vilanova: Arnau de Vilanova’s Medicationis Parabole, translated into Hebrew (probably in 1388) by Abraham Avigdor of Arles.19 (20) Sefer ha-Qanun: Joseph ben Joshua Lorki’s translation (ca. 1400) of Ibn Sīnā’s K. al-Qānūn fī al-ṭibb.20
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
Cf. NM 4:3, 11–224. Cf. NM 2:21–94. Cf. NM 3:10, 21–248. Cf. NM 3:12–3, 21–248. Cf. NM 4:4, 11–224. Cf. NM 4:5, 11–224. Cf. NM 2:165–70. Cf. NM 4:5, 11–224. Cf. NM 2:171–3. Cf. NM 4:6, 11–224. Cf. NM 4:4, 11–224.
10
sources and structure of the dictionary
(21) Hippocrates’ Aphorisms: Hebrew translation by Judah (Astruc) ben Samuel Shalom, included in his commentary (ca. 1450).21 Undated texts consulted: (1) On the Treatment of Small Children, attributed to al-Rāzī: Translation (from a Latin vorlage, De curis puerorum) by Azariah ben Yosef ibn Abba Mari (also known as Bonfos (Bonafus) Bonfil Astruc).22 (2) On the Treatment of Small Children, attributed to al-Rāzī: Translation (from a Latin vorlage) by an anonymous author.23 (3) Sammim Libbiyim: Anonymous translation (from the Arabic) of Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya (On Cardiacs).24 (4) Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot: Anonymous translation (from the Latin) of Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya (On Cardiacs).25 (5) Pirqei Abuqraṭ: Anonymous Hebrew translation incorporated in the translation of Maimonides’ commentary (Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ).26 (6) Sefer Hanhagat ha-Beriʾut by Judah ben Jacob.27 (7) Hippocrates’ Aphorisms: Hebrew translation by Joseph ben Solomon Delmedigo.28 Some of the terms featuring in the dictionary hail from anonymous medical glossaries, extant in the following manuscripts: (1) Ms. Vatican, Biblioteca Apostolica, ebr. 361, fols. 176–81.29 (2) Ms. Oxford, Bodleian Library, Mich. Add. 22 (cat. Neubauer 2129), fols. (5b)–(16a).30 (3) Ms. Leiden, Universiteitsbibliotheek, Cod. Or. 4732/1 (SCAL 15), fols. 1a– 17b.31
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
Cf. NM 3:7–9, 21–248. Cf. NM 2:175–81. Cf. ibid. Cf. NM 4:6, 11–224. Cf. ibid. Cf. NM 3:13, 21–248. Cf. NM 4:6, 11–224. Cf. NM 3:14, 21–248. Cf. NM 4:7, 11–224. Cf. ibid. Cf. ibid.
sources and structure of the dictionary
11
Each entry is generally structured as follows: ① ② ‣ ָאָבהto pay attention: ③ Arab. ④ · أبهMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · ⑤ trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), ⑥ 25.64: גליאנוס לא יאבה בשום דבר מזה ולא ידענו אבל הוא מכה לבד. → ⑦ NM 1:128. ① ② ③ ④ ⑤ ⑥ ⑦
Hebrew term; English translation; Arabic, Latin, and/or Greek equivalent; title of original source; Hebrew translator; a quotation of the term in its Hebrew context;32 bibliographical reference.33
Entries of nouns featuring without a definite article may feature with a definite article in the quotations and vice versa, and entries of nouns featuring in singular can refer to nouns quoted in plural. Entries of verbs featuring in an active conjugation (Qal, Piʿel, Hifʿil) may appear in the corresponding passive conjugation (Nifʿal, Puʿal, Hofʿal) in the quotations, and entries of verbs featuring in a perfect conjugation can refer to verbs quoted as participles and infinitives. In a few entries, especially those derived from anonymous glossaries and original Hebrew texts, a reference to an Arabic, Latin, or Greek equivalent is missing. Regarding the translation into English: It should be noted that sometimes a singular Hebrew term has been translated as a plural one and vice versa in accord with the grammatical number of the term it has been translated from. The terms and quotations featuring in the dictionary are not always completely identical to those featuring in the different volumes of NM, as quotations have been harmonized and errors have been corrected; some of the errors found in NM 1–3 have been corrected and listed separately in NM 4. 32 33
Some terms are quoted for more than one source. In that case, the earliest occurrence is quoted first. In this way I hope to show the wider distribution of the term. I.e., one of the NM 1–4 vols., in which the term in question is discussed extensively.
Dictionary
∵
א ‣ ָאָבהto pay attention: Arab. · أبهMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.64: גליאנוס לא יאבה בשום דבר מזה ולא ידענו אבל הוא מכה לבד. → NM 1:128. ‣ ֶאֶבןmineral: Anonymous Glossary, Ms. Vatican, Biblioteca Apostolica, ebr. 361, fol. 181b: תותיאה היא טוטיאה והיא אבן דומה למרתק אבל היא יותר אדומה. → NM 4:11. • ‣ אבן הדםhematite: Arab. · شاذنةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.73: שאדנה הוא אבן הדם. → NM 2:27. ‣ ַאְבֵנטtruss: Lat. braccale · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 93b: ומונעין אותו שלא ירחב בתקון האבנט. → NM 1:16–7. ֶעֶצם → עצם אבניי • אבניי. ֲאַבְעֻּבָעה → אבעבועה. • ֲאַבְעֻּבָעהPlur. ‣ אבעבועותwatery vesicles: Arab. · نّفاخاتMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.55 (407): יתחדשו אלו האבעבועות מאד בכבד ומאמרו שמי שנתמלא בטנו מים ימות ברוב. → NM 3:21. ‣ ָאָבקpowder: Arab. سفوف/ Lat. pulvis · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23: תאר אבק חברו יצחק לפלג והרפיון וכאיבי הפרקים והרעש ומותר העב. → NM 4:11. • ‣ אבק מקררcooling remedy: Arab. · برودIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 2: תאר אבק מקרר חברו בן מאסויה יסיר הלובן וירפאהו. → NM 4:11. ‣ האבר המושל • ֵאֶברthe major organ: Arab. · العضو الرئيسAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.40 (fol. 215a): ויהיה הצמח לפעמים קרוב מאבר מושל שהמאחר לדקרו וממתין עד שיתבשל יזיק לאותו האבר המושל. → NM 1:76. • ‣ אבר שיש לו מתרים רביםa limb with many muscles: Arab. · عضو عضليIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.10: ואם היה הרצוץ באבר שיש לו מתרים רבים או עצבים שים עם מה שספרתי מעט שמן איריאוש או שמן נרקיט ומעט יין ריחני. → NM 1:60. • ( ‣ האבר הקטןlit., small member); penis: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1: והכליות מושכות המים הרעים אשר בדם ומתפרנסות ממעט האדמימות הנשאר בו ושולחות המותר אל כיס המים והוא מזומן לקבלו ולהוציאו לחוץ על פי האבר הקטן והוא השתן. → NM 4:12. • Plur. ‣ אבריםjoints: Lat. articulus, Plur. articuli · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.45 (182) (fol. 25b): מי שיבא לו מורסא או כאב באברים אחר סור:א׳׳א הקדחת מורה שאוכל מזון יותר ממה שהוא סובל. → NM 3:21. • ‣ האברים הישריםI. the noble members (organs): Lat. membra nobilia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 7 (35): משקה מטהר האדומה והדם מחזק.רושאד ורדים הפרח נודע קר בא׳ יבש בב׳ מטהר האדומה בהיות לחה הלב והאברים הישרים. → NM 4:11.
16
ָאָבשׁ
‣ II. the spiritual members (organs): Lat. membra spiritualia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 2 (25): משקה אסיטוס מעט החמוץ … משקיט הצמא מלחלח פותח מבשל האברים הישרים כמו שהוא בשלישית מהנהגות החדות. → NM 4:11. • ‣ האברים המגדליםthe nutritive members (organs): Lat. membra nutritiva · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 33 (87): גיראופילאטום … מועיל לרוע העכול וחולשתו ולסתום האברים המגדלים והרוחניים. → NM 4:12. • ‣ האיברים המיוחסיםthe principal or noble organs: Lat. membra principalia vel nobilia · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 40b: ובאמת הנגע הבא אל המעים או אל השלפוחית או אל האיברים המיוחסים לא יבריא לגמרי. → NM 1:17. • ‣ האיברים המעוליםthe noble organs: Arab. · الأعضاء الشر يفةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.79: מורסות האברים המעולים ממיתים. → NM 1:128. • ‣ האיברים הנפשייםthe spiritual members (organs): Lat. membra spiritualia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 62 (145): אם ינתן לעצור הגרת השעול אל האיברים הנפשיים יותכו ששה או ארבעה בבשול:פאולינום )זנב( סוס נקי ופפאברי לבן. → NM 4:12. • ‣ האברים הפנימייםviscera: Lat. viscera / Arab. · الأحشاءGalen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 3.3: והקבוצים המתחדשים באברים או אצל הקרום אשר יקיפם אשר,הפנימיים בקיעתם בגידים הדופקים והבלתי דופקים אשר בהם הוא להם במקום העור. → NM 2:165–6. • ‣ איברי הרוחthe spiritual members (organs): Lat. membra spiritualia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 20 (61): דיאה פינידיאון פניד ברקוח עשוי עם סוכר חם לח מועיל ליובש הריאה ולכל איברי הרוח. → NM 4:13. • ‣ האיברים הרוחייםthe spiritual members (organs): Lat. membra spiritualia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 6 (33): משקה ויאולד ויאוליש הפרח נודע קר בסוף הא׳ לח בראש הג׳ מלחלח ]המעים[ ומניע האדומה ישקיט ההתלהבות ובפרט מהכבד ואיברים הרוחיים. → NM 4:12–3. • ‣ האברים הרוחנייםthe spiritual members (organs): Lat. membra spiritualia · Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 33 (87): גיראופילאטום … מועיל לרוע העכול וחולשתו ולסתום האברים המגדלים והרוחניים. → NM 4:13. • ִרְפי ֹון → רפיון האברים. • ַּת ְרֵּדָמה → תרדמת האברים. ‣ ָאָבׁשapricot [Prunus armeniaca L.]: Arab. · برقوقAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138a, col. b: האבש יש ממנו פג בלתי מבושל כל צרכו ויש ממנו מבושל כל צרכו קוסס. → NM 4:13.
ָאד ֹם
17
• ֲאֻג ָ ּדהPlur. ‣ אגודותI. buboes: Arab. · غددAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.36 (fol. 214a): לפעמים תקרנה בגרון אגודות דומות אל האגודות אשר תקרנה מחוץ. → NM 1:76; corr. 2:198. ‣ II. callus: Arab. · تعّقدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.20 (fol. 236b): ברפואת האגודות המתהוות בעקבות קצת השברים. → NM 1:76. ‣ III. cysts: Arab. · سلعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.41 (fol. 215a): יקרו בעור הראש צמחים קטנים והם ממיני האגודות יקיפום קרומות הם להם נאדות דומים לזפק התרנגולת. → NM 1:76. ‣ IV. hoarseness: Lat. branchus, Plur. branchi · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 2.40 (92) (fol. 14a): האגודות והנזל בזקנים לא התבשלו. → NM 3:21. ‣ V. nodules: Arab. · عقدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.27 (fol. 202b): בהוצאת האגודות אשר תקרנה בשפתים. → NM 1:76. • ‣ אגודות הבשרcysts: Arab. · سلعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.45 (fol. 216a): שער מ׳׳ה בבקיעה על מיני אגודות הבשר. → NM 1:77. ֲאֻגָּדה → אגודה. ‣ ֵאדbad breath: Arab. َ · َبخرAl-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Samekh 18 (60): יועיל מדפיקת הלב והאד:סאדג ובלעז מלאבטרום. → NM 2:8–9. ָאדֹם → אדום. ‣ ֵא ִדיּוּתtransudation: Arab. · رشحMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.54 (406): כבר נאמר כי זה הפרק אינו דברי אבוקרט ואמר:אמר המפרש ג׳אלינו׳ כי לא ימנע עבור אלו הליחות לעורקים באידיות כי הטבע מתעסק לדקק הליחות ולהוציאם בכל דרך שיוכל ואפילו מאחרי הקרומים כמו שידחה המוגלא המתקבצת במה שבין החזה והריאה.
→ NM 3:24. • ‣ אידיות הדבשhoneycomb: Lat. favositas mellis · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Bonfos, ch. 1: ועשניות או אידיות הדבש הוא מין ממיני החולי הזה וימתיח על הנגע ותראה כמו קשקשים כי הוא מקשקש העור עם חכוך רב ומעט ממנו הוא כמו הדבש. → NM 2:176.
[ • ]אדםPart. Piʿel ַסם → הסם המאדם • ְמַאֵּדם.
ִזיו → זיו האדם • ָאָדם. ‣ ָאדֹםI. erysipelas: Arab. · حمرةMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.43 (263): כשתתחדש באשה הרה המורסא הנקראת האדום:אמר אבוקרט ברחמה ודאי זה הוא מאותות מות. → NM 3:22. ‣ II. livid: Arab. كمد/ Gr. πελιδνός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.47 (184): בקדחת אשר לא תבדיל הרוק:אמר בקראט האדום והדומה לדם והמוסרח ואשר הוא מסוג המרירות כלם רעות. → NM 3:21–2. • ‣ אדומהcholer (yellow bile): Lat. colera / Arab. · صفراءGalen, De inaequali intem-
א ֶדם ֹ
18
והאבר גם כן אשר בו המורסא perie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 4.3: או הוא קרוב לאברים אשר הם רבי הדם או רחוק מהם .ועוד ,כי הדם שתגבר האדומ׳ או השחורה . → NM 2:166.או הליחה או הרוח ֶ.צַמח → צמח אדום • אֶדם / Gr. ὑπόσφαγμα · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirطرفة ֹ ‣ blood-spot in the eye: Arab. wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 3 . → NM 4:13–4.השער הג׳ באודם אשר באחת קצוות העין הנקרא בער׳ טרפא (fol. 43b): · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.صفرة البيض ‣ egg yolk: Arab.אודם הביצה • המרה האדומה צבועה הרבה או בלתי צבועה הרבה Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.3: → .וכן כשתתרבה בה החמימות עד שתשוב כאודם הביצה תתילד בעורקים ובגידים הדופקים NM 1:128. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousحمرة ֲ ‣ erysipelas: Arab.אַדְמ ֶ ּדֶמת אמר המפרש :ירצה בכאב בכאן סבת הכאב כמו אם יהיה בחולה (Pirqei Abuqraṭ), 2.6 (58): .מורסא חמה או אדמדמת או מכה או פצע או חבורה והדומה לזה ולא ירגישנו ודאי שכלו מעורבב → NM 3:22. / Gr. ὑπόσφαγμα · Ibn al-Jazzār, Zād alطرفة ַ ‣ blood-spot in the eye: Arab.א ְדִמימוּתmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ואם לא יקבל תועלת ברפואות האלו יקח מרישארמה וישים אותה בקדרה וישפוך ch. 3 (fol. 44a): עליה מים וירתיחם ואחר כן יקח חתיכה מבגד פשתן ויטבול אותה במים ההם וישימה על העין כי . → NM 4:14.זה יסיר האדמימות ההוא
‣ dropsy patients: Lat. ydropici · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.אדרופיקי לכן כבדה רפואת האדרופיקי אשר לחותם עודפת Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 32b: . → NM 1:43.והיא לחות זרה ֹ.אֶדם → אודם ֹ.אֶזן → אוזן ֹ.אֶטם → אוטם ‣ harmful: Lat. inimicus / Gr. πολέμιος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benא ֹוֵיב א׳׳א :הקור אויב לעצמות ולעצבים ולשינים ולמוח ולחוט השדרה Samuel, 5.18 (238) (fol. 32a): . → NM 3:22.אבל החום מועיל ואוהב ֹ.אֶמץ → אומץ ֹ.אֶמר → אומר ֹ.אֶפל → אופל ֹ.אֶפן → אופן / Gr. στερεός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesمكتنز ‣ firm: Arab.א ֹוֵצר אמר אבקראט :כשיצא החלב משדי המעוברת יורה ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.52 (272): . → NM 3:23.זה על חולשת העובר וכאשר יהיו אוצרים יורה זה על שהעובר יותר בריא ֶ.קַמח → קמח אורובי • אורובי · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesأور يطى ‣ aorta: Arab.אוריטי אמנם החלק העולה משני חלקי ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1 (fol. 61a): . → NM 4:14.האוריטי הנה הוא מתחלק לשני חלקים
19
אֶטם ֹ
ֹ.אֶרְך → אורך · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiتوق ّى ַ ‣ I. care: a) Arab.א ְזָהָרה ראוי שתעשה האזהרה והכונה כפי האפשר בשאר מיני ההרקה ממי (Sefer ha-Peraqim), 13.38: . → NM 2:27.שיהיה ענין גופו שיהיה בשרו רך ורפה ואספוגי מהיר ההתכה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferوثيقة b) Arab. כשתחתך אבר שכבר נתעפש או שכבר מת התחזק באזהרה ושמירה ha-Peraqim), 15.12: –. → NM 2:27ועשה הרפואות אשר זכרתים אחר שתעיין בטבע מי שתרפאהו וטבע האבר 8. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiحذر ‣ II. caution: Arab. וכשיתראו סמנים מרבוי הדם עם חוזק שלשת הכחות ר׳׳ל הנפשיי (Sefer ha-Peraqim), 12.14: . → NM 2:27.והחיוני והטבעי אז תקרב להקיז מבלי אזהרה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiوزن ִ ‣ rhythm: Arab.אזּוּן כוונת האזון הנזכר במיני הדפק הוא ההקש בין זמן ההתפשטות עם זמן (Sefer ha-Peraqim), 4.2: . → NM 2:28.המנוחה אשר אחריה אֶזן ֶ.נֶקב→ נקב האזן • ֹ ְּ.פִתיָחה → פתיחת האזן • ָ.קֶצה → קצה העין מצד האזן • ׁ.שֶֹרׁש → שרש האזנים • אזנים • Plur. ָּ.דם → דם שני האחים • אחים ָ • Plur.אח1 · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemكانون ָ ‣ brazier: Arab.אח2 הלחם האפוי באח הטמון בדשן Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125a, col. 1: . → NM 4:14.רע מפני שנוי חלקיו כי חצונו נשרף כמו אש ותוכו בלתי מצטמק / Gr. περισσός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahفرد ֶ ‣ odd: Arab.אָחד אמר בקראט :אם לא תהיה סר הקדחת מהמוקדח ביום מימי Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.61 (198): . → NM 3:23.האחדים מטבעה לשוב ָ.עָצל → העצל המחזיר לאחור • ָאח ֹור ].רתע[ → הרתיע לאחור • .עֶֹמק → העומק אשר בעליון אחורי הצואר • ֲאח ֹו ִרי / Gr. στηρίζω · Maimonides, Šarḥ fuṣūlتمّكن ִ ‣ to settle: Arab.הְתַאֵחז ] • Hitpaʿelאחז[ אמר בקראט :ואם כמו כן Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.33 (170): . → NM 3:23.הקדים והטריח אבר מן האיברים קודם שיחלה בעליו באותו האבר יתאחז החולי ְ.מִעי → המעי האחרון • ַאֲחר ֹון · Ibnعلى الر يق ‣ on an empty stomach: Arab.אחרי צאת המאכל מן האצטומכא • ַאֲחֵרי al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haהלקיחה ממנו ד׳ שקלים במים חמים אחרי צאת המאכל מן Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 36a): . → NM 4:169.האצטומכא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiبعقب ַ ‣ after: Arab.אֲח ִרית ולכן בחרו אבקראט וגאלינוס כשך השעורים ומי השעורים ולהרגילם (Sefer ha-Peraqim), 13.6: . → NM 2:28.מאד נאה אצלם שיוקח ממנו דבר מועט שירחוץ אחרית הרפואה אֶטם / Lat. opilatio · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirانسداد ֹ ‣ blockage; obstruction: Arab.
ַאְטָמא
20
wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 יסור תנועת הלשון ויתבטל הדבור אם מנפילת הכח המניע אותה אשר יבא מן המח (fol. 33b): → .ואם מפני סבה מאוטם או מורסא יקרה בעצב אשר ילך בו מן המח אל הלשון כח התנועה NM 4:14–5. · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tovسدد ‣ obstructions: Arab.אטמים • Plur. טין מכתום ובלע׳ בול שגלאטום וב׳׳ח טיט חתום ben Isaac (Sefer Almansur), Ṭet 2 (40): הארמי :טוב לרקיקת הדם ולשלשולו והנאכל ממנו יוליד אטמים בכבד וגורם הפסד מזג אלא .שהוא מחזק פי האצטומכה ויסיר ממנה זוהמת המטעם המזוהם וישקיט אסטניסות וייטיב הנפש → NM 2:9. .בּ ֹוָקא → בוקא דאטמא • )ַ (Aram.אְטָמא ֵ.אֶבר → איבר ֵ.א ִדיּוּת → אידיות ִ.אכּוּל → איכול · Maimonides, K.شجرة مريم ‣ cyclamen [Cyclamen europaeum L.]: Arab.אילן מרים • ִאיָלן ואמנם הסם העב al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.99: .העצם נקרא פותח כי הוא פותח פיות העורקים מלמטה כגון השום והבצל ואילן מרים ומררת הפר → NM 2:28. / Lat. solaعنب الثعلب ‣ black nightshade [Solanum nigrum L.]: Arab.אילן השועל •trum · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer או יקח ממי אילן השועל הוא שולטרי שתים עשרה Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 5 (fol. 11b): . → NM 4:15.אוקיות ומירבולנש סיטרינש עשר אוקיות ויערבם עם מי אילן השועל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.شراب ‣ syrup: Arab.אישרוב ויש שעושין מהם Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 142b, col. a: . → NM 4:15.אישרוב להועיל מהשלשול · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanسكنجبين ‣ oxymel: Arab.אישרוב אסיטוש • at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141a, col. b: והמתילדים בארצות חזקות הקרירות הם בהפך ממה שזכרתי שהם לא יוכלו להתבשל ותתגבר עליהם הקביצות ותקונם ודחיית נזקם לבעלי החמימות למהר תכף אכילתם למצוץ מן הרמונים . → NM 4:15.הקוססים ולשתות מן האישרוב אסיטוש
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manجل ّاب ‣ julep (rose water syrup): Arab.אישרוב ג׳לאבי • ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145a, ואם תתעורר אחריו חמימות וצמא חזק צריך לשתות עליו אישרוב ג׳לאבי או אישרוב col. b: . → NM 4:15.אסיטוס במים קרים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiأكلة ִ ‣ I. canker: Arab.אכּוּל כל שחין שאינו עובר העור והם יתרחבו נקראם נמלה וכל שחין יעבר (Sefer ha-Peraqim), 23.35: . → NM 2:28–9.העור ויתרחב בבשר ובעור נקרא אכול · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahأكل ‣ II. corrosion: a) Arab. האיכול יתחדש מליחות נושכות והליחות הנושכות הם Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.60: . → NM 1:128.החריפות והחמוצות והמלוחות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferتأكّل b) Arab.
21
אל י ל
הליחות המחדשות הכאב באחד מששה פנים אם ברבוים אם בעבים ha-Peraqim), 7.19: . → NM 2:28.אם בדבקותם אם בחומם אם בקורם אם בעקיצתם ואיכולם לאבר · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfآكلة ‣ III. gangrene: Arab. האיכול trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.52 (fol. 208a): . → NM 1:77; corr.אמנם הוא הפסד מתפשט באבר ויאכלנו כאכילת האש העצים היבשים 2:198. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.أكال ‣ IV. irritation: Arab. ומהם מי שימצא Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 231a): . → NM 1:77; corr. 2:198.חכוך בפניו ובמצחו וחשיכות ואיכול בעיניו · Ibn al-Jazzār, Zād alتأكّل الأسنان ‣ corrosion of the teeth (caries): Arab.אכול השנים •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, וכאשר יכאבו ויפסדו יחסר פעולתם ויראו בהם חליים מתחלפים ומהם חליים ch. 18 (fol. 59a): נראה אותם לעין כמו אכול השנים ונקובם ועפושם ותנועתם ולכלוכם אשר יהיה עליהם ומה שדומה . → NM 4:15–6.לזה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الأكحل ‣ the median vein: Arab.האכחל • אכחל והרביעי והוא הגדול שבהם והוא אותו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): אשר יראה ויעלה וישתלח ענף מאסף עמו שריג מן הקיפאל ויתהוה ממנו האכחל ושאריתו הוא . → NM 4:16.הבאסליק
ּ ִ .גיד → גיד הראש הנקרא אכחל • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenتأكّل ֲ ‣ corrosion: Arab.אִכיָלה יקרה לנשים החולי הנקרא הגרת דם בהנקות בזה הגוף כולו .וברוב (Sefer ha-Peraqim), 16.7: יהיה זה לנשים אשר גופן יהיה לח ושמן .והדבר אשר יהיה מורק בהגרת הדם בקצת העתים הוא טרי אדום ולפעמים טרי מימיי או שיהיה נוטה אל הכרכומות .אבל אם ראית אותו כדם ההקזה . → NM 1:129.תרגיש אם יוכל להיות מאכילה שתהיה בצואר הרחם ִ.מתּוּן → המתון מן האכילה • · Ibn al-Jazzār, Zād alمتآكل ֶ ‣ being affected by caries: Arab.נֱאָכל ] • Part. Nifʿalאכל[musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ואם היה האיכול בשרשי השנים נקח עפץ בלתי נקוב וישחוק אותו ויולש בליציאום ch. 19 (fol. 61b): . → NM 4:16.או בטרבנטינה או בקטרן ואחר כן יחבש בה השן הנאכלת ִ.טיט → הטיט הנאכל • ַ.סם → הסם המאכל • ְמֲאֵּכל • Part. Piʿel ִ ‣ corrosive: Lat. corrosivus · Arnau de Vilanova, Medicatioמְתַאֵּכל • Part. Hitpaʿelהנגעים nis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.96 (110): המתאכלים אשר יתרחבו ויתפשטו אל העומק מעצמם ראוי לרפאם עם דברים קובצים ומיבשים . → NM 4:16.בלתי עוקצים ואם יהיו ארסיים כמו חולי הזאב יצטרך שיהיו בזהריים
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemألية ַ ‣ buttock: Arab.אְלָיה אך הדוקו ראוי להיותו על זה Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 4.14 (fol. 235b): התאר והוא לכרוך על השבר במצנפת גסה שלש כריכות או ארבע ולהעדיף ממנה מותר ואחר כך . → NM 1:77.לקפול השוק עד שוב העקב אצל שרש האליה
/ Gr. χόνδρος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.غضروف ‣ cartilage: Arab.אליל
22
ֲאַלְכסוֹ ִני
Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.19 (311): כאשר נחתך עצם או אליל או:אמר אבקראט עצב או המקום הדק מן הלחי או קצה הגיד לא יצמח ולא יתחבר. → NM 3:24. ‣ ֲאַלְכס ֹוִניdiagonal; oblique: Arab. · مورّبIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 46a): ואיזה שנים מצד אחד שיכווצו יטה הראש אליהם נטיה בלתי אלכסונית. → NM 4:17. ‣ ֲאַלְכס ֹוִניּנּחgoing in a diagonal, oblique line (diagonality; obliqueness): Arab. تور يب · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 46a): וסגולתו שהוא מקיים נטיית הראש בעת התהפכו אל הענין הטבעי לאלכסוניותו. → NM 4:17. [ • ]אלםInf. Nifʿal ‣ האלם לשון החולה • ֵהָאֵלםstroke: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 2.42 (94) (fol. 45a): קשה הוא בחולי חזק:אמר אפוקרט בהאלם לשון החולה כי לא ישוב עוד לדבר אך בחולי קל. → NM 3:24–5. ‣ אלף עלים • ֶאֶלףposs., yarrow; milfoil [Achillea millefolium L.]; water milfoil [Myriophyllum spicatum L.]: Gr. στρατιώτης ὁ χιλιόφυλλος; μυριόφυλλον · Anonymous Glossary, Ms. Oxford, Bodleian Library, Mich. Add. 22, fol. 6b. → NM 4:17. ֶלֶחם → הלחם האפוי באלפס • ִאְלָּפס. ‣ אם הדם • ֵאםaneurism: Arab. · أمّ الدمMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 12.38: אך הקזת העורקים הדופקים סכנה גדולה כי לפעמים לא יפסק הדם או שיתחדש ֵאם הדם. → NM 2:29. • ֲחִניָקה → חניקת האם. • ‣ אם הילדיםmother of children (a collective notion for a variety of female demons who in the Indian medico-magical tradition were believed to take possession of small children): Lat. mater puerorum · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Bonfos, ch. 7: מתעורה ופחד יקרה לילדים וימשך מזה החולי אשר נקרא אם הילדים וזה החולי אשר יקרה לילד בזמן היניקה ואותותיו שיבכה הנער ופחד גדול בשינה והיקיצה ויתוסף החום בם ויצא מפיהם ריח מוסרח. → NM 2:176; cf. BM 262.
• ‣ אם הנעריםmother of children (a collective notion for a variety of female demons who in the Indian medico-magical tradition were believed to take possession of small children): Lat. mater puerorum · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 8: מחולי אשר יקרא אם הנערים יתחייב מחולי אחד הנקרא אם הנערים זה החולי יקרה לנערים בפרק הראשון מהשנים תמיד והאות שלו בכיית הנער תמיד פחד גדול בשינה וביקיצה ירבה החום ויצא מפיו ריח מסריח. → NM 2:176; cf. BM 262.
‣ ַאָּמהI. foreskin: Lat. praeputium · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.19 (311) (fol. 40a): אם יכרת העצם או התנוך או הדק מהלחיים או האמה לא ידבקו ולא:א׳׳א יצמחו. → NM 3:25. ‣ II. urethra: a) Arab. إحليل/ Gr. οὐρήθρα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.82 (219): מי שיצא באמתו מורסא:אמר אבקראט הנה כאשר תתבשל ותפתח יתך חליו. → NM 3:25. b) Galen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur haQevurah le-Galienus), par. 31: והמקום השלישי העורק בין צדי האמה והאמה כשיהודקו הדוק חזק ירגיש האדם כמו התלהבות האש ואם תראה זה הנה הוא חי. → NM 4:17.
23
ֶאְמַצע
• ְזִקיָפה → זקיפת האמה. • ֶעֶצם → העצם שעל האמה. • ַצד → צדי האמה. • ָקֶצה → קצה האמה. • רֹאׁש → ראש האמה. • Plur. ‣ אמותI. elbows: Gr. ἀγκών, Plur. ἀγκώνες · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 6.22 (314): הנזילות היורדות מהגב לאמות תתיר ההקזה. → NM 3:25. ‣ II. forearms: Gr. πῆχυς, Plur. πήχεις · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 5.69 (289): הסימורים מתחילים בנשים על הרוב מהכסלים ובאים דרך הגב אל הראש ובגברים כמו כן על הרוב באחורי הגוף יותר מבפנים רצוני מהאמות ומהירכים ואמתות זה הוא ספוגיות שמראה השער. → NM 3:25.
‣ ִאמּוּןadministration; application: Lat. administratio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 38b: אימון הרפואות המצמיחות בשר שכתבנו בשער שעבר. → NM 1:17. ‣ ֲאִמיָצהstrengthening: Arab. · تقو يةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 55b): ואותה שהיא במקרה הוא חוזק הבשר ואמיצת הגוף. → NM 4:17. ‣ אמיצות המעים • ֲאִמיצוּתconstipation: Arab. · حبس البطنAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124a, col. 1: ומי שנזרקו עליו מים מלוחים עד שתסור ממנו רוב לחותו הנותרת בו הבלתי מבושלת יהיה מזונו פחות ממזון המהובהב ויהיה דקותו יותר וימעטו רוחותיו ויסור ממנו העפוש ויתחזק על אמיצות המעים ועכולו יהיה קשה. → NM 4:18.
[ • ]אמןPart. Nifʿal ‣ ֶנֱאָמןchronic: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 10.1: ומוליד עליו חלאים רבים רעים ונאמנים. → NM 4:110.
• Piʿel ‣ ִאֵּמןto administer; to apply: Lat. administratio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 22b: אם כן הוא כמו שאמרנו שאם מזג האבר יהיה יבש צריך שתאמן בו הרפואה המיבשת. → NM 1:17. [ • ]אמץPiʿel ‣ אימץ המעים • ִאֵּמץto cause constipation: Arab. · عقل البطنAl-Rāzī, K. alManṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Alef 13 (16): קר יבש:אקאקיא מפסיק הדם ישיב בליטת פי הטבעת ויאמץ המעים. → NM 2:9. אֶמץ ֹ • ‣ אומץ המעיםconstipation: Arab. · اعتقال الطبعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.81 (fol. 223b): והפלחים יקרו הרבה מצד נגוב הצואה ואומץ המעים. → NM 1:77. ‣ אמצע החזה • ֶאְמַצעI. jugular fossa: Arab. لب ّة/ Gr. σφαγή / Lat. fossa iugularis · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): אמנם החלק העולה מחלקי אוריטי יחלק לשני חלקים היותר גדול שבהם אוחז למעלה כנגד אמצע החזה. → NM 4:18. ‣ II. sternum: Arab. ص ّ · قIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 36b): אמצע החזה מחובר מעצמות שבעה ולא נבראו עצם אחד כמו שנודע בשאר המקומות מן התועלת. → NM 4:18.
24
ֶאְמָצִﬠי
ֵ.צָלע → צלעות אמצע החזה •
ֶ ‣ moderate: Lat. mediocris / Gr. μέτριος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahאְמָצִעי אותם המורסות אשר בפרקים והכאבים אשר הם בלי נגע וכאבי Shalom, 5.25 (245) (fol. 81a): הנקראס ובעלי הקווץ רבים מאלו משקיט וממעט שפיכת מים רבים קרים ומתיך הכאבים כי . → NM 3:26.ההרדמה האמצעית משקטת הכאב
ּ ִ .גיד → הגיד האמצעי •
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanقال ب ‣ to profess: Arab.אמר בָ • -אַמר ואמנם כפי סברת מי שיאמר בקדמות העולם הנה כל ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.64: . → NM 2:29.אלו האפשריים לפי דעתנו הם לפי דעתו מהנמנעות אֶמר ָּ.גַזר → גזר אומר • ֹ · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.أل ّم ֶ ‣ I. to cause pain: Arab.הֱאִנישׁ ] • Hifʿilאנש[ מה שיהיה מן האברים מרגיש ראוי לך שתרפאהו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.16: . → NM 2:29.רפואה רחוקה בתכלית מהכאיב ומהאניש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.بر ّح ‣ II. to cause severe pain: Arab. הרפואות המשקיטות הכאבים והם אותם Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.38: אשר יעורב בהם המרדימים החוש והמישנים אין ראוי שיוקחו אלא במקום שהכאבים הם חזקים . → NM 2:29.וקשים המאנישים
ִ.אְצט ֹוְמָכא → )ִ (Aram.אְסט ֹוְמָכא ִ) ‣ I. nausea; sickness in the stomach; urge toאְצְטִניסוּת ;ִאְס ְּתִניסוּת ִ (also:אְסְטִניסוּת · i. Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemغثيان vomit: a) Arab. ופעולתם על דרך הסם שהם Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 142a, col. b: מפסיקים האסתניסות והקיא ומועילים אל המעי הצם ומוציאים התולעים הגדולים והקטנים מבטן . → NM 4:19.המרבה באכילתם
· ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haזכר אלתמימי בספר מרשד שהבצל אם יפולח ויורח בעת שתות Peraqim), 13.54: . → NMהרפואה המשלשלת יבטל האסטניסות וימנע קיא הרפואה בסגולה שיש בה 2:30. · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almanقيء b) Arab.קאקלא ובלעז קרדמומי :חמה מחממת האצטומכא ומשקטת sur), Qof 5 (70): . → NM 2:10.האצטניסות ‣ II. want of appetite: Lat. fastidium / Gr. ἀποσιτία · Hippocrates, Aphorisms · trans. מי שיש לו קדחת ויש לו אסטניסות ועקיצה בלב Hillel ben Samuel, 4.17 (154) (fol. 20b): . → NM 3:26.ואופל העינים ומרירות בפה מורה שצריך אליו שינקהו מלמעלה ָּ.גַרם → גרם אסטניסות • ].עור[ → עורר אסטנסות • ִ.אְסְטִניסוּת → אסטנסות .אישרוב → אישרוב אסיטוש • אסיטוש · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالأسيلم ‣ the vena salvatella: Arab.האסילם • אסילם והולך ענף שני ממנו והוא · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): . → NM 4:18.האסילם ומתפרד במה שבין האמה והקמיצה
25
ֲאִפיָסה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīتخلخل ‣ looseness; porousness; rarefaction: Arab.אספוגות בהתקבץ דקות הליחה ואספוגות al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.99: האבר וחמימות האויר הסובב וכח הרפואה הנעשית וחוזק כח החולה אז תתיר המורסה במהרה . → NM 1:129–30; corr. 4:229.ואפשר שתתיר פתאם
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atإسفيدباجة ‣ white stew: Arab.אספידבאג׳הותקונם taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 148a, col. a: . → NM 4:18–9.לבשלם אספידבאג׳ה פשוטה וכל שכן השחורים מהם · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirمرهم ִ ‣ plaster; salve: Arab.אְסְּפָלִנית · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1 (Ms. Oxford, Bodleian . → NM 4:19.יתקן מהם אספלנית בדונג ויעשה בו Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 10b): ַּ.תְב ִׁשיל → תבשיל האספרגוס • אספרגוס · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfر باط ִ) ‣ ligament: Arab.אָּסר ֱ (also:אָּסר כשנתחדש · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.88 (fol. 226b): צמח במקצת האיברין הבשריים וארך זמנו עד שקבץ מוגלא ואחר נתבקע או שדקרוהו ויצא כל מה שהיה בו מן המוגלא ונשאר המקום ריקן ככיס והעור אשר עליו כבגד שכבר נתדקדק ולא הגיע . → NM 1:77–8; corr. 4:229.אל ההפסד לגמרי לעשות רושם בעצם ולא בעצב ולא באסר
ִ.אְסְטִניסוּת → ִאְס ְּתִניסוּת ַ.הָּגָרה → הגרת הדם מהאף • ַאף ].קטר[ → הקטיר האף בדבר • ִ.מְסֶנֶנת → מסננת האף • ַ.נ ֶ ּזֶלת → נזלת האף • ֶ.לֶחם → הלחם האפוי באלפס • ָאפוּי ָ • Pass. Part.אָפה ָ.אָפה → )ָ (Pass. Part.אפוּי ‣ madness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferאפיסת הדעת • ֲאִפיָסה ספור המדוים אשר יחולו בזמן האביב והם תחלואי הקדחת והדם Agur), 3.20 (126) (fol. 54b): והאדומה והשחורה גם אפיסת הדעת סתימת הגידים והחולי הנופל וזיבת הדם ונזלת האף שעול . → NM 3:27.ואפיסת הקול
‣ cardialgia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferאפיסת הלב • דמה לעלות שלהבת בקרב העליון ואפיסת הלב עם קדחת אות Agur), 4.65 (202) (fol. 75a): . → NM 3:27.רע הוא ‣ dropsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferאפיסת המים הרעים • אמר אפוקרט :פגרי החורף להביא על הגופים קצת המדוים אשר Agur), 3.22 (128) (fol. 55b): באו עליו בימי הקייץ פרצת קדחת רביעית נפח טחול אפיסת המים הרעים החולי היבש יציאת השתן במכאוב הזלת הבטן והדם וכאב היריכים פוקות מיני השעול וכאב המעי הגדול והחולי המפיל רעת . → NM 3:28.הליחה השחורה וכאב הגרון
‣ dimsightedness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiאפיסת המראה • . → NM 3:28.קול נמוך אפיסת המראה וכובד השמע (Sefer Agur), 3.31 (137) (fol. 58b): ‣ hoarseness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferאפיסת הקול • ספור המדוים אשר יחולו בזמן האביב והם תחלואי הקדחת והדם Agur), 3.20 (126) (fol. 54b): והאדומה והשחורה גם אפיסת הדעת סתימת הגידים והחולי הנופל וזיבת הדם ונזלת האף שעול . → NM 3:28–9.ואפיסת הקול
26
אֶפל ֹ
אֶפל / Gr. ἀμαύρωσις / Lat. continua tenebrositas ocuظلمة ֹ ‣ I. dullness [of sight]: Arab.lorum · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer השער הו׳ באופל אשר יתחדש בעין .פעמים יחלש Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 6 (fol. 45b): . → NM 4:20.הראות מפני שנוי מזג העין או מפני עשן יעלה אליה מן האצטומכא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenكسوف ‣ II. eclipse: Arab. ספר כאבי הנשים לאבקראט הוציאו חונין וביארו גליאנוס ונמצא (Sefer ha-Peraqim), 24.1: תוספת באותו הספר הוציאו זולתי חונין וביארו זולתי גליאנוס ונמצא באותו התוספת עניינים זרים מהם שאמר שפוריפיריוס אמר שהיה לשמש בסקליאה אופל גדול ובאותה השנה קרה שהנשים ילדו בנים משונים בצורתם בעלי שני ראשים ושקצת הנשים קרה להם שרואות דם . → NM 1:130.ווסתן מפיהן בקיא
‣ dizziness: Lat. tenebrositas oculorum / Gr. σκοτόδινος · Hippocrates,אופל העינים • א׳׳א :מי שיש לו קדחת ויש Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.17 (154) (fol. 21b): → .לו אסטניסות ועקיצה בלב ואופל העינים ומרירות בפה מורה שצריך אליו שינקהו מלמעלה NM 3:29. אֶפן ‣ the mode of binding (tightly): Lat. modus stringendi · Bruno Lonאופן העצירה • ֹאחר כן gobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 57a: . → NM 1:35.כשתקל המורסא עצור השבר כמו שאמרנו ואופן העצירה הוא כמו שאמרנו · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferرمد ‣ ophthalmia: Arab.אפר . → NM 2:10.אנזרות :טוב לצואת העין והאפר והחבורות הטריות Almansur), Alef 17: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfرمد ‣ ophthalmia: Arab.אפר העינים • והשני ורידין · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 228b): אשר בשתי הרקות תועלת הקזתם לכאב הצלחתא הישנה והכאב הקשה ואל אפר העינים המתמיד . → NM 1:78.והגרת המותרות הנשפכות החדות אל העינים
ַ.מ ִים → מי האפר • ֵאֶפר · Al-Zahrāwī, K.فراخ النحل ‣ young bees: Arab.אפרוחי הדבורים • אפרוחים ֶ • Plur.אְפר ֹוַח al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והדבש החדש אשר יהיה מאפרוחי הדבורים הוא יותר רטוב וחומו יותר bk. 27, fol. 133a, col. a: . → NM 4:20.מועט · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭكاد ֶ ‣ almost; to be near to; to tend to: Arab.אְפ ׁ ָשר ואולם אמצע האביב וכאשר קרב מן · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): .הקיץ הנה ראוי שיזונו במזון מעט במה שבין עתים ארוכים כי הזמן הזה אפשר שיהיו הגופות מלאים → NM 3:29. / Gr. οὐδὲ εἴωθα · Maimonides, Šarḥ fuṣūlلا يكاد ‣ hardly; scarcely: Arab.אי אפשר • אמר אבקראט :אין ראוי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.27 (79): שתבטח בקלות החולי שימצא החולה שלא בדרך ההקש ולא שיפחידוך ענינים קשים יתחדשו שלא –. → NM 3:29בדרך ההקש כי רוב מה שיקרה מזה אינו קיים ואי אפשר שיעמוד ולא תאריך עמידתו
30.
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haسبابة ֶ ‣ index finger: Arab.אְצַּבע.ואם יתנועע הראשון לבדו ירחיק בין הגודל והאצבע Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50a): → NM 4:20.
27
ֲא ִר י ָגה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخنصر ‣ I. little finger: Arab.אצבע קטנה •ולהיות taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.12 (fol. 235a): . → NM 1:78.האצבע הקטנה למטה מכל האצבעות · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.خنصر ‣ II. little toe: Arab. ואם לא ימצא ולא Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 230b): → .יראה לחוש כלל ראוי להקיז קצת סעיפיו והם הנראים בגב הרגל בין אצבע קטנה והשני לו NM 1:78. ְ.מִעי → המעי הנקרא י׳׳ב אצבעות • אצבעות • Plur. ֶּ.פֶרק → פרקי האצבעות • ֶ.קֶרב → קרב בעל השתים עשרה אצבעות • ֶ.ק ׁ ֶשר → קשרי האצבעות • → אחרי צאת המאכל מן האצטומכא • )ִאְצט ֹוְמָכה ;ִאְסט ֹוְמָכא ִ (Aram.) (also:אְצט ֹוְמָכא ַ.אֲחֵרי ְ.נ ִׁשיָכה → נשיכה בפי האצטומכה • ].עבד[ → עיבד האצטומכה • ֲ.עִקיָצה → עקיצה בפי האצטומ׳ • ַ.צַער → צער באסטומכא • ֶ.קֶמט → קמטי האסטוכמה • ַ.קֲערוּ ִרית → קערורית האצטומכא • .רַֹע → רוע בשול האצטומכא • ִ.אְצט ֹוְמָכא → ִאְצט ֹוְמָכה ִ.אְסְטִניסוּת → ִאְצְטִניסוּת · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemإ بط ַ ‣ axilla: Arab.אִּציל → .שער כה׳ בכוית האצילה Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.25 (fol. 205b): NM 1:78. · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfإ بطّي ַ ‣ the axillary vein: Arab.אִּציִלי והבאסליק הוא · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 228b): → .בזרוע למטה מן הגיד האמצעי לעמת הלב ויקרא גם כן האצילי ויקראוהו עם הארץ גיד הבטן NM 1:79. b) Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 והשני פונה אל מקום כפיפת המרפק בחיצוני הקנה ומתערב בעומק בשריג (fols. 65b–66a): . → NM 4:20.גם כן מן האצילי ָ ׁ .שָלב → השלב הארוכיי • ֲארוִּכי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atصندوق الصدر ‣ thorax: Arab.ארון החזה • ָאר ֹוןמקומות taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145a, col. a: הבשר החשובים מגוף בעלי חיים :החשוב שבאיברי בעלי חיים הוא האבר שהוא תדיר התנועה כבשר הצואר והזרוע והכתף ודומיהם ומה שנמשך אל פני הבטן ואל ארון החזה הוא יותר חשוב . → NM 4:20–1.מן הנמשך בירך לקרבתו מן הלב
‣ a spider’s web: Lat. aranee tela · Bruno Longobucco, Cyrurgiaאריגת העכביש • ֲא ִריָגה Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 27b. → NM 1:17.
28
ַא ְר ֵיה
.חִֹלי → חולי האריה • ַא ְרֵיה אֶרְך ֻ.חְלָיה → החוליא ההולכת באורך • ֹ ֻ.חְלָיה → חולית הארכובה • ַא ְרֻּכָּבה ְּ.כִפיָפה → כפיפת הארכובה • ֶּ.כֶפל → כפל הארכובה • ָ.מֵגן → מגן הארכובה • ִ.עגּוּל → עגול הארכובה • ַ.ע ִין → עין הארכובה • ֶּ.פֶלְך → פלך הארכובה • ַּ.תַחת → תחת הארכובה • ַ.א ְרֻּכָּבה → ארכובה / Lat. ala nasi · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alأرنبة ַ ‣ wing of the nostrils: Arab.א ְרֶנֶבתמה שידוע שעצלי הפנים ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 43a): הם כמספר האיברים המתנועעים בפנים והאיברים המתנועעים בפנים הם המצח ושתי העפעפים התחתונים ושתי העפעפים העליונים והרקה בשתוף עם השפתים ⟩והשפתים⟨ לבדם ושתי קצוות . → NM 4:21.הארנבת והלחי התחתון
/الأرنب البحري ‣ sea-hare; shelled sea-slug [Aplysia leporina]: Arab.הארנבת הימית • Gr. ὁ θαλάττιος λαγωός · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem חלב הנשים יותר שוה מכל Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. a: החלבים … ולפיכך הוא מועיל מן העקיצה אשר תקרה באסטומ׳ ומשחין הריאה והמעים ומשתיית . → NM 4:21.הארנבת הימית ומשתית הסם הנודע בהורג הזאב ֶ ‣ anything, esp., liquid substance that powerfully affects or changes the condiאֶרסtion of the body: Lat. venenum · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children מהארס .זה החולי יקרה לנערים גם כן מאבעבוע או מכה שהכה · trans. Anonymous, ch. 10: . → NM 2:177.באזן ‣ artificial fire (i.e., saltpeter): Anonymous Glossary, Ms. Leiden, Univerאש זרה • ֵאׁש→ .שלניטרי הוא מלח אחר יתקנו ממנו אש זרה siteitsbibliotheek, Cod. Or. 4732/1, fol. 8a: NM 4:21–2. ַּ.כ ְרֶמל → הכרמל המהובהב באש • ִ.מְכ ָוה → מכות אש • · ‣ erysipelas: Lat. ignis sacer · Arnau de Vilanova, Medicationis Paraboleהאש הפרסי • כמו שהקושי הנקרא trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.102: אשקלירושיש כאשר יתישן שרשו יעתק אל החולי המכונה אירפיטים ,כן בנגעים אשר יקרו . → NM 4:22.באיברים החמים הבשר המת אם לא יעקר משרש ,יוליד שם האש הפרסי בפתע ָ.צִלי → צלי אש • ֶ.נֶקב → נקב אותו מקום של אשה • ִא ּ ׁ ָשה ֵ.קָבה → קיבת האשה • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferخصية ֶ ‣ ovary: Arab.א ׁ ֶשְך . → NM 4:22.ואמנם הנשים יספיק להם אחד לכל אשך נפרד ha-Qanun), bk. 1, fol. 52b: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manالأدرة اللحمي ّة ‣ a fleshy hernia: Arab.האשך הבשרי •
ֶאְתרוֹג
29
ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.63 (fol. 219b): שער ס׳׳ג בבקוע על האשך הבשרי ורפואתו. → NM 1:79. • ‣ האשך הזמוריhernia with varix: Arab. · الأدرة التي مع داليةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.64 (fol. 220a): שער ס׳׳ד ברפואת האשך הזמורי ר׳׳ל אשר יהיה עם זמורה. → NM 1:79. • ‣ האשך המימיa watery hernia: Arab. · الأدرة المائيةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.62 (fol. 219a). → NM 1:79. • ‣ האשך המעייintestinal hernia: Arab. · الأدرة المعائي ّةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.65 (fol. 220a). → NM 1:79. • ‣ האשך הרוחייflatulent hernia: Arab. · الأدرة الر يحي ّةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.66 (fol. 220a). → NM 1:79. • Plur. ( ‣ אשכי השועל · אשכיםlit., testicles of the fox); salep: Anonymous Glossary, Ms. Oxford, Bodleian Library, Mich. Add. 22, fol. 5b: אשכי השועל שטריאון. → NM 4:22. ‣ ַא ְׁשְּכַנזthe Skyths; the Slavs: Arab. · الصقالبةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b, col. a: הבשר השלוק וקוראים אותו אנשי המזרח אספגדבאג׳ה ואנחנו קוראים אותו גם כן שלוק האשכנז והוא חם בשוי ונאות ברוב העתים והענינים לכל בני אדם לבד מי שיגבר על מזגו החמימות. → NM 4:23.
‣ ֶאְתמ ֹוִליpertaining to (from) yesterday: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 6: ומן הראוי לבלתי התעצל מהתיגע ומהתנועע יום יום קודם האכילה ואחר תום טחינת המאכל האתמולי באחת ממיני התנועות הראויות לו. → NM 4:23. ֲחִמיצוּת → חמיצות האתרוג • ֶאְתר ֹוג. • Plur. ִחמּוּץ → חימוץ האתרוגים • אתרוגים.
ב ‣ ֵּבאוּרdistinction: Arab. · تبيينMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.8: אמר משה הסתכל איך שם הפרש בין החיכוך והפלצות והריגור מדרגות חידוד הליחה לבד ובזה תוספת ביאור ממה שאמרו במאמרו ברעדה וברפפות ובריגור ובכיווץ. → NM 1:130. באסליק → באסאליק. ‣ הבאסליק • באסליקthe basilic vein: Arab. · الباسليقIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): והרביעי והוא הגדול שבהם והוא אותו אשר יראה ויעלה וישתלח ענף מאסף עמו שריג מן הקיפאל ויתהוה ממנו האכחל ושאריתו הוא הבאסליק. → NM 4:23.
[ • ]בארPart. Puʿal ‣ ְמֹבָארdifferent: Arab. · مبا ينMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.40: וישובו אילו הגידים המשותפים התחלתם מבוארת להתחלת שאר העורקים. → NM 1:160. • Hitpaʿel ‣ ִהְתַּבֵארto exfoliate: Arab. · تبي ّنHippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haMeʾati, 6.45 (337) (fol. 121a): כשיעבור בשחין שנה או זמן יותר ארוך מזה ראוי:אמר אבוקרט בהכרח שיתבאר ממנו עצם ושיהיה מקום הרושם אחר שיבריא שוקע. → NM 3:30. ‣ ֶּבֶגדI. pannus: Lat. pannus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 66b: הבגד המתילד בעינים מחמת המכות או מחמת פישטולי הוא מכת נמנעי הרפואה. → NM 1:18. ‣ II. papyrus: Arab. قرطاس/ Lat. carta · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 7 (fol. 12a): או יקח בגד שרופה וישחקהו בחומץ חזק ויטוח אותו על הנגעים. → NM 4:24. • ]לוט[ → לט בבגד חם. • Plur. ‣ בגדיםmembranes: Lat. velamina; panniculi · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 46a: המוח יש לה ב׳ בגדים אחת נקרא דורא מטרי ואחרת נקרא פיאה מטרי. → NM 1:17–8. [ • ]בדלPart. Hifʿil ‣ ַמְב ִּדילspine of the scapula: Arab. · حاجزIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 26b): וחמשה מושקולים צומחים מעצם הכתף ויעסוק מה שבין המבדיל והצלע העליון מן הכתף. → NM 4:94. • ]כסה[ → המכסה המבדיל. ‣ בדליcartiliginous: Arab. · غضروفيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12a): העצה מחובר מחוליות ג׳ בדליים אין תוספת להם. → NM 4:24. ‣ בדק עצמו • ָּבַדקto open one’s bowel (i.e., to defecate): Arab. · تبر ّزAl-Zahrāwī, K. altaṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.81 (fol. 223a): ורפואת הטחורים אשר יהיו מבפנים לצוות אל החולה לבדוק עצמו ולהרגיל העיצום עד שיבלוט פי הטבעת ויראו היבלות. → NM 1:79. ‣ ֶּבָהָלהI. confusion: Arab. حيرة/ Gr. ἔκστασις · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.5 (357): כשיתחדש אחר השטות:אמר אבקראט שלשול דם או שקוי או בהלה הנה הוא אות טוב. → NM 3:30–1.
31
ְבִּחי ָנה
‣ II. forgetfulness; heedlessness; inadvertence; neglectfulness; unmindfulness: Arab. · غفلةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 14 (fol. 21a): ונצוהו גם כן להתמיד לקיחת הרפואה הזאת כי כבר ניסינו אותה ושבחנוה והוא גרגרים חברם אצחק בן עמרם יועילו בע׳׳ה מן הבהלה והשכחה וכאב הראש המתילד מן הליחה הלבנה. → NM 4:24.
‣ III. stupor: Arab. بهتة/ Gr. ἔκπληξις · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.14 (366): ובעבור ההכאה על הראש הבהלה:אמר בקראט ובלבול הדעת רע. → NM 3:30. בַהק ֹ ּ • ‣ בהק שחורblack bahaq (i.e., a kind of melanoderma): Arab. · بهق أسودAlZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b: והתמדת אכילתו גורמת השטות והסרטן ומדוה השועל והדליות והטחורים והבהק השחור ודומיהם מן החליים השחוריים. → NM 4:24–5. [ ‣ בא לו חולי הרגלים • ]בואto suffer from gout: Gr. ποδαγριάω · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 6.28 (320): לסריסים אינו בא לא חולי הרגלים ולא קרחה. → NM 3:86–7. • ַקַּדַחת → הקדחת הבאה בכל יום. • Hifʿil ‣ הביא שתי שערות • ֵהִביאto reach puberty: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.7 (227) (fol. 80b): גזור על סובל חולי הנפילה:אמר אפוקרט אם לא הביאה שתי שערות תאחר רפואתו. → NM 3:233. • Part. Hifʿil ַסם → הסם המביא הדם • ֵמִביא. ( בּ ֹוָקאAram.) • ‣ בוקא דאטמאhip joint: Lat. vertebrum · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.59 (351) (fol. 44a): בעלי השיאטיקה אם הבוקא דאטמא יצא לחוץ:א׳׳א ותשוב למקומה נעשו שם להם רירים. → NM 3:31. ‣ בורקיI. alkaline: Arab. · بورقيMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.59: ויש בדברים המרים גם כן כח מדקדק איננו למטה מן הכח אשר יש בדברים הבורקיים והמלוחים. → NM 2:30. ‣ II. nitrous: Lat. nitrosus · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 4.13 (50): הדם הנוטה לצדדי העור בורקי או חלודי הנה יורק באופן נאות עם הנחת קרני המציצה וביחוד אם יהיה הדם עב או עמוק אמנם אם יהיה דק או שטחי הנה העלוקות יריקוהו. → NM 4:25.
• ַמ ִים → המים הגפריתיים והבורקיים.
‣ בורקיותalkalinity: Arab. · بورقيةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.59: וכל מה שיהיה בטעמו בורקיות או מליחות הנה ברב מה שזהו ענינו יש בו כח מדקדק והוא מרכך הבטן. → NM 2:30–1. ָּבְׂשִמיּוּת → בושמיות. ‣ בזהריantidotal: Lat. theriacalis · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.96 (110): הנגעים המתאכלים אשר יתרחבו ואם יהיו,ויתפשטו אל העומק מעצמם ראוי לרפאם עם דברים קובצים ומיבשים בלתי עוקצים ארסיים כמו חולי הזאב יצטרך שיהיו בזהריים. → NM 4:25. ‣ ְּבִחיָנהI. experience: Lat. experimentum · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.
ָבּטוַּח
32
הרפואות המחברות שסמכתי מטובם ומרוב Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 24a: . → NM 1:18.הבחינה ומעדות הקדמונים הם אלו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haعبارة ‣ II. expression: Arab.ואם יפקפק אחד בלשון גאלינוס באותו הפרק Meʾati (Sefer ha-Peraqim), introduction: או בכונתו ישוב אל המאמר ההוא בנקלה בספר גליאנוס עצמו וימצא אותו הפרק וימצא לשון גליאנוס או רובו או ימצא אותו הענין בלי חסרון ובלי תוספת בדברי גאלינוס באותו המאמר ואם . → NM 2:31.תתחלף הבחינה אז יסולק הספק
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonسالم ָּ ‣ healthy: Arab.בטוַּח אמר המפרש :כשתהיה המוגלא במכסה וגרם הכבד הוא בטוח (Pirqei Abuqraṭ), 7.45 (397): . → NM 3:31.ואפשר לו הבריאות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenخدر ִּ ‣ numbness: Arab.בטּוּל אכילת ראשי הארנבת כל מה שאפשר יועיל מן הרעש ונמצא בנסיון (Sefer ha-Peraqim), 22.38: . → NM 1:130.שיועיל כמו כן מבטול והפלג ואכילת בשר הארנבת ישבר החול אז ינקה הגוף ‣ paralysis: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.5:ביטול הגוף • .ממנה בסמים המנקים אותה נפרדים או מורכבים פן תוליד בו בטול כל הגוף או חציו ועקימת הפה → NM 4:25. · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hilخدر ‣ numbness: Lat. stupor / Arab.בטול החוש •א׳׳א :נפח הפרקים ומכאובם אשר הוא בלא נגע ופודגרא lel ben Samuel, 5.25 (245) (fol. 32b): וקווץ נחלאים רבים מזה המין הטבילה במים קרים רבים מקררת ומזירה ומסירה הכאב מפני שבטול . → NM 3:31.החוש מסיר הכאב אז ינקה ‣ hemiplegia: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.5:ביטול חצי הגוף • הגוף ממנה בסמים המנקים אותה נפרדים או מורכבים פן תוליד בו בטול כל הגוף או חציו ועקימת . → NM 4:25.הפה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerرجا ִ ‣ to hope: Arab.הְבִטיַח ] • Hifʿilבטח[ובאלהים כי כל מי ששתה המים הקרים מאותם שאני aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.22: . → NM 1:131.הבטחתי שיהיו ניצלים ניצלו ונתרפאו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خّدر ִּ ‣ to benumb: Arab.בֵּטל ] • Piʿelבטל[ זאת הרפואה המחוברת לשכך הכאב אשר יכנסו Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.39: → .בה הדברים המבטלים החוש ראוי לאדם שיכוין בחיבורה אל ג׳ סגולות :האחת שיבטל החוש NM 1:131. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خدر ִ ‣ to turn numb: Arab.הְתַּבֵּטל • Hitpaʿel הביטול הנקרא בערבי כדר בכף רפה הוא דבר Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.23: מורכב מעוצר החוש ועוצר התנועה ויהיה מקרירות האויר ומלחיצת הגופות העצביות וממישוש הבעל חיים הימיי .והאברים יקרה להם תחלה שיתבטלו ואחרי כן ישובו אין להם חוש ולא תנועה . → NM 1:131.ויאמר לזה המין מההזק רפיון בערבי איסתירכא ברפה הכף
· a) Maimonides, K. al-fuṣūlمبطون ֻ ‣ abdominal patient: Arab.מְבָטן ] • Part. Hofʿalבטן[ בהתחדש במעים הדקים מורסא fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.93: קשה או סתימה גדולה ממותר עד שיקיא האדם צואתו אותו החולי נקרא איליאוס ומעט הם שיהיו נצלים ממנו .ובהתבטל המעים כולם והאסטומכא ולא יוכל להחזיק מה שבהם ואפילו שעה מועטת ולא תהיה החולי עוקץ אותו החולי נקרא המעדת המיעים וחוליי הבטן .ונקרא בעל זה החולי כמו . → NM 1:132.כן מובטן
33
ָבְּט ָנה
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), וכשהמעים יהיו עלולים והאסטו׳ ולא יוכלו לאחוז מה שיש בגרמם ואפילו זמן מועט ולא 23.93: תהיה העלה עוקצת הנה אותה העלה נקראת המעדת המעים ותקרא גם כן עלות הבטן ויקרא . → NM 2:56.בעליו מובטן
)ֶּ ‣ I. bowels: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 3.31 (137בֶטן . → NM 3:32.רוך הבטן ורוך העינים וזוב הנחירים (fol. 58b): )‣ II. cavity: Lat. venter · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.38 (390 . → NM 3:32.נזילה בעליונות הבטן יושב אל מוגלא בעשרים יום (fol. 120b): · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahبطن ‣ III. hollowness: Arab. אין ראוי שיהיה אבר שיהיה לו עומק או בטן ואין בגוף אבר Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.3: . → NM 1:131.אלא ולו בטן עם עומק מלבד הידים והרגלים והחלצים ּ ְ .ג ִריָׂשה → גרישת הבטן • ַ.הָּגָרה → הגרת הבטן • ].נתר[ → הותר בטנו • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת הבטן • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת דם הבטן • ].חלק[ → החליק הבטן • ַ.הָּתָרה → התרת הבטן • ְ .זִחיָלה → זחילת הבטן • ֶ.חֶדר → חדרי הבטן • .חִֹלי → חולי מכרס הבטן • ַ.חָלקוּת → חלקות הבטן • ִ.מְכֶסה → מכסה הבטן • ָ.מק ֹום → מקום הבטן • ].שמט[ → נשמט הבטן • .עֶֹצר → עוצר הבטן • ִ.עוּוּת → עיוות הבטן • ִ.עצּוּר → עיצור הבטן • ָ.עַצר → עצור הבטן • ֲ.עִציָרה → עצירת הבטן • ָ.עָצל → העצל הישר מעצלי הבטן • ִ.ציר → צירים בבטן • ָ.צַמח → צמח השער בשפל הבטן • ִ.קלּוַּח → קלוח הבטן • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול הבטן • ִׁ .שפּוּל → שפולי הבטן • ֵ ׁ .שֶפל → שפל הבטן • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alصنو بر ‣ pine cone(s): Arab.בטנים ָּ • Plur.בְטָנהאו ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 8 (fol. 48b): יקח סחיטת כרתי עם חלב אשה ויעורב עם שמן ורדים ויטיף ממנו באזן או יתיך מרישארמה הוא . → NM 4:25–6.אישוף בשמן בטנים ויטיף ממנו בהם
בי ט ו ל
34
ִּ .בטּוּל → ביטול · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenخصية ֵּ ‣ ovary; testicle: Arab.ביָצה . → NM 4:26.אבל הנשים יספיק להן זוג לכל ביצה אחת (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 28a): ֹ.אֶדם → אודם הביצה • .מַֹח → מוח הביצה • .חוּט → חוטי הבצים • בצים • Plur. ִּ .בּׁשוּל → בישול · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zerبطن ַּ ‣ ventricle [of the brain]: Arab.ב ִיתואמר גאלינוס ואי איפשר שיהיה לראש צורה aḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17b): רביעית בלתי טבעית עד שיהיה האורך יותר מחוסר מן הרוחב אלא אם יהיה חסור ממנו מבתי . → NM 4:26.המוח או חלק אחד ממנו וזה הפך לכל חיי האדם נמנע מבריאות ההרכבה
· Ibn Sīnā, K.حلق ‣ anterior part of the throat; gorge; pharynx: Arab.בית הבליעה • האחד הוא al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 25a): . → NM 4:26.הקלפיי אשר יבואנו החוש לפני בית הבליעה ותחת הזקן · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah alمقبض ‣ handle: Arab.בית יד •הרפואה הראשונה היא לזקנים ושוכני Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 37: הארצות הקרות ומקבלי המקרה בסתיו .תרופתו שתצוה לקחת שתי לוחות ברזל כל לוח אר⟩ו⟨כה . → NM 4:26–7.כמו אמה ויהיה לה בית יד וימשחנה בשמן אגוזים ותניחנה על האש ונפח במפוח · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyفرج ‣ genitals: Arab.בית הערוה •אמר המפרש :שפל הבטן הוא מה שבין בית הערוה והטבור mous (Pirqei Abuqraṭ), 2.35 (87): . → NM 3:32.כי חלקי הבטן שלושה :המקום אשר מתחת לצלעות ומה שאצל הטיבור ושפל הבטן · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfفضاء ‣ perineum: Arab.בית הפרשות • ולפעמים יהיה · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.80 (fol. 220a): –. → NM 1:79מהם טחורים כשיהיו בבית הפרשות מפולשים אל כיס מקוה המים ואל מעבר השתן 80. ָ.צַמח → צמוח השיער בבית הערוה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاختلاط العقل ‣ I. delirium: Arab.בלבול הדעת • ִּבְלבּוּל סימני קראניטס י׳׳ו עלאמה והם התעורה או · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.37: . → NM 1:132.השינה המצטערת ובלבול הדעת ‣ II. madness: Gr. μανία · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 5.40 . → NM 3:33.האשה שמתקבץ דם בדדיה מורה על בלבול הדעת שיבא (260): ‣ III. phrenitis: Gr. φρενῖτις · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, . → NM 3:33.ממורסת הריאה בלבול הדעת רע 7.12 (364): · Hipالوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.הבלבול הקורה מן השחורה •אמר אבוקרט :כשיהיה pocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati 3.14 (120) (fol. 47a): החורף צפוני ויבש יהיה נאות למי שיהיה טבעו רטוב ולנשים ואמנם שאר האנשים יקרה להם רמד . → NM 3:33.יבש וקדחות חדות וזכאם נושן ויש מהם שיקרה להם הבלבול הקורה מן השחורה
· / Gr. σκότωμα · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbدوار ‣ dizziness: Arab.בלבול בראש • מי שימצאהו סבוב בראש ובלבול בראש trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.34: . → NM 2:31.יחשכו עיניהם ויפלו ויקיף בהם מסבות מועטות
35
ָבָּלה
/ Gr. τὰ μελαγالوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.בלבול הראש השחור •χολικά · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), אמר אבקראט :פעמים יקרה באביב בלבול הראש השחור והשטות וחולי הנופל והגרת 3.20 (126): הדם והאסכרא והרבמאס והרבקיי והשעול והחולי אשר יתקלף בו העור והקואבי והבהק והשחין . → NM 3:33–4.הרב אשר יפתח ויתנגע והמורסות וכאבי הפרקים
· Maimonides, K. alالوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.הבלבול השחורי •הבלבול השחורי לפעמים fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.16: יהיה מפני שכל מה שיש בעורקים מן הדם השחורי נשפך אליו או שנתחדש בו מפני חום שיש שם . → NM 2:31–2.שחורך ושורף המרה האדומה או הדם העב
/ Gr. μανία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭجنون ‣ I. madness: Arab.בלבול השכל • אמר אבקראט :כשיקפא לאשה · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.40 (260): . → NM 3:34; corr. 4:229.בשדיה דם מורה מעניינה על בלבול השכל · / Gr. μελαγχολιάالوسواس السوداوي ‣ II. melancholy; melancholic delusion: Arab. Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.14 אמר אבקראט :ואם היו רוחותיו צפוניות יבשות הנה יהיה נאות למי שהיה טבעו לח (120): ולנשים ואולם שאר האנשים הנה יקרה להם קצידה יבשה וקדחות חדות ורבמאס מתמיד ומהם . → NM 3:34.מי שיקרה להם בלבול השכל מן המרה השחורה
· Hippocrates,الوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.בלבול השכל השחורי • אמר אבוקרט :לפעמים יקרה Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 3.20 (126) (fol. 51a): באביב בלבול השכל השחורי והשטות והכפיון והזביחה וזכאם הוא קוריזא וצרידות קול והזלת הדם והשעול והעלה אשר יקולף ממנה העור והספחת והבהק והבתור הרבים המשתחנים ומורסות . → NM 3:34–5.הנקראות יציאות וכאיבי הפרקים
‣ to suffer from diarrhea: Lat. venter turbatur / Arab.בולבל בטנו • ֻּבְלַּבל ] • Puʿalבלבל[ א׳׳א :אותם · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.60 (197):استطلق بطنه . → NM 3:35.שבקדחות תחרשנה אזניהם אם יצא דם מחוטמם או יבולבל בטנם יעדר החלי · Hippocrates, Aphorisms · trans.متشت ّت ְ ‣ I. heterogeneous: Arab.מֻבְלָּבל • Part. Puʿal אמר אבוקרט :מי שיהיה שתנו מבולבל הנה זה יורה Nathan ha-Meʾati, 7.33 (385) (fol. 133b): . → NM 3:124.שיש בגופו התגעשות חזקה / Gr. ἀνατεταραγμένος · Hippocrates, Aphorisms · trans.متثو ّر ‣ II. turbid: Arab. אמר אבוקרט :מי שישתין בקדחות שתן מבולבל Nathan ha-Meʾati, 4.70 (207) (fol. 79b): . → NM 3:123–4.דומה לשתן החמורים יש בו כאב ראש עתה או שיתחדש בו עדין · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭٺثو ّر ִ ‣ to become turbid: Arab.הְתַּבְלֵּבל • Hitpaʿel אמר המפרש :אמנם יהיה השתן כן · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.70 (207): כשיעשה החום בחומר עבה ורב .ומה שהיה מן החמרים על זה התואר ובפרט כשתעשה בו החום . → NM 3:35.הנכרי יתילד ממנו הרוחות עד שיתבלבל כמי השעוה או הזפת והראתינג · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousتقي ّح ָּ ‣ to develop pus: Arab.בָלה וכבר יראה גם כן בשאר האיברים כשנתחדש באחד מהם מורסא (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): גדולה ובלתה והורק הבלוי ממנה בפתע מסתכן כי יקרה לבעליו ממנו העלוף לאלתר ונפילת הכח . → NM 3:35.ואחר כן כשישאר בחלישותו קשה להשיבו
ֻ.מְגָלא → המוגלא הבלויה • ָּבלוּי • Pass. Part.
36
ָבּלוּי
• Plur. ‣ בלוייםpatients with empyema: Arab. · المتقي ّحونMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): מי שנכוה או:אמר אבוקרט נכרת מן הבלויים או מן המשוקים ונגר ממנו מוגלא או מים הרבה מאד בפתע הוא יאבד בלי ספק. → NM 3:37. ( ָּבלוּיPass. Part.) → ָּבָלה. ‣ ִּבלּוּיI. irritation: Arab. · تق ُي ّحHippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 3.25 (131) (fol. 56b): קדחת קיבוץ הגידים:רעות רבות תקרינה לנערים בעת יצמחו שניהם הזלת בטנם בלוי בשר שניהם אף כי בעת צאת הטוחנת. → NM 3:36. ‣ II. suppuration: Arab. · تق ُي ّحMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.20 (372): ומן המורסא הנקרא חומרה העפוש והבלוי:אמר אבוקרט. → NM 3:35–6. • ‣ בלוי הטיטpus: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 2.47 (99) (fol. 46b): ראשית ירידת בלוי הטיט בצמחים יחול הכאב לבוא והקדחת לעלות. → NM 3:36. • ‣ בלוי עב טיטI. empyema: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 6.27 (319) (fol. 101b): טנף הסובל בלוי עב טיט או המים הרעים ועשה מכות אש להוציא מן המים לרוב בפעם אחת בלי ספק ימות. → NM 3:36–7. ‣ II. suppuration: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 7.20 (372) (fol. 113b): חולי הצמח הנקרא חמרה אם יקרה עמו בלוי עב טיט:אמר אפוקרט ועפוש אות טוב הוא. → NM 3:36. ‣ ָּבַלטto become convex: Arab. · احدودبMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.70: העצלים אשר בידים וברגלים והפנים כשימתחו יבלטו. → NM 2:32. ‣ ְּבִליָטהI. convex part of a vertebra; epiphysis: Arab. · لقمةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1, ch. 13 (fol. 36a): ובהיות שתי קצוות השדרה נוטים אל השכיבה לא נוצר להם בליטות אבל נקרות. → NM 4:27. ‣ II. prominence [of the head]: Arab. · نتوءIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1, ch. 2 (fol. 29a): ואמנם תבניתי הראש הבלתי טבעיים הם ג׳ אחד מהם כשיחסר הבליטה הקודמת. → NM 4:27. ‣ III. protuberance: Arab. · نتوءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.16 (fol. 211b): אמנם בליטת בשר ראש העין אם תהיה הבליטה מזקת העין נזק מכוער ראוי לתלות הבליטה ההיא בחכה ולחתוך ממנה קצתה מבלי רבוי חתוך פן תתחדש הגרת הדמעות. → NM 1:80.
• ‣ בליטת הרחםprolapse of the uterus: Arab. · نتوء الرحمIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 4a): השער הי׳׳ד בבליטת הרחם. → NM 4:27. • ‣ בליטת הרקהcheekbone; upper part of the cheek: Arab. · وجنةIbn Sīnā, K. alQānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 44b): ואמנם יורדים מצד בליטת הרקה כי תנועתם אליהם. → NM 4:27. ַּב ִית → בית הבליעה • ְּבִליָעה.
37
ָבֵּצק
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesبّل ָּ ‣ to moisten: Arab.בַלל תאר אבק לסוקרא או למי שהוכה בסיף ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.5: או סכין או במקל :יקח אלובי ומירא ואמוניאק וסרקא קולא מ׳׳א אוקיא וירדיט וסוכר קשה מ׳׳א .שני שקלים יודק היטב וימלא בו הנגע או הסוקרא ואחר כן יבלול חתיכת בגד דק ברוק ויושם עליו → NM 1:53–4. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ابت ّ ل ֻ ‣ to become moist: Arab.הְבַלל • Hofʿal אמר המפרש :בעבור הליחה ההיא המדובקת Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.59 (351): . → NM 3:37.יובללו המיתרים ויקל להוקע כף הירך ַ.חָלקוּת → חלקות הבני מעים • בנים ֵּ • Plur.בן .באסליק → בסליק בֶסר ַּ.תְב ִׁשיל → תבשיל בסר הכרם • ּ ֹ · تقر ّح ‣ to break out in open ulceration: Arab.נתבעבע הצמח • ִנְתַּבְעֵבַע ] • Nitpaʿelבעבע[ Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer haוראיתי רופא אחר דקר צמח סרטני ונתבעבע Shimmush), bk. 30, introduction (fol. 201b): . → NM 1:80.הצמח אחר ימים / Gr. σπληνώδης · Maimonides, Šarḥالمطحول ‣ a splenetic patient: Arab.בעל הטחול • ַּבַעל אמר אבקראטfuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.43 (335): : . → NM 3:37.כשימצא בעל הטחול שלשול דם וארך בו יתחדש בו שקוי או קלוח המעים וימות · Hipالمتقي ّحون ‣ those suffering from an empyema: Arab.בעלי מוגלא • בעלים • Plur.אמר אבקראטpocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 6.27 (319) (fol. 113b): : כשיכוה או יכרת דבר מבעלי המוגלא ובעלי השקוי ויזול מהם מוגלא או מן המים דבר רב בבת . → NM 3:37–8.אחת הנה הוא ימות בלי ספק
· Maimonides, Šarḥأصحاب ر ياضة ‣ those who do physical exercise: Arab.בעלי העמל • אמר אבקראט :שומן fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.3 (30): . → NM 3:176–7.הגוף המופלג לבעלי העמל סכנה כאשר הגיעו ממנה בתכלית האחרון ‣ dropsy patients: Lat. hydropici · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelבעלי שקוי • א׳׳א :כל אימפיסי וכל בעלי שקוי יעשו כויה או יכרתו ותצא ben Samuel, 6.27 (319) (fol. 40b): . → NM 3:38.בחוץ מוגלא או מים רבים ימותו פתאום · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ذات الجنب ‣ pleuritis: Arab.בעלת הצד • ַּבֲעָלה לפעמים יזלו בקצת החליים החדים ליחות רעות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.40: אל הריאה ויהיה שעורם מועט ולא יחדשו מורסא ויצאו ברקיקה ויחשב מי שאין לו הרגל שיש . → NM 2:32.בעלול בעלת הצד ובעלת הריאה ואינם בו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ذات الرئة ‣ pneumonia: Arab.בעלת הריאה • לפעמים יזלו בקצת החליים החדים ליחות רעות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.40: אל הריאה ויהיה שעורם מועט ולא יחדשו מורסא ויצאו ברקיקה ויחשב מי שאין לו הרגל שיש . → NM 2:32.בעלול בעלת הצד ובעלת הריאה ואינם בו
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benالتهاب ְּ ‣ heat: Lat. cauma · Arab.בֵעָרה . → NM 3:38.א׳׳א :בקדחת בערה רבה קרוב לבטן נשיכה בלב רע Samuel, 4.65 (202) (fol. 27b): ִ.מְכֶסה → המכסה הבצלי • בצלי ּ ְ .גִבָּנה → הגבנה הטפלה בבצק • ָּבֵצק
38
ְבִּקיָﬠה
‣ ְּבִקיָעהhernia: a) Arab. · فتقi. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 4a): השער הח׳ בבקיעה המתילד בביצים. → NM 4:28. · ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9. 123: זכר התמימי בספר הנקרא אלמרשד זה העניין מרפואת הבקיעה קודם שיאריך. → NM 1:132. · iii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haPeraqim), 9.123: זכר החכם אלתמימי בספר נקרא אלמרשד כלומר המיישר זה הענין מרפואת הבקיעה קודם שתתישן. → NM 2:32. b) Lat. crepatura · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Bonfos, ch. 21: כבר אמרנו מכמה סבות יקרה הבקיעה ולא נצטרך כי אם ברפואות.בבקיעת הילדים פשוטות מצטרכות. → NM 2:177. • ‣ בקיעת דםhemorrhage: Arab. انفجار الدم/ Gr. αἱμορραγεῖν · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.19 (239) (fol. 89b): כל מקום שנתקרר ראוי שיחומם:אמר אבוקרט אם לא שיפוחד עליו בקיעת דם ממנו. → NM 3:38–9. • ‣ בקיעת השפתיםlip fissures: Arab. · تشقيق الشفتي ْنIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 2b): השער הי׳׳ו בבקיעת השפתים. → NM 4:28. [ • ]בקעNifʿal ‣ ִנְבַקעto be incised: Arab. ب ُّط/ Gr. τέμνω, Pass. τέμνομαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): אמר מי שנכוה או נבקע מן הנפוחים או המשוקים ויגר ממנו מן החומר או מן המים שעור:אבקראט רב פתאום הנה הוא ימות בלא ספק. → NM 3:39. ְׁשפ ֹות → שפות הבקר • ָּבָקר. ׁש ֹור → שור הבר • ַּבר. ‣ ַּב ְרֶזלI. scalpel: a) Arab. · مبضعIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 13.3: ואם היה צר הנה ראוי שנפתח שפתיו בברזל ונרחיב ראשו ונשרוט סביב הנגע שריטות גדולות כדי שיצא הדם יציאה רבה או יכוה המקום באש כי היא תעצור ותעכב הארס ממרוצת הגרתו וימנענו מהכנס תוך הגוף. → NM 1:54.
b) Arab. · حديدةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 16.3: ואם סרו במה שזכרנו טוב ואם לא יעקרם בברזל או בכויה ויכוה בקני הדס כמו שאמר אפלטון. → NM 1:54. ‣ II. surgery: Arab. · حديدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.18: אם אתה רשאי לרפאת הסרטאן בברזל אז שים התחלתך הרקת הליחה השחורית בשלשול. → NM 2:33. • ְּכִלי → כלי ברזל. • ְּכ ִריָתה → הכריתה בברזל. • ְרפוָּאה → רפואות הברזל. ‣ ְּב ִריאוּתI. correctness: Arab. · صح ّةMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.76 (213): ורפואת זה החולי יורה על בריאות ההקש בסבתו כי אותם שקרה להם זה החולי אמנם נתרפאו ברפואה המחתכת. → NM 3:39.
39
]בשר[
/ Gr. ὑγίεια · Hippocrates, Aphorisms · trans.بروء ‣ II. recovery: Lat. sanitas / Arab. א׳׳א :הקדמת ההכרה בחלאים החדים בכלם אינה Hillel ben Samuel, 2.19 (71) (fol. 10a): . → NM 3:39.אמיתית הן לא מהבריאות ולא מהמות · Galen, attr., Prohibiاصفر ّ ִ ‣ to become pale; to turn yellow: Arab.הְב ִריק ] • Hifʿilברק[tion of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 142: → .ואות מי שיקרהו זה כי שיניו יהיו דופקות ועצביו יתקבצו וידיו ורגליו יזיעו ויבריק חוטמם NM 4:28. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibهضم ִּ ‣ digestion: Arab.בּׁשוּלואולם הגופות אשר רזו וכחשו בזמן ארוך הנה כבר נתך מהם bon (Pirqei Abuqraṭ), 2.7 (59): הבשר והודק וחלשו מהם שאר האיברים אשר בהם יהיה הבשול והתפזר המזון בגוף והולדת הדם . → NM 3:39–40.ולא יוכלו שיבשלו מן המזון השעור אשר יצטרך אליו הגוף
‣ crisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),בשול המחלה • . → NM 3:40.דעתך שים להכיר בישול המחלה ואז כפי הכח תתיר המאכל 2.12 (64) (fol. 36a): .רַֹע → רוע בשול • .רַֹע → רוע בשול האצטומכא • ִּ.תיר ֹוׁש → תירוש ענבים קרוש בבשול • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.عطر ية ִּ ‣ aroma: Arab.ב ּ ׂ שוּם ויש לו סגולה מופלאה Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131a, col. b: . → NM 4:28.איננה לשאר היינות כי כשישתה נודף ריחו ובשומו מבגדי שותהו ְּ .בׂשָרה → בשורה ַ.סם → הסם המבשל • ְמַב ּ ׁ ֵשל ] • Part. Piʿelבשל[ ַ.י ִין → יין מבושל עד ששב כדבש • ְמֻב ּ ׁ ָשל • Part. Puʿal ִּ .תיר ֹוׁש → )ה(תירוש )ה(מבושל • · / Gr. διαπυέω · Hippocrates, Aphorismsتقي ّح ִ ‣ to suppurate: Arab.הְתַּב ּ ׁ ֵשל • Hitpaʿel אמר אבקראט :מי שיצא באמתו trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.82 (219) (fol. 36a): . → NM 3:40.מורסא הנה כאשר תתבשל ותפתח יתך חליו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahعطر ية ַּ ‣ fragrance: Arab.ב ּ ָ ׂ שמוּת הפירה יחזק האסטומכא ויש להם סגולה שהם מכבים הצמא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 20.75: כשהם נאכלים אחר המזון ומיצם כשיונח ישוב חומץ שיחזק האסטומכא חיזוק מופלא ולא יזיק . → NM 1:132–3.בעצבים מפני שיש בו מן הקיבוץ והבשמות
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousعطر ية ָּ ‣ aroma: Arab.ב ְ ׂ שִמיּוּת ויש לו עם זה דקות והוא בסבת הבושמיות אשר בו נאות לעצם (Sammim Libbiyim), fol. 126a: → .הרוח ]ו[למה שיש בו מן הקביצות עם הדקות מקשר אותו מנקה לעצמיותו מפשיט אותו NM 4:28–9. · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haأنذر ִּ ‣ to indicate: Arab.בֵּׂשר ] • Piʿelבשר[אמר אבוקרט :מי שיהיה בו קדחת איננה קשה מאד אם ישאר גופו Meʾati, 2.28 (80) (fol. 31b): על ענינו ולא יחסר דבר ממנו או שימס ביותר ממה שראוי יהיה זה רע כי הראשון מבשר באורך מן . → NM 3:41.החולי והשני מורה על חולשה מן הכח
)ְ ‣ [day of] announcement (warning) (i.e., indicatory [day]): aמַבֵּׂשר • Part. Piʿel · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-إنذار Arab.
ָבָּשׂר
40
האותות המורים על טוב הבחראן ההוה עתה הם חמשה :הראשון שבהם והיותר Peraqim), 11.13: גדול שבהם הוא הקדמת הבשול ולא ראיתי אחד שמת מאותם שבאהו הבחראן אחר הבשול .והשני שיהיה ביום מימי הבחראן .השלישי שיקדימהו מבשר ביום מחובר אליו .והרביעי שיהיה הבחראן . → NM 2:56.קל ונקל .והחמישי שתהיה ההרקה דומה לטבע החולי ופונה לצדו b) Galen, De diebus decretoriis · trans. Shimshon ben Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei הבחראן השלם והבחראן החסר :וכבר ראוי שיתקבץ Galenus bi-Yemei ha-Buḥran), 18: .בבחראן שיהיה שלם ושיהיה שמור ושיהיה ביום הבחראן בטוח ושיהיה מבואר ואשר לו מבשר → NM 2:172–3. .י ֹום → יום מבשר • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.شحم ָּ ‣ pulp (of fruit): Arab.ב ָ ׂ שר ואם היה כאב השנים Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 18 (fol. 60b): . → NM 4:29.מפני קור … או יבשל בשר קולוקונטידא או עורקיו בחומץ ויגמא אותו ֲ.אֻגָּדה → אגודות הבשר • ַ.הָּגָרה → הגרת הבשר בכיס • ִּ.כיס → כיס הבשר • ֻ.מ ְרָסא → מורסת הבשר הרך • ֻ.מ ְרָסא → מורסת הבשר הרפה • · اللحم المقدد ‣ (lit., salted, spiced meat); jerked meat: Arab.הבשר המליח המתובל • Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer הבשר המליח המתובל הנקרא בלשונם אלקדיד ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145a, col. a: → .מיוחס אל הבשר החי אשר הומלח ממנו כי המלח יקנהו מותר יבשות וחמימות ואחור עכול NM 4:29. / Gr. πολύπους · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirبواسير ‣ nasal polyps: Arab.בשר נוסף • wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 13 . → NM 4:29.ואם יקרה בחוטם בשר נוסף (fol. 53b): ְ.נֵקִביּוּת → נקביות הבשר • ‣ cartilage: Gr. χονδρός · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmeהבשר הסחוסי •העצם שנחתך או הבשר הסחוסי או העצב או החלק הדק שבלחי או הערלה לא digo, 6.19 (311): . → NM 3:40–1.יגדל ולא ידבק ִ.עגּוּל → העגול השחור שבבשר • ֶ.צַמח → צמח בבשר דומה לדמיון הבשר • ‣ gums: Lat. gingiva, Plur. gingivae · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hilבשר השינים •א׳׳א :כשצומחים שיניהם יקרה להם חכוך בשר השינים lel ben Samuel, 3.25 (131) (fol. 19a): .וקדחות וקווץ ודיאריאה וביחוד כשיצמחו השינים הכלביים ובשמן מן הנערים ואשר בטנם עצור → NM 3:41. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfاللحم المسلوق ‣ dish with boiled meat: Arab.הבשר השלוק • li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, הבשר השלוק וקוראים אותו אנשי המזרח אספגדבאג׳ה ואנחנו קוראים אותו גם fol. 145b, col. a: כן שלוק האשכנז והוא חם בשוי ונאות ברוב העתים והענינים לכל בני אדם לבד מי שיגבר על מזגו . → NM 4:29–30.החמימות ובעתים החמים מאד ולמי שיש לו אסתניסות והפוך נפש
41
ֶבֶּתק
ְּ.תלוִּלית → תלוליות של בשר • .תשיה → תשית הבשר • .י ֹום → ימי הבשורה • ְּב ׂ שָרה ֶ.א ׁ ֶשְך → האשך הבשרי • ְּב ָ ׂ ש ִרי ִׁ .שקּוּי → השקוי הבשריי • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمقلة ‣ eyeball: Arab.בת עין • ַּבת . → NM 4:30.הפרק הרביעי בנתוח המושקולו שלבת עין (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 23b): · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfفتق ֶּ ‣ opening; rupture: Arab.בֶתק שער ס׳׳ה ברפואת trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.65 (220a): האשך המעיי .התחדש זה האשך יהיה מבקוע יקרה בקרום הנמתח על הבטן לעמת עיקרי הירכים . → NM 1:80.וישפך המעי מן הבתק ההוא אל אחד מן הבצים
ג ‣ גב הערוה • ַּגבI. hip bone; pubic bone: Arab. · عظم العانةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60a): ובעבור כי אין לעצלים הצומחים מצד עצבי גב הערוה דרך ⟩אל⟨ הרגלים מאחורי הגוף ומפנימי הפחדים לרוב מה שיש שם מן העצלים והעורקים. → NM 4:30. ‣ II. lower abdomen: Arab. · ثن ّةHippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 2.35 (87) (fol. 35a): הנה היותר טוב בכל חולי שיהיה מה שנטה לטבור ולגב:אמר אבוקרט הערוה ויש לו עובי. → NM 3:42. ‣ III. pubes: Arab. · عانةa) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.67: צמיחת האמה היא מעצם גב הערוה היא אלעאנה. → NM 2:33. b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.80 (217) (fol. 84b): אמר מי שישתין דם עב ויהיה בו טפטוף שתן וימצאהו כאב בשפל בטנו וגב ערותו הנה:אבוקרט מה שהוא אצל מקותו כואב. → NM 3:42. • ֶעֶצם → עצמות גב הערוה. • ְצִמיָחה → צמיחת השער בגב הערוה. ‣ ְ ּגבוּלcrisis: Arab. · بحرانMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), introduction: המאמר האחד עשר פרקים כוללים בעתות החלאים וגבוליהם הנקראים בחראנים. → NM 2:33. [ • ]גבלNifʿal ‣ ִנְגַּבלto come to a crisis: Gr. κρίνομαι · a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 2.23 (75): → החולאים החדים נגבלים בארבעה עשר יוםNM 3:42. b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 4.59 (196): הקדחת השלישית האמתית היותר ארוכה שתהיה נגבלת בשבע הקפות. → NM 3:42. • Hifʿil ‣ ִהְג ִּבילto bring to a crisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.36 (173) (fol. 62a): הזיעות במוקדחים טובות אם מתחילות בשלישי ובחמישי ובשביעי ובתשיעי ובאחד עשר ובארבעה עשר ובשבעה עשר ובעשרים ובארבעה ועשרים ובשלושים ובשלושים וארבעה כי אלו הזיעות מגבילות החליים ואשר בלתי נעשות כך מורות יגיעה ואורך החולי וחזרה.
→ NM 3:42–3. • Hofʿal ‣ ֻהְגַּבלto come to a crisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.59 (196) (fol. 67a): השלישית היותר ארוכה תוגבל בשבעה הקפים. → NM 3:43. [ • ]גבןPart. Puʿal ‣ ְמֻגָּבןconvex: Arab. · محّدبMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.16: אותו שימהר אליו סתימה בכבדו הוא שיהיו צרים קצוות העורקים אשר יעלה בהם המזון מהצד המקוער מן הכבד אל הצד המגובן. → NM 2:57. • Hitpaʿel ‣ ִהְתַּגֵּבןto become convex: Arab. · احدودبMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.70: ויסתר אז הגבנינות במקומות הנטמנים והנשפלים וכשיתרפו יתגבנו. → NM 2:33–4. ‣ הגבנה הטפלה בבצק • ְ ּגִבָּנהcheese pie (some are filled with cheese and fried and others baked in the oven); a pastry made from meal and cheese: Arab. · المجبنّ ةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush),
43
ָגּ ַזר
→ .הגבנה הטפלה בבצק וקלויה בשמן ראוי להיות בצקה שוה השאור bk. 27, fol. 147b, col. a: NM 4:30. ַ.מ ִים → מי הגבנה • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.حدب ּ ִ ‣ hunchback: a) Arab.ג ְּבנוּת תאר גרגרי אבפורבי Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 35b): למה שתקנו יצחק מועיל מן הפלג שסבתו הקור והרעש ורוח הגבנות ולכל חולי יתילד בפרקים . → NM 4:30–1.ממותר עב וניסיתיהו
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiحدبة b) Arab. אמר בקראט :מי שמצאו גבנות מפני שעול הנק׳ רבו או שעול אחר Abuqraṭ), 6.46 (338): . → NM 3:43.קודם שיגדל זה ימות / Gr. ὗβος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haحدبة ַּ ‣ hunchback: Arab.גְבִנינוּתאמר אבוקרט :מי שימצאהו גבנינות מן גניחה ושעול קודם שיצמח Meʾati, 6.46 (338) (fol. 121b): . → NM 3:43.השער הנה הוא ימות · Ibn al-Jazzār,فار ִ ‣ to boil (over); to bubble; to simmer: Arab.הְתַּגֵּבר ] • Hitpaʿelגבר[ Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ותתילד משתי סבות אחת מהן התלהבות מרה כרכומית והתלקח בחלקי bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): המוח והאחרת מרתיחת דם הלב והתגברו כי דם הלב כשירתח ויתלהב בחום מרה אדומה יתגבר . → NM 4:31.ויעלה חזקתו אל הראש
ָ.קֶנה → הקנה הגדול • ָּגד ֹול ָ.קֶצה → קצה העין הגדול • .תּ ֹוַלַעת → התולעים הגדולים • ֵ.אֶבר → האברים המגדלים • ְמַגֵּדל ] • Part. Piʿelגדל[ ָ.צַרַעת → הצרעת הגדמיית • גדמי ֻּ.גְממוּת → גוממות ֻּ.גְמִמי → גוממי · · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirضرب ֵ ‣ to stir: Arab.הִגיס ] • Hifʿilגוס[ ויגיס אותו trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 13 (fol. 53a): . → NM 4:31.עד שישוב אספלנית · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benجوف ‣ cavity: Lat. venter / Arab.גּוּף .הנזילות היורדות אל עליוני הגוף באות לידי מוגלה בעשרים יום Samuel, 7.38 (390) (fol. 46b): → NM 3:43–4. ִּ .בטּוּל → ביטול הגוף • ִּ .בטּוּל → ביטול חצי הגוף • .מֶֹרך → מורך הגוף • ַּ.ת ְרֵּדָמה → תרדמת הגוף • ָ.קַדם → הקדים הגזר דין • ָּגָזר · Maimonides, Šarḥأطلق القضي ّة ‣ to make a definite statement: Arab.גזר אומר • ָּגַזר אמר המפרש :הקרוב fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.40 (260): . → NM 3:44.אצלי שראה זה פעם או פעמים וגזר אומר כמו שנהג מנהגו בספר אפידימיא ַ.הְקָּדָמה → ההקדמה לגזור • ְ ּגז ֹור • Inf.
44
ִגּ ְז ָרה
‣ ִ ּג ְזָרהincision: Arab. · ق َْطعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 228b): ואחר להרים היד בגיד ובעור כלפי מעלה ולגזור הגיד עם העור לשנים ולהיות הגזרה שתי אצבעות מצומצמות. → NM 1:81. ‣ ַּגֶחֶלתcarbuncle: Arab. · جمرa) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.38: הגחלת הוא מן המורסות החמות אלא שתולדת הגחלת תהיה בקרות לדם כמו הרתיחה עד שהעור יהיה נשרף ויחדש עם זה קרושטא. → NM 1:133. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.38: הגחלת הוא מן המורסות החדות אלא שהולד הגחלת יהיה כשיקרה לדם דומה לרתיחה עד ששורף העור ויחדש עם זה כשכרישה. → NM 2:34. ‣ ִ ּגידI. artery: Arab. · شر يانAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.42 (fol. 215b). → NM 1:81. ‣ II. penis: a) Lat. virga · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 97a: מן הוורוג׳י והפורי הבאים בגיד.שער ארבע עשר. → NM 1:18. b) Arab. · قضيبi. Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.70 (fol. 220b): אמנם בנשים הוא מין אחד ויהיו למעלה מן הקיבה על הזקן התחתון כבצי אדם קטנים בולטים לחוץ האחד מהם כגיד האדם והבצים כבציו. → NM 1:81.
· ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 16.10: כל הגידים הדופקים ושאינם דופקים בכל הגוף מהזכרים והנקיבות הם על דמיון אחד לא במספר לבדו אלא ביצירתם ותכונתם ומקומם אבל ישתנו בכלי ההריון ויתבאר בניתוח כי כלי ההריון בזכרים ובנקבות זה נוכח זה בדמיון כי בזכרים יוצאים ובנקבות הם בפנים עד שהרחם אילו נתהפך שטחו הפנימי לחוץ היה דומה לכיס הביצים והביצים אשר בצדי הרחם יהיו בתוך כיס ויהיה צואר הרחם דומה לגיד. → NM 1:133.
‣ III. vein; vessel: Arab. · عرقa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.35 (206b): הגיד אשר יגר ממנו הדם. → NM 1:81 b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (228b): הקזת הגידים. → NM 1:81. י ע צ מ ‣ הגיד האthe median cubital vein: Arab. · الأكحلIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir • wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.3: ואם ראינו שהדם הוא הגובר נצוה להקיז הגיד האמצעי אם לא ימנע ממנו מונע ויצא הדם כל זמן שהתמיד לצאת נפסד והכח סובל אותו. → NM 1:54.
• ‣ גיד הדופקartery: Arab. · العرقMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 4.21: בהיות בגיד הדופק רוע המזג משתנה כי החלק ממנו שהוא יותר לחות וחמימות יהיה דפקו יותר גדול ויותר מהיר. → NM 1:134. • ‣ הגיד הדופק הורידיpulmonary vein; venous artery: Arab. · الشر يان الور يديIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): ולכן נקרא הגיד הדופק הורידי. → NM 4:31. • ‣ הגיד הורידיpulmonary vein; venous artery: Arab. · الشر يان الور يديIbn Sīnā, K. al-
45 ועל כן נקרא Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): . → NM 4:31.הגיד הורידי · / Lat. dracunculus medinensisالعرق المدني ‣ the Medina vein: Arab.הגיד המדני • Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer . → NM 1:82.בהוצאת הגיד המדני ha-Shimmush), bk. 30, 2.91 (fol. 227b): · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alالقيفال ‣ cephalic vein: Arab.הגיד העליון •ויקיז ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 3 (fol. 8b): הגיד העליון אם יעזור הזמן והשנים והמנהג והכח ויוציא מן הדם בשיעור כדי שיצא עמו מה שיהיה . → NM 4:31.ממותר חד
‣ urethra: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),גיד הערוה • אמר אפוקרט :למי שצמח לו שחין בתוך גיד הערוה כאשר יעלה נפח ויצא 4.82 (219) (fol. 79a): . → NM 3:44.עם השתן עב טיט קרבה רפואתו ָ.קֶצה → קצה הגיד • ָ.קֶצה → קצה גיד הערוה • · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanالقيفال ‣ cephalic vein: Arab.גיד הראש • ושני at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229a): הגידים אשר תחת הלשון תועלת הקזתם אחר הקזת גיד הראש אל החניקה אשר תהיה בגרון וחלי . → NM 1:82.ערלתו ותחלאי הפה
b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer ואם היה מראה המקום אדום נדע שהוא ממותר Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 1 (fol. 5a): דם נפסד ואם עזר הזמן והשנים והמנהג והכח נקיז לו גיד הראש ונוציא מן הדם בשיעור הצורך . → NM 4:31–2.והכח
· · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالأكحل ‣ median vein: Arab.גיד הראש הנקרא אכחל • והרביעי הוא היותר גדול והוא אשר trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34b): הוא נראה ויעלה וישתלח לשעיפים יתחבר שעיף מן הקיפל ויבא מהם גיד הראש הנקרא אכחל . → NM 4:32.והנשאר הוא הנקר׳ באסאליק
‣ I. nerves: Lat. nervus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelגידים • Plur. . → NM 1:18.כגון בבשר ובגידים ובורדים ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5a: · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenعروق ‣ II. vessels: Arab. → .הגידים הנראים יהיו מליאים מתמשכים ולא יהיו הפנימיים כן (Sefer ha-Peraqim), 6.6: NM 1:133–4. ּ .דֶֹפק → דפק הגידים • ‣ nerves: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),גידי ההרגש • זכור כי המים הקרים יזיקו לעצמות ולגידי ההרגש ולמוח הראש והשזרה 5.18 (238) (fol. 83a): . → NM 3:44.והחמים יועילו לכל אלה ועבדי הכבד הם ‣ veins: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 2.1:הגידים הנחים • . → NM 4:32.הגידים הנחים היוצאים ממנו השולחים להם הדם הטהור והנקי להתפרנס בו ֶ.נַפח → נפח הגידים השפלים • ִ.צנּ ֹור → צנורות הגידים • ִ.קבּוּץ → קבוץ הגידים •
ִגּיד
46
גי עוש
ִ ּגעוּׁש → גיעוש. ִ ּג ְרגּוּר → גירגור. אישרוב → אישרוב ג׳לאבי • ג׳לאבי. • ַּגָּלבPlur. ַּתַער → תער הגלבים • גלבים. ‣ ִ ּגְלגּוּלdizziness: Arab. سدر/ Lat. vertigo vel scotomia · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 13 (fol. 20a): הגלגול הוא שיתדמה לאדם שמה שיראה יתגלגל סביבו ויאבד הרגש הראות פתאום עד שיחשוב שכסה כל מה שהיה רואה חשך. → NM 4:32. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.17 (154): הגלגול הוא שידמה לאדם שכל מה שהוא רואה יקיף סביבו ויעדר ממנו:אמר המפרש חוש הראות פתאום עד שיחשוב שהכל יתכסה מאפילה. → NM 3:44–5. • ‣ גלגול הראשdizziness: Arab. · دوارa) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 35b): תאר גירא בן מאסויה לניקוי הראש מליחה לבנה ומה שיתלד ממנה מן השתוק והפלג ותרדמת האיברים וגלגול הראש. → NM 4:32–3.
b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.37 (89): הבריאים כשעושים הקיא או השלשול יקרה להם גלגול הראש ועקיצה:אמר המפרש ויקשה עליהם מה שיצא מגופם. → NM 3:45. ‣ ַּגְלַּגלspeculum; a surgical instrument: Arab. · لولبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.77 (fol. 222a): זאת צורת גלגל לפתוח בו הרחם. → NM 1:82. ַמ ְדֶוה → מדוה הגלגלת • ֻּגְלֹּגֶלת. ‣ הגלד הענבי • ֶּגֶלדuveal membrane: Arab. · الطبقة العنبيةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.21 (fol. 212a): כשתקרה בליטה )= בקיעה( בגלד הענבי. → NM 1:82. ‣ גלדיcrystalline: Arab. · جليديMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.52: הלחות הגלדיית והבציית והזכוכיית וכן הכתונת הקרניית אין עורקים בהם כלל בשום פנים. → NM 2:34. [ • ]גלהPart. Nifʿal ודאג → הודאג הנגלה • ִנְגֶלה. ‣ ְ ּגִליָדהadhesion: Arab. · التحامAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.63 (fols. 219b–220a): ואם תהיה הגלידה בין כלום מן הקרומות או במה שיש בין הכיסים ראוי להפריד כל הגלידה ההיא ולחתכה חתיכות חתיכות עגולות. → NM 1:82–3.
[]גלל
· Part. Puʿal ‣ ְמֻגָּללI. damped: Arab. · مبلولAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.17 (fol. 205a): ואחרי כן לשית צמר גפן מגולל בחלבון ביצה או בריר שיליות )= שיליום( על העין. → NM 1:99. ‣ II. soaked: a) Arab. · مشر ّبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.16 (fol. 204b): ולתת תחת העין צמר גפן מגולל בחלבון ביצה וראש החולה בחיק הרופא. → NM 1:99.
ָגַּסס
47
b) Arab. · مغموسAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.22 (fol. 205b): ולתת עליו צמר גפן מגולל בחמאה. → NM 1:99. ‣ ָּגָמאto rinse the mouth: Arab. تمضمض/ Gr. διακλύζω · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 18 (fol. 60b): ואם היה כאב השנים מפני קור … או יבשל בשר קולוקונטידא או עורקיו בחומץ ויגמא אותו. → NM 4:33. ( ָּגמוּרPass. Part.) → ָּגַמר. ‣ ֻּגְממוּתconcavity: Lat. concavitas · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 11a: ואם בחבלה יתחדש שום גוממות ועומק אז לא תהיה כוונתך על הדרך שזכרנו. → NM 1:18–9. ַחָּבָלה → החבלות הגממיות • ֻּגְמִמי. ‣ גמר מוגלא • ָּגַמרto suppurate: Lat. sanie fieri · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.82 (219) (fol. 30a): מי שנולדו לו באמה צמחים כשתגמר המוגלא ויפתחו יותרו. → NM 3:46. • Pass. Part. ‣ ָּגמוּרI. indefinite: Arab. · مهملMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.20 (72): כשתבקש על האמת תדע שזה:אמר המפרש והאמת אצלי כי אבקראט ראה שני אנשים.העניין בלתי מקויים אם כן הוא פסק דינו שקר בלא ספק או שלשה שעניינם כן ושמו כפסק דין גמור כמו שהיה מנהגו ברוב ספר פידימיאי. → NM 3:45– 6. ‣ II. unmixed: Arab. صرف/ Gr. ἀκρατής · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 7.23 (375) (fol. 131a): ומהיציאה הגמורה שלשול הדם:אמר אבוקרט. → NM 3:45. • Nifʿal ‣ ִנְגַמרto become chronic (of an illness): Arab. استحكم/ Lat. morbi dominium · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 27b): ונזכיר רפואת זה לפי דרך הרפואה ונאמר כי ראוי שנקיז בעל מורסת הראש קודם שיגמר חליו. → NM 4:33. ‣ ִ ּגנּוַּחasthma: Arab. · ر بوAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 231a): אמנם נתינת הרבידות … על המקום הנקרא אל כאהל והוא אמצע הצואר הוא תמורת הקזת הגיד הנקרא אל אכחל והקזת הבאסליק ולפיכך יועילו מן הגנוח וצרות הנשימה וקריעת כלי הנשימה והשעול והמלוי. → NM 1:83. ‣ ְ ּגִניָחהasthma: Arab. · ر بوMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.19: החליים הנושנים יצטרכו אל הנהגה דקה עד שרבים מהם יספיק להם וכבר ראיתי אנשים רבים מאותם שהיה בהם כאב פרקים והגניחה.בארוכתם בהנהגה הזאת לבדה ומי שיהיה בו כפיה מעוטה יהיה בהנהגה הזאת הדקה תועלת איננו מועט. → NM 2:34–5. ‣ ִ ּגסּוּסsnoring (h.l., breathing stertorously): Arab. غطيط/ Gr. ῥέγκω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.51 (343): אמר מי שהתחדש בו והוא בריא כאב פתאום בראשו ונשתתק מיד וקרה לו כמו גסוס הנה:אבקראט הוא ימות בשבעה ימים אם לא התחדש בו קדחת. → NM 3:46. ‣ ָּגַססto snore (h.l., to breath stertorously): Lat. sterto · Hippocrates, Aphorisms · trans.
ִגּעוּשׁ
48
כל מי שהוא בריא ופתאום יהיה לו כאב ראש ופתאום יהיה Judah Shalom, 6.51 (343) (fol. 110a): . → NM 3:46.בבלתי קול ויגסוס הנה ימות תוך ז׳ ימים אם לא תתחדש בו קדחת · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.جشاء ‣ eructation: Arab.גיעוש הנקרא רוט • ִ ּגעוּׁש כשתאכל מאכל ולא יקרה לך ממנו קרקור ולא Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.55: נפח ולא רפרוף ולא פוקות אך שימצאך באסטומכה מצוק אין הרגלך בו בכיוצא בו ויכבד עליך אותו המאכל ותשתוקק שירד או שיתחדש לך גיעוש הנקרא רוט ותמצא עם זה בקצת העתים ;. → NM 2:35צרות הנשימה אין ספק אז שהאסטומכה כבר נתקבצה על המאכל על צד ההתגעשות
corr. 4:229. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atجشاء ַּ ‣ belching; eructation: Arab.גַעׁשוכבר taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 135a, col. b: . → NM 4:33–4.נאמר שהוא מעפש המזון באסטו׳ והראיה על זה געשו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.دوال ‣ varicose veins: Arab.גפנים ֶּ • Plur.גֶפן כל המורסות הסרטניות אמנם תהיה תולדתם Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.47: ממותר מלינקוניקו .ואם יטה אותו המותר אל שפל הגוף וידחהו הכח הדוחה אשר בגידים מפיותיהם אשר בפי הטבעת או ברחם נקרא זו ההרקה טחורים שיצא מהם הדם .ולפעמים תדחה אל הרגלים . → NM 1:134.ותעשה חולי הנקרא גפנים ֶּ.ד ׁ ֶשן → דשן גפנים • ‣ natural sulphur: Lat. sulphur vivum · Bruno Longobucco, Cyrurgiaגפרית חי • ָּגְפ ִרית Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 41b. → NM 1:19. ַ.מ ִים → המים הגפריתיים והבורקיים • ָּגְפ ִריִתי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.نوى ֶּ ‣ kernels; stones: Arab.גֶפת וכשיבוקע יתפרד מן Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138b, col. a: . → NM 4:34.הגפת שלו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liجرب ָּ ‣ I. granular conjunctiva (i.e., trachoma): Arab.גָרבman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 ושני הגידים אשר בראשי העינים תועלת הקזתם לתחלאי העינים מן הגרב והאדימות (fol. 229a): . → NM 1:83.והגידים המסתבכים האדומים הנקראים בלשונם סבל / Gr. ψωροφθαλμία · Al-Rāzī, attr., On the Treatجرب ‣ II. itch: Lat. scabies / Arab.ואמנם אם יקרה להם שום חולי מן ment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 11: החולאים האחרים כמו הגרב והלובן והדומין לאילו יונהגו עם רפואות אשר הם נאמרות בפרקי . → NM 2:177.הנערות והבחרות ובאחרים אבל מהקלות בלבד
‣ III. psoriasis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.77 → .תראה השתן עב ובתוכו כמראה קליפת חטים תדין כי בתוך המקוה גרב (214) (fol. 78b): NM 3:47. / Gr. ἐξανθήματα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.بثور ‣ IV. pustules: Arab. אמר אבקראט :הגרב הרחב אי אפשר Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.9 (301): . → NM 3:47.שיהיה עמו חכוך · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaغراغر ‣ gargles: Arab.גירגורים ּ ִ • Plur.ג ְרגּוּר ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.6 (fol. 204a): . → NM 1:83–4.כשירפא הרופא זה המין מן הנטייה במיני הג׳ירא פיקרא והעיטושים והגרגורים
49
ֵגּ ָרה
b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer ויצוק המימות המבושל בהם הסמים החמים Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 7 (fol. 48a): אשר יפתחו הסתומים ויעוטש בסמים הדקים המפתחים ויגרגר בגירא פיגרא עם דבש . → NM 4:34.ובגירגורים אשר ימשכו הליחה וינקו הראש
ب القرع ‣ tapeworms: Arab.גרגרי הדלעת • גרגרים ַּ • Plur.ג ְרַּגר · Maimonides, K. al-fuṣūl fīح ّ התולעים הנקראים גרגרי הדלעת al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.31: . → NM 2:35.והם נקראים דלועיים אוכלים כל מה שיזון בו האדם לכן מרזים הגוף ب القرع ‣ tapeworms: Arab.גרגרי הדלועים • · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaح ّ ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141b, col. a: . → NM 4:34.ורבוי אכילתם יוציא התולעים מהבטן הנקראים גרגרי הדלועים b) Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Kaf 7 (44): . → NM 2:11.כילדארוא :חם רך יוציא התולעים הנקראים גרגרי הדלועים ب المنتن ‣ malodorous pills: Arab.הגרגרים המוסרחים • / Lat. fetidi pilluli · Ibn alح ّJazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haוזה תאר הגרגרים המוסרחים לפי נסחת סאבור והוא מועיל בע׳׳ה Derakhim), bk. 1, ch. 23: מן הפלג ועקום הפה וכאב הפרקים והנקרס והרוחות העבות והקולון והנאות וכאב העצבים והרפיון ויגיר הנדות והוא מנוסה עירובו יקח אלואי סיקוטרי ודיליום וקולוקונטידא וסרפי ואפופנק ואמוניאק וזרע סיקודא מ׳׳א דרהם יקובצו אלה הסמים שחוקים ומנופים וישרה מהם מה שראוי → .לשרותו במי כרתי ויעשה ממנו גרגרים קטנים ויוצנעו והלקיחה מהם ב׳ דרהם וחצי במים חמים
NM 4:35.
· / Gr. βρόγχος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭحلقوم ַּ ‣ throat; trachea: Arab.ג ְרֶּגֶרת אמר אבקראט :כשתראה המורסא trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.37 (329): . → NM 3:47.בגרגרת מחוץ במי שקרה לו האסכרא יהיה אות טוב · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ناصور ַּ ‣ fistula: Arab.ג ְרַּגְתִני שער י׳׳ז בכוית הגרגתני Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.17 (fol. 205a): . → NM 1:84.אשר יקרה בראש העין · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousسحج ָּ ‣ I. to abrade: Arab.גַרד אמ׳ המפר׳ :כאשר התחיל לצאת המרה הכרכומית וגרדה את (Pirqei Abuqraṭ), 4.24 (161): –. → NM 3:47המעים או נגעה אותם ובא הדם אחר זה יתכן שיבריא זו הגרידה או זה הנגע 8. ك ‣ II. to rub: Arab. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenح ّ → .ואבן עקיק כשתשחקנו ותגרד בו השנים ילבנם וימנע איכולם (Sefer ha-Peraqim), 22.53: NM 1:134. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.جرد ‣ III. to strip: Arab. ואם עברו עליו Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.17 (fol. 205a): ארבעים יום ולא נרפא ראוי לתת עליו הסם החד האוכל עד שיתגלה העצם ולגרדו על מה שיבא . → NM 1:84.זכרו מן המלאכה במקומו
· · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfترقوة ֵּ ‣ I. collarbone: Arab.גָרה בחבוש הגרה trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.5 (fol. 235a): . → NM 1:84.כשתשתבר
50
ָגּרוֹן
· Ibn al-Jazzār, Zādحب ّة ‣ II. the weight of one barley corn (i.e., 0.05 grams): Arab. al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), אם יגר מן האזן מוגלא והיה עם זה כאב חזק הנה ראוי שנתחיל במה bk. 2, ch. 10 (fol. 50a): שישקיט הכאב כמו שיקח משקל קיראט אופי ומשקל שתי גרות שעוה ויתיכהו במעט שמן . → NM 4:35–6.ורדים ויטוח ממנו בפתילה וישים אותה באזן
.חִֹלי → חולי הגרון • ָּגר ֹון ַ.נֲחָרה → נחרת הגרון • ִ.נחוּר → ניחור הגרון • َ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousسح ْج ּ ְ ‣ I. abrasion: Arab.ג ִריָדה אמ׳ המפר׳ :כאשר התחיל לצאת המרה הכרכומית וגרדה את (Pirqei Abuqraṭ), 4.24 (161): . → NM 3:48.המעים או נגעה אותם ובא הדם אחר זה יתכן שיבריא זו הגרידה או זה הנגע ‣ II. scarification: Lat. scarificatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. אבל אותה הנעשית באיברים הרכים היא נחלקת Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5a: . → NM 1:19.לשלשה פנים :א׳ הנעשית בבשר לבד ונקרא׳ גרידה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haخراطة ‣ III. shred: Arab.שלשול הדם מעלת הכבד לפעמים יתחדש פתאם .ואמנם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.82: אותו שהוא מן המעים לא יתחדש פתאם אבל יתחדש תחלה שלשול מררי עוקץ תכלית –. → NM 2:35העקיצה ואחר ימשך לזה גרידת המעים ואחר יצא אחר זה עם הגרידה דם מעט
6. / Gr. δυσεντερία · Maiسحج الأمعاء ‣ I. abrasion of the intestines: Arab.גרידת המעים •אמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): אבוקרט :מי שעבר אלו השנים יקרה לו נזילה על הריאה וחולי הצד וחולי הריאה ושכחה והקדחת אשר תהיה עמה התעורה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל וקדחת השורפת ושלשול היוצא –. → NM 3:48הקיא ושלשול הארוך וגרידת המעים וחליקות המעים והתפתח פיות העורקים ממטה
9. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alخراطة الأمعاء ‣ II. shreds of intestinal tissue: Arab.שלשול הדם הבא מחולי הכבד ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.82: יתחדש פתאום אבל אותו שיבוא מהמעים לא יתחדש פתאום אבל יתחדש שלשול מרות ינשוך . → NM 1:134–5.בתכלית הנשיכה ואחר כן יהיה נמשך אחר זה גרידת המעים
‣ I. the meal of the different kinds of grain (mostly barley) that wasגריסים ּ ְ • Plur.ג ִריס / Gr. ἄλφιτον · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfسو يق parched: Arab. גריסי החטה · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124a, col. 2: → .חמים במעלה הראשונה יבשים באמצעה זנין מעט מזער אלא שהם יותר זנין מגריסי השעורים NM 4:36. / Gr. ἄλφιτον · Alسو يق ‣ II. the meal of parched or dried mealy fruits: Arab.Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer .וגריסי המנוגבים מהם עצירתם לבטן יותר חזקה ha-Shimmush), bk. 27, fol. 139a, col. a: → NM 4:36. ְׁ .שִחיָקה → שחיקת הגריסים • ֶ.זֶפת → זפת גריקא • גריקא
51
]גרש[
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemن َش ْر ּ ְ ‣ saw cut: Arab.ג ִריָרה וראוי להיות הגרירה במגרה Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225b): למעלה ממקום ההפסד מעט פן יהיה בתוך העצם הפסד ולא יראה מחוץ לחוש ויביא הצורך לגררו . → NM 1:84–5.במגרה פעם שנית
‣ pounded wheat; wheat groats: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans.גריש החטה • ְ ּג ִרי ׂ ש ועשית הקיא על Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 17: המלוא מועיל מחולי המקוה מאד ואכילת המתיקה הידועה באכילתה והוא גריש החטה בלולה . → NM 4:36.בחמאה טובה ולושה בדבש יש לה סגולה לחזק המקוה
• ְ ּג ִרי ָ ׂ שה
/ Gr. ταραχή τῆς κοιλίης · Maiاسطتلاق البطن ‣ diarrhea: Arab.גרישת הבטןאמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.2 (29): אבוקרט :אם היה מה שיורק מן הגוף עם גרישת הבטן והקיא אשר תהיינה נאותות מן המין אשר . → NM 3:49.צריך שינוקה הגוף ממנו יועיל זה ויקל סובלו ואם לא היה כן הנה הענין להפך · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shemأغثى ‣ to cause nausea: Arab.גרם אסטניסות • ָּגַרם חב אלניל ובלע׳ גראנא דאינדי וב׳׳ח גרגרי Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Ḥet 3 (36): .האיסטיס :ישלשל הליחה הלבנה ויועיל מן הצרעת והבהק הלבן אלא שהוא יצער וגורם אסטניסות → NM 2:9–10. · · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrīأسدر ‣ to cause dizziness (stupefaction): Arab.גרם חוג • חמאמא ובלעז אממו :חם יבש trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Ḥet 1 (36): . → NMטוב לסתומי הכבד כשיהיו עם קור ומועיל למכאובי הרחמים ויכביד הראש ויגרום חוג 2:12. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaأتخم ‣ to cause indigestion: Arab.גרם קבסא • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 139a, col. a: . → NM 4:177–8.ובעל מזג חם אין ראוי לתקנם על הרוב אם לא יגרמו לו קבסא / Gr. σάρξ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfجسم ֶּ ‣ flesh; pulp: Arab.גֶרם וגרם הצמוקים · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 137a, col. a: . → NM 4:36–7.על הכלל חם ולח וחרצניהם קרים ויבשים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manفاصد ָּ ‣ one who carries out venesection: Arab.גָרע ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 וצריך הגרע להיותו נזהר בעת הקזתו כי יש תחתיו וריד ואם פשע ויוסיף בתחיבת (fol. 229b): . → NM 1:85.המסמר ויחתוך הוריד ההוא תתחדש ממנו רעיפת דם ַ.מְסֵמר → מסמר הגרע • ب ‣ pills: Arab.גרעינים ַּ • Plur.ג ְרִעין · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerح ّכשתרצה להריק הגוף ממה שיש בו מן הליחות ותנקה aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 13.13:
הראש עמו עד שלא ירד ממנו קטרא ראוי לך שתהיה הרפואה מחוברת מרפואה משונה בכחותיה . → NM 1:135.כמו הגרעינים אשר חברנו אנחנו
· · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfنشر ‣ to saw: Arab.גרר במגרה • ָּגַרר ואחר כך שבתי trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225b): וגליתי העצם שנית למעלה מן הגלוי הראשון ומצאתי ההפסד הגיע אל העצם וגררתי במגרה מה . → NM 1:85.שנראה לו גם כן מן ההפסד ההוא
ֵּ ‣ to push (upon): Lat. impellere · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaגֵרׁש ] • Piʿelגרש[
52
ֶגּ ֶרשׂ
· trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 63a–63b: עם כל זה יהיה הרופא משגיח שיגרש הפרק בידיו ורגליו עד שיושב למקומו הטבעי. → NM 1:19–20. ׂ ‣ גרש כרמל • ֶּגֶרcoarse meal: Arab. سو يق الجر يش/ Gr. κρίμνον · Hippocrates, Aphorisms · ש trans. Nathan ha-Meʾati, 7.3 (383) (fol. 132b): מי שיהיה בו קדחת ויהיה שישקע בשתנו דומה לגרש כרמל הנה זה יורה שחליו יארך. → NM 3:49. • ֶּג ׁ ֶשםPlur. י ֹום → ימות הגשמים • גשמים. ‣ ַּגתconfluence of sinuses; torcula: Arab. معصرة/ Lat. torcular herophili · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 65b): ואחר מתפרד ממנו במה שבין שתי המחיצות ונקרא מעצרה כלומר גת. → NM 4:37.
ד .חִֹלי → חולי הדאגה • ְּדָאָגה · Maimonides, Šarḥالوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.הדאגה השחורי • אמר אבוקרט :ואמנם fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.22 (128): בחורף יקרה הרבה מתחלואי הקיץ וקדחת רביעית ארוכה ומעורבת והטחול והשקוי והטפת השתן ושלשול הדם וחלקת המעים וכאב הירכים והאסכרה ונזילה על הריאה וחולי מעים החזק אשר . → NM 3:49–50.יקראוהו היונים איליאוש והכפיה והדאגה השחורי והשטות
ֵּ.פרוּד → פרוד )ה(דבוק • ִּדבּוּק ‣ elbows: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom,דבוקי הזרוע • דבוקים • Plur. . → NM 3:50.כל הכאבים העוברים מן הגב לדבוקי הזרוע ההקזה תתיכם 6.22 (314) (fol. 100b): ֶ .אְפר ֹוַח → אפרוחי הדבורים • דבורים ְּ • Plur.דב ֹוָרה · Maimonides, K. alانجـبر ִ ‣ healed (of broken bones): Arab.נ ְדָּבק ] • Part. Nifʿalדבק[העצמות במי שהוא בחור fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.63: יהיו נדבקים קודם מהיותם נדבקים בילדים כי הילדים צריכים אל חומר יגדלו בו ויחליפו במקום מה . → NM 1:135.שהותך מהם .זכר זה אסקליביוס במאמר הראשון מפירושו לספר הדבקות
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanلحم ִּ ‣ I. to seal: Arab.דֵּבק • Piʿel ולכן ראוי שלא תדבק מקום השחין ושתניח עליו הדברים ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.13: . → NM 2:36.הרכים המחממים הרחוקים מהכאיב כדי שלא תתחדש מורסא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.جبر ‣ II. to set (broken bones): Arab. כל עצם שישבר שילך עליו ד׳ ימים ויותר לא Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.64: . → NM 1:135.תחשוב לדבקו כי היה גובר על החולה הזק גדול · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.مخاطي ְ ‣ mucous: Arab.מֻדָּבק • Part. Puʿal אמר המפרש :התנגב הליחה ההיא Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): המדובקת בכויה וכאשר לא יתנגב הליחה ההיא בכויה יתחדש החגרות ולא ילך הרגל כמנהגו . → NM 3:125.ויצמק
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlنمى ִ ‣ I. to grow [together again]: Arab.הְתַדֵּבק • Hitpaʿel אמר בקראט :כשיהיה שום Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.28 (380): . → NM 3:50.דבר נחתך מן העצם או מן התנוך לא יתדבק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerتجـب ّر ‣ II. to be regenerated: Arab.אמר המפרש :כי זה ראיה על התאחז חבלת aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.26 (163): . → NM 3:50.המעיים עד שתחתוך עצמותם ואי אפשר שיתדבק אותו הבשר · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ألحم ִ ‣ to cause to heal up: Arab.ה ְד ִּביק • Hifʿil אם ימצאהו עקיצה או דקירה לעצב מן העצבים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.17: עצמו אז אין ספק בהכרח ליתרון הרגש העצב מן הכאב החד אז הערים להשקיט הכאב ולמנוע . → NM 2:36.חדוש המורסא .וזה שתשאיר האבר פתוח שלא תדביקהו
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waلصوق ַ ‣ a sticking plaster: Arab.מ ְד ִּביק • Part. Hifʿilאבק qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.6: יולש ברוק יאכל הבשר המת ויצמיח הבשר החי וכשהיה הנגע מכה טריה בדמו ימלאהו בו בראש או בפנים או בגוף פעם אחת יבריאהו :יקח דם שני האחים וסרקא קולא מ׳׳א אוקיא כאנפר דרהם . → NM 1:59.יודק וינופה ויולש ברוק וימלא ממנו הנגע וישים עליו מדביק ויזרה זריה
ָדֵּבק
54
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.لصاق الذهب ‣ chrysocolla: Arab.מדביק הזהב • Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.101. → NM 2:57. ַ.סם → הסם המדביק או המחליק • ‣ joints: Lat. iuncturae · Bruno Longobucco,מודבקים ֻ • Plur.מ ְדָּבק • Part. Hofʿal המודבקים ממקומם Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 59a: . → NM 1:28.ההשמטה היא ההפרדה או יציאת ַ.קַּדַחת → הקדחת הדבקה • ָ ּדֵבק ֵ.ריַח → ריח דבק • ‣ (lit., joint of the hand); wrist: Lat. iunctura manus · Bruno Longoדבק היד • ֶ ּדֶבקוכאשר תבוא bucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: . → NM 1:20.ההשמטה בדבק היד השבתו קלה ‣ joints: Lat. iuncturae · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.דבקים • Plur. וכאשר יגיע לאחד מן האשפונדלי חוליות בלשון Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 40b: הקודש או אל הצלעות או אל אחד מן הדבקים ביד או ברגל או בגיד או בווריד גדול או בווייתן בכל . → NM 1:20.אלה לפי הרוב הם מכות נמנעות מרפואה
ַ.מֲחָלה → מחלת הדבקים וקשרי העצמות • ֶ.ק ׁ ֶשר → קשרי הדבקים • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerجبا ئر ‣ trusses: Arab.דבקות • Plur.דבקהראוי שתקשור תחלה תחת הרפידות ותתחיל ממקום aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.69: החולי ותכלה אל המקום העליון למען מנוע הרקת הלחויות ויהיה מונע המורסא .ואחרי כן תשים הרפידות ואחר כן תרפד ממעלה לרפידות כדי שלא יסתער ותתחיל ממקום המחלה ותכלה למטה לדחוק הדם המעופש מן האבר החולה עד הקצה .ואחר זאת הקשירה השנייה תשים והיא תקיים ותחזק כל מה שהוא מאחריה ויסמוך אותו .ויהיה כל אשר יקיף באבר ארבעה דברים .הקשירה . → NM 1:135–6.הנעשית על האבר והרפידות והקשירה שעליהם והדבקות
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ج َب ْر ְּ ‣ setting (of broken bones): Arab.דֵבקוּת העצמות במי שהוא בחור יהיו נדבקים קודם מהיותם Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.63: נדבקים בילדים כי הילדים צריכים אל חומר יגדלו בו ויחליפו במקום מה שהותך מהם .זכר זה . → NM 1:136.אסקליביוס במאמר הראשון מפירושו לספר הדבקות ַ.הְפָרָדה → הפרדת הדבקות • ַ.הָּתָרה → התרת הדבקות • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.لصاق الذهب ‣ chrysocolla: Arab.דבקות הזהב • הרפואה אשר תחמם ותלחלח עד שתפסיד מה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.101: שתמצא היא באמת הרפואה המעפשת .וכן נקראות כמו כן כל הרפואות החמות היבשות העבות בעצמותם בהיותם נושכים מעט או שורפות מעט מבלתי חדש כאב נקראות מעפשות כי הם יתיכו ויאכלו הבשר ויעשו בו מה שיעשה המעפשת באמת והם כמו הארסניץ ודבקות הזהב והפיניי וממית . → NM 1:136.הזאב
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlلزوجات , Plur.لزوجة ‣ viscous matters: Arab.דבקיות • Plur. אלו הדבקיות אמנם Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.53 (190): . → NM 3:50.יתחדשו מחום חזק פעלו בלחיות לבנות עד שנגבו אותם · Maimonides, Šarḥ fuṣūlوهم ‣ to make an error: Arab.דיבר בלא עיון • ִּדֵּבר ] • Piʿelדבר[
55
]ד ו ן [
אמר כל זה כדי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (8): . → NM 3:175.שלא יאמר כי אבוקראט טעה או דבר בלא עיון בזה המאמר ].קטר[ → הקטיר האף בדבר • ָ ּדָבר ‣ sternutatory: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferדבר מעטיש • צוה ברצונך לגרש השלייא להריח לאפי האשה דבר מעטיש ולסתום Agur), 5.49 (269) (fol. 90a): . → NM 3:134–5.מיד את נחיריה ואת פיה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesو َه ْم ‣ error: Arab.דבר נאמר בלי עיון • אבל כי ג׳אלינוס ימאן זה ואינו רואה בשום ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (7): . → NM 3:175.פנים שיהיה בדברי אבוקראט דבר נאמר בלי עיון ‣ mollifacients: Lat. lenificantia · Bruno Longobucco,דברים מחליקים • דברים • Plur. וחובש המקום בדברים Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 96a: . → NM 1:26.מתיכים מחליקים כמו כממילא קמח פולים ודומיהם ֵ.א ִדיּוּת → אידיות הדבש • ְּדַבׁש ַ.י ִין → יין מבושל עד ששב כדבש • ַ.י ִין → יין הדבש השרוי • ַ.יֲעָרה → יערת הדבש • ‣ skimmed honey: Lat. mel dispumatum · Bruno Longobucco, Cyrurgiaדבש מקוצף • Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 41b. → NM 1:20. ַ.מ ְׁשֶקה → משקה הדבש • ֲ.ע ׁ ָשִניּוּת → עשניות הדבש • .צוּף → צוף הדבש • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfجلنجبين ‣ roses confected with honey: Arab.דבש רושד • li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ואחר להרגיל אחד מן העסיסים החמוצים אם הוא בעל מזג חם ומן הדבש רושד fol. 132a, col. b: . → NM 4:37.אם הוא בעל מזג קר · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfمعّسل ‣ honey dish: Arab.הדבשי • ִּדְב ִׁשי הדבשי הנקרא · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b, col. a: בלשונם מעשל הוא תבשיל עשוי בדבש ובשר ותבלין ושקדים והוא חם וטוב לבעלי הקרירות ובזמן . → NM 4:37.הקר
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.حدبة ּ ַ ‣ hunchback: Arab.דֶּב ׁ ֶשת .בכוית התחלת הדבשת Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.43 (fol. 202b): → NM 1:85. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiدغدغة ִּ ‣ pruritus: Arab.דְגדּוּג הדגדוג יתחדש מפני ליחות חריפות עוקצות יעקצו האבר ויתחדש בו (Sefer ha-Peraqim), 7.21: . → NM 2:36.דמיון התנועה המתחדשת מן ההנעה באצבעות תחת האצילים וכיוצא בו ּ .דַֹחק → דוחק · Hippocrates, Aphoكان به بحران ‣ to bring to a crisis: Lat. iudicare / Arab.דן • ]דון[א׳׳א :הזיעות הבאות למוקדחים הם risms · trans. Hillel ben Samuel, 4.36 (173) (fol. 24b): טובות בשלישי ובחמישי ובשביעי ובתשיעי ובי׳׳א וי׳׳ד ובי׳׳ז ובכ׳ ובכ׳׳ד ובכ׳׳ז ובל׳׳א ובל׳׳ד ובל׳׳ז → .מפני שאלו הזיעות דנין החלי אך אותן שלא נעשו בימים אלו מורים מכאוב ואורך חולי והשבתו
NM 3:51; corr. 4:229.
דּוֵֹפק
56
· Hippocrates,انقضى ָ ‣ to reach a crisis: Lat. iudico, Pass. iudicor / Arab.נד ֹון • Nifʿal א׳׳א :שלישית אמתית אם לא Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.59 (196) (fol. 27a): . → NM 3:51.תדון בשבעה הקפים היא ארוכה ָּ.דַפק → ) (Part.דּ ֹוֵפק ּ .דֶֹפק → דּ ֹוֶפק · Ibn Sīnā, K.مرشح ‣ destined; sweating; transuding: Arab.מדיית ] • Part. Nitpaʿelדות[ אמנם al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 61a): נברא המדיית לירידה נוסף בשעורו על האחר כי הוא מנהיג אברים הם רבים יותר במספר והם יותר . → NM 4:37–8.גדולים בשעורים והם האברים המונחים למטה מן הלב
ְּ ‣ bandage: Lat. strictura · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelדִחיָקה וכבר ידעת אופן דחיקת הקשר בכלל כלומר כשתהיה ben Samuel (Sefer Keritut), cf. fol. 57b: . → NM 1:20.הדחיקה על מקום השבר יותר חזקה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenكثافة ְּ ‣ density: Arab.דִחיקוּת החלק הראשון מה שצריך לרופא לדעת מקום המלאכה והם גוף האדם (Pirqei Abuqraṭ), 1.2 (15): וזהו לדעת חכמת הניתוח ולדעת מזג כל אבר ואבר מן האברים בכלל ולדעת פעולתו ותועלתו ועניין . → NM 3:51.עצמותו בקושי ובחלקות ובדחיקות ובספוגות
ּ ָ ‣ to bind (tightly): Lat. stringere · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilדַחק.אחר כן יוחבש כראוי וידחוק השבר עם לוח אם יצטרך lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 56a: → NM 1:21. · ‣ forcefully; strongly: Lat. fortiter · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaבדוחק • ּדַֹחק ויניח פסותיו על האשפונדלי ויעצור בדוחק trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 62b: . → NM 1:21.עד שובם · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnرشح ִּ ‣ transudation: Arab.דיּוּת אמר המפרש :הנה אמרו כי זה אינו לאבקראט ואמר Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.54 (406): ג׳אלינוס שהוא בלתי נמנע שתעבור הליחה הזאת לעורקים בדיות כי הטבע תעשה תחבולה לדקדק החמרים ולהוציאם בכל דרך שיוכל ואפילו בדרך רחוק כמו שיוציא המוגלא המתקבצת במה שבין . → NM 3:52.הריאה והחזה ובכלל הוא מאמר שיקרה מעט ומעט התועלת מאד
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnفي حّق ‣ in the case: Arab.בדין • ִּדין . → NM 3:52.ואפילו יהיה זה בדין נכבד וידוע Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 0 (8): ָ.קַדם → הקדים הגזר דין • ].נתר[ → התיר הפסק דין • .י ֹום → יום דין • ּ ַ (Aram.) ‣ coarsely pounded wheat or barley eaten alone or mixed with honey:ד ְיָסא · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov benهر يسة Arab. הדיסא היא גם כן מזה המין והיא Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, cols. 1–2: בטבעה עבה וחלוקה ומתאחרת להתעכל ומולידה סתומים כהולדת הגריסין אלא שהיא כשתתעכל . → NM 4:38.בגופי הבריאים תוליד דם יש בו לחות וחלוקה ותזון מזון רב
ִּ .דקּוּק → דיקוק ل , Plur.دالية ‣ I. varices: Arab.דליות ּ ָ • Plur.דִלית / Gr. κιρσός, Plur. κιρσόι · Al-Zahrāwī,دوا ٍ K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush),
57
ָדּם
הדליות הם גידים נפתלים עבים מלאים מהעדפות שחוריות מתחדשות bk. 30, 2.90 (fol. 227a): . → NM 1:85; corr. 4:229.ברוב איברי הגוף ل ‣ II. varicose veins: Arab. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfدوا ٍ והתמדת · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b: אכילתו גורמת השטות והסרטן ומדוה השועל והדליות והטחורים והבהק השחור ודומיהם מן . → NM 4:38–9.החליים השחוריים
ַּ.ג ְרַּגר → גרגרי הדלעת • ְּדַלַעת ַּ.ג ְרַּגר → גרגרי הדלועים • דלועים • Plur. .תּ ֹוַלַעת → התולעים הדלועיים • ֶ.אֶבן → אבן הדם • ָ ּדם ‣ (lit., the blood of the two brothers); red resin derived from the dragדם שני האחים • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtدم الأخو ين ontree [Dracaena Draco L.]: Arab. al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.3. → NM 1:71. ֵ.אם → אם הדם • ְּ .בִקיָעה → בקיעת דם • ַ.הָּגָרה → הגרת הדם • ַ.הָּגָרה → הגרת הדם מהאף • ַ.הָּגָרה → הגרת דם מהנחירים • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת הדם • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת דם הבטן • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת דם הנחירים • ַ.הָּטָפה → הטפת דם מהנחירים • ].רעף[ → הרעיף דם • ַ.ה ְׁשָּתָנה → השתנת הדם • .ז ֹוב → זוב דם הנחירים • ִ .זלּוּף → זלוף הדם מן החוטם • ְ .יִציָאה → יציאת דם הנחירים • ].עבה[ → מעבה דם • ַ.נ ֶ ּזֶלת → נזלת דם • ַ.סם → הסם המביא הדם • ַ.סם → הסם המגיר הדם • ַ.סם → הסם העוצר הדם • ֵ.ערוּב → עירוב הדם • ֲ.ע ִריָפה → עריפת דם החוטם • ֲ.ע ִריָפה → עריפת דם הנחירים • ָ.יָצא → צאת דם הנחירים • / Gr. θρομβώδης · Hippocrates, Aphorisms · trans.عبيط ‣ blood clots: Arab.דם קרוש • אמר אבוקרט :מי שיהיה שתנו עב דומה לדם קרוש Nathan ha-Meʾati, 4.69 (206) (fol. 79a): . → NM 3:52–3.מעט ואין גופו נקי מן הקדחת הנה הוא אם ישתין שתן רב רקיק יקבל תועלת בו ְ .רִעיָפה → רעיפת הדם •
ִדְּמיוֹן
58
ְ .רִעיָפה → רעיפת דם מן החוטם • ְ .רִעיָפה → רעיפת דם מן הנחירים • ְ .רִקיָקה → רקיקת הדם • / Gr. δυσεντερία · Maimonides, Šarḥ fuṣūlاختلاف دم ‣ dysentery: Arab.דם שותת • אמר בקראט :אמנם בזמני השנה Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.11 (117): אני אומר כי כשיהיה האוירנו במטר מועט ורוחו שמאלי והיה הויר בעל מטר והרוח רוח האלגנוב ראוי בהכרח שיתחדש בקייץ קדחות חדות וחולי העיניים הנק׳ רמד ודם שותת ורוב מה שיקרה . → NM 3:53.שלשול הדם לנשים ולבעלי הטבעים הלחים
ִׁ .שלּוַּח → שילוח הדם • ִׁ .שנּוּי → שינוי דם • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול )ה(דם • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול עם דם • ֶ.צַמח → צמח בבשר דומה לדמיון הבשר • ִּדְמי ֹון / Gr. ἐπιφορά · Ibn al-Jazzār, Zādدمعة ּ ֶ ‣ persistent flow of tears (epiphora): Arab.דַמע al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, כשיקרה לו הדמע ולא יהיה לו סבה מחוץ ידענו כי הגרת הלחות ההוא אל ch. 4 (fol. 45a): העינים מן הראש והגרתו תהיה אם בעורקים אשר למעלה מגולגולת הראש ואם בעורקים אשר . → NM 4:39.תחת הגלגולת
ָ.נצוּר → הנצור אשר יהיה בדמע העין • ָ.קֶצה → הקצוות אשר הדמע יורד מהן • ִּ ‣ rhyas (i.e., a continuous weeping discharge caused by a wasting of flesh atדְמָעה / Gr. ρυάς · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tovدمعة the great canthus): Arab. בסד :קר יבש מועיל כשישחק היטב וישתה מרקיקת ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 11 (20): . → NM 2:11.הדם ומחזק העין ומפסיק הדמעה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haكمودة ְּ ‣ lividness: Arab.דִעיָכהוכן המורסא הנקר׳ חמרה אם יטה ענינה אל הדעיכה או אל Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.50: . → NM 2:37.הירקות או אל השחרות אז תשרט ֲ.אִפיָסה → אפיסת הדעת • ַ ּדַעת ִּ .בְלבּוּל → בלבול הדעת • ָ.רָאה → ראה בדעת • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferقالب ְּ ‣ cast: Arab.דפוּס שבירת הרגל תצטרך לדפוס פן יתנועע ויתגעש האבר בעת התנועה וראוי ha-Peraqim), 15.68: שתטיב לעין בחולי המחייב הדפוס כי שאם יהיה ההיזק המתחדש מן הדפוס יותר רב מתועלתו אז . → NM 2:37; corr. 4:229.לא תעשהו
· · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirضر بان ְּ ‣ throbbing pain: Arab.דִפיָקה ומזה תואר trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 42b): . → NM 4:39.עגולים לבנים כוללים מועילים בע׳׳ה לקצידה החמה והדפיקה · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alخفقان ‣ cardialgia: a) Arab.דפיקת )ה(לב •ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): ויקרה לחולה עם עלות החולי וקרוב חזקתו מקרים מפחידים כמו צמא חזק ונגוב פה ושעירות לשון . → NM 4:39.ושחרותה וסער ודפיקת לב
59
]ד ק ד ק [
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousخفقان في الفؤاد b) Arab. אמר אבוקרט :כשהיתה בעת הקדחת התלהבות חזקה בקיבה (Pirqei Abuqraṭ), 4.65 (202): . → NM 3:53.ודפיקת הלב כל זה הוא רע · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭخفقان في الفؤاد ‣ cardialgia: Arab.דפיקה במוראה • אמר אבקראט :כשתהיה בקדחת · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.65 (202): . → NM 3:53.התלהבות גדול באצטו׳ ודפיקה במוראה הנה זה אות רע ּ ִ .גיד → הגיד הדופק הורידי • דּ ֹוֵפק ּ ָ • Part.דַפק ָ .ו ִריד → הוריד הדופק • ָ.מק ֹום → מקום שדופק • ּ ִ .גיד → גיד הדופק • ּדֶֹפק ‣ tetanus: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferדפק הגידים • פוקת קבוץ הגידים או דפקם ובא אחרי כן קדחת יגיד על הסרת Agur), 4.57 (194) (fol. 73a): . → NM 3:54.מדוה מעליו b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.20 (240) (fol. חרדת המים הקרים תכאיב חבורות הגוף ותקשה עורה ותעורר בהם כאב כאשר לא נקבץ 84b): . → NM 3:53–4.שם עב טיט ותשחירם ותעורר עליהם קור וקדחת וקיבוץ הגידים ודפקם ִ.הְתַּפ ּ ְׁשטוּת → התפשטות הדפק • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbالنبض المنشاري ‣ serrated pulse: Arab.דפק משורי • המקרים הדבקים לבעלת הצד שלא · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.54: . → NMיפרדו ממנה הם אלו :קדחת חדה כאב עוקץ בצד ונשימה קטנה תכופה דפק משורי ושעול 2:63. ַ.סם → הסם הדק • ַ ּדק ַ.קַּדַחת → קדחת דקה • ְׁ .שִחין → שחין דק • .תּ ֹוַלַעת → התולעים הדקים • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousحدس ִּ ‣ I. intuition: Arab.דְקדּוּק ולזה צריך אל הרגל ארוך בשמושי הראיות הפרטיות ואז תוכל לגזור (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (21): . → NM 3:54.מה שיתחדש בדקדוק טוב קרוב אל האמת · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenل ُْطف ‣ II. thinness: Arab. אמר המפרש :זה הקווץ יקרה מפני מילוי העצבים ומטבע היין (Pirqei Abuqraṭ), 5.5 (225): . → NM 3:54.שימלא העצבים מהרה כי הוא שוקע מפני דקדוקו וחומו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haتلطيف ‣ III. thinning: Arab.רפרוף הלב ראינו מי שמצאו פתאם מרבים מהבריאים Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.113: מאותם שלא היה חסר מבריאותם דבר בחורים וזקנים וכלם קבלו תועלת בהקזת העורק ודקדוק . → NM 2:37.המזון
ִּדְקֵּדק ] • Piʿelדקדק[
طف ‣ to act with grace; to act with kindness: Arab. · Ibn Sīnā, K.تل ّ ודקדק al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 42b): הבורא והצמיח מן העצמות דבר דומה בעצבים נקרא עקבים וקשורים להתחברם עם העצבים . → NM 4:39–40.ומסתבכים בו כדבר אחד
ַ.סם → הסם המדקדק • ְמַדְקֵּדק • Part. Piʿel
ִדּקּוּק
60
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousتلطيف ִּ ‣ refining: Arab.דקּוּק וזהו הצד בעצמו יצדד במזונות ובמיני מה שינוקה בם הליחה ההיא (Pirqei Abuqraṭ), 2.53 (104): . → NM 3:54–5.המחליאה או בהתכה או בדיקוק או לבשל או לעבות החומר או להקפיא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenانبثاق ְּ ‣ bursting: Arab.דִקיָרה החבלות אשר יתרבה יציאת הדם מהם מפני דקירת העורקים יפסיק (Sefer ha-Peraqim), 15.39: אותו הדם בכויה או ברפואה שיהיה כחה כח הכויה או בדבר שיקבץ וימעט או כשיעתיק החומר אל .מקום אחר קרוב או במשכו אל הפך הצד או בקררו לכל הגוף וכל שכן לקרר האבר שבו החבלה
→ NM 1:136–7. .לוָּלב → לולב הדקל • ֶ ּדֶקל · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferبتر ּ ָ ‣ I. to cut: Arab.דַקר וכשידוקר הגיד הדופק על רחבו בשני חצאיו אין בו פחד כי הוא יתקווץ כל ha-Peraqim), 12.38: → NM 2:37.אחד משני קצותיו אל הצד אשר הוא בו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenبّط ‣ II. to lance: Arab. כשתדקור שום מקום והריקות מה שיש בו מן המים הטרי תהיה (Sefer ha-Peraqim), 15.8: . → NM 2:37.נזהר באותה שעה ובמה שאחריה מעשותך השמן עם · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemلثة ‣ gums: Arab.דרדני ומזיקים אל הדרדני ומחדדים Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141a, col. a: . → NM 4:40.שחין דק בפה ומולידים האפר בעינים b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac .וגידי השפה והפסד הדרדני והשחין הרע (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229a): → NM 1:85–6; corr. 4:229. ‣ urethra: Lat. via urinalis · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahדרך השתן • ֶ ּדֶרךְ כל מי שבדרך השתן הנה יולדו צמחים הנה בעשותו בהעשות Shalom, 4.82 (219) (fol. 74a–b): . → NM 3:55; corr. 4:230.באלו בשול ותפתחם תהיה ההתכה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭمجار ‣ I. passages (in the body): Arab.דרכים • Plur. אמר המפרש :יהיה זה בשתפתח ותרחיב · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.9 (61): .כל דרכיו ותחתוך ותדקדק ותתיך הלחויית אשר בהם אם היה להם שום דבר מן העובי והדבקות → NM 3:55. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonقوانين ‣ II. rules: Arab. והחלק הרביעי ידיעת דרכי הראיה והוא איך ילקח מן המקרים ההם (Pirqei Abuqraṭ), 0 (16): המשיגים הנושא ראיות על מין ומין ממיני הבריאות ועל מין ומין ממיני החולי היה זה בגוף כלו או . → NM 3:55.באיזה אבר שיהיה מאיבריו ואיך יבדיל בין חולי וחולי כי הנה יתדמו רוב הראיות
· Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferرمد ּ ֶ ‣ ophthalmia: Arab.דֶשן חי אלעאלם ובלעז כובא קורבינא וב׳׳ח חיי עולם :קר טוב למורסות Almansur), Ḥet 4 (36): . → NM 2:11.החמות כשיטחו בו ומכבה שרפת האש והדשן כשיוטח בו ‣ ash of the grapevine: Lat. cinis vitium · Al-Rāzī, attr., On the Treatmentדשן גפנים • of Small Children · trans. Anonymous, ch. 1. → NM 2:177.
ה القوة النفسانية ‣ the psychical faculties: Arab.ההאצלות הנפשיות • האצלות ַ • Plur.הֲאָצָלה · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah leויקרה מזה לאדם עד ו׳ או ז׳ שעות שלא ישכיל ולא יאכל ולא ישתה אכן עורקיו Galienus), par. 15: → .דופקים ונשומו מתנועע וזה הסוג מן השעמום יסתום מעברי ההאצלות הנפשיות אשר לחושים NM 4:40. ַּ .כ ְרֶמל → הכרמל המהובהב באש • ְמֻהְבַהב ] • Part. Puʿalהבהב[ .י ֹום → יום ההבטה • ַהָּבָטה ִ.עוּוּת → עוות ההבטה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahثقة ַ ‣ confidence: Arab.הְבָטָחה הייתי מקדים על הרבה בני אדם וקצתם השקיתים המים הקרים Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.22: בהבטחה ונאמנות בכל זמן שהם חולים ומהם בזמן בלתי זמן עם שזולתי מן הרופאים היו מניחים . → NM 1:137–8.מהשקותם אילו
/ Gr. διαβορυγμός · Alقراقر ֲ ‣ [intestinal] rumblings (borborygmus): a) Arab.הָבָרהZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer haהחטה השלוקה כבדה מאד רבת הנפח וההברה ומתעכבת Shimmush), bk. 27, fol. 124a, col. 1: לרדת מן האצטומכא ומולידה חלט עב בתכלית העובי והחלוקה וכל שכן אם תהיה מן החטה . → NM 4:40.הכבדה האדומה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovقرقرة b) Arab. ולפעמים הלך במעי הצואה ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.90 (fol. 220a): ותתעכב שמה ויהיה ממנה אבדת החולה שהיא תחדש כאב קשה והברה וכל שכן בעת הסחיטה . → NM 1:86.עליו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.تجـبُ ّن ִ ‣ turning into cheese: Arab.הָּגְבנוּת והיותר משובח בטוב כימוס מה שיהיה מבעלי Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.41: .חיים בריא ושמן כשישתה מיד שיחלב ומן הראוי שיושם בו דבש ומעט מלח להיות בטוח מההגבנות → NM 2:38. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaاندمال ַ ‣ I. healing (i.e., of a wound): Arab.הְגָלָדה ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.89 (fol. 227a): והדבקות אשר יקרה אל האצבעות קצתם בקצתם יתכן היותו מזמן היצירה או מהגלדת חבורה או . → NM 1:86.משרפת אש וזולתם
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.التحم ‣ II. mending: Arab. וידוע שהעצמות Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.1 (fol. 232a): הנשברות כשתהיינה באנשים כחושים וזקנים לא יתכן חבורם והגלדתם על טבעם הראשון . → NM 1:86.לעולם לנגוב עצמותם וקשים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiقيلة ַ ‣ hernia: Arab.הָּגָרה לא יפחידך ואל יבהילוך במלאכת היד גודל החליים אבל העיון (Sefer ha-Peraqim), 9.102: בסכנתם וחזקם וחולשתם .ומזה שאין ראוי שיבהילך גודל ההגרה הנקראת בקיעה ועצמה כי אז תחשוב אותה חולי חזק אבל תעיין ותדע שההגרה אשר ירד בה הקרום המכסה המעים והאסטומכה והחלב הוא חולי חזק ועצום ואע׳׳פ ששעורו אינו גדול .וההגרה שאינה חולי מועט ואע׳׳פ שתהיה . → NM 2:38.גדולת השיעור היא אותה שהיא מן המים
ַה ְדָבָּקה
62
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.استطلاق البطن ‣ diarrhea: Arab.הגרת הבטן • אמר אבקראט :אם היה מה שיורק מן הגוף בעת Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.2 (29): הגרת הבטן והקיא אשר יהיו ברצון מן המין אשר ראוי שינקה ממנו הגוף יועיל זה ויהיה נקל לסבלו . → NM 3:55–6.ואם לא יהיה כן יהיה הדבר בהפך
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قيلة اللحم ‣ sarcocele: Arab.הגרת הבשר בכיס • קשי האשכים נקרא קילה אללחם כלומר הגרת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.57: הבשר בכיס כמו שנקרא הלחות המתקבצת בכיס אשר סביב האשכים קילה אלמא כלומר הגרת . → NM 2:38.המים
· Maimonides, K. alاختلاف الدم ‣ I. bloody diarrhea; dysentery: Arab.הגרת הדם •בתחלת הגרת הדם יקרה fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.90: . → NM 1:138.בטול תאות המזון · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerنفث الدم ‣ II. hemophtysis: Arab.בעל האיקטריזיאה יועילנו המראים הירוקים שהם aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.61: → .יתירו הקולורא .והרחיקו בעלי הגרת הדם מראות המראה האדום כי הם ישלחו הדם NM 1:138. · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.رعاف ‣ nosebleed: Arab.הגרת הדם מהאף • .לא תמתין בהגרת הדם מהאף עד שיפול כח החולה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.2: → NM 1:138. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.33 . → NM 3:56.אמר בקראט :כשיפסק הווסת בהגרת הדם מהאף זה טוב (253): · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.رعاف ‣ nosebleed: Arab.הגרת דם מהנחירים • אמר בקראט :אמנם מי שיעבור אלו השנים Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.27 (133): ויתקרב שיצמח בו השיער בעצם הערוה יקרה לו הרבה מאלו החליים וקדחות יותר ארוכים והגרת . → NM 3:56.דם מהנחירים
سيلان ‣ an involuntary flow of sperm (spermatorrhea): Arab.הגרת הזרע מבלי רצון • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibالمني من غي ْر إرادة.השער הג׳ בהגרת הזרע מבלי רצון bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 4a): → NM 4:41. · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتقطير البول ‣ strangury: Arab.הגרת טיפות השתן • אבל החוליים המתחדשים במעט מטר הם trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.16 (122): . → NM 3:56.טיציש ורמד וכאב הפרקים והגרת טיפות השתן · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قيلة الماء ‣ hydrocele: Arab.הגרת המים • קשי האשכים נקרא קילה אללחם כלומר הגרת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.57: הבשר בכיס כמו שנקרא הלחות המתקבצת בכיס אשר סביב האשכים קילה אלמא כלומר הגרת . → NM 2:38.המים
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.إدرار البول ‣ micturiction: Arab.הגרת השתן • אמר המפרש :אמרו וכן הרקת העורקים רוצה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.2 (29): לומר הגרת השתן והזיעה ודם הנחירים ופתיחת פיות העורקים ויהיה זה הפרק כלו במה שיבא . → NM 3:56.ברצון
ַ ‣ agglutination: Lat. agglutinatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.ה ְדָּבָקה
63
הוֹ ָרָאה
ואימון רפואתו שיחבוש השבר במה שמגרש Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 92b: . → NM 1:21.הרוחות ושיהיה בהן קבצות חזקה עם הדבקה קונגולוטינציאוני · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.شّد ִ ‣ I. ligature: Arab.הדּוּק והמתעסק בהפסקתו Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.56 (fol. 208a–b): בקשירה או בהדוק בבגדים או בתת הדברים השורפים וכיוצא בהם לשוא יטרח כי לא יועילנו כלל . → NM 1:86.אלא במקרה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.وثاقة ‣ II. solidity; strength: Arab. וכן לא נבראו מפחות משלשה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 39a): . → NMכמו שאם היה נברא משתי עצמות היה ההדוק נוסף והתנועות כחסרות מן המספיק 4:41. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenاستكراه ַ ‣ coercion: Arab.ה ְדָחָקה ואם השתוק נעדרה ממנו תנועת החזה זה יותר גדול ממה שאפשר (Pirqei Abuqraṭ), 2.42 (94): . → NM 3:56–7.וכשיתנפש ביותר חזק ממה שיהיה מן ההדחקה שיתוקו חזק כמו כן ‣ burns: Gr. καῦμα, Plur. καύματα · Hippocrates, Aphorisms · trans.הדלקות ַ • Plur.ה ְדָלָקה . → NM 3:57.מהדלקות חזקות קיווץ או מתיחות רע Joseph Delmedigo, 7.13 (365): · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans.غمز ֻ ‣ to be palpated: Arab.הַּדק ] • Puʿalהדק[ והמקום השלישי העורק בין Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 31: צדי האמה והאמה כשיהודקו הדוק חזק ירגיש האדם כמו התלהבות האש ואם תראה זה הנה הוא . → NM 4:41.חי
ַּ.פת → פת הדראה • ַה ְדָרָאה ִ.הי ְדר ֹוָקן → הדרוקן ִ.הי ְדר ֹוָקן → הדרקון · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atآفة ַ ‣ affliction; disaster; harm: Arab.ה ָּוהאמנם taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 137a, col. a: מי שיקרה לו מאכילתו נפח ומשיכה בבטן או שיש בו הווה מההדרקון מתילד מן הרוח ראוי להזהר . → NM 4:42.מאכילתו בזגו וחרצנו או עם לחם או לשתות עליו מים קרים
ַ.ה ָּוה → הווה · Hippocrates,اختلاط ذهنه ‣ mental confusion (delirium): a) Lat. alienatio / Arab.הוזות כל אותם שיבוא להם הפלצות בקואסון Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.26 (318): . → NM 3:58–9.יבואם ההוזות ויוסר הקואסון · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelاختلاط في العقل b) Lat. desipientia / Arab. א׳׳א :אם בקדחות שאין להם הפסקה תבוא להם דיסניאה ben Samuel, 4.50 (187) (fol. 26a): . → NM 3:58.היא רוע הנשימה וההוזות הוא אות מות ָ.הָמה → ) (Part.ה ֹוֶמה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تقييح ‣ empyema: Arab.הוצאת מוגלא • ה ֹוָצָאה אמר אבוקרט :מי שקרתהו שחיטה הנקרא אסכרה Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.10 (230): → .וימלט ממנו ונטה החומר אל ריאתו הוא ימות בשבעה ימים .ואם יעברם יחזור להוצאת מוגלא NM 3:59. ‣ indication; symptom: Lat. significo (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Healthה ֹוָרָאה וכאשר · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 28:
הוֹ ֵרג
64
יהיה האדם רואה כאלו זבובים יפרחו נגד עיניו או שערות או יראה סביבו ענן או עשן פעמים יהיה . → NM 4:42.הוראה לירידת המים בעין וישתדל ברפואתו
.י ֹום → יום הוראה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاستدلالات ‣ prognostic signs: Arab.הוראות • Plur. → .הששי בשאר ההוראות · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), introduction: NM 2:39. · a) Al-Zahrāwī, K.قاتل الذئب ‣ aconite [Aconitum napellus]: Arab.הורג הזאב • ה ֹוֵרג al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), חלב הנשים יותר שוה מכל החלבים … ולפיכך הוא מועיל מן העקיצה bk. 27, fol. 146b, col. a: אשר תקרה באסטומ׳ ומשחין הריאה והמעים ומשתיית הארנבת הימית ומשתית הסם הנודע בהורג . → NM 4:43.הזאב ומשתית המאירות ועוד יועיל מאדמימות זנב העין
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), הסמים המחממים והמרטיבים עד שמפסידים מה שיפגשו הם הנקראים באמת סמים 23.101: מעפשים .וכן נקראים כל הסמים החמים היבשים עבי העצם כשיעקצו מעט או שישרפו מעט מבלי שיחדשו כאב נקראים מעפשים באמת והם שני זרניכים ומדביק הזהב ותולעת הצינובר . → NM 2:39.והורג הזאב
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousإنحطاط ‣ relaxation: Arab.ה ֹוָרָדה אמר אבוקראט :וכשיהיה החולי חד מאד והיו הכאבים אשר בקצה (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (34): התכלית מן הדקות .וכשלא יהיה כן אמנם יסבול מן ההנהגה מה שהוא יותר עב מזה ויצטרך שיהיה . → NM 3:59.ההורדה כפי רכות החולי וחסרונו מקצה התכלית ִ ‣ cleansing; purification: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibה ְז ַ ּדְּככוּתואמר אחד מן החכמים :התמדת bon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 2: . → NM 4:43.הטיולים וההזדככות עבדי השכל · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenهذيان ֲ ‣ raving: Arab.הָזָיה אמר המפרש :בלבול הדעת אחר ההרקה יהיה בעבור הצטער המוח (Pirqei Abuqraṭ), 7.9 (361): . → NM 3:60.בתנועותיו ויהיה לעולם חלוש ובקראט יקרא לבלבול הדעת החלוש הזיה ַ ‣ I. diarrhea: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 3.30ה ָ ּזָלה תגיע אליהם בהגיעם לארבעים צרת כאב הצדדים ולמטה מן הצלעות גם כאב (136) (fol. 58a): . → NM 3:60.הריאה וקדחות עם תעורה ואפיסת הדעת ההזלה הארוכה וקיא ונפח הגידים השפלים / Gr. ῥύσις · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haسيلان ‣ II. flux: Arab.אמר אבוקרט :ומרקיקת המוגלא אלסל ואלסילאן הנקרא הזלה Meʾati, 7.16 (368) (fol. 130a): . → NM 3:60–1.וכשיעצר הרוק ימות בעל החולי ‣ I. diarrhea: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהזלת הבטן • אמר אפוקרט :בבא הזלת הבטן והקיא מן הנוסף הוא אות מרפא וחיים Agur), 1.2 (29) (fol. 21b): . → NM 3:61.ומזולתו יהיה ההפך ‣ II. lientery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 6.1 אמר אפוקרט :אדם כי יקרהו להוציא דרך גרונו כיח חמוץ בחולי הזלת הבטן (293) (fol. 96a): . → NM 3:61.ארוך ואינו נהוג כן אות טוב הוא ‣ dysentery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),הזלת הדם • אמר אפוקרט :העדרת הגשם בימי הקור עם חזקת רוח צפונית הירידה 3.11 (117) (fols. 52a–b):
65
ֲה ָז ָרה
ממנו החום עם מרוצת רוח דרומית הם סבות מולידים תחלואים חדים .אמר אפוקר׳ :ומדוה עינים . → NM 3:62.והזלת הדם
‣ dysentery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהזלת דם הבטן • חתיכות קטנות דומות בשר מעורבות בהזלת דם הבטן הוא אות Agur), cf. 4.26 (163) (fol. 64b): . → NM 3:62.מות ‣ nosebleed: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.33הזלת דם הנחירים • . → NM 3:62.לנשים שיחסר הנדות הזלת דם הנחירים טובה (253) (fols. 82b–83a): ֹּ.כֶבד → כובד הזלת השתן • ‣ venesection: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהזלת מקור • זחלת המכאוב היוצא מאחרי הכתף והולך עד הזרוע יעבירנו הזלת Agur), 6.22 (314) (fol. 101a): . → NM 3:63.מקור הזרוע · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.إدرار البول ‣ micturiction: Arab.הזלת השתן • אמר המפרש :אמרו וכן הרקת העורקים ר׳׳ל הזלת Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.2 (29): .השתן או הזיעה או דם הנידות או פיתוח פיות העורקים ויהיה הפרק הזה כלו במה שהביא בו מצורך → NM 3:63. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manنظلات ‣ catarrhs: Arab.הזלות הראש • הזלות • Plur. ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 אמנם שני הגידים אשר אחורי האזנים תועלת הקזתם מהזלות הראש הישנות ומכאב (fol. 228b): → .הצילחתא ומן השחין הנקרא בלשונם אל סעפה ומן השחין הרחב הישן אשר יהיה בראש NM 1:86–7. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorkiاستعداد ַ ‣ disposition: Arab.ה ְזָמָנה והעמוד העליון מעוקל כאלו לוקח מן הצד הפנימי ונוטה מעט (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12b): . → NM 4:43.אל החיצוני בעקום וקפול והתועלת בזה טוב ההזמנה לתנועת הקפול · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تعر يق ֲ ‣ inducing perspiration: Arab.הָזָעה אמר המפרש :אמרו יבא אליהם ר׳׳ל שהוכנו Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.20 (47): סיבותיו ונראו אותואיו והוא מזומן שיהיה ואמרו ולא בזולתה מן התנועות כמו הרחיצה וההזעה . → NM 3:63.והגרת השתן או דם הנדות והחפיפה
ֶ ‣ pain: Gr. πόνος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 2.1 (53):ה ֵ ּזק → .החולאים שהשינה גורמת בהם היזק יש בהם סכנת מות ואם תועלת אין בהם סכנת מות NM 3:63–4. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ذرور ֲ ‣ I. powder: Arab.הָזָרה וכשישלם החתוך ויכלה Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.17 (fol. 211b): . → NM 1:87.כל הבשר ראוי למלא העין במלח שחוק או להטיף בו מן ההזרה האדומה ‣ II. rebounding; repelling: Lat. repercussio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna ורפואת המורסא הקרה היא ההתכה · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 96b: . → NM 1:21.לבד בלא הזרה ‣ III. repulsion; restraining; restraint: a) Lat. refrenatio · Bruno Longobucco, אלא שאין צריך Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 78a: . → NM 1:21.בתחלה הזרה גדולה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-ر َْدع b) Arab.
ֲהָטָחה
66
ולא ארמוז בהזרתו לעולם אלא לעתים רחוקות שנזיר במעט הזרה כשלא Peraqim), 3.85: . → NM 1:138, 143; corr. 4:229.יהיה שם כאב ויהיה הגוף נקי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaتلطيخ ֲ ‣ befouling; dirtying; soiling: Arab.הָטָחה ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 144a, col. b: והמוח הצלוי מתעכב לרדת מן האסטומכא יותר מן המבושל אלא שהטחתו אל האסטומ׳ יותר . → NM 4:43.מעוטה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbرعاف ‣ nosebleed: Arab.הטפת דם מהנחירים • ַהָּטָפה הנשים אשר יתחיל להם ההדרוקן בסבת · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 12.42: העצר הווסת וכן מי שקרה לו זה מהעצר דם שהיה נגר מפיות העורקים או בהטפת דם מהנחירים . → NM 1:138–9.ראוי שתתחיל בהקזתם קודם שהכח יחלש ויפול
‣ strangury: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהטפת השתן • שמור בעלות צמח בקצה גיד הערוה או בפי הרחם כי יחול מזה Agur), 5.58 (278) (fol. 92a): . → NM 3:64.הטפת השתן במכאוב ופוקות · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemتقطير البول b) Arab. האגוזים ההודיים … קשי Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141b, col. a: . → NM 4:44.להתעכל ומקלקלין האסטו׳ אלא שהם מועילים מהטפת השתן ומכאב הגב הישן · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaتنطيلات ‣ embrocations: Arab.הטפות • Plur. ואחר ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.37 (214b): . → NM 1:87.כך לגמע במים קרים ולרפא מחוץ בהטפות ומבית בגרגורים עד שיבריא · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfنطول ַ ‣ fomentation: Arab.הְטָּפָחה ואם לא ישוב trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.26 (fol. 237a): במה שזכרתי ותהיה לשמיטה מעת שנתחדשה ימים רבים ראוי להשיב החולה במים חמין במרחץ . → NM 1:87–8.ולהרגיל ההטפחה המרפה והמרככה
· a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanقولنج ) ‣ I. colic: Arab.הדרקון ִ (also:הי ְדר ֹוָקן המים at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 129b, col. b: . → NM 4:42.ההולכים על מחצבי העופרת מולידים ההדרקון b) Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 6 בסבאיג ובלעז פוליפודיאו :חם משלשל המרה השחורה ומתיך ההדרוקן כשילקח עם (18): . → NM 2:11.המרק · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahاستسقاء ‣ II. dropsy: Arab. .מי שהוא בטבעו דומה לבעל ההידרוקן ההידרוקן ימהר אליו Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.45: → NM 1:139. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 אמר בקראט :מי שיהיה בו עקיצה וכאב סביב הטבור וכאב בבטן תמיד לא יסור לא (148): . → NM 3:57.ברפואה משלשלת ולא בזולתה עניינו ילך אל ההדרוקן היבש · Maimonides, Šarḥ fuṣūlالاستسقاء الزق ّي ‣ ascites: Arab.ההדרוקן אשר בו המים כמי הנאד • אמר המפרש :כשלא יהיה סר Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 (148): זה בשום רפואה הוא ראיה על רוע מזג שגבר על אותם האיברים ונתאחז בהם ויתחדש ההדרקון התופיי הוא אשר קראו ההדרוקן היבש שהוא נוכח ההדרוקן אשר בו המים כמי הנאד ויתיילד . → NM 3:57–8.מקרירות נוסף
67
ַהְמָﬠ ָדה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالاستسقاء الطبلي ‣ tympanites: Arab.ההדרקון התופיי • אמר המפרש :כשלא יהיה סר זה בשום · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 (148): רפואה הוא ראיה על רוע מזג שגבר על אותם האיברים ונתאחז בהם ויתחדש ההדרקון התופיי הוא .אשר קראו ההדרוקן היבש שהוא נוכח ההדרוקן אשר בו המים כמי הנאד ויתיילד מקרירות נוסף
→ NM 3:58. ֶ.ה ֵ ּזק → היזק / Lat. percussio · Ibn al-Jazzār, Zād alضر بان ַ ‣ I. beat [of the pulse]: Arab.הָּכָאהmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ויהיו עיני בעליו בעבור זה עמוקים ממהרי התנועה בעבור סער הנפש במחשבה ch. 20 (fol. 30a): ותשוקתה להשיג מי שישתוקק אליו ויהיו עפעפיו כבדות ומראהו כרכומי לתנועת המרה האדומה → .בנדוד השינה ויהיה דפק עורקיו חזק ולא ימצא בו התפשטות הדפק הטבעי ולא ישפל הכאתו
NM 4:44. / Gr. σφυγμός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ضر بان ‣ II. throbbing: Arab. אמר אבוקרט :ומן ההכאה החזקה בנגע השפך Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.21 (373): . → NM 3:64.הדם ַ.הְקָּדָמה → הקדמת ההכרה • ַהָּכָרה ֻ.חְלָיה → החוליא ההולכת באורך • ָהַלְך ֻ.חְלָיה → החוליא ההולכת ברוחב • ָ.עָצב → העצב אשר בו ילך השמע • ִ.הְתַנֲערוּת → התנערות ללכת • ֶלֶכת • Inf. ‣ suffering from [intestinal] rumbling: Lat. subrugiens · Hippocrates,ה ֹוֶמה ָ • Part.הָמה א׳׳א :אותם שנראים להם Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.73 (210) (fol. 28b): האפוקונדריאי נפוחים והומים אם יבא להם כאב למטה מהחלצים יותר להם הבטן אלא אם יצאו . → NM 3:59.להם רוחות הרבה או ישתין שתן רב
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiمغص ֶ ‣ I. colic: Arab.הְמָיה אמר אבוקרט :כשתרצה לדעת האם האשה הרה אם לא תשקנה כשרוצה Abuqraṭ), 5.41 (261): → .לישן מי הדבש .ואם מצא אותה המיה במעיה היא הרה ואם לא ימצאנה המיה אינה הרה NM 3:64. · Hippocrates, Aphorisms · trans.قراقر , Plur.قرقرة ‣ II. rumblings: Lat. rugire / Arab. א׳׳א :החלב רע למי שיש לו כאב הראש ורע Hillel ben Samuel, 5.64 (284) (fol. 37a): . → NM 3:65.למוקדחים ולאותם שיש להם המיה באיפוקונדריאה ורם · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfإزلاق ַ ‣ lubrication: Arab.הְמָעָדה .המעדת הפרק trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.27 (fol. 237b): → NM 1:88; corr. 2:198. · · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbزلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.המעדת המעים • אנמם שינוי המזונות באסטומכא אל איכות trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.80: אחרת לא אל אותם אשר בטבע ויאמר לו רוע העיכול והוא האמפונימינטו בערבי תכמה וביטול הכח העוצר מן האסטומכא הוא שלא תתקבץ האסטומכא כלל ולא תרחף על המזון ולא תאסוף . → NM 1:139; corr.עליו בדבקות ואסיפה וזה יקרה לה בחולי הנקרא חלקות או המעדת המיעים
2:198.
68
ַהְמ ָרָצה
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), וכשהמעים יהיו עלולים והאסטו׳ ולא יוכלו לאחוז מה שיש בגרמם ואפילו זמן מועט ולא 23.93: תהיה העלה עוקצת הנה אותה העלה נקראת המעדת המעים ותקרא גם כן עלות הבטן ויקרא . → NM 2:39.בעליו מובטן
· · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbإحكام ַ ‣ accuracy; perfection; precision: Arab.הְמָרָצה ואמנם נסתפק בשנים שאין שם trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 61a): . → NM 4:44–5.מן הצורך אל המרצת התבנית מה שיש הנה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenتمُّدد ַ ‣ tetanus: Arab.הְמ ׁ ָשָכה אמר אבקראט :מי שקרה לו קיוץ או המשכה בלע׳ טומור ואחרי (Pirqei Abuqraṭ), 4.57 (194): . → NM 3:65.כן אחזתו קדחת חליו יהיה נתך ויסור ַ ‣ extension: Lat. extensio · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonyהְמָּתָחהוהדבק הוא אותו אשר יסבול ההמתחה מבלי mous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 243b: . → NM 4:45.שיחתך · الصبر عن الطعام ‣ abstention from food (i.e., fasting): Arab.ההמתנה מן המאכל • ַהְמָּתָנה אמנם Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.13 (40): הישישים שהם בתכלית הזקנה לא יסבלו ההמתנה מן המאכל אבל צריכים שינתן להם מעט מעט → .פעם אחר פעם לקרוב חומם היסודי להכבות וצריך אל הנהגתם מי שיגיעם מעט אחר מעט
NM 3:65.
· · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfتدبير ַ ‣ preparation: Arab.הְנָהָגה הזתים ישתנו trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 140a, col. a: . → NM 4:45.פעולותיהם כפי השתנות מיניהם ושנוי הנהגתם ‣ diet: Lat. dieta · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelהנהגת השמירה • כי חלקי הרפואה הם שלשה שבאמצעותם יוכל הרופא ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 4a: מסיבות החולי לעזור :הראשון הנהגת השמירה הב׳ הנהגת המשקיות הג׳ הכריתות .השמירה הוא . → NM 1:40.הראשון והמובחר כמאמר גלינו בספר הנהגת החדות ְׁ .שִמיָרה → שמירה והנהגה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenموضوع ַ ‣ subject: Arab.הָּנָחה המאמר הראשון ישלם על פרקים יהיו נתלים בהנחת (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 1:139.המלאכה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.تكميد ‣ hot compress: Arab.הנחה חמה • ההנחה החמה הנקרא בערבי תכמיד נופל על כל Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.33: –. → NM 2:39מה שמחמם הגוף מחוץ ומיני החנחה ארבעה :הרטוב והיבש והעוקץ וממוצע ושוה 40; corr. 4:229. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atتشب ّك ִ ‣ cramps; spasms: Arab.הְסַּת ְּבכוּתומין אחר taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127b, col. b: רע מזיק לעצבים נזק גדול ויגרום למי שיישן עליו או יפרשהו תחתיו הסתבכות בשוקים עד שלא . → NM 4:45.יכול בעליו ללכת
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanإقلاع ִ ‣ abatement: Arab.הְסַּתְּלקוּת ומובן דברו השני הוא שלא יהיה הסתלקות מורגשת אלא ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.24: . → NM 2:40.כשתהיה הליחה המעופשת חוץ מן העורקים במקום אחר
69
ָהַפְך
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesاضطراب ִ ‣ disturbance: Arab.הְסַּתֲערוּת אמר המפרש :בהבדל הטבע הדבר הרע מן הדבר הטוב ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.13 (65): ויכין לו הדחיה והיציאה יתחדש הסתערות .וראוי בהכרח בעת ההסתערות ההוא שיסתער החולה . → NM 3:65–6.ויכבד עליו חליו ‣ superfluities: a) Lat. superfluitates · Bruno Longobucco, Cyrurהעדפות ַ • Plur.הֲעָדָפהשער השביעי מן gia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 85a: . → NM 1:22.האישקורופולו ומשאר ההעדפות הדומות להם · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovفضول b) Arab. ומה שיזדמן בגופו ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction (fol. 202a): . → NM 1:88.מהתקבץ ההעדפות בו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanمنتهى ַ ‣ I. culmination: Arab.הֲעָמָדה החלאים כלם בהתחלתם ובאחריתם הם יותר חלושים ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.6: → .ובהעמדה יותר חזקים ובמה שהוא בין שני העתים האלו ענינם ממוצע בין החולשה והחוזק NM 2:40. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haوقوف ‣ II. maturity: Arab.והקצויות יצמחו ברוב באמצע זמן הגדול והוא Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): אחר ההמרצה אל ההעמדה וזה כי ההעמדה קרובה מל׳ שנה ולכן נקראים שני אלחלם כלומ׳ . → NM 4:45.החלימה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.منتهى ‣ climax: Arab.העמדת התכלית • כבר באר ג׳אלינוס במקומות רבים מהליחות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.11: .בהשפכם ובעת הוספת המורסות החמות גם כן ובעת העמדת תכליתם תמשוך הליחה להפך הצד → NM 2:40. ַּ.תְכִלית → תכלית ההעמדה • / Gr. μεταστάσις · Maimonides,انتقال ֶ ‣ change [of a disease] (i.e., cure): Arab.הְעֵּתק אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): : מי שמצאו חולי הנופל קודם צמיחת השער סביב הערוה הנה יתחדש לו העתק ואולם מי שקרה לו . → NM 3:66.וכבר עברו עליו מן השנים חמישה ועשרים שנה הנה הוא ימות והוא בו
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlانتقال ַ ‣ removal [of a disease] (i.e., cure): Arab.הְעָּתָקה אמר אבוקרט :מי שמצאתהו Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): הכפייה קודם שיצמח לו השיער של בית הערוה הוא יתחדש לו ההעתקה .ואמנם מי שקרה לו . → NM 3:66.זה וכבר חלפו עליו מן השנים חמשה ועשרים הוא ימות והוא בו تقل ّب ‣ (lit., upsetting the soul); nausea; sickness in the stomach: Arab.הפוך נפש • ִהפּוְּך / Gr. ἀσώδης · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovالنفس הבשר השלוק וקוראים אותו אנשי ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b, col. a: המזרח אספגדבאג׳ה ואנחנו קוראים אותו גם כן שלוק האשכנז והוא חם בשוי ונאות ברוב העתים והענינים לכל בני אדם לבד מי שיגבר על מזגו החמימות ובעתים החמים מאד ולמי שיש לו אסתניסות . → NM 4:45–6.והפוך נפש
· · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbضادّ ‣ to have a contrary effect on: Arab.הפך לָ • -הַפְך
הקנמון הוא רפואה דקה מאד פותחת שבילי trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 21.42: . → NM 1:139–40.האסטומכא ויטהר הליחות וידקדקם ויהפך לטרי המוסרח כולו כשישנהו ויתירהו
ַהְפִכּיּוּת
70
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.نكس ִ ‣ to bend (the head): Arab.הֵּפך • Piʿel ואמנם העצלים המהפכים הראש ביחוד Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 45b): . → NM 4:46.והם שני עצלים יורדים משני צדדים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zerبطح ‣ to supinate: Arab.היפך על פניו •ואמנם המהפכת על פניו לזרוע הוא זוג אחד aḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 27a): . → NM 4:46.ממנו מונח מבחוץ ִ ‣ to be different; to vary: Lat. diversificari · Bruno Longobucco,הְתַהֵּפְך • Hitpaʿel אמנם הנגעים יתהפכו Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 37b: . → NM 1:22.לפי התהפך הזמן כי מהן יש שהן חדשים ומהן ישנים ִ ‣ difference; diversity: Lat. diversitas · Bruno Longobucco,הְתַהֵּפְך • Inf. Hitpaʿel השער השני מן התכונה Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 7a: . → NM 1:23.הכללית מהתרת הדבקות לפי התהפך האברים / Lat. oppositus · a) Ibn al-Jazzār, Zādمتضادّ ִ ‣ opposite: Arab.מְתַהֵּפְך • Part. Hitpaʿel al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ולכן אמר גאלינוס כי הכונה ברפואת החולי הזה הנקרא המוקץ נקוי המוח ch. 15 (fols. 22a–b): . → NM 4:46–7.משתי אלו הליחות המתהפכות בעצמיהם ר׳׳ל ליחה לבנה ומרה אדומה b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), והסבה השלישית אופני המאמר וזה כי רוב המאמרים בכל לשון יסבול הסברות ואפשר 0 (4): . → NMיהיה שיובן מן המאמר ההוא ענינים מתחלפים גם קצתם מתהפכים גם סותרים 3:66. · · Galen, De inaequali intemperieاستحالة ַ ‣ alteration: Lat. diversitas / Arab.הְפִּכיּוּת והנה ניסכמו על זה הפילוסופים trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 5.3: . → NM 2:166.הטבעיים בעיונם בחושים ואמרו ,שאין הרגש אם לא בהפכיות / Gr. διαφθείρειν τὰ ἔμβρυα · Maimonides, Šarḥ fuṣūlسقط ַ ‣ miscarriage: Arab.הָּפָלה אמר אבקראט :כשיהיה Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.53 (273): . → NM 3:67.ענין האשה הולך אל ההפלה הנה שדיה יצמקו · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesهرم ‣ senility: Arab.הפסד וחולשה • ֶהְפֵסד וזה אשר זכר מסבול הזקנים הצום זכר ג׳אלינוס שהוא ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.13 (40): . → NM 3:67.הישיש שלא הגיע לגבול ההפסד והחולשה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭسوء المزاج ‣ bad temperament: Arab.הפסד המזג • אמר המפרש :עוות הצואר ועוצר · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.35 (172): הבליעה יהיה מסור אחת מן החליות וסורה פעמים יהיה בעבור מורסא ופעמים יהיה לתגבורת היובש ואשר ירצה בו הנה הוא המתהווה מתגבורת היובש כי הוא ראיה על שקיעת הפסד המזג . → NM 3:67–8.באיברים ותגבורת היובש
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerبحوحة ‣ hoarseness: Arab.הפסד הקול •אמר בקראט :מה שיקרה מן הנזל והפסד הקול לזקן aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.40 (92): . → NM 3:68.הכלה לא יבואו לידי בישול · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyاضطراب ִ ‣ disturbance: Arab.הָּפֲעמוּתאמר המפרש :עם הבדלת הטבע לדבר הרע מן הדבר הטוב mous (Pirqei Abuqraṭ), 2.13 (65): והכין אותו אל הדחיה והיציאה יחדש הפעמות שיצטער החולה ויכבד עליו חליו .וממנהג האנשים
71
ַהָקָּﬠה
שישנו בלילה וכאשר מנע ההצטערות ההוא מן השינה יתבאר סערת החולה וקושי חוליו מבואר . → NM 3:68.נגלה
· Maimonides, K.تفر ّق ات ّصال ‣ dissolution of continuity: Arab.הפרדת הדבקות • ַהְפָרָדה סבות הכאבים הוא או al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.6: . → NM 1:140.הפרדת הדבקות או שינוי מה שיהיה פתאום · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiمسافة ֶ ‣ distance: Arab.הְפֵרׁש ואינם מתחברות מקדם אבל בהדרגה מעט ההפסק שיהיו (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 36a): . → NM 4:47.העליונות בהם יותר קרובות ההפרש מה שבין שתי קצותיהן היוצאות · َ · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbسح ْج ֶ ‣ abrasion (of the intestines): Arab.הְפ ׁ ֵשט הסכנג׳בין אם יפליג בעשייתו יחדש trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.27: . → NM 2:40–1.במעיים הפשט ומעורר שעול ומזיק לאברים העצביים ַ ‣ ulceration: Lat. ulceratio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelהְפ ׁ ָשָטה וממנו שיתילד משחורה שהיא משרפה מאדומה טבעית ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 42b: . → NM 1:22.וכאבו חזק מרוב הפשטה ִ.עצּוּם → העיצום וההפשטה • / Gr. ταραχή · Ibn al-Jazzār, Zādقلق ִ ‣ agitation; disturbance; unrest: a) Arab.הְצַטֲערוּת al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, → .ואם היה עם היובש חום יקרה עם התעורה הצטערות וערבוב שכל ומחשב ch. 17 (fol. 24a): NM 4:47. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiاضطراب b) Arab. אמר המפרש :עם הבדלת הטבע לדבר הרע מן הדבר הטוב והכין אותו Abuqraṭ), 2.13 (65): אל הדחיה והיציאה יחדש הפעמות שיצטער החולה ויכבד עליו חליו .וממנהג האנשים שישנו .בלילה וכאשר מנע ההצטערות ההוא מן השינה יתבאר סערת החולה וקושי חוליו מבואר נגלה → NM 3:68. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqالتقّدم بالقضية ‣ prediction: Arab.ההקדמה לגזור • ַהְק ָ ּדָמהאמר אבוקרט :ההקדמה לגזור בחליים rāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.19 (71): . → NM 3:69.החדים למות או לחיים לא תהיה בתכלית הדקדוק ‣ I. prediction: Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 2.19הקדמת ההכרה • א׳׳א :הקדמת ההכרה בחלאים החדים בכלם אינה אמיתית הן לא מהבריאות ולא (71) (fol. 10a): . → NM 3:69.מהמות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerتقدمة المعرفة ‣ II. prognosis: Arab.ותנהיג זה הפרק בהשגחה גדולה כי הוא יספיק על aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.94: . → NM 1:140.חלקים הרבה מהקדמת ההכרה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.تقدمة المعرفة ‣ prognosis: Arab.הקדמת הידיעה • . → NM 2:41.בפירושו לשני בהקדמת הידיעה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 2.4: / Gr. προαγόρευσις · Maimonides,التقّدم بالقضية ‣ prediction: Arab.ההקדמה במשפט • אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.19 (71): : . → NM 3:68–9.ההקדמה במשפט בחליים החדים הן למות הן לבריאות לא יהיה בתכלית הבטחון · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.خ َل ْع ַ ‣ dislocation: Arab.ה ָ ּקָעה הנה כל מורסא תתחדש מהגרת Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.1:
ֶהֵקּף
72
ליחה אל אבר מהאברים וסבות ההגרה מהם מתחילות באות מחוץ ומהם קודמות פנימיות . → NM 1:55.והמתחילות כמו הכאה או נגע או ריצוץ או הקעה או שבר או סדק
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtزوال المفاصل ‣ dislocation: Arab.הקעת הפרקים • al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 4b): . → NM 4:47–8.השער הכ׳׳ה בשבר והקעת הפרקים / Gr. περίοδος, Plur. περίοδοι · Maiأدوار , Plur.دور ‣ cycles: Arab.הקפים ֶ • Plur.ה ֵ ּקףmonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.59 (196): . → NM 3:69.אמר אבקראט :השלישית היותר ארוכה תכלה בשבעה הקפים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenجمود ַ ‣ catalepsy: Arab.הְקָּפָאה בהתחזק הקרירות על המוח ויתערב בו לחות יתחדש ממנו השרסאם (Sefer ha-Peraqim), 23.59: . → NM 1:140.הקר והוא ליתרגיאה .וכשיתערב עם הקרירות יובש יתחדש ההקפאה · ‣ cycles: Lat. circuitus, Plur. circuitus · Hippocrates, Aphorismsהקפות ַ • Plur.ה ָ ּקָפה א׳׳א :העונות והעתים מודיעים אותם החולאים trans. Hillel ben Samuel, 1.12 (39) (fol. 3b): ותקופות השנה ותוספת ההקפות מאחת לאחת או שתהיה בכל יום או בשלישי או ביום הרביעי וכן . → NM 3:69–70.הענינים מבשרים מה שעתיד לבא
ִ.צמּוּק → צמוקי ההר • ַהר .י ֹום → יום הראות • ֵהָראוּת · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atاستعمال ֶ ‣ I. application; use: Arab.ה ְרֵּגלוסדר taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 133b, col. a: . → NM 4:48.ההרגל החשוב יותר לבעלי החמימות לבשלם בחבושים או לתקנם במי רמונים קוססים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ر ياضة ‣ II. physical exercise: Arab. רצה באמרו ההעתקה הכלות בחולי וזה יהיה Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): בתיקון התערובת הקרה במזגה המולידה לכפייה והוא לבניי רטוב בהעתקת השנים אל היובש . → NM 3:70.ובהרגל ובהנהגה המייבשת עם הסמנים הנאותים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ر ياضيات ‣ mathematics: Arab.הרגלים • Plur. → .והוא בלא ספק כלומר גליאנוס הרגיל בהרגלים Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.59: NM 1:140. ּ ִ .גיד → גידי ההרגש • ֶה ְרֵגׁש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahحدس ַ ‣ conjecture: Arab.ה ְרָּג ׁ ָשה זמני החולי הכוללים הם ארבעה :התחלה ותוספת ועמידה וירידהḤen (Sefer ha-Peraqim), 11.1: . → .ולפי עמוד על ידיעת הזמן ההווה מזמני החולי בהרגשה אמתית אי זה מזמניו הוא עתה NM 1:140–1. ַ ‣ stupor: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.14 (366) (fol. 115b):ה ְר ָ ּדָמה . → NM 3:70.בהכאה בראש הרדמה או ערבוב השכל הוא רע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahتناسل ֵ ‣ reproduction: Arab.הָרי ֹון כל הגידים הדופקים ושאינם דופקים בכל הגוף מהזכרים Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 16.10: והנקיבות הם על דמיון אחד לא במספר לבדו אלא ביצירתם ותכונתם ומקומם אבל ישתנו בכלי ההריון ויתבאר בניתוח כי כלי ההריון בזכרים ובנקבות זה נוכח זה בדמיון כי בזכרים יוצאים ובנקבות הם בפנים עד שהרחם אילו נתהפך שטחו הפנימי לחוץ היה דומה לכיס הביצים והביצים אשר בצדי . → NM 1:133.הרחם יהיו בתוך כיס ויהיה צואר הרחם דומה לגיד
73
ַהְשָׁקָטה
· ‣ cholera: Gr. χολέρα · Hippocrates, Aphorismsהרקת הירוקה מלמעלה ומלמטה • ֲהָרָקה וליוצאים מאלו השנים יקרם קוצר הנשימה וחולי הצד trans. Joseph Delmedigo, 3.30 (136): ומורסת הריאה ותנומות ומורסות קרומי המוח וקדחות בוערות ושלשולי הבטן ארוכים והרקת . → NM 3:70.הירוקה מלמעלה ומלמטה ושלשול הדם וחלקות הבטן והטחורים
ֲ ‣ restoration: Lat. restauratio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilה ׁ ָשָבהבאמת הרפואות שאנו רגילים בם אחר ההשבה מכל lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 51a: . → NM 1:22.השברים ומן ההשמטות ומן העקומים הם אותם שמיבשות ומדביקות עם מעט חום · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanج َب ْر ‣ setting of bones: Arab.השבת השברים • at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction (201a). → NM 1:88. ִ ‣ restoration: Lat. restauratio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilה ּ ׁ ָשב ֹוןאמר הגופים שמקבלים בחבלותיהן ההשבון במהרה lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 32b: . → NM 1:22–3.הם ממזג יותר טוב עם דם מובחר מבלתי לחות עודפת ולא יובש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمساواة ִ ‣ equality: Arab.ה ְׁש ָויוּת רוע המזג המתחדש בכל אחד מן האברים הוא חולי אשר באברים (Sefer ha-Peraqim), 8.45: המתדמים החלקים וימנע וייצר בכח בלתי כח מכחות אותו האבר ויהיו הליחות מורקות בעבור זה . → NM 1:141.בזמנים משתנים אל אברים משתנים על בלתי השויות ועל בלתי הסדר
ַ ‣ ulceration: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.81 (218) (fol. 74a):ה ְׁשָחָנה . → NM 3:71.אם דם ישתין ומוגלא וקלפות והריח יהיה כבד מורה השחנת המקוה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahخ َل ْع ַ ‣ dislocation: Arab.ה ְׁשָמָטה ועל זה המשל כשיקרה בפרק מן הפרקים הגדולים השמטה עם Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.46: חבלה נרפא החבלה עד שתתרפא ואע׳׳פ שאי אפשר דבקות ההשמטה אחר מכן כי אנו אם נחשוב . → NM 1:141.להשיב ההשמטה עם החבלה ימצאהו כיווץ ברוב העניין
‣ lientery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהשמטת המעים • מאריך להזיל הזלת הבטן עם דם ולו כובד הטחול סופו לבוא לחולי Agur), 6.43 (335) (fol. 106a): . → NM 3:71.המים הרעים או להשמטת המעיים ‣ dislocations: Lat. dislocationes · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magהשמטות • Plur.באמת הרפואות שאנו רגילים בם אחר na · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 51a: .ההשבה מכל השברים ומן ההשמטות ומן העקומים הם אותם שמיבשות ומדביקות עם מעט חום → NM 1:23. · ִ ‣ susceptibility: Lat. obedientia · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaה ּ ׁ ָשְמעוּת ועוד מתהפך השבר לפי ההשמעות ובלתי trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 52b: . → NM 1:23.ההשמעות מן המיתוח ומן ההשבה · Al-Zahrāwī, K.نزف ַ ‣ flow of menstrual blood; menstrual bleeding: Arab.ה ְׁשָּפָעה al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והקלפות הדקות אשר על הפרי עצמו מבפנים הנקראות בלשון הגרי ג׳פת bk. 27, fol. 142a, col. b: אל בלוט קביצותם יותר חזקה מן הבטנים ולכן הם מועילים מרקיקת הדם וההשפעה אשר תקרה . → NM 4:48.לנשים
· Maimonides,تسكين ַ ‣ treatment that consists of alleviating [remedies]: Arab.ה ְׁשָקָטה אמר המפרשŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.38 (330): :
ַהְשָׁקָﬠה
74
ר׳׳ל בנסתר אשר יהיה בעומק הגוף ולא יהיה נראה או יהיה נגלה ולא יהיה נגע ור׳׳ל בעזיבת הרפואה . → NM 3:71.מין החתוך או הכויה לא ההשקטה
· a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahاستغراق ַ ‣ torpor: Arab.ה ְׁשָקָעה ביטול הדמיון נקרא ההשקעה וההקפאה והגרת האף נקרא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.64: . → NM 1:141–2.ערבוב b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraכשירבה במוח ליחה לבניית עבה קרה אם לא נתעפשה עדיין יחדש כאב ראש qim), 23.68: . → NM 2:41.מהתרדמה הנשקעת מבלי קדחת והוא הנקרא תרדמה והשקעה וקפאון ‣ De methodo medendi (On the Method of Healing):השתדלות הרפואה • ִה ְׁשַּת ְּדלוּת · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haحيلة البرء Arab.מקום הקושיא היותו מבאר בהשתדלות הרפואה כי מזון הטחול יותר עב ממזון Peraqim), 25.55: . → NM 1:142.הכבד حش ִ ‣ anxiety: Arab.ה ְׁשתּ ֹוְממוּת · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonyتو ّעוד תועלת השלשול בהשתוממות למה שיש בו מנקוי mous (Sammim Libbiyim), fols. 123a–b: . → NM 4:48.הרוח יותר מתועלתו בחולשת הלב ‣ atrabilious anxiety (anxiety caused by black bile): Arab.ההשתוממות השחורי • حش السوداوي · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libالتو ّ.הסכנגנין אשר חברתיו לבעלי ההשתוממות השחורי והכפייה ינקה העלה לעט biyim), fol. 133b: → NM 4:48–9. · Ibn al-Jazzār, Zād alبول الدم ‣ urinating blood (hematuria): Arab.השתנת הדם • ַה ְׁשָּתָנהmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), intro. → NM 4:49.השער הט׳׳ו בהשתנת הדם duction (fol. 3b): .קושי ההשתנה → קִֹשׁי • · Maiمشاركة ִ ‣ affinity; interrelationship; sympathetic affection: Arab.ה ְׁשַּת ְּתפוּתאמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.37 (257): המפרש :ידוע הוא השתתפות השדים לרחם וכאשר צומקה זה ראיה על מיעוט המזון המגיע אליהם . → NM 3:71–2.וכאשר ימעט המזון המגיע לרחם גם כן תפיל העובר / Gr. ταραχή · Galen, De diebusاضطراب ִ ‣ disturbance (agitation): Arab.הְתַא ְּבקוּת decretoriis · trans. Shimshon ben Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei Galenus bi-Yemei ha. → NMאם כן הבחראן הוא ההתהפכות מהיר חד יחדש בחולה קשי והתאבקות Buḥran), 1: 2:172. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirفوران ִ ‣ boiling; bubbling; simmering: Arab.הְתַּג ְּברוּת wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 ויקרה לחולה עם עלות החולי וקרוב חזקתו מקרים מפחידים כמו צמא חזק ונגוב פה (fol. 26a): ושעירות לשון ושחרותה וסער ודפיקת לב ושלא יראה ועלוף ושינוי תמונת הפנים מן הענין הטבעי אל ענין יוצא מהטבע אם אל האדמימות אם היתה סבת החולי רתיחת דם הלב והתגברותו או אל . → NM 4:49.הכרכומות אם היתה סבת החולי התלהבות מרה כרכומית בגבול המוח
/ Gr. ταραχή · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاضطراب ִ ‣ disturbance: Arab.הְתַּגֲעׁשוּת היציאה אשר בה קצף מורה על אחד · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.86: משני דברים :אם על חום מופלג ממיס הגוף ומחדש הקצף מפני הדבר הרותח מלחויות הגוף אשר
75
ִהְתַלְבּדוּת
→ .המיס אותו החום המופלג ואם על התגעשות מתחלפת מפני התקוממות רוחות עבות ללחותה
NM 2:41.
ִ ‣ crepitus: Lat. crepitatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilהְתַחְּככוּתכשיבוא לצלעות השבר הזה אינו נעלם במישוש lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 55b–6a: הידים בעבור שיש שעירות שם וחוש לא ימצא שם בשוה ולפעמים ישמע התחככות שברי העצם . → NM 1:23–4; corr. 4:229.זה בזה
)ִ ‣ fomentation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 6.31 (323הְתַחְּממוּת .כאבי העינים ית⟩י⟨כם יין בלתי מזוג או המרחץ או ההתחממות או ההרקה או ההקזה (fol. 103a): → NM 3:72. · Maimonides,اختناق الرحم ‣ hysterical suffocation: Arab.התחנקות הרחם • ִהְתַח ְּנקוּת אמר המפרש :כי Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.35 (255): האשה כשתתבטל נשימתה בחולי הרחם הנקרא התחנקות הרחם והעטוש מורה על התעוררות . → NM 3:72.הטבע לפעול פעולתו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanانتصاب ִ ‣ orthopnea: Arab.הְתַיְּצבוּת מצאתי בקצת העתים אדם מפורסם במלאכת הרפואה ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 24.38: ומששתי עורקיו ומצאתי בו כל מין ממיני ההתחלפות מבלי קדחת ולא יורגש בנשימתו דבר כלל. ואמרתי לו :אני רואה ההתחלפות יהיה מלחיצה וצרות יהיה בעורקים הדופקים אשר בריאה אם בסבת סתימה מליחות עבות דבקות או מהולד המורסא הנקראת יציאה שלא נתבשלה ואמר לי אם כן היה ראוי שהיה בו ההתיצבות הבא מן הגניחה ואמרתי לו שההתיצבות יהיה בעת התקבצות . → NM 2:42.הליחה העבה הדבקה בחלקי קנה הריאה לא בעת התקבצותה בעורקים הדופקים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahتو ُت ّر ִ ‣ stretching: Arab.הְתַיְּתרוּת ואמנם המושקולי שלחזה ולבטן הוא הפך למושקולי של הידים Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.70: . → NM 1:142.והרגלים כי כשיתיתר יתרחב כי ימצא תחתיו גופות חלקים יכפפו לו בזמן התיתרותו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenذبول ַ ‣ marasmus: Arab.הָּתָכה ואני מכיר אדם אחד הלך למרחץ אחד מאילו המימות המעורבות (Sefer ha-Peraqim), 8.58: מלח או ניטרי או גפרית כדי שיריק גופו .והיה עם זה הנהיג לצד הרקת המרות ולא היה יודע שהיה ראוי שיכניס על כל איכות גובר ויצא מהעניין הטבעי הפכו ושזה יותר טוב מן ההרקה ולא קיבל מי שהודיעו בזה והביאו זה אל יובש גדול באיבריו השרשיים עד שמצאו ההתכה והטיסיש ואחר כך . → NM 1:142–3.מת
/ Gr. λειποψυχία · Maimonides, Šarḥ fuṣūlذبول نفس ‣ fainting: Arab.התכת נפש • אמר אבקראט :כאשר Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.8 (360): . → NM 3:72–3.נפתחה היציאה לפנים יתחדש מזה נפילת כח וקיא והתכת נפש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenذو باني ‣ wasting: Arab.התכי ועצם האברים יהיה ניתך או באורך חליים ארוכים או בחידוד חליים (Sefer ha-Peraqim), 7.11: . → NM 1:143.חדים או בקדחות התכיות · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfتلب ّد ִ ‣ granulation: Arab.הְתַל ְּבדוּת והיא להסתכל trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225b): ואם יהיה הגרגתני נכר קרוב ובמקום בטוח רחוק מפרק או מעצב או מוריד או מגיד נח או אחד מן .המקומות אשר זכרתי ראוי לבקעו על מה שקדם מן המלאכה ולהסיר מה שיש בו מן ההתלבדות
→ NM 1:88.
76
ִהְתַלֲהבוּת
ִ ‣ I. burn: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.13 (365) (fol. 115b):הְתַלֲהבוּת . → NM 3:73.ובהתלהבויות החזקים הכווץ והמשיכה הוא רע
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibالتهاب ‣ II. heat: Arab.אמר אבקראט :כשתהיה בקדחת התלהבות גדול באצטו׳ bon (Pirqei Abuqraṭ), 4.65 (202): . → NM 3:73.ודפיקה במוראה הנה זה אות רע · i. Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanالتهاب ‣ III. inflammation: a) Arab. ראוי at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.74 (221a): להתבונן ואם יהיה כאב הצמח בתחלתו חם עם דפיקה והתלהבות וקדחת ויהיה אדום אין ראוי . → NM 1:89.למהר לדקרו
· ii. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon אולם הצרעה והדבורים הנה ארסם חם חד (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 12.1: . → NM 1:55.ובעבור זה יקרה ממנו כאב חזק והתלהבות ונקודות קטנות שחורות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferتلهّب b) Arab. המים אינם משקיטים השעול ולא עוזרים על הרקיקה ומעוררים הצמא ha-Peraqim), 21.7: ומשתנים אל המררות ומחלישים הגופים אם ישתו על ריקות נפש ומוסיפים בגודל הכבד . → NM 2:42.והטחול כשיהיה בהם התלהבות
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati,تقييح ִ ‣ I. empyema: Arab.הְתַמ ְ ּגלוּת אמר אבוקר׳ :מי שימצאהו בעלת הצד ולא ינקה בי׳׳ד יום הנה ענינו פונה אל 5.8 (228) (fol. 87b): . → NM 3:73.ההתמגלות ‣ II. purulence: Lat. saniatio · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. התמגלות הפצעים מצד Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.89 (108): . → NM 4:49.היותו בסבת חולשת הכח המשנה אינו מן הראוי אל הרופא שישתדל בהגעתו · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati,تق ُي ّح ‣ III. suppuration: Arab. . → NM 3:73.ומהמורסא הנקראת חמרה העפוש וההתמגלות הוא רע 7.20 (372): · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbنهوض ‣ standing up: Arab.התנערות ללכת • ִהְתַנֲערוּת ושם ישיגה הכבדות בעת · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): . → NM 4:49.ההתנערות ללכת והכריעה על הברכים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousسلامة ִ ‣ recovery: Arab.הְתַנְּצלוּת אמר המפרש :כשהיתה המוגלא בקרום ובגוף הכבד ינצל והוא (Pirqei Abuqraṭ), 7.45 (397): . → NM 3:73–4.אפשר ההתנצלות · · Galen, De inaequali intemperieتنّفس ִ ‣ exhalation: Lat. expiratio / Arab.הְתַנ ּ ְׁשמוּת כי עיפוש ממה שאין לו התנשמות trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 4.3: . → NM 2:166.נקל מאד וממהר וזה נמצא בדברים הפנימיים והחיצוניים ].עור[ → עורר התעוררות • ִהְתע ֹו ְררוּת · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbعلاج ‣ treatment: Arab.התעסקות הרפואה • ִהְתַע ְּסקוּת הרפואות המחממות חמום חזק מרפות · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.46: . → NM 2:43.הכח רפיון חזק פתאם ויחלש הגוף ולא יהיה אפשר בו לסבול התעסקות הרפואה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanاستعداد ִ ‣ disposition: Arab.הְתַעְּתדוּת וזנאד העליון מעוקם כאלו לוקח מן הצד הפנימי ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38a): . → NM 4:50.ונוטה מעט אל החיצוני בקפול והתועלת בזה טוב ההתעתדות לתנועת הקפול והעקום
77
ַהָתּ ָרה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfتف ُت ّت ִ ‣ shattering: Arab.הְתפּ ֹוְצצוּת פלך הארכובה · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.15 (235b): לא יקרה בו שבר אלא על המעט אבל יקרה לו הריסוק ואם יקרה לו שבר אולם יהיה בקוע או . → NM 1:89.התפוצצות
· Ibn al-Jazzār,انبساط النبض ‣ dilation of the pulse: Arab.התפשטות הדפק • ִהְתַּפ ּ ְׁשטוּת Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ויהיו עיני בעליו בעבור זה עמוקים ממהרי התנועה בעבור סער הנפש bk. 1, ch. 20 (fol. 30a): במחשבה ותשוקתה להשיג מי שישתוקק אליו ויהיו עפעפיו כבדות ומראהו כרכומי לתנועת המרה האדומה בנדוד השינה ויהיה דפק עורקיו חזק לא ימצא בו התפשטות הדפק הטבעי ולא ישפל . → NM 4:50.הכאתו
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanانقباض ִ ‣ I. contraction: Arab.הְתַק ְּבצוּת ומהם שישענו הטרפשות ועוזרים אצל הנפיחה ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 52a): . → NM 4:50.לבעל ההתקבצות · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiانقباض ‣ II. flexion: Arab. → .והנה הושם הבהן מסתפק בהתקבצות על עצל אחד (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 51a): NM 4:50. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanانعقاد ִ ‣ I. coagulation: Arab.הְתַק ּ ְׁשרוּת מדרגות היובש הם ארבעה … והמדרגה השלישית הוא ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.62: שיגיע היובש לכלות לחות האברים אשר הם מעצם לח קרוב ההתקשרות והקפיאה כמו השומן . → NM 2:43.והבשר כשימסו ויזולו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaمتانة ‣ II. compactness; firmness; solidity: Arab. הסמים הקובצים והמטיחים יכנסו · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 123b: . → NM 4:51.ברפואות הלב להקנות עצם הרוח התקשרות והתדבקות נאות · · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaتمتين ‣ III. consolidation; strengthening: Arab. סוסן אראה :אותו קרוב הטבע מן trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fols. 130–131a: הזעפראן קרוב המשפט ממשפטיו ⟩ו⟨אבל הוא יותר חסר החום והיובש וזה יותר נאות לחיזוק הלב וזה ג׳׳כ להיותו שמח כי בסוסן מהתקשרות הרוח קרוב ממה שהוא בזעפראן ואין בו . → NM 4:51.התפשטות חזק והנעה מופלגת לרוח אל חוץ כמו שהוא בזעפראן
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.استطلاق ַ ‣ I. diarrhea: Arab.הָּתָרה וכאשר עברו על החולה שבעה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 8.5: ימים ראוי לו להזהר ממה שירכך הטבע כלל כי ההתרה מדרכה לבוא בקדחת הזאת מעצמה ויטה . → NM 1:55.ההנהגה אל מה שיעצור הטבע
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Hilسيلان ‣ II. flux (diarrhea): Lat. fluxus / Arab.א׳׳א :ברקיקת המוגלא תתחדש הטיסיס וההתרה lel ben Samuel, 7.16 (368) (fol. 45b): . → NM 3:74.וכשיעצר הרוק ימותו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.الاستطلاق ‣ I. diarrhea: Arab.התרת הבטן • חולשת הכח שהוא סבת הרעש אינו סבה אחת Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.42: אבל סבותיו מרובות .יוכל להיות בסבת המזון כמו שיהיה בשלשול הנק׳ איניישטיאון והתרת הבטן . → NM 1:143.הגדולה · Maimonides, Šarḥ fuṣūlاستـطـلاق البطن ‣ II. looseness of the bowels: Arab.
ִהְת ַרֲחבוּת
78
אמר אבקראט :עם Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.14 (66): .התרת הבטן פעמים יועיל בהתחלף מראות הצואה כשלא יהיה השתנותו אל מינים רעים ממנו → NM 3:74. ‣ dissolution of continuity: Lat. solutio continuitatis · Bruno Lonהתרת הדבקות •אמר גלינו gobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 15a: → .ושאר החכמים התרת הדבקות בגידים מרוב הרגשתם והדבקתם במוח ממהרות להביא הקיוץ NM 1:24. · · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاستطلاق البول ‣ polyuria: Arab.התרת השתן • התרת השתן והוא הנקרא דיאביטיס והצמא trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 24.39: החזקה הוא החולי שאינו נמצא כי אם בזמן מועט ולא לעתים רחוקים כי אני עד היום הזה לא . → NM 1:143.ראיתיהו אלא שני פעמים לבד
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), התרת השתן והוא דיאביטס הנקרא הצמא החזק היא עלה שימעט מציאותה אלא 24.39: . → NM 2:43.בפליאה הנה אני עדין לא ראיתיה אלא פעמים · Maimonides, K. alانتشار ִ ‣ dilatation of the palpebral membrane: Arab.הְתַרֲחבוּתהכחילה במשקה fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.40: . → NM 2:43.וורדים סוכרי מחזק הראות ויבריא התמדת זה מההתרחבות
ו · Ibn Sīnā, K. al-Qānūnالوداج الظاهر ‣ the external jugular vein: Arab.הודאג הנגלה • ודאג ואמנם הודאג הנגלה fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 65a): . → NM 4:51.אחר התערב נפרדיו הנה מתחלק לשנים ונכנס בפנים חלק ממנו · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.فַ ‣ [marker of the apodosis]: a) Arab. -ו ַ ּדאי אמר אבוקרט :ברוב העתים כל מי שעניינו ברע ויקח Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.32 (84): מן המאכלים ולא יתוסף גופו כלל הנה באחריתו באשר לא ⟩יקח⟨ מן המאכלים .ואמנם מי שנמנע מתחלת ענינו הלקיחה מהמאכלים מניעה חזקה ואחר כך יקבל ממנו באחרונה ודאי ענינו יהיה יותר . → NM 3:74.טוב
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqفإن ّه b) Arab.אמר המפרש :ר׳׳ל שנוי טבעי הפרקים כמו שהיה פרק הסתיו חם או פרק הקיץ raṭ), 3.1 (107): קר וכיוצא בהם .וכן שנוי העת האחד ממזגו כשהיה חזק ואע׳׳פ ששאר הפרקים לא נשתנו ודאי . → NM 3:74–5.יוליד תחלואים ‣ poisonous liquid: Lat. virus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelוורוס עוד אמר שאותן שהן מעפוש דק נקראות וורוס ומעפוש ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 30b: . → NM 1:43.עב נקראות שורדיציאיש ֻ.סָּכר → סוכר ויאולש • ויאולש ‣ cupping glasses: Lat. ventose · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.וינטוסי ואם הרצוץ יהיה עמוק והדם קפוי או אין ההקזה Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 19a: . → NM 1:43.מספקת ואז צריך הוינטוסי עם שריטה והעלוקות ‣ arteries: Lat. arteriae · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.ויתנים • Plur.ויתן וזה מנוסח דברי גליני׳ באמרו רבים חשב⟩ו⟨ שיהיה Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 7b: . → NM 1:24.מן הנמנע שעצם הויתנים יתחבר אם יותר · Maiنوائب الحم ّى ‣ the paroxysms of the fever: Arab.וסתות הקדחת • וסתות ֶ • Plur.וֶסתאמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.30 (167): המפרש :מבואר כי כשתהיינה וסתות הקדחת כולם יבאו על עת אחת בהתחלתה ותכליתה זה . → NM 3:75.ראיה על אורך ‣ rose syrup: Lat. sirupum rosatum (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimenהורד הסוכרי • ֶוֶרד of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 10: . → NM 4:51.ומשקה הורד הסוכרי ומשקה לינגא אלובין ההנדי מועילים ושומרים הבריאות ְּ .כִלי → כלי שעושים ⟩בו⟨ מי ורדים • ורדים • Plur. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemشر يان ָ ‣ artery: Arab.ו ִריד ועתיד אני עוד להביא זכרון הנהגת Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.4 (204a): . → NM 1:89.הרעיפה אשר תקרה מן הוריד · Ibn Sīnā, K. alالور يد الشر ياني ‣ arterial vein (pulmonary artery): Arab.הוריד הדופק •ואמנם הוריד Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): הדופק אשר אנו זוכרים אותו ואע׳׳פ שהוא שכן לריאה אבל יעבור ממנו מאחורו מקום שהוא סמוך . → NM 4:52.לגב
· · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالور يد العجزي ‣ sacral vein: Arab.הוריד הזקני •
80
ְו ִר י ִד י
וכת יורד תחת המושקולו הישר trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34a): → .ויתחלק מהם שעיף וסופם מתדבק בחלקים העולים מן הוריד הזקני אשר אנו עתידים לזכרו NM 4:52. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الور يد الأجوف ‣ vena cava: Arab.הוריד החלול • ועל כן נקרא הגיד הורידי .אמנם נברא Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): מקרום אחד למען היותו יותר לח ויותר משועבד לפשיטות ולקביצות ולמען היות משועבד להזיע מה שיזיע ממנו אל הריאה מן הדם הדק העשני הניאות בעצם הריאה הקרוב לבשול השלם בלב . → NM 4:52–3.ואינו צריך למותר בשול כצורך הדם ההולך בוריד החלול
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الور يد الأجوف ‣ vena cava: Arab.הוריד הנבוב • ולכן נקרא השריין הורידי .אמנם נברא Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60b): מעור אחד שיהיה יותר רך ורפה ויותר נשמע להתפשטות והתקבצות ויותר נשמע להתדיית מה שיתדיית ממנו אל הריאה מן הדם הדק האדיי הנאות לעצם הריאה אשר כבר קדם לשלמות הבשול . → NM 4:53.בלב ולא יצטרך ליתרון בשול כצורך הדם העובר בוריד הנבוב
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الور يد العجزي ‣ sacral vein: Arab.הוריד העגזי • וכת יורד תחת העצלים הישרים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 64b): → .ומתפרד מהם שריגים ואחריתם מתחברים בחלקים העולים מן הוריד העגזי אשר נזכירהו NM 4:53. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالور يد العجزي ‣ sacral vein: Arab.הוריד אשר על פי הטבעת • וכת יורד תחת העצל הישר al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 19a): → .ומתפזרים בו שריגים וסופם דבק בחלקים העולים מן הוריד אשר על פי הטבעת אשר נזכר אותו NM 4:52. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الور يد الأجوف ‣ vena cava: Arab.הוריד הפנימי • ועל כן נקרא הגיד הדופק בהיותו יותר לח Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): ויותר רך ויותר נקל אל הפשיטה והקבוץ ולהיותו יותר נקל להטיב מה שנוסף ממנו אל הריאה מהדם הדקיק הקטורי הנאות לעצם הריאה אשר קרב בהשלמת הבשול בלב ואינו צריך ליתרון בשול כמו . → NM 4:53–4.צורך הדם בוריד הפנימי
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūnالأجوف النازل ‣ the inferior vena cava: Arab.הוריד הפנימי היורד • פרק ה׳ בנתוח הוריד fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 19b): . → NM 4:54.הפנימי היורד כבר השלמנו מאמרינו בחלק העולה הפנימי והוא היותר קטן שבחלקיו · Ibn Sīnā, K.الور يد الشر ياني ‣ arterial vein (pulmonary artery): Arab.הוריד השרייני • ואמנם al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60b): הוריד השרייני אשר נזכירהו אע׳׳פ שהוא שכן לריאה אמנם הוא עובר ממנו מאחורו במה שנלוה . → NM 4:54.לשדרה
ֶּ.פה → פיות ורידי הרחם • ורידים • Plur.
ּ ִ .גיד → הגיד הורידי • ְו ִרי ִדי
ּ ִ .גיד → הגיד הדופק הורידי • .שרין → השריין הורידי • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferحلقوم ֶ ‣ throat: Arab.ו ׁ ֶשט המושקלו של הושט .אמנם הושט כולו יש לו שתי זוגות ימשכוהו ha-Qanun), bk. 1 (fol. 25b): . → NM 4:54.למטה
ותיקה
81
‣ ותיקהpulmentum spissius (anything dense eaten with bread); pultes (a thick pap or pottage): Arab. · عصيدةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. 1: הותיקה העשויה מן הגריסין היא קרובה להוליד החלט העב והסתומים והרטט. → NM 4:54–5.
ז .ה ֹוֵרג → הורג הזאב • ְזֵאב .חִֹלי → חולי הזאב • ].מות[ → ממית הזאב • ‣ asafetida: Anonymous Glossary, Ms. Leiden, Universiteitsbibliotheek,זבל שטן • ֶזֶבל . → NM 4:55.מילשא היא גומ׳ והוא זבל שטן Cod. Or. 4732/1, fol. 7a: ְּ .דֵבקוּת → דבקות הזהב • ָזָהב ].דבק[ → מדביק הזהב • ִ.סיג → סיג הזהב • · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans.مثقال ָ ‣ I. aureus: Lat. aureus / Arab.זהוּב והרופאים הסכלים עדיין חושבים שיש Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 252a: . → NM 4:55.למטרודיטוס ולתריאק חום גובר ומפני זה בורחים לתת ממנה שיעור חצי זהוב · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaمثقال ‣ II. mithqāl (i.e., 4.46 grams): Arab. ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136a, col. ואם יקרה מאכילת המין הרע מהם קצת מה שזכרתי בפטריות מן החניקה והגנוח ראוי b: לשתות אחריהם מיד מים שנתבשל בהם שבת עם חמאת בקר או שמן שומשמין או לקחת → .מצואת התרנוגלות משקל שני זהובים ולצרף אותה באישרוב אסיטוס ומים חמין ולשתותם
NM 4:55–6. · Al-Rāzī, K.وخم ַ ‣ heavy [on the stomach]; indigestible: Arab.מ ְזִהים ] • Part. Hifʿilזהם[ ענאב :חם בשווי al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Ayin 5 (62): . → NM 2:14.מרכך הגרון ומזכך הדם מזהים מתעכב הירידה מהאצטומכה / Gr. πρόπολις · Maimonides, K. al-fuṣūl fīوسخ الـكور ‣ bee glue: Arab.זוהמת הכוורת • ֻזֲהָמה אמנם רפואות חבורות העצבים al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.33: אני הייתי עושה בהם הגפרית שלא מצאו אש עם שמן עד שישוב בעובי זוהמת המרחץ .ולפעמים יעשה בגופות הנערים וכיוצא בהם עלך אלבטם לבדו או עם פרביון בגופות היבשים .וכן יעשה זוהמת . → NM 2:43–4.הכוורת לבדה או עם פרביון מולש בשמן ישן / Gr. γλοιός · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alوسخ الحم ّام ‣ bath sordes: Arab.זוהמת המרחץ •אמנם רפואות חבורות העצבים ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.33: אני הייתי עושה בהם הגפרית שלא מצאו אש עם שמן עד שישוב בעובי זוהמת המרחץ .ולפעמים יעשה בגופות הנערים וכיוצא בהם עלך אלבטם לבדו או עם פרביון בגופות היבשים .וכן יעשה זוהמת . → NM 2:44.הכוורת לבדה או עם פרביון מולש בשמן ישן ‣ wool grease: Anonymous Glossary, Ms. Vatican, Biblioteca Apostolica,זוהמת הצמר • . → NM 4:56.זופ⟩ט⟨א רטב הוא אישוף לח יקראו זוהמת הצמר ebr. 361, fol. 177b: ‣ fluid; liquid; moisture: Lat. humor · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Chilז ֹובמקיא הילד .יקרה לילדים בפרק ראשון מן השנים קיא לסבות dren · trans. Anonymous, ch. 15: רבות או בעבור ריבוי חלב יותר מאשר יוכל לסבול או בעבור לחות החלב או בעבור הפסדו וכל שכן אם יהיה הילד מהאסטומ׳ לחה וחלושה .והנהגתו הוא שתמנע ריבוי החלב .ואחר כן הבט בקיא אם . → NM 2:178.יורגש ממנו ריח חמוץ ויהיו בו זובים לחים ולבנים
‣ nosebleed: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferזוב דם הנחירים •
ז יפק
83
Agur), 3.27 (133) (fol. 57b): רבו התחלואים בהגיעם לבגר והם עת צמיחת השיער ויצמחו הקדחות הארוכות וזוב דם הנחירים. → NM 3:75. • ‣ זוב הנחיריםI. catarrh: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 7.38 (390) (fol. 117a): סבב זוב הנחירים לרדת אל הקרב העליון יכלה וישוב להיות עב טיט עד עשרים יום. → NM 3:76. ‣ II. rheuma: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 3.23 (129) (fol. 55b): צרות יום הקור הם כאב הצדדים ותחת הצלעות והריאה וזוב הנחירים והשזרה סתימת המקורות ותרדמת הגוף. → NM 3:75–6. ‣ זוגzygomatic arch: Arab. · زوجIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30a): ובכל אחד משני צדי הצדעים שתי עצמות קשות מסתירות העצבים העוברים בצדעים והנחתם באורך הצדע באלכסון ונקראים הזוג. → NM 4:56. ֻזֲהָמה → זוהמה. [ • ]זורPart. Hifʿil • ֵמ ִזירPlur. ‣ המזיריםI. repercussive remedies: Lat. repercussiva · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 79b: ועם כל זה שים המזירים עליו בהתחלה. → NM 1:24. ‣ II. restraint (i.e., restraining ingredients): Lat. refrenatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 78a: וזה יעשה בדברים מרככים ומתירים וקלים ועם כל זה תמיד תקדים המזירים. → NM 1:24. ‣ זורקיnavicular or scaphoid [bone]: Arab. · زورقيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): עצמות כף הרגל ששה … וזורקי שבו יהיה החלל. → NM 4:56–7. ‣ זחילת הבטן • ְזִחיָלהdiarrhea: Lat. fluxus ventris · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 13: ואולי תקרה לקצת מהם קדחת וזחילת הבטן או עיצור. → NM 2:178. ‣ זיו האדם • ִזיוexternal condition: Arab. · سحنةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 12.3: לא יקיז הנער קודם י׳׳ד שנה ולא אחר השבעים שנה ולא ישמור אל מספר השנים לבד אבל ישמור עם זה בזיו האדם. → NM 1:143–4. ‣ זיכוםdefluxion: Arab. · زكامAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225a): ידוע שכל חבורה או מורסא כשתתישן וארך זמנה ושבה שחין ולא הגלידה והיה יוצא ממנה מוגלא תמיד בלי הפסד תקרא על הכלל גרגתני באיזה אבר שתהיה ואני קראתיה זיכום. → NM 1:89.
‣ ִזיָנהnourishment; nutriment: Lat. nutrimentum · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 32a: אמר ואין צריך שתניח שם רפואה מצמחת עד שתטהר תחילה החבלה או שימשך שם הזינה אם יהיה שם חסרון באיזה מקום שיהיה. → NM 1:25. ָטֳהָרה → טהרת זיעה • ִזיָעה. • ‣ זיעה שלמהparoxysm: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 2.13 (65) (fol. 36a): דת הזיעה השלמה בהתנהג החולי בכבידות לפניה יום או לילה. → NM 3:76. ‣ זיפקperitoneum: Lat. siphac / Arab. · صفاقBruno Longobucco, Cyrurgia Magna ·
ז י רב א ג ׳
84
וכשתשיב המעים מבפנים תאחוז החבלה trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 13b: . → NM 1:43.באצבעותיך והזיפק יתפור ככתוב / Lat. species cibi iusculenti · Alز ير باج ‣ zīrbāǧa (a kind of broth): Arab.זירבאג׳Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer והרוצה להשוות המזג ולהשקיט חמימות האסטומ׳ ha-Shimmush), bk. 27, fol. 148a, col. b: . → NM 4:57.ראוי לבשלם תבשיל זירבאג׳ ‣ omentum: Lat. zirbus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benזירבו . → NM 1:43.שער הרביעי להשיב המעים והזירבו Samuel (Sefer Keritut), fol. 12b: ְּ.כִלי → כלי זכוכית • ְזכוִּכית ֵ.עֶׂשב → עשב הזכוכית • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferذكاء ַ ‣ acumen: Arab.זכּוּת ובטוב שכלו וזכותו אשר שימש ברפואות והיותו מצא מה שידעו הוא בקצת ha-Peraqim), 25.59: מיני הדפק והניתוח והתועלות והפעולות יותר אמת מאשר שזכרו אריסטו׳ בספריו בלא ספק לפי דעת מי שיודה על האמת והביאו אותו המאמר לדבר בעניינים שהוא בהם קצר מאד וישמש זריזותו . → NM 1:144.בהן
‣ nosebleed: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.5:זלוף הדם מן החוטם • ִזלּוּף וצריך להקיז מיד ויוציא מן הדם כפי השיעור הצריך שאם ימנע מהקיז תאחזהו הקדחת התמידית . → NM 4:57–8.וחולי הצלעות וזלוף הדם מן החוטם והמות הפתאומית והרבה חליים מלבד אלה
ַ.חָלקוּת → הלקות המעים הוא זלק אלמעא • זלק / Gr. κιρσός · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfدالية ְ ‣ varix: Arab.זמ ֹוָרה הזמורה היא · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.64 (fol. 220a): .צמח נפתל קצת פיתול דומה לאשכול עם רפיון הבצים ותקשה על החולה התנועה והטיול וההליכה → NM 1:89–90. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanدوا ٍ ل ‣ varicose veins: Arab.זמורות • Plur. at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127a, col. a: הלחם העשוי מן העדשים יתילד מן ההתמדה עליו חליים שחורים כגון השטות והסרטנים והזמורות . → NM 4:58.והטחורים והבהק השחור והספחת והדומה להם מן החליים
ֶ.א ׁ ֶשְך → האשך הזמורי • ְזמ ֹו ִרי ְ ‣ age: Lat. etas · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Seferזַמן . → NM 1:25.ואז תשגיח בגודל השבר וישנו וזמן החולה Keritut), fol. 92b: · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenشتاء ‣ winter: Arab.זמן הקור • אמר בקראט :כי יש מן הטבעים שיהיה עניינו בקייץ יותר טוב ובקור (Pirqei Abuqraṭ), 3.2 (108): . → NM 3:76.יותר רע .ויש מהם שיהיה עניינו בזמן הקור יותר טוב ובקייץ יותר רע · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الزند الأعلى ‣ radius: Arab.הזנאד העליון • זנאד אמנם פרק המרפק הנה הוא מחובר מן Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38a): . → NM 4:58.פרק הזנאד העליון ופרק הזנאד התחתון עם הזרוע · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanالزند الأسفل ‣ ulna: Arab.הזנאד התחתון • אמנם פרק המרפק הנה הוא מחובר מן פרק ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38a): . → NM 4:58.הזנאד העליון ופרק הזנאד התחתון עם הזרוע ָ.חָלל → חלל הזנב • ָזָנב
ָזַקף
85
• ‣ זנב העיןthe outer corner of the eye: Arab. · ذنب العينAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.13 (fol. 204b): והרוצה להוסיף יוכל לכוות כויה אחת בכל צד מזנב העין על קצות גב העין במכוה קטן. → NM 1:90. • Plur. ‣ זנבותthe canthi (inner and outer angles) of the eyes: Arab. · مأقانAlZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer haShimmush), bk. 27, fol. 136b, cols. a–b: וסחיטתו כשיוכחל בו העינים תחזק בת העין ותפסיק הלחויות העבות אשר בעפעפים ותועיל מגסות העין ומן החכוך אשר בראשי העינים וזנבותיהם. → NM 4:58–9. • זנדPlur. ‣ שני הזנדים • זנדיםthe two bones of the forearm (i.e., radius and ulna): Arab. · الزندانIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38a): הקנה מחוברת משני עצמים מדובקים באורך ונקרא שני הזנדים. → NM 4:59. ַסם → הסם המגיר לזיעה • ֵזָעה. • ַסם → הסם המתיר הזיעה. ‣ זפת גריקא • ֶזֶפתcolophonia (i.e., Greek pitch (resin)): Lat. colophonia, id est pix Greca · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 24b. → NM 1:45. ( ָזקוּףPass. Part.) → ָזַקף. ‣ זקיפת האמה • ְזִקיָפהsatyriasis: Lat. sathiriasis · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.26 (132) (fol. 77b): ובהיותם יותר גדולים יקרה להם מורסת הגרון ודחית חוליות הצואר לפנים ואשמא ואבן ותולעים עגולים והדלועיים והיבלות וזקיפת האמה וחזירים וצמחים אחרים ויותר נזכרים. → NM 3:77.
[ • ]זקןHifʿil ‣ ִה ְזִקיןto become chronic: Lat. veterasco · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 3.28 (134) (fol. 19a): אבל איזה מהם שלא יתרפא בנערים בבגרות או בנשים כשיצא להן הגרת הנדות מנהגן להזקין עמם. → NM 3:77. ‣ ָזָקןchin: Arab. · ذقنIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31a): ואמנם הלחי התחתון הנה צורת עצמיו ותועלתו ידוע כי הוא משתי עצמות יחבר ביניהם תחת הזקן פרק מהודק. → NM 4:59. • ִׁשֹּבֶלת → שבולת הזקן. • ‣ הזקן התחתוןpubes: Arab. · العانةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.54 (fol. 217b): ואחר כך להסתכל ואם יהיה התילד השקוי מצד המעי ראוי להרחיק הביקוע מן הטיבור שעור שלש אצבעות מלמטה עד למעלה מן הזקן התחתון. → NM 1:90.
• ‣ זקן התישgoatsbeard [Tragopogon porrifolius]: Arab. · لحية التيسAl-Rāzī, K. alManṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), He 5 (30): היופסטידאס קר קובץ ראוי להרגילו כשיביא הצורך לעצור ולקבוץ:איבוקושטידום ויקרא זקן התיש. → NM 2:12. ‣ ָזֵקןsacrum: Arab. · عجزIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haQanun), bk. 1 (fol. 20a): הפרק האחד עשר בנתוח העצם הנקרא הזקן. → NM 4:59. ָו ִריד → הוריד הזקני • זקני. • ָזַקףPass. Part. ְמִעי → המעי הזקוף • ָזקוּף.
ָזר
86
ֵ.אׁש → אש זרה • ָזר · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanعضد ְ ‣ I. humerus; upper arm: Arab.זר ֹוַע ונוטה אל הצד החיצוני ומחוברת בראש הכתף ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37a): . → NM 4:59–60.ונקשרת בה הכתף ובהם יחדו נקשר הזרוע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمأبض ‣ II. the inner side [of the arm]: Arab. במאמר החמישי מהתחבולה אמר · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.53: בהתחילו לספר איך ירופא רקיקת הדם מן הריאה אמר מאמר זה לשונו :וצוה לחולה שלא . → NM 1:144.יתנפש ניפוש חזק ושיעשה המנוחה והשלווה תמיד ויקיז מיד גיד הזרוע ִּ .דבּוּק → דבוקי הזרוע • ֶ.חֶבל → חבל הזרוע • ֶּ.פֶרק → פרק קנה הזרוע הסמוך ליד • ֶ.ק ׁ ֶשר → קשר הזרוע • ֶ.ק ׁ ֶשר → קשרי הזרועות • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibاستكراه ָ ‣ coercion: Arab.זרוּתואם מנע השתוק תנועת החזה הנה זה יותר גדול ויותר מסוכן bon (Pirqei Abuqraṭ), 2.42 (94): . → NM 3:77–8.שיהיה מהם וכאשר יתנשם ביותר גדול שיהיה מן הזרות הנה שתוקו חזק גם כן · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaزراقات , Plur.زراقة ‣ syringes: Arab.זריקות ְ • Plur.ז ִריָקה ויספיק בזה המשך המימות המתאחרות · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: . → NM 4:60.בעת הזלת הקודמות וכן הרוחות וכן העורות בכוסות המציצה והמימות בזריקות ַ.הָּגָרה → הגרת הזרע מבלי רצון • ֶזַרע · Ibnمزّورات ‣ counterfeit dishes; simulated dishes: Arab.זרעים קרים • זרעים • Plur. al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha.ויהיה מאכלו זרעים קרים ויהיה משתהו מים ערבים צלולים Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 41a): → NM 4:60. · Ibn al-Jazzār,حم ّص ‣ chickpeas [Cicer arietinum and var.]: Arab.זרעונים ֵ • Plur.ז ְרע ֹון Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ואמר דיאסקורידוס כי יאמרו אנשים כי הזרעונים יבריאו מן היבלות הקשות כשיקח bk. 7, 16.3: מהזרעונים וישים אחד אחד מהם על אחת אחת מן היבלות וזה יעשה ביום הראשון מן החודש ואחר . → NM 1:71.כן יקבץ הזרעונים ויקשרם בצרור בגד וישליך אותם לאחוריו
ח · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمحتقن ֶ ‣ congested: Arab.נְחָּבא ] • Part. Nifʿalחבא[ תתחדש כמו כן תאות המשקים הרעים כמו trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.54: שיתחדש זה למזונות הרעים כי בהיות ליחה רעה נחבאת בתוך קרומותיה או שתהיה הליחה מלוחה . → NM 1:169–70.או מריריית
ֵּ.פרוּק → פירוק חבור • ִחבּוּר ‣ joints: Lat. iuncturae · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Chilחיבורים • Plur.וקודם שיינק הילד יושם במרחץ ומשח את חיבוריו משמן dren · trans. Anonymous, ch. 24: . → NM 2:178.קושטיי או משמן קשטוריאו ָ.מק ֹום → מקום החבורה • ַחבּוָּרה ִ.מ ְרַקַחת → מרקחת חבושים • חבושים ַ • Plur.חבּוּׁש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbتضميد ִ ‣ I. the application [of a poultice]: Arab.חבּוּׁש המורסא הנקראת חמרה תקררנה בתחלת · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.51: העניין וככלות חומו ונתבטלה רתיחתו אז תועילנו השריטה והחיבוש בתחבושת יהיה נעשה בקמח . → NM 1:144–5.השעורים מחומם
/ Gr. πυρία · Maimonides, Šarḥ fuṣūlتكميد ‣ II. fomentation; fomenting: Arab. אמר אבקראטAbūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.28 (248): : החבוש בסמנים מושך הדם אשר יבוא מן הנשים והנה יהיו מקבלים תועלת בו במקומות רבים . → NM 3:78.אחרים לולי שהוא יחדש בראש כבדות
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfج َب ْر ‣ III. setting (of bones): Arab. הראש הוא · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, col. b: . → NM 4:60.בכלל עב מחמם רב המזון … ועוזר על חבוש שבירת העצמות · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanج َب ْر ‣ IV. setting (of a fracture): Arab. זה at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.0 (fol. 232a): .החלק גם כן גדול הצורך והתועלת במלאכה והוא חבוש השבר והשמיטה המתחדשים בעצמות → NM 1:90. b) Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 10 באן ובלעז ישמין :ירכך המורסא הגסה ויתיכה ויסיר הנתק כשיוטח בו הפנים ושמנו (20): . → NM 2:12.טוב לעובי הנשאר מרושם החיבוש · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.علاج ‣ V. treatment: Arab. וחבוש השבר הוא Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.2 (fol. 233a): . → NM 1:90.להסתכל בתחלה אל מקרי החולה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanج َب ْر ֲ ‣ setting (of bones): Arab.חִבי ׁ ָשה העצמות בבחורים יחבשו קודם שיחבשו בנערים כי ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.63: הנערים יצטרכו לליחה שיגדילו בה ולהחליף מה שנתך מהם .וזכר זה אסקלפיוס במאמר הראשון . → NM 2:44.מפירושו בספר החבישה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanجبا ئر ‣ trusses: Arab.חבישות • Plur. ואם כן יהיה כל מה שמקיף באבר ארבע דברים :הקשירה ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.69: . → NM 2:44.הנוגעת האבר והרפידות והקשירה אשר עליהן והחבישות
]ח ב ל [
88
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerقر ّح ִ ‣ to ulcerate: Arab.חֵּבל ] • Piʿelחבל[1הסרטן שני מינים והוא מורסא נולדת מהמרה השחורה aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.46: ובהשתפך המרה השחורה אל הבשר ותהיה נושכת תאכל כל העור אשר סמוך לה ותחבלנו והוא . → NM 1:145.הסרטן המתחבל ובהיותה ממוצעת תחדש סרטן בלתי מתחבל
· · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbقرح ִ ‣ to develop an ulcer: Arab.התַחֵּבל • Hitpaʿel כשיתחבל מעי מן המיעים מן המרה השחורה trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.72: . → NM 1:145.לא יהיה לו רפואה · Maimonides, K. al-fuṣūl fīاحتال ִ ‣ to exercise one’s skill: Arab.התַחֵּבל ] • Hitpaʿelחבל[2 כשתקרה עקיצה בעצב מן העצבים al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.17: על כל פנים יכאב כאב מרובה מפני חוש העצב .על כן תתחבל לשכך הכאב ולמנוע ככל יכולתך . → NM 1:145.שלא תתחדש שם מורסא ‣ I. cord of the arm (i.e., the vena cephalica pollicis and the venaחבל הזרוע • ֶחֶבל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atحبل الذراع cephalica antibrachii): Arab.והקזת taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 230a): .חבל הזרוע יוקז תמורת גיד האכחל והבאסליק כשלא ימצאו או כשיהיו נעלמים כי הוא מורכב מהם → NM 1:90–1; corr. 4:229. · Ibnحبل الذراع ‣ II. funis brachii, the median cephalic vein of the arm: Arab. Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 → .ואחר בקרוב מפרק המרפק מתחלק לשלשה חלקים אחד מהם חבל הזרוע (fol. 65b): NM 4:60. · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haمغص ‣ I. colic: Arab.חבלים ֵ • Plur.חֶבלאמר בקראט :אם חפצת לדעת האשה הרה או לא תשקה אותה Meʾati, 5.41 (261) (fol. 96a): כשהיא רוצה לישן מי הדבש ואם ימצאוה חבלים בבטנה אז היא הרה ואם לא ימצאוה זה אז היא . → NM 3:78.אינה הרה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahجراحات ‣ II. wounds: Arab. אמנם רפואת חבלי העצבים אני עושה בה הגפרית אשר לא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.33: . → NM 1:145–6.נגעהו אש עם השמן עד שובו עבה כטיט כתלי המרחץ ִ.ציר → צירים וחבלים • · ‣ I. ulcers: a) Lat. ulcera · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaחבלות ַ • Plur.חָּבָלה אחר כן אומר לפי דברי ב׳׳צ שהחבלות trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 31a: . → NM 1:25.אותן נראות או הן נעלמות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقروح b) Arab. החליים הארוכים כמו צרות הניפוש והחול והטחורים באף והחבלות ha-Peraqim), 3.76: הרעות ודומיהם כי רוב אילו הכאבים אשר יתילדו לנערים ולילדים יתרפאו עד מ׳ יום או לז׳ . → NM 1:146.חדשים או לז׳ שנים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahجراحات ‣ II. wounds: Arab. הרפואה היותר מועילה לחבלות העצבים והיותר מתקנת Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 12.32: → .להם הוא מה שהוא מייבש והוא במעט חמימות ותהיה חמימותו מספיק ומייבש עם כל זה NM 1:146. ‣ concave wounds: Lat. vulnera concava · Bruno Longobucco,החבלות הגממיות •
89
ָחַבשׁ
וענין אימון הרפואה Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 23b: בדברים הנזכרים היא שבחבלות הגוממיות שבהן חסרון בשר וכן בחבלות העמוקות שנאבד משם . → NM 1:19.עצם הבשר תניח תחילה מן המולידות בשר
/ Gr. ἑρπητές · Maimonides, Šarḥالقروح التي تسعى ‣ herpes: Arab.החבלות המתפשטות • אמר בקראט :החם fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.22 (242): מביא המוגלא אבל לא בכל מוגלא וזה כי רוב הסימנים מורים על הבטחון והאמונה ויבשל המוגלא ויחליק העור ויפחות היזק הקרירות הנק׳ נאפץ והקיווץ וההמשכה ויתיר הכבידות הקורה בראש והוא מן היותר נאות לשברון העצמות וכל שכן לאצטומ׳ ולעצמות הראש ולכל מה שהמיתו הקרירות או חבל אותו ולחבלות המתפשטות והמתאכלות ולפי הטבעת ולחבלות שברחם . → NM 3:79.ולשלפוחית כי החמימות לבעלי אילו החליים מועיל ומרפא והקור להם מזיק וממית
ְ .רפוָּאה → רפואה מחברת • ְמַחֵּבר ] • Part. Piʿelחבר[ · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمؤل ّف ְ ‣ compounded: Arab.מֻחָּבר • Part. Puʿal כשתרצה להריק הגוף ממה שיש בו מן · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 13.13: הליחות ותנקה הראש עמו עד שלא ירד ממנו קטרא ראוי לך שתהיה הרפואה מחוברת מרפואה . → NM 1:161.משונה בכחותיה כמו הגרעינים אשר חברנו אנחנו
ָ ‣ to apply a fomentation; to apply a warm pack; to foment; to make a warmחַבׁש · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibnكم ّد poultice: Arab. Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, .ואם היה הכאב חזק ראוי שיחבוש העין במי בשול קורונא ריאל ופנגריג Uri Heb. 314, fol. 11b): → NM 4:61. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haانجـبر ֶ ‣ to heal: Arab.נְחַּבשׁ • Nifʿalהעצמות בבחורים יחבשו קודם שיחבשו בנערים כי הנערים Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.63: יצטרכו לליחה שיגדילו בה ולהחליף מה שנתך מהם .וזכר זה אסקלפיוס במאמר הראשון מפירושו . → NM 2:44.בספר החבישה · Ibn Sīnā, K.مت ّن ִ ‣ I. to make firm; to strengthen: Lat. consolido / Arab.חֵּבׁש • Piʿel ולו al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 247b: . → NM 4:61.עפיצות מעט ומפני זה מחבש עצם רוח הלב · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ج َب ْر ‣ II. to repair: Arab. וזאת התחבושת אין Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.13 (fol. 232b): . → NM 1:91.בה כח לחבש b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben תאר תחבושת מחבשת העצמים Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.13 (fol. 232b): . → NM 1:91.הנשברים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanمجـب ّر ְ ‣ bonesetter: Arab.מַחֵּבׁש • Part. Piʿel וזכרו at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.3 (fol. 233b): קצת המחבשים מן הראשונים לבלול הפתילות בחמאה ולהחליפן בכל יום ואין נכון אצלי לעשות . → NM 1:101.כן
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atانجـبر ִ ‣ to mend: Arab.התַחֵּבׁש • Hitpaʿelוידוע taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.12 (fol. 235b): ששבר הזרוע יתחבש בשלשים יום או בשנים ושלשים על הרוב ואפשר שיחבש לפעמים בשמנה . → NM 1:91.ועשרים יום
ִח ֵגּר
90
].שוב[ → שב חגר • ִחֵּגר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibع َرَج ִ ‣ lameness: Arab.ח ְ ּגרוּתאמר המפרש :התנגב הליחה ההיא המדובקת בכויה וכאשר bon (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): . → NM 3:80.לא יתנגב הליחה ההיא בכויה יתחדש החגרות ולא ילך הרגל כמנהגו ויצמק .חִֹלי → חוליים חדים • ַחד ְ ‣ I. acute: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiמֻחָּדד ] • Part. Puʿalחדד[ תשקה סובלי מדוה מחודד משקה משלשל בראשיתם כדת (Sefer Agur), 1.24 (51) (fol. 31b): . → NM 3:126–7.הראויה להם · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمخروط ‣ II. conic: Arab. לא תדמה תנועת הדפק בשלשה קצוותיו כתנועתו בגוף המרובע (Sefer ha-Peraqim), 4.44: או המחודד וזולתם אלא תחשוב שהיא תנועה אחת והקפה אחת כתנועת הכדור כי תנועת הגיד . → NM 1:161.תתבאר לחוש עגולה מאד
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraלא תדמה תנועת העורק בשלשת קטריו כתנועה בגשם המרובע או המחודד qim), 4.44: . → NM 2:57–8.הנקרא החרוט וזולתם · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.طراوة ִ ‣ freshness: Arab.חדּוּׁש ולפעמים ישתנה החלב Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 144b, col. b: → .בפעולתו וכחו כפי מזג הבעל חיים אשר הוא ממנו ושניו ומדת זמן החלב מישנותו וחדושו NM 4:61. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiفضاء ֶ ‣ cavity: Arab.חֶדר אמר המפרש :הגוף העליון הוא חדר החזה אשר בו הריאה ויום העשרים Abuqraṭ), 7.38 (390): . → NM 3:80.הוא יום הגבול להיותו סוף השבוע השלישי .רַֹחב → רוחב החדר • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīبطن ‣ ventricles (of the brain, heart): Arab.חדרים • Plur. הנה יצמח מן המוח al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56a): מן העצביים ⟩שבעה⟨ זוגות הזוג הראשון התחלתו מעומק שני החדרים המוקדמים מן המוח אצל . → NM 4:61.שכונת שתי התוספות הדומות לשתי פטומות ‣ the internal parts (of the body): Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’egחדרי הבטן • סערת קדחת מחודדת בוערה בחדרי הבטן ha-Edomi (Sefer Agur), 4.48 (185) (fol. 70a): . → NM 3:80–1.ושטח הגוף קר מחוץ וצמאון מתמיד הוא אות מות · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfأخضر ָ ‣ I. fresh; green: Arab.חָדׁש הפול :יש ממנו trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 126a, col. a: .חדש אשר לא נגמר בשולו ויש ממנו יבש והחדש הלח קר באמצע המעלה הראשונה לח בסופה → NM 4:61–2. / Gr. νέος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ح َد َث ‣ II. young man: Arab. אמר אבקראט :בעל חולי הנופל כשיהיה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.45 (97): . → NM 3:81.חדש הנה רפואתו תהיה לבד בהעתקו בשנים והארץ וההנהגה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemدوار ‣ dizziness: Arab.חוּג והחוג והרעישה וכבדות כל Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 132a, col. b: . → NM 4:62.הגוף וצרות הנשימה הממית בעליו באורך הזמן
91
חולי
ָּ.גַרם → גרם חוג •
ָ.חַזר → ) (Part.ח ֹוֵזר · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferليف ‣ I. fiber: Arab.חוּט אלו השלשה כלים והם העצב והיתר והקישור כלם הם לבנים ומעשה מקשה ha-Peraqim), 1.12: נעדרים מהדם וכשתתירם יותרו אל חוט הולך אל האורך מלבד מה שיהיה מן הקישורים קשה מאד . NM 1:146.כי אי אפשר שיתיר וישוב חוט
/خّط ‣ II. (lit., line; streak; stripe); h.l., cerebral (longitudinal) fissure: Arab. Lat. linea · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibהמוח יחלק תחלה באורך לשני bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 11 (fol. 18b): . → NM 4:62.חלקים :ימין ושמאל וביניהם חוט נמשך באמצע המוח מבדיל בין מדוריו · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alنخاع الفقار ‣ spinal chord: Arab.חוט השדרה •ואם ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 33b): יהיה הסתום באחד מפלחי חוט השדרה ימין ושמאל יהיה הפלג במה שלמטה מן הצואר מן הפלח . → NM 4:62.ההוא האטום
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahشظايا ‣ fibers: Arab.חוטים • Plur. החוטים בכל אחד מן המעים הם עגולים יכרכו ברוחב בשתי Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.74: .כרומות כלם כי המעים אמנם יקיפו על מה שבהם לבד ויאספהו ולא ימשכו שום דבר מן הדברים → NM 1:146. צריך ‣ spermatic cords: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 10.2:חוטי הבצים • אדם להזהר אם רצה לחיות בטובה שלא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק והוא מתקשה מאליו . → NM 4:62.שלא מדעתו וימצא כובד ממתניו ולמטה כאילו חוטי הבצים נמשכים למטה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atمعلاق ‣ suspensor: Arab.החוטים הנתלים •וזה המין taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.63 (fol. 219b): לפעמים יתכן לבקע עליו ועל יתר מיני הבשר והוא לבקע עור הבצים ואחר כך למשוך הביצה למעלה ולהוציאה מן הקרום הלבן ולהפריד החוטין הנתלין מן הכיסים ולקשור הכיסים ולחתך החוטין אחר . → NM 1:91.הפרדם מכל צד מצדי הביצה
.חֶֹטם → חוטם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenحصاة ‣ stone(s): Arab.ח ֹול החליים הארוכים כמו צרות הניפוש והחול והטחורים באף והחבלות (Sefer ha-Peraqim), 3.76: –. → NM 1:146הרעות ודומיהם כי רוב אילו הכאבים אשר יתילדו לנערים ולילדים יתרפאו עד מ׳ יום 7. ) · Ibnالحالبان (read:الطالعان ‣ the [two] renal veins: Arab.החולבים • חולבים • Plur.חולב Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66b): → .ואחר יתענף מהם שני עורקים גדולים נקראים החולבים פונים אל הכליות לזכך מימיות הדם NM 4:62–3. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanالحالبان ‣ groins: Arab.שני החולבים • העפוש לפעמים יהיה בעורקים כלם בשוה ולפעמים יהיה ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.15: . → NM 2:45.ביותר גדול שבהם והנכבד שבהם והם העורקים שהם בין שני החולבים והאצילים ].אלם[→ האלם לשון החולה • ח ֹוֶלה .חִֹלי → חולי
92
חוליא
ֻ.חְלָיה → חוליא ֻ.חְלָיה → חוליה ֻ.חְל ׁ ָשה → חולשה .חֹם → חום .חֶֹמר → חומר .חֶֹמׁש → חומש ָ.חַצץ → ) (Part.ח ֹוֵצץ ִּ .בטּוּל → בטול החוש • חוּׁש ַּ.ת ְרֵּדָמה → תרדמת החוש •
ָ.חַתְך → ) (Part.ח ֹוֵתְך ֶ.אְמַצע → אמצע החזה • ָחֶזה
ָ.אר ֹון → ארון החזה • ֻ.מְגָלא → מוגלת החזה • ַ.מָּטה → למטה משחוס החזה • ֶ.עֶצם → עצם החזה • ֵ.צָלע → צלעות אמצע החזה • / Lat. nervi seu tendines, quibus chordaeع َق َب ִ ‣ fibrous tissue; ligament: Arab.חזּוּק conficiuntur · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), ועל כן חשב הבורא והצמיח מהעצמות דבר דומה בעצב נקרא חזוק וקשרים והוא bk. 1 (fol. 13b): . → NM 4:64.נאסף מהעצב ונסתבך בו כדבר אחד ֶ.צַמח → צמח חזירי • ֲח ִזי ִרי · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerوقى ִ ‣ to protect: Arab.ח ֵ ּזק ] • Piʿelחזק[חוט של שדרה כלומר הגוף החלק אשר יצא מן המוח aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.44: בחליות השדרה כלה יקיף בו אותן הקרומות בעצמן המקיפין במוח ואחד משתי הקרומות דבק באחר ויקיף בהם קרום כרוך עליהם מנראיהם כמו קרום שלישי חזק קשה מסוג העצבים לחזקו . → NM 1:147.מפני חוזק תנועתו וכחו וקשייו
ַ.סם → הסם המחזק • ְמַח ֵ ּזק • Part. Piʿel · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.حوى ֶ ‣ to surround: Arab.הְח ִזיק • Hifʿil אמר המפרש :יאמר כי כאשר נחתך עצם Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.24 (376): . → NM 3:81.הראש עד שיגיע החתך למקום הפנוי המחזיק למוח יתחדש ערבוב השכל · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.موقاة ֻ ‣ protected: Arab.מְחָזק • Part. Hofʿal וכל העצבים והיתרים והגידים המוגבלים מן העצם Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.18: . → NM 1:161.מוחזק מכוסה בקרומות חזקים / Lat. fumus · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alوهج ָ ‣ burning heat: Arab.ח ְזָקהḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): ותתילד משתי סבות אחת מהן התלהבות מרה כרכומית והתלקח בחלקי המוח והאחרת מרתיחת .דם הלב והתגברו כי דם הלב כשירתח ויתלהב בחום מרה אדומה יתגבר ויעלה חזקתו אל הראש
→ NM 4:64–5. ָ.עָצב → העצב החוזר • ח ֹוֵזר ָ • Part.חַזר ָ.עָצב → העצב החוזר למפרע •
93
]ח כ ם [
ֶ ‣ to cause a relapse: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 2.12הֱח ִזיר • Hifʿil . → NM 3:81.הדברים שישארו בחלי⟩י⟨ם אחרי הגבול מחזירים (64) (fol. 18b): ָ.עָצל → העצל המחזיר לאחור • ַמֲח ִזיר • Part. Hifʿil · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.مكر ّر ֻ ‣ repeated: Arab.מְחָזר • Part. Hofʿal ואלו פרקי אבוקרט מהם פרקים יצטרכו Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), introduction (13): אל פירוש ומהם מבוארים בעצמם ומהם מוחזרים ומהם מה שאין בו תועלת במלאכת הרפואה . → NM 3:127.ומהם טעות גמור
/ Gr. ἄγκιστρον · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfصناّ رة ָ ‣ hook: Arab.חח ואם יצא החצץ · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.6 (fol. 209b): . → NM 1:92.במלקחים טוב ואם לא צריך להשתדל להוציאו בחח דק כפוף מעט ֵ.לָחה → הליחה המחטיאה • ַמְחִטיא ] • Part. Hifʿilחטא[ ּ ְ .ג ִריׂש → גריש החטה • ִחָּטה ֵ.חֶלב → חלב החטה • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.لوزتان ‣ tonsils: Arab.חטים • Plur. השער הג׳ בכאיבי Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3a): . → NM 4:65.האונקלי והשפוי כובע והחטים · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfاللوزتان ‣ tonsils: Arab.שני החטים • אבל אשר יש trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.43 (fol. 215b): להם צמח חם בפה או בגרון או בשני החטים כשלא יהיה חולי בקנה מחייב לבקע השפוי כובע פחד . → NM 1:92.החניקה
ִ .זלּוּף → זלוף הדם מן החוטם • חֶֹטם .עֶֹקץ → עוקץ החוטם • ֲ.ע ִריָפה → עריפת דם החוטם • ָ.קֶנה → קנה החוטם • ְ .רִעיָפה → רעיפת דם מן החוטם • ָּ.גְפ ִרית → גפרית חי • ַחי ַ.י ִין → היין החי • ִ.סיד → הסיד החי • .רוַּח → הרוח החיה • ִ.חבּוּר → חיבור ִ.חבּוּׁש → חיבוש ִ.חמּוּץ → חימוץ ָ.קֶנה → הקנה החיצוני • ִחיצ ֹוִני · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfشحمة العين ‣ orbit: Arab.חיק העין • ֵחיק והוצאתי חץ · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.93 (fol. 228a): . → NM 1:92; corr. 4:229.אחר ליהודי שכבר נפל לו בחיק עינו תחת העפעף השפל ַ.סם → הסם המחכך • ְמַחֵּכְך ] • Part. Piʿelחכך[ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirمحكم ְ ‣ firm; precise; solid: Arab.מֻחָּכם ] • Part. Puʿalחכם[ wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 10.2: וראוי להתחיל ברפואתו בקשור למעלה ממקום הנשיכה קשירה מחוכמת כדי שלא יעבור הארס . → NM 1:59.בעורקים אל האברים הראשים וימית
94
ֶחְלָאה
‣ ֶחְלָאהfoam: Arab. · رغوةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127a, col. b: וכשיקרבו השעורים אל הבשול וישגו ויתפחו להסיר חלאתם ולרחצם במים חמין. → NM 4:66. • ( ‣ חלאת היםlit., filth of the sea); sea foam: Lat. spuma maris / Gr. ἁλκυόνιον · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 86b. → NM 1:25. ‣ החלב החמוץ • ָחָלבsour buttermilk: Arab. · الدوغAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 147a, col. a: חחלב החמוץ הנקרא אלדוע׳ קר יבש קשה להתעכל רחוק לרדת כבד על האצטומ. → NM 4:66. • ַמ ִים → מי החלב. • ִמיץ → מיץ )ה(חלב. • ‣ החלב המשוכשךbuttermilk: Arab. · مخيضMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.107: בשמות מיני החלב כשישוכשך ויוסר ממנו חמאתו יקרא מה שישאר מכיץ כלומר החלב המשוכשך ונקרא אלדוג. → NM 2:63. • ‣ החלב הקרושthick curdled milk: Arab. · اللبن الرائبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 147a, col. a: החלב הקרוש הנקרא אלראיב יותר קר מן החמוץ ויותר נאות אל האצטומ׳ החמה ולבעלי החמימות. → NM 4:66. ‣ ֵחֶלבomentum: Arab. · ثربa) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.102: אבל תראה ותדע כי הכיס אשר ירד בו הקרום אשר על האסטומכא והמיעים והוא החלב הוא חולי גדול וחזק אע׳׳פ שמקומו אינו גדול. → NM 1:147. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.60: החלב הוא מן האברים אשר אינם הכרחיים במציאות בעלי חיים. → NM 2:45. • ‣ חלב החטהstarch: Arab. نشاء الحنطة وهو النشاستج/ Gr. ἄμυλον · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. 1: חלב החטה קר ויבש והראיה על קרירותו החמיצות המועטת אשר בו והמזון המתילד ממנו יש בו חלוקה ולפי כך יועיל מנחרת החזה והריאה ועיצום המעים והפשטתם ומשחין כיס מקוה המים. → NM 4:66–7.
• ְי ִריָעה → יריעת החלב. • ִּכיס → כיס החלב. • ‣ חלב הכרסomentum: Gr. ἐπίπλοος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 7.55 (407): למי שכבדם מלא מים ויבקע משם אל חלב הכרס יתמלא בטנם וימות. → NM 3:82. • ‣ החלב המכסהomentum: Arab. · ثربMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.55: החלב המכסה הוא מחובר משני עורות גסים אחד מהם דבוק באחר ומעורקים דופקים ובלתי דופקים ושומן שאיננו מועט. → NM 2:46. • ‣ החלב המכסה )את( הקרבomentum: Arab. · ثربa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.45 (fol. 207b): כשיקרה בתק בעקרי הירכים ויתגללו קצת המעים או החלב המכסה את הקרב אל האשכים. → NM 1:92.
95
ָחלוּק
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.60: החלב המכסה הקרב הוא אחד מן האברים שאינם מוכרחים במציאות הבעל חיים ותועלתו בגוף . → NM 1:147.מעוטה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanثرب ‣ omentum: Arab.החלב אשר על הקרב • at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, fol. 217a. → NM 1:92. ֲ ‣ I. filth: Lat. sordicies (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacobחלוָּדה ואמרו חכמי׳ :כאשר ירחץ ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 20: הבלן הגוף במרחץ בדבש יוציא מן הגשם מה שהוא דבק בין עור ובשר מן המותרות הלחות העשניות . → NM 4:67.ויפתח הסתומים וימרק מה שעליו מן החלודה והדומה אליו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.صديد ‣ II. fluid, watery moisture: Arab. יולד בגופים שני מותרים בהכרח :אחד מהם Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.54: דק נתך מן הגוף בהתכה נסתרת והשני עב והוא הזוהמא המתקבצת על הגוף .ואותו הדק בשחין . → NM 2:46.יקרא חלודה ואותו העב בשחין יקרא מלוכלך · ‣ III. viscous matters: Lat. limositas, Plur. limositates · Hippocrates, Aphorisms א׳׳א :כל אותם שיש להם קדחת אם על trans. Hillel ben Samuel, 4.53 (190) (fol. 26b): . → NM 3:82.השנים יעשה להם חלודה הקדחת נעשת יותר ארוכה ויותר חזקה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haصديدي ‣ serous: Arab.חלודיי.וכשיהיה הדם רקיק וחלודיי מורה שהכבד יחלש מעשה הדם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.78: → NM 2:46. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.مقعدة ‣ I. buttocks: Arab.חלוחלת השער הכ׳ ברפיון Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3b): . → NM 4:67.החלוחלת ויציאתה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiسرم ‣ II. rectum: Arab. וגם הונחו על העצם הזה איברים נכבדים כמו המקוה (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 40b): . → NM 4:67–8.והרחם וכלי הזרע מן הזכרים והשת והחלוחלת · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zerالأجوف ‣ vena cava: Arab.החלול • ָחלוּלהפרק החמישי בניתוח החלול היורד הנה aḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34b): . → NM 4:68.חתמנו המאמר בחלק העולה מן החלול והוא היותר קטון שבחלקיו ָ .ו ִריד → הוריד החלול • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alالأجوف النازل ‣ the inferior vena cava: Arab.החלול היורד •הפרק החמישי בניתוח החלול ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34b): . → NM 4:68.היורד הנה חתמנו המאמר בחלק העולה מן החלול והוא היותר קטון שבחלקיו · Maimonides, K. al-fuṣūlتجاو يف ‣ the ventricles (of the heart): Arab.חלולים • Plur. וכן הלב בעצמו יזדמן כמה פעמים fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 4.18: → .שיהיה הלב בעצמו יותר קר ממזגו הטבעי ויהיה העצם אשר יקיף עליו חלוליו יותר חד או בהפך NM 1:148. ֵ ׁ .שן → שני החלומות • חלומות ֲ • Plur.חל ֹום · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemلزج ָ ‣ viscous: Arab.חלוּק סובין של חטה חמים יבשים Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. 1: מעטי המזון מאד ומנגבים ולוטשים לטישה רבה יותר מלטישת קמח החטה וכשיעשה מהם שרף . → NM 4:68.ימהר לרדת מן האסטומ׳ ולוטש מה שיש בחזה והריאה מהלחויות החלוקות
96
ִחלּוּק
ְ .י ִדיָעה → ידיעת החלוק • ִחלּוּק ֲ.חֻּלָקה → חלוקה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haتخلخل ִ ‣ rarefaction: Arab.חְלחוּל. → NM 2:47.הרפיון והחלחול הם שני שמות נרדפים Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.99:
ַ.חְלחֶֹלת → חלחולת · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خلخل ִ ‣ to loosen: Arab.חְלֵחל ] • Piʿelחלחל[ ראוי לרחוץ קודם לקיחת הרפואה המשלשלת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.19: יום או יומים או שלשה ימים רצופים כי הרחיצה ממיסה הליחות .ואם יהיה בגוף מקום שנתקשה . → NM 2:47.ונמתח ירפהו ויחלחלהו ויתעתד הגוף שיזולו ממנו מה שיזול בנקלה ַ.סם → סמים מרפים ומחלחלים • ְמַחְלֵחל • Part. Piʿel · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.متخلخل ְ ‣ porous: Arab.מֻחְלָחל • Part. Puʿal → .גרם הטחול רפה ומחולחל ורך דומה לספוג Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.61: NM 2:58. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaمتخلخل ִ ‣ porous: Arab.מְתַחְלֵחל • Part. Hitpaʿel )ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 231a כי מי שיהיה רך הבשר מתחלחל הנקבים ראוי לשרטו שריטה (2.97, Ms. Paris, BN, héb. 1163): . → NM 1:93.אחת לא יותר פן יתבעבע המקום .חלוחלת → ַחְלחֶֹלת · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haآفة ‣ harm: Arab.חִֹליוהפלאו קהל בעלי העיון איך נוכל להאמין בזה הספור עם האמיננו לו במה שזכר Peraqim), 25.72: → .בפרק חמישי מההכרות והוא האמת והוא אומרו שם כי על כל פנים יבוא ללב חולי בבוא המות NM 1:148. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirداء الأسد ‣ leontiasis: Arab.חולי האריה • והוא מתחלק לארבעה · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.1: חלקים אחד מהם המתילד מן הדם ויקרא חולי השועל הנקרא אלופיציא והשני המתילד מליחת מרה כרכומית ויקרא חולי האריה הנקרא לאוניאה והשלישי המתילד מליחה מרה שחורה ויקרא . → NM 1:56.חולי הפיל והרביעי מתילד מליחת הליחה הלבנה ויקרא חולי הנחש
].בוא[ → בא לו חולי הרגלים • ‣ angina: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),חולי הגרון • אמר אפוקרט :קרהו חולי הגרון וצמח צמח בחזה אות טוב הוא כי נטה 7.49 (401) (fol. 119a): . → NM 3:83.החולי לצאת החוצה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyوسواس ‣ delirium: Arab.חולי הדאגה •והשקוי וחולי הדאגה וחולי מיעים והכלית והוא נגע הריאה mous (Pirqei Abuqraṭ), 1.12 (39): . → NM 3:83.הם חליים ישנים ‣ lupus: Lat. lupus · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraחולי הזאב •הנגעים המתאכלים אשר יתרחבו ham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.96 (110): ויתפשטו אל העומק מעצמם ראוי לרפאם עם דברים קובצים ומיבשים בלתי עוקצים ואם יהיו . → NM 4:55.ארסיים כמו חולי הזאב יצטרך שיהיו בזהריים
‣ phthisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),החולי היבש • אמר אפוקרט :תכונת הבחורים מעשרים שנה ומעלה לחול עליהם החולי 3.29 (135) (fol. 58a): . → NM 3:83.היבש ולרוק דם וקדחת מחודדת ומחלת הנפילה ורבים מהמדוים הנזכרים למעלה
97
חִלי ֹ
· Maimonides, K. alمرض مراّق البطن ‣ hypochondriac illness: Arab.חולי מכרס הבטן •מן הערבוב השחורי fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.65: יש מין יהיה התחלתו מן האסטו׳ ורבים מן הקדמונים יקראו זאת העלה חולי מכרס הבטן וחולי נופח . → NM 2:54–5.ויאמר לו גם כן המראקי כלו׳ הכרסיי והנופח
‣ dropsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferחולי המים הרעים • מאריך להזיל הזלת הבטן עם דם ולו כובד הטחול סופו לבוא לחולי המים Agur), 6.43 (335): . → NM 3:84.הרעים או להשמטת המעיים ְ.מנוָּחה → מנוחת החולי • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousقولنج ‣ I. colic: Arab.חולי מעים • אמר אבוקרט :ואמנם בחורף יקרה הרבה מתחלואי הקיץ וקדחת (Pirqei Abuqraṭ), 3.22 (128): רביעית ארוכה ומעורבת והטחול והשקוי והטפת השתן ושלשול הדם וחלקת המעים וכאב הירכים והאסכרה ונזילה על הריאה וחולי מעים החזק אשר יקראוהו היונים איליאוש והכפיה והדאגה . → NM 3:84.השחורי והשטות
‣ II. diarrhea: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.34 . → NM 3:84.מאשה הרה אם תתחל⟩ה⟨ בחולי מעים לאות כי תפיל (254) (fol. 86b): ‣ epilepsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהחולי המפיל • אמר אפוקרט :פגרי החורף להביא על הגופים קצת המדוים אשר באו עליו Agur), 3.22 (128): בימי הקייץ פרצת קדחת רביעית נפח טחול אפיסת המים הרעים החולי היבש יציאת השתן במכאוב הזלת הבטן והדם וכאב היריכים פוקות מיני השעול וכאב המעי הגדול והחולי המפיל רעת הליחה . → NM 3:84–5.השחורה וכאב הגרון
‣ epilepsy: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהחולי הנופל • אמר אפוקרט :רעת החולי הנופל בהיותו חדש והסובל נער ומזג Agur), 2.45 (97) (fol. 46a): . → NM 3:85.מקומו והנהגותיו טובים יכול להרפא · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibصرع b) Arab.bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. . → NM 4:68.השער הכ׳׳ב בחולי הנופל 353, Uri Heb. 314, fol. 1b): · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirداء الحية ‣ ophiasis: Arab.חולי הנחש • והוא מתחלק לארבעה · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.1: חלקים אחד מהם המתילד מן הדם ויקרא חולי השועל הנקרא אלופיציא והשני המתילד מליחת מרה כרכומית ויקרא חולי האריה הנקרא לאוניאה והשלישי המתילד מליחה מרה שחורה ויקרא . → NM 1:56; corr. 2:198.חולי הפיל והרביעי מתילד מליחת הליחה הלבנה ויקרא חולי הנחש
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), חולי השועל וחולי הנחש הם עלה אחת ואמנם נתחלפו שמותיהם למקום התבנית כי 23.53: . → NM 2:47.המקום שיוסר השער בחולי הנחש יהיה על משל הנחש בעת הלוכו ִ.נצּ ֹול → הניצול מן החולי • ].מלט[ → הנמלט מחולי • ‣ epilepsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),חלי הנפילה • אמר אפוקראט :גזור על סובל חולי הנפילה אם לא הביאה שתי שערות תמהר 5.7 (227) (fol. 80b): . → NM 3:85–6.רפואתו ָ.נִקי → הנקי מן החולי •
ֻחְל ָיה
98
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alداء الفيل ‣ elephantiasis: Arab.חולי הפיל •והוא מתחלק ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.1: לארבעה חלקים אחד מהם המתילד מן הדם ויקרא חולי השועל הנקרא אלופיציא והשני המתילד מליחת מרה כרכומית ויקרא חולי האריה הנקרא לאוניאה והשלישי המתילד מליחה מרה שחורה . → NM 1:56; corr.ויקרא חולי הפיל והרביעי מתילד מליחת הליחה הלבנה ויקרא חולי הנחש
2:198. / Gr. πλευριτικός · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūlذات الجنب ‣ pleurisy: Arab.חולי הצד • אמר אבקראט :מי שמצאהו Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.8 (228): . → NM 3:86.חולי הצד ולא ינקה בארבעה עשר יום הנה יגיע עניינו לעשות מוגלא b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 4.42: איני יודע ששום אדם ימלט מחולי הצד בהיות דפק בעליו קשה בתכלית הקושי קטון ומתואתר . → NM 1:148.מאד
].קום[ → הקם מן החולי • ‣ pneumonia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferחולי הריאה • אמר אפוקרט :החל לבוא אחרי חולי כאב הצד היא פליורשין חולי Agur) (fol. 112b), 7.11 (363): . → NM 3:86.הריאה היא פריפליומוניאה אות רע הוא · ‣ gouty affections: Gr. ποδαγρικά νοσήματα · Hippocrates, Aphorismsחולי הרגלים • למי שבא לו חולי הרגלים אחר שתשכך הלהבה ינוח trans. Joseph Delmedigo, 6.49 (341): . → NM 3:86.בתוך ארבעים יום · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alداء الثعلب ‣ alopecia: Arab.חולי השועל •והוא מתחלק ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.1: לארבעה חלקים אחד מהם המתילד מן הדם ויקרא חולי השועל הנקרא אלופיציא והשני המתילד מליחת מרה כרכומית ויקרא חולי האריה הנקרא לאוניאה והשלישי המתילד מליחה מרה שחורה . → NM 1:56.ויקרא חולי הפיל והרביעי מתילד מליחת הליחה הלבנה ויקרא חולי הנחש
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), חולי השועל וחולי הנחש הם עלה אחת ואמנם נתחלפו שמותיהם למקום התבנית כי 23.53: . → NM 2:47–8.המקום שיוסר השער בחולי הנחש יהיה על משל הנחש בעת הלוכו ‣ melancholic delusion; melancholy: Gr. μελαγχολιά · Hippocrates,חולי השחורה • ואם יהיה החורף צפוניי ונעדר המטר יהיה Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 3.14 (120): נאות למי שטבעו רטוב ולנשים אבל לשאר אנשים יקרם להבת העינים יבשה וקדחות חדות וארוכות . → NM 3:87.ולקצתם חולי השחורה
· Maimonides, K. alأمراض حادّة ‣ acute diseases: Arab.חוליים חדים • חוליים • Plur.ועצם האברים נתך אם fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.11: ;. → NM 2:44–5באורך חליים נושנים או בחדות חליים חדים או בקדחות שהם מהמס האברים corr. 4:229. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alرصفة ‣ patella: Arab.חולית הארכובה • )ֻחְלָיא ֻ (also:חְלָיהולו שתי ראשים האחד מהם ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 16a): .בשרי וידבק בחולית הארכובה קודם שישוב יתר והאחר קרומי דבק בקצה השמאלי מקצוי הירך → NM 4:63. · Ibn Sīnā, K. al-الدرز الطولي ‣ the longitudinal suture: Arab.החוליא ההולכת באורך •
99
ָחָלל
ותהיה החוליא Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): ההולכת ברוחב באמצע הרחב מן האוזן אל האוזן כמו שהחוליא ההולכת באורך הוא באמצע . → NM 4:63.האורך · Ibn Sīnā, K. alالدرز العردي ‣ the transverse suture: Arab.החוליא ההולכת ברוחב •ותהיה החוליא Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): ההולכת ברוחב באמצע הרחב מן האוזן אל האוזן כמו שהחוליא ההולכת באורך הוא באמצע . → NM 4:63.האורך
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالدرز القشري ‣ the squamosal suture: Arab.החוליה הקלפית • ושני השרשים שהם ימין al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17b): ושמאל הם שתי העצמות אשר בהם האזנים ונקראות שתי האבנים מפני קשים כאבן וגבול כל אחד . → NM 4:64.מהם מלמעלה לחוליה הקלפית
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbشؤون , Plur.شأن ‣ cranial sutures: Arab.חליות • Plur. ולכמו זאת הצורה שלשה חליות · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): . → NM 4:63.אמתיות ושני חליות כזביות حل ْم ֲ ‣ intelligence; understanding; wisdom: Arab.חִליָמה ِ · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alוהקצויות יצמחו ברוב ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): באמצע זמן הגדול והוא אחר ההמרצה אל ההעמדה וזה כי ההעמדה קרובה מל׳ שנה ולכן נקראים . → NM 4:68–9.שני אלחלם כלומ׳ החלימה
ֵ ׁ .שן → שני החלימה • ֵ ׁ .שן → שני אלחלם כלומר החלימה • · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭزلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.חליקות המעים • ֲחִליקוּת אמר אבוקרט :מי שעבר אלו השנים יקרה trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): לו נזילה על הריאה וחולי הצד וחולי הריאה ושכחה והקדחת אשר תהיה עמה התעורה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל וקדחת השורפת ושלשול היוצא הקיא ושלשול הארוך וגרידת המעים . → NM 3:87.וחליקות המעים והתפתח פיות העורקים ממטה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonجوف ָ ‣ I. cavity: Arab.חָלל אמר אבקראט :הירידות אשר ירדו אל החלל העליון יעשה מוגלא (Pirqei Abuqraṭ), 7.38 (390): . → NM 3:87.בעשרים יום · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerمقع ّر ‣ II. concave [part]: Arab.הצמא הגדולה שתהיה נעדרת מהתרת הבטן סבתו aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.57: הראשונה רוע מזג חם או יבש או שניהם יחד יתחדש באסטומכא ובייחוד פיה .וסבתו השנית . → NM 1:148–9.אחר האסטומכא כשיתחדש בה רוע מזג בכבד וכל שכן בחללו · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfأحشاء ‣ III. intestines: Arab. ויזיקו למי trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 129a, col. a: . → NM 4:69.שיש בתוך חללו מורסא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haتجو يف ‣ IV. ventricle: Arab..החלל הימין משני חללי הלב אמנם נברא למקום הריאה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.53: → NM 2:48. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liعجز الذنب ‣ the last vertebra of the tail: Arab.חלל הזנב •man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.47
ֲחָללוּת
100
אמנם אם הגדמות כבר נתפרסם על החולה ויראה ראייה מבוארת ראוי אז לכוותו אלו (208a): . → NM 1:93.הכויות הנזכרות בראש … וכויה אחת גדולה על העצה אצל חלל הזנב ָ.מק ֹום → המקום החלל • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaنقرة القفا ‣ nape of the neck: Arab.חלל העורף • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.47 (fol. 208a): והרוצה לכוותו צריך להתבונן אם בתחלת הגדמות רפאוה במה שזכרתי במאמר החלוקה ולא כהה הנגע ויש חשש על החולה שמא ישלוט ההפסד על כל מזגו ראוי לכוותו על הראש חמש כויות האחת באמצע הראש המפורסמת והשנית למטה ממנה לעמת המצח במקום הנחת תפלין ושתי . → NM 1:93–4.כויות על שני הקרנים ואחת מאחוריו בחלל העורף
/ Gr. κοιλία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.فضاء ‣ cavities: Arab.חללים • Plur. אמר אבקראט :מי שתהיה נבוכה בו הליחה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.54 (406): הלבנה במה שבין האצטו׳ והמסך והתחדש בו כאב כשלא יהיה לה מעבר לאחד מן החללים הנה . → NM 3:87–8.הליחה ההיא כשתלך בעורקים אל המקוה יתך ממנו חליו
ֲ ‣ I. cavity: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.51 (403) (fol. 123b):חָללוּת העטוש יהיה מהראש ממוח מחומם או מלחלוח אשר בחללות הראש ירד האויר אשר הוא בתוך . → NM 3:88.ויעשה קול בעבור כי המוצא הוא צר אליו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammimتجو يف b) Arab. והפותח הוא אשר יניע החומר אשר נופל בחללות המעברים ויוציאהו Libbiyim), fol. 120b: . → NM 4:69.לא בפיותיהם לבד · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.تقعير ‣ II. concavity: Arab. פרק כף הירך ופרק Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.31 (fol. 238b): השכם אמנם תקרה להם השמיטה בלבד ולא יקרה להם מה שיקרה ליתר הפרקים מן ההסרה . → NM 1:94.המעוטה והחללות
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمخالف ִ ‣ contrary: Arab.מְתַחֵּלף ] • Part. Hitpaʿelחלף[ הניצוץ והברק אשר יראה האדם בפני · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.8: .עיניו הוא מן הליחות שעצמם ומראיהם מתחלף לליחות הבציית מתקבצת בין הגלדיית והקרניית → NM 2:64. ֶ ‣ to invigorate; to strengthen: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagatהֱחִליץ ] • Hifʿilחלץ[ ולפיכך ראוי לאדם שלא ישתה ממנו לתענוג ולשעשוע כדרך הסובאים אלא כדי ha-Beriʾut, 4.5: . → NM 4:69.להבריא גופו ולהחליץ אבריו · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtشراسيف ‣ costal cartilages: Arab.חלצים ָ • Plur.חָלץ al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26b): הדרך הראשון כשיהיה החולי משוקע במוח עצמו והשני כשיהיה באסטו׳ ומה שקרוב ממנה כמו → .חולי החלצים הנפוחים אשר צבותם מן המרה השחורה והשלישי כשיבא מן הידים והרגלים
NM 4:69. ַ.מָּטה → מה שלמטה מן החלצים • ֶ.עֶצם → עצם החלצים • ַּ.תַחת → תחת החלציים • ַּ.תַחת → מתחת החלצים • · Maimonides, Šarḥ fuṣūlلان ֶ ‣ to be loose (of bowels): Arab.הֱחִליק ] • Hifʿilחלק[
101
ַחָלקוּת
אמר בקראט :מי שיצא ממנו Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.27 (164): → .דם הרבה מאי זה מקום שיהיה הגרתו כי הוא בקחתו המזון יחליק בטנו ביותר מהשיעור NM 3:89. · Maimonides, K. al-fuṣūl fīإلانة البطن ‣ to prescribe laxatives: Arab.החליק הבטן • אבל באדם אחר נקצר ויספיק לנו al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 12.8: למנוע ממנו המאכל .ובאדם אחר יספיק לנו למעט לו המאכל ובאדם אחר יספיק לך שתחליק בטנו או שתשלשלהו או שתרבה לו להכניסו במרחץ או שיספיק לו הטורח לבדו או שתעשה החפיפה . → NM 1:149–50.המרובה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī alلي ّن الطبيعة ‣ to soften the stools: Arab.החליק לטבע •ראוי להקדים תחילה מכל מה שהאדם ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 17.33: אוכל ושותה מה שיהיה מחליק לטבע כמו היינות המתוקים והירקות המחליקות הנעשות עם השמן . → NM 1:150.והכותח
ַ.סם → הסם המדביק או המחליק • ַמְחִליק • Part. Hifʿil ָּ.דָבר → דברים מחליקים • ְ .רפוָּאה → רפואה מחליקה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haلي ّن ָ ‣ soft: Arab.חָלק. → NM 1:149.היתרים יותר הם חלקים מן הקשרים ויותר הם קשים מן העצבים Peraqim), 1.9: ָ.קַבץ → מקובץ החלקים • חלקים ֵ • Plur.חֶלק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb· trans. Nathan haتناسب ֲ ‣ I. evenness: Arab.חֻּלָקה.כשיהיו הכימוסים נוספים כפי החלוקה אז תריק כלם בשוה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 12.12: → NM 2:46–7. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanلزوجة ‣ II. glutinous property: Arab. at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.1 (fol. 232a): . → NM 1:92–3.וכשיתחיל העצם הנשבר להרפא ראוי ליזון במזונות זנין מזון עב שיש בו חלוקה · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfلزوجة ‣ III. viscosity: Arab. הדיסא trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, 124b, cols. 1–2: היא גם כן מזה המין והיא בטבעה עבה וחלוקה ומתאחרת להתעכל ומולידה סתומים כהולדת → .הגריסין אלא שהיא כשתתעכל בגופי הבריאים תוליד דם יש בו לחות וחלוקה ותזון מזון רב
NM 4:70. ַ) ‣ I. detergence: Lat. abstersio · Bruno Longobucco, Cyrurgiaחְלקוּת
ַ (also:חָלקוּת
כמו שנאמר בחלקות גם כן שלא Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 22a: . → NM 1:26.תהיה חזקה אבל מעוטה בכמות מספקת לטהר העפוש בלי נשיכה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahتليين ‣ II. softening effect: Arab. קושי הכבד ראוי שתהיה הרפואה המחליקה ברפואותיה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.72: חלושה מאד ויגבר בהם הדברים אשר יחממו וידקדקו יותר ממה שיגבר ברפואת קושי שאר → .האברים כי גוף הכבד אמנם הוא כמו לחות נקפא ואם החליקנו חלקות חזק יתכו כחותיו
NM 1:150. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenلين ‣ III. softness: Arab. . → NM 1:150.הקרומות כלם הם בתכלית הדקות והחלקות (Sefer ha-Peraqim), 1.11: ) ‣ I. lientery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.30 (136חלקות הבטן •
ֲחַלְקַלקּוּת
102
ובאותם אשר על אלו השנים יקרה אשמא ופלברשין ומורסת הריאה ופרנשין ושכחה (fol. 49b): . → NM 3:89.וקבשו׳ ואדומה ודיאריה ארוכה וזחיר וחלקות הבטן וטחורים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.لين البطن ‣ II. looseness of bowels: Arab. אמר בקראט :אמנם הזקנים יקרה להם רוע Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): הניפוש והנזל אשר עמו השעול וטיפות השתן ועוצר השתן וכאבי הפרקים וכאבי הכליות והגלגול בראש והשתוק והחבלות הרעות וחיכוך הגוף והתעורה וחלקות הבטן ולחות העיניים והאף . → NM 3:89.ואפילת הראות וכובד השמיעה
‣ lientery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 6.43חלקות הבני מעים • חולי הטחול שנאחזים משלשול דם לאלו אם יאריך שלשול הדם יבוא שקוי או חלקות הבני (335): . → NM 3:89–90.מעים וימותו · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.زلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.חלקות המעים • Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.50. → NM 1:150. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 6.1 (293): אמר אבוקרט :כשנתחדש הגיהוק החמוץ במדוה הנקרא חלקות המעים אחרי שנתארך ולא . → NM 3:90.היה זה לו מקודם זה אות משובח · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirزلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.הלקות המעים הוא זלק אלמעא • wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction . → NM 4:70.השער הי׳׳ד בחלקות המעים הוא זלק אלמעא (fol. 3b): · Hippocrates, Aphorisms · trans.زلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.חלקלקות המעים • ֲחַלְקַלקּוּת אמר אבוקרט :ואמנם מי שיעבור אלו השנים יקרה Nathan ha-Meʾati, 3.30 (136) (fol. 56b): להם הגניחה הוא רבו ובעלת הצד ובעלת הריאה וקדחת שיהיה עמה התעורה והקדחת שיהיה עמה בלבול השכל והדלקת והיצא הוא שלשול וקיא יחדו ושלשול ארוך הפשט המעים וחלקלקות . → NM 3:90.המעים ונפיחת פיות העורקים מלמטה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiكلال ֻ ‣ pain: Arab.חְל ׁ ָשה אמר בקראט :מי שמצאו קדחת ארוכה יקרה לו או צמחים או חולשה Abuqraṭ), 4.44 (181): . → NM 3:90–1.בפרקיו ֶ.הְפֵסד → הפסד וחולשה • · Hippocrates, Aphorismsذبول نفس ‣ fainting: Lat. defectio animi / Arab.חלשת הנפש • א׳׳א :בגלל שבר המורסא בפנים יעשה קיא · trans. Hillel ben Samuel, 7.8 (360) (fol. 44b): . → NM 3:91.וחלשת הנפש ַ.הָּנָחה → הנחה חמה • ַחם ].לוט[ → לט בבגד חם • ַ.מ ִים → המים החמים • ֶ.מ ְרָקח → מרקחים חמים • ְ.צבוּת → צבות חמה • ‣ fomentation; fomenting: Lat. calefactio · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelחֹם א׳׳א :דם הנדות יעוררוהו חום העניינים הריחניים וכמו כן יועילו לו ben Samuel, 5.28 (248): . → NM 3:91.דברים אחרים אם לא יעשו כאב הראש / Gr. τὸ ἔμφυτον θερμόν · Maimonides,الحرارة الغر يز ي ّة ‣ innate heat: Arab.החום הטבעי • אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.14 (41): : . → NM 3:91.מה שהיה מן הגופות בגדול הנה החום הטבעי בו בתכלית מה שיהיה מן הרבוי
103
ַחְמ ָרה
‣ innate heat: Lat. innatus calor · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelחום יסודי • . → NM 3:91.א׳׳א :אותם שגדלים יש להם חום יסודי רב ben Samuel, 1.14 (41) (fol. 4b): ומן הראיות ‣ unnatural heat: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 2.1:חום נכרי • הגדולות על זה כי כשיצא החום הטבעי מן הקו האמצעי באיכותו או בכמותו ויתערב עמו חום נכרי . → NM 4:70–1.תראה הרגשת הראות והרגשת השמע ושאר ההרגשות משובשות
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.سمني ‣ buttery: Arab.חמאיי חלב הבקר יותר עב Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. a: מכל החלבים ויותר רחוק מן העכול והירידה ויותר כבד על האסטומ׳ ושלשולו הבטן יותר מועט אלא שהוא זן יותר מכל החלבים מפני שהוא יותר גביני ויותר חמאיי ועל כן חלבם מועיל מן השלשול . → NM 4:71 (corr.).המררי והעיצום הכרכומי
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenاستحمام ִ ‣ I. bathing: Arab.חמּוּם אמר המפרש :גאלנוס יאמר כי כוונתו באמרו קדחתו שאינה מן (Pirqei Abuqraṭ), 7.42 (394): .המרות אינו קדחת עיפוש אבל קצת ממיני קדחת יום ואין ספק שהחימום בה מועיל ובו יתר הקדחת → NM 3:92. ‣ II. fomentation; fomenting: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.28 החמום אשר עם הריחניים מביא דם הנדות ופעמים רבות יהיה מועיל בדברים (248) (fol. 82a): . → NM 3:92.אחרים אם לא יעשו כובד הראש ָ.חָלב → החלב החמוץ • ָחמוּץ ֶ.יֶרק → הירק החמוץ • ַּ.תְב ִׁשיל → התבשיל החמוץ • · Maiحماّ ض الأ ترّج ‣ the acidic inner part of the lemon: Arab.חימוץ האתרוגים • ִחמּוּץחימוץ monides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 22.52: . → NM 1:150.האתרוגים יסיר הצמא והוא חזק בהסרת הקולורא מחזק לנפש · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirحماض الأ ترّج ‣ citron pulp: Arab.חמיצות האתרוג • ֲחִמיצוּת wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 19 ויהיה מזונו פיישאן הנקרא בערב׳ דראג׳ ותרנוגלים קטנים ומאכלים חמוצים עשויים (fol. 29b): . → NM 4:71.בקני הלגלוגות ומי בוסר ומי חמיצות האתרוג / Gr. πυρεταίνων · Maiمحموم ְ ‣ suffering from a fever: Arab.מֻחָּמם ] • Part. Puʿalחמם[monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.16 (43): אמר אבקראט :המזונות הלחים יאותו לכל המחוממים כל שכן הנערים ומי שכבר הרגיל שיאכל . → NM 3:128–9.המזונות הלחים ُ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ حَّم ִ ‣ to suffer from fever: Arab.הְתַחֵּמם • Hitpaʿel ואולם החורף מי שיתחמם בו יצטרך · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): . → NM 3:92.אל תוספת משבעת המזון טוב להפסד הליחות בזמן ההוא ֶלֶחם → הלחם השרוי במים עד שיחמיץ • ֶהְחִמיץ ] • Hifʿilחמץ[ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonعنصر ‣ element: Arab.חֶֹמר ובכלל הקדמת הידיעה במה שיהיה הנה זה קשה במלאכת הרפואה (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (21): . → NM 3:92.מאד להגרת החומר ומיעוט קיומו על עניין אחד · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.حمرة ֻ) ‣ erysipelas: Arab.חְמָרה ַ (also:חְמָרה הרפואות המונחות על החמרה והנמלה אלא Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.106:
ֲחַמ ְרַמר
104
אם תהיה מתאכלת הם אלו :חזרת ומטה הרועה וטחלב ונילופר וזרע קטונא ולגלוגות והנדבי וחי . → NM 2:48.לעולם וכן ענבי השועל
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesحُ ج ֲ ‣ to be abraded: Arab.חַמ ְרַמר سِ َ אמר המפרש :כאשר התחיל יציאת המרה האדומה ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.24 (161): . → NM 3:93.וחמרמרו ממנה המעים ונתנגעו ובא הדם אחר כן הנה אפשר להרפא החמרמרות · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.سحج ֲ ‣ abrasion: Arab.חַמ ְרָמרוּת ואם יהיה חמרמרות מבלתי נפח Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 29.1: . → NM 1:56.ומורסא יקח מן התחתון מן המנעל וישרפהו וישחקהו ויזרהו על החמרמרות · Maimonides, Šarḥسحج الأمعاء ‣ abrasion of the intestines: Arab.חמרמרות המעיים • אמר המפרשfuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.3 (295): : שלשול הדם כאשר היה עם חמרמרות המעיים וארך עמידתו יתוספו החפירות בעומק האיברים . → NM 3:93.וישובו נגעים בהם עפוש ותכאב האצטו׳ בשותפות וישיג בשולה הנזק
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfخاصرة ‣ hypochondrium: Arab.חֶֹמׁש ואם תראינה · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.33 (fol. 206a): הלחויות רבות והחולה סובל הכויה ראוי לכוותו על הזקן התחתון כויה אחת וכויה אחרת על כל . → NM 1:91–2.חומש
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.خنجري ‣ xiphoid [cartilage]: Arab.חנגרי → .וקצה שנים האחרים אצל החנגרי Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 52b): NM 4:71. / Gr. πνίξ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.اختناق ִ ‣ suffocation: Arab.חנּוּק אמר אבוקרט :מי שהכשילו קדחת ואין בגרונו נפח Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.34 (171): . → NM 3:93–4.וקרה לו חנוק בפתע פתאום זהו מאותות מות / Gr. κυνάγχη · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخوانيق ֲ ‣ quinsy: Arab.חִניָקהושני taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229a): הגידים אשר תחת הלשון תועלת הקזתם אחר הקזת גיד הראש אל החניקה אשר תהיה בגרון וחלי . → NM 1:94.ערלתו ותחלאי הפה
‣ hysterical suffocation: Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyחניקת האם •mous (Pirqei Abuqraṭ), 5.35 (255) (Ms. Oxford, Bodleian Library, Opp. 685, fol. 86b, בעבור שתנועת העטוש תחמם הגוף שנתקרר anonymous marginal variant reading): . → NM 3:94.בחניקת האם או האיפילינסיאה · Maimonides, Šarḥ fuṣūlاختناق الرحم ‣ hysterical suffocation: Arab.חניקת הרחם • אמר המפרש :ירצה לומר Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.35 (255): בחולי הרחם חניקת הרחם והעיטוש יורה על הערת הטבע שיפעל פעולתו והוא כמו כן סבה לנקות → .האיברים ממה שדבק בהם ונשתבך מן הליחות המזיקות ובזה הצד ינקה העיטוש השונגלוצו
NM 3:94. · Maiاختناق الرحم ‣ hysterical suffocation: Arab.החנק הרחם • ֵהָחֵנק ] • Inf. Nifʿalחנק[monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.35 (255): אמר המפרש :ירצה בחולי הרחם החנק הרחם והעיטוש אות על התעוררות הטבע שיעשה . → NM 3:94.פעולותיו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenخوانيق ֶ ‣ angina: a) Arab.חֶנק
105
ֲחִפיָפה
ומפני זה העיקר הגדול בתועלת יצוינו גליאנוס שנקיז גיד הראש (Sefer ha-Peraqim), 25.11: . → NM 1:150–1; corr. 4:229.הנקרא קיפאל בחוליי העין החזקים ובחנק ודומהו · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiذبحة b) Arab. אמר המפרש :מטבע החולי בעצמו תוכל לדעת אם קצו מהר או מאוחר Abuqraṭ), 1.12 (39): כי חולי הצד וחולי הריאה והשרסאם חליים חדים והחנק והשלשול הנקרא היצה והקווץ הם . → NM 3:94–5.חליים חדים מאד
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirحصف ַ (Aram.) ‣ heat rash; miliaria: Arab.חְסְּפִניָתא wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 24.3: והחספניתא אמנם תצא בקיץ כשיתחזק החום עם רוב הזיעה והיותו מחומר ידמה המותר אשר מדרכו שיתך בכל יום מן הגופות וכאשר יתעבה יום אחר יום על נשומי הגוף ונקבי העור יסתמם .ויהיה עליו כגלד והקלפה ולכלוך ויביא זה לחספניתא ואל כנים וחכוך ואם יארך זה ישוב גרב גמור
→ NM 1:57.
· ‣ to cause fainting: Lat. defectiones spiritus … facereחיסר הרוח • ִחֵּסר ] • Piʿelחסר[ א׳׳א :החום Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 5.16 (236) (fol. 31b): .המחודד מרפה הבשר ומחליש העצבים ומבלבל הדעת ומגיר הדם ומחסר הרוח ותבא מזה המות → NM 3:95. ) ‣ fainting: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.8 (360חסרון הכח • ֶחְסר ֹון . → NM 3:95.בפתיחת מורסא בפנים יתחדש התרה קיא וחסרון הכח (fol. 114b): · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haذبول نفس ‣ fainting: Arab.חסרון נשימה •אמר אבקראט :כשיבקע יציאה מבפנים יתחדש מזה נפילת כח וקיא Meʾati, 7.8 (360) (fol. 128a): . → NM 3:95.וחסרון נשימה ) ‣ fainting: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.16 (236חסרון הרוח • החום מזיק למרגילים אותו תמיד אלו ההזקים נקביות הבשר ובלתי קיום העצבים (fols. 78a–b): . → NM 3:95.והרדמת השכל והגרת דם וחסרון הרוח אשר מאלו תמשך המות ֲ.חֹפר → חפור · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahحفز ָ ‣ to become urgent: Arab.חַפז .המקרים המזיקים בכח אשר ראוי לכוין להם כשהם חופזים מאד Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.41: → NM 1:151. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.غمز ֲ ‣ massage: a) Arab.חִפיָפה ותהיה החפיפה לאלו האברים Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 14.1: . → NM 1:57.באלו השמנים בנחת ומצוע ויכנסו במרחץ ממוצע החום · i. Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqeiدلك b) Arab. אמר המפרש :אמרו יבא אליהם ר׳׳ל שהוכנו סיבותיו ונראו אותואיו והוא Abuqraṭ), 1.20 (47): מזומן שיהיה ואמרו ולא בזולתה מן התנועות כמו הרחיצה וההזעה והגרת השתן או דם הנדות . → NM 3:95–6.והחפיפה
· ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), הרקת הגוף כולו יהיה בהוצאת הדם או ברפואה המתירה לבטן או ברפואה המקיאה 8.12: . → NM 1:151.או בחפיפה המרובה · iii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haהרקת הגוף כלו יהיה בהוצאת הדם או ברפואות המתירות הבטן או Peraqim), 8.12:
ֲחִפי ָרה
106
ברפואות המקיאות או בחפיפה הרבה ובכל תנועה גם כן או ברחיצה במרחץ וביחוד מה . → NM 2:48.שיהיה ממנו מתיך וברפואות החדות אם ירטו על הגוף
ֲ ‣ cavity: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat haחִפיָרהואם תרצה שלא יהיה בשיניך חפירה ולא שנוי יהיה חכוכך Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 28: . → NM 4:71.בעץ האפרסק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesحفر ‣ emaciation: Arab.חפירות • Plur. אמר המפרש :שלשול הדם כאשר היה עם חמרמרות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.3 (295): המעיים וארך עמידתו יתוספו החפירות בעומק האיברים וישובו נגעים בהם עפוש ותכאב האצטו׳ . → NM 3:96.בשותפות וישיג בשולה הנזק
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.دلك ִ ‣ to massage: Arab.חֵּפף ] • Piʿelחפף[ האברים החלושים בעת הבריאות ראוי שיחופפו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.60: . → NM 2:49.יותר ממה שתחפף שאר האברים וכל שכן החפיפה היבשה ֻ ‣ to get a massage: Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haחַּפף • Puʿalהאברים החלושים בעת הבריאות ראוי שיחופפו יותר ממה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.60: . → NM 2:49; corr. 4:229.שתחפף שאר האברים וכל שכן החפיפה היבשה ‣ appetite: Lat. appetitus (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Healthחפץ מאכל • ֵחֶפץ ואמר · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 10: אריסטו :בלקיחת המרקחות מן הליגנא אלובין וריברברי ד׳ דרה׳ בכל יום ברקות האצטו׳ יחזק –. → NM 4:71החם אשר בה העוזר לעכול ויתיך הבלגם מפיה ויתן חפץ מאכל ויסיר הרוח אשר בה 2. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haغثيان ‣ nausea: Arab.חפץ הקיא •יקשה רפואת חולשת פי האסטומכה ומהירות חפץ הקיא עם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.55: עוצר הבטן כי כל מה שיתיר הבטן מעורר אסטנסות ומהפך הנפש ומה שמחזק פי האסטו׳ עוצר . → NM 2:49.הבטן
פר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenحفر ֲ ‣ emaciation: Arab.ח ֹ אמר המפרש :שינוי הדם בהיותו עם שלשול המעיים הנק׳ סחג׳ (Pirqei Abuqraṭ), 6.3 (295): פונט ויאריך יוסיף לחפור בעומק האיברים וישוב נגע בעל עיפוש והכאב האצטומ׳ עם השיתוף ויקח בה ההזק .ובעלות החולי לפי האצטומ׳ תסור תאוות המזון ממנה ויהיה זה ראייה על שהחולי . → NM 3:96.נאחז והמשך ריעותו
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaمدّس ְ ‣ I. explorer: Arab.מַחֵּפׂש ] • Part. Piʿelחפש[ ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.45 (fol. 216a): . → NM 1:101.וראוי למתחיל ברפואת האגודה לבדוק אותה ולחפשה בתחלה במחפש · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مسبار ‣ II. probe: Arab. וזאת צורות Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.46 (fol. 216a): . → NM 1:101.מחפשים .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות שהם כמו החץ • ֵחץ .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומות לחצים • חצים • Plur. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferسهمي ִ ‣ sagittal: Arab.חִּצי ושלב מחלק לאורך הראש ישר יאמר לו לבדו חציי וכשיחקר מצד ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): . → NM 4:72.חבורו עם הכלילי אז יאמר לו שפודיי
107
ָחַשׁב
ַ.קַּדַחת → קדחת חצי שלישית • .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות החיציות • ִ.חִּצי → חציי · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.حاجز ‣ spine of the scapula: Arab.ח ֹוֵצץ ָ • Part.חַצץ וחמשה עצלים צמיחתם מעצמות הכתף Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 49a): . → NM 4:64.מהם עצל תולדתו מעצם הכתף ומתחבר מה שבין החוצץ והצלע העליון לכתף ‣ diaphragm: Lat. dyaphragma · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelחצר הכבד • ָחֵצר הכאבים אשר מחצר הכבד ולמעלה מורים שצריך רפואה ben Samuel, 4.18 (155) (fol. 21b): . → NM 3:96.מנקה מלמעלה ואותם שמחצר הכבד ולמטה מורים שצריך רפואה מנקה מלמטה / Gr. κορακοειδής · Ibnمنقار ‣ the [coracoid] process: Arab.החרטום הנק׳ מנקאר • ַח ְרטוּם Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 49b): ולמקבצים יש זוג שאחד נפרדין והוא היותר גדול מקבץ עם נטיה לפנים וזה כי צמיחתו מן הזר . → NM 4:72.התחתון מן הכתף ומן החרטום הנק׳ מנקאר
· Ibn Sīnā, K. alمنقار الغراب ‣ (lit., crow’s beak); coracoid process: Arab.חרטום העורב •ויש לה שתי Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37a): → .תוספות אחת מהן למעלה ומאחור ונקרא אלגזם וחרטום העורב ובה קשורי הכתף עם התרקוה NM 4:72–3 (corr.). · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.حرقة ֲ ‣ burning: Arab.ח ִריכוּת ואני מודיע בדמיון Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.87 (fol. 226b): שקרה לאדם ברגלו זה המקרה בעצמו אשר אגיד וזה כי נתחדש ברגלו שחרות עם חריכות דומה . → NM 1:94–5.לשרפת האש
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnحدس ָ ‣ intuition: Arab.ח ִריצוּת ולכן יצטרך אל שמוש ארוך בראיית הראיות הפרטיות ואז Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (21): . → NM 3:97.יוכל לשפוט על מה שיתחדש בחריצות טוב יהיה קרוב מן האמת · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.إ بر ية ֶ ‣ dandruff: Arab.חֶרס ומסגולתה עוד כי הלוקח Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b: . → NM 4:73.מסחיטתה ורוחץ בה הראש תנקה החרס וביצי הכנים ממנו ותאריך השער · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbرام ָ ‣ I. to call for; to seek; to strive: Arabח ׁ ַשב הדרך אשר תלך בו תמיד הוא שתחשוב trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.43: להריק ולהתיר מה שהוא חוץ מהטבע ואם לא יהיה יכול להשלים זה בעבור טבע האבר או בסבת .שהחולי לא יקח בו רפואה תשים ידך לעפש אותו הדבר שהוא חוץ מהטבע ולהביאו לידי מוגלא
→ NM 1:151. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesعزم ‣ II. to be determined: Arab. ובמי שיש בו קדחת לבד יהיה בטוח באלו האותות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.73 (210): . → NM 3:97.וידע כי הטבע כבר חשב לדחות הדבר המזיק ולהוציאו בשתן או בצואה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahاّتهم ‣ III. to have doubts: Arab. ובהיותו חושב שום אדם לשון אותו הפרק או ענינו Ḥen (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 1:151.ישוב לאותו המאמר בנקלה ن ‣ IV. to imagine: Arab. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahأوهمه أ ّ מי שיהיה מן הממולאים וזולתם ימצא באסטומכתו שרפה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.57:
108
ָחשׁוְּך חזקה עד שתחשוב שיהיה שם מורסא חמה הצרוטו העשוי בשמן ורדים או בשמן חבושים . → NM 1:151–2.יועיל לו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahادّعى ‣ V. to pretend: Arab. ולא עמד על כל זה הגדר אלא מחוזק הנאתו במה שנראה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.61: לו מקצת תועלת האברים חשב להתנבאות ואמר כי מלאך בא אליו מאת השם ולמדהו כך וצווהו . → NM 1:152.כך
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenرام ‣ VI. to want: Arab. והסבה השנית שעזב הקדמות הספר והוא שהמחבר (Pirqei Abuqraṭ), introduction (3): חבר ספרו והיה סומך שהמעיין קדמה לו ידיעה באותן ההקדמות הפלוניות וכאשר יחשוב להבין . → NM 3:97.אותו הספר מי שאין לו חכמה באותן ההקדמות לא יבין בו שום דבר
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.كاد ‣ almost: Arab.נחשב שֶ • -נְח ׁ ַשב • Nifʿal ולא יאות להם לבד ההרקה בחפיפה החזקה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.18: . → NM 2:49.אשר יחשב שתחדש כדמות היגיעה בשביל רצוץ הבשר ורסוקו ברוב החפיפה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanلا يكاد ‣ hardly: Arab.לא נחשב ש• - . → NM 2:49.לא יחשב שיהיה בכבד ובחזה מורסא לבניית ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.88: ָ ‣ livid: Gr. πελιδνός · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 4.47 (184):חׁשוְּך . → NM 3:97.בקדחות הבלתי פוסקות רקיקות חשוכות ודמיות ומוסרחות ומריריות כלן רעות · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnكمد ‣ livid: Arab.חשוך המראה • אמר אבקראט :בקדחות שלא יפסקו הרקיקה חשוכת Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.47 (184): . → NM 3:98.המראה והדומה בדם והמוסרחת ואשר היא מסוג המרה האדומה כולם רעות ִ.סבּוּב → סבוב חשוכי • חשוכי · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousفضيلة ֲ ‣ virtue: Arab.ח ִׁשיבוּת וכל זה להפך אחר זכות ואע׳׳פ שהיה אבוקרט מגדולי (Pirqei Abuqraṭ), introduction (8): חשובי הרופאים בלא ספק אך הנה רדיפת הזכות בדברי שקר אינו חשיבות ואפילו היה זה בחק . → NM 3:98.החשוב
ֲ ‣ dizziness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.17 (154) (fol. 56b):ח ׁ ֵשיכוּת .בלא מוקדח בהיות ניעול המאכלים ונשיכת הלב וחשיכות והפה מר יורה שיצטרך הרקה מלמעלה
→ NM 3:98.
ֲ.ח ׁ ֵשיכוּת → )ֲח ְׁשכוּת ֲ (also:ח ׁ ֵשכוּת · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanضعف ֵ ‣ feebleness; weakness: Arab.ח ׁ ֶשל ונסתפק בעצמות שלשה כי אם היה נוסף מספרם ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 39a): והיה מקנה זה תוספת מספר תנועות היה בלי ספק מוריש חולשה וחשל באחיזת מה שיהיה צריך . → NM 4:73.לאחוז אל תוספת החזקה בחוזק
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenب َْطح ִ ‣ supination: Arab.חתּוּך .ואלו הקובצים והפושטים הם בעצמם יפעלו הקיבוב והחיתוך (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 27a): → NM 4:73. ָ.חַתם → )ָ (Pass. Part.חתוּם · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirإلحام ִ ‣ growing together (of fractured parts): Arab.חתּוּם ואחר wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.2: . → NM 1:57.כך נכון בסוף להולדת החתום
109
ָחַתם
خت ْم ֲ ‣ cicatrization: Arab.חִתיָמה َ · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haכל שחין יקשה הבראתו וחתימתו מפני לחויות יורדות אליו Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.44: .אם רבים ואם חמים מבלי שיגמר רוע מזג האבר אשר בו השחין הנה אנחנו נקראהו קשה ההבראה → NM 2:49–50. ַ.סם → הסם החותך • ח ֹוֵתְך ָ • Part.חַתְך · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahتق ّ طع ֶ ‣ to stop: Arab.נְחַּתְך • Nifʿal אשה הרה אחר ההריון בקצת חדשים ראתה תחלה דם ואחר Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 24.24: כן טרי רקיק מוסרח ואחר האריך בה הזמן הפילה ואחר מכן הוציאה מן השילייא בכל יום מעט כי השילייא נתעפשה בפנים .ואחר שנחתכה מה שנשאר מן השלייא חשבו המילדות וכל הרופאים . → NM 1:152.זולתי שהאשה נקתה לגמרי
ַ.סם → הסם המחתך • ְמַחֵּתְך • Part. Piʿel ُ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfضم ِّد َ ֻ ‣ to be applied as a poultice: Arab.חַּתל ] • Puʿalחתל[ li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, → .וכשיבושלו ביין ומים ויחותלו בהם השדים אשר נקפא בהם החלב יתיכוהו fol. 124b, col. a: NM 4:73–4. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenختم ָ ‣ to cicatrize: Arab.חַתם כשתגיע מורסא בכליות ותתבשל וישתין החולה טרי יגיע ריחו מהרעי (Sefer ha-Peraqim), 9.95: –. → NM 1:152אבל על כאב מחבלת הכליות .ותשמור עצמך שלא תאחר מחתום אותה החבלה 3. .טירה → טירה חתומה • ָחתוּם • Pass. Part. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تجـب ّر ֶ ‣ to be regenerated: Arab.נְחַּתם • Nifʿal אמר המפרש :כי זה ראיה על שקיעת הנגע Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.26 (163): . → NM 3:98–9.במעים עד אשר יחתוך גרמם ואי אפשר להחתם הבשר ההוא · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtالتحم ִ ‣ I. to be closed up: Arab.הְתַחֵּתם • Hitpaʿel וכאשר הותרו al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.1: החתולים והקשרים ביום השביעי או קרוב ממנו תעיין בו ואם ראית האבר בריא מן הנפח או ראית אותו קטן ממה שהיה לפנים בעת בריאותו שים כונתך להחתים העצם ושים עליו המחתימים כדי . → NM 1:58.שיצמח הבשר אשר יתחתם בו ויקשרהו
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.ج ُب ِّر َ ‣ II. to be mended: Arab. וזה כי מזון מימי אי אפשר Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.2: . → NM 1:58.שיתילד ממנו בשר אשר יתחתם בו העצם אבל במזון עב אשר אין בו דבקות · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirألحم ֶ ‣ I. to close up: Arab.הְח ִּתים • Hifʿil וכאשר הותרו החתולים · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.1: והקשרים ביום השביעי או קרוב ממנו תעיין בו ואם ראית האבר בריא מן הנפח או ראית אותו קטן ממה שהיה לפנים בעת בריאותו שים כונתך להחתים העצם ושים עליו המחתימים כדי שיצמח . → NM 1:57.הבשר אשר יתחתם בו ויקשרהו
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.جبر ‣ II. to mend; to set: Arab. ומזה תאר טיחה מחתימה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.5: . → NM 1:58.העצמות והפרקים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.اندمل ‣ III. to scar over (heal): Arab.
ָחַתם
110
אמר המפרש :הנגעים לא יחתימו עד Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.8 (300): . → NM 3:99.שיתנגבו נגוב שלם ולא יקל זה במזג בעלי השקוי · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirجبا ئر ‣ splints: Arab.מחתימים ַ • Plur.מְח ִּתים • Part. Hifʿil wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.1: וכאשר הותרו החתולים והקשרים ביום השביעי או קרוב ממנו תעיין בו ואם ראית האבר בריא מן הנפח או ראית אותו קטן ממה שהיה לפנים בעת בריאותו שים כונתך להחתים העצם ושים עליו . → NM 1:59–60.המחתימים כדי שיצמח הבשר אשר יתחתם בו ויקשרהו
ט · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbتكميد ִ ‣ the application of a hot compress: Arab.טבּוּל רפואת חולי הצד בהקזה ובטיבול וחלקות · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.81: . → NM 1:153.הבטן · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbنطولات ‣ fomentations: Arab.טיבולים • Plur. הדברים אשר יעזרו על בשול הליחות הם כל trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.2: .הדברים אשר יחממו במיצוע קצתם הם מזון וקצתם הם משקים וקצתם טיבולים וקצתם תחבושות → NM 1:153. ַּ.תַחת → תחת הטבור • ַטבּוּר · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerكم ّد ָ ‣ I. to apply a compress: Arab.טַבלראוי שתרחץ העין באספוג במים שנתבשל בו האזמרינו aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.22: ופינוגרקו ואם היה הכאב נקל תמשחנו פעם או פעמים ביום אחד .ואם היה הכאב חזק תטבלנו . → NM 1:153–4.פעמים רבות וכל שכן בימים הארוכים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenنطل ‣ II. to foment: Arab. בהיות המותרות הניגרים מן האף מימיות בלתי מבושלים היותינו (Sefer ha-Peraqim), 9.6: מתקנים אותם יהיה בדברים אשר תטבול הראש כדי שיחמם המוח ועם הדברים אשר תשאף . → NM 1:153.ואשר יריק באוזן
/ Gr. κοιλία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesبطن ֶ ‣ bowels: Arab.טַבע אמר אבקראט :ואולם הישישים הנה יקרה להם רוע ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): הנשימה והירידה אשר יקרה עמה השעול וטפטוף השתן ועצירתו וכאבי הפרקים וכאבי הכליות והסבוב והשתוק והנגעים הרעים וחכוך הגוף והיקיצה ורכות הטבע ולחות בעינים והנחירים וחושך . → NM 3:99.הראות ולובן העינים וכבדות השמע
].חלק[ → החליק לטבע • .חֹם → החום הטבעי • ִטְבִעי ָ .ו ִריד → הוריד אשר על פי הטבעת • ַטַּבַעת ָ.קֶצה → קצה פי הטבעת • ‣ crisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),טהרת זיעה • ָטֳהָרה → .אמר אפוקרט :טהרת זיעה מדוה מחודד תבוא בעת ארבעה עשר יום 2.23 (75) (fol. 39a): NM 3:99–100. ָ.קֶנה → קנה הטוב • ט ֹוב ֶ ׁ .שֶמן → שמן טוב • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.غّرى ‣ to agglutinate: Arab.טח בדבקות • ]טוח[ החוקן שיעשה לנגעי המעים יחובר מענינים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.43: . → NM 2:50.קובצים ומנקים ומבשלים ומרדימים החוש וטחים בדבקות הנקראים גלודטינאש · Al-Zahrāwī, K.لطخ ֵ ‣ to dirty; to foil; to rub; to smear; to stain: Arab.הִטיַח • Hifʿil al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), המוח חם לח מוליד דם קר חלוק רע אל האסטומ׳ מטיח אותה בלחותו bk. 27, fol. 144a, col. a: . → NM 4:74.קשה להתעכל וגורם אסטניסות ומסיר תאות המאכל ַ.סם → הסם המטיח • ַמִטיַח • Part. Hifʿil
112
טוֵֹחן
( ט ֹוֵחןPart.) → ָטַחן. טַֹרח → טורח. ‣ ָטחוּלspleen patient: Arab. · مطحولMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.89: הרופאים באמרם טחולים ירצו לומר במי שיקרה בטחולו קושי ואבנינות מבלתי מורסא. → NM 1:154. • ַּבַעל → בעל הטחול. • ָטח ֹורPlur. ‣ טחוריםpolyps: Arab. بواسير/ Gr. πολύπους · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Qof 9 (70): אוכל חם יש בו קביצות יסיר:קלקנת הטחורים מן האף. → NM 2:12. ‣ ְטִחיָנהdigestion: Arab. · استمراءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, col. 2: ולמי שחלשה טחינתו מן הזקנים והנמלטים מן החליים. → NM 4:74. [ • ]טחלPart. Hofʿal ‣ ֻמְטָחלsomeone suffering from an illness of the spleen: Arab. · مطحولHippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 6.43 (335) (fol. 120a): אמר כשימצא המוטחל שלשול דם ויארך בו יתחדש בו שקוי או המעדת המעים וימות:אבוקרט. → NM 3:129–30. • ָטַחןPart. ֹּכַח → הכח הטוחן • ט ֹוֵחן. ִטבּוּל → טיבול. ‣ ִטיּוּלphysical exercise: Arab. · ر ياضةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, col. 2: :הרביכות הרביכה זנה מועט וממהרת להתעכל ולרדת מן האסטומ׳ יותר מן הלחם הטבול במרק ולפי כך ראוי להנזר מן הרביכות בעלי היגיעה והטיול והרוצה להנעים גופו. → NM 4:74–5.
‣ ִטיָחהI. agglutination: Arab. · تغر ي ّةIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 128a: הוא שוה המזג בחום והקור מתדמה למזג:טין מכתום האדם אלא שיבשו יותר רב מלחותו ויש בו לחות חזק המזג ביובש ולזה יש בו דבקות וטיחה. → NM 4:75. ‣ II. liniment: Arab. · طلاءa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.1 (fol. 232b). → NM 1:95. b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 18.3: וכאשר עשינו בנקוי הגוף והוצאת החומר הנפסד ממנו נשוב אל הטיחות מחוץ. → NM 1:58. ‣ III. poultice: Arab. · لطوخAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.20 (fol. 211b): ואחר לתת על העין טיחה עשויה מאקקיא ואילווא ולבונה וכרכום. → NM 1:95. ‣ IV. salve: Arab. · لطوخIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 16.3: והנה יעשו מן המירא וקשיא ליניאה ודבש טיחות ליבלות. → NM 1:58. ִּבלּוּי → בלוי הטיט • ִטיט. • ִּבלּוּי → בלוי עב טיט. • ‣ הטיט הנאכלedible earth: Arab. · الطين المأكولIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya
113
ָט ַרח
והסותם הוא הסם אשר כאשר עבר · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 221a: .במעברם התגבר על הכח המניע לדחותו ועמד נגד כל מציק ומלא את החלל כמו הטיט הנאכל → NM 4:75. ִ.קבּוּץ → קבוץ עב טיט • ‣ phthisis: Lat. ptisis · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benטיסיס ואני אומר שחבלת הריאה תילקח על שני פנים או מעילה Samuel (Sefer Keritut), fol. 18a: . → NM 1:43–4.חיצונית או מעילה פנימית .הפנימית נקראה טיסיס ואינה מקבלת רפואה ‣ sigillate earth: Lat. terra sigillata · Bruno Longobucco, Cyrurgiaטירה חתומה • טירה Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 15a. → NM 1:45. ‣ probe: Lat. tenta · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuelטנטא וצריך שתשים עוד הטנטא בחבלה למען תכיר בעבור הדרך שלקח לו (Sefer Keritut), fol. 29a: . → NM 1:44.החץ / Gr. στραγγουρία · Maiتقطير البول ‣ strangury: Arab.טיפות השתן • טיפות ִ • Plur.טָּפהאמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): בקראט :אמנם הזקנים יקרה להם רוע הניפוש והנזל אשר עמו השעול וטיפות השתן ועוצר השתן וכאבי הפרקים וכאבי הכליות והגלגול בראש והשתוק והחבלות הרעות וחיכוך הגוף והתעורה . → NM 3:100.וחלקות הבטן ולחות העיניים והאף ואפילת הראות וכובד השמיעה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanنطل ִ ‣ to foment: Arab.הְטִּפיַח ] • Hifʿilטפח[ ואחר at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.1 (fol. 209a): הבקיעה ראוי להוציא הלחות כלו ולהדק הבקיעות בבגדים וכלונסות ואחר להטפיחם ממעלה ביין . → NM 1:95.ושמן עד היום החמישי
ִ ‣ strangury: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.31 (137) (fol. 50b):טְפטוּף וביותר זקנים יקרה דישמא ואשמא ונזילה ושעול וטפטוף ועצירת השתן וכאב הפרקים ונפרישין וסבוב ראש ושתוק ורועקניה)?( וחכוך כל הגוף והיקיצה ולחות הבטן והעינים והנחירים וחשיכות . → NM 3:100.ולכלוכם וכובד השמע
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تقطير البول ‣ strangury: Arab.טפטוף השתן • אמר אבקראט :ואולם הישישים הנה יקרה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): להם רוע הנשימה והירידה אשר יקרה עמה השעול וטפטוף השתן ועצירתו וכאבי הפרקים וכאבי הכליות והסבוב והשתוק והנגעים הרעים וחכוך הגוף והיקיצה ורכות הטבע ולחות בעינים והנחירים . → NM 3:101.וחושך הראות ולובן העינים וכבדות השמע ואלזרקה פירו׳ מראה החשמל
ּ ְ .גִבָּנה → הגבנה הטפלה בבצק • ָטֵפל / Gr.طرجهاري , readطرجهالي ‣ arytenoid [cartilage of the larynx]: Arab.טרגאאלי ἀρυταινοειδής · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haוהשפוי כובע צריך אל עצלים יאחזו הציניי אל אותו שאין שם לו Qanun), bk. 1 (fols. 46b–47a): .ועצלים יאחזו הטרגאאלי בו ויקיפוהו ועצלים ירחיקו הטרגאאלי מן האחרים ויפתחו השפוי כובע → NM 4:75. / Gr. τροχαντῆρ · Ibn Sīnā, K. al-Qānūnطروخانطير (Aram.) ‣ trochanter: Arab.טרוחמטרא ומהם עצל צמיחתו fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 53a): . → NM 4:76.מכל חיצוני עצמות הכסל ומתחבר בעליוני התוספת הגדול הנקרא טרוחמטרא הגדול · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenارتاض ָ ‣ to exercise: Arab.טַרח
טֹ ַרח
114
הגוף אשר יהיה הדם הטוב בו מעט והליחות הנאות הרבה מאד אין (Sefer ha-Peraqim), 12.7: ראוי שיתנועע בשום דבר כלל ולא יכנס למרחץ מפני שההקזה תוציא הדם הטוב ותמשוך הדם הרע המקובץ בעורקים הראשונים אשר בכבד וישלחהו בגוף כולו .אבל הרפואה המשלשלת יחדש לבעלי זה העניין נשיכה ועקיצה והתעלפות ולא ישלשלנו דבר בעל שיעור .והליחות בעבור עבים . → NM 1:154–5.יתקדמו ויסתמו המעברות ומפני זה אין ראוי שיטרח ולא יכנס למרחץ
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.أـتعب ִ ‣ to cause pain: Arab.הְט ִריַח • Hifʿil אמר בקראט :ואם כמו כן הקדים והטריח אבר Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.33 (170): . → NM 3:101.מן האיברים קודם שיחלה בעליו באותו האבר יתאחז החולי · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenر ياضة ‣ I. exercise: Arab.טַֹרח . → NM 1:154.ובתנאי שישגיחו בהגרת המותרות מגופותם בטורח (Sefer ha-Peraqim), 3.11: )‣ II. pain: Lat. labor · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 2.1 (52 איזה חולי שיהיה השינה עושה טורח היא אות מות ואם השינה תועיל אינה אות (fol. 16a): . → NM 3:101.מות ‣ rarely: Lat. raro · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benבטורח • ודע כי המורסות בעלות הליחה הפשוטות בטורח יבואו לידי Samuel (Sefer Keritut), fol. 82a: → NM 1:26.עפוש · Maimonides, Šarḥ fuṣūlمصارعون , Plur.مصارع ‣ wrestlers: Arab.טרחנים ַ • Plur.ט ְרָחן אמר המפרש :ירצה בבעלי התנועה Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.3. (30): . → NM 3:101–2.הטרחנים ודומיהם ממי שלקח התנועה המתמדת לו לאומנות · Maimonides, Šarḥ fuṣūlصر يعون , Plur.صر يع ‣ wrestlers: Arab.טרחניים ַ • Plur.ט ְרָחִני אמר אבוקרט :הגופים בסתיו Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.15 (42): ובאביב הם יותר חמים מכל מה שיהיה בטבע והשינה יותר ארוכה ממה שיהיה ויצטרך באלו העתים שיהיה מה שינתן להם מן המזונות הרבה וזה כי החום היסודי בגופים באלו שני הזמנים הרבה ולזה . → NM 3:102.צריכים אל מזון רב והראיה על זה השנים והטרחניים
ַ.סם → הסם הטריאקי • טריאקי · Ibn Sīnā, K. al-adwiyaتر ياقي ّة ‣ having theriacal (antidotal) property: Arab.טריאקיות הסמים המחזקים אשר להם al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 124a: . → NM 4:76.טריאקיות יכנסו כלם ברפואות הלב לפי שהם נאותים בטבע האדם בסגולה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.طراوة ְ ‣ freshness: Arab.ט ִריּוּת ומולידה החצץ Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, bk. 27, fol. 147a, col. b: . → NM 4:76בכליות אע׳׳פ שתשתנה כפי מיניה וסוגי בעלי חיים שלה וטריותה וישנותה ומצועה (corr.). · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.حجاب ַ ‣ pleura: Arab.ט ְרָּפ ׁ ָשה ואם יפול החץ על Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.92 (fol. 228a): . → NM 1:95–6.הטרפשה אשר בחזה יהיה קרוב מן הצלעות הקטנות ‣ lints (for dressing wounds): Ital. tessuti / Lat. licinia · Bruno Longobucco,טשטי ויזרה מזה Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fols. 14b, 27b: . → NM 1:44.במספיק על המכה ויבלול הטשטי באבק זה בעבור שזה האבק מופלא
י / Gr. ἀκροχορδών · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirثألول ַ ‣ wart: Arab.יֶּבֶלת היבלת הוא בשר · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, ch. 16.1: . → NM 4:76–7.יצמח עגול חזק קשה יצא בכל הגוף וכל שכן בידין והרגלים .חִֹלי → החולי היבש • ָיֵבׁש מי שיהיו ְ ‣ pain: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 2.6 (58) (fol. 17b):יִגיָעה . → NM 3:102.יגעים כפי קצת הגוף ולא יחושו חוזק היגיעה הנה הידיעה חולה באלו / Gr. πονέω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تعب ָ ‣ to suffer from pain: Arab.יַגע ואם היה ג׳׳כ כבר קדם ויגע אבר מן האיברים Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.33 (170): . → NM 3:102–3.קודם שיחלה בעליו הנה באבר ההוא ישתקע החולי ַּ.ב ִית → בית יד • ָיד ֶּ.דֶבק → דבק היד • ַ.מְסֵרק → מסרק היד • ֶּ.פֶרק → פרק היד • ֶּ.פֶרק → פרק קנה הזרוע הסמוך ליד • ִ.מ ְׁשמוּׁש → המישמוש בידים • ָיַד ִים • Dual ָ.יַדע → )ָ (Pass. Part.ידוַּע ַ.הְקָּדָמה → הקדמת הידיעה • ְי ִדיָעה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.علم التشريح ‣ anatomy: Arab.ידיעת החלוק • הראשון מה שיתלה ברופא מידיעת נושא Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (15): . → NM 3:103.מלאכתו והוא גוף האדם וזהו ידיעת החלוק ִ.סָּבה → באין סבה ידועה אליו • ָידוַּע ָ • Pass. Part.יַדע · Maimonides,لا يعرف له سبب ‣ spontaneous: Arab.לא נודע אליה סבה • נ ֹוָדע • Part. Nifʿal אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.5 (57): : . → NM 3:167.היגיעה אשר לא נודע אליה סבה מורה בחולי ְ .י ָוִני → יווני ‣ a day of prognostic indication: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haיום דין • י ֹוםאמר אפוקר׳ :יום שבעה עשר הוא יום דין והוא רביעי Edomi (Sefer Agur), 2.24 (76) (fol. 39b): . → NM 3:103.לארבעה עשר והיום השביעי לאחד עשר · Maimonides, Šarḥ fuṣūlيوم إنذار ‣ a day of prognostic indication: Arab.יום ההבטה • אמר אבוקרט :הרביעי מביט Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.24 (76): בשביעי ותחלת השבוע השני הוא היום השמיני והמביט בי׳׳ד הוא יום הי׳׳א כי הוא הרביעי מן → .השבוע השני והיום הי׳׳ז גם כן הוא יום ההבטה כי הוא הרביעי מן הי׳׳ד והיום השביעי מן הי׳׳א
NM 3:103. · Maimonides, Šarḥ fuṣūlيوم إنذار ‣ a day of prognostic indication: Arab.יום הוראה • אמר אבקראט :הרביעי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.24 (76): מורה לשביעי וראשית השבוע השני היום השמיני והמורה ליום הארבעה עשר יום האחד עשר כי הוא הרביעי מן השבוע השני ויום השבעה עשר גם כן יום הוראה כי הוא היום הרביעי מיום הארבעה . → NM 3:104.עשר והיום השביעי מן היום האחד עשר
ְי ָו ִני
116
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlيوم إنذار ‣ a day of prognostic indication: Arab.יום הראות • אמר בקראט :היום הרביעי Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.24 (76): יורה על היום השביעי ותחילת השבוע השני הוא היום השמיני והמורה בי׳׳ד הוא היום הי׳׳א כי הוא הרביעי מן השבוע השנית .והיום הי׳׳ז כמו כן יום הראות כי הוא היום הרביעי מיום הי׳׳ד והיום הז׳ . → NM 3:104.מן היום הי׳׳א
· · Hippocrates, Aphorismsيوم إنذار ‣ a day of prognostic indication: Arab.יום מבשר • אמר אבקראט :הרביעי מבשר בשביעי ותחלת trans. Nathan ha-Meʾati, 2.24 (76) (fol. 30b): השבוע השני הוא השמיני והמבשר לארבעה עשר יום אחד עשר כי הוא הרביעי מהשבוע השני והיום שבעה עשר ג׳׳כ יום מבשר ⟩ליום העשרים⟨ כי הוא יום ד׳ מהארבעה עשר יום והיום השביעי . → NM 3:104.מהאחד עשר
ַ.קַּדַחת → הקדחת הבאה בכל יום • ַ.קַּדַחת → קדחת יום • ַ.קַּדַחת → הקדחת העונה בכל יום • ַ.קַּדַחת → הקדחת שעונתה בכל יום • الأي ّام المنذرة ‣ the days of warning; the indicator days: Arab.ימי הבשורה • ימים • Plur.1 · Galen, De diebus decretoriis · trans. Shimshon ben Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei ויקראו אלו הימים שיראו בם אותם האותות ימי הבשורה Galenus bi-Yemei ha-Buḥran), 13: . → NM 2: 172.וימי המבט ‣ the days to be watched: Galen, De diebus decretoriis · trans. Shimshonימי המבט • ויקראו אלו הימים ben Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei Galenus bi-Yemei ha-Buḥran), 13: . → NM 2:172.שיראו בם אותם האותות ימי הבשורה וימי המבט · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenشتاء ‣ winter: Arab.ימי הקור • אבל אמצע הזמן הנקרא ֵויר ובערבי אל ַרֵביע כשיתקרב מן הקיץ ראוי (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): שיפרנס במזון מועט בין שעות ארוכים כי זה העת אפשר שיהיו הגופות בו מלאים כי הכימוסים אשר . → NM 3:105.היו נקפאים בימי הקור יתכו ויזובו
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭشتاء ‣ winter: Arab.ימות הגשמים • ימות • Plur.2 כן הראיה לפי הכח והחולי .אבל העת · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): והשנים והמנהג ודומהו על זה המשל :הקייץ יהיה ראוי בו להאכיל לפעמים רבות ומעט בכל פעם . → NM 3:104.ופעם ובימות הגשמים ראוי להרבות המזון ולמעט הפעמים ֶ.עֶצם → העצם הדומה ללמד בכתיבת היוונים • יוונים ְ • Plur.י ָוִני ָ.יָצא → ) (Part.י ֹוֵצא · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiوقود ‣ fuel: Arab.י ֹוֶקֶדת אמר אבקראט :מה שיהיה מן הגופות בגידול החום הטבעי בהם בתכלית Abuqraṭ), 1.14 (41): . → NM 3:105.הריבוי וצריך ליוקדת יותר ממה שצריכים אליו שאר הגופות ָ.יַרד → ) (Part.י ֹוֵרד .יֶֹתֶרת → יותרת صية ִ ‣ specific property: Arab.יחוּד · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahخا ّ ודע ששם רפואה תהיה פעולתה בגופותינו הנמשך אחר החומר Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (27): שלה הוא הנראה המבואר ופעולתה הנמשכת אחר צורתה לא ישוער בה כרוב הרפואות אשר לא . → NM 3:106.יתואר אליהם יחוד ולא סגולה בפעולה
117
]יסף[
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenصرف ָ ‣ unmixed: Arab.יִחיד . → NM 3:106.אמר בקראט :ומהיציאה היחידה עירוב הדם (Pirqei Abuqraṭ), 7.23 (375): ֵ.אֶבר → האיברים המיוחסים • ְמֻיָחס ] • Part. Puʿalיחס[ ‣ wine prepared from dried macerated grapes sweetened withיין הדבש השרוי • ַי ִין · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfشراب العسل النقيع honey: Arab. יין הדבש השרוי trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131b, col. a: → .חמומו ונגובו יותר מעטים מן המבושל ולפיכך הוא יותר נאות אל בעלי החמימות ובזמן הסתו NM 4:77. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirشراب صرف ) ‣ pure, unmixed wine: a) Arab.ה(יין )ה(חי • או wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 11.1: → .יקח שרש זעפראן גנים הוא אלקרטם או פריו או עלהו ויכתשהו עם מעט פלפל וישתהו ביין חי NM 1:55–6. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiالخمر الصرف b) Arab. העם אשר ימצאם כאב חזק כפלוח הראש וכיוצא בו מעובי הדם או (Sefer ha-Peraqim), 9.4: מקור בפנים יועילם שתית היין החי אחר המאכל או עם המאכל תועלת מבוארת וישקיט כאבם . → NM 2:45.בחמום היין ודקדוקו
/ Gr. ἀκρατοποσία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.الشراب الصرف c) Arab. אמר אבקראט :כאיבי העינים יתיכו אותם Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.31 (323): . → NM 3:82.שתית היין החי או המרחץ והרטיה או הקזת העורק או שתית המשלשל ب العنب ‣ grape juice (must) boiled down to a syrup: Arab.יין מבושל עד ששב כדבש • ر ّ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ואם תהיה המורסה קשה יעשה גרגור בחלב שנחלב מיד ha-Derakhim), bk. 2, ch. 17 (fol. 58a): . → NM 4:77.או בחלב אתון או ביין מבושל עד ששב כדבש · Maimonides,نتج نتائج ‣ to draw conclusions: Arab.הוליד תולדות • ה ֹוִליד ] • Hifʿilילד[ וכן Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (7): . → NM 3:106.גם כן אלו אשר יולידו תולדות מדברי אדם אחד ויקראו זה פירוש ֵ.אם → אם הילדים • ילדים ֶ • Plur.יֶלד / Lat. furfures capitis · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shemإ بر ية ַ ‣ dandruff: Arab.יֶּלֶפת זכוכית :יש לו סגולה יפרך בה החצץ המתילד Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Zayin 9 (34): . → NM 2:12–3.בכיס מקוה המים ויסיר הילפת כשרוחצין בו הראש ֶ.חְלָאה → חלאת הים • ָים .סוּס → סוס הים • ֶ.קֶצף → קצף הים • ַ.א ְרֶנֶבת → הארנבת הימית • ַיִּמי ָ.קֶנה → הקנה הימני • ְיָמִני .חֹם → חום יסודי • ְיס ֹו ִדי ‣ residue: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferנ ֹוָסף ] • Part. Nifʿalיסף[ אמר אפוקרט :בבא הזלת הבטן והקיא מן הנוסף הוא אות מרפא וחיים ומזולתו Agur), 1.2 (29): . → NM 3:151–2.יהיה ההפך ָּ.בָׂשר → בשר נוסף •
ַיֲﬠ ָרה
118
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.شهدة ‣ honeycomb: Arab.יערת הדבש • ַיֲעָרה בעור הראש תתחדש חולי מסוג המורסא יהיה בה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.54: חורים קטנים מליאים לחות רקיק ויסקוסו יאמר לו האלצעפא .ויתחדש בעור הראש חולי דומה לאילו בראייה ונקביו יותר גדולים ויותר רחבים מנקבי האלצעפא והם מליאים מלחות דומה ביערת . → NM 1:155.הדבורים וזה נקרא יערת הדבש
/ Gr. ἀφίσταμαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تبي ّن ָ ‣ to exfoliate: Arab.יָצא אמר אבקראט :כאשר עבר על הנגע שנה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.45 (337): .או זמן יותר גדול מזה יתחייב בהכרח שיצאו ממנו עצמות ושיהיה מקום הנגע אחר החתמו עמוק → NM 3:107. ַ.אֲחֵרי → אחרי צאת המאכל מן האצטומכא • ֵצאת • Inf. / Gr. ἐκ ῥινῶν αἵματος ῥυσίες · Maimonides,رعاف ‣ nosebleed: Arab.צאת דם הנחירים • אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.27 (133): : ואולם מי שעבר אלו השנים וקרב שיצמח לו השער סביב הערוה הנה יקרו לו רבים מאלו החליים . → NM 3:191.וקדחות יותר ארוכות וצאת דם הנחירים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahخارج ‣ I. exterior: Arab.י ֹוֵצא • Part. על האסטומכא קרום יקיף בבשר היוצא וזה הקרום יקשרנו עם Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.56: . → NM 1:155.הגב / Gr. ἔξω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesخارج ‣ II. external: Arab. אמר אבקראט :מי שהיה בכוליתו חולי וקרה לו ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.36 (388): אלו המקרים שקדם זכרם והתחדש בו כאב בגיד הגב הנה אם היה הכאב במקומות היוצאים . → NM 3:105.יפחד מיציאה תבא בו מחוץ
ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול היוצא הקיא • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerأخرج ‣ to translate: Arab.ה ֹוִציא • Hifʿilספר כאבי הנשים לאבקראט הוציאו חונין וביארו גליאנוס aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 24.1: . → NM 1:155.ונמצא תוספת באותו הספר הוציאו זולתי חונין וביארו זולתי גליאנוס · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.تبر ّز ‣ to defecate: Arab.הוציא ביציאה • דיות הדם הוא מפתיחת עורקים קטנים או הרקת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.64: מימיות הדם כמו שיקרה ביחוד בחולשת הכבד והכליות כי בעל העלה הזאת יקרה לו פעמים רבות . → NM 2:50.שישתין או יוציא ביציאה מימיות הדם
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haخراج ְ ‣ I. abscess: Arab.יִציָאהלפעמים יתחדש בשול חלקיי לא תבטח בו כמו שתבושל Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.53: היציאה שתחת האזנים ותחשוב שחחולה כבר נתרפא והוא ימות כי הליחות אשר בתוך העורקים . → NM 2:50.לא נתבשלו והם סבת החולי
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haبراز ‣ II. excrements: Arab.וכשיהיה החולי בבטן ויהיה עמו קדחה אז תעיין תחילה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 5.1: . → NM 2:50.ביציאה ואחר תעיין בשתן ואם לא יהיה שם קדחת אז תבדוק היציאה לבדה ‣ III. stools: Lat. secessus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.83 . → NM 3:107.א׳׳א :מי שמשתין הרבה בלילה הנה תמעט יציאתו (220) (fol. 30a): ָ.יָצא → הוציא ביציאה • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.رعاف ‣ nosebleed: Arab.יציאת דם הנחירים •
119
ָי ֵרא
אמר אבקראט :כשיפסק דם הנדות הנה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.33 (253): . → NM 3:107.יציאת דם הנחירים טוב · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanخراج ‣ abscess: Arab.יציאת מורסא • הימים אשר יעברו הארבעים יום לא יחשב שיהיה בהם ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 11.28: בחראן שיודע ולא במין ממיני ההרקה כלל אך כלות החולי אם שיבושל מעט מעט או ביציאת . → NM 2:51.מורסא
.ק ִׁשי → קשי יציאת השתן • ‣ strangury: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiיציאת השתן במכאוב • אמר אפוקרט :פגרי החורף להביא על הגופים קצת המדוים (Sefer Agur), 3.22 (128) (fol. 55b): אשר באו עליו בימי הקייץ פרצת קדחת רביעית נפח טחול אפיסת המים הרעים החולי היבש יציאת השתן במכאוב הזלת הבטן והדם וכאב היריכים פוקות מיני השעול וכאב המעי הגדול והחולי המפיל . → NM 3:107–8.רעת הליחה השחורה וכאב הגרון
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alخراجات ‣ abscesses: Arab.יציאות • Plur.פתילות ליציאות ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 23.2: . → NM 1:58.ולחזירים ואלרישה ‣ I. embrocations: Lat. embroca · Bruno Longobucco, Cyrurgiaיציקות ְ • Plur.יִציָקה ראוי שתניח היציקות מקמח Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 84b: . → NM 1:26.חיטים עם דבש ומיץ כרפס אפיאו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Naنطولات ‣ II. fomentations: Arab.הדברים העוזרים לבשול הליחות הם כל הדברים than ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.2: → .המחממים בשווי הנה קצתם הם מאכלים וקצתם משקים וקצתם יציקות וקצתם החבושות NM 2:51. · Maimonides, Šarḥ fuṣūlواضع ַ ‣ writer [of books]: Arab.מִּציַע ] • Part. Hifʿilיצע[ אמר השר משה בן עבד Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), introduction (1): האלהי׳ הקרטובי הישראלי לא אחשוב אחד מן החכמים אשר חברו ספרים חבר ספר במין ממיני החכמות והוא יכוון שלא יובן מה שיכללהו ספרו עד שיפורש .ואלו כיון כן אחד ממציעי הספרים היה כבר בטל תכלית חבור ספרו כי המחבר לא יחבר חיבורו להבין עצמו מה שיכללהו החיבור . → NM 3:137.ההוא
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.موضوع ֻ ‣ composed: Arab.מָּצע • Part. Hofʿal וידוע כי ידיעת זה החלק השביעי כלו ושמירתם מן Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): הספרים המוצעים לכל חלק מהם לא יגיע אליו תכלית פעולת הרופא ולא ישיג לזה החכם השלם . → NM 3:137.במלאכה עד שישמש את האנשים בענין בריאותם וענין חוליהם
/ Gr. ὑπέκκαυμα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerوقود ְ ‣ fuel: Arab.יִקיָדהאבל הזקנים חמימותם מועטת ומפני זה לא יצטרכו aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.14 (41): . → NM 3:108.יקידה אלא הדבר המועט כי חומם תכבה מרוב ימיהם · / Gr. ἐξίσταμαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭانخلع ָ ‣ to be dislocated: Arab.יַקע אמר אבקראט :מי שהיה בו כאב גיד trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.59 (351): → .הנשה ותקע יריכו ואחר תשוב הנה התחדש בה לחות דומה כדמות הליחה היוצאת מן הנחירים NM 3:108–9. · / Gr. ἐυλαβέομαι · Hippocrates, Aphorismsتوق ّى ָ ‣ to be careful: Lat. vereor / Arab.יֵרא
ָי ַרד
120
אמר אפוקרט :אם צריך לנקות ההרה תתנקה מן trans. Hillel ben Samuel, 4.1 (138) (fol. 19b): .החדש הרביעי עד השביעי אמנם באלה מעט אבל בקודמים לאלה והבאים אחר אלה ראוי לירוא → NM 3:109. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.نزل ب ‣ to affect; to afflict: Arab. -ירד בָ • -יַרד הכויה בברזל מלובן או ברפואות השורפות ראוי Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.6: שתעשה במקומות אשר ירד בהם מן העלות דבר גדול מרוב הליחות ורעתם כמו מה שיהיה . → NM 2:51.בשחינים הרעים
ָ .ו ִריד → הוריד הפנימי היורד • י ֹוֵרד • Part. ָ.חלוּל → החלול היורד • ָ.נבוּב → הנבוב היורד • ָ.קֶצה → הקצוות אשר הדמע יורד מהן • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanأورد ‣ to supply: Arab.ה ֹו ִריד • Hifʿil אמר משה :החזק שבפנים בשמירה מנפילת העלוף הוא ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.15: שתשים כל כונתך ומגמתך בכל חולי בשלשת האברים הראשיים ובפי האסטומכה לגודל השתוף אשר בינו ובין האברים הראשים .ושתשמור על אלו האברים כחותיהם וזה בשווי מזגם במה . → NM 2:51–2.שתורידהו על הגוף ובמה שתשים על האבר מחוץ
ֲ.הָרָקה → הרקת הירוקה מלמעלה ומלמטה • ְיר ֹוָקה / Gr. κατάρροια · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.نزل ְ ‣ I. catarrh: Arab.י ִריָדה אמר אבקראט :ואולם הישישים הנה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): יקרה להם רוע הנשימה והירידה אשר יקרה עמה השעול וטפטוף השתן ועצירתו וכאבי הפרקים וכאבי הכליות והסבוב והשתוק והנגעים הרעים וחכוך הגוף והיקיצה ורכות הטבע ולחות בעינים –. → NM 3:110והנחירים וחושך הראות ולובן העינים וכבדות השמע ואלזרקה פירו׳ מראה החשמל
1. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.إنحطاط ‣ II. decline (of a disease): Arab. והעתים אשר תועיל בהם השינה הוא אחר Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.1 (53): הכלות התחלת העונה או המורסא וכל שכן בעת התכלית .והיותר מועילה שתהיה השינה עת . → NM 3:110.הירידה / Gr. ὑποκαταβαίνειν · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqإنحطاط ‣ III. relaxation: Arab.אמר אבקראט :וכאשר היה rāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (34): החולי חד מאד הנה הכאבים אשר בתכלית האחרון יבואו בו בתחילה וראוי בהכרח שתעשה בו ההנהגה אשר בתכלית האחרון מן הדקות .וכאשר לא יהיה כן אבל יהיה סובל מן ההנהגה .מה שהוא יותר עב מזה הנה ראוי שתהיה הירידה לפי רפיון החולי וחסרונו מן התכלית האחרון
→ NM 3:109–10. ‣ cataract: a) Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferירידת המים • מראיר וב׳׳מ מררות :כלם חמים לוטשים חשכת העין ומונעים ירידת Almansur), Mem 17 (54): . → NM 2:13.המים בהם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferنزول الماء b) Arab. הלחות הבציית אשר בעין בהיותה יותר או פחות על הראוי תזיק בראותha-Peraqim), 7.69: . וכשתתעבה יחסר יציאת הראות עד שלא יראה הדברים הרחוקים ולא יבאר הדברים הקרובים. . → NM 2:52.וכשתתעבה בתכלית העובי כמו מה שיקרה בירידת המים שיצר הראות
121
]ירש[
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.نزول الماء ‣ cataract: a) Arab.ירידת המים בעין • הלחות הלבנית אם היא יותר או פחות מן הראוי Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.69: תזיק בראות העין .ואם יתעבה תחסר הראות עד שלא יראה הדברים הרחוקים ולא יתבאר הדברים . → NM 1:155–6; corr.הקרובים .ואם יתעבה בתכלית כמו שיקרה בירידת המים בעין ימנע הראות 4:229. b) Lat. descensus aque ad oculos; fluxum reumatis ad oculos (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ונאמר שכאב הראש כאשר התמיד והתחזק והשקיקה גם כן כאשר התמיד ben Zuhr), ch. 28: . → NM 4:77.יקרה ממנו ירידת המים בעין ונשירת שער העפעפים ‣ omentum: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferיריעת החלב • ְי ִריָעה .שברה ונפסקה יריעת החלב תדין כי באמת יתעפש החלב ההוא Agur), 6.58 (350) (fol. 110a): → NM 3:111. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtالحجاب الملتحم ‣ conjunctiva: Arab.היריעה הלבנה • al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 40b): → .ואולם הסבה מבפנים הוא מותר יטה אל היריעה הלבנה וינפחה כמו שיקרה לשאר האברים NM 4:77. ַּ.כף → כף הירך • ָיֵרְך ַּ.פַחד → 2פחד הירך • ִ.ע ָ ּקר → עיקרי הירכים • ְיֵרַכ ִים • Dual ַּ.פַחד → 2פחדי הירכים • .רֹאׁש → ראשי הירכים • · البقلة الحامضة ‣ (lit., the sour plant); prob., a kind of sorrel: Arab.הירק החמוץ • ֶיֶרק Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ירקי שדה מיניה רבים והם כלם בכלל ובפרט מולידים ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136a, col. b: מרה שחורה והם רחוקים ממזג האדם ואין ראוי לזון בהם אלא בעת הצורך כירק הססי והירק . → NM 4:78.החמוץ
· Al-Zahrāwī, K.البقلة الحرشا ‣ field mustard [Sinapis arvensis L.]: Arab.הירק הססי • al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), ירקי שדה מיניה רבים והם כלם בכלל ובפרט מולידים מרה שחורה bk. 27, fol. 136a, col. b: . → NMוהם רחוקים ממזג האדם ואין ראוי לזון בהם אלא בעת הצורך כירק הססי והירק החמוץ 4:78. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahحضرة ַ ‣ greenness: Arab.י ְרָקנוּת המורסות הבאות מסבת דם המתחדשות מבלתי סבה מבחוץ Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.50: כשתשרטנו תביא על בעליהם רעה רבה וכל שכן אם תרצה לעשותה בתחילת החולי .אבל כשהחולי יאריך אינו רע שתשרטנו .וכן המורסא הנקראת ריזיפילא בערבי חמרה כשתגיע עניינה לשחרות . → NM 1:156.או למראה העופרת או לירקנות טוב לשרט / Gr. ἴκτερος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.يرقان ְ ‣ jaundice: Arab.יַרְקַרקּוּת אמר אבוקרט :כשקרה הירקרקות בקדחת לפני יום Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.62 (199): . → NM 3:111.השביעי הוא סימן רע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.أورث ‣ to cause: Arab.ה ֹו ִרישׁ ] • Hifʿilירש[
]י שן[
122
והפירות הרטובים כלם רעים הכימוס ואם יפסדו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.51: . → NM 2:52.באסטו׳ יורישו ארס כסמי המות · Maimonides, K. al-fuṣūlمنو ّمات ‣ soporifics: Arab.מישנים ְ • Plur.מַי ּ ׁ ֵשן ] • Part. Piʿelישן[1 הרפואות המשקיטות הכאבים fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.38: והם אותם אשר יעורב בהם המרדימים החוש והמישנים אין ראוי שיוקחו אלא במקום שהכאבים . → NM 2:59.הם חזקים וקשים
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liأزمن ִ ‣ to become chronic: Arab.הְתַי ּ ׁ ֵשן ] • Hitpaʿelישן[2man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.81 והפלחים יקרו הרבה מצד נגוב הצואה ואומץ המעים וכשיתישנו ולא יועיל בהם סם (fol. 223b): . → NM 1:96.ראוי לגרדם בפי המסמר גרע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمعتدل ָ ‣ moderate: Arab.י ׁ ָשר הדברים אשר יעזרו על בשול הליחות הם כל הדברים אשר יחממו (Sefer ha-Peraqim), 8.2: במיצוע קצתם הם מזון וקצתם הם משקים וקצתם טיבולים וקצתם תחבושות והחפיפה הישרה . → NM 1:156.והמרחץ הממוצע הוא מזה הסוג
ֵ.אֶבר → האברים הישרים • ְ.מִעי → המעי הישר • ָ.עָצל → העצל הישר מעצלי הבטן • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haوتدي ְ ‣ sphenoid [bone]: Arab.יֵת ִדיאמנם מושב וכן המוח הוא העצם אשר יסבול וישא Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29b): . → NM 4:78.שאר העצמות ויאמר לו היתדי · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerموت ّر ְ ‣ tense: Arab.מֻיָּתר ] • Part. Puʿalיתר[כל מיני תנועות המושקולי ארבעה וזה או שיתקבץ או aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.24: . → NM 1:162.שיתפשט או שיתעקם או שישאר נמשך מיותר · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.توت ّر ִ ‣ to become tense: Arab.הְתַיֵּתר • Hitpaʿel אמר משה זה שגמר דעתו במאמרו באלו הארבעה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.25: תנועות הוא שהרצון כשישלח הכח הנפשיי בעצבים נוכח מושקולו מן המושקולי כשירצה להכפיל בהם אותו האיבר לצד התחלתו יכפול האבר ההוא .וכן כשירצה להשאיר האבר נמשך תפשוט . → NM 1:156–7.הרצון אותו המושקולי עם המושקולי שהוא נכחו ויתיתרו יחד
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerأوتار ‣ tendons: Arabיתרים ֶ • Plur.יֶתרהקשרים העגולים והיתרים יחשוב מי שאין לו עיון בניתוח aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.7: . → NM 1:157.שהן עצבים ולא היינו כמו כן מכירים אחד מהם לולי רפואת הניתוח · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenتو ُت ّر ְ ‣ stretching: Arab.יֵתרוּת אמר המפרש :כי יחדש בבטן המשכה ויתרות ויעזור על השליה (Pirqei Abuqraṭ), 5.49 (269): . → NM 3:111.שתהיה נופלת · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibحجاب ‣ diaphragm: Arab.יֶֹתֶרתאמר אבקראט :הכאבים אשר יהיו למעלה מהיותרת יורו על bon (Pirqei Abuqraṭ), 4.18 (155): .שההרקה ברפואה מלמעלה והכאבים אשר מלמטה מן היותרת יורו על שההרקה ברפואה מלמטה → NM 3:105–6.
כ · Galen, attr., Prohiإغماء ‣ coma; faint; swoon; unconsciousness: Arab.כאב המוח • ְּכֵאבאני bition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 1: . → NM 4:78.הנחתי ספר בד׳ מאמרים .הראשון מי שיקבר ועודנו חי מפני כאב המוח ‣ colic: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 3.22כאב המעי • אמר אפוקרט :פגרי החורף להביא על הגופים קצת המדוים אשר באו עליו בימי (128) (fol. 55b): הקייץ פרצת קדחת רביעית נפח טחול אפיסת המים הרעים החולי היבש יציאת השתן במכאוב הזלת הבטן והדם וכאב היריכים פוקות מיני השעול וכאב המעי הגדול והחולי המפיל רעת הליחה . → NM 3:111–2.השחורה וכאב הגרון
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haمغس ‣ colic: Arab.כאב מעים •ואמנם הרפואה המשלשלת מחדשת לבעל הענין הזה כאב Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 12.7: . → NM 2:52–3.מעים ועקיצה ועלוף ולא יורק דבר שיהיה לו שעור ‣ severe colic: Gr. εἰλεοί · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephכאב המעיים הדקים • ובחורף יקרו רוב חולאי הקיץ וקדחות רביעיות מעורבבת ועובי הטחול Delmedigo, 3.22 (128): והשקוי והשדפון וטפטוף השתן וחלקות הבטן ושלשול הדם וכאב גיד הנשה ואסכרה וגניחה וכאב . → NM 3:112.המעים הדקים והכפיון והשוטות והשחורה
‣ pleurisy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),כאב הצדדים • צרות יום הקור הם כאב הצדדים ותחת הצלעות והריאה וזוב הנחירים 3.23 (129) (fol. 55b): . → NM 3:112.והשזרה סתימת המקורות ותרדמת הגוף · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyهيضة ‣ cholera: Arab.כאב הקיבה •אמר המפרש :מטבע החולי עצמו תדע האם קצהו ימהר או mous (Pirqei Abuqraṭ), 1.12 (39): יאחר .כי מדוה הצד ומדוה הריאה ומדוה הטרפש הם חליים חדים והאסכרה וכאב הקיבה וחולי . → NM 3:113.הקווץ הם חליים חדים מאד ‣ gout: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferכאב קשרי העצמות • ספור זמן רפואת צמח הצומח במי שסובל כאב קשרי העצמות Agur), 6.49 (341) (fol. 107b): . → NM 3:113.לסוף מ׳ יום ‣ ophthalmia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferכאב הראות • ערך ימי הקייץ להוליד הקדחת מחודדת גם שלישית והקיא ואפיסת Agur), 3.21 (127) (fol. 55a): . → NM 3:113–4.הלב כאב הראות והשמע חבורות הפה ומיני השחין הדק ‣ pneumonia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferכאב הריאה • צרות יום הקור הם כאב הצדדים ותחת הצלעות והריאה וזוב Agur), 3.23 (129) (fol. 55b): . → NM 3:113.הנחירים והשזרה סתימת המקורות ותרדמת הגוף ‣ pleurisy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferכאב תחת הצלעות • גדל כאב תחת הצלעות אם לא יתרפא עד י׳׳ד יום לאות כי יקבץ שם Agur), 5.8 (228) (fol. 81a): . → NM 3:114.עב טיט ויעבר עליו לחולי אחר · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭانتهك ִ ‣ to be emaciated: Arab.נְכָאה ] • Nifʿalכאה[ אמר המפרש :המוֶֹתן במה שבין הערוה trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.35 (87): והטבור יהיו חלקי הבטן שלשה המקומות אשר תחת החלצים וסמוך לטבור והמותן ובהיות אותם
המקומות יותר עבים הוא יותר טוב .ובהיותם כחושים העניין יותר רע וזה כי הוא סימן רע ⟩…⟨ . → NM 3:114.ושהוא יורה על חולשת אותם האיברים אשר נכאו ונתכו
ָכֵּבד
124
/ Gr. ἐκτετηκός · Maimonides, Šarḥ fuṣūlمنهوك ִ ‣ emaciated: Arab.נְכֶאה • Part. Nifʿal אמר בקראט :היותר טוב בכל Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.35 (87): חולי הוא שיהיה מה שסמוך לטבור ולעצם שלערוה לו עובי וכשיהיה רקיק מאד נכאה זה רע ובהיות . → NM 3:155–6.זה כמו כן השלשול בזה פחד
ָ.חֵצר → חצר הכבד • ָּכֵבד1 ‣ people who lisp: Gr. τραυλοὶ · Hippocrates, Aphorismsכבדי הלשון • כבדים ָּ • Plur.כֵבד2 → .כבדי הלשון לרוב הם נאחזים משלשול בטן ארוך · trans. Joseph Delmedigo, 6.32 (324): NM 3:115. ‣ people who lisp: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferכבדי הפה • כבדי הפה הנקראים טרבולי בסגולה טפלים בדיאריאה ארוכה Agur), 6.32 (324) (fol. 103b): . → NM 3:115.ונקראים בלבי ונעשה או מרוב לחות המוח או מרטיבות הלשון או שניהם יחד כֶבד ‣ strangury: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiכובד הזלת השתן • ּ ֹ אמר אפוקרט :כח יבשות האויר בהמנע הגשם יוליד תחלואי (Sefer Agur), 3.16 (122) (fol. 53b): . → NM 3:115.העיניים כאב קשרי הדבקים כובד הזלת השתן ונזילת דם ‣ evacuation; purgation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haכיבוסים ִּ • Plur.כבּוּסאמר אפוקרט :בימי הקייץ תרגיל רוב כיבוסיך למעלה Edomi (Sefer Agur), 4.4 (141) (fol. 59b): . → NM 3:115–6.ובימי הקור למטה ְ ‣ clean: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמֻכָּבס ] • Part. Puʿalכבס[ → .גוף אשר אינו מכובס אם ירבה לאכל יזיק אליו ויוסיף חולי Agur), 2.10 (62) (fol. 35b): NM 3:130. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemأفطس ַּ ‣ blunt: Arab.כד וזאת צורת הכלי יהיה קצהו Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.85 (fol. 224b): האחד הכפוף חד והקצה האחר בלתי חד והקצה הדק לא יהיה בדקות מסמר הגרע אבל יהיה כד . → NM 1:96.מעט
ֹּ.כֶבד → כובד ִׁ .שפּוּי → שפוי כובע • כּ ֹוַבע ַ.סם → הסם הכווה • כּ ֹוֶוה ָּ • Part.כ ָוה ָּ.כ ָוה → ) (Part.כּ ֹוֶוה · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbتق ُل ّص ִ) ‣ I. contraction: Arab.קוּוּץ ִּ (see also:כוּוּץ לתנועות כל המושקולי צד אחד והוא הכווץ trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.71: . → NM 1:157.והקבוץ אל התחלתו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.تشن ّج ‣ II. spasm: Arab. וראוי להזהר שלא Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.6 (fol. 204a): . → NM 1:96.לכוות כלל הנטייה המתחדשת מן הנגוב וכווץ העצב ַּ.כ ֶ ּוֶרת → כוורת ָּ.כַזב → ) (Part.כּ ֹוֵזב ֹּ.כַח → כוח · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfكلية (Aram.) ‣ kidney: Arab.כּ ֹוְלָיא כשיתחדש · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.37 (fol. 206b): בכליות כאב מרוח עבה או קרירות ויחסר בסבתם המשגל ראוי לכוותו במתניו על עצם הכליות . → NM 1:96.כויה אחת על כל כוליא וכוליא במכוה המסמרי אשר קדם זכרו
125
ָכּחוּשׁ
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), . → NM 2:53.הכוליא הימנית יותר גבוהה עד שבקצת בעלי החיים נוגעת לכבד 1.62: · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanأرشد ִּ ‣ to advise: Arab.כ ֵ ּון ] • Piʿelכון[ לכן אכוין לשמור טבעי הסמים המורגלים להעשות הרבה ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.67: . → NM 2:53.בכל מקום מפורסמים שמותיהם היורדים בתוך הגוף ִׁ .שעוּר → השיעור המכוון • ְמֻכ ָּון • Part. Puʿal · Maimonides, K. alالمحاجم ‣ cupping glasses: Arab.הכוסות המוצצים • כוסות • Plur.כּ ֹוסהרקת ארס בעלי החיים fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.119: מן העקוץ ברפואות המושכות משיכה חזקה וישנוהו ויעתיקוהו ממה שהוא עליו אם ברפואות משנות איכות הארס או ברפואות משנות עצמיותו .ומה שמושך משיכה חזקה מבלי חמום קרני . → NM 2:53.המציצה החלולים והכוסות המוצצים
‣ cotyledons: Gr. κοτυληδών, Plur. κοτυληδόνες · Hippocrates, Aphorismsכוסות הרחם • והממוצעות בבשר עם )*אם( מפילות בחדש השני או · trans. Joseph Delmedigo, 5.45 (265): השלישי בלי סבה מבוארת תדע שכוסות הרחם מליאים מליחה דבקיית ואינן יכולים להחזיק העובר . → NM 3:116.מפני הכובד וקשורי השוליא נפרקים
جفر ّى ;كفر ّى ‣ envelope, spathe of the palm flower: Arab.כופרי (Aram.) • Plur.כּוָּּפָרא · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer הכופרי והוא לולבי הדקל הרך הנקרא בלשונם אלג׳פרי ha-Shimmush), bk. 27, fol. 140a, col. a: . → NM 4:78–9.קודם יביא פריו קרוב מטבע הקור של דקל ֻ.זֲהָמה → זוהמת הכוורת • ַּכ ֶ ּוֶרת · ‣ surgeons: Lat. cyrurgici · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaכורתים • Plur.כּ ֹוֵרת כונת הכורתים צריך שיהיה על ג׳ מיניםtrans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 4b: : . → NM 1:26–7.האחד הדבקת החלקים שנפרדו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferمّري ‣ garum: Arab.כּוָּתח ראוי להקדים תחילה מכל מה שהאדם אוכל ושותה מה שיהיה מחליק לטבע ha-Peraqim), 17.33: . → NM 1:157.כמו היינות המתוקים והירקות המחליקות הנעשות עם השמן והכותח ֵ.צָלע → צלעות כוזבות • כּ ֹוֵזב ָּ • Part.כַזב כַח ֶ.חְסר ֹון → חסרון הכח • ּ ֹ ‣ the digestive faculty: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1:הכח הטוחן • . → NM 4:79.והשלישי הכח הטוחן והוא אשר יבשל המאכלים הנמשכים ויטחון אותם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alالقوة الغاذية ‣ the nutritive faculty: Arab.הכח המפרנס •והכח אשר יפרנס האבר עד שיצמח ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.72: . → NM 1:164–5.ויגדל או שיחליף עליו מה שהותך ממנו הוא הכח המפרנס ‣ the expulsive faculty: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1:הכח המשליך • והרביעי הכח המשליך והוא אשר ישליך הפסולת הנותר מן המאכלים אחר קחת האברים מהם כל . → NM 4:79.צרכם
ְ.נִפיָלה → נפילת כח • ‣ the retentive faculty: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1:הכח העוצר • . → NM 4:79.והשני הכח העוצר והוא המעכב אותם ומונע יציאתם עד שתפעל בם התולדה מפעלה ָּ.כַחׁש → )ָּ (Pass. Part.כחוּׁש
ָכַּחל
126
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirاكتحل ָּ ‣ to apply as a collyrium: Arab.כַחל ויעשה ממנו · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 4 (fol. 45a): גרגרים קטנים ויקח ממנו אחת וישרה אותה במי מטר ויטיף ממנו בעין או תחכך אותה על המשחזת . → NM 4:79–80.ויכחול בו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alاكتحل ֻ ‣ to be used as a collyrium: Arab.הְכַחל • Hofʿalולא יופשט חזקו ברוח זולת qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 125a: רוח אבל הוא נאות לעצם הרוח כלו עד שהוא יועיל לרוח אשר במוח למה שנתפרסם ממנו מחזוק . → NM 4:80.הראות כאשר יוכחל בו
/ Gr. καρφαλέος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭقحل ָּ ‣ dry: Arab.כחוּש ָּ • Pass. Part.כַחׁש אמר אבקראט :מי שהיה עורו נמשך · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.71 (291): → .כחוש קשה הנה הוא ימות מבלתי זיעה ומי שהיה עורו רפה ספוגי הנה הוא ימות עם זיעה NM 3:116–7. ַ.קַּדַחת → קדחות הצמוק והכחש • ַּכַחׁש ִּ.כבּוּס → כיבוס ִ.צנּ ֹור → צנור הכיור • ִּכיּ ֹור · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقيلة ִּ ‣ hernia: Arab.כיס ויש חולי קטון ומקומו גדול והכיס אשר ירדו בו מעט מן המעים יותר גדול ha-Peraqim), 9.102: . → NM 1:158.ויותר חזק וכן בשאר החליים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerقيلة اللحم ‣ sarcocele: Arab.כיס הבשר •קושי הבצים נקרא כיס הבשר כמו שנקרא הלחות aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.57: המימיי המתקבץ בקרומות אשר סביבות הבצים כיס המים .אבל כיס החלב וכיס המעים והחולי המורכב מהם כלומר כיס החלב והמעים הם שמות בדויים מן הרופאים החדשים אשר קורין כל . → NM 1:158.המורסות המתחדשות במה שסמוך הביצים כיס בערבי קילה
ַ.הָּגָרה → הגרת הבשר בכיס • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قيلة الثرب ‣ epiplocele: Arab.כיס החלב • קושי הבצים נקרא כיס הבשר כמו שנקרא הלחות Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.57: המימיי המתקבץ בקרומות אשר סביבות הבצים כיס המים .אבל כיס החלב וכיס המעים והחולי המורכב מהם כלומר כיס החלב והמעים הם שמות בדויים מן הרופאים החדשים אשר קורין כל . → NM 1:159.המורסות המתחדשות במה שסמוך הביצים כיס בערבי קילה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.غلاف القلب ‣ pericardium: Arab.כיס הלב • ואחד מנכח כיס הלב ומשלח אליו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 64a): . → NM 4:80.שריגים רבים מתחלקים כשער וזנין אותו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerقيلة الماء ‣ I. hydrocele: Arab.כיס המים •קושי הבצים נקרא כיס הבשר כמו שנקרא הלחות aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.57: המימיי המתקבץ בקרומות אשר סביבות הבצים כיס המים .אבל כיס החלב וכיס המעים והחולי המורכב מהם כלומר כיס החלב והמעים הם שמות בדויים מן הרופאים החדשים אשר קורין כל . → NM 1:159.המורסות המתחדשות במה שסמוך הביצים כיס בערבי קילה והכליות ‣ II. urinary bladder: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1: מושכות המים הרעים אשר בדם ומתפרנסות ממעט האדמימות הנשאר בו ושולחות המותר . → NM 4:80.אל כיס המים והוא מזומן לקבלו ולהוציאו לחוץ על פי האבר הקטן והוא השתן
127
]כ ל ח [
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قيلة الأمعاء ‣ enterocele: Arab.כיס המעים • קושי הבצים נקרא כיס הבשר כמו שנקרא הלחות Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.57: המימיי המתקבץ בקרומות אשר סביבות הבצים כיס המים .אבל כיס החלב וכיס המעים והחולי המורכב מהם כלומר כיס החלב והמעים הם שמות בדויים מן הרופאים החדשים אשר קורין כל . → NM 1:159.המורסות המתחדשות במה שסמוך הביצים כיס בערבי קילה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaمثانة ‣ urinary bladder: Arab.כיס מקוה המים • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.38 (fol. 206a): כשיתחדש בכיס מקוה המים חולשה ורפיון מקרירות ולחויות עד שלא יוכל להחזיק השתן ראוי . → NM 1:97.לכוותו כויה אחת למטה מן הטיבור על הכיס במקום שיתחיל שער הזקן התחתון כי הטחול ‣ gallbladder: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 8.1:כיס המרה • . → NM 4:80–1.הוכן למשוך ממנה המרה השחורה וכיס המרה לטהר הדם ולנקותו
· a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liأوعية ‣ vessels (i.e., blood vessels): Arab.כיסים • Plur.man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.4 . → NM 1:97.הכיסים היורדים מן הראש אל העינים (fol. 209b): b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb· trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 18.8: מי שהרבה במנוחה יוליד בגופו מזה שני מיני המילוי כולם כלומר המילוי אשר לפי הכיסים . → NM 1:158.והמילוי אשר יהיה לפי הכח
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.لثة ‣ gums: Arab.ככים ַּ • Plur.כך ומהם מקרים Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 18 (fol. 59a): נסתרים כמו שירגיש החולה בתוך שניו דפיקה וכאב חזק ויראה גלויה כאלו אין בה חולי ואולם יקרה להם זה מפני רבוי המותרות והגרתם בהם מן הראש או מן האצטו׳ או מחדוד מותרות נפסדות . → NM 4:81.נוטות אשר הם נמשכות אל הככים ר׳׳ל מושבי השנים
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtالك َل ْب الك َل ِب ‣ a mad dog: Arab.כלב שוטה • ֶּכֶלב והטובה al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, cf. 13.1: שבראיות והאותות עליו גם כן לקחת פת לחם ולמשוח אותה מן הדם היוצא מן המקום הנשוך ואחר כן ישליכנה לכלבים ואם לא יאכלוה ידע כי הנשיכה נשיכת כלב שוטה ואם יאכלוה ידע כי . → NM 1:59.הכלב אשר נשכו משאר הכלבים
ֵ ׁ .שן → השנים הכלביים • ַּכְל ִּבי ַּ.תֲא ָוה → התאוה הכלבית •
/ Gr. κρίνομαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭانقضى ָּ ‣ to come to a crisis: Arab.כָלה אמר אבקראט :השלישית היותר · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.59 (196): . → NM 3:117.ארוכה שתהיה תכלה בשבעה סבובים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atرفائد ‣ pads: Arab.כלונסות ְּ • Plur.כל ֹוָנסtaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction (fol. 201b): וראיתי אחר מתעסק בזאת המלאכה בכדי חייו אצל קצת קציני ארצותינו ונתחדש לסריס שחור שנשבר שוקו קרוב מן הערקוב ונתחדשה בו חבורה ומהר הסכל בסכלותו והדק השבר על החבורה . → NM 1:97.בכלונסות ובקשישים
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atهرم ֻ ‣ old: Arab.מְכָלח ] • Part. Hofʿalכלח[בשר taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 142b, col. b: . → NM 4:81.הכבש המוכלח יותר רע מכל מיני בשר הצאן
128
ַכָּלחוּת
‣ ַּכָלחוּתold age: Arab. · هرمAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143a, col. a: ולאכול מבשר הצלעות ולבשלו אספידבאג׳ה מתובלת בשווי או לבשלו בדבש וכל שכן הקרוב אל הכלחות. → NM 4:81–2. ‣ כלי ברזל • ְּכִליknife (i.e., surgical knife): Arab. · حديدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.74 (fol. 221a): וראוי לי שאזכור בזה המאמר הצמח החם אשר יקרה ברחם כשיהיה מן הצמחים המקבצים מוגלא איך תהיה דקירתו בכלי ברזל. → NM 1:97–8. • ‣ כלי זכוכיתcupping glass: Arab. محجمة/ Gr. σικύα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.50 (270): כשתרצה שיעצר:אמר אבקראט דם הנדות שים בכל אחד משדיה כלי זכוכית מן היותר גדולים שיהיו. → NM 3:117. • ‣ כלי הממששprobe: Lat. tenta · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 37a: ואף על פי כן הנגע הבא אל הבשר אינו מכאיב כל כך כמו הבא אל הגיד ובסגולה כאשר יגע בעומקה בכלי הממשש הוא טנטא בלעז. → NM 1:27. • ‣ כלי המציצהcupping glass: Arab. · محجمةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 14b): ואולם כשיתחמם מחום השמש והאויר הנה הראש יתחמם וימשוך אליו המותרות מכל הגוף כמו שימשוך כלי המציצה. → NM 4:82.
b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.50 (270): כשתרצה להפסיק דם נדות אשה תשים על כל אחד משדיה כלי המציצה:אמר אבוקרט מהגדול שאיפשר להמצ. → NM 3:117. • ‣ הכלי הנוקבdrill: Arab. · مثقبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.2 (fol. 332b): אמנם איכות → הנקב סביב העצם הנשבר הוא לתת הכלי הנוקב על העצם ולסובבו עד שיודע שהעצם מפולש NM 1:104 (s.v. )מקבת. • ( ‣ כלי שעושים ⟩בו⟨ מי ורדיםlit., a vessel for making rose water); alembic: Arab. · أنبيقIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 4 (fol. 9b): וישים האלקנה בכלי שעושים מי ורדים. → NM 4:82. ‣ ְּכָלָיהphthisis: Arab. · سّلMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.12 (39): והשקוי וחולי הדאגה וחולי מיעים והכליה והוא נגע הריאה הם חליים ישנים. → NM 3:117–8. ‣ ִּכָּלי ֹוןI. dissipation: Lat. resolutio / Arab. · تحل ّلGalen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 3.2: ואולם הבריאות היותר משובחת משני אלו היא אותה שהיא בכליון. → NM 2:166. ‣ II. phthisis: Arab. ل ّ · سMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.29 (135): ואמנם הבחורים יקרה להם רקיקת דם וכליון:אמר אבוקרט → וקדחות חדות וכפייה ושאר החליים אלא שרוב מה שיקרה להם הוא מה שזכרנוNM 3:118. ‣ ְּכִליִליcoronal: Arab. · إكليليIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): ומן הראשונים שלב משותף עם המצח קשתי ( ונקרא הכלילי כן. → NM 4:82.
129
ָכּ ָנף
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haمقلة ‣ eyeball: Arab.כלל העין • ְּכָללהפרק הרביעי בנתוח עצלי כלל העין ואמנם העצלים Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 43a): המניעים לכלל העין הם עצלים ששה ארבעה מהם בצד הם הארבעה למעלה ולמטה בשתי קצוות . → NM 4:82.העין הנקרא מאקים
‣ fungus: Lat. fungus · Bruno Longobucco, Cyrurgiaכמיהים ְּ) • Plur.כֵמָהה ָּ (also:כֵמַה והיא מורסא בשרית גדולה ורכה Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 89b: . → NM 1:27.ודומה לכמיהים פונגו בלעז ָּ.כֵמַה → ְּכֵמָהה · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالكموني ‣ the cumin [stomachic]: Arab.הכמוני • ַּכמּ ֹוִני עוד החולקים מן הרופאים יחשבו שיש · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 133a: מן הטריאק והמטרידיטוס חום עובר הגבול ויעמדו מלהשתמש בשעור חצי משקל ממנו ולא יעמדו . → NM 4:82–3.מלהשתמש בארבעה משקלים הכמוני ומן הפלפליי
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.صير ָּ ‣ fish brine: Arab.כַמְך
ואמנם הכמך העשוי Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 150, col. b: → .ממנו חם יבש גורם צמא ולוטש האסטומכא מהליחה הלבנה העבה והתמדתו מפסדת הדם NM 4:83. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferقاعدة ֵּ ‣ basis: Arab.כן1 .ונבראו העצמות שהכנים שלהם יותר רחבים וראשיהם יותר דקים ha-Qanun), bk. 1 (fol. 39b): → NM 4:83–4. · Ibnبلاذر ‣ marking nut [Semecarpus anacardium]: Arab.כיני הפיל • כנים ֵּ • Plur.כן2 al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haוהיותר מיוחד להועיל בו הרפואה העשויה בכיני הפיל הוא Derakhim), bk. 1, ch. 14 (fol. 21b): . → NM 4:84.בלאדור כשישתה ממנו בכל יום מדרהם עד שקל במים חמים על צום הנפש ֻ.סָּכר → סוכר כנדי • )קנדי (also:כנדי ֻ.סָּכר → סוכרי קנדי • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alتمّكن ִ ‣ to be firmly established: Arab.נְכַנס ] • Nifʿalכנס[בכל מיני ההדרוקן הכבד בעצמו הוא ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.65: אשר לא ישנה מה שיבואנו מן המזון אל הדם בסבת רוע מזג קר שולט על אחד מכלי המזון או אחד מכלי הניפוש וישוב ממנו אל מה שקרוב ממנו מן האברים עד שיגיע הקור בעצם הכבד בשיתוף . → NM 1:159.הגידים והמחלה תכנס בכבד בעצמו ויתחדש ההדרוקן
/ Gr. ἔσω · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭداخل ִ ‣ internal: Arab.נְכָנס • Part. Nifʿal ואם היה הכאב ההוא במקומות · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.36 (388): . → NM 3:156.הנכנסים הנה יותר קרוב שתהיה המורסא הנק׳ דבילה מב b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), המנוחה הנכנסת אי אפשר שתדענה באמת בעת מן העתים אך תושג אם יהיה הדפק חזק 4.36: . → NM 2: 66–7.מאד ותכבוש עליו בידך כבישה חזקה / Gr. ἀπόφυσις ἐγκάρσια · Ibn Sīnā,جناح ָּ ‣ (lit., wing); transverse process: Arab.כָנף K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): → .ומה שיהיה מאלו מונחים לאחור נקרא קוץ וסנסן ומה שיהיה מונח ימין ושמאל נקרא כנף NM 4:84.
130
[]כסה
[ • ]כסהPart. Piʿel ֵחֶלב → החלב המכסה • ְמַכֶּסה. • ֵחֶלב → החלב המכסה )את( הקרב. • ‣ המכסה המבדילdiaphragm: Lat. diafragma · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5a: או שבמכסה המבדיל ונקרא שבר. → NM 1:29–30. ‣ ִּכסּוּיmembrane: Arab. · غشاءMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.46 (266): כשתהיה האשה על עניין יוצא מן הטבע:אמר אבקראט בשמנות ולא תתעבר הנה הכסוי הפנימי מכסויי הבטן הנקרא החלב המכסה סותם לה פי הרחם ולא תתעבר עד שתכחיש. → NM 3:118.
ֶעֶצם → עצם הכסל • ֶּכֶסל. • Plur. ‣ כסליםinward parts: Arab. حشا, Plur. · أحشاءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 148b, col. a: כסלי העוף מיוחסים אל בשרו כיחס כסלי כל בעלי חיים ⟩מיוחסים⟨ אל בשרו:איברי העופות. → NM 4:85. • ַמָּטה → מה שלמטה מצדי הכסלים. • ַּתַחת → תחת הכסלים. ‣ ָּכַסףto have appetite: Arab. · اشتهىMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.32 (84): וכאשר היה בתחלה לא יכסוף בעבור שהטבע מתעסק בבשול ומעת שמתחיל לכסוף תדע שכבר נתבשלו התערובות ודאי עניינו על הרוב לטוב. → NM 3:118–9. ִסיג → סיג הכסף • ֶּכֶסף. ‣ ַּכףkneecap; patella: Lat. rotula · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 63b: ומצד פנים לא תעשה השמטה בעבור הכף שמונעה. → NM 1:27. • ‣ כף הירךI. the acetabulum of the femur: Arab. · حّق الوركAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 231b. → NM 1:98. ‣ II. hip joint: Arab. · وركAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.40 (fol. 203): לפעמים תשתפכנה לחויות עבות אל כף הירך ותהיינה סבה לצאתו ממקומו. → NM 1:98. ( ָּכפוּלPass. Part.) → ָּכַפל. ַלחוּת → הלחות הכפורית • ְּכפ ֹו ִרי. ‣ ִּכְפי ֹוןepilepsy: Arab. · صرعa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 132a, col. a: והכווץ והמשיכה המביאים אל הכפיון. → NM 4:85. b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 2.45 (97) (fol. 38a): אמר בעל הכפיון אם יהיה בחור הנה רפואתו תהיה בייחוד בהעתקו בשנים והארצות:אבוקרט וההנהגה. → NM 3:119. ‣ כפיפת הארכובה • ְּכִפיָפהthe knee pit (popliteal fossa): Arab. · مثنى الركبةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1, fol. 67a: והאמצעי נמתח בכפיפת הארכובה יורד. → NM 4:85.
131
]כ ר ח [
· Ibn Sīnā, K. alمعطف المرفق ‣ the elbow pit (cubital fossa): Arab.כפיפת המרפק •Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fols. 65b–66a): .והשני פונה אל מקום כפיפת המרפק בחיצוני הקנה ומתערב בעומק בשריג גם כן מן האצ⟩י⟨לי → NM 4:85–6. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenانثنى ָּ ‣ to be flexed: Arab.כַפל אמר משה זה שגמר דעתו במאמרו באלו הארבעה תנועות הוא (Sefer ha-Peraqim), 1.25: שהרצון כשישלח הכח הנפשיי בעצבים נוכח מושקולו מן המושקולי כשירצה להכפיל בהם אותו האיבר לצד התחלתו יכפול האבר ההוא .וכן כשירצה להשאיר האבר נמשך תפשוט הרצון אותו . → NM 1:160.המושקולי עם המושקולי שהוא נכחו ויתיתרו יחד
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerمثني ָּ ‣ I. flexed: Arab.כפוּל • Pass. Part.ואמנם תנועת הפישוט היא רצונית והיא תנועת המושקולי aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.25: במקרה כי הרצון כשירצה לפשוט האבר הכפול תבטל הכח הנפשיי מן המושקולי אשר נכפל מקווץ . → NM 1:159.ושולח אותו הכח למושקולי הנכחי
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibمكر ّر ‣ II. repeated: Arab.ופרקי אבקראט אלו יש מהם פרקים מסופקים bon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (13): צריכים לפירוש ומהם מבוארים בעצמם ומהם כפולים ומהם מה שלא יועיל במלאכת הרפואות . → NM 3:119.ומהם רעיון פשוט נאמר בלי עיון
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerانثنى ִ ‣ to be flexed: Arab.נְכַּפל • Nifʿalואמנם תנועת הפישוט היא רצונית והיא תנועת המושקולי aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.25: במקרה כי הרצון כשירצה לפשוט האבר הכפול תבטל הכח הנפשיי מן המושקולי אשר נכפל מקווץ . → NM 1:160.ושולח אותו הכח למושקולי הנכחי
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūnأكثر تكررا ‣ more frequent: Arab.יותר נכפל • ִנְכָּפל • Part. Nifʿal כי תנועות איברי fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 44b): . → NM 4:86.הרקה והשפה יותר רבי המספר ויותר נכפלים ושוקדים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahثنى ִ ‣ to flex: Arab.הְכִּפיל • Hifʿil אמר משה זה שגמר דעתו במאמרו באלו הארבעה תנועות הוא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.25: שהרצון כשישלח הכח הנפשיי בעצבים נוכח מושקולו מן המושקולי כשירצה להכפיל בהם אותו האיבר לצד התחלתו יכפול האבר ההוא .וכן כשירצה להשאיר האבר נמשך תפשוט הרצון אותו . → NM 1:160.המושקולי עם המושקולי שהוא נכחו ויתיתרו יחד
· Ibn Sīnā, K. alمثنى الركبة ‣ the knee pit (popliteal fossa): Arab.כפל הארכובה • ֶּכֶפלוהאמצעי Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 35a): . → NM 4:86.יתפשט במקום כפל הארכובה ויורד · Ibn Sīnā, K. al-Qānūnمعطف المرفق ‣ the elbow pit (cubital fossa): Arab.כפל הקובדי • והשני ישתלח אל כפל fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34b): . → NM 4:86.הקובדי בנראה של הזרוע ויתערבו בו שעיפים מן השחיי ַּ.תְב ִׁשיל → תבשיל הכרוב • ְּכרוּב · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbرجح ִ ‣ I. to be most likely: Arab.הְכ ִריַח ] • Hifʿilכרח[ והנה הכריח בזאת העלה שיהיה סבתו · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 16.17: . → NM 2:54.העצר הזרע באשה והפסדו שם ואריכות ביאור זה באחרית ההודעה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haاستدعى ‣ II. to induce: Arab.ואמנם אם לא יתנועעו אל האסטומכה לא תכריח הקיא Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.70:
132
ְכּ ִר יָתה
ובחר מהרפואות אשר תפעל בהם אחד מן ההרקות מה שלא יחמם או שיחמם חמום מעט. → NM 2:54. ‣ הכריתה בברזל • ְּכ ִריָתהcutting; surgery: Lat. sectio · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 3.7 (44): כמו שהכויה והכריתה בברזל קשה לסבלם כן הרפואות החזקות יקשה ענינם אל הגופים או אל האיברים קלי בהפעלות. → NM 4:86.
‣ ְּכ ִריתוּתsurgery: Lat. cyrurgia · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 3a: זה ספר כריתות אשר חברו מאשטרו ברונו בלשון נוצרי. → NM 1:27; cf. Sefer ha-Yosher (Ms. Oxford, Bodleian Library, Opp. 180 (cat. Neubauer 2134), fol. 19a): ואזכור עזרם בשער הכריתות. ‣ ַּכ ְרְּכ ׁ ָשהrectum: Arab. · مبعرAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.80 (fol. 222b): ועוד יהיה ממיני הגרגתני מין מפולש אל הכרכשה ואל המעי או בלתי מפולש. → NM 1:98. ַּתְב ִׁשיל → תבשיל בסר הכרם • ֶּכֶרם. ֶּגֶרׂש → גרש כרמל • ַּכ ְרֶמל. • ‣ הכרמל המהובהב באשgreen toasted wheat: Arab. · فر يكAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124a, col. 1: הכרמל המהובהב באש העשוי מן השבלים אשר יש בהם מותר לחות ולא יגמר בשולם. → NM 4:87. חִֹלי → חולי מכרס הבטן • ֶּכֶרס. • ֵחֶלב → חלב הכרס. ‣ ַּכ ּ ִׁשילpickax (i.e., a phlebotome): Arab. · فأسAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229a): ואיכות הקזתו על מה שאגיד והוא להדק צואר החולה במצנפת עד שיראה הגיד ואחר לקחת הכלי הנקרא כשיל. → NM 1:98.
‣ ַּכתa detached or distinct part or portion; a piece or bit; [or somewhat] of a thing and of men (i.e., a class, division, party, or portion thereof): Arab. · طائفةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 64b): ויצא לחוץ מהם כת אל העצל היוצא מן החזה. → NM 4:87. • ‣ הכת הקרנייthe horn-like tunic: Arab. · الطبقة القرنيةMaimonides, K. al-fuṣūl fī alṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.52: הלחות הכפורי והביציי הזכוכיי וכן הכת הקרניי אין בו גידים בשום פנים. → NM 1:160. • Plur. ‣ כתותlayers: Arab. · طبقاتMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.43: וזאת השכבה היא כתות הרבה. → NM 1:160. ֶעֶצם → העצם הדומה ללמד בכתיבת היוונים • ְּכִתיָבה. ‣ ְּכִתי ׁ ָשהcrushing [of a limb]: Arab. َشْدخ/ Gr. ῥῆγμα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.6 (58): רוצה בכאב בכאן סבת:אמר המפרש הכאב כמו שיהיה בחולה מורסא חמה או חומרא והנגע והרסוק והכתישה ומה שדומה לזה והיה בלתי מרגיש בו שכלו מעורבב. → NM 3:119.
• ֶּכֶתםPlur. ‣ כתמיםpustules: Arab. · بثورMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anony-
ֶכֶּתר
133
mous (Pirqei Abuqraṭ), 6.9 (301): הכתמים הרחבים לא יתכן היות עמם חכוך:אמר אבוקרט. → NM 3:119. תֶנת ֹ • ֻּכPlur. ‣ כתנותmembranes; tunics: a) Lat. tunicae · i. Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 7b: שני הכתנות של וותנים. → NM 1:27. · ii. Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 67a: ועם כל זה פעולת הכריתות בעין מסוכנת מאד מפחד פן יגע בכתונת הנקרא קורניאה. → NM 1:27–8. · iii. Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Anonymous, 5: עיטוש הנער יקרה למוח ולכתנות שלו. → NM 2:178–9. b) Arab. · صفاقاتMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.25: אלו המפרשים לספרי ג׳אלינוס כבר בלבלו מקצת שמות ולכן:אמר משה וזה שכתנות האברים הפנימיים שנקראו בספר תועלות האברים ספאקאת.ראוי שאעיר עליהם כלומר קרומות. → NM 2:55. ‣ ָּכֵתףshoulder; shoulder blade (scapula): Arab. · كتفIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37a): ונוטה אל הצד החיצוני ומחוברת בראש הכתף ונקשרת בה הכתף ובהם יחדו נקשר הזרוע. → NM 4:87. • ַע ִין → עין הכתף. • ֶעֶצם → עצם הכתף. • רֹאׁש → ראש הכתף. ‣ הכתפי • ְּכֵתִפיcephalic vein; vein of the shoulder: Arab. · الـكتفيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 65b): אמנם הכתפיי והוא הקיפאל הנה בתחלת מה שיתענף ממנו שריג מתפרק בעור בחלקים הנראים החיצונים מן העצלים. → NM 4:87. ‣ כתר מלכות • ֶּכֶתרking’s clover; melilot [Melilotus officinalis]: Arab. · إكليل الملكIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haDerakhim), bk. 1, ch. 17 (Ms. Munich, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 19, fol. 19a): ואם היתה התעורה מיובש המרה השחורה נצוה החולה לשפוך על ראשו מים שנתבשלו בהם קממילא וכתר מלכות ואניט וקליפת פאפויר וזרע מלוישקלי ומה שדומה להם. → NM 4:88.
ל · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans.قلُ ْب ‣ gromwell [Lithospermum officinale]: Arab.לב קלב וב׳׳מ לב הוא זרע לבן הודיי ונקרא Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Qof 18 (72): . → NM 2:13.כן מפני שהוא דומה ללב כל ב׳׳ח :יגיר השתן ויפרך החצץ ֲ.אִפיָסה → אפיסת הלב • ֵלב ְּ .דִפיָקה → דפיקת )ה(לב • ִּ.כיס → כיס הלב • ִ.מְכֶסה → מכסה הלב • ְ.נ ִׁשיָכה → נשיכת הלב • ְ.נ ִׁשיָכה → נשיכה בלב • ֲ.עִקיָצה → עקיצה בלב • ְ.קרוּם → קרום הלב • .רֹאׁש → ראש הלב • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manمتلب ّد ִ ‣ compact: Arab.מְתַלֵּבד ] • Part. Hitpaʿelלבד[ ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.82 . → NM 1:98.והנמלה היא גם כן גרגתני קטן מתלבד עב הגוף הולכת בעומק מאד (fol. 223b): صة ְ ‣ especially: Arab.לַבד · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibخا ّאמר המפרש :הנה יתן סבת זה בפרק אשר אחריו .ואמרו אם bon (Pirqei Abuqraṭ), 2.29 (81): . → NM 3:120.ראית שיתנועע דבר הניע רוצה בו ההקזה לבד ופעמים יעשה השלשול גם כן .לבני → לבוני · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.لباس ְ ‣ membrane: Arab.לבוּׁש ויכחול ברפואות Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 6 (fol. 46a): שיכנס בהם מי המררות וזה כי כל המררות יועילו מקבוץ המים בעין ויטהרו הראות ויסירו מותרי . → NM 4:88.הלחות אשר יתקבץ בלבוש העין
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibبلغمي ָ ‣ phlegmatic: Arab.לָבןאלו הדבקיות אמנם יתחדשו מחום חזק פעלו בלחיות לבנות bon (Pirqei Abuqraṭ), 3.53 (190): . → NM 3:120.עד שנגבו אותם ְ .י ִריָעה → היריעה הלבנה • ְ.מִחיָצה → המחיצה הלבנה • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.ملتحم ‣ conjunctiva: Arab.לֶֹבן הטרפא הוא דם Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 3 (fol. 43b): . → NM 4:88.ישפך בלובן מבקיעת הורידים אשר בה · Ibn al-Jazzār, Zād alبياض الأظفار ‣ whiteness of the nails: Arab.לובן הצפרנים •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, השער העשרים ושבעה בלובן הצפרנים ורפואת מוגלתם הנקרא גלאיי פעמים יקרה ch. 27.1: . → NM 4:89.בצפרנים לובן וכאשר נרצה לרפאתו נבוא אליו באחת מאלו הרפואות הנזכרות לזה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiبلغم ְ ‣ phlegm: Arab.לָבָנה מי שיהיה באסטומכתו לבנה דבקה נחה בה ויהיה ממי שיקל עליו הקיא (Sefer ha-Peraqim), 14.6: . → NM 2:55.אין רוע אם יקיא בצנון עם סכנגבין
135
ֵלָחה
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanلباني ‣ pertaining to frankincense: Arab.לבני וראוי at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138b, col. a: להנזר ממנו מי שירבו בו הרוחות וימהר אליו הגעש החמוץ ואם יגבר עליו יצרו ויאכל ממנו ראוי . → NM 4:89.לשתות אחריו מיד מן היין החי או לאכול ממרקחת הכמון הלבן או מרקחת הלבוניי
.עֶֹצר → עוצר הלידה • ֵלָדה · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbملتهب ִ ‣ inflamed: Arab.נְלָהב ] • Part. Nifʿalלהב[ מי שכבדו נפוחה יהיה מראהו לבן וירוק trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.47: ומראה מי שטחולו נפוח ירוק ושחור ומי שריאתו נפוחה יתראה מראהו לבן וכמוש .ואמנם יהיו . → NM 2:67.מראיהם כן כשיהיו מורסותיהם ונפיחתם בלתי נלהבות · ألهب ִ ‣ to cause an inflammation; to make something inflamed: Arab.לֵהב • Piʿel Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer בשר הגמל חזק החמימות מלהב עם עובי רב ומוליד ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, col. a: . → NM 4:89.מרה שחורה · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shemملتهب ִ ‣ inflamed: Arab.מְתַלֵהב • Part. Hitpaʿel ענב אלתעלב ובלעז מברילה וב׳׳מ ענב השועלTov ben Isaac (Sefer Almansur), Ayin 4 (62): : . → NM 2:13.קר טוב לכבד המתלהבת · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaacالتهاب ֶ ‣ inflammation: Arab.לָהָבה עצה אלראעי ובלעז וירגא פשטורא וב׳׳מ מקל הרועה וב׳׳ח (Sefer Almansur), Ayin 1 (60): . → NM 2:13.חוטרא רעיא :קר טוב למורסות החמות ולהבת האצטומכה כשיחובש בו ‣ ophthalmia: Gr. ὀφθαλμία · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephלהבת העינים • ובקיץ יהיו קצת הנזכרים וקדחות תמידיות ושורפות ושלישיות רבות Delmedigo, 3.21 (127): .ורביעיות וקיא ושלשול ולהבת העינים וכאב האזנים ושחיני הפה ועפוש אברי ההולדה וצמחי הזיעה → NM 3:120. .לֶֹבן → לובן ‣ splints: Lat. astellae · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.לוחות • Plur.לוַּח אמנם על הקשירות הנזכרות ישים לאלתר הלוחות Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 50: . → NM 1:28.הנקרא׳ שקלולי ‣ to foment: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferלט בבגד חם • ]לוט[ יכאבו העיניים כי יעביר כאבם שתיית היין הטוב או הכנסת המרחץ Agur), 6.31 (323) (fol. 103a): . → NM 3:120–1.או ילוט אותם בבגד חם או הקזת דם או טהרת הגוף במשקה · Alجفر ّى ;كفر ّى ‣ envelope, spathe of the palm flower: Arab.לולב הדקל • לוָּלבZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer הכופרי והוא לולבי הדקל הרך הנקרא בלשונם אלג׳פרי ha-Shimmush), bk. 27, fol. 140a, col. a: . → NM 4:89.קודם יביא פריו קרוב מטבע הקור של דקל ֶ.קַמח → קמח לופיני • לופיני / Gr. ὑγρός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ليَ ِّن ַ ‣ loose (of bowels): Arab.לח אמר אבקראט :מי שהיה בטנו בבחרותו לח Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.20 (72): .הנה הוא כאשר יהיה ישיש יבש בטנו ומי שהיה בבחרותו יבש הנה כאשר יהיה ישיש יתלחלח בטנו → NM 3:121. ‣ peccant humor: Lat. vitiosus humor · Arnau de Vilanova, Med-הליחה המחטיאה • ֵלָחה
ַלחוּת
136
רוע icationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 4.1 (48): מזג אם יקרה בלי ליחה הנה יתוקן ענינו עם הדברים המשנים המזג אך אם יהיה עם ליחה לא יתוקן . → NM 4:65.ענינו אלא עם נקוי הליחה המחטיאה
ָ.רָעה → רעת הליחה השחורה •
· Ibn al-Jazzār, Zād alالرطو بة الجلدية ‣ the crystalline humor: Arab.הלחות הכפורית • ַלחוּתmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, והלחות הכפורית ch. 2 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 12a): . → NM 4:85.אם היה דק הנה מי רושילש יסירהו ואם היה עב יצטרך אל מה שהוא יותר חזק · Al-Zahrāwī, K.رطو بات مزل ّقة ‣ synovial fluids: Arab.לחויות ממעידות • לחויות • Plur. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), כשישמט ראש פרק המרפק הנקרא בלשונם אל עצ׳ד בסבת לחויות bk. 30, 1.25 (fol. 205b): . → NM 1:104.ממעידות ֻ.מ ְרָסא → מורסא לחיית • לחי ֻ ‣ to be loose (of bowels): Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahלְחַלח ] • Puʿalלחלח[ כל מי שבקדחות בחזרתו לקחת יוציא רבוי דם מאיזה מקום שיהיה Shalom, 4.27 (164) (fol. 59a): . → NM 3:121.ילוחלח הבטן בזה / Gr. ὑγραίνομαι · Maimonides,لان ִ ‣ to be loose (of bowels): Arab.הְתַלְחֵלַח • Hitpaʿel אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.20 (72): : מי שהיה בטנו בבחרותו לח הנה הוא כאשר יהיה ישיש יבש בטנו ומי שהיה בבחרותו יבש הנה . → NM 3:121.כאשר יהיה ישיש יתלחלח בטנו
· Hipصر يعون ‣ wrestlers: Lat. athletae / Arab.נלחמים ִ • Plur.נְלָחם ] • Part. Nifʿalלחם[הבטנים בסתיו ובאביב pocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 1.15 (42) (fol. 5a): הם חמים בטבע וגם השינות ארוכות ע׳׳כ באלו הזמנים צריך שינתן יותר מאכל בעבור שהחום . → NM 3:156–7.היסודי רב ולכן צריכים מזון רב והאות על זה השנים והנלחמים
ִ ‣ interrupted: Lat. offendens / Gr. προσκόπτος · Hippocrates,מְתַלֵחם • Part. Hitpaʿel בקדחות כאשר הרוח מתלחם רע Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.68 (205) (fol. 69a): . → NM 3:148–9.כי יורה כווץ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manخبز الماء ‣ water bread: Arab.הלחם האפוי באלפס • ֶלֶחם ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125a, . → NM 4:90.הלחם האפוי באלפס יותר עב ויותר חזק הכח מלחם הפורני col. a: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfبشماط ‣ biscuit: Arab.לחם ניקודים • הכעכין ולחם · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, col. a: ניקודים יש בהם תוספת נגוב יוצא משווי הלחם והם מולידים חלט שחורי מאמץ המעים ומנגבים → .לחות האסטומ׳ והמעים ומולידים סתומים וחול בכליות ומזיקים לבעלי ההדרקון נזק מבואר
NM 4:117. · Maimonides, K. al-fuṣūl fīالخـبز الخشكار ‣ bread from coarse meal: Arab.לחם קיבר • ויאות גם כן במורסות האלו al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.52: התחבשת הלקוח בתאנים והוא שיבושלו התאנים עד שישובו המים במעמד הדבש וערבהו פעם . → NM 2:81–2.בקמח שעורים ופעם בלחם קיבר
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالخـبز المغسول ‣ washed bread: Arab.הלחם הרחוץ •
ָלֶמד
137
ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125a, col. 2: הלחם הרחוץ קר לח יאות לחליים החדים ויזיק לבעלי הלחה הלבנה והקרירות וכבר זכרתי רחיצתו במאמר מטעמי החולים. → NM 4:90.
• ‣ הלחם השרוי במים עד שיחמיץbread soaked in water: Arab. · البر يدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125a, col. b: הלחם השרוי במים עד שיחמיץ הנקרא בלשונם אלבריד הוא רב הרוחות והנפח ומזיק אל האסטומ׳ בלתי מרפה המעים. → NM 4:90. ‣ ְלִטי ׁ ָשהa cleansing effect: Arab. · جلاءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. a: סובין של חטה חמים יבשים מעטי המזון מאד ומנגבים ולוטשים לטישה רבה יותר מלטישת קמח החטה. → NM 4:90–1. ‣ ָלַטׁשto cleanse; to clear: Arab. · جلاa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. a: סובין של חטה חמים יבשים מעטי המזון מאד ומנגבים ולוטשים לטישה רבה יותר מלטישת קמח החטה. → NM 4:91. b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.2 (fol. 233b): ובכלל ראוי להרגיל מהם כל סם לוטש בלתי עוקץ. → NM 1:98–9. c) Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Mem 17 (54): כלם חמים לוטשים חשכת העין ומונעים ירידת המים בהם: וב׳׳מ מררות:מראיר. → NM 2:13–4. ֵלָדה → לידה. ֵלָחה → ליחה. ‣ ִליִליתnight blindness: Arab. عشاء/ Gr. νυκταλωπίασις · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 5 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 12b): השער הה׳ בלילית הוא בערבי עשא כאשר יקרה לאחד החולי הזה ואות שלו כי בעליו לא יראה בלילה ראוי להקיזו בגיד העליון ולשלשל טבעו בגירא פיגרא או בגרגרי אצטמטיקון. → NM 4:91.
לעוק → ליעוק. ‣ לכלוך העינים • ִלְכלוְּךcataract: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.31 (137) (fol. 50b): וביותר זקנים יקרה דישמא ואשמא ונזילה ושעול וטפטוף ועצירת השתן וכאב הפרקים ונפרישין וסבוב ראש ושתוק ורועקניה)?( וחכוך כל הגוף והיקיצה ולחות הבטן והעינים והנחירים וחשיכות ולכלוכם וכובד השמע. → NM 3:122. [ • ]לכלךPiʿel ‣ ִלְכֵלְךto spread: Arab. · لطخAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.13 (fol. 211a): ורטיית הדיאכילון נתכת עם מעט מן השמנים וללכלך בה הפתילה ולרפא בה. → NM 1:99. ‣ ָלֶמדhyoid [bone]; lamdoid [bone] (shaped like the letter Lām): Arab. لامي/ Gr. λαμβδοειδής (formed like a Λ) · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 25b): הפרק הי׳׳ג בניתוח המושקלו של הלמד. → NM 4:91. • ֶעֶצם → העצם הדומה ללמד בכתיבת היוונים.
138
למד י
‣ למדיI. lamdoid (shaped like the letter Lām): Arab. لامي/ Gr. λαμβδοειδής (formed like a Λ) · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): והשלב השלישי הוא משותף בין הראש מאחור ובין תחתיתו והוא על תבנית זוית מתחברת בנקודתו קצה החציי ונקרא שלב הלמדי להתדמותו לאות למד יונית. → NM 4:91–2. ‣ II. hyoid [bone]; lamdoid [bone] (shaped like the letter Lām): Arab. · لامي Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 47b): הפרק שלשה עשר בנתוח עצלי הלמדי. → NM 4:92. • ֶעֶצם → העצם הלמדי. • לעוסהPlur. ‣ לעוסותmedicaments to chew: Arab. · مماضغAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.10 (fol. 204a). → NM 1:99. • לעוקPlur. ‣ ליעוקיםlinctuses: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 28: והלעיקה בכל יום מימי הסתו ג׳ ליעוקים דבש או ג׳ ליעוקים מן נופת ירחיק הברסאם. → NM 4:92. ‣ ִלְפלוּףpus; secretion: Arab. · رمصa) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 41a): והמופת אשר תכיר בו המותר אשר נגר אל המחיצה הלבנה עד שיעשה מורסא הוא כי מי שקרה לו זה מפני מותר דמי ימצא בעיניו כבדות חזק ותראה העין אדומה נפוחה משלכת לפלוף ויכבד מצחו וירבו הדמעות.
→ NM 4:92. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.13: מה שיתנגב מן הלפלוף בעין ועל הפנים מן הזיעה עד שישוב כאבק הוא מופת רע. → NM 2:55–6; corr. 3:268, 4:92. • ‣ לפלוף הוא קצידהophthalmia: Arab. · رمدMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.17 (309): כשיהיה באדם לפלוף הוא:אמר אבקראט קצידה וקרה לו שלשול הנה זה טוב. → NM 3:122. ַּתְב ִׁשיל → תבשיל הלפת • ֶלֶפת. ( ‣ לצרטיupper) arms: Lat. lacertus, Plur. lacerti · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 18b: והחבלות הבאות בקצווי הלצרטי. → NM 1:44. ‣ ָלַקחI. to begin; to start: a) Arab. · أخذi. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk, 2, ch. 13 (fol. 52b): ואם לא נראה בנחירים דבר ממה שזכרנו ידענו כי הוא מפני ליחה יורדת מוסרחת מלוחה ואז ראוי שנקח להריק הראש בגירש הגדולות. → NM 4:92.
· ii. Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): בעבור שנתן הדרך בכמות המזון תחלה ואחר כן באיכותו לקח לתת בכאן הדרך בצורת אכילתו. → NM 3:122. · iii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haPeraqim), 25.43: :ואמר בזה המאמר בדברו על עניין זה האיש בעצמו זה המאמר אמר אין ראוי שיהיה היובש נשאר כמו שהוא לבדו ויהיה החמימות והקרירות משתוים לא זה לשונו כמו כן שם וזהו.יחסר דבר כי האברים כשאינם מתפרנסים יתקררו בזמן קצר
139
ָלַתת
האמת .ובזוכרו מה שקדם לו ממאמרו בזה האיש שהוא היה בין החמימות והקרירות . → NM 1:160.בריא לקח להשיג זה בזה הלשון
b) Lat. incipere · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. → .אחר ילקח בהנהגתו עם הדברים אשר יוכנסו בנחירי הנער Anonymous, ch. 3: NM 2:179. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haاخّت ذ ‣ II. to prepare: Arab.פחות מזון שבכל מיני היינות הוא מה שיהיה מראהו לבן Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.106: ועצמו רקיק ויהיה דומה למים .ומה שיהיה מן היין כך הנה הוא נאות ונכון למה שילקח ממנו מי . → NM 2:56.הדבש הנקרא אידרומל / Gr. τεκμαίρομαι · Maimonides, Šarḥاستد ّ ل على ‣ to conclude to: Arab.לקח ראיה על • אמר אבקראט :אין fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.23 (50): . → NM 3:123.ראוי שתקח ראיה על השעור אשר ראוי שיורק מן הגוף מרבויו ].אלם[ → האלם לשון החולה • ָלׁש ֹון ָּ.כֵבד → 2כבדי הלשון • ‣ European ash [Fraxinus excelsior L.]: Anonymous Glossary, Ms.לשון הצפרים • → .לשון הצפרים לינגא פשארינאש Oxford, Bodleian Library, Mich. Add. 22, fol. 11b: NM 4:93. ׁ.שֶֹרׁש → שרש הלשון • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manبحـيرات , Plur.بحـيرة ‣ lake: Arab.לשוני הים • לשונים • Plur. ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 129a, המים החמים מן השמש וזולתו וכל שכן כשיהיו מן המים העומדים בברכות ובלשוני הים col. b: . → NM 4:93.הנחים מעפשים הד ت ָ ‣ to mix; to stir: Arab.לַתת · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.ل ّ יודקו הסמים וינופו Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 36b): . → NM 4:93.ויחתך הסרפי לחלקים קטנים ויערב הכל וילתות אותו בשמן שקדים מתוקים
מ ].אדם[ → )ְ (Part. Piʿelמַא ֵ ּדם · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousن َت ْن ְ ‣ foulness: Arab.מִאיסוּת אמר המפרש :מאיסות הריח מורה על הפסד הליחות וחוזק עפושם (Pirqei Abuqraṭ), 5.11 (231): ונפילת שער הראש הוא ממה שילקח ראיה על הפסד הליחה וגם כן יורה על העדר האיברים מן . → NM 3:123.המזון
ְ.מֵאָרה → מאירה ַ.אֲחֵרי → אחרי צאת המאכל מן האצטומכא • ַמֲאָכל ַ.הְמָּתָנה → ההמתנה מן המאכל • ֵ.חֶפץ → חפץ מאכל • ִ.נעוּל → ניעול המאכלים • מאכלים • Plur. ].אכל[ → )ְ (Part. Piʿelמֲאֵּכל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfذراريح ‣ cantharides (Spanish flies): Arab.מאירות ְ • Plur.מֵאָרה li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, חלב הנשים יותר שוה מכל החלבים … ולפיכך הוא מועיל מן העקיצה אשר fol. 146b, col. a: תקרה באסטומ׳ ומשחין הריאה והמעים ומשתיית הארנבת הימית ומשתית הסם הנודע בהורג . → NM 4:93.הזאב ומשתית המאירות ועוד יועיל מאדמימות זנב העין
בָאר ].באר[ → )ְ (Part. Puʿalמ ֹ ].בדל[ → )ַ (Part. Hifʿilמְב ִּדיל ְ.מֹבָאר → מבואר ְ.מֻבְלָּבל → מבולבל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.أنثيان ְ ‣ pudenda: Arab.מבוּ ִׁשים ומתועלות הפולים על Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 126b, col. a: דרך הסם כי המערב אותם בורדים ולבונה וחלבוני בצים יועילו מבליטת בת העין והמבשלם ונותנן . → NM 4:94.על המבושים יתיכו נפחם
ְ.מֻב ּ ׁ ָשל → מבושל ֵ.סֶפר → ספר המבחרים • מבחרים • Plur.מבחר .י ֹום → ימי המבט • ַמָּבט ].בטן[ → )ֻ (Part. Hofʿalמְבָטן ].בוא[ → )ֵ (Part. Hifʿilמִביא ].בלבל[ → )ְ (Part. Puʿalמֻבְלָּבל ].בשל[ → )ְ (Part. Piʿelמַב ּ ׁ ֵשל ].בשל[ → )ְ (Part. Puʿalמֻב ּ ׁ ָשל ].בשר[ → )ְ (Part. Piʿelמַב ּ ֵ ׂ שר ].גבן[ → )ְ (Part. Puʿalמֻגָּבן ].גדל[ → )ְ (Part. Piʿelמַג ֵ ּדל ְ.מֻגָּבן → מגובן ְ.מֻגָּלל → מגולל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemغطاء ְ ‣ lid: Arab.מגוָּפה
141
ַמ ְדִבּיק
ואם לא ראוי לקחת קדרה Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.78 (fol. 222b): . → NM 1:99.ולהגיף אותה ולנקוב במגופה נקב ולתת בה העשבים הפותחים פי הרחם · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemمقطع ַ ‣ chisel: Arab.מְגֵזר וזה יהיה על אחד משני פנים מן Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.2 (fol. 233a): המלאכה האופן האחד הוא לכרות העצם בתחלה במגזר דק צר הפה אשר זאת צורתו ואחר כך . → NM 1:100.להרגיל מגזר אחר אחר זה המגזר יותר רחב ממנו מעט וזאת צורתו
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atمقاطع ‣ chisels: Arab.מגזרות ַ • Plur.מְגֵזָרהומן הראוי taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.2 (fol. 233a): להיות אצל הרופא מגזרות משתנות זאת מזאת וזה להיות קצתן יותר רחבות מקצתן וקצתן יותר . → NM 1:100.קצרות מקצתן ולהיות פיותיהן בתכלית החדוד
].נגר[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ִ ּגיר
/ Gr. ἐκπυέω · Hippocrates, Aphoقي ّح ִ ‣ to cause suppuration: Arab.מֵּגל ] • Piʿelמגל[אמר אבוקרט :המים החמים ימגלו אך risms · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.22 (242) (fol. 90b): . → NM 3:124.לא בכל שחין וזה מהיותר גדול שבאותות להורות על אמתות והבטחון / Gr. ἐμπύημα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتقييح ֻ (Aram.) ‣ I. empyema: Arab.מְגָלא אמר בקראט :מי שקרה לו חולי הצד ולא · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.8 (228): . → NM 3:125.ינקה בי׳׳ד ימים עניינו יבוא לידי מוגלא · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahتق ُي ّح ‣ II. suppuration: Arab. → .אמר בקראט :ובעבור הרציפלא העיפוש והמוגלא Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.20 (372): NM 3:125. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alقيح ‣ pus; sputum: Arab.המוגלא הבלויה •ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3a): . → NM 4:94.השער הי׳ ברקיקת המוגלא הבלויה ַּ.בַעל → בעלי מוגלא • ָּ.גַמר → גמר מוגלא • .ה ֹוָצָאה → הוצאת מוגלא • ‣ empyema: Gr. ἐμπύημα · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephמוגלת החזה • האחוזים מחולי הצד אם לא ינקו דרך רקיקה בארבעה עשר יום יתהפך Delmedigo, 5.8 (228): . → NM 3:125.בהם למוגלת החזה ָ.עָׂשה → עשות מוגלא • ֲ.עִׂש ָ ּיה → עשיית המוגלא • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenصديدي ֻ ‣ serous: Arab.מְגִלי ואם יהיה הדם אשר יצא דקיק מוגלי מורה על שהכבד יחלש ממנו (Sefer ha-Peraqim), 6.78: . → NM 1:160–1.מעשה הדם ].גלל[ → )ְ (Part. Puʿalמֻגָּלל · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanعين الركبة ‣ patella: Arab.מגן הארכובה • ָמֵגן והוכן בצמצום מקודם שלה ברצפה והוא מגן ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41a): . → NM 4:94.הארכובה ָּ.גַרר → גרר במגרה • ְמֵגָרה ].דבק[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ְד ִּביק
ְמ ֻדָבּק
142
].דבק[ → )ְ (Part. Puʿalמֻדָּבק ].דבק[ → )ֻ (Part. Hofʿalמ ְדָּבק ְ.מֻדָּבק → מדובק ‣ (lit., helmet disease); a headache that afflicts the whole head:מדוה הגלגלת • ַמ ְדֶוה · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibداء البيضة Arab.השער הי׳׳ב בחולי הנקרא מדוה bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 12 (fol. 19a): הגלגלת .פעמים יקרה בגלגלת כאב חזק מזיק קשה להרפא עד שהחולה ירגיש ממנו כמו שיוכה ראשו במהלומות ולא יוכל לסבול שישמע דבור חזק ולא קול הברה מדבר שיכה בדבר ולא יוכל . → NM 4:94–5.להביט האורה
· Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tovداء الفيل ‣ elephantiasis: Arab.מדוה הפיל • חנטל ובלעז קולוקוינטידא וב׳׳ח פקועות :חם יבש דק ben Isaac (Sefer Almansur), Ḥet 5 (36): ישלשל ליחה לבנה עבה וינקה הראש ויועיל ממכאובי העצבים וגיד הנשה והפדגרא הקרה ומדוה . → NM 2:14.הפיל
/ Gr. πλευρῖτις · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭذات الجنب ‣ pleurisy: Arab.מדוה הצד • אמר אבקראט :ואולם בסתו יקרה · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.23 (129): מדוה הצד ומדוה הריאה והרובמאס והבחוחה והשעול וכאבי הצדדים ושפל השדרה וכאב הראש . → NM 3:125.והסבוב והשתוק
/ Gr. περιπλευμονία · Maimonides, Šarḥذات الرئة ‣ pneumonia: Arab.מדוה הריאה • אמר אבקראטfuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.23 (129): : ואולם בסתו יקרה מדוה הצד ומדוה הריאה והרובמאס והבחוחה והשעול וכאבי הצדדים ושפל . → NM 3:125–6.השדרה וכאב הראש והסבוב והשתוק
‣ alopecia: Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferמדוה השועל • .כל מיני זרניך חמים שורפים מועילים מן הגרב והבהק ומדוה השועל Almansur), Zayin 7 (34): → NM 2:14. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alوعى ָ ‣ ventricle (h.l., hemisphere): Arab.מד ֹורהמוח ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 11 (fol. 18b): .יחלק תחלה באורך לשני חלקים :ימין ושמאל וביניהם חוט נמשך באמצע המוח מבדיל בין מדוריו → NM 4:95. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مدفع ‣ obturator: Arab.מדחה והרוצה להיות המדחה Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.6 (fol. 210a): . → NM 1:100.אשר בתוך השפופרת של נחשת עשוי בחכמה הרשות בידו ּ ִ .גיד → הגיד המדני • מדני ].דקדק[ → )ְ (Part. Piʿelמַדְק ֵ ּדק · Ibn al-Jazzār, Zād alعلى تدريج ‣ gradually: Arab.על מדרגות • מדרגות ַ • Plur.מ ְדֵרָגהmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ונתחיל בכל מה שזכרנו מן הרפואה ביותר קל ואחר כך נעלה אל תכליתו והיותר ch. 22 (fol. 32b): . → NM 4:95.חזק על מדרגות ].הבהב[ → )ְ (Part. Puʿalמֻהְבַהב ְ.מֻהְבַהב → מהובהב · Maimonides, Šarḥمجار , Plur.مجرى ‣ passages [in the body]: Arab.מהלכים ַ • Plur.מֲהָלְך
143
]מות[
ושיהיו המהלכים אשר fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.24 (51): . → NM 3:126.יהיה עובר בהם השלשול רחבים פתוחים אין בהם שום סתימה
ֻ.מְבָטן → מובטן
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.انحّل ִ ‣ to dissolve: Arab.הְתמ ֹוֵגג ] • Hitpaʿelמוג[ אמר המפרש :לא הקדחת הרביעית לבד תהיה בקיץ Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.26 (77): . → NM 3:126.קצרה אכן גם שאר החליים כי הכימוסים יזובו ויתפשטו בכל הגוף ויתמוגגו ֻ.מְגָלא → מוגלא ֻ.מְגִלי → מוגלי ֻ.מ ְדָּבק → מודבק .מַֹח → מוח ֻ.מְחָזר → מוחזר .מחיות → מוחיות ֻ.מְטָחל → מוטחל ֻ.מְכָלח → מוכלח ֻ.מָּנח → מונח ‣ muscles: Lat. musculi · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelמוסקולו ודע כי אמרו גלינו ואלמנסור כי המוסקולו הם מורכבים ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 18b: . → NM 1:44.מבשר וגידים ומקשרים ֻ.מְסָרח → מוסרח ֻ.מְפ ׁ ָשט → מופשט ‣ anus: Lat. anus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuelמ ֹוָצא והם על שני פנים או שיהיו בתוך המוצא ואז יוצא הדם מהם תמיד או (Sefer Keritut), fols. 98a–b: . → NM 1:28.שהם מחוץ לו ֻ.מָּצע → מוצע ָ.מַצץ → ) (Part.מ ֹוֵצץ ֻ.מָקץ → מוקץ ְּ .דִפיָקה → דפיקה במוראה • מ ֹוָרָאה ְ.נ ִׁשיָכה → נשיכה במוראה • .מֶֹרך → מורך ֻ.מ ְרָסא → מורסא · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferقاعدة ‣ basis: Arab.מ ֹו ׁ ָשב .הנה יש לראש אחר זה גם כן חמשה עצמות כגדרות ואחד כמושב ha-Qanun), bk. 1 (fol. 2b): → NM 4:96. ֻ.מ ְׁשָחת → מושחת ָ.מ ׁ ַשְך → ) (Part.מ ֹו ׁ ֵשְך ָ.מ ׁ ַשל → ) (Part.מ ֹו ׁ ֵשל · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfمات سقيما ‣ to die during illness: Arab.מת מיתה משונה • ]מות[ li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ואני לא ראיתי מימיי מי שהרגיל השכרות ושתיית היין אחריו והתמדתו שלא מת fol. 132b, col. b: . → NM 4:98–9.מיתה משונה
144
ָמ ַזג
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīقاتل الذئب ‣ aconite: Arab.ממית הזאב • ֵמִמית • Part. Hifʿil הרפואה אשר תחמם ותלחלח עד al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.101: שתפסיד מה שתמצא היא באמת הרפואה המעפשת .וכן נקראות כמו כן כל הרפואות החמות היבשות העבות בעצמותם בהיותם נושכים מעט או שורפות מעט מבלתי חדש כאב נקראות מעפשות כי הם יתיכו ויאכלו הבשר ויעשו בו מה שיעשה המעפשת באמת והם כמו הארסניץ . → NM 1:163.ודבקות הזהב והפיניי וממית הזאב
ַ.סם → הסם הממית •
ָ ‣ to moderate: Lat. contempero · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans.מַזג כאשר יהיה הדם עב יש לחוש Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 4.34 (58): שאם נקיז בעת הקור הגובר יורק הדם הרקיק וישאר העב ולזה אם יביאנו ההכרח להקיז בעת ההיא . → NM 4:96.ראוי למזוג קור האיברים ולהשוותם לא עם חום האש אך עם תנועה שוה
· Hippocrates, Aphorismsمعتدل ָ ‣ balanced: Lat. moderatus / Arab.מזוּג • Pass. Part. כל אותם שהאם שלהם קרה וקשה לא · trans. Hillel ben Samuel, 5.62 (282) (fol. 36a): תהרנה וכל אותם שהאם שלהם לחה לא תהרנה מפני שיעצר בה הזרע וכל שיש להם יבשות ודלקה . → NMבאם לא תהרנה כי הזרע יפסד מחסרון המזון וכל אותם שמזוגות בשני הענינים מתעברות
3:126. ִ ‣ to moderate: Lat. tempero · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans.מ ֵ ּזג • Piʿel תמר אינדיש :קרים ויבשים בשלישית Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 281b: וחשבו בהם שהם מחזקים הלב אמנם נראה שזה בסגולה לאותם שיש להם רוע מזג נוטה לאדומה . → NM 4:96.כי הוא ממזג בקורו ומנקה מהאדומה בכח המתיך שבו
ֶ.הְפֵסד → הפסד המזג • ֶמֶזג ָ.מַזג → )ָ (Pass. Part.מזוּג ִ.מיץ → מיץ המזון • ָמז ֹון ַ ‣ I. hook: Lat. uncinus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benמ ְזֵלג וכשהדם יוצא מן הוותנים או מן הורידים הגדולים והדברים Samuel (Sefer Keritut), fol. 28a: . → NM 1:29.הנזכרים לא יועילו צריך שתאחוז במזלג אחד דק אותו הקצה מן הווייתן או אותו הוריד · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.نشل ‣ II. lancet: Arab. זה המזלג העשוי Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229a): לבקע בו יש ממנו מין רחב ומין דק כפי רוחב הגידים וצרתם ותוקח ראיה מהם על זולתם והוא . → NM 1:100.אצל הרופאים מפורסם
ַ.מְסֵמר → המסמר המזלגי • מזלגי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfمجار ‣ passages (i.e., blood vessels): Arab.מזרקים ַ • Plur.מ ְזֵרק li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ומי שלא יוכל למצוא דרך לסננם מרוב טרדתו אם יהיה בדרך או בים צריך לקחת fol. 130a, col. a: . → NM 4:96–7.אחריהם דברים פותחים הסתומים ומנקים מזרקי הכבד והכליות וכיס מקוה המים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerمح ّ البيض ‣ eggyolk: Arab.מוח הביצה • מַֹחהמרות העבות האדומות אשר אינם אדומות מאד הוא aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 2.4: . → NM 1:161 (corr.).אשר יקראו קצת בני אדם במוח הביצה ְּ.כֵאב → כאב המוח • ֻ.מ ְרָסא → מורסת המוח •
145
ְמַחֵכְּך
ֶּ.פַלח → פלח המח • ֶ.צַמח → צמח במוח • ֶ.צַמח → צמח אשר צמח במוח הראש • ְ.קרוּם → קרומ⟩י⟨ המוח • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haمخبأ ‣ I. sinuous ulcer: Arab.מחבואהנה יעשה חוקן במורסא הנקר׳ מחבוא כשתהיה מלוכלכת Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.45: . → NM 2:57.מאד במי האפר והוא הנקר׳ אלקטאר או במים ודבש · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemمخبأ ‣ II. sinus: Arab. ומהנה נתחיב לקראו Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.88 (fol. 226b): . → NM 1:101.מחבוא ולא נקרא גרגתני ].חבר[ → )ְ (Part. Piʿelמַחֵּבר ].חבר[ → )ְ (Part. Puʿalמֻחָּבר ָ.חַבׁש → )ְ (Part. Piʿelמַחֵּבׁש ].חדד[ → )ְ (Part. Puʿalמֻח ָ ּדד ְ.מֻחָּבר → מחובר ‣ dizziness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמחוג הראש • ָמח ֹוג → .חבורות רעות ותעורה כאב קשרי הדבקים והכליות ומחוג הראש Agur), 3.31 (137) (fol. 58b): NM 3:127. ְ.מֻחָּדד → מחודד ְ.מֻחָּכם → מחוכם ְ.מֻחְלָחל → מחולחל ְ.מֻחָּמם → מחומם ָ.חַזר → )ַ (Part. Hifʿilמֲח ִזיר ].חזק[ → )ְ (Part. Piʿelמַח ֵ ּזק ].חזק[ → )ֻ (Part. Hofʿalמְחָזק ].חזר[ → )ֻ (Part. Hofʿalמְחָזר .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומות למחטים • מחטים ַ • Plur.מַחט .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות המחטייות • ַמֲחִטי ].חטא[ → )ַ (Part. Hifʿilמְחִטיא ַ.מֲחִטי → מחטיי ‣ spinal marrow: Lat. spinalis medulla · Hippocrates, Aphoמוחיות השדרה • מחיותהקר שונא לעצבים ולעצמות ולשנים ולמוח risms · trans. Judah Shalom, 5.18 (238) (fol. 78b): . → NM 3:127.ולמוחיות השדרה ְ.מִחָּלה → מחילה · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirالحجاب الملتحم ‣ conjunctiva: Arab.המחיצה הלבנה • ְמִחיָצה wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 והמופת אשר תכיר בו המותר אשר נגר אל המחיצה הלבנה עד שיעשה מורסא הוא (fol. 41a): כי מי שקרה לו זה מפני מותר דמי ימצא בעיניו כבדות חזק ותראה העין אדומה נפוחה משלכת . → NM 4:97.לפלוף ויכבד מצחו וירבו הדמעות
].חכך[ → )ְ (Part. Piʿelמַחֵּכְך
ְמֻחָכּם
146
].חכם[ → )ְ (Part. Puʿalמֻחָּכם ִּ .בּׁשוּל → בשול המחלה • ַמֲחָלה ‣ gout: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiמחלת הדבקים וקשרי העצמות • טוב אל הסריסים אשר לא יקרה להם לעולם מחלת הדבקים (Sefer Agur), 6.28 (320) (fol. 102a): . → NM 3:128.וקשרי העצמות ‣ epilepsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמחלת הנפילה • אמר אפוקרט :תכונת הבחורים מעשרים שנה ומעלה לחול עליהם Agur), 3.29 (135) (fol. 58a): → .החולי היבש ולרוק דם וקדחת מחודדת ומחלת הנפילה ורבים מהמדוים הנזכרים למעלה NM 3:128. ‣ gout: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמחלת קשרי העצמות • . → NM 3:128.ימנעו פרחי הנשים מהם מחלת קשרי העצמות Agur), 6.29 (321) (fol. 102b): ְ ‣ cavity: Lat. caverna · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benמִחָּלה ובאמת החבלות העמוקות שיש בהן סתרים ומחילות לא ינקו Samuel (Sefer Keritut), fol. 32a: . → NM 1:29.ברפואות מצמיחות בשר ].חלחל[ → )ְ (Part. Piʿelמַחְלֵחל ].חלחל[ → )ְ (Part. Puʿalמֻחְלָחל ].חלק[ → )ַ (Part. Hifʿilמְחִליק ].חמם[ → )ְ (Part. Puʿalמֻחָּמם · Maimonides, K. al-fuṣūlاختناق الرحم ‣ hysterical suffocation: Arab.מחנק הרחם • ַמֲחָנק ויקרה לנשים אשר הן כן fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 24.58: . → NM 2:58.מחנק הרחם ויקרה אחר המחנק הפלאג מהרה ].חפש[ → )ְ (Part. Piʿelמַחֵּפ ׂ ש · / Gr. πονέω · Hippocrates, Aphorismsكّل ִ ‣ to suffer pain: Arab.נְמַחץ ] • Nifʿalמחץ[ אמר אבוקרט :מי שיקום מחולי וימחץ trans. Nathan ha-Meʾati, 4.32 (169) (fol. 68a–68b): . → NM 3:129.ממנו מקום מגופו יתחדש בו באותו מקום יציאה ) · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.44 (181كلال ַ ‣ pain: Arab.מַחץ → .אמר אבוקרט :מי שימצאהו קדחת ארוכה הנה יקרה לו אם יציאות אם מחץ בפרקיו (fol. 73a): NM 3:129. ִ ‣ to be blended; to be steeped: Lat. distemperor · Ibn Zuhr, Regנְמַחק ] • Nifʿalמחק[imen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), תשמר בריאות העין בעזוב האכילה בלילה והשינה על המלוי והתמדת הכחול אצל השינה ch. 3: . → NM 4:97.באבק אנטימוני הנמחק במי הכמהין שמועיל בקיץ ובחורף · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenغّم ַ ‣ I. anxiety: Arab.מְח ׁ ָשָבה הדברים המחלישים הכח ויפסידו עליו הם שבע סבות :הראשונה הצום (Sefer ha-Peraqim), 7.2: . → NM 1:162.השנית התעורה השלישית המחשבה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenتهمة ‣ II. suspicion: Arab. כשתקרה לבריאים תורה על החולי וכשתקרה לחולים תורה על (Sefer ha-Peraqim), 6.95: בריאות .ותאות המזון החזקה כשתקרה לבריאים תהיה מקום מחשבה וראיה על חולי וכשתקרה . → NM 1:162.לחולים תהיה ראיה טובה ָ.חַתְך → )ְ (Part. Piʿelמַחֵּתְך
147
ַמ ִים
].נוח[ → הניח למטה • ַמָּטה ֲ.הָרָקה → הרקת הירוקה מלמעלה ומלמטה • · Maimonides, Šarḥما دون الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.מה שלמטה מן החלצים • והנה ראוי שיעיין fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.24 (51): תחלה אם גוף החולה מזומן ומוכן לזה השלשול כי האנשים אשר יהיה תחלת חליים מהפסד בשול מאכלו באצטומכא הפסד גדול או ממאכלים דבקים עבים ואשר בהם במה שלמטה מן החלצים .משיכה או נפח או חום חזק מופלג או שם בקצת הבני מעיים מורסא אין גוף אחד מהם מוכן לשלשול
→ NM 3:88–9 (corr.). ְ.נִפיָחה → נפיחת פיות העורקים מלמטה • · Maimonides, K.ما دون الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.מה שלמטה מצדי הכסלים • אותות הפרנשין הבא al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.52: מן הכרס הנקרא מראק שימשך אחר לקיחת המאכל פהוק חמוץ הוא רט ורוק רטוב ורב השעור ושרפה במה שלמטה מצדי הכסלים וקרקורים בבטן לא יתחדשו אלא אחר לקיחת המאכל בשעה . → NM 2:54.אחת
· Ibn al-Jazzār, Zād alما دون الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.למטה משחוס החזה •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ואם לא יפסק הדם במה שזכרנו וירבה ההגרה נקשור הידים והרגלים מלמעלה למטה ונשים ch. 15: . → NM 4:201.למטה משחוס החזה מצד הנחיר אשר נגר ממנו הדם כלי המציצה · Maimonides, K.عصا الراعي ‣ knotgrass [Polygonum aviculare]: Arab.מטה הרועה • ַמֶּטה הרפואות המונחות al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.106: על החמרה והנמלה אלא אם תהיה מתאכלת הם אלו :חזרת ומטה הרועה וטחלב ונילופר וזרע . → NM 2:58–9.קטונא ולגלוגות והנדבי וחי לעולם וכן ענבי השועל ].שתן[ → השתין במטה • ִמָּטה ].טחל[ → )ֻ (Part. Hofʿalמְטָחל ְ.מֻיָחס → מיוחס ְ.מֻיָּתר → מיותר ].יחס[ → )ְ (Part. Puʿalמֻיָחס ִ.מלּוּי → מילוי ֲ.אִפיָסה → אפיסת המים הרעים • ַמ ִים · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbماء الرماد ‣ lye from ashes: Arab.מי האפר • הנה יעשה חוקן במורסא הנקר׳ מחבוא trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.45: → NM 2:59.כשתהיה מלוכלכת מאד במי האפר והוא הנקר׳ אלקטאר או במים ודבש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haماء الجـبن ‣ whey: Arab.מי הגבנה •. → NM 2:59.והגבנה עוצרת הבטן ומי הגבנה מתיר הבטן Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.29: ‣ thermal waters: Lat. aquae terminales · Arnau de Vilaהמים הגפריתיים והבורקיים •nova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), → .החלאים הנושנים הוא יעקר שרשם עם הכויות או עם המים הגפריתיים והבורקיים 4.104: NM 4:97–8. ַ.הָּגָרה → הגרת המים • ִ.הי ְדר ֹוָקן → ההדרוקן אשר בו המים כמי הנאד •
ֵמיִמי
148
.חִֹלי → חולי המים הרעים • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanماء الجـبن ‣ whey: Arab.מי החלב • מזונות בעלי הצרעת הגדמית והסרטאן רובם מי כשך ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.108: . → NM 2:59.השעורים ומי החלב ‣ vapor bath: Gr. πυρία · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmeהמים החמים •כאבי העינים מתיר שתית היין או המרחץ או המים החמים על העינים או ההקזה digo, 6.31 (323): . → NM 3:130.או ההרקה ְ .י ִריָדה → ירידת המים • ְ .י ִריָדה → ירידת המים בעין • ִּ.כיס → כיס המים • ִּ.כיס → כיס מקוה המים • ְּ.כִלי → כלי שעושים ⟩בו⟨ מי ורדים • ֶ.לֶחם → הלחם השרוי במים עד שיחמיץ • ֲ.עָד ׁ ָשה → עדשי המים • ָ.עָׂשה → עשות מי רגלים • ַּ.פַחד → 2פחד המים • ‣ dropsy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),המים הרעים • גזור על אשר רעמו מעיו וכאב רב על טבורו ועל תחתית שדרתו ולא 4.11 (148) (fol. 61a): → .יעבור בכבוס ולא ברפואה אחרת כי נכון הוא לסבול היבש מארבעת מיני המים הרעים NM 3:130. ‣ (lit., burning water); alcohol: Lat. aqua ardens · Arnau de Vilanova,המים השורפים • Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 4.70 כאשר יהיו החמרים מימיים או נגרים ראוי שנזהר מעשיית המבשלים בהם לחים בפועל(70): , אם לא שיהיה להם כח להריק הליחה המחטיאה ,כמו מי חלב העז לבעלי השקוי ,או יהיה להם כח . → NM 4:98.להתיך הליחה ולכלותה ,כמו המים השורפים בבעלי הפלג · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.كشك الشعير ‣ barley groats: Arab.מי השעור • Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.36. → NM 2:59. ֶ.א ׁ ֶשְך → האשך המימי • ֵמיִמי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مائية ֵ ‣ serum: Arab.מיִמיּוּת ואם יהיה בדם עובי ראוי Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 231a): לשרטו שתי פעמים בפעם הראשונה לפתוח דרך לדם הדק ומימיותו ובשנית לחטט אחר הוצאת . → NM 1:101.הדם העב
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanمخيض ‣ I. buttermilk: Arab.מיץ )ה(חלב • ִמיץ at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. b–147a, מיץ החלב אמנם כשתוסר שפותו והתחיל להחמיץ הוא טוב לשלשול המתהוה מן המרה col. a: . → NM 4:98.הכרכומית עם כחשות הגוף וחולשתו · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.ماء الجـبن ‣ II. whey: Arab. וישתה אחר זה החלב שנחלב Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.7: . → NM 1:71.מיד כי תועלתו גדולה מאד או ישתה מיץ חלב או יין מבושל ישן · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbصفو الطعام ‣ the purified food: Arab.מיץ המזון •
149
ְמכוֹ ָנה
מיץ המזון אשר יגיע מן האסטומכה אל הכבד trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.34: . → NM 1:162.ירתח ויתבשל בכבד וישתנה לדם .מרכב → מירכב · Bruno Longobucco,مراّق ‣ abdomen; abdominal wall: Lat. mirac(h) / Arab.מירק והטוב בתפירתו הוא Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 13b: כמו שלמדנו גלינו בספר תחבולות הבריאות שאמ׳ היה כונתך בשברון הבטן שהזיפק תתפור . → NM 1:44.בתפירה מדבקת עם המירק
ִ.מּׁשוּׁש → מישוש ִ.מ ְׁשמוּׁש → מישמוש ].ישן[ְ (Part. Piʿel) → 1מַיֵּשן ].מות[ → מת מיתה משונה • ִמיָתה · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alر باط ‣ ligaments: Arab.מיתרים ֵ • Plur.מיָתרḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 19 (fol. 61b): ומאשר יקרה לשנים גם כן האיכול והנקוב ופעמים יתחדש בהם התולעת ופעמים ישתנו מראיהם ויהיו כרכומיות או ירוקות או שחורות .זה כלו מתחדש בהם מפני לחה מעופשת רעה מתילדת . → NM 4:99.מהפסד המזון באצטו׳ וימשכו הליחות האלה וילכו בעצבי המיתרים המחזיקים השנים
ֵ.אֶבר → אבר שיש לו מתרים רבים •
].יתר[ → )ְ (Part. Puʿalמֻיָּתר ְ .יִציָאה → יציאת השתן במכאוב • ַמְכא ֹוב ].כבס[ → )ְ (Part. Puʿalמֻכָּבס ‣ ulcers: Lati. ulcera · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilמכות ַ • Plur.מָּכהוזאת היא חזקה אמנם המכות שהן מעופשות מעט lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 32a: . → NM 1:29.לא יסבלוה
ְ.מֻכָּבס → מכובס · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مكواة ִ ‣ cautery: Arab.מְכ ָוה והכויה בו Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction (fol. 202a): יותר טובה ויותר חשובה מן הכויה בברזל כמו שאמרו אלא שהרופא כשיחמם מכוה הזהב לא . → NM 1:101.תתבאר בו חמימותו על השעור המכוון
‣ cauterization: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמכות אש • תתארך המחלה על יריכו עם רקבון תדע כי הרגל כולו יחלה אם Agur), 6.60 (352) (fol. 110b): . → NM 3:130–1.לא תעזור אליו במכות אש · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liمكواة س ّكيني ّة ‣ knife-edged cautery: Arab.מכוה סכיני • man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.62 ויש שעושין רפואת זה האשך גם כן בכויה חלף מן הבקוע בכלי ברזל והוא לקחת מכוה (fol. 219b): . → NM 1:102.סכיני דק ולבקע בו עור הבצים ְ.מֻכ ָּון → מכוון ].כון[ → )ְ (Part. Puʿalמֻכ ָּון · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقاعدة ְ ‣ basis: Arab.מכ ֹוָנה והרכבת עצם משני עצמות כמו שני המשולשים יפגוש מהם ha-Qanun), bk. 1 (fols. 17b–18a): . → NM 4:99.שתי זויות והם מלמעלה ושתי המכונות הממששות בזוית ומתפרדות בשני זויות
ִמְכחוֹל
150
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مرود ִ ‣ I. probe: a) Arab.מְכח ֹול שעושין המכוה בעל Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.17 (fol. 205b): ;. → NM 1:102שלשה שפודין ותהיה תבנית הכויה אז שש כויות ויהיו השפודין על דקות המכחל corr. 2:198. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferميل b) Arab. כבר ידעת בנסיון שאין ראוי שתגע נקב האזן בעת הכאב בדבר כלל ha-Peraqim), 9.27: אבל הטיף בו מה שתטיף שיהיה חם בשעור הסבל וידך תלויה באויר והרפואה נוזלת מקצה . → NM 2:60; corr. 4:229.המכחול עד שיגיע אל תוך הנקב
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesميل ‣ II. style: Arab. יודק הכל שחיקה מופלגת ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 2 (fol. 43b): . → NM 4:99.וינופה ויולש בלובן ביצה ויעשה ממנו גרגרים ויותך אחד במים ויושם במכחול בעין ִ.מְכח ֹול → מכחל ].כלח[ → )ֻ (Part. Hofʿalמְכָלח ].כסה[ → )ְ (Part. Piʿelמַכֶּסה / Gr. χιτών · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.غشاء ִ ‣ membrane: Arab.מְכֶסה אמר אבקראט :מי שהיה בכבדו מוגלא ונכוה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.45 (397): ויצא ממנו ליחה נקיה לבנה הנה הוא יהיה בבטח וזה כי הליחה ההיא בו במכסה הכבד ואם יצא . → NM 3:131.ממנו בדמיון שמרי השמן ימות
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaمراّق البطن ‣ hypogastrium: Arab.מכסה הבטן • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.62 (fol. 219b): ולהכניס בפלחים צמר מן הגזה טבול בשמן זית או בשמן ורד ולתת מחוץ צמר אחר טבול ביין ושמן . → NM 1:102.ולהשטיח על הבצים ומכסה הבטן
/ Lat. tunica conjunctiva bulbiالغشاء البصلي ‣ bulbar conjunctiva: Arab.המכסה הבצלי • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat הקצידא מורסא חמה תתחדש במכסה המלובש על לובן ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 40b): . → NM 4:100.העין הנקראת הבצלי · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.غلاف القلب ‣ pericardium: Arab.מכסה הלב • ואחר כך הולכים כנגד מכסה הלב ומשלחים Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18b): . → NM 4:100.אליו שריגים רבים ישתרגו כמו השער וזנין אותו ְ.קרוּם → קרום מכסה • · Maiمتخوم ְ ‣ someone suffering from indigestion: Arab.מֻמָּלא ] • Part. Puʿalמלא[כשתרצה monides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.56: לחזק אסטומכת הממולאים ודומיהם ואפילו יהיה עמהם קדחת יום תשים הדברים המחזקים על . → NM 1:163.האסטומכה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīتخم ִ ‣ to suffer from an indigestion: Arab.הְתַמֵּלא • Hitpaʿel המחלה הנופחת ישים בעליה כואב al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.44: ודואג רעת התוחלת מתיאש מהטובה ובכלל עניינה כעניין בעל השעמום המלינקוניקו בעבור שיתוף . → NM 1:162–3.פי האסטומכא למוח ותתחזק חליים כשיתמלאו ורובם הם בעלי טחול
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerتخمة ִ ‣ I. dyspepsia; indigestion: Arab.מלּוּיהמילוי אשר ישתלשל עמו הטבע עד שיתרבה ויחטוף aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.47:
151
מנוגע
הכח תפרנסנו בדברים עוצרים בסדר והרבה פעמים תפול תאות המזון עם אחד ממיני השלשול . → NM 1:163.הנק׳ דרב וצריך שיקח החולה מרקחת החבושים ודומיהו
‣ II. satiation: Lat. plenitudo · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, א׳׳א :לא המלוי ולא הרעב ולא זולתם מן הענינים טוב כשיעבור השיעור 2.4 (56) (fol. 8a): . → NM 3:131–2.הטבעי ‣ salt of Sodom: Anonymous Glossary, Ms. Leiden, Universiteitsbiblioמלח סדומי • ֶמַלח. → NM 4:100.ארמונייקום הוא מלח סדומי חם מאד theek, Cod. Or. 4732/1, fol. 2b: ֶּ.פַרח → פרח המלח • · Maimonides, K.الناقه ‣ convalescent: Arab.הנמלט מחולי • ִנְמָלט ] • Part. Nifʿalמלט[ וכן אם יעבור חזקן al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.71: . → NM 2:67.והנמלט מחולי בכמות המאכל ובאיכותו העברה מעוטה יגיעהו מזה היזק גדול ָּ.בָׂשר → הבשר המליח המתובל • ָמִליַח ֲ.עָטָרה → עטרת המלך • ֶמֶלְך ֶּ.כֶתר → כתר מלכות • ַמְלכוּת ֶ ‣ forceps: a) Lat. forceps · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelמְלָקַח ִים אם העצם נשבר ונפרד כלו במהרה תוכל להוציאו עם ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 47a: . → NM 1:30.פיציקרולי או במלקחים והשמר מאד שלא תיגע הכתונת · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemكلاليب b) Arab. תאר כלי אחר יותר נקל Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.77 (fol. 222a): . → NM 1:102.מזה ויותר דק עשוי מהבנים או מברוש על תבנית המלקחים .מתלעת → ַמְלָּתָעה .מתלעת → ַמְלַּתַעת ְ.מֻמָּלא → ממולא ְ.מֻמָּסך → ממוסך ְ.ממֹ ְרָסם → ממורסם ].מות[ → )ֵ (Part. Hifʿilמִמית ].מלא[ → )ְ (Part. Puʿalמֻמָּלא ].מסך[ → )ְ (Part. Puʿalמֻמָּסך ].מעד[ → )ַ (Part. Hifʿilמְמִעיד ].מרסם[ → )ְ (Part. Puʿalממֹ ְרָסם ].מרק[ → )ְ (Part. Piʿelמָמֵרק · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousقوام ַ ‣ consistency: Arab.מָּמׁשוּת המדקדק הוא הסם אשר מדרכו שישים ממשות הליחות יותר (Sammim Libbiyim), fol. 120a: . → NM 4:100.רקיק בהתכה חסרה בחום שוה ‣ probe: Lat. tenta · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benממשש → .ואז צריך הממשש מן העופרת כשהוא יותר רך ונכפף Samuel (Sefer Keritut), fol. 39a: NM 1:30. ָ.נַגע → )ְ (Part. Piʿelמַנֵּגַע ָ.נַגע → )ְ (Part. Puʿalמֻנַּגע ְ.מֻנַּגע → מנוגע
ְמנוָּחה
152
سكون الألم ‣ the easing of the illness: Lat. quies egritudinis / Arab.מנוחת החולי • ְמנוָּחה · Galen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), → .אמנם התחלת מנוחת החולי בהם יהיה כשידמו האיברים אל העניין המתחלף ומשנה אותם 3.4: NM 2:167. ].נוח[ → )ֻ (Part. Hofʿalמָּנח ].נחר[ → )ַ (Part. Hifʿilמְנִחיר · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenنهى ָ ‣ to forbid: Arab.מַנע אמר משה :בני אדם מקשים לגליאנוס באומרו כי ההקזה היא טובה (Sefer ha-Peraqim), 25.48: בכל הקדחות המעופשות והנה מנע ההקזה במאמרו שעשה בהקזות ובמקומות אחרים בקדחת הפליאומטיקה הפשוטה כיון שהליחות פגות .וכן ימנע ההקזה בקדחת הרביעית הפשוטה אלא אם . → NM 1:163–4.היה נראה בו סימני הדם
ָ.נַפח → )ְ (Part. Piʿelמַנֵּפַח ַ.ח ְרטוּם → החרטום הנק׳ מנקאר • מנקאר ].סבב[ → )ְ (Part Piʿelמַסֵּבב ְ ‣ balanced: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiמֻמָּסך ] • Part. Puʿalמסך[ תחפס לדעת אם רחם האשה קר או לח או חם ונלהב או (Sefer Agur), 5.62 (282) (fol. 93a): . → NM 3:132.יבש מאד כי כל אלה ימנעו ההריון והממוסך טוב ונכון · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferحجاب ָ ‣ husk: Arab.מָסְך מדבריו :הקולוקוינטידא תיקונה יהיה בליבות הפסתק ואחריו לבות השקדים ha-Peraqim), 13.51: → .נתאמת זה בניסיון ארוך ומסך התורפיד פרח הנילופר ואם יחבר לו שמן השקדים היה זה טוב NM 1:164. ֻ.מ ְרָסא → מורסת המסך • · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالغشاء الباطن ‣ omentum: Arab.המסך אשר בפנים • אמר אבקראט :כשנמלא הכבד ממים trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.55 (407): . → NM 3:133.ואחר כן יצאו המים ההם אל המסך אשר בפנים ימלא בטנו ממים וימות ) ‣ omentum: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 7.55 (407המסך הפנימי • בכל מי שיהיה הכבד מלא מים וישבור אל המסך הפנימי הנה באלו ימלא הבטן מים (fol. 125a): . → NM 3:133.וימות · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemمسمار ַ ‣ corn: Arab.מְסֵמר המסמר אמנם הוא דבר עגול Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.82 (fol. 223b): . → NM 1:103.על עין הגוף דומה לראש המסמר · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfمبضع ‣ scalpel: Arab.מסמר הגרע • ואחר לבקע מקום trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.3 (fol. 203b): . → NM 1:103.הכאב מן הצדע במסמר הגרע · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atالمبضع النشل ‣ lancet: Arab.המסמר המזלגי •ולקשור taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 229b): . → NM 1:103 (corr.).הזרוע ולבקע הגיד בקוע בנטיה במסמר המזלגי כמו שאמרתי / Gr. ἧλοι · Ibn al-Jazzār, Zādمسامير ‣ (lit., nails); calluses; corns: Arab.מסמרים • Plur. al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, . → NM 4:100–1.השער הי׳׳ו ביבלת והמסמרים ch. 16.0:
ְמֻﬠ ָוּת
153
‣ מסננת האף • ִמְסֶנֶנתlamina cribrosa (i.e., the cribriform plate of the ethmoid bone): Lat. calami narium · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.22 (88): ההגרה הבלתי טבעית יאות להטותה אל מעבר כמו הזלת הנצור אשר יהיה בדמע העין נטה אותו אל מסננת האף אם העצם כבר נתעפש,טבעי. → NM 4:101. ( ֻמְסָרחPart. Hofʿal) → []סרח. ‣ ַמְסֵרקmetatarsus: Arab. · مشطIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): וארבע עצמות הרסג במה שיתחבר במסרק. → NM 4:101. • ‣ מסרק הידmetacarpus: Arab. · مشط اليدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.44 (fol. 207b): ואם ישארו מן המכאובים באצבעות ראוי לנקוד אותם על כל פרק ופרק נקודה אחת ועל מסרק היד. → NM 1:103.
• ‣ מסרק הרגלmetatarsus: Arab. · مشط الرجلAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225b): ואם יהיה ההפסד במסרק היד או במסרק הרגל רפואתו קשה מאד. → NM 1:103. ( ִמְסַּתֵערPart. Hitpaʿel) → []סער. ( ְמַעֶּבהPart. Piʿel) → []עבה. ‣ מעבר השתן • ַמֲעָברurethra: Arab. · مجرى القضيبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.80 (fol. 220a): ולפעמים יהיה מהם טחורים כשיהיו בבית הפרשות מפולשים אל כיס מקוה המים ואל מעבר השתן. → NM 1:103–4. • Plur.1 ‣ מעברי השמירה • מעבריםthe sensory channels: Arab. · مجاري الحسةGalen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), fol. 136b: ואולם אחת מהעלות היא עלה תהיה בקרום המוח מן המותרות העבים הדבקים ירדו במעברים נקראים מעברי השמירה ויהיה מהם השעמום הדומה למות. • Plur.2 ‣ מעברותpassages (in the body): Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haEdomi (Sefer Agur), 4.34 (171) (fol. 66b): יש לפחד על סובל הקדחת ואין בגרונו נפח וצרו מעברותיו ולא יוכל להעביר האוכל גם נפשו תתעבנו ויחפוץ להקיא אות מות היא. → NM 3:134. [ • ]מעדHifʿil ‣ ִהְמִעידto make smooth; to soften: Arab. · أزلقAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 133b, col. b: ואם יפגושו לחה לבנה יולידו שלשול וקיא יחד ויזיקו בעצבי האצטומ׳ ויחדשו רוחות פגות והברה וימעידו המזון. → NM 4:101. • Part. Hifʿil ַלחוּת → לחויות ממעידות • ַמְמִעיד. • ַסם → הסם הממעיד. ְמֻע ָּות → מעוות. ְמֻעָּכב → מעוכב. ְמֻעֶּלה → מעולה. ְמֻעָּנג → מעונג. ְמעָֹרב → מעורב. ( ְמֻע ָּותPart. Puʿal) → []עות.
מעותד
154
ְ.מֻעָּתד → מעותד ].עטש[ → )ַ (Part. Hifʿilמֲעִטיׁש ‣ anus: Lat. anus · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans.המעי האחרון • ְמִעי האבר אשר יצא מהנחתו Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.60 (98): → .הטבעית מבלי הפסד בתמונתו ,הנה יתוקן ענינו עם דחייה ,כמו המעי האחרון אם יצא מחוץ NM 4:101–2. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالمعى الاثنى عشر ‣ duodenum: Arab.המעי הנקרא י׳׳ב אצבעות • והאחד משני חלקים הקטנים al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18b): . → NM 4:102.ידבק במעי הנקרא י׳׳ב אצבעות וימשך ממנו המזון · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zerالمعى المستقيم ‣ rectum: Arab.המעי הזקוף •והחלק השלישי מן הששה הראשונים יקח אל aḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 33b): . → NM 4:102.הצד השמאלי ויתפרד בתעלות של העורקים אשר סביב המעי הזקוף · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanالمعى المستقيم ‣ rectum: Arab.המעי הישר • והחלק השלישי מן הששה הראשונה לוקח אל ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 63b): . → NM 4:102.הצד השמאלי ומתפרד בתעלות העורקים אשר סביב המעי הישר ְּ.כֵאב → כאב המעי • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfالمعى العور ‣ caecum: Arab.המעי העור • והם מועילים · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141b, col. a: . → NM 4:102.אל המעי העור ואל המעי הצם · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atالمعى الصائم ‣ jejunum: Arab.המעי הצם •והם taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141b, col. a: . → NM 4:102–3.מועילים אל המעי העור ואל המעי הצם · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alالمعى الاثنى عشر ‣ duodenum: Arab.המעי הנקרא שנים עשר •והנה אחד משני ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fols. 63a–63b): . → NM 4:102.החלקים מתחבר בחלק המעי הנקרא שנים עשר שימשוך ממנו המזון ‣ I. anus: Lat. anus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilהמעי התחתון •אמנם מאלה כלומר המורסות הנולדות במעי התחתון לא lel ben Samuel (Sefer Keritut), 83a: . → NM 1:30.תאחר בהן הבקוע עד עת הבשול ‣ II. rectum: Gr. ἀρχός · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 5.58 ממורסת הדם במעי התחתון וברחם וממוגלא בכליות יקרה טפטוף השתן וממורסת (278): . → NM 3:135.הכבד יקרה גיהוק ֹ.אֶמץ → אומץ המעים • מעים • Plur. ]אמץ[ → אמיץ המעים • ֲ.אִמיצוּת → אמיצות המעים • ּ ְ .ג ִריָדה → גרידת המעים • ַ.הְמָעָדה → המעדת המעים • ַ.ה ְׁשָמָטה → השמטת המעים • .חִֹלי → חולי מעים • ֲ.חִליקוּת → חליקות המעים • ַ.חְלקוּת → חלקות הבני מעים •
155
ְמעֹ ָרב
ַ.חְלקוּת → חלקות המעים • ַ.חְלקוּת → הלקות המעים הוא זלק אלמעא • ֲ.חַלְקַלקּוּת → חלקלקות המעים • ֲ.חַמ ְרָמרוּת → חמרמרות המעיים • ְּ.כֵאב → כאב מעים • ְּ.כֵאב → כאב המעיים הדקים • ִּ.כיס → כיס המעים • ְ.מִעיָדה → מעידת המעים • ִ.עצּוּר → עצור המעים • ִ.קלּוַּח → קלוח המעים • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול )ה(מעיים • · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbزلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.מעידת המעים • ְמִעיָדה לשתות משקל תשעה גרעיני חיטה מהזמרד trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 22.36: שחוק ומנופה יבלענו במים על הריקנות יפסיק שלשול הסמום ואם יתלנו על מי שיש בו שלשול או . → NM 1:164.מעידת המעים ירפאנו
ֶ.א ׁ ֶשְך → האשך המעיי • ְמִע ִּיי ְ.מַע ֵּין → מעיין ָ.עַין → )ְ (Part. Piʿelמַע ֵּין ].עכב[ → )ְ (Part. Puʿalמֻעָּכב ].עכל[ → )ְ (Part. Piʿelמַעֵּכל ֲ.הָרָקה → הרקת הירוקה מלמעלה ומלמטה • ַמְעָלה ].עלה[ → )ְ (Part. Puʿalמֻעֶּלה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-قوام ַ ‣ I. consistency: Arab.מֲעָמד
ויאות גם כן במורסות האלו התחבשת הלקוח בתאנים והוא Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.52: . → NM 2:61.שיבושלו התאנים עד שישובו המים במעמד הדבש ‣ II. culmination: Lat. status · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, א׳׳א :בעת ההתחלה והסוף כל המקרים הם חלשים אבל קרוב לעת המעמד 2.30 (82) (fol. 12b): . → NM 3:135–6.הם חזקים יותר ].ענג[ → )ְ (Part. Puʿalמֻעָּנג ].עפש[ → )ְ (Part. Piʿelמַעֵּפׁש ַ ‣ I. abstention; abstinence: a) Lat. abstinentia · Bruno Longobucco, Cyrurgiaמֲעצ ֹור והמעצור משתיית המים ומכל Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fols. 89a–b: . → NM 1:30.מזונות הקרים ומן הקשים להתעכל · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiإمساك b) Arab. וכל מי שקדחתו מפני תעורה או דאגה או יגון או הפעלויות (Sefer ha-Peraqim), 10.68: . → NM 2:61.נפשיות הנה המעצור מאכילה הוא הדבר היותר מזיק להם · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesحمية ‣ II. diet: Arab. ויתמיד השמירה ויעזוב התערובות ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.5: . → NM 1:60.במאכלים וכבר שאלו לגאליה מה היא הרפואה היותר גדולה? אמר המעצור ַ.קַּדַחת → קדחות מעורבות • ְמעָֹרב
ְמָﬠ ָרה
156
ְ ‣ fossa (depression, hollow (in the bone); h.l., pterygopalatine fossa): Arab.מָעָרה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1مغارة ושני אלו העצלים הם נעזרים בשני עצלים שיכניס בתוך הפה יורדים אל הלחי התחתון (fol. 45a): . → NM 4:103.בהמערה ָ.מק ֹום → מקום המעשה • ַמֲע ֶ ׂ שה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.مباشرة ‣ observation: Arab.מעשים • Plur. וכן יודע בנקלה באורך מעשיו עם האנשים ובאותם Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): הצורות הרשומות בדעתו איך ישמש אותם הכלים כלומר המזונות והרפואות ושאר הכלים וזה צריך . → NM 3:136.אל זמן ארוך מאד
].עתד[ → )ְ (Part. Puʿalמֻעָּתד ְ.מֻפ ָ ּזר → מפוזר ].פזר[ → )ְ (Part. Puʿalמֻפ ָ ּזר ָּ.פַחד → )ְ (Part. Piʿelמַפֵחד ].פוג[ → )ֵ (Part. Hifʿilמִפיג ָ.נַפל → )ַ (Part. Hifʿilמִּפיל · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tovمفاصل ‣ joints: Arab.מפצלים ִ • Plur.מְפָצל בזרקטונא ובלעז שליום וכשישתה באישרוב גלאבי תכבה ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 13: החום ותשקיט הלהבה ותרכך החזה ותועיל מן העיצום אשר יהיה במעים והטורף אותה בחומץ –. → NM 2:14ויחובש בה המפצלים כשיהיה בהם מורסות חמות תשקיט אותם ר׳׳ל תשקיט כאבם
5.
].פרנס[ → )ְ (Part. Piʿelמַפ ְרֵנס ָ.עָצב → העצב החוזר למפרע • ַמְפֵרַע ָּ.פ ׁ ַשט → )ֻ (Part. Hofʿalמְפ ׁ ָשט · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.وضع ָ ‣ I. to compose: Arab.מָצא Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 20 (Ms. Oxford, Bodleian וספר יעקב בן יצחק הכנדי כי אראקאוס אשר מצא Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 8b): . → NM 4:103.הנגונים אמר המלכים יביאוני למושבם כדי שיתענגו בי וישמחו ממני · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.أصاب ‣ II. to do the right thing: Arab. החומץ יש בו עם דקות חלקיו כח דוחה מונע Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.19: אינו מועט .וכבר ימצאו אותו הרופאים לעשותו בהתחלת עלות המוח אחר שיעורב עמו שמן . → NM 2:61ורד · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenانتصاب ַ ‣ orthopnea: Arab.מָּצב פגשתי יום אחד רופא אחד מפורסם במלאכת הרפואות ומששתי לו (Sefer ha-Peraqim), 24.38: הדפק ומצאתי בו כל מין ממיני השינוי בלא קדחת ולא היה מרגיש בניפושו שום דבר כלל .ואמרתי לו אני רואה שזה השינוי יהיה מדוחק וצרות שיהיה בגידים אשר בריאה או בעבור סתימה מליחות עבות דבקות או מתולדת צמח שלא נתבשל .ואמר לי אם כן היה ראוי שהיה לי בניפוש מצב מרימפלי .ואמרתי לו כי המצב יהיה בהתקבץ הליחה הדבקה בחלקי קנה הריאה לא בהתקבצו . → NM 1:165.בגידים הדופקים
ְ.מֻצָּמק → מצומק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiمغس ָ ‣ colic: Arab.מצ ֹוק
157
ָמקוֹם
אמר אבוקרט :מי שהיה בו מצוק ומכאובים סביב לטבור וכאב הכסלים Abuqraṭ), 4.11 (148): . → NM 3:136.תמיד ולא יותר לא בסם משלשל ולא בזולתו ודאי ענינו יגיע אל השקוי היבש ].צער[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְצַטֵער ].נצל[ → )ַ (Part. Hifʿilמִּציל ].יצע[ → )ַ (Part. Hifʿilמִּציַע ְּ.כִלי → כלי המציצה • ְמִציָצה ֶ.קֶרן → קרני המציצה • ].צמק[ → )ְ (Part. Puʿalמֻצָּמק · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alر باط ‣ I. bandages: Arab.מצנפות ִ • Plur.מְצֶנֶפתוראוי שתושם ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.2: הרפואה הזאת על העורק עצמו אשר יגר ממנו הדם ואחר כן יושם ממנו הרבה על הנגע כלו ואחר . → NM 1:60–1.כך יקשרהו במצנפות מבגד פשתן על הרפואה
خر َق ‣ II. rags: a) Arab. ِ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ואולם הקעת הפרקים הנה ראוי ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.3: לשפוך עליו מים חמים ואחרי כן יושבו בדקות עד שישוב אל ענין השווי ויחותל במצנפות חתול . → NM 1:61.שוה וישים עליו אחת מאלו הרפואות המורכבות המועילות
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibnرفائد b) Arab. כבר זכר בן מאסויה בספר התועלת Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.3: רפואה תפסיק הדם מן הנגעים וזה תארה :יקח אלובי אוקיא קלפת לבונה שתי אוקיות דם שני האחים וסרקא קולא מ׳׳א שמונה שקלים וירדיט חמשה שקלים יודק וינופה ויושם על . → NM 1:61.המקום בלובן ביצה ושער ארנבת ולחם שחוק ויחותל במצנפות
].יצע[ → )ֻ (Part. Hofʿalמָּצע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferمصفاة ‣ sieve: Arab.מצעת אבל העצם אשר יגן בעד המוח סמוך לפנים ולחיך הוא חלול ובעלי הנתוח ha-Peraqim), 1.42: . → NM 1:165.יקראוהו המצעת .כּ ֹוס → הכוסות המוצצים • מ ֹוֵצץ ָ • Part.מַצץ ָ.קַבץ → )ְ (Part. Puʿalמֻקָּבץ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مثقب ַ ‣ drill: Arab.מ ֶ ּקֶבת ואם לא יצא אחר Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.94 (fol. 228a): .ימים ראוי לנקוב סביב החץ בעצם עצמו מכל צד במקבת דקה כדי להרחיב לחץ ואחר למשכו → NM 1:104. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanمقدح ַ ‣ couching needle: Arab.מְק ֵ ּדַח המים אחר שירדו ויזלו בפני הרואה ראוי שתאחז המקדח ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.30: . → NM 2:62.זמן ארוך במקומות אשר ירצה שינוחו המים כדי שישתרגו בו ְ.מֻקָּבץ → מקובץ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesمثانة ִ ‣ urinary bladder: Arab.מְקֶוה אמר ג׳אלינוס :הדברים אשר ראוי שיונקו הם הליחות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.21 (48): המולידות החליים אשר בא בהם הנקיון בלתי שלם והמקומות אשר הם טובים לנקוי הם הבני מעים . → NM 3:138.והאצטומכא והמקוה והרחם והעור
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferحجم ָ ‣ size: Arab.מק ֹום
ָמקוֹם
158
אל יפחדך במלאכת היד גודל החליים אבל תעיין בסכנתה וכוחה וחולשתהha-Peraqim), 9.102: . מזה שאין ראוי שיפחדך גודל החולי ותחשבנו חולי חזק אבל תראה ותדע כי הכיס אשר ירד בו → .הקרום אשר על האסטומכא והמיעים והוא החלב הוא חולי גדול וחזק אע׳׳פ שמקומו אינו גדול
NM 1:165–6. ‣ cavity: Gr. κοιλία · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo,מקום הבטן • למי שנסגרת ליחה בין הטרפש לקיבה וגורמת כאב אחר שאין לה יציאה אל אחד 7.54 (406): . → NM 3:138.ממקומות הבטן אם תתהפך הליחה דרך הורידים אל המקוה נעשים היתר בחולי ·Ibnيأفوخ ‣ bregma; sinciput, spot of the anterior fontanel: Arab.מקום שדופק • al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haויחלוב על הראש במקום שדופק אחר שיעביר שער Derakhim), bk. 1, ch. 17 (fols. 24b–25a): . → NM 4:103.הראש חלב אשה או חלב אתון או חלב צאן ‣ scar: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),מקום החבורה • נזק החבורה בעבור עליה זמן ארוך יאות להשמר פן ידבק בעצם וירקב או 6.45 (337) (fol. 106b): . → NM 3:138.ישאר מקום החבורה עמוק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.الموضع الخالي ‣ cavity: Arab.המקום החלל • אמר אבוקרט :העטוש ⟩ש⟨יהיה בראש כשנתחמם Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.51 (403): המוח ונרטב המקום החלל אשר בראש ונלכד שמה הרוח ונשמע לו קול רעם כי התפלשותו ויציאתו . → NM 3:139.יהיה במקום צר
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.موضع الأ ثر ‣ scar: Arab.מקום המעשה • אמר בקראט :כשיעבור על החבלה זמן והיא Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 6.45 (337): נגרת מוגלא ראוי בהכרח שזה התאחז בעצם ושיהיה מקום המעשה עמוק אחר היותה מתחילה . → NM 3:139.להתרפאות
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnموضع الأ ثر ‣ scar: Arab.מקום הנגע • אמר אבקראט :כאשר עבר על הנגע שנה או זמן יותר Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.45 (337): . → NM 3:139.גדול מזה יתחייב בהכרח שיצאו ממנו עצמות ושיהיה מקום הנגע אחר החתמו עמו ֶ.נֶקב → נקב אותו מקום של אשה • ֶ.עֶצם → עצם מקום שער הרגלים • ‣ lower abdomen: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiמקום הערוה • אמר אפוקרט :עור בטן החולה בהיותו למטה מן הטבור עד (Sefer Agur), 2.35 (87) (fol. 43a): . → NM 3:139.מקום הערוה והוא דק ורזה במשוש אריכות חולי ורעה יגיד · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesفضاء ‣ cavity: a) Arab.המקום הפנוי • אמר המפרש :הנפוחים יקרא כל מי שהיה בו מוגלא ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): במקום הפנוי אשר בין החזה והריאה ויצטרך אל הכויה בעל החולי הזה כדי שיתנגב הלחות ההוא . → NM 3:140.כאשר יגע מיציאתו ברקיקה
/ Gr. κενόν · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnالموضع الخالي b) Arab. אמר אבקראט :העיטוש יהיה בראש כאשר נתחמם Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.5 (403): המוח ונרטב המקום הפנוי בראש וירד האויר אשר בו ונשמע לו קול כי עברו ותנועתו יהיה . → NM 3:140.במקום צר
].קום[ → קיים במקומו • · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-موضع الأ ثر ‣ scar: Arab.מקום הרושם •
159
ְמקוֹ ִר י
אמר אבוקרט :כשיעבור בשחין שנה או זמן יותר ארוך מזה ראוי Meʾati, 6.45 (337) (fol. 121a): . → NM 3:140.בהכרח שיתבאר ממנו עצם ושיהיה מקום הרושם אחר שיבריא שוקע · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīلقمة ‣ convex part of a vertebra; epiphysis: Arab.מקום רחב • והיו שתי קצוות הגב יטו al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 20a): . → NM 4:103–4.אל הפגישה לא נוצר להם מקום רחב · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haالموضع الخالي ‣ cavity: Arab.המקום הריק •אמר אבוקרט :העיטוש שיהיה מן הראש כשיתחמם המוח ויתרטב Meʾati, 7.51 (403) (fol. 137b): → .המקום הריק אשר בראש אז ירד האויר אשר בו וישמע לו קולו כי עבר ותנועתו במקום צר NM 3:140–1. ‣ the external acoustic meatus; the inner cavity of the ear; the midמקום השמיעה • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.صماخ dle ear; the tympanic cavity: Arab. והחלק הראשון מכל זוג ממנו ילך אל הקרום Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30b): . → NM 4:104.הפנימי שהוא מקום השמיעה ‣ urinary bladder: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferמקום השתן • אמר אפוקרט :שפעת ליחה בהתגברה בין הקרב והריאה יחול כאב Agur), 7.54 (406) (fol. 120b): . → NM 3:141.אם לא תמצא מקום לעבור דרך המקורות אל מקום השתן · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahوضعي ְ ‣ conventional: Arab.מק ֹוִמי מבעלי זה החולי הכולל נמצא מינים מבני אדם בעלי זריזות Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.59: → .והבנה שידעו אחת מהחכמות הפילוסופיות או העיוניות או שידעו אחת מהחכמות המקומיות NM 1:166. ְ.מֻקָּצף → מקוצף ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת מקור • ָמק ֹור · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerمعادن ‣ minerals: Arab.מקורים • Plur.1אמר משה זה אמת כי השחוק מסגולות האדם .וידוע כי aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.72: כל סגולה היא נמשכת אחר הצורות המיניות בין שיהיו אותם הסגולות לאי זו מין ממיני בעל חיים . → NM 1:166.או הצמחים או המקורים
‣ I. arteries; veins; vessels: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haמקורות • Plur.2→ .ברצותך לחסר דם המקורות שמור כח הסובל Edomi (Sefer Agur), 1.2 (29) (fol. 21b): NM 3:141. ‣ II. fontanels: Lat. fontinellae · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. הכויות המריקות ראוי שיעשו Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 5.26 (90): לעולם במקורות ,והוא המקום אשר יפרדו שם העצלים זה מזה הפרד מבואר או המקום אשר . → NM 4:104.אין שם מונע שלא יתחבר חבור נאות · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.منقاش ַ ‣ forceps: Arab.מקּ ֹור ואם יהיה הצמח קטון Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.50 (fol. 217a): . → NM 1:104–5.ראוי לחפשו במקור ולחתכו מן השרש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمعدني ְ ‣ mineral: Arab.מק ֹו ִרי והרפואה המקררת המייבשת ברוב היא עוצרת והעוצר יהיה נושך (Sefer ha-Peraqim), 9.97: → .והוא לא יסבול הנשיכה ועל כן הטוב שברפואותיה הוא המקוריות שאינם חמות כשיגיעו NM 1:166–7.
ַמֵקּל
160
· Al-Rāzī, K.عصا الراعي ‣ knotgrass [Polygonum aviculare]: Arab.מקל הרועה • ַמ ֵ ּקל עצה אלראעי ובלעז al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Ayin 1: וירגא פשטורא וב׳׳מ מקל הרועה וב׳׳ח חוטרא רעיא :קר טוב למורסות החמות ולהבת האצטומכה . → NM 2:15.כשיחובש בו ].קלח[ → )ְ (Part. Piʿelמַקֵּלַח ].קיץ[ → )ֻ (Part. Hofʿalמָקץ ].קצף[ → )ְ (Part. Puʿalמֻקָּצף ].קרב[ → )ְ (Part Piʿelמָקֵרב · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.أعراض ‣ symptoms: Arab.מקרים ִ • Plur.מְקֶרה אמר המפרש :כבר אמר אבקראט כי מקרי Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.4 (356): . → NM 3:141.הנקיון כשלא יתחדש מהם נקיון יורה על מות או קשי נקיון כי הטבע נבוך ].קרקר[ → )ְ (Part. Piʿelמַק ְרֵקר ].קרר[ → )ְ (Part. Piʿelמָקֵרר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousمتكاثف ִ ‣ dense: Arab.מְק ִׁשי אמר אבוקרט :כשתהיה פי הרחם מן האשה קר ומקשיי לא (Pirqei Abuqraṭ), 5.62 (282): . → NM 3:141–2.תתעבר ִ.מְק ִׁשי → מקשיי ].קשר[ → )ְ (Part. Piʿelמַק ּ ׁ ֵשר ִ.קּׁשוּא → קשואים מרים • ַמר · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesلون ַ ‣ color: Arab.מ ְרֶאה והשתנותה באיכותה יהיה לפי המותר ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 7.1: → .המורק ותהיה משתנה אם במראה כמו שיקרה כשתהיה אדומה או כרכומית או ירוקה או לבנה NM 1:61. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.8: הכתמים אשר יראה האדם לפני עיניו הם מן הליחות עצמותם ומראיהם מנגד ללחות הביציי . → NM 1:167.ויתקבצו בין הכפורית והקרנית
ֲ.אִפיָסה → אפיסת המראה • ָ.חׁשוְּך → חשוך המראה • · / Gr. μεταβολαί · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭألوان ‣ kinds: Arab.מראים • Plur.1 אמר בקראט :בהגרת הבטן יועיל בשינוי trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.14 (66): . → NM 3:142.המראים שיתראו בצואה כל זמן שזה השינוי לא יהיה נוטה אל מינים רעים ‣ kinds: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),מראות • Plur.2 אמר אפוקרט :הזלת הבטן בבאה במראה הדבר הראוי להזיל אות מרפא 2.14 (66) (fol. 36b): . → NM 3:142; corr. 4:230.הוא .התהפך החולה למראות אחרות אות רע הוא ].רבע[ → )ְ (Part. Puʿalמֻרָּבע ].רדם[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ְר ִּדים ִּ.כיס → כיס המרה • ָמָרה ְ.מֻרָּבע → מרובע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمجرى ְ ‣ channel: Arab.מרוָּצה וזה העצב החלול … כלומר ראש האמה מרוצתו רחוק מהגיד ומרוצת (Sefer ha-Peraqim), 1.67: . → NM 1:167.הזרע בו ממה שסמוך הצד השפל משוך בארך באמצעיתו
161
ֻמ ְרָסא
].רחק[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ְרִחיק ].רגל[ → הרגיל במרחץ • ֶמ ְרָחץ ֻ.זֲהָמה → זוהמת המרחץ •
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.ذبول نفس ‣ fainting: Arab.מריכות נפש • מריכות אמר אבוקרט :כשנתפתח הצמח ונשפך לצד פנימי Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.8 (360): . → NM 3:142.הגוף יבא מזה נפילת הכח וקיא ומריכות נפש ִ.איָלן→ אילן מרים • ִמ ְרָים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenسخافة ‣ emaciation: Arab.מֶֹרך אשר יקרה להם העילוף בעבור מורך גופם ורוב התרת הרוח תפרנס (Sefer ha-Peraqim), 9.116: . → NM 1:167.במזון שאינה ממהרת ההתרה · Maimonides, Šarḥ fuṣūlرخاوة من البدن ‣ limpness of the body: Arab.מורך הגוף • תשובה על זה שאפשר זה Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.20 (47): כשההרקה תהיה מרובה ושתהיה מן המין הראוי להוציא עם שאר התנאים כי כשיתרבה ולא . → NM 3:יבוא בסופו מנוחה אבל חולשה ומורך הגוף ואיפשר שיתעלפה עילוף חזק .ודע זה
142–3.
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerعقيد ‣ thickened juice: Arab.מרכברפואה שתטהר ותנקה מבלתי נשיכה כמו השורבו aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 21.61: העשוי מן הפולים ומים שלפארי מהשעורים וזרע הפשתן הקלוי והמירכב העשוי מן התאנים . → NM 1:היבישים .אבל מירכב הענבים כחו שיטהר וידבק והוא רחוק מהנשיכה יותר מכל דבר
167–8.
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlورم اللحم الرخو ‣ bubo: Arab.מורסת הבשר הרך • )ֻ (Aram.מ ְרָסא אמר בקראט :כל קדחת Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.55 (192): → .שתהיה עם מורסת הבשר הרך אשר באינגוינלי ודומיהם היא רעה אלא אם תהיה קדחת יום NM 3:143. · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭورم اللحم الرخو ‣ bubo: Arab.מורסת הבשר הרפה • אמר אבקראט :כל קדחת תהיה עם trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.55 (192): .מורסת הבשר הרפה אשר באינגש וזולתו ממה שדומה לו הנה היא רעה אם לא שתהיה קדחת יום → NM 3:143. ְ .יִציָאה → יציאת מורסא • الورم ‣ a phlegmatic aposteme: Lat. apostema flegmaticum / Arab.מורסא לחיית • · Galen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥalالبلغميורוע מזג מתחלף יהיה בכל אחד ואחד מן האיברים ,אי זה שיהיה כמו שיהיה לו רכות שהוא lef ), 1.2: . → NM 2:167.מורסא לחיית · Maiورم الدماغ ‣ an inflammation of the brain (phrenitis): Arab.מורסת המוח •monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.72 (209): אמר אבקראט :כשיהיה השתן ספירי לבן הנה הוא רע וכל שכן בבעלי הקדחת אשר עם מורסת . → NM 3:143.המוח · · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirشوصة ‣ pleurisy: Arab.מורסת המסך • השער הי׳׳ב trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3a): . → NM 4:105.במורסת המסך הנקרא שוצה ומדוה הצד
]מרסם[
162
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbالورم الساعي ‣ shingles: Arab.המורסא המתרחבת • בהיות המאכלים הרעים הכימוס שני · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 2.25: מינים דקים וגסים והנה מה שיהיה מן הכימוס הרע דק מחדש חלאים רעים וחדים וקדחות מגונות . → NMוכשיגיע אל אבר יחדש מורסא הנקראת חמרא והמורסא המתרחבת וכאבים זולתם
2:62. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyرمد ‣ ophthalmia: Arab.מורסת העין •אמר אבוקרט :ואמנם בקיץ יקרה להם קצת אלו התחלואים mous (Pirqei Abuqraṭ), 3.21 (127): וקדחת תמידית ושורפת ושלישית הרבה וקיא ודפיקה ומורסת העין וכאב האזן ונגעים בפה ועפוש . → NM 3:144.בנגעים ובשר מת
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirسرسام ‣ phrenitis: a) Pers.מורסת הראש • מורסת · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): הראש במאמר מוחלט היא מורסא חמה תקרה בקצת קרומות המוח ישיגהו תמיד צער ושגעון . → NM 4:105.וערבוב השכל
/ Gr. φρενῖτις · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnبرسام b) Arab. → .אמר אבקראט :ומחולי הריאה מורסת הראש Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.12 (364): NM 3:144. ) ‣ pneumonia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.23 (129מורסת הריאה • ובסתו פלברשין ומורסת הריאה וזכאם ונזילה ושעול וכאבי הצד והחזה והכסלים וכאב (fol. 46b): . → NM 3:144.הראש וסבוב ושתוק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.الورم الساعي ‣ shingles: Arab.המורסא השורצת • מפני היות המזונות שהם רעים בכימוס שתי מינים Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 2.25: דקים ועבים כי מה שהוא מן הכימוס הרע דק יחדש חליים חדים וקדחות פוראלינטי ואם יבוא אל אבר יחדש מורסת הריזיפילה בער׳ חמרה והמורסא השורצת כלומר המתפשטת הנה והנה וכאבים . → NM 1:191.וחליים אחרים
‣ wounds: Lat. vulnera · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benמורסות • Plur. א׳׳א :המורסות שהן גדולות ורעות אם לא יראה בהם נפח הרעה Samuel, 5.66 (286) (fol. 37b): . → NM 3:143.גדולה מאד ‣ phrenitis: Gr. φρενίτιδες · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephמורסות קרומי המוח • וליוצאים מאלו השנים יקרם קוצר הנשימה וחולי הצד ומורסת הריאה Delmedigo, 3.30 (136): ותנומות ומורסות קרומי המוח וקדחות בוערות ושלשולי הבטן ארוכים והרקת הירוקה מלמעלה . → NM 3:144–5.ומלמטה ושלשול הדם וחלקות הבטן והטחורים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī alوارم ְ ‣ tumorous: Arab.ממֹ ְרָסם ] • Part. Puʿalמרסם[ברופאים כת שחושבים כי כל אשר ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.109: יהיה יותר קובץ בחוזק יהיה יותר טוב במה שירצו בו לעשות דברים מקבצים וכן מה שהיה מן הרפואות יותר מתיר שהוא יותר טוב ומועיל יותר במה שירצו להתירו .ולא יבינו כי כל אחד משתי → .אילו הכחות כל אשר הוא יותר חזק יהיה מה שיתחדש באבר הממורסם מן הכאב יותר חזק
NM 1:163. · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbتورّم ִ ‣ I. to have a tumor: Arab.נְתַמ ְרֵסם • Nitpaʿel בהאריך לעמוד הלחויות המורקות אל המקום trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.61: . → NM 1:168.הפנוי באברים אשר נתמרסמו יתחדש בהם שינויים משונים מאד
163
ִמ ְרַקַחת
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenورم ‣ II. to swell: Arab. וכל זאת ההנהגה מפסידה המזון ומרבה הליחות וגופותם עם (Pirqei Abuqraṭ), 3.26 (132): זה לח ואיבריהם רפים והוא ראוי להיות כל מה שזכר כי כשיתמרסם המושקולי של הגרון ימשוך . → NM 3:145.החוליה מן העורף בעבור חלקות הקישורים
].רפה[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ְרֶּפה ְּ.כִפיָפה → כפיפת המרפק • ַמ ְרֵּפק ֶּ.פֶרק → פרק המרפק •
ַ.סם → הסם הממרק • ְמָמֵרק ] • Part. Piʿelמרק[
· / Lat. species cibi iusculentiز ير باج ‣ a kind of broth: Arab.מרק תרנגולים קטנים • ָמָרק Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat מזה תאר גירא וחבר אותה בן מאסויה יועיל מהסבוב ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 16b): הנקרא סדר בערבי ומכאב הראש שיקרה מליחה לבנה ומרה שחורה יטהר האצטומכא ויתחזק הכבד והוא עומד במעמד הגיראש הגדולות והלקיחה ממנו מדרהם עד שקל ויקחנו במים חמים . → NM 4:105–6.ויאכל אחריו מרק תרנגולים קטנים או פיישאן
گوارش / Pers.جوارشنات , Plur.جوارش ;جوارشن ‣ stomachic: Arab.מרקחים ֶ • Plur.מ ְרָקח · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ודחיית נזקו לבשלו היטב עם יועזר הרבה מבלי שתיית ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. a: מים אחריו כלל עד שיתעכל וירד מן האסטומ׳ ואחר כך להרגיל אחריו מה שידקדק ויגיר השתן מן . → NM 4:106.המרקחים
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaجوارشنات ‣ stomachics: Arab.מרקחים חמים • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, cols. ואמר אסחק בן סלימאן בלחם מצות כי הוא לא יאות לשום אדם אע׳׳פ שרבים מן הקוצרים a–b: והאכרים אוכלים אותו ויתעכל באצטומכתם מרוב יגיעתם ועמלם והנהגתם עליו ונזקו גדול לבעלי המנוחה ומי שהוא חלוש העכול .ותקונו ודחיית נזקו יהיה במה שזכרתי מתקון לחם הסלת בדברים . → NM 4:106–7.המדקדקים והמגירים השתן מן המרקחים החמים ודומיהם
· · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirمعجون ִ ‣ I. electuary: Arab.מ ְרַקַחת תאר מרקחת trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 36a): יועיל בע׳׳ה מן הרוחות העבות ומן הפלג ועקום הפה והרפיון והרעש והגלגול ותרדמת האיברים ורוח . → NM 4:107.הגבנות וקווץ העצבים וכל חולי שיולד מליחה לבנה דבקה
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraהנה רפאתי אנשים רבים מקדחת רביעית בשתית התריאק אלא שהייתי מריק qim), 10.56: גופם תחלה ואחר הייתי משקה אותם סחיטת אפסנתין ואחריהם הייתי משקה אותם זה → .המרקחת קודם עת הקדחת בשתי שעות והיה המוקדח מתרפא בשתי שתיות או שלש
NM 2:62–3. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfجوارشن ‣ II. stomachic: Arab. וראוי · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138b, col. a: להנזר ממנו מי שירבו בו הרוחות וימהר אליו הגעש החמוץ ואם יגבר עליו יצרו ויאכל ממנו → .ראוי לשתות אחריו מיד מן היין החי או לאכול ממרקחת הכמון הלבן או מרקחת הלבוניי
NM 4:107. · a) Al-Zahrāwī, K.جوارشن السفرجل ‣ the quince stomachic: Arab.מרקחת החבושים •
ְמ ֵר ָרה
164
al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והמרבה מאכילת השקדים הרטובים החדשים ראוי לקחת עליהם bk. 27, fol. 141b, col. b: . → NM 4:107.ממרקחת התמרי או ממרקחת החבושים המשלשל b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.47: המילוי אשר ישתלשל עמו הטבע עד שיתרבה ויחטוף הכח תפרנסנו בדברים עוצרים בסדר והרבה פעמים תפול תאות המזון עם אחד ממיני השלשול הנק׳ דרב וצריך שיקח החולה מרקחת . → NM 1:168.החבושים ודומיהו
c) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraהקבסא שיותר עמה הטבע עד שיפליג ויתיש הכח יונהג בה בדברים הקובצים qim), 9.47: .בהדרגה ורבים יפול עם השלשול תאות המאכל ואז יקח העלול מרקחת החבושים וכיוצא בו → NM 2:62. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfجوارشن التمري ‣ the date stomachic: Arab.מרקחת התמרי • li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, והמרבה מאכילת השקדים הרטובים החדשים ראוי לקחת עליהם ממרקחת fol. 141b, col. b: . → NM 4:108.התמרי או ממרקחת החבושים המשלשל · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrīفيل زهرج ‣ (lit., elephant’s bile); lycium: Arab.מררת הפיל • ְמֵרָרה פילזהרג הוא לשון פרס וב׳׳מ · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Pe 4 (64): . → NM 2:15.מררת הפיל ובלעז ליסיאום :יחזק השער כשינתן על הראש ].רתע[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ְרִּתיַע ָ ׁ .שַבר → )ְ (Part. Piʿelמ ׁ ַשֵּבר ].שבש[ → )ְ (Part. Puʿalמֻׁשָּבׁש ְ.מֻׁשָּבׁש → משובש ְ.מֻׁשָחף → משוחף ְ.מֻׁשָּכר → משוכר ְ.מֻׁשְכ ׁ ָשך → משוכשך ְ.מֻׁשֶּנה → משונה ְ.מֻׁשֲעָמם → משועמם ְ.מֻׁש ֶּקה → משוקה ּ .דֶֹפק → דפק משורי • משורי · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تكميد ִ ‣ fomentation; fomenting: Arab.מּׁשוּׁש אמר בקראט :כאבי העינים יתיר אותם שתות Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 6.31 (323): → .היין שאינו מזוג או המרחץ או המישוש הנק׳ תכמיד בערבי או הקזת הגיד או שתיית הרפואה NM 3:145–6. ְ.מֻׁשָּתק → משותק َ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waس َع َّط ‣ to apply an errhine: Arab.משח הנחירים • ָמ ׁ ַשחqūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 15a): וימשח נחיריו אחרי הרקת הגוף בשחיטת כרוב או בשחיטת בלידש או בשמן קממילא או בקצת . → NM 4:108.השמנים החמים אשר זכרנו
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.مسن ַ ‣ whetstone: Arab.מ ְׁשֶחֶזת ויעשה ממנו גרגרים Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 4 (fol. 45a):
ְמַשְׁלֵשׁל
165
קטנים ויקח ממנו אחת וישרה אותה במי מטר ויטיף ממנו בעין או תחכך אותה על המשחזת ויכחול בו. → NM 4:108.
( ַמ ְׁשִחיןPart. Hifʿil) → []שחן. ( ְמֻׁשָחףPart. Puʿal) → []שחף. ( ֻמ ְׁשָחתPart. Hofʿal) → []שחת. ‣ ְמ ִׁשיָחהfomentation; fomenting: Arab. · تكميدMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.28 (248): המשיחה עם התבלין:אמר בקראט ימשוך הדם הבא מן הנשים ויועיל במקומות אחרים הרבה אלא שהוא יחדש בראש כובד. → NM 3:146. • ‣ משיחת הנחיריםerrhine; snuff medicine: Arab. · سعوطIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 4b): ויזהר החולה שלא יעשה שפיכת המים על הראש ומשיחת הנחירים רק אחר הרקת הגוף. → NM 4:108–9. ‣ ְמ ִׁשיחוּתgreasy quality: Lat. unctuositas · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), 30b: משיחות שמרככות ומחליקות האבר בלחותם ומשיחותם. → NM 1:31. ‣ ְמ ִׁשיָכהtetanus: Arab. تمُّدد/ Gr. τέτανος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.57 (194): מי שקרהו קווץ או משיכה ואחר כן:אמר אבקראט תמצאהו קדחת יותך בה חליו. → NM 3:146. ְ ‣ ָמ ׁ ַשךto supply with [food]: Arab. · مّدIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 1 (fol. 5a): השער מתילד מאיד עשני עב מתחדש מן החום האשי בגוף ויצמח השער ויתוסף במה שימשך מן האיד הזה. → NM 4:109. • Part. ַסם → הסם המושך • מ ֹו ׁ ֵשְך. • Part. Nifʿal ‣ נמשך זה אחר זה • ִנְמ ׁ ָשְךsynonymous: Arab. · مترادفMaimonides, K. alfuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.21: אמר משה בהיותך משתכל מה שזכר גליאנוס בספרו הנקרא הרעד והרפפות והריגור והכיווץ ובאר זה כי שם הרעד והרעש שתי שמות נמשכות זו אחר זו. → NM 1:168; corr. 4:229.
( ְמ ׁ ַשֵּכךPart. Piʿel) → []שכך. ( ְמֻׁשָּכרPart. Puʿal) → []שכר. ( ְמֻׁשְכ ׁ ָשךPart. Puʿal) → []שכשך. ‣ ָמ ׁ ַשלto mould: Arab. · مث ّلMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.73: ולפעמים ימשל הראות ויחקקהו חק נסתר ולפעמים יציירהו ולא ישלם כחו. → NM 2:63. • Part. ֵאֶבר → האבר המושל • מ ֹו ׁ ֵשל. ‣ ִמ ְׁשַלַחתflowing; pouring: Lat. effusio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 96a: הבשרית האות עליה הכובד והקושי והעובי עם כאב גדול וסבתה משלחת החומר מן המעים אל הבצים או הכאה. → NM 1:31. ְ( ַמ ְׁשִליךPart. Hifʿil) → []שלך. ( ְמ ׁ ַשְל ׁ ֵשלPart. Piʿel) → []שלשל.
166
ִמְשׁמוּשׁ
‣ המישמוש בידים • ִמ ְׁשמוּׁשa warm compress: Arab. · التكميدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.33: המישמוש בידים או בדבר אחר ונקרא בערבי תכמיד והוא נופל על מה שיחמם הגוף מחוצה ומיניו חמשה. → NM 1:168. [ • ]משמשPiʿel ‣ ִמ ְׁשֵמׁשto apply a hot compress: Arab. · كم ّدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.33: והממוצע הוא שיוקח שעורים וכרסנה תשחקם ותבשלם בחומץ חזק ומזוג יותר חזק יהיה מאותו ששותים בני אדם ותשימנו בכיס ותמשמש בו האברים וכן תעשה בסובין. → NM 1:169.
( ְמֻׁשֶּנהPart. Puʿal) → []שנה. ( ְמֻׁשֲעָמםPart. Puʿal) → []שעמם. ַהְקָּדָמה → ההקדמה במשפט • ִמ ְׁשָּפט. • Plur. ‣ משפטיםeffects; virtues: Arab. · أحكامIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 130a: סוסן אראה אותו קרוב הטבע מן הזעפראן קרוב המשפט ממשפטיו. → NM 4:109. ‣ ַמ ְׁשֶקהwine: Arab. شراب/ Gr. θώρηξις · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.21 (73): שתיית המשקה יסיר הרעב:אמר אבקראט. → NM 3:146–7. • ‣ משקה הדבשhoney drink (h.l., hydromel): Anonymous Glossary, Ms. Oxford, Bodleian Library, Mich. Add. 22, fol. 6a: אדרומיל משקה הדבש. → NM 4:109. • ‣ משקה סוכריjulep (i.e., a syrup made with rose water and sugar or honey): Arab. · جل ّابIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 27b): וישקוהו בערב מי רמונים עם משקה סוכרי. → NM 4:109–10. ( ְמֻׁש ֶּקהPart. Puʿal) → []שקה. • ִמ ְׁשָקלPlur. ‣ משקליםmithqāl (i.e., 4.46 grams), Plur. mithqāls: Arab. · مثاقيلMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.46: ותואר יוקח דארציני הוא סינאמומי ושבלת נרד וזעפרן ואשארי ומצטכי ועץ בלשמו מכל אחד ששה:הגירא משקלים אלואן מאה השקלים. → NM 2:63–4. ‣ ִמ ְׁשָקעbase; insertion; origin; the place of growth; root: Arab. · مغرزIbn Sīnā, K. alQānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 44a): ולפעמים יקרבו מאד משקע האוזן בקצת האנשים ומתחברים בו ויניע⟩ו⟨ אזניו. → NM 4:110. ׂ ְ • ַמPlur. ‣ משרטיםscarifying scalpels: Arab. · مشارطAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liשֵרט man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.46 (fol. 216b): ואלה הם המשרטים אשר יבוקעו ויופשטו בהם האגודות והצמחים והם שלשה מינים גדולים ואמצעים וקטנים. → NM 1:105. [ • ]מששPart. Piʿel ְּכִלי → כלי הממשש • ְמַמ ּ ׁ ֵשׁש. ( ִמ ְׁשַּת ֵ ּדףPart. Hitpaʿel) → ׁ ָשַדף. ( ִמ ְׁשַּתֶּנהPart. Hitpaʿel) → []שנה. ( ְמֻׁשָּתקPart. Puʿal) → ׁ ָשַתק. ( ַמְתִאיםPart. Hifʿil) → []תאם. ( ִמְתַאֵּכלPart. Hitpaʿel) → []אכל.
167
מ תק ה
].תבל[ → )ְ (Part. Puʿalמֻתָּבל ָ.הַפְך → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַהֵּפְך ְ.מֻתָּבל → מתובל · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiتمُّدد ִ ‣ tetanus: Arab.מתּוַּח אמר אבוקרט :מי שארעו חולי הקווץ או המתוח ואחר כך אירע לו קדחת Abuqraṭ), 4.57 (194): . → NM 3:148.הותר בו החולי · Maiالصبر عن الطعام ‣ abstention from food (i.e., fasting): Arab.המתון מן האכילה • ִמתּוּןאבל monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.13 (40): הישישים אשר בתכלית הישישות הנה לא יסבלו המתון מן האכילה אבל יצטרכו שיקחו אותו מעט .מעט פעם אחר פעם לקרבת חמימותם מן הכבוי ויצטרכו אל התמדת מה שימשכה מעט אחר מעט
→ NM 3:148.
ְ.מֻת ָ ּקן → מתוקן · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمتوا تر ִ ‣ spasmodic: Arab.נְמָּתח ] • Part. Nifʿalמתח[ הדפק החזק יהלום לעולם הלימה כבדה trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 4.12: . → NM 2:68.וכן מין הדפק הקשה יהלום הלימה כבדה כמו דפק הנרעד והדפק הנמתח ‣ to dilate the pneuma: Lat. dilato spiritum · Ibn Sīnā, K.המתיח הרוח • ִהְמִתיַח • Hifʿil ובו al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 250b: סגולה לחזק הלב ולשמח והיא מתחדשת ממה שקדמנו בו ובזה הוא ממתיח הרוח ומחזקו וממרקו . → NM 4:110.ומזהירו
].חלף[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַחֵּלף · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.57تمُّدد ְ ‣ tetanus: Arab.מִתיָחה אמר אבוקרט :מי שיקרהו כויצה הוא אישפשמי או מתיחה ואחר ימצאהו קדחת (194) (fol. 45b): . → NM 3:148.נתך בה חליו ].נתך[ → )ַ (Part. Hifʿilמ ִּתיְך .מתקה → ְמִתיָקה ].לבד[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַלֵּבד ].להב[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַלֵהב ].לחם[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַלֵחם ‣ jaw (bone): Lat. mandibula · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.מתלעת ההשמטה מעצם המתלעת תבוא לעתים רחוקות Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 59b: . → NM 1:31.וההוראה על זה היא בהיות שורת השנים התחתונים בלתי שוה בעליונה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbصبر على ‣ to bear: Arab.המתין על • ִהְמִּתין ] • Hifʿilמתן[ הדברים אשר להם שמנונית ודבקות כמו · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 20.65: החלבים מיד שיגיעו אל האסטומכא בתחלת אכלם הם שובעים וימלאו גוף האוכל אותם ואחרי כן . → NM 1:169.ישובו וימעטו התאוה למזון והאדם לא ימתין על התמדתם
ָ.נַגע → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַנֵּגַע ].נכר[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַנֵּכר ].פרנס[ → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַּפ ְרֵנס ָּ.פ ׁ ַשט → )ִ (Part. Hitpaʿelמְתַּפ ּ ׁ ֵשט · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.حلاوة ‣ sweetness: Arab.מתקה
168
ְמֻתָקּן
Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 133a, col. b: ודחיית נזקו תהיה באכילת מיני מתקה. → NM 4:110. ( ְמֻת ָ ּקןPart. Puʿal) → []תקן. ( ִמְתַרֵּגׁשPart. Hitpaʿel) → []רגש. ( ִמְתַרֵחבPart. Hitpaʿel) → []רחב.
נ ִ.הי ְדר ֹוָקן → ההדרוקן אשר בו המים כמי הנאד • נאד ִׁ .שקּוּי → השקוי הנאדי • נאדי · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibفجاجة ָ ‣ crudeness: Arab.נאוּתאמר המפרש :חוזק הקדחת יכבה החום הטבעי ולא יתבשלו bon (Pirqei Abuqraṭ), 4.37 (174): הליחות הקרות מאד אשר בנראה מן הגוף אשר מהם תצא הזיעה הקרה ותורה על נאות הליחות . → NM 3:149.האלה וחוזק קרירותם היות חום הקדחת החזקה לא יוכל לחמם מה שיצא מהם
‣ they are mutually appropriate: Lat. ad invicem conveיש ביניהם נאותות • ְנא ֹותוּת · Galen, De inaequali intemperie · trans. Davidوافق بعضه بعضاnientes sunt / Arab. ומפני זה היה שהליחות שהם בקצת בעלי חיים Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 6.3: . → NM 2:167.יש ביניהם נאותות ].אכל[ → )ֶ (Part. Nifʿalנֱאָכל ].אמן[ → )ֶ (Part. Nifʿalנֱאָמן · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanالأجوف ‣ vena cava: Arab.הנבוב • ָנבוּב הפרק החמישי בנתוח הנבוב היורד הנה חתמנו ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): . → NM 4:110–1.הדבור בחלק העולה מן הנבוב והוא הקטון שבחלקיו ָ .ו ִריד → הוריד הנבוב • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالأجوف النازل ‣ the inferior vena cava: Arab.הנבוב היורד • הפרק החמישי בנתוח al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): . → NM 4:111.הנבוב היורד הנה חתמנו הדבור בחלק העולה מן הנבוב והוא הקטון שבחלקיו ַ.קַּדַחת → קדחות נבוכות • ָנב ֹוךְ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.تحـي ّر ‣ confusion: Arab.נב ֹוכוּת ואם סר חליו יורה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 6 (fol. 45b): זה כי החולי היה מפני שתוף האצטמ׳ ואם עמד הדמיון והנבוכות והאופל יורה כי החולי ההוא בעין . → NM 4:111.לבד
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.أنذر ִ ‣ to indicate: Arab.ה ִּביט ] • Hifʿilנבט[ אמר אבוקרט :מי שהיה בו הקדחת בלתי חלושה Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.28 (80): מאד אם ישאר גופו על ענינו לא יחסר ממנו כלום או יותך ביותר מן הראוי הוא רע כי הראשון יביט . → NM 3:149.באורך חולי והשני יורה על חלישות הכח
‣ to squint: Lat. obliquitas aspectus · Al-Rāzī, attr., On the Treatment ofהביט בעיקום • . → NM 2:179.כשהילד הוא מביט בעיקום Small Children · trans. Anonymous, ch. 12: ].גלה[ → )ִ (Part. Nifʿalנְגֶלה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenقر ّح ָ ‣ to inflame: Arab.נַגע אבל אם תהיה זאת הליחה המלנקוניאה היא אשר עשתה הפונטי (Pirqei Abuqraṭ), 4.24 (161): וגם נגעה המעיים ואחר כן באה הדם על כל פנים יחדש במעיים דמיון הסרטן המתחדש בשטח . → NM 3:149–50.העור
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.أقرح ִ ‣ to cause ulceration: Arab.נַּגע • Nifʿal אמר המפרש :כאשר לא יצא החומר אשר Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.15 (235): . → NM 3:150.נבקע והגיע בריקות החזה הנה יתעפש ויקפא וינגע הריאה
ֶנ ַגע
170
ַ.סם → הסם המנגע • ְמַנֵּגַע • Part. Piʿel ַ.סם → סמים מנגעים • ְ ‣ ulcerous: Lat. vulneratus / Gr. ἑλκούμενος · Hippocrates, Aphoמֻנַּגע • Part. Puʿal→ .וגם באיריסיפילה הבלתי מנוגעת risms · trans. Hillel ben Samuel, 5.23 (243) (fol. 32b): NM 3:132. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتقر ّح ִ ‣ to develop an ulcer: a) Arab.הְתַנֵּגַע • Hitpaʿel וחליים ממרה אדומה כמו השחין · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.20 (126): . → NM 3:150.אשר יתנגע בהם העור והמורסות · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haقرح b) Arab.. → NM 2:65.כשיתנגע מעי מן המעים מן המרה השחורה לא יהיה לו רפואה Peraqim), 6.72: · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtمتقر ّح ִ ‣ ulcerous: Arab.מְתַנֵּגַע • Part. Hitpaʿel וזכר שהוא al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 20.3: כשיעורב גפרית עם גומא טרבנטינה יסיר הגרב המתנגע והקובא והרשמים הלבנים אשר יקרו . → NM 1:62.בצפרנים
ֶ ‣ I. fistula: Lat. fistula · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benנַגע הנגע היא חבלה עמוקה וצרה מעוקלת כלומר במקום אחד Samuel (Sefer Keritut), fol. 36b: → .רחבה ובמקום אחר צרה עם קושי הבשר שסביבה והיא כמו קנה נוצת אווז בענין הכנסה NM 1:31–2. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesقرحة ‣ II. ulcer: Arab. ואם הרתיחה ולא תתעפש תחדש ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 14.2: המין אשר יתחדש עמו דומה בכאב הנגע בכל שטח הגוף ותהיה עמו עקיצה דומה לעקיצת . → NM 1:62.המחטים
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.جراحة ‣ III. wound: Arab. הנה כל מורסא תתחדש Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.1: מהגרת ליחה אל אבר מהאברים וסבות ההגרה מהם מתחילות באות מחוץ ומהם קודמות . → NM 1:62.פנימיות והמתחילות כמו הכאה או נגע או ריצוץ או הקעה או שבר או סדק
ָ.מק ֹום → מקום הנגע • ָ.עָׂשה → עשה הנגע • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haقروح ‣ ulcers: Arab.נגעים • Plur.הדם אשר יצא מן הכבד עם הציאה זה לפעמים יעצר ביום Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.83: או ביומים או שלשה ויבא יותר רע ממה שהיה בפעם הראשון ולא יבאו עמו גרידות .ואלו הם שני . → NM 2:65.אותות שאינן כלום מנגעי המעים · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالقروح التي تسعى ‣ herpes: Arab.נגעים אשר יתרחבו • והוא היותר טוב מכל הדברים לשבר trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.22 (242): העצמות וכל שכן המופשטים מן העור ומן העצמות בפרט לעצמות הראש וכל מה שהמיתו הקור . → NM 3:150.או נגעו ולנגעים אשר יתרחבו
· · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالقروح التي تسعى ‣ herpes: Arab.הנגעים המתרחבים • והוא מן הנאותים שבענינים לשברון העצמות trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.22 (242): וכ׳׳ש לערומים מהם מן הבשר וכ׳׳ש לעצמות הראש ולכל מי שאחזו הקור וניגעתהו והנגעים . → NM 3:150–1.המתרחבים והמתאכלים
171
]נוח[
‣ penetrating fistulas: Lat. fistule penetrantes · Bruno Longobucco,הנגעים הנוקבים • ואל תחשוב שיש Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 100a: . → NM 1:32.דרך אחרת בנגעים הנוקבים · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati,قلاع ‣ aphthae: Arab.נגעי הפה • אמר אבוקרט :ואמנם בשנים הנה יקרו אלו החליים :הנערים הקטנים בעת 3.24 (130) (fol. 53b): . → NM 3:151.הולדם יקרה להם נגעי הפה הנקראים אלקלעא ַ.סם → הסם המגיר הדם • ַמ ִּגיר ]• Part. Hifʿilנגר[ ַ.סם → הסם המגיר לזיעה • ַ.סם → הסם המגיר השתן • ].דבק[ → )ִ (Part. Nifʿalנ ְדָּבק ָ ‣ I. to administer (a remedy): Lat. administrare · Bruno Longobucco, Cyrurgiaנַהג ואפילו בגופים הקשים והיבשים Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 16b: . → NM 1:32.מאד הסרפינו עם טירבינטינה תנהוג ‣ II. to apply: Lat. uti · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. . → NM 2:179.וינהג זה השמן תמיד Anonymous, ch. 24: · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تدب ّر ִ ‣ to be treated: Arab.הְתַנֵהג • Hitpaʿel אמר המחבר :ועם השתמשו בה ידע כי כל מי Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (19): שהוא בלתי שלם בה הנה יזיק יותר ממה שיועיל כי היות האיש בריא או חולה יותר טוב שלא יתנהג . → NM 3:151.בעצת רופא כלל משיתנהג בעצת רופא יטעה בו
ָ.יַדע → ) (Part. Nifʿalנ ֹוָדע
ִּ .גיד → הגידים הנחים • ָנח ] • Part.נוח[ .ע ֹוֵרק → העורקים הנחים • · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judahوضع ִ ‣ I. to compose: Arab.ה ִּניַח • Hifʿil אמר גליינוס :אני הנחתי ספר בד׳ al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 1: . → NM 4:111.מאמרים كن ‣ II. to put an end to: Arab. · / Gr. παύω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭس ّ אמר אבקראט :כאשר הניחה השינה trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.2 (54): . → NM 3:151.ערבוב השכל הנה הוא סימן טוב · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.اجتنب عن ‣ to refrain from: Arab.הניח מן • הייתי מקדים על הרבה בני אדם וקצתם השקיתים Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.22: המים הקרים בהבטחה ונאמנות בכל זמן שהם חולים ומהם בזמן בלתי זמן עם שזולתי מן הרופאים . → NM 1:169.היו מניחים מהשקותם אילו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاحتمل ‣ to use as a suppository: Arab.הניח למטה • קצת הקדמונים היו מצויים למי שמצאו · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.34: → .קולנג׳ שיהיה לוקח אבן קטן מן המלח ומניחים למטה ויהיה הפרש יוצא יציאה נקלה מהרה NM 2:65–6. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.موضوع ֻ ‣ I. composed: Arab.מָּנח • Part. Hofʿal וידוע כי ידיעת אלו החלקים השבעה כלם ולדעת Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): אותם על פה הוא מן הספרים המונחים לכל חלק מהם לא יגיע בו תכלית פעולת הרופא ולא יגיע בעבור החכמות ההם שלמות המלאכה עד שיהיה מוחזק שיראה האישים בענין בריאותם וענין . → NM 3:132–3.חלייהם
נוֶֹטה
172
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanمستقر ّ ‣ II. established: Arab. ומבואר הוא אצל מי שיבין מה שיתחייב מן הסברא ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.65: שהאומר בקדמות העולם על זה הענין אין לשם רצון מתחדש ולא חפץ חדש ואין במציאות אפשר נתלה בו יכלתו ורצונו עד שהוא על דרך משל שלא יוכל שיב⟩י⟨א לנו מטר יום מה או ימנעהו יום מה כפי רצונו כי ירידת המטר בזה הטבע המונח נמשך אחר הכנת האידים . → NM 2:60.הממציאים אותו או המונעים אותו
ָ.נָטה → ) (Part.נ ֹוֶטה ָ.נַפח → ) (Part.נ ֹוֵפַח ָ.נַפל → ) (Part.נ ֹוֵפל ֹ.נֶפת → נופת ָ.נַסח → ) (Part.נ ֹוֵסַח ].יסף[ → ) (Part. Nifʿalנ ֹוָסף ֵ ‣ to move (i.e., to administer an emetic, an enema, a purge): Arab.הִניַע ] • Hifʿilנוע[ / Gr. κινέω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqeiحرّك כל זמן שיהיה החולי בהתחלתו אם תראה בדעתך להניע שום דבר תניעהו Abuqraṭ), 2.29 (81): . → NM 3:152.כי הוא בהגיע החולי אל עמידתו ראוי שינוח החולה ויעמוד ָ.נַקב → ) (Part.נ ֹוֵקב ָ.נ ׁ ַשְך → ) (Part.נ ֹו ׁ ֵשְך / Gr. ἄσθμα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭر بو ‣ asthma: Arab.נזילה על הריאה • ְנ ִזיָלה אמר אבוקרט :כשיעבור הנער אלו השנים · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.26 (132): יקרה לו מורסת הגרון וכניסת חוליא שבעורף ונזילה על הריאה והאבן והרימה ותולעים שבגוף . → NM 3:153.והשומות התלויים והחזירים ושאר האבעבועות
· / Gr. κατάρροοι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭنزلات ‣ catarrhs: Arab.נזילות • Plur. אמר בקראט :הנזילות היורדות אל התוך trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.38 (390): . → NM 3:152–3.העליון יבואו לידי מגל בעשרים יום ִ ‣ to purge: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferה ִּזיל ] • Hifʿilנזל[ בהיות הגוף בריא ושלם אם יקרהו ⟩הקיא⟨ יאות להזילו למעלה אך Agur), 4.4 (143) (fol. 60a): . → NM 3:153.לא בימי הקור ‣ rheum: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),נזלת האף • ַנ ֶ ּזֶלת אמר אפוקרט :טוב הרוח צפונית לנשים ולבעלי מזג לח טורפת)?( שאר 3.14 (120) (fol. 53a): → .אישים בחולי יבש בעיניהם טנפה)?( אחרים בנזלת האף ובמדוה מחודד גם בהגרת השחורה NM 3:154. ‣ dysentery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),נזלת דם • אמר אפוקרט :כח יבשות האויר בהמנע הגשם יוליד תחלואי העיניים כאב 3.16 (122) (fol. 53b): . → NM 3:154.קשרי הדבקים כובד הזלת השתן ונזלת דם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.إكليل ֵ ‣ rim around the cornea: Arab.נֶזר הברד אשר בעין יצטרך לחתך וכן המוגלא Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.25: המקובצת בעין בעלה הנקראת אלכמנה ורוב מה שתרפא ברפואות מתיכות לא במה שינגב נגוב חזק כי יריק היותר גדול שבו ויקפיא הנשאר .והנה אנחנו הריקונו המוגלא הזאת ששטחנו הכתונת . → NM 2:66.הקרניית במקום הנזר
ָנָחשׁ
173
( ָנחPart.) → []נוח. ( ֶנְחָּבאPart. Nifʿal) → []חבא. ‣ ניחור הגרון • ִנחוּרhoarseness: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 2.40 (92) (fol. 45a): צרת ניחור הגרון וזוב הנחירים קשה להתבשל בזקנים. → NM 3:154– 5. • ‣ ניחור הקולroughness of the voice: Arab. · خشونة الصوتIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3a): השער הה׳ בניחור הקול. → NM 4:111. • ְנִחירDual ַהָּגָרה → הגרת דם מהנחירים • ְנִחיַר ִים. • ]שים[ → הושם בנחיריו. • ַה ָ ּזָלה → הזלת דם הנחירים. • ַהָּטָפה → הטפת דם מהנחירים. • ז ֹוב → זוב דם הנחירים. • ז ֹוב → זוב הנחירים. • ְיִציָאה → יציאת דם הנחירים. • ָמ ׁ ַשח → משח הנחירים. • ְמ ִׁשיָחה → משיחת הנחירים. • ֲע ִריָפה → עריפת דם הנחירים. • ָיָצא → צאת דם הנחירים. • ְרִעיָפה → רעיפת דם מן הנחירים. • ְנִחיָרהPlur. ‣ נחירותerrhines; snuff medicines: Arab. سعوط, Plur. · سعوطاتIbn alJazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haDerakhim), bk. 1, ch. 23 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 10a): וישים בנחירי החולה הנחירות אשר נזכור אחר זה. → NM 4:111. [ • ]נחרPart. Hifʿil ַסם → הסם המנחיר • ַמְנִחיר. ‣ ַנֲחָרהroughness: Arab. خشونة/ Gr. τράχυτης · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 133, col. a: וכחו לרפות המעים ואיננו לנפח כלל ולא מעורר הקיא ועובר בגוף מהרה ומרכך נחרת החזה ומגיר השתן. → NM 4:112. • ‣ נחרת הגרוןhoarseness: Arab. · بحوحة الصوتAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.23 (fol. 202a): שער כג׳ בכויה מנחרת הגרון וצרות הנשימה. → NM 1:105. חִֹלי → חולי הנחש • ָנָחׁש. • Plur. ‣ נחשיםI. [intestinal] worms: Arab. · حياتMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.21: והקבסא התכופה זו אחר זו ואכילת הדברים אשר כבר התחילו להתעפש והלחם הגס מוליד הנחשים בבטן. → NM 2:66. ‣ II. round worms: Arab. حياّ ت/ Gr. ἕλμινθες · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waqūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3b): השער הי׳׳ח בתולעים והנחשים המתילדים במעים. → NM 4:112. b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 3.26 (132) (fol. 54a): אמר
174
ְנחֶשׁת אבוקרט :ואם יעבור הנער אלו השנים יקרה לו מורסת הגרון והכנסת חוליות העורף והגניחה .הנקרא רבו והחצץ והנחשים והתולעים הקטנים והיבלות התלויות והחזירים ושאר היציאות
→ NM 3:155.
ֶּ.פַרח → פרח הנחשת • ְנח ׁ ֶשת ְ.קִלָּפה → קלפת נחשת • · · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbشبيه ب ‣ similar to: Arab. -נוטה ל • -נ ֹוֶטה ָ • Part.נָטה ועצמות העגז נוטים לעצמות trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 35b): . → NM 4:111.הקטן ‣ twisted mouth (crooked mouth; facial paresis; paralysis of the facialנטית הפה • ְנִט ָ ּיה · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemلقوة nerve): Arab. ואם יושם ממנה בנחירים Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b: . → NM 4:112.מעורבים במרירת עגור תועיל מנטית הפה b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac השער הששי בכוית נטיית הפה הנטייה (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.6 (fol. 203b): .הראויה לרפאתה בכויה היא המתחדשת מן הלחה הלבנה על מה שזכרתי בחלוקות החליים → NM 1:105–6. ְ.נִט ָ ּיה → נטייה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تنطيل ְ ‣ applying fomentations: Arab.נִטיָלה החלק השביעי :ידיעת הכלים אשר בהם יעשה הרופא Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (16): עד שתתמיד הבריאות שנמצאת או תושב הבריאות הנחסרה כמו מזונות האדם ורפואת סממניו . → NM 3:155.לפי חלוף מיניהם ופשוטיהם ומורכביהם והדחיקה והקשירה והנטילה מזה המין
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahخام ִ ‣ crude (matter): Arab.ניּוּת והשתן הדשן יורה על התכת השומן והדומה לשתן הבהמות יורה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 5.19: . → NM 1:170.על ריבוי הניות ִ.נחוּר → ניחור ִ.נעוּל → ניעול ִ.נפּוּׁש → ניפוש ִ.נצּ ֹול → ניצול · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousشعاعي ّة ‣ radiance: Arab.ניצוציות כהרבא חם בראשונה יבש בשנית וכבר חשבו שהוא קר ויש לו (Sammim Libbiyim), fol. 129a: . → NM 4:112.בושמיות כמפוריית ויש לו מעט ניצוציות ִ.נקּוּ ִדים → ניקודים ].כאה[ → )ִ (Part. Nifʿalנְכֶאה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenكأبة ִ ‣ sadness: Arab.נְכאוּת סימני המראקיא שיהיה לו אחר אכלו רוטו חמוץ ורקיקה לחה בשיעור (Sefer ha-Peraqim), 6.52: ושריפה מתחת החלצים וקולות לא תתחדש אלא אחר האכילה בשעה אחת ויתחדש ריעות נפש . → NM 1:170.ונכאות ויקרה לשכלו כמו מקרה השעמום המלינקוניקו
· · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbخبط ִ ‣ to proceed randomly: Arab.הָּכה ] • Hifʿilנכה[ גליאנוס לא יאבה בשום דבר מזה ולא ידענו trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.64: . → NM 1:170.אבל הוא מכה לבד
175
ָנַסח
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.زمانة ָ ‣ disability: Arab.נכוּת ומנזק היין אל הגוף Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 130a, col. b: בכלל למי שיתמידו וישתהו על בלי סדר ויבקש בו השכרות כי הוא יוליד חליים ישנים … ויחדש . → NM 4:112–3.הרטט הארוך והפדגרא והנכות ].כנס[ → )ִ (Part. Nifʿalנְכָנס ָּ.כַפל → )ִ (Part. Nifʿalנְכָּפל · Maimonides, K. alاستدّل على ‣ to conclude from: Arab.הכיר על • ִהִּכיר ] • Hifʿilנכר[מששה דברים תכיר על fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 11.30: . → NM 1:170.הבחראן השלם / Gr. βαρύς · Hippocrates, Aphorisms · trans.منكر ִ ‣ foul: Arab.מְתַנֵּכר • Part. Hitpaʿel אמר אבוקרט :מי ישתין דם ומוגלא ויהיה לשתנו ריח Nathan ha-Meʾati, 4.81 (218) (fol. 84b): . → NM 3:156.מתנכר הנה זה יורה על שחין במקותו · Al-Zahrāwī, K. alغريب ָ ‣ I. extraordinary; strange; unnatural; unusual: Arab.נְכ ִריtaṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), . → NM 4:113.כל הקיבות יש בהן חמימות נכרית וחריפות מקרית bk. 27, fol. 147b. col. a: · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.وحش ‣ II. savage; wild: Arab. הקובא שני מינים :ממנו Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, ch. 19.1: מין שהוא שוה עם שטח הגוף והויתו ממרה שחורה מתילדת מעכירות הדם ופעמים שיהיה עמו חכוך כשיהיה החומר חזק התנועה ואמנם תתחזק כשיהיה החומר מעופש מאד או נלהב מאד . → NM 4:113.ואולם המין האחר יקרא הנכרי
.חֹם → חום נכרי • ].להב[ → )ִ (Part. Nifʿalנְלָהב ].לחם[ → )ִ (Part. Nifʿalנְלָחם / Gr. βράγχος · Maimonides, Šarḥ fuṣūlبحوحة ‣ hoarseness: Arab.נמיכות הקול • ְנִמיכוּת אמר אבוקרט :כבר יקרה באביב Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.20 (126): הדאגה השחורי והשטות וחולי הנופל והשתוק ונביעת הדם והאסכרה וסתום הנחירים ונמיכות הקול והשעול והחולי אשר יופשט בעבורו הגלד והילפת והבהק והכתמים גדולים אשר יתנגעו . → NM 3:157 (corr.).והאבעבעות וכאב הפרקים
ְ ‣ shingles: a) Lat. formica · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benנָמָלה . → NM 1:32.הנמלה היא מורסא קטנה המתילדת מחומר מרירי Samuel (Sefer Keritut), fol. 81a: · i. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferنملة b) Arab. מה שתהיה מן הנמלה עמה איכול תהיה רפואתה רפואה מקררת לא ha-Peraqim), 9.105: . → NM 1:170–1.מלחלחת כשאר מיני הנמלה · ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraמה שיהיה מן הנמלה שיהיה עמה אכול אז יהיו רפואותיה מקרירות ולא qim), 9.105: . → NM 2:67.מרטיבות כשאר מיני הנמלה אבל יהיה בהם עם קרורם נגוב ].מלט[ → )ִ (Part. Nifʿalנְמָלט ָ.מ ׁ ַשְך → )ִ (Part. Nifʿalנְמ ׁ ָשְך ].מתח[ → )ִ (Part. Nifʿalנְמָּתח · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanناسخ ‣ copyist: Arab.נ ֹוֵסַח ָ • Part.נַסח
ִנְסָתּר
176
והיותר קרוב אצלי שזאת הכפיאה האמור בבחארן הוא ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.45: . → NM 2:66.טעות הנוסח משרש ].סתר[ → )ִ (Part. Nifʿalנְסָּתר ‣ want of appetite: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom,ניעול המאכלים • ִנעוּל בלא מוקדח בהיות ניעול המאכלים ונשיכת הלב וחשיכות והפה מר יורה 4.17 (154) (fol. 56b): . → NM 3:157.שיצטרך הרקה מלמעלה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.مخاطي ‣ mucous: Arab.נעיי בשר הדוב נעיי Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, cols. a–b: . → NM 4:113.חלוק קשה להתעכל ממהר לרדת מן האסטומ׳ מגונה המזון מאד · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخصب ִ ‣ to fatten: Arab.הְנִעים ] • Hifʿilנעם[וינעים taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124b, col. a: . → NM 4:114.הגופים הבריאים וכל שכן כשיהיה מן החטה האדומה הכבדה ].עסק[ → )ֶ (Part. Nifʿalנֱעָסק · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfصب ّي ַ ‣ pupil (of the eye): Arab.נַער וראוי לתת · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.23 (fol. 212a): → .שעור הכנסת המקדיח כעין שעור הרוחק אשר יהיה מן הנער אל סוף השחרות והוא עגול העין NM 1:106. ֵ.אם → אם הנערים • נערים • Plur. ָ.עַתק → )ֶ (Part. Nifʿalנֱעָתק ָ.נַפח → )ָ (Pass. Part.נפוַּח ַּ.תְב ִׁשיל → תבשיל הנפוס • נפוס · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenتنّفس ִ ‣ respiration: Arab.נפּוּׁש פגשתי יום אחד רופא אחד מפורסם במלאכת הרפואות ומששתי (Sefer ha-Peraqim), 24.38: לו הדפק ומצאתי בו כל מין ממיני השינוי בלא קדחת ולא היה מרגיש בניפושו שום דבר כלל ואמרתי לו אני רואה שזה השינוי יהיה מדוחק וצרות שיהיה בגידים אשר בריאה או בעבור סתימה מליחות עבות דבקות או מתולדת צמח שלא נתבשל ואמר לי אם כן היה ראוי שהיה לי בניפוש מצב מרימפלי ואמרתי לו כי המצב יהיה בהתקבץ הליחה הדבקה בחלקי קנה הריאה לא בהתקבצו . → NM 1:171.בגידים הדופקים
.עֶֹצר → עוצר הניפוש • ָ.צרוּת → צרות הניפוש • .רַֹע → רוע הניפוש • ַ.סם → הסם הנופח • נ ֹוֵפַח ָ • Part.נַפח المتقي ّحون ‣ those suffering from an empyema: Arab.הנפוחים ָ • Plur.נפוַּח • Pass. Part. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 אמר אבקראט :מי שנכוה או נבקע מן הנפוחים או המשוקים ויגר ממנו מן החומר או מן (319): . → NM 3:157–8.המים שעור רב פתאום הנה הוא ימות בלא ספק ַ.סם → הסם המנפח • ְמַנֵּפַח • Part. Piʿel · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتو ُرّم ִ ‣ being inflamed: Arab.הְתַנֵּפַח • Inf. Hitpaʿel אמר המפרש :זה יהיה להתנפח · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.2 (222): . → NM 3:158.העצבים ויעלה הכאב אל המוח
177
ְנִפיָלה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haنفخ ֶ ‣ I. flatulence; gas: Arab.נַפחוימלאו הקרבים מן המזון והנפח ויצטרך אל מקום Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 36a): . → NM 4:114.רחב לאויר הנמשך )‣ II. inflammation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.24 (130 ובשנים אלו ⟩יקרו⟨ לקטנים הילדים הנולדים מחדש שחיני הפה וקיא ושעול ויקיצה (fol. 47a): . → NM 3:158.ופחד ונפח הטבור ולחות האזנים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnتق ُي ّح ‣ III. suppuration: Arab. אמר אבקראט :ומהמורסא אשר יקרא אלחומרא Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.20 (372): . → NM 3:158.העפוש והנפח · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesنّفاخة ‣ IV. watery vesicle: Arab. פעמים יתחדשו נפחים רבים ואמרו כי מי שנמלא ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.55 (407): . → NM 3:158.בטנו ממים ימות זה על הרוב ‣ hemorrhoids: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiנפח הגידים השפלים • תגיע אליהם בהגיעם לארבעים צרת כאב הצדדים ולמטה (Sefer Agur), 3.30 (136) (fol. 58a): מן הצלעות גם כאב הריאה וקדחות עם תעורה ואפיסת הדעת ההזלה הארוכה וקיא ונפח הגידים . → NM 3:158–9.השפלים
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonyنفخة ְ ‣ I. flatulence: Arab.נִפיָחהוהעצם המזוני אשר בו יתילד ממנו דם עכור שחוריי mous (Sammim Libbiyim), fol. 126b: → .והלחות המותרי אשר בו יתחדש ממנו הנפיחה בעורקים וכבר ידעת הזק שני אלו הענינים NM 4:114. ‣ II. inflammation: Gr. φλεγμονή · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmeאמנם לפי השנים יקרו אלו החולאים לקטנים ושנולדו מחדש יבואו שחינים digo, 3.24 (130): . → NM 3:159.בפה וקיא ושעול ויקיצה או תעורה ופחד ונפיחת הטבור וליחות האזנים · Hipانتفاخ أفواه العروق من أسفل ‣ hemorrhoids: Arab.נפיחת פיות העורקים מלמטה •אמר אבוקרט :ואמנם pocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 3.30 (136) (fol. 56b): מי שיעבור אלו השנים יקרה להם הגניחה הוא רבו ובעלת הצד ובעלת הריאה וקדחת שיהיה עמה התעורה והקדחת שיהיה עמה בלבול השכל והדלקת והיצא הוא שלשול וקיא יחדיו ושלשול ארוך . → NM 3:159.והפשט המעים וחלקלקות המעים ונפיחת פיות העורקים מלמטה
· Maimonides, K. al-fuṣūlانتفاخ ְ ‣ distension; inflation (h.l., bubbling): Arab.נִפיחוּת הליחה השחורית מה שלא fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 2.30: . → NM 2:68.יתחדש ממנה כשתשפך על הארץ אבעבועות ונפיחות הנה היא טבעית / Gr. τρωσμός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.إسقاط ְ ‣ miscarriage: Arab.נִפיָלה אמר אבקראט :מי שכבר החלישו חולי חד Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.23 (160): או נושן או נפילה או זולת זה ואחר כן יצא ממנו מרה שחורה או כמו דם שחור הנה הוא ימות . → NM 3:160.ממחרת היום ההוא
.חִֹלי → חלי הנפילה • / Gr. ἔκλυσις · Maimonides, Šarḥ fuṣūlسقوط قو ّة ‣ collapse of strength: Arab.נפילת כח • אמר אבקראט :כאשר Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.8 (360): . → NM 3:160.נפתחה היציאה לפנים יתחדש מזה נפילת כח וקיא והתכת נפש ַ.מֲחָלה → מחלת הנפילה •
ָנַפל
178
· · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbسقوط الشهوة ‣ loss of appetite: Arab.נפילת התאוה • ואמנם אם תארך העלה אז יתחדש נפילת trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.90: . → NM 2:68.התאוה ואז היא אות רע כי זה יורה על מיתת הכחות ) · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 3.6 (112توق ّع ָ ‣ to expect: Arab.נַפל . → NM 3:160–1.אמר אבקראט :כשיהיה הקייץ דומה לאביב יפול בקדחת זיעה רבה (fol. 42b): .חִֹלי → החולי הנופל • נ ֹוֵפל • Part. .חִֹלי → החולי המפיל • ַמִּפיל • Part. Hifʿil ָּ.פַסק → )ִ (Part. Nifʿalנְפָסק ִ.הפּוְּך → הפוך נפש • ֶנֶפׁש ].רחב[ → הרחיב הנפש • ַ.הָּתָכה → התכת נפש • ֻ.חְל ׁ ָשה → חלשת הנפש • .מריכות → מריכות נפש • .רַֹע → רוע נפש • ֵ.ריקוּת → בריקות נפש • ֵ.אֶבר → האיברים הנפשיים • ַנְפ ִׁשי ַ.הֲאָצָלה → ההאצלות הנפשיות • / Gr. κηρός · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirشهدة ֹ ‣ honeycomb: Arab.נֶפת השער הז׳ · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 7 (fol. 11b): בחולי הנקרא הנופת ובלעז׳ ברשקש ובערבי אלשהדה פעמים יקרה גם כן בעור הראש נגעים שיהיו בהם נקבים קטנים יצא מהם לחות עב דבק דומה בדבש ולכן נקרא החולי הזה נופת והתילדו מלחה . → NM 4:115.לבנה מלוחה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالناقه ‣ the convalescent: Arab.הניצול מן החולי • ִנצּ ֹול אמר אבוקרט :הניצול מן החולי כשיקח מן · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.8 (60): המזון ולא יתחזק בו זה יורה על שעמס על גופו מן המזון יותר ממה שיסבול וכאשר היה זה והוא . → NM 3:161.לא יקח ממנו יורה על שגופו צריך אל ההרקה
‣ lacrimal fistula: Lat. fistula lacrimalis · Arnau deהנצור אשר יהיה בדמע העין • ָנצוּר Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilaההגרה הבלתי טבעית יאות להטותה אל מעבר טבעי ,כמו הזלת הנצור אשר nova), 5.88 (88): . → NM 4:115.יהיה בדמע העין נטה אותו אל מסננת האף אם העצם כבר נתעפש · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfمعراّ من ‣ free from: a) Arab.נצל מן • ִנָּצל ] • Part. Nifʿalנצל[ li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, . → NM 4:115–6.מצד ריחם להיותם נצלים מן הסרחון fol. 128b, col. a: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemسليم من b) Arab. החלב החשוב הוא ההולך Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146a, col. b: על מהלך טבע הבעל חיים אשר הוא ממנו כשיהיה הבעל חיים בריא הגוף יפה המראה ממוצע .השומן נצל מן הרזון והמחלות ויתר ההוות
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.مخل ّص ַ ‣ antidote: Arab.מִּציל • Part. Hifʿil ויש סמנים תהיה פעולתם בגופותינו הנמשכת Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (27): . → NM 3:137.אחר צורתם נגלית גדולה כסמנים המשלשלים והסמים הממיתים והמצילים
179
]נקה[
].נצל[ → )ִ (Part. Nifʿalנָּצל ְּ.כִלי → כלי נוקב • נ ֹוֵקב ָ • Part.נַקב ֶ.נַגע → הנגעים הנוקבים •
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alثقب )الأذن( ‣ I. ear canal: Arab.נקב האזן • ֶנֶקבואם ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 7 (fol. 47b): לא נראה דבר מזה וראינו נקב האזן בריא אין בו נזק ידענו כי העצב אשר בו ילך השמע כואב ואם היה כאב העצב השומע מפני מותר עב קר דבק או מפני רוח עבה או מורסא קרה … אז ראוי לשלשל . → NM 4:116.המותרות ההם
‣ II. the external acoustic meatus; the inner cavity of the ear; inner earhole; the · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alالسماخ middle ear; the tympanic cavity: a) Arab.כי אתה ידעת שרבים מהשוטים ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.94: ובעלי המלאנכוניא יחיו זמן ארוך והם חזקי הגשמים כי הפסד שכלם הוא מפני פגע במוח לבדו לא מפני חולשת הכח המנהיג כמו מה שיקרה לחולים בעת הגוססות כמו שחולשת הראות ההוה מפני פגע בעין או חולשת השמע ההוה מפני פגע בנקב האוזן אינו כמו חולשת הראות או . → NM 2:68.השמע ההוה בעת המות מפני נפילת הכח הכולל המנהיג
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferصماخ b) Arab. והחלק הראשון מכל זוג ממנו יכוון אל הקרום המחפה בתוך ha-Qanun), bk. 1 (fol. 57a): . → NM 4:116.אלסמך הוא נקב האוזן ה ש א ‣ vulva: Lat. vulva mulieris · Bruno Longobucco, Cyrurgiaנקב אותו מקום של • הראשון שבאנשים שנראה Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 97a: → .בעור הבצים באותו שהוא באמצע שניהן תבנית נקב אותו מקום של אשה ויש שם שערות NM 1:33. ‣ anus: Lat. anus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelהנקב התחתון • . → NM 1:33.שער הי׳׳ו מן הנגעים הבאים בנקב התחתון ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 65a: · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousمسامّ ‣ pores: Arab.נקבים • Plur. והממרק הוא הסם אשר יכלה מן הליחה הנקפאת והדבקה מה (Sammim Libbiyim), fol. 120b: . → NM 4:116.שהיה על שטח האבר ופיות הנקבים ָ.רֶפה → רפה הנקבים • ‣ softening of the flesh: Lat. carnium effeminatio · Hippocrates,נקביות הבשר • נקביות החום מזיק למרגילים אותו תמיד Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.16 (236) (fols. 78a–b): אלו ההזקים :נקביות הבשר ובלתי קיום העצבים והרדמת השכל והגרת דם וחסרון הרוח אשר מאלו . → NM 3:161.תמשך המות ].קבס[ → )ִ (Part. Nifʿalנְקָּבס ].קבע[ → )ִ (Part. Nifʿalנְקָּבע ִ ‣ to heal: Lat. ad curandum · Bruno Longobucco, Cyrurgiaהָּנק ֹות ] • Inf. Nifʿalנקה[ שער שמני יבקש למה המכות Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5b: . → NM 1:33.מתאחרות להנקות ומתחבולות הנקיות מאותן המכות ֻ ‣ to heal: Lat. curatus esse · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.נ ָ ּקה • Puʿal וסבותיה שתים אחת פנימית ואחת חיצונית Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 36b: . → NM 1:33.הפנימית היא מלחות נפסדות והחיצונית היא ממכות או מחבלות מבלתי נוקו כהוגן
180
ִנקּוּב
‣ ִנקּוּבcavity: Arab. · ٺثّقبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 18 (fol. 59a): כאשר יכאבו ויפסדו יחסר פעולתם ויראו בהם חליים מתחלפים ומהם חליים נראה אותם לעין כמו אכול השנים ונקובם ועפושם ותנועתם ולכלוכם אשר יהיה עליהם ומה שדומה לזה. → NM 4:116.
ֶלֶחם → לחם ניקודים • ִנקּוּ ִדים. ‣ הנקי • ָנִקיthe convalescent: Arab. · الناقهMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.32 (84): המאמר במקום זה הוא בנקי. → NM 3:161. • ‣ הנקי מן החוליthe convalescent: Arab. · الناقهMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.8 (60): הנקי מן החולי בקחתו מן המזון ולא יתחזק זה יורה על שהוא יסבול מן המזון יותר ממה שהוא סובל ובהיות זה שהוא לא יבואנו ממנו זה יורה על שגופו צריך אל ההרקה. → NM 3:162.
‣ ִנ ָ ּקי ֹוןI. crisis: Arab. · بحرانa) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 7.1: והזיעה הטבעית היא כמו הזיעה אשר תהיה מן הנקיון הטוב. → NM 1:62–3. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.12 (64): השאריות אשר ישארו מן החליים אחר הנקיון ממנהגם שיסבבו:אמר אבקראט חזרת החולי. → NM 3:162. ‣ II. cure; therapy: Lat. curatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5b: שער חמישי מן סוג הכולל הנקיון מן החבלות שבגידין. → NM 1:34. ‣ III. purgation: Lat. purgatio · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 2.35 (87) (fol. 13a): בכל החלאים שיהיה מה שסמוך לטבור ולעצם הערוה עבים הוא טוב:א׳׳א ובהיותם דקים ורזים הוא רע מפני שזה מזיק בנקיון של מטה. → NM 3:162. ‣ ְנִקיּוּתcure; therapy: Lat. curatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 5b: שער שמני יבקש למה המכות מתאחרות להנקות ומתחבולות הנקיות מאותן המכות. → NM 1:34. ‣ ְנִקיָרהcaries: Arab. · نخزMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.25: הליחות החדות או הרפואה המחודדת אשר יעבה האברים כשיהיה עמם מותר כח מרובה שיחום)?( באברים הבשריים חבלות ובעצמות נקירה. → NM 1:171. ( ִנְקֶנהPart. Nifʿal) → []קנה. ‣ ָנַקעto become dislocated: Arab. انخلع/ Gr. ἐξἱσταμαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): מי שקרהו כאב הירך:אמר אבקראט זמן גדול והיתה ירכו נוקעת הנה כל רגלו תצמוק וישוב חגר אם לא יכוה. → NM 3:162–3. • Part. Nifʿal ‣ ִנ ָ ּקעmacerated; steeped: Arab. · نقيعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131b, col. a: זה השכר יעשה נקע ויעשה מבושל והנקע יותר לח מן המבושל הרבה והוא:שכר התאנים מוליד רוחות רבות ונפח. → NM 4:117. ( ִנ ָ ּקעPart. Nifʿal) → ָנַקע. ( ִנְקָּפאPart. Nifʿal) → ָקָפא. ‣ ִנְקָרהcavity: Arab. · نقرةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer
181
ְנִשׁיָכה
→ .ולכל כנף מהם יש שתי נקרות ולכל צלע שתי תוספות מגובנים ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32b): NM 4:117. ֻ ‣ to suffer from gout: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom,נְקַרס ] • Puʿalנקרס[ . → NM 3:163.הסריסים לא ינוקרסו ולא יעשו קרחים 6.28 (320) (fol. 102b): ָ.רָאה → )ִ (Part. Nifʿalנ ְרֶאה ֶ.עֶצם → עצם תרדי • )תרדי (here:נרדי ].רדם[ → )ִ (Part. Nifʿalנ ְר ָ ּדם ].רחב[ → )ִ (Part. Nifʿalנ ְרָחב ].רעד[ → )ִ (Part. Nifʿalנ ְרָעד · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tovاحتمل ָ ‣ to apply as a suppository: Arab.נ ָ ׂ שא אתמד :קר יבש מחזק העין שומר בריאותה ויועיל ben Isaac (Sefer Almansur), Alef 16 (16): . → NM 2:15.עוד מהגרת דם הנדות כשתשא ממנו האשה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahباشر ‣ to attend to: Arab.נשא ונתן • וידוע כי ידיעת אילו החלקים השבעה כולם ושמירתם הוא מן Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): הספרים המונחים לכל חלק מהם לא יגיעו בו תכלית פעולת הרופא ולא יגיע לאותו היודע שלימות . → NM 3:163–4.המלאכה עד שישא ויתן עם האנשים בזמן בריאותם ועניין חליים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.استدرك ִ ‣ I. to correct: Arab.הִּׂשיג ] • Hifʿilנשג[ ואמר בזה המאמר בדברו על עניין זה האיש בעצמו Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.43: זה המאמר אמר :אין ראוי שיהיה היובש נשאר כמו שהוא לבדו ויהיה החמימות והקרירות משתוים לא יחסר דבר כי האברים כשאינם מתפרנסים יתקררו בזמן קצר .זה לשונו כמו כן שם וזהו האמת. ובזוכרו מה שקדם לו ממאמרו בזה האיש שהוא היה בין החמימות והקרירות בריא לקח להשיג זה . → NM 1:171.בזה הלשון
/ Gr. λάμβανω · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haنال ‣ II. to take: Arab.אמר אבוקרט :הנמלט מחולי כשיקח מן המזון ולא יתחזק הנה Meʾati, 2.8 (60) (fol. 21b): זה יורה שהוא לוקח יותר מן המזון ממה שיסבול וכשיהיה זה והוא לא ישיג ממנו מורה שגופו . → NM 3:164.יצטרך אל הרקה
‣ cardialgia: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.17נשיכת הלב • ְנ ִׁשיָכה בלא מוקדח בהיות ניעול המאכלים ונשיכת הלב וחשיכות והפה מר יורה שיצטרך הרקה (154): . → NM 3:165.מלמעלה ‣ cardialgia: Lat. cordis morsus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelנשיכה בלב • → .א׳׳א :בקדחת בערה רבה קרוב לבטן ונשיכה בלב רע ben Samuel, 4.65 (202) (fol. 27b): NM 3:164. · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭنخس في الفؤاد ‣ cardialgia: Arab.נשיכה במוראה • אמר אבקראט :מי שלא תהיה בו trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.17 (154): קדחת והיה בו מניעה מן המאכל ונשיכה במוראה וסבוב ומרירות בפה הנה זה יורה על שהרקתו . → NM 3:164–5.ברפואה מלמעלה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlنخس في الفؤاد ‣ cardialgia: Arab.נשיכה בפי האצטומכה • אמר אבוקרט :מי שאין לו קדחת Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.17 (154): ויש לו מניעה מהמאכל ונשיכה בפי האצטומכא וסבוב ראש ומרירה בפה כל זה ראיה על צורך . → NM 3:165.ההרקה בסם מלמעלה
ְנִשׁיָמה
182
ֶ.חְסר ֹון → חסרון נשימה • ְנ ִׁשיָמה ָ.צרוּת → צרות הנשימה • .רַֹע → רוע הנשימה • · Maimonides, Šarḥ fuṣūlذهاب شعر الرأس ‣ loss of hair: Arab.נשירות שער הראש • ְנ ִׁשירוּת אמר המפרש :סרחון הריח Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.11 (231): ראיה על הפסד הליחות וחוזק עפושם ונשירות שער הראש ממה שיחזק ראית הפסד הליחות וגם . → NM 3:165.כן יורה על העדר המזון מן האברים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferنخس ָ ‣ to prick: Arab.נ ׁ ַשְך האבר כשהוא מת ולא ירגיש כשאתה תנשכנו או תחתכנו או תשרפנו באש ha-Peraqim), 15.10:
בלא ספק כי זה האבר ישתחר ועל כן ראוי שתמהר לחתכו כדי שלא יפסיד המקום הבריא אשר . → NM 1:172.לצדו
ַ.סם → הסם הנושך • נ ֹו ׁ ֵשְך • Part. · Maimonides, Šarḥ fuṣūlانقضى ִ ‣ reaching its crisis: Arab.נָּתך ] • Part. Nifʿalנתך[ אמר בקראט :הקדחת Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.59 (196): . → NM 3:165.השלישית ברוב תהיה נתכת בשבעה עונות ַ.סם → הסם המתיך • ַמִּתיְך • Part. Hifʿil ].נתך[ → )ִ (Part. Nifʿalנָּתך ].תלה[ → )ִ (Part. Nifʿalנְתֶלה ָ.נָׂשא → נשא ונתן • ָנַתן / Gr. φαρμακεύω · Maiسقى الدواء ‣ to administer purgative drugs: Arab.נתן הרפואה •אמר monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.1 (138): אבקראט :ראוי שתנתן הרפואה למעוברת כאשר יהיו הליחות מתעוררות אחר שיעבור על הולד ארבעה חדשים עד שיעברו עליו שבעה חדשים ויכניס עצמו בזה מעט ואולם המעט מזה והיותר . → NM 3:165–6; corr. 4:230.הנה ראוי שישמור ממנו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haسعفة ֶ ‣ I. cradle cap: Arab.נֶתקיתחדש בעור הראש עלה ממין המורסא יהיה בה נקבים Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.54: . → NM 2:69.קטנים דקים מלאים לחות דקה דבקה נקרא סעפה והוא הנתק · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferكلف ‣ II. freckles: Arab. בלבוס הוא בצל נאכל :יסכסך תאות המשגל וכשיוטח בו הפנים יסיר Almansur), Bet 7 (18): . → NM 2:15.בו הנתק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.تحل ّل ִ ‣ to dissolve: Arab.נַּתר ] • Nifʿalנתר[ הצמחים אשר ברוב יתחדשו בשטח הגוף הכוונות Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.20: הכוללות ברפואתם הם שלושה :ההתרה או העיפוש או לחתוך בברזל והדבשית מהם תצטרך אל אחת מאילו לבד אבל אשר תהיה בתוכה כדמות קמח מבושל במים ראוי לך שתחתכנה והוא עובר שתעפשנה והדומה לחלב או לשומן תרפאנה בברזל לבדו אחר שאי אפשר בה שתתעפש ולא . → NM 1:173.שתהיה ניתרת
ִ ‣ I. to cure: Lat. solvo · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel,הִּתיר • Hifʿil .א׳׳א :להתיר האפופלוסיה החזקה אי אפשר והחלושה לא תהיה נתרת בקלות 2.42 (94) (fol. 14a): → NM 3:166. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.أطلق )القضية( ‣ II. to state definitely: Arab.
183
]נתר[
ומקום הספק מבואר מאד והוא היותו מתיר Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.36: הגזרה בתועלת האברים בעצבי העור אמנם הוא מן המושקלי אשר יבוא למושקולי הפנימי ובשלישי מההכרות יאמר כי עצב יבוא לעור מן היד זולתי העצבים אשר יבואו למושקלי המניע . → NM 1:172.היד וזה פלא אם יהיה מיוחד ליד מבין שאר האברים איך לא זכר זה
· Maimonides,أطلق القضي ّة ‣ to make a definite statement: Arab.התיר הפסק דין • אמר המפרשŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.40 (260): : היותר קרוב אצלי שאבקראט ראה זה העניין פעם או פעמיים והתיר הפסק דין כמנהגו בספרו ספר . → NM 3:166.איפידימיאה
ַ.סם → הסם המתיר הזיעה • ַמִּתיר • Part. Hifʿil ַ.סם → הסם המתיר השתן • ְ .רפוָּאה → רפואה מתירה • / Gr. κοιλίη ἐκταραاستطلق بطنه ‣ to suffer from diarrhea: Arab.הותר בטנו • ֻהַּתר • Hofʿalאמר χθεῖσα · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.60 (197) (fol. 76b): אבוקרט :מי שימצאהו בקדחת החדה באזניו חרשות ויזול מנחיריו דם או שיותר בטנו יותך בזה . → NM 3:166–7.חליו
ס ָ.עָצל → העצל המסבב • ְמַסֵּבב ] • Part. Piʿelסבב[
‣ spontaneous: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-באין סבה ידועה אליו • ִסָּבה
.אנוש עיף ויגע באין סבה ידועה אליו אות מחלה הוא Edomi (Sefer Agur), 2.5 (57) (fol. 34a): → NM 3:167. ָ.יַדע → לא נודע אליה סבה • ‣ spontaneous: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahמסבות נסתרות • סבות • Plur. . → NM 3:167.היגיעות מסבות נסתרות מורות חליים Shalom, 2.5 (57) (fol. 16b): · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirدوار ִ ‣ dizziness; vertigo: a) Arab.סבּוּב · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (Ms. Oxford, –. → NM 4:117השער הי׳׳ג בגלגול והסבוב Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 1b): 8. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibسدر b) Arab.ויקרה לו עלוף רב וסבוב וזיעה קרה ועוצר bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 10.1: . → NM 1:63.השתן ועצור ויקיא מרה כרכומית ‣ dizziness: Gr. σκοτόδινος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephסבוב חשוכי • מי שהוא נעדר הקדחת ויש לו תיעוב המאכל ונשיכת פי האצטומכה Delmedigo, 4.17 (154): . → NM 3:167–8.וסבוב חשוכי ומרירות הפה מורה שצריך שיורק דרך מעלה ְ.צִמיָחה → צמיחת השער סביב הערוה • ָסִביב · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirشقاق ‣ fissures: Arab.סדיקות ְ • Plur.ס ִדיָקה הנה כשיעורב עם · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, ch. 30.1: דם המזון מרה שחורה עבה או כרכומית מחודדת יוליד ברגלים ובידים סדיקות מפני תגבורת היובש על דם המזון אבל כי המרה השחורה לכבדותה ועביה תצלול ואמנם תוליד הסדיקות בשפל הרגלים . → NM 4:118 (corr.).והמרה הכרכומית לקלותה רוב מה שתוליד הסדיקות בידים
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlحرّر ִ ‣ to write (h.l., to formulate): Arab.סֵּדר ] • Piʿelסדר[ זה מבואר כי הצד הימני Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.49 (268): יותר חם וזכר גאלינוס כי הזרע אשר יבא מן האשה מן הצד הימני מן אחד מביציה בו עובי וחום ואשר יבוא מן הצד השמאלי דק מימי ויותר קר מן האחר ואיני יודע אם הגיע לו זה בנבואה או . → NM 3:168.שהגיע אליו בהקש ואם היה שגדר וסדר זה הסדר זה בהקש הנה הוא הקש נפלא
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتحر ير ֵ ‣ I. (piece of) writing (h.l., argument): Arab.סֶדר זה מבואר כי הצד הימני יותר חם · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.49 (268): וזכר גאלינוס כי הזרע אשר יבא מן האשה מן הצד הימני מן אחד מביציה בו עובי וחום ואשר יבוא מן הצד השמאלי דק מימי ויותר קר מן האחר ואיני יודע אם הגיע לו זה בנבואה או שהגיע אליו . → NM 3:168.בהקש ואם היה שגדר וסדר זה הסדר זה בהקש הנה הוא הקש נפלא
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesقانون ‣ II. rule: Arab. ובמה שזכרנו מרפואת ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 16b): . → NM 4:118.כאב הראש על דרך הסדר הלמודי מחכמת הרפואה די ספוק ·Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.قوانين , Plur.قانون ‣ rules: Arab.סדרים • Plur. והחלק הרביעי לדעת סדרי הראיות והם איך יוקחו Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (16):
ִסיְמפּוֹ ָנא
185
מאותם המקרים המשיגים לגוף סימנים מורים על מין ומין ממיני הבריאות ועל כל מין ומין ממיני החולי. → NM 3:168.
ֻסָּכר → סוכר. ַמ ְׁשֶקה → משקה סוכרי • סוכרי. ‣ סוס הים • סוּסhippopotamus: Arab. · فرس البحرMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.15: עור סוס הים שרוף מועיל מן המורסות הקשות. → NM 2:69. ִצֹּפֶרן → צפורן סוסית • סוִּסי. ‣ סוף הפרשות • ס ֹוףcoccyx: Arab. · عجز الذنبAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.80 (fol. 222b). → NM 1:106. [ • ]סורInf. ‣ סוּרto be on one’s guard; to guard against; to take care: Lat. cavere · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 84b: וסור מאד שלא יבוא שמן או מים או שום דבר שמן אחרי שנפתחה. → NM 1:34. ( ס ֹוֵתםPart.) → ָסַתם. ‣ ְסחוִּסיcartilaginous: Arab. · غضروفيAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 144a, col. a: האף קר יבש סחוסי קשה להתעכל מעט המזון. → NM 4:118. • ָּבָׂשר → הבשר הסחוסי. ‣ סטניquince: Lat. citonia · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138b, col. a: והוא מנוגב מעט המימות יקרא המתפלח ובלשון רבותינו הסיטני. → NM 4:118–9. ‣ ִסיִביfibrous: Arab. · ليفيAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143a, col. b: בשר הבקר המוכלח איננו טוב כלל מפני התחברות הנגוב והכחשות וחולשת החמימות בו ולפיכך יהיה בשרו סיביי. → NM 4:120. ‣ סיג הזהב • ִסיגgold calamine: Arab. · إقليميا الذهبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 6 (fol. 47a): ואם לא ימצא הפלפל הלבן יושם תמורתו סיג הזהב. → NM 4:119. ّ · إقليميا الفIbn al-Jazzār, Zād al• ‣ סיג הכסףsilver cadmia; silver calamine: Arab. ضة musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 7 (fol. 12a): או יקח סיג הכסף ובלנקט ויודקו בחומץ ושמן ורדים ויטוח בו. → NM 4:119. • ‣ סיג הצפרניםnail cuttings: Arab. · قلامة الأظفارGalen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 117 (Ms. Leeuwarden, Tresoar Fr. 23, no foliation): ורפואת עלות המאמר הג׳ שיתעשנו בדאם ושישון וקלי החטה המשורפ׳ וסיג הצפרנים והם יקומו לשעתם. → NM 4:119–20. ‣ הסיד החי • ִסידquicklime: Lat. calx viva · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 16a. → NM 1:34. סטני → סיטני. סמפונא → ִסיְמפּ ֹוָנא.
סי נ ו ן
186
ִ.סנּוּן → סינון ִ.מְכ ָוה → מכוה סכיני • ַסִּכיִני ִ ‣ delirium; mental confusion: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom,סְכלוּת → .בכל מי אשר בקדחת בלתי נפסקת יהיה דישמא וסכלות הוא ממית 4.50 (187) (fol. 65b): NM 3:168–9. · Al-Zahrāwī, K.تهييج الر ياح ‣ arousing winds; flatulences: Arab.סכסוך הרוחות • ִסְכסוּךְ al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והמצה ממנו עבה וחלוקה ומתאחרת להתעכל וכבדה על האצטומ׳ bk. 27, fol. 125b, col. a: . → NM 4:120.ומוסיפה בסכסוך הרוחות רבת הנזק לבעלי החליים הקרים · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans.حرّك ִ ‣ to move; to stimulate: Arab.סְכֵסְך ] • Piʿelסכסך[ אניסון :חם יגרש הרוחות ויפתח סתומי Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Alef 12 (16): . → NM 2:16.הכבד ויסכסך תאות המשגל · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtبنفسج مرب ّا ‣ violet preserve: Arab.סוכר ויאולש • ֻסָּכר al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 27b): ויורק אחר כן בבשול תמראינדיש ופרונש וגוגובש ופרחי ויאולש עם קשיא פישטולא ומאנא ומה שדומה להם וישתה בכל יום מה שירכך הטבע ויכבה חום מרה כרכומית כמו שיקח מנא וסוכר ויאולש מ׳׳א עשרה דרהם וקשיא פשטולא מנוקה ה׳ דרהם וימרסהו במי קרא צלויה או במי קשואים . → NM 4:120.וישתה אותו בהיותו צם
سك ّر ) ‣ I. concentrated juice of the sugar cane: Arab.סוכרי קנדי (also:סוכר כנדי • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Seferالفانيد Ṣedat ha-Derakhim), bk, 2, ch. 2 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, ויועיל מן הלובן שיקח סוכר טוב ב׳ חלקים וקצף הים חלק יודק וינופה וירפא בו או יקח fol. 12a): . → NM 4:121.אמידום וסוכר כנדי מכל אחד חלק ויודקו ויתרפא בהם ‣ II. ṭabarzad sugar (i.e., fine-quality white and refined cane sugar qand): Arab. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbonسك ّر طبرزد ולו ג׳׳כ תאר עגולים מועילים ללובן (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 2 (fol. 43b): ולשחין המתהוה בעין והוא נפלא יקח בלנקט ב׳ שקלים סרקאקולא מתוקנת ב׳ דר׳ דרגגאן . → NM 4:121–2.וגומא ארביקא וסוכרי קנדי וכאנפר מ׳׳א חצי דרהם
ָ.קֶנה → קני הסוכר • ‣ ṭabarzad sugar (i.e., fine-quality white and refined cane sugar qand):סוכר קשה • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibسك ّر طبرزد Arab.ומזה גם כן רפואה נסינו אותה ושבחנוה ישתה bon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, ch. 8.3: אותה בתחלת השנפיו והויירולא ותמהר ראותם :יקח ורדים ועדשים קלופים מ׳׳א ארבעה דרהם לאכא מנוקה מעיציה שני דרהם זרע שומר רחב וזרע חבושים ודרגאגאן לבן מכל אחד שקל משתיק דרהם יבושל זה בליטר׳ מים באש רכה עד שיסור החצי וימרסהו ויסננהו וישתה ממנו רביע ליטר׳ . → NM 4:122.עם שבעה דרהם סוכר קשה
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waالسك ّر السليماني ‣ Sulaimānī sugar: Arab.סכר הרטוב •qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (Ms. או ישתה מיץ שני הרמונים עם Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 4b): . → NM 4:122.סוכר הרטוב
187
ַסם
‣ the attenuant (refining) remedy: Lat. subtiliativa medicina · Ibn Sīnā,הסם הדק • ַסם K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 244a: . → NM 4:122–3.הסם הדק נאמר אותו שמדקדק עצם הליחה מתיך בקלות בחום מזוג ‣ the incisive remedy: Lat. incisiva medicina · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alהסם החותך •החותך הוא סם דק qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 120b: . → NM 4:123.נוקב בין שטח האבר ושטח הליחה הדבקה עד שיפרידנו ממנו · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonyتر ياق ‣ theriac: Arab.הסם הטריאקי •והטריאקי והבאדזהר הוא הסם אשר ישנה מזג הרוח mous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: . → NM 4:123.הקורה מסם ארסיי אל מזגו הטבעי וישמרהו עליו בסגולה שבו · · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالدواء الكاوي ‣ the caustic remedy: Arab.הסם הכווה • והכווה הוא הסם אשר ישרוף העור שריפה trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121b: → .יכלה לחותו עד שיתקבצו חלקיו ויקשהו וישוב עצם זה העור סתום המעברים ⟩מ⟨ליחה נוזלת NM 4:123. · Ibn Sīnā, K. alالدواء المحمّر ‣ the reddening (rubefacient) remedy: Arab.הסם המאדם •והמאדם הוא הסם adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: אשר יחמם האבר אשר ימשכהו חמום חזק עד שימשוך אליו הדם הרקיק משיכה חזק יגיע לנראה . → NM 4:123–4.ממנו ויאדמהו
· Ibn Sīnā, K. alالدواء الأكّال ‣ the erosive (corroding) remedy: Arab.הסם המאכל •והמאכל הוא הסם adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: . → NM 4:124.אשר יגיע מהתכתו והתבערותו שיחסר מעצם הבשר · ‣ the hemorrhagic remedy: Lat. medicina sanguinis eductivaהסם המביא הדם • Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), הסם המתיר השתן וזיעה וסם משלשל ומביא הדם או העוצר אותו ודומים יש להם ידיעה fol. 245b: . → NM 4:124.נגלית ולכן אינן צריכין ביאור · Ibn Sīnā, K. alالدواء المنضج ‣ the ripening (coctive) remedy: Arab.הסם המבשל •והמבשל הוא הסם adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121b: → .אשר יתקן ממשות הליחה אם היה עבה ידקדקהו בשווי ואם היה דק יעבהו עד שיתוקן לדחותו NM 4:124. · Ibn Sīnā, K. alالدواء مسي ّل الدم ‣ the hemorrhagic remedy: Arab.הסם המגיר הדם •הסם המגיר השתן adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: → .ולזיעה והמשלשל ומגיר הדם ועוצר אותו ומה שנשאר מאלו ענינם ידוע לא נצטרך להגדרתם NM 4:124–5. · Ibn Sīnā, K. alالدواء المدرّ للعرق ‣ the diaphoretic remedy: Arab.הסם המגיר לזיעה •הסם המגיר השתן adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: → .ולזיעה והמשלשל ומגיר הדם ועוצר אותו ומה שנשאר מאלו ענינם ידוע לא נצטרך להגדרתם NM 4:125. · Ibn Sīnā, K. alالدواء المدرّ للبول ‣ the diuretic remedy: Arab.הסם המגיר השתן •הסם המגיר השתן adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: → .ולזיעה והמשלשל ומגיר הדם ועוצר אותו ומה שנשאר מאלו ענינם ידוע לא נצטרך להגדרתם NM 4:125.
ַסם
188
‣ the agglutinant or mollifacient remedy: Lat. inviscativa seuהסם המדביק או המחליק • lenificativa medicina · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer haהמדביק או המחליק הוא אותו שהוא בדבקות ימתח על שטח Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 245a: האבר מתחלף החלקים כמו האצטומ׳ או הרחם או הקנה הישר ולזה יתחדש ויסבב בהם שטח זר . → NM 4:125.וחלק
· Ibn Sīnā, K. alالدواء المل ّطف ‣ the attenuant (refining) remedy: Arab.הסם המדקדק • המדקדק הוא הסם adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120a: . → NM 4:125.אשר מדרכו שישים ממשות הליחות יותר רקיק בהתכה חסרה בחום שוה · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء الجاذب ‣ the attracting remedy: Arab.הסם המושך •והמושך הוא הסם אשר לו איכות qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: . → NM 4:125–6.עוברת מאד יגיע הליחה לצד השטח אשר ימששהו אם בסגולה אם בחמום · Ibn Sīnā, K. alالدواء المقو ّي ‣ the tonic (strengthening) remedy: Arab.הסם המחזק •והמחזק הוא הסם adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: אשר ישוה מזג האבר עד שימנעהו מקבלת הפגעים אם לסגולה שבו ואם לשווי מזגו ויקרר מה . → NM 4:126.שהוא יותר חם ויחמם מה שהוא יותר קר לפי מה שזכרו גאלינוס בשמן הוורד
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المح ّكك ‣ the pruritic remedy: Arab.הסם המחכך • והמחכך הוא הסם אשר יגיע qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: . → NM 4:126.מחדותו שימשוך אל הנקבים ליחות עוקצות ולא יגיע אל שישחין כמו האלסכבינג · الدواء المق ّ طع ‣ the incisive (biting, cutting, pungent) remedy: Arab.הסם המחתך • Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: והמחתך הנה הוא הסם הדק אשר אפשר לו שיעבור במה שבין שטח האבר ושטח הליחה הדבקה . → NM 4:126–7.המדובקת בו עד שינקה אותה ממנו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء الممل ّس ‣ the smoothing remedy: Arab.הסם המטיח •והמטיח הוא המתדבק אשר qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: יתפשט על פני האבר המתחלף החלקים בהנחה ר׳׳ל כל הנחורים כמו האצטומכא והרחם וקנה . → NM 4:127.הריאה ויתדבק בהם ויתחדש עליהם שטח זר חלק
· · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالدواء القاتل ‣ the lethal remedy: Arab.הסם הממית • והסם הממית הוא הסם אשר יפסיד עצם trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: מזג הרוח והגוף אם מעצמיותו וצורתו אשר הוא מינו כמו הארסים ואם לתגבורת האיכות הפועלת . → NM 4:127.בו כמו האפיון בקרירותו והאפריביון בחמימותו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المزل ّق ‣ the lubricant remedy: Arab.הסם הממעיד •והממעיד הוא הסם אשר יטפיח qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: שטח גשם נעצר במעברים ויפרידהו ממה שנעצר בו ואחר יתנועע זה הגשם בכבדותו הטבעי ויהיה . → NM 4:127–8.מניע אותו במקרה והוא כמו אל⟩אגא⟨ש ואללעאבאת
· Ibnالدواء الجالي ‣ the detergent (cleansing, clearing) remedy: Arab.הסם הממרק • Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: .והממרק הוא הסם אשר יכלה מן הליחה הנקפאת והדבקה מה שהיה על שטח האבר ופיות הנקבים → NM 4:128. ‣ ulcerative [remedy]: Lat. ulcerativa · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaהסם המנגע • והמנגע הוא אותו שיש לו · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 244b:
189 כח חזק לאדם עד שתתך הליחות הנדבקות מהחלקים שיגע בהם ומסבב החבורות ומושך להם . → NM 4:128.המותרות שמהם הוות היציאות כמו סם האנקרדי
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المخ ّشن ‣ the roughening remedy: Arab.הסם המנחיר • והמנחיר הוא הסם אשר ימרק qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: מאבר קשה העצם כמו העצמות והשחוסים והעצבים כאשר יהיה הנחת חלקי האבר מתחלפים . → NM 4:128–9.וכבר עבר עליו לחות החליק אותו ישיבהו אל נחירותו
‣ the flatulent remedy: Lat. inflativa medicina · Ibn Sīnā, K. al-adwiyaהסם המנפח • המנפח הוא אותו al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 245a: אשר בעצמו לחות גסה זרה מתגברת מעורבת אל היושר וכשיפעל בה החום הטבעי יוליד רוח שאינו . → NM 4:129.נתך כמו הפישולש
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المغل ّظ ‣ the thickening remedy: Arab.הסם המעבה •→ .הסם המעבה הפך המדקדק qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: NM 4:129. · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء الهاضم ‣ the digestive remedy: Arab.הסם המעכל •והמעכל הוא הסם אשר ישנה qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: . → NM 4:129.המזון אל הדמות הליחות המשובחות אשר יזונו הגוף והליחות אל הדמות הגוף · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المعّفن ‣ the putrefying remedy: Arab.הסם המעפש •והמעפש הוא הסם אשר יפסיד qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121b: התדבקות האבר בהתכתו מה שבו מן הרוח הטבעי והתכת חומו הטבעי ולא יגיע אל שיאכלהו או . → NM 4:129.יצ⟨י⟩להו או ישרפהו אבל ישאר בו לחות יתעצם בו חום בלתי טבעי
· Ibn Sīnā,الدواء المف ّ جج ‣ the remedy that makes crude (unripe): Arab.הסם המפיג • והמפיג הוא K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: → .הסם המונע מהבשול והעכול לקרירותו כמו המים הקרים כאשר ישתו במורסות האצטומכא NM 4:130. الدواء ‣ the benumbing (narcotic, soporific, stupefying) remedy: Arab.הסם המרדים • · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim),المخّدر והמרדים הוא הסם הקר אשר יגיע מקרירותו לאבר אל שישנה עצם מה שיעבור בו fol. 122b: מן הרוח אל מזג קר יבש יוצא ממזגו אשר בו יקבל הכוחות המרגישות והמניעות וישנה מזג האבר . → NM 4:130.ככה ויבטל החוש
· Ibn Sīnā, K. alالدواء المرخي ‣ the relaxant (slackening) remedy: Arab.הסם המרפה •והמרפה הוא אשר adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: ישים ממשות האברים קצרי הנקבים יותר רך ללחותו וחומו ויקרה מזה שישים הנקבים רחבים . → NM 4:130.וידחה מה שבהם מן המותרים יותר נקל
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء الرادع ‣ the repellent remedy: Arab.הסם המרתיע •והמרתיע הוא הסם הקר אשר qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: יחדש באבר קור יעבה אותו וייצר נקביו ויקפיא הנוזל אליו ויעבהו בכבוי חומו וימנעהו ובפרט כאשר . → NM 4:131.היה עב הממשות כמו שמן הורד המקורר וה⟨ד⟩בסרקאטונא וזולתה
· Ibn Sīnā, K. alالدواء الكاسر الر ياح ‣ the carminative remedy: Arab.הסם המשבר הרוח •הסם המשבר הרוח adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: הוא הסם אשר ישיג בחומו הדק העובר מה שיקצר בו ⟩החום⟨ החלוש אם ישתנה הלחות אל רוח
ַסם
ַסם
190
ולא יותך ולפעמים יהיה מגיע התכתו להתיך מה שבעורקים מנפח המזונות והסמים כמו זרע רודא . → NM 4:131.ואנג׳ילקשטי
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المقر ّح ‣ the ulcerative remedy: Arab.הסם המשחין •והמשחין הוא הסם אשר יפליג qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: התאדמותו עד שיתיך הליחות המגיעות בין חלקי מה שיפגשהו ויחדש אליהם חבורות וימשוך . → NM 4:131–2.אליהם מותרים וישוב כמו נגע וזה כמו הבלאדור
· Ibn Sīnā, K. al-adwiyaالدواء المسهل ‣ the purgative remedy: Arab.הסם המשלשל • הסם המגיר השתן ולזיעה al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: . → NM 4:132.והמשלשל ומגיר הדם ועוצר אותו ומה שנשאר מאלו ענינם ידוע לא נצטרך להגדרתם · Ibn Sīnā,الدواء المحل ّل ‣ the resolvent (melting, reducing) remedy: Arab.הסם המתיך • המתיך הוא K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120a–b: הסם אשר יתיך הליחה בהפרידו אותה והוציאו אותה מן המקום אשר נסתבכה בו חלק אחר חלק . → NM 4:132.עד יכלה אותו להפלגת חומו
· ‣ the diaphoretic remedy: Lat. medicina provocativa sudorisהסם המתיר הזיעה • Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), הסם המתיר השתן וזיעה וסם משלשל ומביא דם או העוצר אותו ודומים יש להם ידיעה fol. 245b: . → NM 4:132.נגלית ולכן אינן צריכין ביאור ‣ the diuretic remedy: Lat. medicina provocativa urine · Ibn Sīnā,הסם המתיר השתן • K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 245b: הסם המתיר השתן וזיעה וסם משלשל ומביא דם או העוצר אותו ודומים יש להם ידיעה נגלית ולכן . → NM 4:132–3.אינן צריכין ביאור
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالدواء المنفخ ‣ the flatulent remedy: Arab.הסם הנופח • והנופח הוא הסם בעצמיותו ליחות עבה · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121b: . → NM 4:133.זרה וכאשר יפעל בו החום הטבעי השוה ישתנה רוח ולא יותך כמו הלוביא ‣ the irritant remedy: Lat. mordicativa medicina · Ibn Sīnā, K. al-adwiyaהסם הנושך • הנושך הוא אותו al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 244b: → .שיש בו איכות דק נושך עושה בפרוק חבור מרבה המספר מהחלקים הקטנים ומקרובי ההנחה NM 4:133. الدواء ‣ the obstruent (clogging, stopping the pores) remedy: Arab.הסם הסותם • · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim),المسّدد והסותם הוא הסם אשר כאשר עבר במעברים התגבר על הכח המניע לדחותו ועמד fol. 122a: . → NM 4:133.נגד כל מציק ומלא את החלל כמו הטיט הנאכל ‣ I. the astringent remedy: Lat. compressiva medicina · Ibn Sīnā, K. alהסם העוצר •העוצר adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 245a: . → NM 4:133–4.הוא אותו שהוא יבש מסבב לאבר יובש ומקבץ אותו לעצמו ולזה סותם המעברים · · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالدواء العاصر ‣ II. the constrictive remedy: Arab. והעוצר הוא הסם אשר יגיע מקביצותו trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 125a: וחברו חלקי האבר קצתם אל קצת אל שיוכרחו הלחויות הרקיקים אשר יעמדו בפנימיותו אל . → NM 4:134.שיתלחצו ושיתנועעו התנועה הנבדלת ממנו
· Ibn Sīnā, K. al-adwiyaالدواء الحابس الدم ‣ the styptic remedy: Arab.הסם העוצר הדם •
191
ַסמּוּר
הסם המגיר השתן ולזיעה al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122b: . → NM 4:134.והמשלשל ומגיר הדם ועוצר אותו ומהשנשאר מאלו ענינם ידוע לא נצטרך להגדרתם · Ibn Sīnā, K. alالدواء اللاذع ‣ the irritant (corrosive) remedy: Arab.הסם העוקץ •והעוקץ הוא הסם adwiya al-qalbiya· trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 121a: → .אשר לו איכות דקה עוברת תחדש פרוק במחובר רב המספר מתקרב ההנחה קטון השעור NM 4:134. ֲ.עִׂש ָ ּיה → עשיית הסם • · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المفت ّح ‣ the deobstruent remedy: Arab.הסם הפותח •והפותח הוא אשר יגיע החומר qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: . → NM 4:134–5.הנופל בחללות המעברים ויוציאהו לא בפיותיהם לבד · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المقب ّض ‣ the astringent remedy: Arab.הסם הקובץ •והקובץ הוא הסם היבש אשר qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 122a: . → NM 4:135.יחדש באבר יובש והתקבצות אל עצמו ויסתים לזה המעברים · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaالدواء الغ ّ سال ‣ the abluent remedy: Arab.הסם הרוחץ • והרוחץ הוא הסם אשר ימרק לא בכח · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: פועלת בו אבל בכח מתפעלת והוא הלחות כשילך על פיות הנקבים וירכך מה שיש עליהם מן . → NM 4:135.הליחות הדבקות והנקפאות בלחותו והזלתו והתערבו בהם
· ‣ the carminative remedy: Lat. frangitiva ventositatis medicinaהסם השובר רוח • Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), השובר רוח הוא הסם ממלא בחומו הדק העובר חסרון החום החלוש אשר הוא בלתי fol. 245a: יכול להתיך הלחות המנפח כשפועל בה והתרת זאת הרפואה הגיע לפעמים להתיך הנפח ההווה . → NM 4:135–6.בגידים מהמזונות ומהסמים כמו זרע רודא ואנגילקושט
· Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالدواء المحرق ‣ the corrosive remedy: Arab.הסם השורף •והשורף הוא הסם אשר ישרוף qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 120b: . → NM 4:136.לחות הליחות וישאיר אפריותם כמו אלפרביון ואלחלתית · Ibn al-Jazzār, Zādالأدو ية التي تقُ ْ رِح ‣ ulcerating drugs: Arab.סמים מנגעים • סמים • Plur. al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, וראוי שנתחיל ברפואתו קודם שיראו בו האותות הרעות שנשתדל לשרוף המקום הנשוך 13.3: בכויה עמוקה מרחבת הנשיכה או בסמים מנגעים ומרחיבים אותה ולא יושם עליה רפואה שתנגבה . → NM 1:60.ויסתמה ויעשה הארס לפנים
· أدو ية مس ّ خفة ومخلخلة ‣ thinning and rarefying medicines: Arab.סמים מרפים ומחלחלים • Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.99: . → NM 2:58.ולכן נקראים סמים מרפים ומחלחלים · ‣ theriacs: Lat. medicina tyriacalis · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaהסמים הצריים • פוסתיק :יש לו ריחניות ועפיצות trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 251a: . → NM 4:135.עם דביקות ומפני זה הוא משמח הלב ולזה הוא נמנה בכל הסמים הצריים ָ.סַמְך → )ָ (Pass. Part.סמוְּך · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atسم ّور ַ ‣ sable [Martes zibellina]: Arab.סמּוּרהסמור taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 150b, col. a: . → NM 4:136.חשוב וטוב אל החזה והכליות והכבד
192
ִסמּוּר
‣ ִסמּוּרtremor: Lat. tremor / Arab. · نافضGalen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 6.4: ומהם עדיין יש בקצתם שיחדשו סמור. → NM 2:167. ‣ ַסמּוּתpoisonous effect: Arab. · سميّ ةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 13.50: אמר משה זה אמת כל זמן שיהיה השלשול ברפואה בעלת סם או חזקה כמו הקולוקוינטידא והתורפד מפני סמותם או הקטפוץ מרוב כחו. → NM 1:173. ְ • ָסַמךPass. Part. ֶּפֶרק → פרק קנה הזרוע הסמוך ליד • ָסמוְּך. ‣ סמן התחתון • ִסָּמןpuberty: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.7 (227) (fol. 76b): הכפיה אשר תהיה קודם סמן התחתון יש לה העתק. → NM 3:169. • ִסְמפּ ֹוןPlur. [ ‣ סמפונותnasal] arteries: Arab. خيشوم, Plur. خياشيم/ Lat. venae in interiore naso · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 14 (fol. 54a): ואם יקרה הרבמס מפני ליחה חמה חדה נגרת מן המוח אל הנחירים ימצא החולה מזה תגבורת שרפה בחוטם וחום ולהבה ושעירות בגרונו ובשני בסמפונות אשר מן החוטם אל הפה הנקראים כיאשם דומה לעשן. → NM 4:136.
( סמפונאAram.) • Plur. ‣ סמפוניןpassages (i.e., blood vessels): Arab. · مجارAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Hunt. Donat 2, fol. 211a, col. a): ומי שלא יוכל למצוא דרך לסננם מרוב טרדתו אם יהיה בדרך או בים צריך לקחת אחריהם דברים פותחים הסתומים ומנקים סמפוני הכבד והכליות וכיס מקוה המים. → NM 4:136–7.
‣ סמרותshivering: Arab. · اقشعرارMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 19.37: :התרחץ במרחץ בקדחות כולם ראוי שתכווין בו שלשה כוונות האחד שלא יחדש פלצות ולא סמרות בהכנסתו והשני שלא יהיה אבר שפריטואלי חלוש והשלישי שלא יהיה בגידים הראשונים מהליחות הניות שיעור מרובה מקובץ וכלוא. → NM 1:173.
• ִסנּוּןPlur. ‣ סינוניםdentifrices: Arab. · سنوناتIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 2b): השער הכ׳׳א בסינונים אשר ינקו השנים. → NM 4:137. [ • ]סנןPuʿal ‣ ֻסַּנןto be dripped; to be poured in by drops: Lat. instillare · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 48b: וגם יסונן שמן רוסטו באזנים. → NM 1:34. • ַסְנַסןPlur. ‣ סנסניםspinous processes: Arab. سنسنة, Plur. سناسن/ Gr. ἄκανθα · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): ובעד השנית שהשדרה מחסה ומגן לאיברים הנכבדים המונחים לפניה ולכן ברא לה קוצים וסנסנים. → NM 4:137. • ְסַנִּפירPlur. ‣ סנפירותI. dandruff; scurf: Arab. إ بر ية/ Lat. furfuratio capitis / Gr. πιτυρίασις · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 1b): השער הה׳ בסנפירות המתילדות בעור הראש. → NM 4:137. ‣ II. eschars: Arab. · خشكر يشةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 22.1: הנגעים אמנם יתילדו ממשיכת הדם וכל שכן הנגעים האדומים והם נגעים רעים שיש עמהם קדחת ועליהם סנפירות ומראיהם אדום ואדמימותם נוטה למראה אפר. → NM 1:63; 4:138.
193
ְסָﬠ ָרה
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesنخالة ‣ III. scales: Arab. הקובא שני מינים :ממנו מין שהוא ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, ch. 19.1: שוה עם שטח הגוף והויתו ממרה שחורה מתילדת מעכירות הדם ופעמים שיהיה עמו חכוך כשיהיה החומר חזק התנועה ואמנם תתחזק כשיהיה החומר מעופש מאד או נלהב מאד .ואולם המין האחר יקרא הנכרי ובו שריפה והוא בולט יוצא משטח הגוף והוא נוטה למראה תכלת והקודם נוטה אל האדמימות ובמין הזה השני סנפירות רב כעין מורסן ונגוב ופעמים סדיקות . → NM 4:137–8.וחכוך
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.أخرش ‣ I. hard; rough:ססי הדגים הימיים על שני מינים Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 149a: . → NM 4:138.המין האחד האדום הנקרא רויל הנצוד בסלעי הים והדגים הססיים / Gr. αὐστηρός · Al-Zahrāwī, K.ما كان به خشونة ‣ II. that which is harsh, rough: Arab. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והצמוקים הקובצים והססיים מורכבים משתי כחות כח מבשל bk. 27, fol. 137a, cols. a–b: . → NM 4:138.ומתיך התכה בינוני וכח קובץ ומחזק ֶ.יֶרק → הירק הססי • ‣ diarrhea: Lat. perturbationes ventris · Hipהסתער הבטן • ִהְסַּתֵער ] • Inf. Hitpaʿelסער[א׳׳א :בהסתער הבטן והקיא pocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 1.2 (29): → .כשבאים מהטבע אם מה שצריך להתנקות יתנקה יועילהו זה ויקל שאתו ואם לאו יהיה בהפך NM 3:169. / Gr. ὀργάω · Maimonides, Šarḥ fuṣūlمهتاج ִ ‣ stirred up: Arab.מְסַּתֵער • Part. Hitpaʿel אמר אבקראט :אמנם ראוי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.22 (49): לך שתעשה הרפואה וההנעה אחר שיתבשל החולי אבל כל זמן שהוא נא ובתחלת החולי אין ראוי . → NM 3:133–4.זה אם לא שיהיה החולי מסתער ואי אפשר ברוב הענין שיהיה החולי מסתער
/ Gr. ἀλύκη · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesق َل َق ַ ‣ I. anxiety: Arab.סַער אמר אבקראט :הסער והאשתרילאר והפלצות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.56 (408): . → NM 3:169.ירפאהו היין כאשר נמזג אחד שוה באחד שוה · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.كرب ‣ II. distress: Arab. ויקרה לחולה עם Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): עלות החולי וקרוב חזקתו מקרים מפחידים כמו צמא חזק ונגוב פה ושעירות לשון ושחרותה . → NM 4:139.וסער ודפיקת לב
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), ותעלה בדעתך כי מי ששוקה רפואה משלשלת וליחותיו גסות והאויר קר כי יחדש לו 13.47: . → NM 1:173–4.סער והמיה וכאב באסטומכא ובמיעים ולא ישלשלנו أرق ‣ III. sleeplessness; wakefulness, engendered by anxiety and grief: Arab. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer תאר עוגות ירדימו החולה כשיהיה בו סער Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 17 (fol. 25b): . → NM 4:138–9.חזק וחום חזק מחבור אצחק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenكرب ְ ‣ I. discomfort:סָעָרה כשתאכל מזון ולא יקרה לך ממנו נפיחה ולא רעם ולא רפפות (Sefer ha-Peraqim), 7.55: → .ולא שנגלוצו אבל יהיה מוצא אותך באסטומכתך סערה אין לך בו תועלת ויכבד באסטומכא NM 1:174.
194
]ספג[ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnق َل َق ‣ II. disturbance: a) Arab. אמר המפרש :אמרו הרפואה רוצה בו המשלשל והחולי Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.22 (49): המסתער הוא אשר יהיו הליחות מסערות החולה הוסיפו אותו בחום יהיה להם והגרה מאבר . → NM 3:170.אל אבר בתחלת החולי ויצערוהו ויחדשו לו סערה ולא יניחו לו לשקוט
· i. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenاضطراب b) Arab. הרעי אשר יהיה בו קצף יורה על אחד משני עניינים :או על (Sefer ha-Peraqim), 6.86: חמימות מרובה תתיך הגוף ויתחדש הקצף בעבור הדבר אשר ירתיח לחויות הגוף אשר . → NM 1:174.התיכם החמימות המרובה או על סערה מרובה מפני התנגד רוח עב ללחות
· ii. Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), אמר המפרש :בהבדיל הטבע הדבר הרע מן הטוב והכנתו לדחות ולהוציא 2.13 (65): → .יתחדש מזה סערה .וראוי בהכרח בזמן הסערה שהחולה יצטער ויקשה עליו חלייו NM 3:170. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.خلخل ִ ‣ I. to loosen: Arab.הְסִּפיג ] • Hifʿilספג[ וכמו כן הפעולות הנמשכים לאלו הכחות ⟩…⟨ השניות Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (23): . → NM 3:170.כמו שהסם יקשה או ירכך או יספיג או יעבה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenسخ ّف ‣ II. to rarefy: Arab. הרפואה המשככת לכאבים באמת יהיה סבת הכאב ליחה או רוח (Sefer ha-Peraqim), 21.62: קרים או חמים באי זו עצם שתהיה הליחה הם הרפואה אשר חומה כחמימות הגוף או חמימות שיהיה בראשונה ויהיה עמו דקות עצם עד שתספיג ותדקדק ותבשל ותריק מה שנתבשל ויוציא . → NM 1:174–5.מן הנקבים ועל כן ראוי שלא יהיה בו קיבוץ כלל
ָ.עָׂשה → עשה ספוגות • ספוגות ֶ.עֶצם → העצמים הספוגיים • ְספ ֹוִגי · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.قو باء ַ ‣ eczema: Arab.סַּפַחת ומועיל מן הספחת Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 138b, col. b: . → NM 4:139.והנתק כשיוטח נו · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousتخلخ ُل ְ ‣ looseness: Arab.סִפיגוּת אמר המפרש :הקור ימהר אל הגב יותר להיותו קר לרוב העצמות (Pirqei Abuqraṭ), 5.69 (289): שיש לשם ומעוט הבשר והנשים יותר קרים מן האנשים והראיה על ספיגות העור מלפנים מצמיחת . → NM 3:171.השערות
· Galen, attr., Prohibitionأشكل على ‣ to be difficult for: Arab.סופק על • ֻסַּפק ] • Puʿalספק[ וזה החולי of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 75: . → NM 4:139.יסופק על הרופאים מאד כי אין לו הוראה מדפיקת עורק ויראה בעליו מת אמתי · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiو َه ْم ָ ‣ error: Arab.סֵפק אלא שגאלינוס לא יורה זה ולא ירצה בשום פנים שיהיה בדברי Abuqraṭ), introduction (7): . → NM 3:171.אבוקרט ספק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭالمختصرات ‣ The Epitomes: Arab.ספר המבחרים • ֵסֶפר ואמנם כל פירוש שאזכור סתם · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), introduction (13): הוא דבר גאלינוס ר׳׳ל כונתו כאשר אני לא אשגיח לצמצם מלת לשונו ממש כמו שעשיתי בספר . → NM 3:123.המבחרים
ָ.עָפר → עפר ספרד • ְסָפַרד
195
]סתר[
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.لَحا َظ ְ ‣ external angle of the eye: Arab.סִקיָרה והחלק השני עובר בנקב הנברא בעת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 57a): . → NM 4:139–40.הסקירה ַּ.ג ְרַּגר → הגרגרים המוסרחים • ֻמְסָרח ] • Part. Hofʿalסרח[ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyزكام ‣ rheum: Arab.סתום האף • ִסתּוּםוהשלים זה הענין בשאמר שכבר יתחדש באביב אשר הוא mous (Pirqei Abuqraṭ), 3.20 (126): המיושר והשוה שבפרקים חוליים שחוריים כמו הדאגה השחורי והשטות וחליים לבניים והנכפה . → NM 3:171.וסתום האף ונמיכות הקול והשעול
· / Gr. κόρυζα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭزكام ‣ rheum: Arab.סתום הנחירים • אמר אבוקרט :ואם יהיה צפוני ויבש יאות trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.14 (120): למי שטבעו רטוב ולנשים ואמנם שאר האנשים יקרה להם מורסת עין יבשה וקדחות חדות וסתום . → NM 3:171.הנחירים ישנה ומהם מי שיקרה להם בלבול הדאגה השחורי שיארע מהמרה השחורה
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirسدد , Plur.سّدة ‣ obstructions: Arab.סתומים • Plur. wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction . → NM 4:140.השער הב׳ בסתומים המתילדים בכבד (fol. 3b): ַ.סם → הסם הסותם • ס ֹוֵתם ָ • Part.סַתם · Ibn Sīnā, K. alمحجوب عن ‣ prevented from: Arab.נסתר מן • ִנְסָּתר ] • Part. Nifʿalסתר[והנה זכר Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56b): לנפילת החתוך הזה תועלות שלשה אחד מהם שיהיה הרוח הנוזל אל אחת האישונים בלתי נסתר . → NM 4:140.מהזיל אל האחרת
ִ.סָּבה → מסבות נסתרות •
ע ‣ pus: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.75עב טיט • ָעב → .תדין על המשתין עב טיט ודם כי חבורה או מספחת בכליות או במקוה (212) (fol. 78a): NM 3:172. ִּ .בלּוּי → בלוי עב טיט • ִ.קבּוּץ → קבוץ עב טיט • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaبدغ ִ ‣ to fortify; to tone: Arab.עֵּבד ] • Piʿelעבד[ ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 137b, col. a: . → NM 4:140.ואחרי כן מחזקים האסטומ׳ ומעבדים אותה מבלי מזיקים לעצביה · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrīدبغ المعدة ‣ to strengthen the stomach: Arab.עיבד האצטומכה • הלילג השחור ובלעז מירבולנש · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), He 1 (30): אינדיש וב׳׳מ הלילקים הודיים נאותים לטבעים כלם ולכל חולי ואין דבר בכלל יותר חשוב ולא יותר . → NM 2:16.רב התועלת ממנו והוא ישלשל שלשול חלוש ויעבד האצטומכה ויועיל מן הטחורים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خّشن ִ ‣ to make rough: Arab.עָּבה ] • Piʿelעבה[ הליחות החדות או הרפואה המחודדת אשר יעבה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.25: → .האברים כשיהיה עמם מותר כח מרובה שיחום)?( באברים הבשריים חבלות ובעצמות נקירה NM 1:175. ‣ blood clots: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haמעבה דם • ְמַעֶּבה • Part. Piʿelזרם שתן במעבה דם גם בתחתית הבטן ועל הערוה Edomi (Sefer Agur), 4.80 (217) (fol. 78b): . → NM 3:134.יכאב לאות כי זה יחול מן המקוה ַ.סם → הסם המעבה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haتغليظ ִ ‣ thickening: Arab.עבּוּיואמנם החלב הנה הוא כאלו הוא מעבה ויותר מעבה מן Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.42: . → NM 2:70.החלב הגבינה והוא מן הדברים המעבים תכלית העבוי כשיאכל יבש · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiyaمتانة ‣ compactness; firmness; solidity: Arab.עִֹבי כמתרי יש בו בשמיות וקביצות ועובי · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 129a: . → NM 4:140.עצמיות · Maimonides, K. al-fuṣūl fīجرى على ‣ to be in accordance with: Arab.עבר על • ָעַבר וזה עובר על השרשים אשר al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.37: . → NM 2:70.הודיענו גאלינוס ֶ.עֶצם → עצם העגבות • ֲעָגב ֹות ָ.עֹגל → ָעג ֹול · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alشياف ִ ‣ eye-salve (collyrium): Arab.עגּוּלומזה ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 42b): . → NM 4:141.תואר עגולים לבנים כוללים מועילים בע׳׳ה לקצידה החמה והדפיקה b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer וכאשר הריקונו כל הגוף נשוב אל הרפואות אשר יודעו Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.3: → .במשככות והדוחות בהתחלה כמו שנדל ובול ארמיני ועגול ממיטא ואופי ומה שדומה לזה NM 1:63.
ִﬠוּוּת
197
• ‣ עגול הארכובהpatella: Arab. · رصفةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 54a): ויש לו שתי קצוות אחד מהם בשריי ומתחבר בעגול הארכובה קודם שיהיה מיתר והאחר קרומיי מתחבר בקצה הפנימי משתי קצוות פחד הירך. → NM 4:141. • ‣ עגול העיןcorona: Arab. · اكليلAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.23 (fol. 212a): ואחר לשית פי המקדיח קרוב מעגול העין כעובי המכחל בלובן העין עצמו מצד זנבו. → NM 1:106. • ‣ העגול השחור שבבשרjugular fossa: Arab. لب ّة/ Gr. σφαγή / Lat. fossa iugularis · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 61a): אמנם החלק העולה משני חלקי האוריטי הנה הוא מתחלק לשני חלקים הגדול שבהם מתחיל עולה אצל סביב העגול השחור שבבשר הנקרא ליפה. → NM 4:141.
‣ עגזsacrum: Arab. · عجزIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 35b): הפרק אחד עשר בנתוח העגז. → NM 4:141–2. ָו ִריד → הוריד העגזי • עגזי. • ָעָצב → העצבים העגזיים. תּ ֹוַלַעת → תולעים עגולים • ָעֹגל. • ָעַדףPart. ‣ ע ֹוֵדףepidemic: Arab. · وافدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.16: החליים הנקראים העודפים הם חליים כוללים מתחדשים ביושבי אחד מן המקומות ובקצת שנים והם נמשכים אחר שינוי מתחדש באויר או במים או במזונות המורגלים או בשלשתם. → NM 1:175.
• Hifʿil ‣ ֶהֱע ִדיףto stream: Arab. · فاضMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.11 (363): כשלא יספוק הליחה המתחדש לחולי הצד:אמר המפרש מקומה יעדיף ממנה דבר אל הריאה. → NM 3:172. • ֲעָד ׁ ָשהPlur. ‣ עדשי המים • עדשיםduckweed [Lemna L.]: Arab. · طحلبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.4. → NM 1:71–2. • ‣ עדשי הפניםfreckles: Arab. · كلفIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 1b): השער הכ׳׳ה בעדשי הפנים והוא אלכלף. → NM 4:142. עִֹבי → עובי. [ • ]עוגHofʿal ‣ הוַּעגto be kneaded: Arab. · عجنIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 134b: וישמר שיושמו הסמים האחרים על ענינם ויועג כמו שזכרנו. → NM 4:142. ‣ עוָּגהpastille: Arab. · قرصIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 18.4: והנה יודק שורש אשקריולא מדברית ויולש בדבש ויעשה עוגות ויצניעם ויקח עוגה אחר עוגה ויתיכה במים ושלניטרי ויטוח אותה על הבהק וינקה אותו. → NM 1:63–4.
( ע ֹוֵדףPart.) → ָעַדף. ‣ ִעוּוּתI. colic: a) Arab. مغص/ Gr. στρόφος · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir
עוֵֹמד
198
השער הי׳׳ג · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 3b): . → NM 4:142.בעוות והמשברים הוא אל מגת ובלע׳ טרנקדש )b) Lat. torsio · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 5.41 (261 אם תרצה לדעת אם האשה הרה תן לה לשתות מליקרטו כשהולכת לישן אם (fol. 34b): . → NM 3:172.יעורר לה עוות בבטן היא הרה ‣ II. twitching: Lat. tortura (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob עוות הפנים חזק הכח ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 28: יבשר באלקוה שיקרב חדושה וראוי כאשר ירגיש זה שיעשה שלשול חזק ויחפף הפנים בחומץ → .יין חזק כבר הורתח בהם פודנג׳ וימעט המזון וירחיק השתיה בכלל ויעשה גרגרים ועטושים
NM 4:142–3. ‣ tenesmus: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),עיוות הבטן • אמר אפוקרט :כאשר יקרו שברים ועיוות הבטן לאשה הרה סבה להפיל 7.27 (379) (fol. 114b): . → NM 3:172–3.העובר ‣ squinting: Lat. obliquitas aspectus · Al-Rāzī, attr., On the Treatment ofעוות ההבטה • . → NM 2:179.מעוות ההבטה הנקרא אבליקוס Small Children · trans. Bonfos, ch. 11: ָ.רָאה → אותם שיראו בעוות • ָ.עַמד → ) (Part.ע ֹוֵמד .עֶֹמק → עומק · · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭنو بة ‣ attack; paroxysm (of a disease): Arab.ע ֹוָנה אמר אבקראט :מי שיבא לו הנקיון הנה trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.13 (65): יכבד עליו חליו בלילה אשר לפני עונת הקדחת אשר יבא בה הנקיון ובלילה אשר אחריו יהיה ברוב . → NM 3:173.יותר קל
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), אותם שימותו בלא בחראן ימותו ביום העונה ויש מהם שימותו בתחלת עונות הקדחות 3.103: . → NM 1:175.ויוכל למות בעמידת העונה ויוכל למות בירידת העונה בהתיך הכח c) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), . → NM 2:70.ועוד גם כן יהיה הדפק אם בתוספת אותם העונות ועליתם 4.22: ַ.קַּדַחת → הקדחת שעונתה בכל יום • ָ.עָנה → ) (Part.ע ֹוֶנה ְ.קִלָּפה → קלפת עופרת • ע ֹוֶפֶרת .עֶֹצם → עוצם ָ.עַצר → ) (Part.ע ֹוֵצר .עֶֹצר → ע ֹוֶצר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.عاق ֵ ‣ to prevent: Arab.הִעיק ] • Hifʿilעוק[ ואם יעיקוהו עונות הקדחת ולא ימצא עתים Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): . → NM 3:173.רבים למזון תן אותו בפעמים מעטים ָ.עַקץ → ) (Part.ע ֹוֵקץ .עֶֹקץ → ע ֹוֶקץ / Gr. ἐρεθίζω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭهاج ‣ to irritate: Arab.ע ֹוֵרר ] • Piʿelעור[ אמר אבקראט :מי שקרה לו · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.54 (191):
199
ִﬠטּוּף
→ .בקדחת שורפת שעול רב יבש ואחר כן יהיה מעורר אותו מעט הנה הוא בלתי אפשר שיצמא
NM 3:173. · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbأغثى ‣ to cause nausea: Arab.עורר אסטנסות • וכמו שכל המינים הנבאשים מהפכים trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.51: . → NM 2:30.הנפש ומעוררים אסטנסות כן כל המינים המבושמים טובי הריח מחזקים האסטומכה / Gr. νεωτεροποιέω · Hippocrates,أحدث حدثا ‣ to experiment: Arab.עורר התעוררות • אמר אבוקרט :הגופים אשר יבואם Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 1.20 (47) (fol. 17a): הגבול או שכבר בא להם הגבול על השלמות אין ראוי שתניע ולא שתעורר בהם שום התעוררות . → NM 3:174.לא ברפואה משלשלת ולא בזולתה מההתעוררות אבל יונחו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī alإنعاش ִ ‣ revival of strength: Arab.הְתע ֹוֵרר • Inf. Hitpaʿelכל מי שיצטרך להתעורר אין ראוי ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.30: שישתה דבר לבד היין הרקיק הלבן הדק מעט סובל המים ואשר יש בו קביצות מעט .הנה זה הוא . → NM 2:70.מהדברים היותר מועילים להם אם לא יהיה בהם קדחת · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.جلد ‣ folio of pergament or paper: Arab.ע ֹור הנה ראיתי קצת המפרשים פירשו Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (10): זה המאמר ממאמרי אבקראט והוא זה :וכאשר הגיע החולי לתכליתו אז ראוי שתהיה ההנהגה . → NM 3:174.בתכלית האחרון מן הדקות שפירש אותו ביותר ממאה עורות בלא עניין ובלא סבה ְ.מִעי → המעי העור • ִע ֵ ּור ַ.ח ְרטוּם → חרטום העורב • ע ֹוֵרב .עֶֹרף → עורף · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alالعرق السباتي ‣ carotid artery: Arab.העורק התרדמיי • ע ֹוֵרקשריג יוצא ממבוא ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fols. 56b–57a): . → NM 4:143.העורק התרדמיי · Ibnالعروق الساكنة ‣ non-throbbing veins, vessels: Arab.העורקים הנחים • עורקים • Plur. Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 63a): . → NM 4:143.אמנם העורקים הנחים הנה צמיחת כלם מן הכבד ְ.נִפיָחה → נפיחת פיות העורקים מלמטה • ֶּ.פה → פיות עורקי הרחם • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.عروق ساكنة ‣ veins: Arab.עורקים שוכנים • ויעברו עם שריגי אלה העצבים עורקים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60a): . → NM 4:161.דופקים ושוכנים נכנסים במוצאיהם אל חוט השדרה ְּ.תָעָלה → תעלות העורקים • · Ibn Sīnā,حول , Plur.أحول ‣ squinting: Arab.מעוות הראות • ְמֻע ָּות ] • Part. Puʿalעות[ לכן K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56b): יקרה למעוות הראות הנק׳ נירש שיראה הדבר כשני דברים בעת שתטה אחת האישונים למעלה או . → NM 4:143.למטה
ָ.עַתק → ) (Part.ע ֹוֵתק )ִ ‣ fainting: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.16 (236עטּוּף אמר אפוקרט :ויפתחו וירחיבו המים החמים את גידי ההרגש ויסכלו הדעת ויעוררו זוב (fol. 82b): . → NM 3:174.הדם גם יסבבו עטוף ופעמים יביאו בחומם המות
ֲﬠָט ָרה
200
· Maiإكليل الملك ‣ king’s clover; melilot [Melilotus officinalis]: Arab.עטרת המלך • ֲעָטָרההרפואות monides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 21.69: החמות בראשונה היבשות מאותן שמשמשין אותן שבעה ועשרים והם אורז ואנזרוט אשטוכדוס . → NM 4:143–4.אסמרינו הנקרא בעברי עטרת המלך
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferإكليلي ‣ coronal: Arab.עטרי ומן הראשונים חוליה משותפת עם המצח והוא עשוי ) ונקרא העטרי ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): . → NM 4:144.כקשת וזה צורתו
ָּ.דָבר → דבר מעטיש • ַמֲעִטיׁש ] • Part. Hifʿilעטש[
ִ.עוּוּת → עיוות · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.لحاظ ִ ‣ I. external angle of the eye: Arab.עיּוּן והחלק השני יעבור בנקב הנברא במקום Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30a): . → NM 4:144.העיון · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenحدس ‣ II. intuition: Arab. ועל כן יצטרך להרגל ארוך בעניין הסימנים בכל אחת ואחת מהם (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (21): . → NM 3:175.ואז נוכל לדון במה שיתחדש בעיון טוב יהיה קרוב מן האמת ].דבר[ → דיבר בלא עיון • ָּ.דָבר → דבר נאמר בלי עיון • ַ.רְעי ֹון → רעיון נאמר בלי עיון • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahلحظ ‣ to regard: Arab.עין בעין • ָעַין וכל שכן אם היה אותו האיש נזדמן לו מזל מן המזלות הנחשבים Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.59: . → NM 1:176.ובני אדם עוינים אותו בעין הגדולה והמעלה וההקדם ְ ‣ being indicative; [a day of] prognostic indication: Hippocraמַע ֵּין • Part. Piʿelהרביעי הוא הוראה tes, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 2.24 (76) (fols. 23b–24a): מהשביעי שלהם והשמיני התחלת השבוע האחר והמעיין הוא אחד עשר כי זה הוא רביעי → .מהשבוע השני והשבעה עשר גם כן מעיין כי הוא רביעי מארבעה עשר ושביעי מאחד עשר
NM 3:135.
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zerعين الركبة ‣ patella: Arab.עין הארכובה • ַע ִיןוראשה נעשה עם תחבולה ברצפה והיא עין aḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 22b): . → NM 4:144.הארכובה ַּ.בת → בת עין • ָ.זָנב → זנב העין • ֵ.חיק → חיק העין • ְ .י ִריָדה → ירידת המים בעין • ְּ.כָלל → כלל העין • ‣ the process of the scapula that is shaped like the Arabic letter ʿAyin (i.e.,עין הכתף • / Gr. σιγμοειδής · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīعين الـكتف the spine of the scapula): Arab. והתוספת הזאת היא al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37a): . → NM 4:144–5.כמו הסנסן לחוליות נבראים לשמירה ונקרא עין הכתף ֻ.מ ְרָסא → מורסת העין • ָ.נצוּר → הנצור אשר יהיה בדמע העין •
201
ִﬠכּוּב
ִ.עגּוּל → עגול העין • ָ.עַין → עין בעין • ֶ.צַמח → צמח העין • ָ.קֶצה → קצה העין הגדול • ָ.קֶצה → קצה העין מצד האזן • ָ.קֶצה → קצוות העין • .רֹאׁש → ראש העין • .ר ֹוֶאה → הרואה שלעין • ַּ.תְחִּתית → תחתית העין • ַּ.תְכִליִתיּוּת → תכליתיות בעין • , Dualعين ֵ ‣ the olecranon and coronoid fossa [of the humerus]: Arab.עיַנ ִים • Dual / Gr. βαθμίδες · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferعينان . → NM 4:145.ואבוקראט קרא אלו שתי נקרות שני עינים ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38a): ֹ.אֶפל → אופל העינים • .אפר → אפר העינים • ֶ.לָהָבה → להבת העינים • ִ.לְכלוְּך → לכלוך העינים • ְּ.פִתיָחה → פתיחת העינים • ֵ ׁ .שן → השנים אשר כנגד העינים • ִ.עצּוּם → עיצום ִ.עצּוּר → עיצור ִ.עקּוּם → עיקום ִ.ע ָ ּקר → עיקר ֵ.ערוּב → עירוב · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.متفاوت ְ ‣ rare: Arab.מֻעָּכב ] • Part. Puʿalעכב[ וכשילחוץ פי האסטומכה ויעסה אותו רוב מאכל Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 4.20: –. → NM 2:60או ליחות בלתי עוקצות ישפכו אליה אז ישוב הדפק מעוכב מאוחר וקטן וחלוש 1. ֲ.א ִריָגה → אריגת העכביש • ַעָּכִביׁש · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ا بن عرس ‣ weasel: Arab.עכבר פרעה • ַעְכָּבר ואבן ערס הוא עכבר פרעה אם ילקח אותו בעל Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.54: . → NM 2:71.החיים ויחפף בו עקיצתו יבריא מיד · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiتفاوت ִ ‣ rarity: Arab.עכּוּב עכוב הדפק או חולשתו או קטנו כל אחד משלשת המינים האלו (Sefer ha-Peraqim), 4.6: → .כשיהיה בתכלית אשר אין אחריו תכלית הנה הוא מפוחד מאד ובעליו על צער גדול תמיד NM 2:71. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atعسر البول ‣ dysuria: Arab.עכוב השתן •ויש פחד taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136a, col. a: מן הפטריות שאינם ממיתים שלא יקרה מהן חניקה וגנוח ועלוף וקרירות הידים והרגלים ועל הרוב . → NM 4:145 (corr.).ירדוף אותן שלשול וקיא חזקים ויתחדש מהן עכוב השתן גם כן
202
ִﬠכּוּל
‣ העכול השני • ִעכּוּלthe second digestion (i.e., that in the liver): Arab. · الهضم الثاني Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 135a, col. b: והממעט מאכילתו חי אחר האכילה יתמעטו רוחותיו העת ההיא וירפה המעים ויעבור בקלות המזון בגידים ויחזק העכול השני אשר בכבד. → NM 4:145– 6. ‣ ֲעִכירוּתsediment: Arab. · عكرMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.61: וגם ימצא לפעמים רבות במורסות הנקראות דבלות גשמים דומים לאבן ולחול ולחרס ולעץ ולפחם ולעכירות השמן ולשמרי היין ובזולת זה ממינים רבים. → NM 2:71. • ‣ עכירות הראותclouded (blurred) vision: Lat. obscuritas oculorum (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), 34: הרחיק עצמך מהאכילה מעכירות הראות בלילה. NM 4:146. [ • ]עכלPart. Piʿel ַסם → הסם המעכל • ְמַעֵּכל. ‣ העלג • ִעֵּלגpeople who lisp: Arab. الل ُث ْغ/ Gr. τραυλός, Plur. τραυλοὶ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.32 (324): :אמר אבקראט העלג יקרה להם בפרט שלשול ארוך. → NM 3:175–6. ‣ ָעָלהto culminate (disease; fever): Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 1.10 (37) (fol. 24b): באשר ימהר החולי לעלות פתאום תרבה:אמר אפוקרט לדקדק מאכליו. → NM 3:176. • ‣ עלה בשניםto be advanced in years; to be old: Arab. · مسّنIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim) (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 10a): ואם עלה בשנים או היה חלוש ראוי שנזהר מהוצאת הדם ויסתפק על מה שזכרנו מהרפואה הכללית והפרטית. → NM 4:146. • Part. Puʿal ֵאֶבר → האיברים המעולים • ְמֻעֶּלה. • ָעֶלהPlur. ֶאֶלף → אלף עלים • עלים. ‣ העלה הרוחנית • ִעָּלהdisorder of the spiritual members: Armengaud Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 18 (57): … דיאה קלמינטום בשעת שכיבה עם בשול ריגליסיאה מנוק⟩ה⟨ כנגד העלה הרוחנית. → NM 4:146. ‣ ָעלוּלpatient: Arab. · عليلMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.50: העלול יוציא ברקיקה דבר מועט בשעול רב על שני פנים אם בסבת עובי הליחות ודבקותם וישתרגו ויסתבכו ויקשה המלטם ואם בסבת רקיקות הליחות. → NM 2:71. ‣ ֲעלוָּקהthick, clotted blood: Arab. · علقMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.91: הדם כשיקפה ויתקרש וישוב כעלוקה במקוה וכן אם יקפא במעים או באסטומכה או בחזה הנה הוא באלו יותר רע שאינו במקוה ויקרה לו בסבתו עלוף וכרכמות מראה וישוב הדפק קטן וחלוש ותכוף ויחם העלול ויתרפו אבריו. →
NM 2:72.
‣ ֲעִּלָיהgetting worse; increase (of a disease): Arab. · تز ي ّدMaimonides, K. al-fuṣūl fī alṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.20: ליתרגס ככלות עלייתו לך למשוח הגרון ברפואות חזקות וחריפות. → NM 1:176.
203
ֲﬠִמי ָדה
ּ ִ .גיד → הגיד העליון • ֶעְלי ֹון .זנאד → הזנאד העליון • .עֶֹמק → העומק אשר בעליון אחורי הצואר • ַ.עמּוּד → העמוד העליון • ֲ.עִּלָיה → עלייה · ֲ ‣ blemish; defect; fault: Lat. vitium · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaעִליָלה → .על כאב ועלילת הכבד תכוה על הכבד trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 104a: NM 1:34. · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfعلق ַ (Aram.) ‣ leech: Arab.עְלָקא והנותן גריסיהם trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 126b. col. a: . → NM 4:146.על מקום העלקא יפסיקו הדם ֶ.עֶצם → העצם העומד למטה מכל השדרה • ע ֹוֵמד ָ • Part.עַמד ֵ.עת → העת העומד • · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbثب ّت ֶ ‣ to set down in writing: Arab.הֱעִמיד • Hifʿil ואלו הפרקים אשר העמדתים trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 2:72.לא אומר שחברתים אבל אומר שבחרתים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.الزند الأعلى ‣ radius: Arab.העמוד העליון • ַעמּוּד ואמנם פרק המרפק מתחבר מפרק העמוד Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12b): . → NM 4:146–7.העליון ופרק התחתון עם קנה הזרוע ֶ.עֶצם → עצם העמוד • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephالزند الأسفل ‣ ulna: Arab.העמוד התחתון • ואמנם פרק המרפק מתחבר מפרק העמוד העליון Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12b): . → NM 4:147.ופרק התחתון עם קנה הזרוע ‣ the two bones of the forearm (radius and ulna): Arab.שני עמודים • עמודים • Plur. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1الزندان . → NM 4:147.הזרוע מחובר משתי עצמות דבקות ונקראים שני עמודים (fol. 12b): · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.منتهى ֲ ‣ I. climax; culmination: a) Arab.עִמיָדה בעמידת מורסת המוח מי שתהיה חוליו עם תעורה Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.18: . → NM 1:176.וערבוב תשפוך על ראשו מישרת הפאפויר ותשים בקצה נחיריו ופניו מה שיקרר המוח · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haانتهاء b) Arab.זמני החולי הכוללים הם ארבעה :התחלה ותוספת ועמידה וירידה ולפי עמוד Peraqim), 11.1: . → NM 1:176.על ידיעת הזמן ההווה מזמני החולי בהרגשה אמתית אי זה מזמניו הוא עתה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenوقوف ‣ II. maturity: Arab. וברוב הם צומחות באמצע זמן הגדול והוא אחר היותו (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): .רואה קרי עד שיגיע אל העמידה כי העמידה קרובה משלשים שנה ועל כן נקראות שני החלומות → NM 4:147. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمكث ‣ III. staying: Arab. חוליי פי הטבעת קשים להתרפא מפני ד׳ סבות והם ריבוי הרגש (Sefer ha-Peraqim), 9.97: האבר והיותו מקום שיריקו בו המותרות נושכות ומיעוט עמידת הרפואה בו ומפני היות מזגו חם . → NM 1:176.ולח
]עמל[
204
/ Gr. πονέω · Hippocrates, Aphoتعب ִ ‣ to suffer from pain: Arab.נְתַעֵמל ] • Nitpaʿelעמל[אמר אבוקרט :ואם יהיה ג׳׳כ כבר קדם risms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.33 (170) (fol. 68b): . → NM 3:176.ונתעמל אבר מן האברים קודם שיחלה בעליו הנה באבר ההוא יקבע החולי · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel,وجع ָ ‣ pain: Lat. labor / Arab.עָמל . → NM 3:177.אמר אפוקרט :איזה מדוה שהשינה עושה עמל אות מות 2.1 (53) (fol. 7b): ‣ spontaneous: Gr. αὐτόματος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephבלי עמל • . → NM 3:177.בלי עמל יגיעה מבשרת חלי Delmedigo, 2.5 (57): ַּ.בַעל → בעלי העמל • / Lat. fovea nuchaeنقرة ‣ the nape of the neck: Arab.העומק אשר בעליון אחורי הצואר • עֶֹמק · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ואם היה חלוש ולא תהיה בו קדחת נשים לו כוסות ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 14b): המציצה בחיצון כל אחד משוקיו גבוה טפח מן העקב או נשים כוסות המציצה בעומק אשר בעליון . → NM 4:147.אחורי הצואר
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atسهلي ‣ [growing] in the plains: Arab.עמקיהאספרגוס שני taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), fol. 135a, col. b: . → NM 4:148.מינים :עמקי והררי ب ‣ berries: Arab.ענבים ֵ • Plur.עָנב · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfح ّ עינבי ההדס · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 139a. col. b: . → NM 4:148.הקרירות והיבישות גוברים עליהם ִּ .תיר ֹוׁש → תירוש ענבים קרוש בבשול • / Lat. uveon · Ibn al-Jazzār, Zād alالعنبية ‣ the grapelike [tunic]: Arab.הענבית • ִעְנ ִּביmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ואם יהיה החולי מפני לחות עבה עומדת בין הכפורית והענבית ראוי שנצוה החולה ch. 6 (fol. 45b): . → NM 4:148.להקיז הגיד העליון ויוציא מן הדם בשעור הצורך והכח ֶּ.גֶלד → הגלד הענבי • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waراهق ְ ‣ I. adolescent: Arab.מֻעָּנג ] • Part. Puʿalענג[qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 6 (fol. 11a): ויעשה מאילו הטיחות מהם תאר טיחה מועילה בע׳׳ה מן המוגלא והנגעים שיהיו בראש וכל שכן . → NM 4:148.במעונגים והבחורים והוא מנוסה
‣ II. soft: Lat. delicatus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben וזכור כי כאשר יהיה האבר יותר נכבד ויותר מעונג כפי זה צריך Samuel (Sefer Keritut), 11a: . → NM 1:30.שיתחברו חלקיו בעונג ִ ‣ fasting: Lat. ieiunium · Hippocrates, Aphorisms · trans.הְתַענּ ֹות ] • Inf. Hitpaʿelענה[ א׳׳א :הזקנים בקלות יוכלו להתענות ואחריהם הבחורים Hillel ben Samuel, 1.13 (40) (fol. 4b): . → NM 3:177.ופחות מהם הנערים ופחות מכלם הקטנים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferناب ָ ‣ to attack: Arab.עָנה אמר משה :המובן ממאמרו הראשון הוא שהליחה המתעפשת תחלה תהיה ha-Peraqim), 25.24: בתוך העורקים .וזמן המנוחה הוא הזמן אשר בין עיפוש חלק מזה הדבר ובין עיפוש מה שסמוך → .לו כמו שהומשל באשפה ותהיה הקדחת תענה והליחה מתעפשת בתוך העורקים כמו שאמר NM 1:176–7. ַ.קַּדַחת → הקדחת העונה בכל יום • ע ֹוֶנה • Part.
ֵﬠץ
205
‣ ִעְנָיןobservation: Arab. · مباشرةMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.7 (21): ועל כן יצטרך להרגל ארוך בעניין הסימנים בכל אחת ואחת מהם ואז נוכל לדון במה שיתחדש בעיון טוב יהיה קרוב מן האמת. → NM 3:177. ‣ ָעָנןcloud in the eye; mist over the eyes: Arab. ضبابة/ Gr. νεφέλη · Ibn al-Jazzār, Zād almusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 6, fol. 46b: תאר עגולים טובים מועילים מן הענן והדמע והאכול ויובש העפעפים מסבות עשנים כרכומיים. → NM 4:148–9. ‣ ִעסּוּיI. evacuation; extraction: Arab. · ع َص ْرIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 52a): אמנם הבטן הנה עצליו שמנה ישתתפו בתועלות ומהם העזרה על עסוי איזה מה בקרבים מן היציאה והשתן. → NM 4:149. ‣ II. tenesmus: Arab. · زحيرHippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 7.27 (379) (fol. 132a): כשיתחדש במעוברות עסוי הנקר׳ זחיר יהיה סבה שתפיל:אמר אבוקרט. → NM 3:177. ‣ ָעִסיסrob (i.e., fruit juice boiled down to syrup): Arab. ب ّ · رAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 132, col. b: ואחר להרגיל אחד מן העסיסים החמוצים אם הוא בעל מזג חם. → NM 4:149. [ • ]עסקPart. Nifʿal ‣ ֶנֱעָסקbeing treated (for an illness): Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 6.38 (330) (fol. 105a): באשר בו סרטן נסתר הוא יותר טוב שלא להתעסק כי הנעסקים ימותו יותר מהר והבלתי נעסקים נשארים זמן רב. → NM 3:178. • Hitpaʿel ‣ ִהְתַעֵּסקto be treated (for an illness): Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 6.38 (330) (fol. 105a): באשר בו סרטן נסתר הוא יותר טוב שלא להתעסק כי הנעסקים ימותו יותר מהר והבלתי נעסקים נשארים זמן רב. → NM 3:178. ‣ ֲעִפיצוּתI. acridity; bitterness: Lat. pontificas · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 250a: מיראבולמש קיבולש ואינדיש קרים בראשונה ויבשים בשניה ולהם עפיצות שמורה על שיש לו קביצות עצמי. → NM 4:149. ‣ II. astringency: Lat. stipticitas · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 249a: ועם זה יש בו דקות והנה ניאות ברוח לריחניותו ועפיצותו. → NM 4:149. • ַעְפַעףPlur. ָּפ ׁ ַשט → התפשט העפעפים • עפעפים. ‣ ַעְפִציastringent: Lat. stipticus · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fols. 247a–b: אבל אותם שאומרים שהוא קר מתחלפים ג׳׳כ שקצתם מניחים קרירותו בראשונה וקצתם בשניה אבל ידמה שהוא בסוף הראשונה ויובשו בשנית מפני זה הוא מהרפואות העפציות. → NM 4:149–50.
‣ עפר ספרד • ָעָפרCimolian earth: Arab. · قيمولياIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 28.2. → NM 1:72. [ • ]עפשPart. Piʿel ַסם → הסם המעפש • ְמַעֵּפׁש. ‣ ֵעץstalk; stem: Arab. · عودAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127a, col. b: ולתבל הבשר בכוסבר הלח ובצלים ועץ של שבת ושרשי כרשין וכשיצטמקו העדשים לשפוך מימיהם ולרחצם במים אחרים חמים. → NM 4:150.
206
ָﬠָצב
‣ העצב החוזר • ָעָצבrecurrent laryngeal nerve: Arab. · العصب الراجعIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30b): ועל כן נקרא העצב החוזר. → NM 4:150. • ‣ העצב החוזר למפרעrecurrent laryngeal nerve: Arab. · العصب الراجعIbn Sīnā, K. alQānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 58a): ולכן נקר׳ העצב החוזר למפרע. → NM 4:151. • ‣ העצב אשר בו ילך השמעthe acoustic (auditory) nerve: Arab. العصب الذي يجري فيه · السمعIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 7 (fol. 47b): ואם לא נראה דבר מזה וראינו נקב האזן בריא אין בו נזק ידענו כי העצב אשר בו ילך השמע כואב ואם היה כאב העצב השומע מפני מותר עב קר דבק או מפני רוח עבה או מורסא קרה … אז ראוי לשלשל המותרות ההם. → NM 4:150.
• ‣ העצב השומעthe acoustic (auditory) nerve: Arab. · العصبة السامعةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 7 (fol. 47b): ואם לא נראה דבר מזה וראינו נקב האזן בריא אין בו נזק ידענו כי העצב אשר בו ילך השמע כואב ואם היה כאב העצב השומע מפני מותר עב קר דבק או מפני רוח עבה או מורסא קרה … אז ראוי לשלשל המותרות ההם. → NM 4:151.
• Plur. ‣ העצבים העגזיים • עצביםnerves of the sacrum; sacral nerves: Arab. العصب · العجزيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60a): הזוג הראשון מן העגזיים מתערב בקטניים כפי האמור. → NM 4:151. • ‣ העצבים הקטנייםnerves of the coccyx: Arab. · العصب القطنيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60a): הזוג הראשון מן העגזיים מתערב בקטניים כפי האמור. → NM 4:151. • ‣ העצבים התנועייםmotor nerves: Arab. · الأعصاب الحركيةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56a): ⟨ואמנם ⟩העצבים התנועיים הנה מגיעים אל המכוון. → NM 4:222. ‣ עצביותhaving the property of a membrane, nerve: Arab. · عصبانيةIbn Sīnā, K. alQānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50a): והאחר יותר קצר ממנו ופתיליו אל ההתרחבות וקצהו יותר חזק העצביות. → NM 4:151. ‣ ָעֶצהcoccyx: Arab. · عصعصAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 230b): והרבידא האחת הנתנת על העצה תועיל מטחורי פי הטבעת ומן השחין השפל ר׳׳ל מן השחין אשר יהיה בירכים ולמטה. → NM 1:106. ‣ ִעצּוּםI. bearing down (i.e., contracting the abdominal muscles): Arab. · تزُّحرAlZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.75 (fol. 221b): ואם לא יצא העובר תקח רגליה ביחד ותנענעם בחזקה ואחר כך תסחוט למעלה מן החלציים מעט מעט עד שיעלה העובר למעלה ואחר תכניס המילדת ידה ותשוה העובר מעט מעט ותצוה האשה שתרגיל העיצום עד שיצא. → NM 1:107.
‣ II. intestinal illness: Arab. َسح ْج/ Gr. κοιλιακός · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 13 (20): בזרקטונא ובלעז שליום וכשישתה באישרוב גלאבי תכבה החום ותשקיט הלהבה ותרכך החזה ותועיל מן העיצום אשר יהיה במעים. → NM 2:16.
207
ֲﬠִצי ָרה
/ Gr. τεινεσμός · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaزحير ‣ III. tenesmus: Arab. ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. חלב הבקר יותר עב מכל החלבים ויותר רחוק מן העכול והירידה ויותר כבד על האסטומ׳ a: ושלשולו הבטן יותר מועט אלא שהוא זן יותר מכל החלבים ועל כן חלבם מועיל מן השלשול . → NM 4:152.המררי והעיצום הכרכומי
/ Gr. ἀπόσυρμα · Al-Zahrāwī,سحوج الأمعاء ‣ intestinal abrasion: Arab.העיצום וההפשטה • K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), הארז אמר אסחק כי הארז חם בתחלת המעלה הראשונה ואמר זולתו bk. 27, fol. 125a, col. b: כי הוא קרוב מן השווי .והלחם העשוי ממנו יזון פחות מלחם החטה ויותר מתאחר להתעכל ועוצר . → NM 4:152.המעים ומועיל מן העיצום וההפשטה ומן השחין המתהוה בהם ָ.עַצר → )ָ (Pass. Part.עצוּר ִ ‣ I. constipation: Lat. constipatio · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Chilעצּוּר→ .ואולי תקרה לקצת מהם קדחת וזחילת הבטן או עיצור dren · trans. Anonymous, 13: NM 2:179. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.مغص ‣ II. cramps: Arab. הנה יקרה למי שנשכו אפעה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 10.1: בתחלת הענין שישוב מראהו לבן ויתנפח ממנו מקום הנשיכה והנה גבה הנפח הרבה ויעשה המקום אבעבועות עד שיהיה דומה לשרפת אש ויקרה לו עלוף רב וסבוב וזיעה קרה ועוצר השתן . → NM 1:64.ועצור ויקיא מרה כרכומית ואם לא ימהרו ברפואתו יגיע הארס אל הלב וימות
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.عصر ‣ III. pressure: Arab. וכאשר הגיע אל האסטו׳ Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.2: וקרה ממנו צער ודיות זיעה הוא רמויילאר עם קיא ונפח ושנוי מראה ופלצות ושרפה ועצור . → NM 1:64.בפי האסטו׳ ומחשך הראות הנה אז ראוי למהרו ברפואה ואם לא ימות מהר
‣ constipation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferעיצור הבטן • בתגבורת רוח צפונית יחול כאב הגרון ושעול ועצור הבטן וכאב Agur), 3.5 (111) (fol. 50b): . → NM 3:178–9.הצלעות וקדחת באה עם קרירות · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaحبس البطن ‣ constipation: Arab.עצור המעים • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 142a, col. b: ותקונם ודחית נזקם לרוצה לתתם עוזרים לעצור המעים מבלי נזק לקלותם או לצלותם על האפר . → NM 4:152.החם
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haعسر البول ‣ dysuria: Arab.עיצור השתן •כי תקיז דם מן המקורות הפנימיים ההקזה ההיא Edomi (Sefer Agur), 6.36 (328) (fol. 104b): . → NM 3:179.תרחיב עיצור השתן · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haحبس ֲ ‣ I. binding: Arab.עִציָרההשלשול אם יקובל תועלת בו אין ראוי שיפסק ואפילו במאכל Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.28: אשר יש עמו כח מועט מעצירה וכל שכן הרפואות העוצרות כי אם יפסק תשוב הליחה הרעה למעלה . → NM 2:72.ותוליד קדחת או מורסא בכבד ברוב או בשאר האברים
‣ II. constipation: Lat. constipatio · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Chilואם יקרה להם שלשול הבטן יתרפא עם המשיחה אשר נאמר dren · trans. Bonfos, ch. 12: . → NM 2:72.אחר זה וככה תעשה מהעצירה
ָﬠָצל
208
ֹ.אֶפן → אופן העצירה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاحتباس الطبع ‣ constipation: Arab.עצירת הבטן • ועצירת הבטן יעורר כל כאב מהליחות · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.27: .הגסות ויחליש כח הטבע ויפסיד הפעולות הנפשיות ויקרה ממנו התרדמה הכבדה והפסד הדעת → NM 1:177. / Gr. δυσουρία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭعسر البول ‣ dysuria: Arab.עצירת השתן • ואולם הרוח הצפוני יחדש שעול וכאב · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.5 (111): . → NM 3:179.הגרון ויובש הבטן ועצירת השתן והפלצות וכאב בצלעות והחזה العضل المستقيم من عضل ‣ the rectus abdominis muscle: Arab.העצל הישר מעצלי הבטן • ָעָצל · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1البطن ומזה זוג אצל קצוותיהם ומתדבק באמצע החזה מה שבין השחוס הנקר׳ אלחנגרי (fols. 48b–49a): . → NM 4:153.והתרקוה ומתדבק לעצל הישר מעצלי הבטן · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالعضل المدير ‣ rotator muscles: Arab.העצל המחזיר לאחור • היותר גדולים בעצלי הירך al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 16a): הם המותחים אותו אח׳׳כ אשר יקבצנו … ואחריה העצל המרחיק ואחריו המקרב ואחריו המחזיר . → NM 4:153.לאחור · · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالعضل المدير ‣ rotator muscles: Arab.העצל המסבב • הגדול שבעצלי פחד הירך הוא trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 53a): אותו אשר יפשיטהו ואחריו אותו אשר יקבצהו … ואחריו העצל המרחיק ואחריו העצל המקרב . → NM 4:153.ואחר העצל המסבב · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالعضل المقرب ‣ adductor muscles: Arab.העצל המקרב • הגדול שבעצלי פחד הירך הוא · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 53a): אותו אשר יפשיטהו ואחריו אותו אשר יקבצהו … ואחריו העצל המרחיק ואחריו העצל המקרב . → NM 4:153.ואחר העצל המסבב · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالعضل المبعد ‣ abductor muscles: Arab.העצל המרחיק • גדול שבעצלי פחד הירך הוא · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 53a): אותו אשר יפשיטהו ואחריו אותו אשר יקבצהו … ואחריו העצל המרחיק ואחריו העצל המקרב . → NM 4:153.ואחר העצל המסבב · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousبلادة ַ ‣ I. amentia: Arab.עְצָלה כנדר :לבונה אליבנום חם בשניה יבש בראשונה מחזק הרוח (Sammim Libbiyim), fol. 128b: . → NM 4:153–4.אשר בלב ואשר במוח ולזה הוא מועיל מן העצלה והשכחה · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans.كلال ‣ II. fatigue; weariness: Arab. נינופר :הוא קרוב במשפטו מן הכאמפור אלא Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 130a: . → NM 4:154.שהוא יותר לח ולחותו תחדש ברוח אשר במוח עצלה ורפיון · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.رهل ‣ III. flabbiness: Arab. והמורסא המתחדשת מליחה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.2: לבנה תקרא מורסא רפה ואותותיו לובן ורפיון וישאר מקום נעיצת האצבע עמוק ואין כאב עמו . → NM 1:64.אבל לחות ועצלה
ִ ‣ to bear down (i.e., to push, to contract the abdominalהְתַע ֵ ּצם ] • Hitpaʿelעצם[ حر muscles and diaphragm during childbirth): Arab. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-تز ّ
ֶﬠֶצם
209
man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.75 (fol. 221b): ואחר כך תצוה שתתעצם ותעטישנה בחנינא כי העובר יצא. → NM 1:107. ‣ ֶעֶצםconsistency: Arab. · قوامMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 5.12: וכשיהיה השתן דשן ומראהו ועצמו כמראה השמן הנה זה רע ממית. → NM 2:72. • ( ‣ עצם אבנייlit., stony bone); the petrous part of the temporal bone: Arab. عظم · حجريIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 57b): וגם המוצא אשר יש לו בעצם אבניי קשה סובל נקבים רבים. → NM 4:154. • ‣ העצם שעל האמהthe hip bones; the pubic bones: Arab. إعظام العانة/ Lat. ossa innominata; ossa pubis · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1, ch. 25 (fol. 22a): הפרק הכ׳׳ה בניתוח העצם שעל האמה. → NM 4:157. • ָּבַדק → בדק עצמו. • ‣ העצם הדומה ללמד בכתיבת היווניםthe bone resembling the letter L in the Greek alphabet (i.e., the hyoid bone): Arab. · العظم الشبيه اللام في كتابة اليونانيينIbn Sīnā, K. alQānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 42b): הנה כל העצמות אם מנית אותם יהיו רמ׳׳ח לבד השומשמניים ובלעדי העצם הדומה ללמד בכתיבת היוונים. → NM 4:154. • ‣ עצם דומה לעצמות הקוביאcuboid bone: Arab. · نرديIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 23a): ואחד מהם עצם דומה לעצמות הקוביא והוא עשוי בששה פנים מונחים על הצד החיצון. → NM 4:154. • ‣ עצם החזהsternum: Arab. ص ّ · قIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1, ch. 15 (fol. 20b): הפרק הט׳׳ו בניתוח עצם האנצולא והוא עצם זה העצם הוא מחובר משבעה עצמות ולא מעצם אחד כמו שנודע בו בשאר המקומות מן.החזה התועלת. → NM 4:155. • ‣ עצם החלציםilium: Arab. · عظم الخاصرةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 22a): וכל אחד מהם יחלק אל ארבעה חלקים ומה שסמוך לצד החיצון נקרא בער׳ אלכרקפה ועצם החלצים. → NM 4:155. • ‣ עצם הטבעתsacrum: Arab. · عجزIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12a): פרק י׳׳א בנתוח עצם הטבעת. → NM 4:155. • ‣ עצם הכסלilium: Arab. · عظم الخاصرةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 40a): וכל אחד מהם מתחלק לד׳ חלקים ואשר יטה לצד החיצונים נקרא אלחרכפא ועצם הכסל. → NM 4:155. • ‣ עצם הכתףscapula: Arab. · عظم الـكتفIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 49a): וחמשה עצלים צמיחתם מעצמות הכתף מהם עצל תולדתו מעצם הכתף ומתחבר מה שבין החוצץ והצלע העליון לכתף. → NM 4:155–6. • ‣ העצם הלמדיthe hyoid bone: Arab. · العظم اللاميIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 47b): העצלים המניעים הלשון הם תשעה שנים רחבים באים מהתוספות החיציות ומתחברים בצדדיו ושנים ארוכים צמיחתם מעליוני העצם הלמדי. → NM 4:156.
• ‣ עצם מקום שער הרגליםhip bone; pubic bone: Arab. · عظم العانةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): ולפי שאין לעצל הצומח מצד
ֶﬠֶצם
210
מקום עצם שער הרגלים דרך אל הרגלים מאחורי הגוף ומפנימי הירכים לרוב מה ששם מהעצלים . → NM 4:156.והגידים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahالقطن ‣ loins: Arab.עצם העגבות • העצר הוסת ברוב ירדפוהו מקרים רעים או כולם או קצתם ואילו Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 16.5: הם כובד הגוף ונפילת תאות המזון ופלצות וכאב על עצם העגבות או הצואר או הקדקוד או הראש → .או שרשי העינים וקדחות שורפות ושתן במראה מעורב משחרות ואודם ויצא החלב מהשדים
NM 1:177. · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbالقطن ‣ loins: Arab.העצם העומד למטה מכל השדרה • ואילו לפי דעתי צריכים להיותם מונעים עצמם trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 17.14: מכל דבר שהוא מוליד הזרע ויאכלו מזון ורפואה שתכבה הזרע ויטריחו עליון גופם בשישחקו לכדור הקטון או הגדול או להעתיק האבנים וימשח העצם העומד למטה מכל השדרה הנקרא קוטון אחר . → NM 1:177–8.צאתו מבית המרחץ במשיחות מקררות
/ Gr. τροχαντῆρ · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alطروخانطير ‣ trochanter: Arab.עצם העמוד •ומהם עצל תולדתו בכל שטח ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 16a): . → NM 4:156.עצם עצמות הכסלים ויתדבק בעליון עצם העמוד הגדול · · Hippocrates, Aphorismsثن ّة ‣ I. lower abdomen: Lat. pecten / Arab.עצם הערוה • א׳׳א :בכל החלאים שיהיה מה שסמוך לטבור trans. Hillel ben Samuel, 2.35 (87) (fol. 13a): . → NM 3:180.ולעצם הערוה עבים הוא טוב · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benعانة ‣ II. pubes: Lat. pecten / Arab. ואותם שמשתינים דם עב ויש להם שטרנגוריאה רבה להם Samuel, 4.80 (217) (fol. 29b): . → NM 3:180.כאב בעצם הערוה ושפל הבטן מורה על חלי קרוב לשלפוחית · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.العظم العر يض ‣ sacrum: Arab.העצם הרחב • ואמנם מטים לחוץ הם שני עצלים אחד Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 53b): . → NM 4:156–7.מהן בא מן ⟩העצם⟨ הרחב · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alالزورقي ‣ navicular or scaphoid bone: Arab.העצם השוה •ועצמות כף הרגל כ׳׳ו … והעצם ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 13b): . → NM 4:157.השוה ובו חלל הרגל הנקרא אכמץ · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahالزند الأسفل ‣ ulna: Arab.העצם השפל • ואמנם פרק היד הוא מחובר מפרק הזינד העליון והוא Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 21a): . → NM 4:157.העצם הסמוך לעצם השפל שניהם מחוברים יחד · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.عظم نردي ‣ cuboid bone: Arab.עצם תרדי • ואחד מהם ע⟩צ⟨ם תרדי כמשושה מונח Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): . → NM 4:157.על הצד החיצוני · Al-Zahrāwī, K.العظام المتخلخلة ‣ ethmoid bones: Arab.העצמים הספוגיים • עצמים • Plur.1 al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), ואם לא יעבור הלחות על מה שראוי בידוע שבתוכו בשר מת בעליון bk. 30, 2.24 (fol. 212b): . → NM 1:107.העצמים הספוגיים לא השיגו הכלי לחתכו إعظام العانة ‣ the hip bones; the pubic bones: Arab.עצמות גב הערוה • עצמות • Plur.2 / Lat. ossa innominata; ossa pubis · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan הפרק עשרים וחמש בנתוח עצמות גב ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1, ch. 25 (fol. 40a): . → NM 4:157–8.הערוה
211
ָﬠַצר
ְּ.כֵאב → כאב קשרי העצמות • ַ.מֲחָלה → מחלת הדבקים וקשרי העצמות • ַ.מֲחָלה → מחלת קשרי העצמות • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.سلاميات ‣ phalanges: Arab.עצמות קטנים • ונדבקו העצמות הקטנים הנקראים בער׳ Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 22a): . → NM 4:158.סולימיית כלם בראשים מחודדים נכנס בהם אותם הראשים וביניהם לחות ויזקוסו ֶ.ק ׁ ֶשר → קשרי העצמות • / Gr. μέγεθος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathanعِظَم ‣ largeness; size: Arab.עֶֹצם אמר אבוקרט :עוצם הגוף בבחרותו לא תתעבהו אבל תאהבהו ha-Meʾati, 2.54 (106) (fol. 40a): → .אלא שבעת הזקנה יכבד ויקשה עשייתו ויהיה יותר רע מן הגוף אשר הוא יותר חסר ממנו NM 3:179–180. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenقوام ַ ‣ consistency: Arab.עְצמוּת . → NM 1:178.ויהיה בעצמותו עובי והיא מתיילדת בגופות החולים לבד (Sefer ha-Peraqim), 2.14: · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haقوام ַ ‣ existence: Arab.עְצִמיּוּתהעלוף הוא נפילה יקרה לכחות בחדות ומהירות ועצמיות עצם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.10: . → NM 2:72–3.הכחות וקיומם הוא בשווי הרוחות והליחות והאברים בכמותם ואיכותם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahقبض ָ ‣ I. to be astringent: Arab.עַצר סבת שברון השיניים והתפוצצם הוא בעבור חלקותם ומפני זה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.34: . → NM 1:178–9.ראוי שתקשה אותם ותחזקם ברפואה העוצרת ‣ II. to bind (tightly): Lat. stringere · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. → .ואם יהיה השבר קרוב לכתף תעצרהו עמו Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 56b: NM 1:35. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahعسر ‣ III. to be difficult: Arab. ועל כן תהיה חולי השיתוק החזק ממית בהכרח והחלוש Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.94: . → NM 1:178.יעצור רפואתו כמו שאמר בוקראט ‣ to abstain from: Lat. abstinentia · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaעצר עצמו מן • וצוה לחולה שיעצור עצמו מן המאכלים · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 82b: . → NM 1:35.הרעים והמולידים אותה ‣ astringent; styptic: Lat. stipticus · a) Hippocrates, Aphorisms · trans.ע ֹוֵצר • Part. א׳׳א :כל דם אשר יקיאהו אדם בלי קדחת אין לירא Hillel ben Samuel, 7.37 (389) (fol. 46b): . → NM 3:181–2.ממנו וראוי שיתרפא בעוצרים הקרים b) Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 11: מחוליי העינים בנערים יקרה לנערים התחלפות חוליים בעינים ומהם הוא הנפח והסגר . → NMהעפעפיים ואולי יקרה זה מרפואות עוצרות אשר הנשים משימות על ראשי הנערים
2:180. ֹּ.כַח → הכח העוצר • ַ.סם → הסם העוצר • ַ.סם → הסם העוצר הדם • ְ .רפוָּאה → הרפואות העוצרות • المعتقل البطن ‣ he who has constipated bowels: Arab.עצור הבטן • ָעצוּר • Pass. Part.
212
עֶֹצר
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.25 (131): ורוב מה שיתחדש הקווץ לשמן ולעצור הבטן לרבוי מותרי גופותם. → NM 3:179. ‣ בעוצר • עֶֹצרdifficult: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.55 (275) (fol. 91b): רעת קדחת לאשה הרה וחמום עצום בלא סבה אחרת לאות כי לידתה תהיה בעוצר או תפיל ותקרב למות. → NM 3:180–1. • ‣ עוצר הבטןconstipation: a) Lat. ventres duri / Arab. · البطون اليابسةHippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 3.5 (111) (fol. 16b): ואם תהיינה צפוניות עושות שעול → ונחירות גרון ועוצר הבטן ועוצר השתן ורתת וכאב הצדדים והחזהNM 3:181. b) Arab. · احتباس البطنMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.55: תקשה רפואת חולשת פי האסטומכה ומהירות הקרבונקלי עם עוצר הבטן כי מה שיתיר הבטן יביא הקרבונקלי ויהפך הנפש ואשר יחזק פי האסטומכה יעצור הבטן. → NM 1:178.
• ‣ עוצר הלידהdifficult labor: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 5.35 (255) (fol. 86b): ממדוה הרחם או מעוצר הלידה אם יקרה אליה עטוש אות טוב הוא. → NM 3:181. • ‣ עוצר הניפושdyspnea: Arab. · عسر النفسMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.79: החולי הנקרא צרות הניפוש ועוצר הניפוש בייחוד הוא החולי המתחדש מלחויות עבות דבקות עומדות בחלקי קנה הריאה וזה השם אמנם יפול על זה החולי ביחוד. → NM 1:178.
• ‣ עוצר השתןdysuria: Arab. عسر البول/ Gr. δυσουρία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.36 (328): הקזת העורק יתיך:אמר אבקראט עוצר השתן וראוי שיחתכו העורקים הפנימיים. → NM 3:181. ‣ עקבfibrous tissue; ligament: Arab. ع َق َب/ Lat. nervi seu tendines, quibus chordae conficiuntur · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haQanun), bk. 1 (fol. 42b): ודקדק הבורא והצמיח מן העצמות דבר דומה בעצבים נקרא עקבים וקשורים להתחברם עם העצבים ומסתבכים בו כדבר אחד. → NM 4:158. ‣ ָעֵקבcalcaneus: Arab. · ع َق ِبIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): עצמות כף הרגל ששה … ועקב בו משען קיום. → NM 4:158. ]נבט[ → הביט בעיקום • ִעקּוּם. • ‣ עקום הפהparalysis of the facial nerve: Arab. · لقوةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 34a): והקשה ממנו מה שיחשׂך בו הדבור ויקרה עמו עקום הפה. → NM 4:158–9. ‣ עקימת הפה • ֲעִקיָמהparalysis of the facial nerve: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat haBeriʾut, 8.5: אז ינקה הגוף ממנה בסמים המנקים אותה נפרדים או מורכבים פן תוליד בו בטול כל הגוף או חציו ועקימת הפה. → NM 4:159. ‣ ֲעִקיָצהI. biting, burning [pain]: Arab. · لذعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 137a, col. a: והם משקיטים העקיצה אשר תהיה באסטומכא. → NM 4:159. ‣ II. colic: Arab. مغص/ Gr. στρόφος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zer-
213
ִﬠ ְרבּוּב
אמר בקראט :אם תרצה לדעת אם האשה הרה או aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.41 (261): אינה הרה תשקנה כשתרצה לישן מי הדבש ואם מצאה עקיצה בבטנה היא הרה ואם לא מצאה . → NM 3:182.עקיצה אינה הרה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousقلق ‣ III. disturbance: Arab. אמר המפרש :אמרו הרפואה ר׳׳ל המשלשלת והחולי המתעורר (Pirqei Abuqraṭ), 1.22 (49): הוא שיהיו הכימוסים עוקצים לחולה והזיקוהו בחום שיהיה להם בחוזק ונזילתם מאבר לאבר בתחלת החולי ויכאיבוהו ויחדשו לו עקיצה ולא יניחוהו לשקוט במקום אחד להיותם מתנועעים . → NM 3:182.ונוזלים מאבר לאבר
‣ cardialgia: Gr. καρδιωγμός · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel benעקיצה בלב • א׳׳א :מי שיש לו קדחת ויש לו אסטניסות ועקיצה בלב ואופל העינים Samuel, 4.17 (154) (fol. 21b): . → NM 3:182–3.ומרירות בפה מורה שצריך אליו שינקהו מלמעלה / Gr. καρδιωγμός · Maimonides,نخس في الفؤاد ‣ cardialgia: Arab.עקיצה בפי האצטומ׳ • אמר בקראט :מי Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.17 (154): שאין בו קדחת והיה בו המנע מן המזון ועקיצה בפי האצטומ׳ וסתימה ומרירות בפה זה יורה על . → NM 3:183.הרקתו ממעלה
ַ.סם → הסם העוקץ • ע ֹוֵקץ ָ • Part.עַקץ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liطرف الأنف ‣ the end of the nose: Arab.עוקץ החוטם • עֶֹקץman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.47 אמנם אם הגדמות כבר נתפרסם על החולה ויראה ראייה מבוארת ראוי אז לכוותו אלו (208a): . → NM 1:107–8.הכויות הנזכרות בראש וכויה אחת על עוקץ החוטם · Ibn Sīnā, K. alمغرز ִ ‣ base; insertion; origin; the place of growth; root: Arab.ע ָ ּקרואפשר שיקרב Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 14a): . → NM 4:159.כנגד עקר האזן בקצת אנשים ויתדבק בו ומתחברים בו ויתנועע האזן · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesمبادئ ‣ origins: Arab.עקרים • Plur. אמר המפרש :זה מבואר כי כאשר נראו אלו האותות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.49 (186): עם חולשת הכח וקדמה הקדחת נודע כי היובש כבר גבר על עקרי העצבים ולכן התחדש העוות או . → NM 3:183.זולתו ממה שזכר
· · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfأر بي ّة ‣ groin: Arab.עיקרי הירכים • לפעמים תקרה trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.65 (fol. 220a): . → NM 1:107.הפיתקא בעיקרי הירכים כמו שאמרתי ויבלוט המקום ‣ to suffer from mental confusion (delirהתערבב השכל • ִהְתַע ְרֵּבב ] • Hitpaʿelערבב[ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonاختلط الذهن ium): Arab. אמר המפרש :התחבר הרתת עם הערבוב מעט שיקרה כי אם בקצת (Pirqei Abuqraṭ), 7.7 (359): .מרבים השכרות ויכבה החום הטבעי ויתחדש הרתת וימלא המוח מדם חם ואיד חם ויתערבב השכל → NM 3:183. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haسدر ִ ‣ dizziness: Arab.ע ְרבּוּבמי שיהיה עלתו כאב ראש או סבובו או ערבובו אז ראוי שיוקז Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.11: . → NM 2:73.מן הרגל · · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirتخليط ‣ delirium: a) Arab.ערבוב שכל • והמקרים אשר יקרו למי trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 13.2:
214
ֲﬠ ְרִבי
שנשכו כלב שוטה אולם בהתחלה יחלום חלומות שאחריתם ערבוב שכל ופעמים יפחד תוך שנתו בעבור דבר שיפחידהו ויקרה לו בעת היקיצה כעס ויגון מבלתי סבה שתכעיסהו ואינו סובל לאדם . → NM 1:65.שיביט אליו וירבה להביט סביבו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiاختلاط عقل b) Arab. כשיגבר בראש לחות הנקרא מררות יתחדש מזה התעורה וערבוב (Sefer ha-Peraqim), 23.58: שכל וכשיגבר בו ליחות עבות לבניות יתחדש מזה עם תרדמה הבהלה והבהלה הוא ערבוב שכל . → NM 2:73–4.מועט
ַ.קַּדַחת → הקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל • .ק ֹוץ → קוץ ערבי • ֲע ְרִבי / Gr. δυσεντερία · Maimonides, Šarḥاختلاف الدم ‣ dysentery: Arab.עירוב הדם • ֵערוּב אמר בקראט :ומהיציאה fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.23 (375): . → NM 3:184.היחידה עירוב הדם ַּ.ב ִית → בית הערוה • ֶע ְר ָוה ַּ.גב → גב הערוה • ּ ִ .גיד → גיד הערוה • ָ.מק ֹום → מקום הערוה • ֶ.עֶצם → עצם הערוה • ֶ.עֶצם → עצמות גב הערוה • ָ.צַמח → צמוח השיער בבית הערוה • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער בגב הערוה • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער סביב הערוה • ָ.קֶצה → קצה גיד הערוה • ֵׂ.שָער → השער סביב הערוה • · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfخبيث ָ ‣ malignant: Arab.ערוּם בשר התיש trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143a, col. a: המוכלח מגונה המזון מוליד דם שחורי ומביא מתמידו אל חליים שחוריים וכל שכן מי שהוא –. → NM 4:159מעותד להם כגון השוטים והנכפים ואל השחין הערום ודומיהם מן החליים הרעים
60.
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtرعاف ‣ nosebleed: Arab.עריפת דם החוטם • ֲע ִריָפה al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 15 (fol. 55b): עריפת דם החוטם פעמים יהיה לטוב ופעמים לרע והמתהוה ממנו למה שהוא טוב כמו עריפת הדם . → NM 4:160.אשר יהיה בקדחת השורפת וחולי מורסת הראש על דרך הנקיון
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alرعاف ‣ nosebleed: Arab.עריפת דם הנחירים •ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 15 (fol. 55a): . → NM 4:160.השער החמשה עשר בעריפת דם הנחירים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.تغرغ ُر ִ ‣ gargling: Arab.ע ְרעוּר וערעור הגרון במים Shem Tov ben Isaac (Se fer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136b, col. a: . → NM 4:160.שנתבשלו בהם תאינים עוזר על התכת המורסות בקנה הריאה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.غرغرة ‣ gargling: Arab.ערעורים • Plur. כשתהיה ליחה חמה יורדת מן הראש אל העין Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.87:
215
ָﬠָשׂה
אז נתחיל בהרקת הגוף כוללת בהקזת העורק או בשלשול הבטן ואחר זה בהרקת הראש ביחוד . → NM 2:74.בערעורים
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liحرشف ַ ‣ artichoke [Cynara cardunculus L.]: Arab.ע ְרָערman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, הערער וב׳׳ח העכביות יש ממנו שדי ויש ממנו פרדסי והפרדסי הוא הדרדר fol. 135b, col. b: . → NM 4:160–1.והשדי הוא הערער האמתי ָ ׁ .שַטח → השטיח על ערפו • עֶֹרף ָ.חָלל → חלל העורף • ָ ׁ .שַטח → שטוח על ערפו • ְׁ .שִטיָחה → השטיחה על העורף • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.علق ַ ‣ leeches: Arab.ע ְרָקה הערקה תורגל ברוב Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.97 (fol. 231b): . → NM 1:108.הענינים באברים אשר לא תתכן בהם נתינת הרפידות ‣ spreading pellitory [Parietaria ramiflora L.]; upright pellitoryעשב הזכוכית • ֵע ֶ ׂ שב · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtحشيشة الزجاج [Parietaria officinalis L.]: Arab. או al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 7 (fol. 12a): . → NM 4:161.שישחק עמו קצת הסמים המנגבים כמו שיקח עשב הזכוכית · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtاستعمل ָ ‣ I. to apply (medicines): Arab.ע ָ ׂ שה והנה זכר al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.3: .גאליה ודיאשקורידוש רפואות יעשו בעת הפחד והיראה וינצל בלקיחתם מנזק הסמים הממיתים → NM 1:65. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.استعمل ‣ II. to consume; to take: Arab. שים עינך והשגחתך שלא יתחדש בכבד ובטחול Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.92: ובכליות קושי וברוב יקרו אילו המורסות הקשות למי שימצאנו מורסא חמה באחד מאילו . → NM 1:179.השלשה אברים ואחר כן יעשה מאכלים שמולידים ליחות גסות או דבקות
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haاستعمل ‣ III. to use: Arab.→ .ואמנם מי שגופו יבש וכחוש אז אין ראוי שיעשה הקול Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.56: NM 2:74. · · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirأقرح ‣ to ulcerate: Arab.עשה הנגע • ואולם הרפואות אשר trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 13.4: → .יעשו הנגע וירחיבוהו וימשכו הארס ממנו כמו שיקח שום ויכתוש אותו ויושם על המקום NM 1:65. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesخلخل ‣ to loosen: Arab.עשה ספוגות • וכן הפעולות הנמשכות אחר אלו הכוחות הראשונות ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (23): הם אשר יקראו אותם הרופאים הכחות השניות כמו שיהיה הסם מקשה או מרפה או יעשה ספוגות . → NM 3:170.או יעבה
/ Gr. φαρμακεύω · Maimonides, Šarḥ fuṣūlاستعمل الدواء ‣ to purge: Arab.עשה הרפואה • אמר אבקראט :אמנם ראוי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.22 (49): לך שתעשה הרפואה וההנעה אחר שיתבשל החולי אבל כל זמן שהוא נא ובתחלת החולי אין ראוי . → NM 3:184–5.זה אם לא שיהיה החולי מסתער ואי אפשר ברוב הענין שיהיה החולי מסתער
216
ִﬠשּ ֹוּן
• Inf. ‣ עשות מוגלא • עשותempyema: Arab. تقييح/ Gr. ἐμπύημα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.8 (228): מי:אמר אבקראט שמצאהו חולי הצד ולא ינקה בארבעה עשר יום הנה יגיע עניינו לעשות מוגלא. → NM 3:184. • ‣ עשות מי רגליםto pass water: Arab. · بالAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.18 (fol. 236a): וכשתרצה לעשות מי רגליה ראוי להסיר הצמר גפן בנחת ולהחזירו על הענין הנזכר. → NM 1:101. ‣ ִעּׁשוּןbath: Lat. balneum · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: ואם תרצה תניח עליו חלב מן האנטרי עם חמאה חם במזג וישאהו לפני העשון ואחר העשון. → NM 1:35. ׂ ִ ‣ ֲעconsumption; intake: Arab. · استعمالMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. ש ָ ּיה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.91: הכבד והטחול הם האברים היותר מהירים והיותר מעותדים לקבל הקושי כשיתרשל האדם בהם בעשית המאכלים הדבקים. → NM 2:74. • ‣ עשיית המוגלאsuppuration: Arab. · تق ُي ّحMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.65 (285): והרבה פעמים ימצא בעל חולי הצד עשיית המוגלא. → NM 3:185. • ‣ עשיית הסםpurging: Arab. · استعمال الدواءMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 2.36 (89): מי שהיה גופו בריא עשיית הסם בו:אמר אבוקרט יקשה. → NM 3:185. • ‣ עשיית הרפואהpurging: Arab. استعمال الدواء/ Gr. φαρμακεύω · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.36 (89): מי:אמר אבקראט שהיה גופו בריא הנה עשיית הרפואה בו קשה. → NM 3:185. ֲעִׂש ָ ּיה → עשייה. [ • ]עשןPuʿal ‣ עושן במים • ֻע ּ ׁ ַשןI. to be fomented: Lat. fomentor · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: ואם תכבד תנועתו אז יעושן במים חמים. → NM 1:35–6. ‣ II. to be soaked in the bath: Lat. humector in balneo · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: ואם אחרי הבריאות ישאר כובד בתנועתו אז יעושן במים חמים. → NM 1:35. ‣ עשנותsmokiness: Arab. · دخانيةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 147a, col. b: ותשוב בכלל הדברים החריפים תשתנה באסטומ׳ אל העשנות וסוג המרה הכרכומית ותעצור המעים עצירה חזקה. → NM 4:161.
‣ עשניות הדבש • ֲע ׁ ָשִניּוּתhoneycomb: Lat. favositas mellis · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Bonfos, 1: ועשניות או אידיות הדבש הוא מין ממיני החולי הזה וימתיח על הנגע ותראה כמו קשקשים כי הוא מקשקש העור עם חכוך רב ומעט ממנו הוא כמו הדבש. → NM 2:180.
‣ ֲע ׁ ָש ִׁשיתPleiades: Arab. · ثر ي ّاMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.18: בעלות הכוכבים הנקראים עששית הוא תחלת הקיץ. → NM 1:179. ‣ העת העומד • ֵעתthe current time (i.e., season): Arab. · الوقت الحاضرMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.17 (44): ראוי:אמר אבקראט
217
ָﬠַתק
שינתן לקצת החולים מזונם בפעם אחת ולקצתם בשתי פעמים וישים מה שיתן לו ממנו יותר או → .פחות וקצתם מעט מעט וראוי גם כן שינתן לעת העומד מזמני השנה חלקו מזה ולמנהג ולשנים
NM 3:185–6.
· Al-Zahrāwī, K. alمستعّد ְ ‣ predisposed; susceptible: Arab.מֻעָּתד ] • Part. Puʿalעתד[taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), בשר התיש המוכלח מגונה המזון מוליד דם שחורי ומביא מתמידו אל bk. 27, fol. 143a, col. a: חליים שחוריים וכל שכן מי שהוא מעותד להם כגון השוטים והנכפים ואל השחין הערום ודומיהם . → NM 4:161–2.מן החליים הרעים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.مقلع ‣ intermittent: Arab.ע ֹוֵתק ָ • Part.עַתק הזמנים המשובחים בהכנסת המרחץ בכל הקדחות Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 19.37: שהם עותקות כשיהיה עובר היותו נכנס במרחץ הוא זמן שתתחיל הקדחת להתיר כי המרחץ אז . → NM 1:175–6.יכין הגוף מיד ויתקנהו להתפרנס
ֶ ‣ relapsed: Galen, De diebus decretoriis · trans. Shimshon benנֱעָתק • Part. Nifʿal ואמנם החליים שיארכו Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei Galenus bi-Yemei ha-Buḥran), 3: . → NM 2:173.אחר ארבעה עשר עד שיגיעו אל הארבעים הנה יוחסו לחדות הנעתק
פ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerفجاجة ַּ ‣ crudeness; rawness: Arab.פגּוּתאמר המפרש :חוזק הקדחת תכבה החמימות הטבעי aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.3 (174): ולא יתבשלו הליחות הקרות מאד אשר בנגלה הגוף אשר מהם תצא הזיעה הקרה וסימן פגות אילו . → NM 3:186.הליחות וחוזק קרירותם היות חום הקדחת החזק לא תוכל לחמם מה שיצא ממנו
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanحزّ ְּ ‣ trochlea [of humerus]: Arab.פִגיָמה וביניהם בלי ספק פגימה ובשתי קצוות אותה ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37b): . → NM 4:162.פגימה יש שתי נקרות מלמעלה לקדם ומתחת לאחור · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiلحق ָּ ‣ to match: Arab.פַגׁש מהירות הגדול בנשים יורה על שיש בהם חום נוסף פגש לחות (Sefer ha-Peraqim), 16.20: . → NM 2:74–5.גופותיהן · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.محقن ‣ clyster: Arab.פדלקון ראוי לעשות הפדלקון Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.83 (fol. 223b): . → NM 1:108.מכסף או מנחשת נתך · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov benحقن ‣ enemas: Arab.פדלקונים • Plur. קרטאס הוא עלים עשויים מן האגמים לבן :כששורפין Isaac (Sefer Almansur), Qof 15 (72): . → NM 2:16–7.אותו יועיל אפרו משפיכת דם ויכנס בפדלקונים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaحقن ‣ to irrigate: Arab.פדלקן ] • Inf. Piʿelפדלקן[ ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.88 (fol. 226b): . → NM 1:108.ואחר לקחת ממנו כפי הצורך ולטרפו במים ודבש ולפדלקן בו המחבוא ָּ.כֵבד → 2כבדי הפה • ֶּפה ֶ.נַגע → נגעי הפה • ְ.נִט ָ ּיה → נטית הפה • ְ.נ ִׁשיָכה → נשיכה בפי האצטומכה • · Ibn Sīnā, K.منقار الغراب ‣ (lit., crow’s beak); coracoid process: Arab.פי העורב • ולה שתי al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 20b): תוספות אחת מהן למעלה ומאחור ויקרא היותר משמש ופי העורב ובה קשרי הכתף עם העצם . → NM 4:162.הנקר׳ קטולא
ִ.עקּוּם → עקום הפה • ִ.עקּוּם → עקימת הפה • ֲ.עִקיָצה → עקיצה בפי האצטומ׳ • ָ.קֶצה → קצה פי הטבעת • ֵ.ריַח → ריח הפה • ְׁ .שִחין → השחין אשר בפה • ְׁ .שִחין → שחיני הפה • ‣ cotyledons: Lat. cotilidones · Hippocrates, Aphorismsפיות ורידי הרחם • פיות • Plur. כל מי שיש לה גוף ממוצע מפלת בחדש השני · trans. Judah Shalom, 5.45 (265) (fol. 86a): או בשלישי מבלתי סבה נגלית כאלו פיות ורידי הרחם הם מלאים מרירים ולא יוכלו להחזיק העובר . → NM 3:186–7.בעבור הכבדות אבל ינותקו בקשרים
219
ַפַּחד
ְ.נִפיָחה → נפיחת פיות העורקים מלמטה • ‣ cotyledons: Lat. cotilidones · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelפיות עורקי הרחם • א׳׳א :אותן שגופן ממוצע ומפילות בחדש השני או השלישי ben Samuel, 5.45 (265) (fol. 35a): בלי סבה ידועה הנה הן מלאות בפיות עורקי הרחם מליחות מרריות ולא יוכלו לסבול כובד העובר . → NM 3:187.ונתקים
.תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומות לפיות השדים •
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 6.1جشاء ִּ ‣ eructation: Arab.פהוּק אמר אבוקראט :כשיתחדש הפיהוק החמוץ הנקר׳ רוט בעלה הנקראת המעדת (293) (fol. 103b): . → NM 3:187.המעים אחר התארכו ולא היה בו קודם לכן הוא אות משובח ַ.סם → הסם המפיג • ֵמִפיג ] • Part. Hifʿilפוג[ ָּ.פַסק → ) (Part.פּ ֹוֵסק (Aram.) ‣ brick oven fuelled with wood, similar to glass-making furnaces: Arab.פורני / Gr. φοῦρνος · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovفرن הלחם האפוי בתנור הוא יותר טוב ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125a, col. a: . → NM 4:162–3.מזה האפוי בפורני למהירות עכולו וצאתו מן האצטומכא ָ.צִלי → צלי הפורני • ָּ.פ ׁ ַשר → ) (Part.פּ ֹו ׁ ֵשר ָּ.פַתח → ) (Part.פּ ֹוֵתַח · Maimonides, Šarḥ fuṣūlمتشت ّت ְ ‣ I. heterogeneous: Arab.מֻפ ָ ּזר ] • Part. Puʿalפזר[ אמר בקראט :מי שיהיה שתנו Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 7.33 (385): . → NM 3:136.מפוזר יורה על שבגופו סערה חזקה ‣ II. porous: Lat. rarus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 5.71 א׳׳א :אותם שעור בשרם נמתח ויבש וקשה ימותו מבלי שיזיעו אבל אותם (291) (fol. 38a): . → NM 3:136 (corr.).שעורם רפה ומפוזר יתמו חלייהם עם זיעה / Gr. προσδέχομαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.توق ّع ָּ ‣ to expect: Arab.פַחד אמר אבקראט :כשיהיה הקייץ דומה לאביב Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.6 (112): . → NM 3:187–8.ראוי שתפחד מהתחדש זיעה רבה בקדחות ְ ‣ to beware of: Lat. timeo · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahמַפֵחד • Part. Piʿel והקשים להקיא ובשריים הטב באמצעות ⟩ראוי לשלשל⟨ מלמטה Shalom, 4.6 (144) (fol. 53b): . → NM 3:188.ומפחדים בקייץ / Gr. σφαλερόςa · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خطر ַּ ‣ danger: Arab.פַחד1 וכשידוקר הגיד הדופק על רחבו בשני חצאיו אין בו Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 12.38: . → NM 1:179.פחד כי הוא יתקווץ כל אחד משני קצותיו אל הצד אשר הוא בו b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (14): . → NM 3:188.הזמן קצר והמלאכה ארוכה והעת צר והנסיון פחד · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالتفز ّع من الماء ‣ hydrophobia: Arab.פחד המים • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, col. בשר הכלב חמימותו מרובה מבשר זכר הבקר ומועטה מבשר האריה ומי שנשכו כלב שוטה b: . → NM 4:163.מאכילין אותו מכבד כלב צלוי כי הוא מועיל מפחד המים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiفخذ ַּ ‣ femur; thigh: Arab.פַחד2
ָפַּחת
220
ומה שישאר מזה יבא אל הפחד ויתענף בו שריגים וענפים (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 67a): . → NM 4:163.ואחד מהם מתחלק בעצלים אשר על מוקדם פחד הירך · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haفخذ ‣ femur; thigh: Arab.פחד הירך •ומה שישאר מזה יבא אל הפחד ויתענף בו שריגים Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 67a): . → NM 4:163.וענפים ואחד מהם מתחלק בעצלים אשר על מוקדם פחד הירך / Gr. μηροί · Hippocrates, Aphorismsفخذان ‣ thighs: Arab.פחדי הירכים • פחדים • Plur. אמר אבוקרט :הנה הרתת ברוב מתחיל · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.69 (289) (fol. 105b): בנשים מתחתית גב השדרה אל הגב עד הראש והוא באנשים מתחיל ברוב מאחור יותר שאינו . → NM 3:188–9.מתחיל למקדם כמו מה שמתחיל מהזרועות ופחדי הירכים
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenنقص ָּ ‣ to be missing: Arab.פַחת .ואמר גאלנוס כי אם יפחות אחת מאילו אינו בחראן אמיתי ושלם (Pirqei Abuqraṭ), 1.20 (47): → NM 3:189. ִּ.פ ּטֶֹמת → פטומת .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומות לשתי פטומות • פטומות ִּ • Plur.פ ּטֶֹמת · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخل ّص ִ ‣ to free: Arab.הְפִטיר ] • Hifʿilפטר[ואם יהיו taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.94 (fol. 228b): לו אזנים ונאחז בהם ראוי להפטיר הבשר המתעכב בהם מכל צד בכל ערמה שתתכן או להשתדל . → NM 1:108–9.אם אין יכולת להפטיר הבשר לשבור האזנים ולפתול אותם עד שיפטרו
ִּ.פהוּק → פיהוק .חִֹלי → חולי הפיל • ִּפיל ֵּ.כן → 2כני הפיל • ַ.מ ְדֶוה → מדוה הפיל • ְ.מֵרָרה → מררת הפיל • ֵּ.פרוְּך → פירוך ֵּ.פרוּק → פירוק ‣ fistula: Lat. fistula · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benפישטולא ואם תתאחר רפואת החבלה בעניינים האלה אז תדע כמו שאמר Samuel (Sefer Keritut), fol. 15a: . → NM 1:45.אלבוקשין שכבר נעשה שם פישטולא והיא מכת הכבידות להרפא · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manفتوق ִּ) ‣ hernia: a) Arab.פיְתָקה ִּ (Aram.) (also:פיְתָקא ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.45 (fol. . → NM 1:109.בכוית הפיתקא fol. 202b): · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur),فتق b) Arab. . → NM 2:17.גרא אלגלוד ובלע׳ גלות :טוב לשעפה והפיתקה ורקיקת הדם Gimel 13: ִּ.פיְתָקא → ִּפיְתָקה · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfشقاق ֶּ ‣ I. cleft; fissure: Arab.פַלח שער יח׳ בכוית trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.18 (fol. 205a): פלחי השפתים יתחדש הרבה בשפה סדיקה תקרא השער וכל שכן בשפתי הנערים כשירפאו אלה הפלחים בסמים במה שזכרתי במאמר החלוקה ולא תצליח הרפואה ולא תשכיל ראוי לחמם מכוה קטן סכיני על זאת הצורה ולהיות גוף המכוה על דקות הסכין ואחר כך לחממו מהרה ולכוות בו . → NM 1:109.הפלח עד שתגיע הכויה אל עומקו ואחר כך לרפאו בקירוטי עד שיבריא
221
ָפּ ִנים
· · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirشّق ‣ II. half [of the head]: Arab. ואם trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fols. 13b–14a): היה הכאב מתילד מפני המרה האדומה ימצא החולה חום חזק בראשו ויובש בנחיריו ולשונו . → NM 4:163–4.וימצאהו תעורה וצמא ויהיה רוב כאבו בפלח הימין מן הראש
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirشّق الدماغ ‣ cerebral hemisphere: Arab.פלח המח • wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 ואם הגיע החמר אל אחד מצדדי המוח ר׳׳ל הפלח הימני או הפלח השמאלי יקרא הפלג (fol. 33b): . → NM 4:164.ההוא חסר ויתיחס אל האבר אשר יסור הרגשו ותנועתו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liشقاق الشفة ‣ hare lip: Arab.פלחי השפתים • פלחים • Plur.man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.18 שער יח׳ בכוית פלחי השפתים יתחדש הרבה בשפה סדיקה תקרא השער וכל שכן (fol. 205a): בשפתי הנערים כשירפאו אלה הפלחים בסמים במה שזכרתי במאמר החלוקה ולא תצליח הרפואה ולא תשכיל ראוי לחמם מכוה קטן סכיני על זאת הצורה ולהיות גוף המכוה על דקות הסכין ואחר כך .לחממו מהרה ולכוות בו הפלח עד שתגיע הכויה אל עומקו ואחר כך לרפאו בקירוטי עד שיבריא
→ NM 1:109.
· · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirالشقيقة ‣ migraine: Arab.הפלחי • פלחי וכשנרצה trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 11 (fol. 19a): לרפאות הפלחי נעיין ואם היה מפני מותר חם והורה על זה מה שזכרנו כבר מאותות כאב הראש . → NM 4:164.שסבתו חום
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-فلـكة الركبة ‣ the patella of the knee: Arab.פלך הארכובה • ֶּפֶלְך
man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.15 . → NM 1:109–10.פלך הארכובה לא יקרה בו שבר אלא על המעט (fol. 235b): ְׁ .של ׁ ָשה → שלשת הפלפלין • פלפלין ִּ • Plur.פְלֵּפל · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alالفلافلي ‣ the pepper [stomachic]: Arab.הפלפליי • פלפליעוד החולקים מן הרופאים qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 133a: יחשבו שיש מן הטריאק והמטרידיטוס חום עובר הגבול ויעמדו מלהשתמש בשעור חצי משקל . → NM 4:165.ממנו ולא יעמדו מלהשתמש בארבעה משקלים הכמוני ומן הפלפליי
ִ ‣ to shiver; to suffer from rigor: Lat. rigeo (Honofredi) · Ibnהְתַּפֵּלץ ] • Hitpaʿelפלץ[ Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli שער כ׳׳ז בשווי הישיבות והטיולים ראוי שלא יהיה אל אלו המקומות מחום ben Zuhr), ch. 27: . → NM 4:165.מה שיזיע בו הגוף או ]…[ ולא גם כן מהקור מה שיתפלץ עמו הגוף · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesنافض ַּ ‣ rigor; shivering: a) Arab.פָּלצוּת אמר אבקראט :כשיקרה פלצות בקדחת בלתי ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.46 (183): . → NM 3:189.נפסקת למי שכבר נחלש הנה היא מאותות המות / Gr. φρíκη · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnاقشعرار b) Arab. אמר אבקראט :כשיתחדש עם הזיעה פלצות אין זה Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.4 (356): . → NM 3:189.אות טוב ָ.מק ֹום → המקום הפנוי • ָּפנוּי · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haخّد ָּ ‣ cheek: Arab.פִנים→ .הפרק הששי בניתוח המושקלי של הפנים .הפנים לו שתי תנועות Qanun), bk. 1 (fol. 24a): NM 4:165.
ְפּ ִנים
222
ֲ.עָד ׁ ָשה → עדשי הפנים • ְּ.תמוָּנה → תמונת הפנים • ָ.מָסְך → המסך אשר בפנים • ְּפִנים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephالأجوف ‣ vena cava: Arab.הפנימי • ְּפִניִמי פרק ה׳ בנתוח הוריד הפמימי היורד כבר השלמנו Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 19b): . → NM 4:165–6.מאמרינו בחלק העולה מ⟩ה⟨פנימי והוא היותר קטון שבשני חלקיו ֵ.אֶבר → האברים הפנימיים • ָ .ו ִריד → הוריד הפנימי • ָ .ו ִריד → הוריד הפנימי היורד • ָ.מָסְך → המסך הפנימי • ָ.קֶנה → הקנה הפנימי • ְ.קרוּם → הקרום הפנימי • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfپانیذ ;پانید / Pers.فانيد ‣ sugar candy; a sweetmeat: Arab.פניס li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ודחית נזקם לאכלם על הצום ולאכול אחריהם בעל הלחה הלבנה מן הדבש ובעל fol. 141b, col. a: . → NM 4:166.החמימות מן הסוכר או מן הפניס · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenعرج ִּ ‣ lameness: Arab.פְסחוּת אמר המפרש :אותם הלחויות יתייבשו בכויה וכשלא יתייבשו אותן (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): . → NM 3:189–90.הלחויות בכויה יתחדש הפסחות ולא יתפרנס הרגל לפי מנהגו ויכחש ַ.קַּדַחת → הקדחות הפוסקות • פּ ֹוֵסק ָּ • Part.פַסק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.مفارق ִ ‣ intermittent: Arab.נְפָסק • Part. Nifʿal כי הקדחות הנפסקות והם אשר הפסקם מבואר Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.23: . → NM 1:180.מורגש אמנם יהיה זה בהיות הליחה המולידה לקדחת מתחרף רץ בגוף כולו · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirقطع ִ ‣ to dissolve: Arab.הְפִסיק • Hifʿil וראוי לרפאת המין · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 19.2: הראשון מן הקובא בהוצאת הדם בהקזה אם עזר הזמן והשנים והמנהג ואחר כן בשלשול ברפואות . → NM 1:65.אשר יפסיקו חומר השריפה
].נתר[ → התיר הפסק דין • ְּפָסק ‣ cycles: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),פעמים ַּ • Plur.פַעם . → NM 3:190.צרודה קדחת שלישית על הסובל עד תעבור עליו ז׳ פעמים 4.59 (196) (fol. 73b): · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atفقاع ‣ non-alcoholic beer: Arab.פקעיותהשער השני taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 128a: . → NM 4:166.במימות והשלג והמים הקפוים ומיני היין והשכר והפקעיות · Ibn al-Jazzār,انحلال الات ّصال ‣ the dissolution of continuity: a) Arab.פרוד )ה(דבוק • ֵּפרוּד Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), . → NM 1:ואולם הכאב הנה הוא שנוי פתאום יהיה מן מזג חם או קר או מפרוד דבוק bk. 7, 14.3: 66. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesتفر ّق الات ّصال b) Arab. כשיתחדש פרוד הדבוק בעצם הנה ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.1: . → NM 1:66.הכונה ברפואתו הדביק העצם
223
ַפּ ְרִסי
ודע כי מיני הפירוך ֵּ ‣ massage: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 9.2:פרוְּך . → NM 4:166.וחלקיהם רבים ממנו חזק וממנו רפה ואמצעי ביניהם
· Al-Zahrāwī, K.خرق ) ‣ cloth: Arab.פרונקאות (Aram.פרונקות (Aram.) • Plur.פרונקא al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), ואם לא יראה השרנאק בתחלת הביקוע ראוי להוסיף בביקוע מעט בנחת bk. 30, 2.10 (fol. 210b): עד שיבלוט ואחר למשכו כמו שאמרתי ולטבול אחרי כן פרונקות בחומץ ומים ולתתם על המקום . → NM 1:110.ולהדקו בכלונסה
· Maimonides, K. alتفر ّق الات ّصال ‣ dissolution of continuity: Arab.פירוק חבור • ֵּפרוּקכבר עיין זולתנו ורבים fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.21: מהרופאים דבר ג׳אלינוס בסבות הכאב ומצאנו במקומות רבים שמשים סבתו סבה אחת והוא פירוק . → NM 2:75.חבור לבד
· Ibn al-Jazzār, Zād alزهرة الملح ‣ salt efflorescence; salt scum: Arab.פרח המלח • ֶּפַרחmusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, וירחץ במים שנתבשלו בהם סמים חמים וימשח במה שזכרנו מן השמנים אחר ch. 24 (fol. 40a): . → NM 4:166.שיצא ממים חמים שהושלך בהם פרח המלח ‣ verdigris: Lat. flos eris · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.פרח הנחשת • .ושמור שלא תרגיל בו נקיון חזק כמו פרח הנחשת Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 14b: → NM 1:36. ‣ menstrual blood; menstruation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’egפרחים • Plur. אמר אפוקרט :סימן האשה שאינה הרה ולא ha-Edomi (Sefer Agur), 5.39 (259) (fol. 87b): . → NM 3:190.מיניקת בהיות לה חלב שיפסקו פרחיה · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerغذا ִּ ‣ to feed: Arab.פ ְרֵנס ] • Piʿelפרנס[המילוי אשר ישתלשל עמו הטבע עד שיתרבה ויחטוף aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.47: הכח תפרנסנו בדברים עוצרים בסדר והרבה פעמים תפול תאות המזון עם אחד ממיני השלשול . → NM 1:180.הנק׳ דרב וצריך שיקח החולה מרקחת החבושים ודומיהו
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), הנהגת שיברון העצם אחר מה שתצטרך ממלאכת היד הוא שתנהיג החולה בהנהגה 9.124: מדקדקת בתכלית והרבה פעמים תצטרך אל שלשול הבטן ברפואה ובהתחלה אבל אחר כן . → NM 1:180.תפרנסהו במזון טוב הכימוס והרבה יהיה פרנסתו ושיהיה בו דבקות
ֹּ.כַח → הכח המפרנס • ְמַפ ְרֵנס • Part. Piʿel · Maimonides,اغتذى ‣ to be nourished: Arab.היה מתפרנס • ִמְתַּפ ְרֵנס • Part. Hitpaʿel האסטומכא והמעים K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.56: יהיו מתפרנסים בשני דברים :האחד מהם המזון אשר ילך בהם ויתעכל בהם והאחר מה שימשכו מן . → NM 1:180.הכבד · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahغذاء ַּ ‣ nourishment: Arab.פ ְרָנָסה הנהגת שיברון העצם אחר מה שתצטרך ממלאכת היד הוא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.124: שתנהיג החולה בהנהגה מדקדקת בתכלית והרבה פעמים תצטרך אל שלשול הבטן ברפואה → .ובהתחלה אבל אחר כן תפרנסהו במזון טוב הכימוס והרבה יהיה פרנסתו ושיהיה בו דבקות
NM 1:180.
ֵ.אׁש → האש הפרסי • ַּפ ְרִסי
224
ַפּ ְרעֹה
ַעְכָּבר → עכבר פרעה • ַּפ ְרעֹה.
[ • ]פרקPuʿal ‣ או שיפורק חבורו • ֹּפַרקor its continuity is broken up: Lat. aut eius continuitas solvatur / Arab. · وإمّا بأن يتفر ّق ات ّصالهGalen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 3.4: וכל אחד ואחד שתרצה מהאברים לא ישתנה ולא יצא מטבעו ולא יפסד אם לא יחומם או לא יקורר או לא יתלחלח או לא ינוגב או שיפורק חבורו. → NM 2:167–8. ( ‣ פרק היד • ֶּפֶרקlit., joint of the hand); wrist: Lat. iunctura manus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: וישתוה עוד שיונח פרק היד על שום לוח ויפשטנו בפשוט ראוי. → NM 1:36. • ‣ פרק המרפקhumerus: Arab. · عضدAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.11 (fol. 235a): שער י׳׳א בחבוש שבר ⟩פרק⟨ המרפק הנקרא בלשונם אל עצ׳ד זה הפרק הוא בין המרפק אל ראש הכתף. → NM 1:110. • ‣ פרק קנה הזרוע הסמוך לידwrist: Arab. · معصمAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.28 (fol. 237b): שער כ׳׳ח ברפואת שמיטת פרק קנה הזרוע הסמוך ליד. → NM 1:110. • Plur. ‣ פרקי האצבעות • פרקיםphalanges: Arab. · سلامياتIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 40a): ונתחברו פרקי האצבעות כלם בזיזים ונקרות נכנסים ביניהם לחות דבקה. → NM 4:166–7. • ַה ָ ּקָעה → הקעת הפרקים. ‣ ִּפ ְרִקיarticular: Arab. · مفصليIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32b): והתוספות הפרקיות גם כן ענינם זה כי הוא מהודק קצתם בקצתם הדוק חזק בקשורים ומאסרים מכל הצדדים. → NM 4:167. • ֶּפֶרׁשPlur. ַּב ִית → בית הפרשות • פרשות. • ס ֹוף → סוף הפרשות. ( ָּפׁשוּטPass. Part.) → ָּפ ׁ ַשט. ‣ ָּפ ׁ ַשטto expand: Arab. · بسطIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 26a): אלו הם המושקלי הפושטים. → NM 4:167. • ‣ פשט הרוחto dilate the pneuma: Arab. · بسط الروحIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fols. 124b–125a: ולו סגולה לשמוח הלב ולחזקו ויעזור בזה דקדוקו ויפשט הרוח ויקשרהו וינגבהו ויזככהו. → NM 4:167. • Pass. Part. ‣ ָּפׁשוּטunmixed: Arab. · صرفMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.23 (375): ומהצואה הפשוטה שלשול:אמר אבקראט הדם. → NM 3:190. • Nifʿal ‣ ִנְפ ׁ ַשטto ulcerate: Lat. ulcerari · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 43b: אבל אם הסרטן נפשט לא יתרפא בדברים הקרים אבל צריך שיחתוך ויאומנו בו רפואות חמות מאד כמו הכויה באש. → NM 1:36. • Piʿel ‣ ִּפֵּשט המעים • ִּפֵּשטto excoriate the intestines: Lat. excoriare intestina · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 86a: וזה כמו שאמר ב׳׳ס שזאת הרפואה אינה מחממת ולא מפשטת המעים. → NM 1:36.
225
ָפַּתח
· Maimonides, K. alسلاق ‣ ptillosis: Arab.התפשט העפעפים • ִהְתַּפ ּ ׁ ֵשט • Inf. Hitpaʿelוהעפעפים אשר יתעבו fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.71: .ויתקשו וישוב מראיהם אדום וישרו הריסים הוא העלה הנקראת סלאק כלומ׳ התפשט העפעפים → NM 2:75. ַ.חָּבָלה → החבלות המתפשטות • ִמְתַּפ ּ ׁ ֵשט • Part. Hitpaʿel · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.سحج ִ ‣ I. to abrade: Arab.הְפ ִׁשיט • Hifʿil לפעמים יקרה בתחלת שלשול הדם הסרת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 6.90: התאוה ואין זה אות רע כי חליחות האדומיות הנשפכות מן הכבד אל המעים ויפשיטום ישפך מהם . → NM 2:75.אל האסטומכה ואז תפול התאוה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanبسط ‣ II. to extend; to stretch: Arab. וכשיתנועעו אלו השנים יפשיט⟩ו⟨ הרסג פשוט ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50a): . → NM 4:168.עם מעט קבוב · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymousبسط ‣ III. to rarefy: Arab. ויש לו עם זה דקות והוא בסבת הבושמיות אשר בו נאות (Sammim Libbiyim), fol. 126a: .לעצם הרוח ]ו[למה שיש בו מן הקביצות עם הדקות מקשר אותו מנקה לעצמיותו מפשיט אותו → NM 4:167–8. · ֻ ‣ ulcerated: Lat. ulceratus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaמְפ ׁ ָשט • Part. Hofʿal המקום מופשט לא תקררנו אלא ואם כל זה אם trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), 81a: . → NM 1:31.מסביב · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haفترة ְּ ‣ abatement: Arab.פ ִׁשיָרההמובן מדברו הראשון הוא הליחה המתעפשת מעט מעט Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 25.24: שתהיה בתוך העורקים .וזמן הפשירה הוא המנוחה הוא הזמן אשר בין עפוש חלק מאותו דבר ובין . → NM 2:76.עפוש השכן אליו כמו שתראה בדמיון זה באשפה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbفتر ‣ to be weak: Arab.היה פושר • פּ ֹו ׁ ֵשר ָּ • Part.פ ׁ ַשר פעולות המושקולי כולם בזמן השינה יהיו · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.32: . → NM 1:179.פושרים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manخبز الخشكار ‣ whole wheat bread: Arab.פת הדראה • ַּפת ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123a, המאמר בלחם הלחם העשוי מן החטה הוא בטבעו על הכלל חם ויבש במעלה השניה לקנותו col. b: זה מן האש והקמח הנלקח מן החטה לעשות ממנו הלחם שלשה מינים הסלת והקמח הדק הנבדל מן –. → NM 4:41הסלת הנקרא בלשונם דרמך וב׳׳ל פלור והקמח האדום אשר יעשה ממנו פת הדראה
42. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahانفجر ָּ ‣ I. to break forth: Arab.פַתח אמר המפרש :אם לא יצא החומר אשר פתח והגיע בחלל Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.15 (235): .→ NM 3:190–1.החזה יתעפש ותתחדד ותנגע הריאה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenشّق ‣ II. to incise: Arab. כשתראה הרפואה לא תהיה לה יכולת להתיר הטרי כולו אבל (Sefer ha-Peraqim), 15.48: יגבר עליה הטרי ונצח אותה ראוי שתפתח אותו הצמח ותפתחנו במקום העליון שבו והיותר דק . → NM 1:181.ועשה שיהיה הטרי ניגר ושים מה שייבש מבלתי עקיצה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenبّط ‣ III. to lance: Arab.
ְפִּתיָחה
226
החולי שבעין הנקרא ברדה צריכה לחיתוך וכן הטרי המקובץ בעין (Sefer ha-Peraqim), 15.25: בחולי הנקרא אלכמנא ברוב תרופא ברפואה מתירה לא בדבר שמייבש יובש חזק כי הוא יריק .הרוב ויקפיא הנשאר ואנחנו הריקונו זה הטרי כשפתחנו הקרום הנקרא קרנית במקום האכליל
→ NM 1:181. ַ.סם → הסם הפותח • פּ ֹוֵתַח • Part. · Ibn Sīnā, K. al-adwiya alتفتيح ְּ ‣ I. deobstruent property (of a remedy): Arab.פִתיָחהבהמן :הוא באם חם בשנית יבש qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 126b: → .בראשונה וממנו לבן ואדום והאדום יותר חזק החום ובשניהם יחד קביצות עם דקדוק ופתיחה NM 4:168. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb· trans. Zeraḥyah Ḥenبّط ‣ II. incision: Arab. וכשליחות ישתעפו באבר בין האברים המתדמים חלקיהם (Sefer ha-Peraqim), 15.49: ויתחייב שתריק מן האבר בעצמו ראוי שתשים על אותו האבר רפואה תדחה מה שירוץ לו. וההרקה תהיה עם הפתיחה ועם הרפואה המתירה וכל שכן אם תרגיש שיהיה בין האברים . → NM 1:181.המתדמים החלקים דבר עצור וכלוא
‣ the external acoustic meatus; the inner cavity of the ear; the middleפתיחת האזן • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephصماخ ear; the tympanic cavity: Arab. והחלק הראשון מכל זוג ממנו יכוון אל הקרום ⟩…⟨ Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): . → NM 4:168.פתיחת האזן · Galen, attr., Prohibition of Burialشخوص العينين ‣ staring eyes: Arab.פתיחת העינים • ואולם בסוף זאת · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 15: . → NM 4:168.העלה יקרה לבעליה פתיחת העינים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.شظايا ‣ I. fibers: Arab.פתילים ְּ • Plur.פִתיל הפתילים שבכל אחד מן המעים עגולים ונכרכים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 1.74: . → NM 2:76.ברחב בשני עורותיהם יחד · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.خيوط ‣ II. tendrils: Arab. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (Ms. Oxford, Bodleian וזכר גם כן שאם יכתשו עלי הגפנים ופתיליהם Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 4b): . → NM 4:168.ויעשה מהם רטיה יועיל מכאב הראש הכרכומי · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfشيافة ְּ ‣ suppository: Arab.פִתיָלה ואם יתחדש trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 144a, col. a: בבטן הברה ואומץ המעים ראוי לעשות לו פתילה מורידה הצואה או פדלקון בבורית וחלב פקועות . → NM 4:169.ופניס וכיוצא בהם
‣ a griping or wringing: Lat. tortio (h.l., cramps) · Al-Rāzī, attr., On theפתלתוליות משלשול בטן הנערים .ימשך שלשול בטן Treatment of Small Children · trans. Bonfos, 15: הילדים לפעמים יקרה שלשול חוץ מצמיחת השינים כמו שאמרנו או בסבת קרירות ובעבור זה לא יקשר הילד או יקרה בסבת הפסד החלב או בסבת הליחה הלבנה או בסבת ליחה אדומה ואותות האדומה כאשר יבא ביציאת הילד כרכומיות או ירוקיות או שיצא תכף אחר שינק בלי שום איחור . → NM 2:180.ואותות הקרירות והלבנה הוא שיהיה לחולה לובן ופתלתוליות בבטן
צ ֵ ‣ emptying; excrement; voiding (h.l., stools): a) Lat. egestio · Al-Rāzī, attr., Onצָאה מזחילת הבטן בילדים פעמים the Treatment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 16: רבות תקרה לילדים זחילה בעבור תולדת השינים כאשר אמרנו או בעבור קרירות כשיוחתל הנער או בעבור הפסד החלב ממרירה או מליחה ואות המרירה הוא שימצא צהובות ביציאת הילד או .חידוד והיציאה יוצאת בלי עיכוב ואות הקור והליחה הוא הלובן בציאה והכאב בבטן כשהיא יוצאת
→ NM 2:181. / Gr. ὑποχώρησις · i. Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahبراز b) Arab. אמר בקראט :מי שישתין בלילה שתן הרבה יורה זה כי Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.83 (220): . → NM 3:191.צאתו תמעט · ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraהציאה הרקיקה המחוברת אשר תצא בעת המנהג כשתהיה פחות מן הראוי qim), 6.75: בערך אל מה שילקח מן המזון הנה זה מורה שהוא נשארה ממנו שארית בקצת המעים וזה . → NM 2:76.רע באיזה צד שיהיה
/رمص ‣ a humor that gathers in the corner of the eye; rheum: Arab.צואת העין • צָֹאה Gr. λήμη · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Alef . → NM 2:17.אנזרות :טוב לצואת העין והאפר והחבורות הטריות 17 (16): .צבה → צבא / Gr. φυσώδης · Ibnالنافخة ‣ [the illness called] flatulent, gassy, windy: Arab.הצבא • צבה al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha.כמו אשר יקרה זה בחולי אשר יקרא הצבא אלנפכא בערבי Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 27b): → NM 4:169. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfورم حارّ ‣ (lit., hot swelling); effusion: Arab.צבות חמה • ְצבוּת li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.4 → .ולשית עליו כלונסה טבולה ביין ושמן או חומץ ויין כדי שלא תתחדש צבות חמה (fol. 209b): NM 1:110–1. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesألوان ‣ kinds: Arab.צבעים ֶ • Plur.צַבע אמר המפרש :כי רבוי צבעיו יורה על הרקת מינים ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.14 (66): . → NM 3:191.רבים מן הליחות ַּ.בֲעָלה → בעלת הצד • ַצד .חִֹלי → חולי הצד • ַ.מ ְדֶוה → מדוה הצד • ָ.קֶצה → קצה העין מצד האזן • · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans.حالب ‣ ureter: Arab.צדי האמה • צדים • Plur.1 והמקום השלישי העורק בין Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 31: צדי האמה והאמה כשיהודקו הדוק חזק ירגיש האדם כמו התלהבות האש ואם תראה זה הנה הוא . → NM 4:169.חי
ַ.מָּטה → מה שלמטה מצדי הכסלים • ְּ.כֵאב → כאב הצדדים • צדדים • Plur.2
ִצהוּב
228
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atز يبر ִ ‣ hairy surface of a fabric: Arab.צהוּבכל לבוש taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 150, col. b: מתלהט חלק חומו בכלל לגופות יותר מועט משאר הלבוש וראוי ללבוש אותו בקיץ ומה שיש לו כובד או ציהוב והיתה אריגתו מתחלחלת או שיהיה עב בלתי מתלהט הוא מחמם הגוף יותר וראוי . → NM 4:171.ללבשו בסתו
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfمزغب الجسم ‣ covered with yellow fuzz: Arab.על גבו ציהוב • li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, . → NM 4:ויש ממנו מין לבן רב החמימות ועל גבו ציהוב והוא בלתי מתפלח fol. 138b, col. a: 170–1. .צָֹאה → צואה .עֶֹמק → העומק אשר בעליון אחורי הצואר • ַצ ָּואר ָ.צַלל → ) (Part.צ ֹוֵלל ָ.צַלע → ) (Part.צ ֹוֵלַע ְ.מִעי → המעי הצם • ]צום[ · Al-Rāzī, attr., On theشهدة ‣ honeycomb: Lat. favositas mellis · Arab.צוף הדבש • צוּף צוף הדבש נקרא חלי אחד אשר Treatment of Small Children · trans. Anonymous, ch. 1: הוא מן ספאטי ואז ייראו על המכות כמו קשקשים והעור הוא מתפוצץ עם חיכוך חזק ויזוב מהם . → NM 2:180.כמו דבש
ָ.צַפד → ) (Part.צ ֹוֵפד · Alلبأ ‣ beestings; colostrum; first milk: Arab.צחצוחי חלב • צחצוחים ִ • Plur.צְחצוַּחZahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer צחצוחי חלב יותר עבים מהגבנה ויותר מתאחרים ha-Shimmush), bk. 27, fol. 147b, col. a: . → NM 4:170.להתעכל ויותר רחוקים לרדת ֵ.צָאה → ציאה ִ.צהוּב → ציהוב .צלבחא → צילבחא ִ.צְלֲחָתא → צילחתא ִ.צ ִּני → ציני ִ.צפּ ֹוֶרן → ציפורן · / Gr. στρόφος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭمغص ‣ colic: Arab.צירים ִ • Plur.ציר אמר אבקראט :מי שהיו בו צירים trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 (148): וכאב תחת הטבור וכאב בשפל הבטן תמיד ולא יסורו ברפואה משלשלת ולא בזולתה הנה ענינו . → NM 3:191–2.יבוא אל השקוי היבש
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaأمغاص , Plur.مغص ‣ colics: Arab.צירים בבטן • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, col. b: . → NM 4:בשר הזאב יותר חם מבשר הכלב אלא שהוא עב וקשה להתעכל מאד ומוליד צירים בבטן 170. · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfمغس ‣ colic: Arab.צירים וחבלים • ותקונם ודחית trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 142a, col. a: . → NM 4:170–1.נזקם למי שיולידו לו צירים וחבלים באצטומכא למצוץ עליהם מן הרמונים הקוססים
ֵצָלע
229
( צלבחאAram.) ‣ eel: Arab. · سلباحAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 150a, col. a: הצילבחא היא מין הדגים אלא שהיא מתילד במקומות מעופשים וביצה. → NM 4:171. צלבחא → ְצל ֹוְבָחא. צלבחא → ְצל ֹוְפָחא. ( ִצְלֲחָתאAram.) ‣ migraine: Arab. · شقيقةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.3 (fol. 203b): השער השלישי בכוית הצילחתא החדשה. → NM 1:111. ‣ צלי אש • ָצִליa dish of fried meat, which has been diced or sliced and fried with onion, a small amount of vinegar or murrī (liquid fermented sauce) and some spices and herbs: Arab. · القلي ّة المشو يةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 19 (29b): ויהיה מזונו צלי קדר וצלי אש וכרוב מבושל בבשר צאן או כרוב שלוק מתוקן במוריס ושמן טוב. → NM 4:171. • ( ‣ צלי הפורניlit., [a dish of meat] roasted in the oven); a dish consisting of meat, onions, honey, rosewater, coriander, a lot of saffron, and a few cooked almonds: Arab. · شوي الفرنAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b: צלי הפורני רב המזון קשה להתעכל ולרדת מן האסטומ׳ נוטה להוליד המרה השחורה. → NM 4:171. • ‣ צלי קדרa dish of sliced and braised red meat of quadrupeds, marinated in sauce, and slowly simmered in a small amount of liquid with oil, spices, and herbs, and sometimes vegetables: Arab. · طباهجةIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 19 (fol. 29b): ויהיה מזונו צלי קדר וצלי אש וכרוב מבושל בבשר צאן או כרוב שלוק מתוקן במוריס ושמן טוב. → NM 4: 171–2. ‣ ְצִליָלהringing in the ears (tinnitus): Arab. ي ّ دو/ Gr. ἦχος · Ibn al-Jazzār, Zād almusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 8 (fol. 49a): ואם היתה הצלילה מפני חולי שהחליש האבר הנה יועילהו חומץ חם עם סחיטת אישנץ. → NM 4:172. ‣ ְצִליָעהlameness: Arab. · ع َرَجعMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): נגוב זה הרטיבות הרירי הוא בכויה וכשלא יתנגב:אמר המפרש זה הרטיבות בכויה יתחדש הצליעה ולא יזונו הרגלים על מנהגם ויצטמקו. → NM 3:192. • ָצַללPart. ‣ היה צולל • צ ֹוֵללto form a sediment: Arab. رسب/ Gr. ὑφίσταμαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.79 (216): מי שהיה צולל בשתנו דבר דומה לחול אבן יתילד לו במקוה:אמר אבקראט. → NM 3:192. • ָצַלעPart. ‣ היה צולע • צ ֹוֵלַעto become lame: Arab. · عرجMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): מי שבאתהו כאב:אמר אבוקרט מיושן בירכיו ונשמטה ירכו ודאי יצטמק רגלו מכל וכל ואם לא יכוה יהיה צולע. → NM 3:192. • ֵצָלעPlur.1 ַּתַחת → תחת הצלעים • צלעים. • Plur.2 ‣ צלעות אמצע החזה • צלעותfalse ribs: Arab. · أضلاع الزورIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12a): ואמנם הה׳ הקצרים
צלעות
230
הנשארים הם עצמות האחור וצלעות אמצע החזה נבראו ראשיהם דבקים נבדלים כדי להיות . → NM 4:172.בטוחים מהשבירה בשעת ההכאה
ְּ.כֵאב → כאב תחת הצלעות • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.أضلاع الزور ‣ false ribs: Arab.צלעות כוזבות • ואמנם החמשה המקוצרות הנשארות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 36b): הנה הם עצמות האחור וצלעות הכוזבות נבראו ראשיהם מחוברים בשחוסים לבטוח מן ההשבר . → NM 4:172–3.בעת הנגיפה
ַּ.תַחת → מה שתחת הצלעות • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.عرج ‣ lameness: Arab.צלעות ואם יחובש אחד מהם Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.14 (fol. 235b): . → NM 1:111.מבלי התחבר אליו השוק האחר על כל פנים יקרה לבעליו צלעות מתמיד · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haذبول ִ ‣ marasmus: Arab.צמּוּק→ .וקרבת החתולים ועורותיהם מוריש הצמוק והשדפון Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.44: NM 2:76–7. ַ.קַּדַחת → קדחות הצמוק והכחש • ‣ (lit., mountain raisins); (seeds of) stavesצמוקי ההר • )צמוקין (also:צמוקים • Plur. · Ibn alز بيب الجبل acre [Delphinium staphisagria L.; Ranunculaceae]: a) Arab.Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haאו יטוח אותו בבשר קולוקונטידא אחר שיודק בחומץ ושמן או Derakhim), bk. 1, ch. 1 (fol. 6b): . → NM 4:173.יטוח בצמוקי ההר כמו כן ب الرأس b) Arab. · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferح ّ מיובזג ובלע׳ אישטאפיזקרא או קפאפורגא והוא חב ⟩א⟨ל ראס Almansur), Mem 14 (52): . → NM 2:17.והוא צמוקי ההר ‣ raisins: Lat. uvae passae (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen ofהצמוקין השמשיים • Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 10: אולם שמירת האצטומ׳ יהיה בעשית הקיא פעם אחת בחדש שהוא ינקה אותה ממותרי המאכל ומהליחות הרעות ,ובאכילת הצמוקין השמשיים בגרעיניו על הצום שהוא יחזק אותה ויתקן המזגים . → NM 4:173.הרעים אשר בה
ָ ‣ to grow [together again]: Lat. augeor (Articella); cresco (Ravenna) · Hippocrates,צַמח א׳׳א :כל עצם או תנוך נשבר Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 7.28 (380) (fol. 46a): . → NM 3:193.בגוף לא יצמח · Maimonides,نبات الشعر في العانة ‣ puberty: Arab.צמוח השיער בבית הערוה • ְצמַֹח • Inf. אמר בקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): : → .מי שמצאו הויציאו הנק׳ בערבי אלצרע קודם צמוח השיער בבית הערוה יתחדש לו העתק NM 3:193. / Gr. ἥβη · Maimonides, Šarḥإنبات الشعر في العانة ‣ puberty: Arab.צמח השער בשפל הבטן • אמר אבקראט :ורוב fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.28 (134): מה שיקרה לנערים מן החליים יבא בקצתו הנקיון בארבעים יום ובקצתו בשבעה חדשים ובקצתו בשבע שנים ובקצתו כאשר גמרו לצמח השער בשפל הבטן ואולם מה שישאר מן החליים שלא יתך . → NM 3:193–4.בזמן הצמיחה או בנקבות בעת שיגר מהן דם הנדות הנה מדרכם שיאריכו
231
ְצִמיָחה
ֶ ‣ I. abscess; imposthume; the separation of corrupt matter into an ulcer: a) Lat.צַמח apostema / Gr. ἀπόστημα · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben עוד בעבור שכל כאב מקבץ הריאומה ששם נעשה הנפח Samuel (Sefer Keritut), fol. 45a: . → NM 1:36–7.והצמח שבעבורם יבוא הקווץ אל נקלה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemخراج b) Arab. ואומר כי הצמח יהיה Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.45 (fol. 216a): עמו חמימות וקדחת ומכאובים מקיפים אותו מפה ומפה עד שתשקוט רתיחת המותר ויגמר . → NM 1:111.העפוש ואז תשקוט הקדחת והחמימות
‣ II. inflammation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), אמר אפוקרט :קטנים ונערים ויונקי שדיים יחול עליהם שחין צומח בפה 3.24 (130) (fol. 56a): . → NM 3:ובחך ועל שפתם קיח ושעול ותעורה ופחד קבוץ לחות וצמח בטבורם גם באזניהם 194. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiبثر ‣ III. pustule: Arab. מי שיהיו בו נגעי המעים ויקרה לו צמא חזק ויתראה אחורי אזניו (Sefer ha-Peraqim), 6.71: . → NM 2:77.צמח שחור דומה לגרגיר הכרסינה ימות ‣ erysipelas: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),צמח אדום • . → NM 3:194.עלה צמח אדום ברחם אשה הרה אות רע הוא 5.43 (263) (fol. 88b): ‣ buboes: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haצמח בבשר דומה לדמיון הבשר •פעמים יקרה לעלות עם קדחת צמח בבשר דומה Edomi (Sefer Agur), 4.55 (192) (fol. 72b): . → NM 3:195.לדמיון הבשר אות רע אם לא תהיה קדחת יום · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaورم خنز يري ‣ scrofulous tumor: Arab.צמח חזירי • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction וזה שראיתי רופא איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת שבקע על צמח חזירי בצואר (fol. 201b): .אשה וחתך בבערותו קצת ורידי הצואר והוא לא ידע והרעיף דם האשה עד שנפלה בין ידיו ומתה → NM 1:111. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyبرسام ‣ phrenitis: Arab.צמח במוח •אמר אבוקרט :ומן מדוה הריאה מדוה השרסם הוא צמח mous (Pirqei Abuqraṭ), 7.12 (364): . → NM 3:195.במוח ‣ an inflammation of the brain (phrenitis): Hippocrates,צמח אשר צמח במוח הראש • שב השתן להיות Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.72 (209) (fol. 77a): . → NM 3:194–5.לבן רע הוא ואף כי בסובלי קדחת הבאה מצמח אשר צמח במוח הראש ].בעבע[ → נתבעבע הצמח • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyرمد ‣ ophthalmia: Arab.צמח העין •כשהיה באדם צמח העין הנקרא רמד בער׳ ובאתהו שלשול mous (Pirqei Abuqraṭ), 6.17 (309): . → NM 3:195.זהו משובח · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousورم ְ ‣ swelling: Arab.צִמיָחה אמר המפרש :כשהיתה סבת הקדחת מורסת ההאלבין והדומה (Pirqei Abuqraṭ), 4.55 (192): לו מן הבשר הרך יהיה קדחת יומיית .אמנם כשהיתה לקדחת סבה אחרת ונתחבר עמה צמיחת . → NM 3:195–6.ההאלבין והדומה לו אז הוא אות רע · · Hippocrates, Aphorismsنبات الشعر في العانة ‣ puberty: Arab.צמיחת השער בגב הערוה •
232
]צ מ ק [
אמר אבוקרט :מי שימצאהו כפיון קודם צמיחת trans. Nathan ha-Meʾati, 5.7 (227) (fol. 86b): . → NM 3:196.השער בגב הערוה הנה יתחדש לו העתק · Maimonides, Šarḥ fuṣūlنبات الشعر في العانة ‣ puberty: Arab.צמיחת השער סביב הערוה • אמר אבקראט :מי שמצאו Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): . → NM 3:196.חולי הנופל קודם צמיחת השער סביב הערוה הנה יתחדש לו העתק ‣ puberty: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.28צמיחת השער בתחתון • ורבים מחוליי הילדים יוגבלו קצתם בארבעים יום (134) (Ms. Paris, BN, héb. 1113, fol. 47b): וקצתם בשבעה חדשים וקצתם בשבע שנים וקצתם יבואו אל צמיחת השער בתחתון וכל אחד מן החליים הנשארים בילדים שיהיו בלתי נתכים בעת צמיחת התחתון או בנשים בעת הגרת הוסת . → NM 3:196.דרכם להאריך מאד
· Maimonides, K.مذبول ְ ‣ suffering from marasmus: Arab.מֻצָּמק ] • Part. Puʿalצמק[ המצומקים וכל al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 19.34: → .מי שיגבר עליו היובש אינו צריך במרחץ לאויר חם אבל אל מי האמבטי אשר בתכלית השווי NM 2:61. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manطبخ ִ ‣ to boil down; to thicken: Arab.הְצַטֵּמק • Hitpaʿel ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127a, העדשים המבושלים בבשר החי ראוי לבשלם על זה התאר והוא לקחת מן הבשר השמן col. b: ולבשלו במה שיכסהו מן המים שתי פעמים ולהסיר חלאתו ולבשל מן העדשים הלבנים הקלופים בעשרה כמותם ממים מתוקים בקדרה אחרת ולתבל הבשר בכוסבר הלח ובצלים ועץ של שבת . → NM 4:173–4.ושרשי כרשין וכשיצטמקו העדשים לשפוך מימיהם ולרחצם במים אחרים חמים
ֻ.זֲהָמה → זוהמת הצמר • ֶצֶמר · · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirأنبوب ‣ spout: Arab.צנור הכיור • ִצנּ ֹור וירחץ הראש trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 16b): במים שנתבשלו בהם קמומילא ואניט וקורונא ריאל ותהיה יציאת המים מצנור הכיור כדי שיפליג . → NM 4:174.תוך הראש יותר
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīجداول العروق ‣ mesentery: Arab.צנורות הגידים • צנורות • Plur. וא׳׳כ יחלק מן הגיד הדופק al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18b): . → NM 4:174.הגדול הזה שני גידים דופקים יפרדו בצנורות הגידים אשר סביב המעי הישר · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīدرقي ‣ shield-shaped; thyroid [cartilage]: Arab.ציניי ותריסי • ִצ ִּני והוא מחובר משחוסים al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 46b): שלשה אחד מהם שחוס אשר ישיגהו החוש קדם הגרון ותחת הזקן ונקרא הדרקי הציניי והתריסי . → NM 4:174.בהיות מקוער מפנים מגובן החוץ ודומה הצנה והתריס
ְּ.תנוָּעה → תנועה מצטערת • ִמְצַטֵער ] • Part. Hitpaʿelצער[
/ Gr. ταραχή · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭاضطراب ַ ‣ I. disturbance: Arab.צַער אמר אבקראט :מי שהיה שתנו · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.33 (385): . → NM 3:196–7.משובש יורה כי בגופו צער חזק · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.أرق ‣ II. sleeplessness: Arab. מורסת הראש Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): במאמר מוחלט היא מורסא חמה תקרה בקצת קרומות המוח ישיגהו תמיד צער ושגעון וערבוב . → NM 4:175.השכל
233
ָצרוּת
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manقلق في المعدة ‣ an upset stomach: Arab.צער באסטומכא • ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 144a, ואם לא יתעכל וירגיש בכבדות וצער באסטומכא וגעש נפסד ותעורה וצרות הנשימה ורוגז col. a: . → NM 4:175.ראוי לעורר הקיא ‣ agglutinant; gluey: Lat. glutinativus · Armengaud Blaise, Tabula Antiצ ֹוֵפד ָ • Part.צַפדדיאה דרגאגן דרגאגאן שרף dotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 19 (59): . → NM 4:175.קר בשנייה לח בראשונה צופד ומדבק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.عصافير ‣ sparrows: Arab.צפרים ִ • Plur.צפּ ֹור הצפרים מועילים מן הרפיון והפאלג והלקוה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.69: . → NM 2:77.וכאיבי השקוי ומוסיפים בחוזק המשגל ִ.צֹּפֶרן → צפורן פֶרן · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaظفرة ִ ‣ ungula (i.e., pterygium): Arab.צ ּ ֹ ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.16 (fol. 211a): . → NM 1:הצפורן תהיה על שני מינים עצביית דומה לקרום דק או בלתי עצביית דומה ללחות קפוי לבן 111–2. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), רפואת הציפורן אשר תהיה בעין בעודנו קטון יהיה בדברים מטהרים כרפואת הגרב 15.24: . → NM 1:182.כשתוסיף ותתקשה אז תרפא בברזל ת ‣ coltsfoot [Tussilago farfara L.]: Lat. ungula caballina · Armengaudצפורן סוסי • Blaise, Tabula Antidotarii · trans. Estori ha-Parḥi (Shemot ha-Mashqim), 26 (73): . → NM 4:175.נינופארנום נינופאר פרח צפורן סוסית קרה ולחה בשלישית .לֶֹבן → לובן הצפרנים • צפרנים • Plur. ִ.סיג → סיג הצפרנים • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haخشكر يشة ָ ‣ eschar: Arab.צֶרֶבתוגם יאותו הרפואות האלה לעלה הידועה בגחלת כשיונחו על Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.9: מקום הכשכרישה הוא הצרבת כי זה המקום אשר יגיעהו העפוש שאין ראוי שיונחו על מה שהוא . → NM 2:77–8.סביביו
ִ ‣ to make [the voice] hoarse: Lat. rautifico (Honofredi) · Ibnהְצ ִריד ] • Hifʿilצרד[ Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ואמרו הרופאים :אכילת אזביב השמשיים בבלתי גרעין על הצום יחזק קנה ben Zuhr), ch. 9: –. → NM 4:175שלו ובהרחקת תבשילים מלוחים מאד שהם ישאירו לכלוך בקנה ויצרידו הקול 6. · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbضيق النفس ‣ orthopnea: Arab.צרות הניפוש • ָצרוּת החליים הארוכים כמו צרות הניפוש והחול · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.76: והטחורים באף והחבלות הרעות ודומיהם כי רוב אילו הכאבים אשר יתילדו לנערים ולילדים יתרפאו . → NM 1:182.עד מ׳ יום
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), החולי הנקרא צרות הניפוש ועוצר הניפוש בייחוד הוא החולי המתחדש מלחויות עבות 23.79: . → NM 1:182.דבקות עומדות בחלקי קנה הריאה וזה השם אמנם יפול על זה החולי ביחוד · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanضيق النفس ‣ orthopnea: Arab.צרות הנשימה •
ֳצ ִר י
234
והחוג at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 132a, col. b: . → NM 4:176.והרעישה וכבדות כל הגוף וצרות הנשימה הממית בעליו באורך הזמן ֳ ‣ antidote; theriac: Lat. tiriaca · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonyצ ִרידרוניקש :חם ויבש בתחלת המדרגה mous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fols. 248b–249a: השנית ובו סגולה חזקה מאד בחזוק הלב ולשמחו ולה אינו מנגד שום הפעולות ועוזרת בצריותו ומה . → NM 4:176.שיש בו מעפיצות דק ומפני זה הוא צרי כל הארסים
ַ.סם → הסם הצרי •
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathanبحوحة ‣ hoarseness: Arab.צרידות קול • ְצ ִרידוּת אמר אבוקרט :מי שיקרה לו צרידות קול ונזלים לזקן התש כח ha-Meʾati, 2.40 (92) (fol. 36a): . → NM 3:197.לא יחשב שיתבשל ֳ ‣ having theriacal (antidotal) property: Lat. tiriacalitas · Ibn Sīnā, K. al-adwiyaצ ִריּוּת והסמים המחזקים al-qalbiya· trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 246b: . → NM 4:176.לצריותם נכנסים בכל רפואת הלב לפי שהם נאותים בסגולה לטבע האנושי · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbالجذام ‣ elephantiasis: Arab.הצרעת הגדמיית • ָצַרַעת מן החליים השחוריים המתחדשים בעור trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.98: הגרב והתקלפות העור וכשיתחדש בבשר או בעורקים יקרא סרטאן .והצרעת הגדמיית גם כן רוב . → NM 2:78.התחדשותה מדם שחוריי
ק [ • ]קבבPiʿel ‣ ִקֵּבבI. to bend one’s head: Arab. · انكّبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 14 (fol. 54b): ואם היה מפני חום נצוה החולה לעשות דברים קרים דקים כמו קבוב על אד המים שנתבשל בהם קאממילא ורדים והדס או יקבב על עשן אבן מחוממת אחר שיזה עליו חומץ יין. → NM 4:176–7. ‣ II. to produce pronation: Arab. ب ّ · أكIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50a): ואמנם המקבב הוא זוג המונח מחוץ. → NM 4:177. ‣ קיבת האשה • ֵקָבהfemale pudenda: Arab. · فرج المرأةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.18 (fol. 236a): שער י׳׳ח בשבר קיבת האשה ועצם הזקן התחתון ואמת האיש. → NM 1:112. • ְּכֵאב → כאב הקיבה. ‣ ִקבּוּבpronation: Arab. ب ّ · كIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50a): וכשיתנועעו אלו השנים יפשיט⟩ו⟨ הרסג פשוט עם מעט קבוב. → NM 4:177. ( ָקבוּץPass. Part.) → ָקַבץ. ‣ ִקבּוּץI. astringency: Arab. · ق َب ْضa) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.2: וזאת ההרכבה נאותה לגופות הקשים כשיצטרכו מן הקבוץ אל שעור יותר נוסף. → NM 1:66. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb· trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 13.45: וכל אשר. כל המשלשלים כל אשר תרחצם יפחות פעולתם וכן כשתרתיחם:מדבריו תשחקם היטב יהיה הזקם יותר מתועלתם בפעולת השלשול ואם המשלשל יהיה בטוח ירבה השתן וכל העוצרים יהיו הפך כי כל אשר תרחץ המשלשל והארכת בישולו תוסיף קיבוץ וכן כל אשר תשחקנו יוסיף קביצה ועוצר לשתן כמו כן. → NM 1:182.
‣ II. collection (accumulation [of residues]): Lat. collectio / Arab. · جَم ْعGalen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 3.2: אמנם האחד הוא התילדות מוגלא ואחר קיבוץ:אחר בישול אותו המותר ימשכו שני אלו עניינים. → NM 2:168. ‣ III. density: Arab. · كثافةMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.40: הרפרוף סבתו רוח עב נעצר במקום סתום הנקבים שלא ימצא מקום להמלט ולא יוכל להיות נתך בשביל עביו ולא ימצא מקום להמלט ולצאת בשביל קבוץ חלקי הגשמים המקיפים אותו. → NM 2:78.
‣ IV. flexion: Arab. · انقباضIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 27b): והושם האצבע מקצר בקבוץ על מושקלי אחד. → NM 4:177. • ‣ קבוץ הגידיםspasm: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 2.26 (78) (fol. 73a): יעיד קבוץ הגידים בבוא קדחת אחריהם טוב וההפך רע. → NM 3:197. • ‣ קבוץ עב טיטempyema: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer
ְקִביָצה
236
הנצל מחולי הגרון זהו אשקננציאה אם יהפך לבוא אל הריאה לז׳ Agur), 5.10 (230) (fol. 82b): . → NM 3:197.ימים ימות ואם יעברם נעשה אמפיסיש זהו קבוץ עב טיט · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahق َب ْض ְ ‣ astringency: Arab.קִביָצה מדבריו :כל המשלשלים כל אשר תרחצם יפחות פעולתם וכן Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 13.45: כשתרתיחם .וכל אשר תשחקם היטב יהיה הזקם יותר מתועלתם בפעולת השלשול ואם המשלשל יהיה בטוח ירבה השתן וכל העוצרים יהיו הפך כי כל אשר תרחץ המשלשל והארכת בישולו תוסיף . → NM 1:183.קיבוץ וכן כל אשר תשחקנו יוסיף קביצה ועוצר לשתן כמו כן
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanقبض ְ ‣ I. astringency: Arab.קִביצוּת ההנדבי המדברי והגניי הגובר על מזגם קור מועט ובהם יש ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.71: . → NM 2:78.עם זה מעט ממרירות שני המינים יחד קובצים קביצות שוה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiقبض ‣ II. flexion: Arab. ואמנם התחתון ממנו הנה קביצותם עם ירידה והשפלה (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 51b): . → NM 4:177.ואמנם העליון הנה קביצותו עם מעט הגבהה והרמה · Hippocrates,استدّل على ‣ to be concluded to: Arab.קובל מופת על • ֻקַּבל ] • Puʿalקבל[ אמר אבוקרט :אין ראוי שיקובל Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 1.23 (50) (fol. 18a): . → NM 3:197–8.מופת על שעור מה שראוי שיורק מן הגוף מרבויו · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقبض ַ ‣ flexion: Arab.קָּבָלה והנמוך מהם קבלתו עם הכנעה וחוסר והעליון קבלתו עם מעט הרמה ha-Qanun), bk. 1 (fol. 27b): . → NM 4:177.ונשיאות · Alالمتخوم ִ ‣ someone suffering from indigestion: Arab.נְקָּבס ] • Part. Nifʿalקבס[Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer . → NM 1:112.ואין ראוי להקיז הנקבס עד סור הקבסתו ha-Shimmush), bk. 30, 2.95 (fol. 230a): · Maimonides, K. alتخمة ִ) ‣ I. dyspepsia; indigestion: Arab.קְבָסה ִ (Aram.) (also:קְבָסאהקבסא הרצופה זו אחר fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 2.24: זו היא גדולת הכח להוליד הכימוסים ולהוליד החוליים בין שתהיה הקבסא ממאכלים טובי הכימוס . → NM 2:78–9.ובין שתהיה מרעי הכימוס
/ Gr. ὀξυρεγμία · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭجشاء ‣ II. eructation: Arab. אמר אבקראט :כשתתחדש · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.1 (293): הקבסה החמוצה בחולי אשר תקרא קלוח המעים אחר הארכו ולא היתה כן קודם זה הנה היא . → NM 3:198.אות טוב
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.غثيان ‣ III. nausea: Arab. וזאת הרפואה כשישתה אותה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.4: ולא יקח אחריה סם המות תעמוד במקומה ואם ישתה אחריה סם ממית תחדש קבסא ויצטרך . → NM 1:66.הסם הממית אשר שתה לצאת בקיא מכח המרקחת
ָּ.גַרם → גרם קבסא • ִ.קְבָסא → ִקְבָסה ַ.קַּדַחת → הקדחת הנקבעת • ִנְקָּבע ] • Part. Nifʿalקבע[ · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanقبض ָ ‣ I. to be astringent: Arab.קַבץ כשיותר הטבע מבעל הקבסא בפתילה או בחוקן אז תזון ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.48: . → NM 2:79.העלול מיד בשעתו במה שלא יקבץ כלל
237
ַק ַדַּחת
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.قبض ‣ II. to draw together; to flex: Arab. ואמנם העצלים המניעים האצבעות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 55a): . → NM 4:178.בקובצים · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerقابض ‣ astringent: Arab.ק ֹוֵבץ • Part.האסטומכא והכבד יותר צריכים משאר האברים אל aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.63: . → NM 1:183; corr. 2:198.דברים קובצים b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), רפואות רקיקת הדם הם אותם שיחוברו מסמנים מנגבים מבלי עקיצה וסמנים יש בהם 9.37: . → NM 2:81.קצת המעדה וסמנים קובצים ַ.סם → הסם הקובץ • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirمنقبض ָ ‣ contracted; shrivelled: Arab.קבוּץ • Pass. Part. wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 17 ואם ראינו הלשון אדומה מאד הנה הוא אות חום ואם לבנה מאד הנה הוא אות הקור (fol. 57a): → .ואם תהיה רכה עם לחות הרבה בה הוא אות לחות ואם היתה נגובה מאד קבוצה הוא אות יובש NM 4:178. / Gr. συνίστημι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭجمع ִ ‣ I. to brace: Arab.קֵּבץ • Piʿel אמר אבקראט :ואולם עניני האויר · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.17 (123): בכל יום ויום מה שהיה מהם צפוני הנה הוא יקבץ הגופות ויאמצם ויחזקם ויחזק תנועותיהם ויפה . → NM 3:198–9.מראיהם ויזכך השמע להם וייבש הבטן ויחדש בעיניים עקיצה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.قبض ‣ II. to draw together; to flex: Arab. העצלים המניעים הקנה יש מהם Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 49b): . → NM 4:178.שיקבצוהו ומהם שימתחוהו · Hippocrates, Aphorismsمتكاثف ‣ dense: Arab.מקובץ החלקים • ְמֻקָּבץ • Part. Puʿal אמר אבוקרט :כשיהיה רחם האשה קר · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.62 (282) (fol. 101a): . → NM 3:138.ומקובץ החלקים אז לא תתעבר ֶ.לֶחם → לחם קיבר • ִקָּבר · Maimonides,الحم ّى النائبة في كّل يوم ‣ quotidian fever: Arab.הקדחת הבאה בכל יום • ַק ַ ּדַחת מיני הקדחות K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.19: הפוסקות המסתלקות סלוק נרגש הם שלשה והם השלישית והבאה בכל יום הנקראת תמידית . → NM 2:79.כלומר קוטידיאנא והרביעית
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbالحم ّى الدائمة ‣ continuous fever: Arab.הקדחת הדבקה • הקדחת הדבקה אע׳׳פ שתנועתה כבדה · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.21: . → NM 2:79; corr. 3:268.ומתפשטת לארבעים יום אז היא גם כן נמנית מן החליים החדים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.حم ّى الدّق ‣ hectic fever: Arab.קדחת דקה • רוע מזג המתחלף לפעמים יהיה בגוף כלו כשקוי Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.27: . → NM 2:79–80.הבשרי ובקדחות כלם לבד קדחת דקה ֶ.וֶסת → וסתות הקדחת • ب ‣ semi-tertian fever: Arab.קדחת חצי שלישית • · Maimonides, Šarḥ fuṣūlحم ّى شطر الغ ّ אמר המפרש :זאת אשר Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.43 (180): . → NM 3:199.היא תמידית ותתחזק ותשוב שלישית אשר בה סכנה היא חצי שלישית
ַק ַדַּחת
238
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.حم ّى يوم ‣ ephemeral fever: Arab.קדחת יום • וכשיהיה הדפק חזק וגדול נעדר הקושי הנה זה Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 4.23: . → NM 2:80.הוראה מבוארת שהיא קדחת יום · Galen,الحم ّى المعروفة بالثابتة ‣ the stable fever: Lat. febris fixa / Arab.הקדחת הנקבעת • אמר De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 1.1: גליאינוס רוע מזג מתחלף לפעמ׳ יהיה בכל הגוף החי כמו מה שיקרה לאיזה איש באחד ממיני השיקוי ,לא בכל שיקוי אלא באחד ממיניו ר׳׳ל בבשרי ובאות⟩ה⟨ הקדחת שיסבול החולה קור וחום בתכונה אחת שקורין היוונים ֵאיִפילא ובהרבה מהקדחות אחרות זולת הקדחת הנקבעת הנקראת . → NM 2:168.שידפון
· Maimonides, K. alالحم ّى النائبةك ّل يوم ‣ quotidian fever: Arab.הקדחת העונה בכל יום • אמנם הקדחת העונה בכל fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.65: יום אי אפשר שתתחדש אלא עם חולי באסטומכא כמו שהרביעית אי אפשר שתתחדש אלא עם . → NM 1:183.חולי הטחול
· Maimonides, K.الحم ّى النائبة ك ّ ل يوم ‣ quotidian fever: Arab.הקדחת שעונתה בכל יום • al-fuṣūl fī al-ṭibb (Medical Aphorisms)) · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), אמנם הקדחת שעונתה בכל יום לא יחשב שתתחדש אלא עם עלה באסטומכה כמו 8.65: . → NM 2:80.שהרביעית לא יחשב שתתחדש אלא עם עלת הטחול ‣ fever associated with mental confusion (phreniהקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל • / Gr. φρενῖτις · Maimonides, Šarḥ fuṣūlالحم ّى التي يكون معها اختلاط العقل tis): Arab. אמר אבקראט :ואולם מי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): שעבר אלו השנים הנה יקרה לו הרנפלי וחלי הצד וחלי הריאה והקדחת אשר תהיה עמה היקיצה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל והקדחת השורפת והשפיכה והשלשול הארוך וחמרמרות . → NM 3:199.המעים וקלוח המעים ופתיחת פיות העורקים מלמטה
· الحم ّى الثابتة ‣ fixed fever (i.e., hectic fever): Lat. febris fixa / Arab.הקדחת הקיימת • Galen, De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), ואולם אותה הקדחת הקיימת אשר היא מבנשאה)?( קיימת קייום חזק לא ירגישנה מי שיסבול 6.4: . → NM 2:169.אותה ‣ quartan fever: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiקדחת רביעית • יקל מדוה קדחת רביעית להרפא בקייץ ובחורף יארך עד הגיע (Sefer Agur), 2.25 (77) (fol. 40a): . → NM 3:199–200.ימי החום · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiحم ّى الر بع b) Arab. מיני הקדחות הפוסקות המסתלקות סלוק נרגש הם שלשה (Sefer ha-Peraqim), 10.19: . → NM 2:והם השלישית והבאה בכל יום הנקראת תמידית כלומר קוטידיאנא והרביעית 80. · Galen, De inaequaliحم ّى اقطيقوس ‣ hectic fever: Lat. febris etica / Arab.קדחת השדפון • ולזה הוא שאין בעל intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 5.3: אחת הקדחות מזה הסוג שקדם זכרה בסמוך ר׳׳ל קדחת השדפון מרגיש בכאב וחולי ואין החולה . → NM 2:169.מרגיש בה כלל
· Galen,الحم ّى الثابتة ‣ febris fixa (i.e., hectic fever): Lat. febris fixa / Arab.קדחת שדפונית • ובאמת De inaequali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 7.3:
239
ְק ֵד ָרה
→ .מהדברים שאינם למטה מזה בבאור שכל הקדחות המתארכות ימשך אחריהם קדחת שדפונית NM 2:169. ‣ tertian fever: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiקדחת שלישית • צרודה קדחת שלישית על הסובל עד תעבור עליו ז׳ פעמים (Sefer Agur), 4.59 (196) (fol. 73b): . → NM 3:200.ואם לא תעבור תתארך מאד ب b) Arab. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferحم ّى الغ ّ מיני הקדחות הפוסקות המסתלקות סלוק נרגש הם שלשה והם השלישית ha-Peraqim), 10.19: . → NM 2:80.והבאה בכל יום הנקראת תמידית כלומר קוטידיאנא והרביעית / Gr. πλάحميّ ات مختلطة ‣ mixed (irregular) fevers: Arab.קדחות מעורבות • קדחות • Plur.νητες · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), .אמר אבקראט :ואולם החורף הנה יקרה בו רוב חליי הקיץ וקדחות רבעיות ⟩ו⟨מעורבות 3.22 (128): → NM 3:200. ‣ mixed (irregular) fevers: Lat. febres errantes · Hippocrates, Aphoקדחות נבוכות •א׳׳א :בחרף יולדו מחליי הקיץ הרבה risms · trans. Hillel ben Samuel, 3.22 (128) (fol. 18b): . → NM 3:200.וקדחות רביעיות ונבוכות · Maimonides, K. al-fuṣūlالحم ّيات المفارقة ‣ intermittent fevers: Arab.הקדחות הפוסקות • מיני הקדחות הפוסקות fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.19: המסתלקות סלוק נרגש הם שלשה והם השלישית והבאה בכל יום הנקראת תמידית כלומר . → NM 2:80.קוטידיאנא והרביעית
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīحميّ ات الذبول ‣ marasmic fevers: Arab.קדחות הצמוק והכחש • ברוב אנחנו מוצאים שקדחות al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.60: דקות וקדחות הצמוק והכחש מתחדשות כשיהיה הפגע באמת דבק בלב ובעורקי הכבד ואחריהם . → NM 2:80–1.האסטומכה
· Ibn al-Jazzār,مقّدم الرأس ‣ the front of the head: Arab.הקודם מן הראש • ק ֹוֵדם ָ • Part.קַדם Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ואם היה כאב הראש מחום השמש ושריפתו ראוי שיוצק על הקודם מן bk. 1, ch. 10 (fol. 16b): . → NM 4:179.הראש שמן ורדים מעורב במים קרים או בחומץ יין · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerتقّدم ִ ‣ to order: Arab.הְק ִּדים • Hifʿil.ותעשה זה ביום השני ותקדים החולה בהכנסת המרחץ aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.48: → NM 1:183. · Maimonides, Šarḥالتقّدم بالقضية ‣ to predict: Arab.הקדים הגזר דין • ַהְק ִּדים • Inf. Hifʿil להקדים הגזר דין בחליים fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.19 (71): . → NM 3:200–1.החדים על מות או על בריאות אינך בו על תכלית הבטחון · Al-Rāzī, K. alخّدر ִ ‣ to benumb; to have a narcotic effect: Arab.הְק ִּדיר ] • Hifʿilקדר[בנג :מחמם ומקדיר Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 2 (18): והשחור יותר חזק ואפשר שימית והדך אותו ומחבש בו המורסות החזקות הדפיקה מקדיר אותם . → NM 2:17–8.ומשקיטם
ָ.צִלי → צלי קדר • ָקֵדר · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferقحف ְ ‣ skull: Arab.קֵדָרה . → NM 4:178.הפרק השני בנתוח קדרת המוח ha-Qanun), bk. 1 (fol. 28b):
ק ו בד י
240
ֶּ.כֶפל → כפל הקובדי • קובדי ֶ.עֶצם → עצם דומה לעצמות הקוביא • קוביא ָ.קַבץ → ) (Part.ק ֹוֵבץ ָ.קַדם → ) (Part.ק ֹוֵדם · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtتق ُب ّض ִּ) ‣ I. contraction: Arab.כוּוּץ ִ (see also:קוּוּץ ואם יתילד al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.2: החולי הזה מפני שרפת מרה כרכומית הנה אותותיו כרכומית המראה ויובש החזה וסדיקת הידים . → NM 1:67.והרגלים וקווץ ויבשות ויגלה מעט מעט בשעור מן הזמן · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.فسخ ‣ II. disrupture: Arab. ופעמים שיתחדש הכאב Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 14.3: מסבות מחוץ ולא הרגיש בהם החולה והוא שיהיה כבר העמיד האבר ההוא אשר התחדש לו בו הכאב בעת נומו בתכונה בלתי ראויה או שעותו פתאום וכל שכן אם קרהו קור עד שיתחדש . → NM 1:66–7.בו קווץ
‣ III. spasm: a) Lat. spasmus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel אמר גלינו ושאר החכמים התרת הדבקות בגידים מרוב ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 15a: . → NM 1:37.הרגשתם והדבקתם במוח ממהרות להביא הקווץ / Gr. σπάσμα; σπάσμος; τέτανος · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waكزاز b) Arab.qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 תאר גרגרי קבאשיה לפי מה שתקנתיהו ונסיתיהו והוא מועיל מן הפלג ועקום (fol. 35a): → .הפה ומן הקווץ והוא אלכזאז ומכל חולי שסבתו קור ומהנקרס והקולון והרוחות העבות NM 4:179. · i. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibnتشن ّج c) Arab. וכאשר יקרה ממשוש מזון או משקה Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.2: .שרפה או תרדמה או קווץ בצפרנים או נפח לאצבע הנה ראוי להשמר ממנו כי בו סם המות → NM 1:66. · ii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraהגופות שהם מקבלים מהר הקיווץ ומוכנים לו הם גופות הנערים מפני חולשת qim), 3.10: . → NM 1:157.עצם העצבים בהם ֲ.אִפיָסה → אפיסת הקול • ק ֹול ֶ.הְפֵסד → הפסד הקול • ִ.נחוּר → ניחור הקול • ְ.נִמיכוּת → נמיכות הקול • ְ.צ ִרידוּת → צרידות קול • ִׁ .שְפלוּת → שפלות הקול • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonقولنج ‣ colic: Arab.קולון אמר אבקראט :ואולם החורף הנה יקרה בו רוב חליי הקיץ וקדחות (Pirqei Abuqraṭ), 3.22 (128): רבעיות מעורבות וחליי הטחול ושקוי ושדפון וטפטוף השתן ושלשול הדם וקלוח המעים וכאב הירך והאסכרא והרבקיי והקולון החזק אשר יקראוהו היונים אילאוס והחולי הנופל והשטות והוסואס . → NM 3:201.השחורי
/ Gr. ἐκ νούσου … · Maimonides,الناقه ‣ convalescent: Arab.הקם מן החולי • ָקם ] • Part.קום[
241
]ק ט ר [
אמר אבקראטŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.8 (60): : הקם מן החולי כאשר יקח מן המזון ולא יתחזק הנה זה יורה שהוא אוכל ממנו יותר ממה שיסבול . → NM 3:202–3.ואם היה זה והוא לא יקח מן המזון יותר מדי סבלו הורה שגופו צריך אל הנקוי · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.ثب ّت ‣ to record: Arab.קיים במקומו • ִק ֵּים • Piʿel ואני הטבתי לבחון אותו הענין שנכפל Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 2:81.זכרונו הרבה בדבריו במקום מאותם המקומות וקימתיו במקומו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قاوم ‣ to counteract: Arab.ק ֹוֵמם • Polʿel וכמו שדוחה המרקחת הזה הפגעים הקורים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.51: לגוף כן מועיל לפגעי הנפש ויקומם המרה השחורה עצמה ומסיר המרה כמו שמסיר רעת הארסים . → NM 2:81.מהרמשים
ָ.קַסס → ) (Part.ק ֹוֵסס · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfمزازة ‣ having a taste between sweet and sour: Arab.קוססות li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, והחשוב שבמין האגס מה שיהיה ממנו בעל בשר דק הקלפה ושיש בטעמו מעט fol. 138a, col. b: . → NM 4:179.קוססות וקביצות ‣ (lit., Arabian thorn); thistle: Anonymous Glossary, Ms. Oxford, Bodleianקוץ ערבי • ק ֹוץ . → NM 4:180.איברא קוץ הרועה קוץ ערבי Library, Mich. Add. 22, fol. 5b: ‣ (lit., needle of the shepherd); thistle: Anonymous Glossary, Ms. Oxford,קוץ הרועה • . → NM 4:180.איברא קוץ הרועה קוץ ערבי Bodleian Library, Mich. Add. 22, fol. 5b: · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīشوك ‣ spines (i.e., spinous processes): Arab.קוצים • Plur. ובעד השנית שהשדרה al-ṭibb· trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 32a): . → NM 4:179–80.מחסה ומגן לאיברים הנכבדים המונחים לפניה ולכן ברא לה קוצים וסנסנים .קֶֹצר → קוצר .קֹר → קור .ק ִׁשי → קושי ְ.קטֶֹרת → קטורת · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferقطن ‣ loins: Arab.קטן והקטן עם העגז הוא כמושב כן לשדרה כלה והוא משענת ונושא ha-Qanun), bk. 1 (fol. 35b): . → NM 4:180.לעצם הערוה עאנה ומקום צמיחת עצבי הרגל ֵ.אֶבר → האבר הקטן • ָקָטן ֶ.אְצַּבע → אצבע קטנה • ָ.מָרק → מרק תרנגולים קטנים • ֶ.עֶצם → עצמות קטנים • ָ.קֶנה → הקנה הקטן • .תּ ֹוַלַעת → התולעים הקטנים • ָ.עָצב → העצבים הקטניים • קטני ‣ to apply a certain ingredient as an errhine: Alהקטיר האף בדבר • ִהְקִטיר ] • Hifʿilקטר[פאוניא Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Pe 6 (64): . → NM 2:18ובלעז פאווינה :טוב לפחד הנערים כשתולין אותו עליהם ו⟩כש⟨מקטירין בו האף (corr.).
242
ְקטֹ ֶרת
· Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferدخان ְ ‣ soot: Arab.קטֶֹרת .דכאן ר׳׳ל קטרת :קטורת הדברים תשוב אל פעולת מה שיצמח ממנה Almansur), Dalet 7 (28): → NM 2:18. ֵ.חֶפץ → חפץ הקיא • ִקיא ָ.רצ ֹון → רצון קיא • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול היוצא הקיא • ִׁ .שְלׁשוּל → שלשול וקיא • ֵ.קָבה → קיבה ִ.קָּבר → קיבר · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirثبات ִ ‣ compactness; firmness; solidity: a) Arab.קיּוּם wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 14 השער הארבעה עשר בחולי השכחה :טוב השמירה וקלות הזכרנות הדברים (fols. 20b–21a): ההוים בנפש יורה כי עצם החלק האחרון מן המוח אשר יקראוהו הרופאים הזכרון הוא עצם יש לו קיום ושווי ואם יהיה עצמו נגר שלא יהיה לו קיום יהיה בעליו שכחן גדול עם רוחק ההבנה והסח . → NM 4:181.הדעת ואיחור השכל
b) Lat. soliditas · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer haהסם העוצר והמדביק נכנס ברפואות הלב שהם יתנו לעצם Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 246a: . → NM 4:180–1.הרוח קיום ודבוק נאות َ · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferبخرَ ִ ‣ I. bad breath: Arab.קיט ֹור סעד ובלעז סיפרום אורטירגאנגלי וב׳׳ח סיגלי :חם יבש מחמם Almansur), Samekh 14 (58): . → NM 2:18; corr. 3:268.האצטומכה והכבד ומפרך החצץ טוב לקיטור והעיפוש בפה או באף · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.بخار ‣ II. vapor: a) Arab. והמזון המתילד מהם Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 127a, col. a: על הכלל עב קשה להתעכל מתאחר לרדת מולידים דם שחורי וכל שכן כשיאכלו בקליפיהם . → NM 4:181.ולפיכך הם ממלאים מוח מתמידם מקטורים עבים שחוריים מכאיבים
b) Lat. vapor · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer haלאפיש ארמיני :יש לו סגולה לחזק הלב ולשמחו מפריד Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 250a: . → NM 4:181.ביותר הקיטור השחוריי והעשני מהרוח וגם מנקה הגוף מליחה שחוריית ַ.ק ָ ּים → קיים · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaشيافات ‣ eye lotions: Arab.קילורים • Plur.קילור ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.15 (fol. 211a): ולהפריד בין העפעף והעין בפתילה של פשתן ולשית ממעלה על העין ספוג טבול בחלבוני בצים . → NM 1:112.ואחר שלשה ימים ראוי להרגיל הקילורים המגלידים עד שיבריא
ַ.קַּדַחת → הקדחת הקיימת • ַק ָ ּים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.القيفال ‣ the cephalic vein: Arab.הקיפאל • קיפאל והרביעי והוא הגדול שבהם והוא אותו Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 66a): אשר יראה ויעלה וישתלח ענף מאסף עמו שריג מן הקיפאל ויתהוה ממנו האכחל ושאריתו הוא . → NM 4:181–2.הבאסליק
.קיפאל → קיפל
ֻ ‣ being awake, esp., a kind of illness that arouses and keepsמָקץ ] • Part. Hofʿalקיץ[
243
ק ל יפ ה
/ Lat. quas expergefacio · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alمنتبه awake: Arab.ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 15 (fols. 22a–22b): השער הט׳׳ו בחולי הנקרא המוקץ כשיתחדש במאוחר מן המוח ליחה לבנה עם מרה אדומה וימזגו יחד יקרה מזה שיהיה החולה מושלך על ערפו כמת ועיניו פתוחות עד אצל שלא יגיע ממנו אל הנפש נזק ולא צער ויהיה שקט החולה ומנוחתו מפני קור הליחה הלבנה ולחותה ויהיה תעורתו והקצתו מפני יובש המרה האדומה וחדודה ולכן אמר גאלינוס כי הכונה ברפואת החולי הזה הנקרא המוקץ –. → NM 4:182נקוי המוח משתי אלו הליחות המתהפכות בעצמיהם ר׳׳ל ליחה לבנה ומרה אדומה
3.
ִ.קּׁשוּר → קישור · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesحقنة ִ ‣ clyster: Arab.קלּוַּח ואם תהיה המרה ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 15 (fols. 22b–23a): האדומה יותר גוברת ירבה מן השמנים הקרים וימעיט מן החמים ואם הליחה הלבנה יותר גוברת ירבה מן השמנים החמים וימעיט מן הקרים ויקח זה למשל ולדמיון בכל מה שירפאו בו החולי הזה → .מקלוח הנקרא קלישטירי או פתילות אם נעצר הטבע או רפואה משלשלת או משקה או מזון
NM 4:183. ) ‣ lientery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.12 (149קלוח הבטן • . → NM 3:201.בכל מי שיהיה קלוח הבטן בסתו הוא רע להריק מלמעלה (fol. 54b): / Gr. λειεντερία · Maimonides, Šarḥ fuṣūlزلق الأمعاء ‣ lientery: Arab.קלוח המעים • אמר אבקראט :ואולם מי Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): שעבר אלו השנים הנה יקרה לו הרנפלי וחלי הצד וחלי הריאה והקדחת אשר תהיה עמה היקיצה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל והקדחת השורפת והשפיכה והשלשול הארוך וחמרמרות . → NM 3:201–2.המעים וקלוח המעים ופתיחת פיות העורקים מלמטה
· · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirحقن ‣ clysters: Arab.קלוחים • Plur. וכאשר נדע שהאסטו׳ trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 9.7: כבר נקתה ולא ימצא בה מן הסם עקיצה ולא שרפה ולא צער אז נצוה לשלשל הטבע בקלוחים . → NM 1:67.ממוצעי החום כדי שישלשלו מה שהגיע מן הסם אל המעים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقلي ִ ‣ frying: Arab.קלּוּי ראוי שתתנהג בכל המזונות בכלל כי מה שיהיה מהם חריף ומחודד או מר ha-Peraqim), 20.64: יהיה מזונו מעט ומה שיהיה מהם אין טעם לו מה שהגיע ממזונו אל הגוף מרובה וברוב מה שיהיה מתוק וכל שכן אם יהיה גרם קשה בין שיהיה אילו הטעמים והמאכלים בטבע או נקנים במלאכה . → NM 1:183–4.כלומר בבישול ובצלי אש ובקלוי ובשרוי במים ודומה לאילו
· Ibn al-Jazzār, Zād alحقن ‣ clysters: Arab.מקלחים ְ • Plur.מַקֵּלַח ] • Part. Piʿelקלח[musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ואם יצטרך ch. 23 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 10a): . → NM 4:104.למקלחים יעשה להם קלוחים בסמים חמים ֶ.קַמח → קמח קלי • ָקִלי (Aram.) ‣ coccyx; femur: Lat. ancha · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaקליבוסתא השמטת הקליבוסתא היא מד׳ פנים א׳ · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 62b: . → NM 1:37.שיושמט מצד ְפנים ב׳ מצד חוץ ג׳ מצד ָפנים ד׳ מצד אחור ְ.קִלָּפה → קליפה
ְקָלף
244
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiجلد ְ ‣ folio: Arab.קָלף כבר ראיתי קצת המפרשים פירשו זה המאמר ממאמרי אבוקרט Abuqraṭ), introduction (10): והוא זה :וכאשר הגיע החולי לתכליתו אז צריך שיהיה ההנהגה בקצה האחרון מן הדקות וכי הוא . → NM 3:202.פי׳ זה ביותר ממאה קלפים בלא ענין וללא סבה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīالدرز القشري ְ ‣ I. squamous (aquamosal) suture: Arab.קִלָּפה ואמנם שני השלבים al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): הכוזבים המה לוקחים באורך הראש על נכחיות החציי משני צדדים ואינם שוקעים בעצם תכלית . → NM 4:183.השקיעה ואלו השנים נקראים שתי קלפות
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenطبقة ‣ II. tunic: Arab. הלחות הכפורי והביציי הזכוכיי וכן הכת הקרניי אין בו גידים בשום (Sefer ha-Peraqim), 3.52: פנים אבל תתפרנס הלחות הכפוריי בהזיע הלחות הזכוכיי והזכוכיית במה שיגיע לה מן הקלפה . → NM 1:184.השכבית אשר היא מרובה בגידים הדופקים ובלתי דופקים
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtقشور النحاس ‣ copper filings: Arab.קלפת נחשת • al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 16.2. → NM 1:72. ‣ dross of lead: Lat. scoria plumbi · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaקלפת עופרת • · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 25b. → NM 1:37. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī alقشور ‣ I. epithelial debris; scales: Arab.קליפות • Plur.החוקן במים ומלח אנחנו עושים ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.37: אותו במי שיהיה במעיו שחינים ונגעים מעופשים ותרחוץ כל מה שכבר נתעפש ויצאו קלפות אינם . → NM 2:82.קטנות
/ Gr. ἐσχάρα · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanخشكر يشة ‣ II. eschar: Arab. at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.52 (fol. 208a): ואחרי כן להשהותו שלשה ימים ואחר לתת על המקומות הנכוים גפרית שחוק עם שמן זית עד . → NM 1:112–3.שינתקו הקליפות כלן
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesقشور ‣ III. scabs: Arab. ואם יהיה עם ליחה לבנה יוליד נגעים ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 22.1: . → NM 1:67.לחים עם קליפות לבנות )‣ IV. scales: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.81 (218 קבוץ עב טיט ודם בתוך השתן גם מראה הקליפות וריח קשה כל זה יעיד על חבורת (fol. 79a): . → NM 3:202.המקוה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenصفاقات ‣ V. tunics: Arab. כמו שיכלול החוש לעור … כן ירגשו כמו כן הקרומות והקליפות (Sefer ha-Peraqim), 3.53: והגידים הדופקים ובלתי דופקים והרחם והמיעים והשלפוחית והאסטומכא וכל הקרביים ואע׳׳פ . → NM 1:184.שיהיה בעצבים שני הכחות יחד וכלי התנועה היא המושקולי
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenغضروفي ְ ‣ cartiliginous: Arab.קָלִפי → .עצם העצה מחובר מחוליות שלשה קלפיי אין לו תוספת (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 20a): NM 4:183–4. ֻ.חְלָיה → החוליה הקלפית • ָ ׁ .שָלב → השלב הקלפיי • ְקִלִּפי ].קום[ → )ָ (Part.קם
ָק ֶנה
245
‣ קמח אורובי • ֶקַמחmeal of bitter vetch: Lat. farina orobi · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna· trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 24b. → NM 1:45. • ‣ קמח לופיניmeal of lupines: Lat. farina lupinorum · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 24b. → NM 1:46. • ‣ קמח קליsemolina: Arab. · سو يقMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.4: וכן תשרה להם לחם או קמח קלי ביין חי כי בהתערב היין החי במאכל תבטח מעלות ממנו אידים חמים יזיקו אל המקום הכואב. → NM 2:82. • ֶקֶמטPlur. ‣ קמטי האסטוכמה • קמטיםthe lining of the stomach: Arab. · خمل المعدة Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 2.20: וכשתהיה זאת הליחה העוקצת כרתית או חמוצה או מלוחה הנה היא שוקעת בחללי קמטי האסטוכמה. → NM 2:82.
כנדי → קנדי.
[ • ]קנהPart. Nifʿal ( ‣ ִנְקֶנהlit., had by [someone]); having; suffering from: Lat. habitus / Gr. ἐχόμενος · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.57 (194) (fol. 60b): הקווץ או המשיכה הנקנית הקדחת הבא עליהם תתיך החולי. → NM 3:203. ‣ ָקֶנהforearm: Arab. · ساعدIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 37b): והנקרה החיצונית היא הגדולה ממנה ומה שנלוה לנקרה הפנימי בלתי חלק ובלתי עגול החפירה אבל כגדר הישר עד שיתנועע בו תוספת הקנה אל הצד החיצוני יגיע אליו ויעמד אצלו. → NM 4:184.
• ‣ הקנה הגדולtibia: Arab. · القصبة الـكبرىIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41a): השוק היא כמו הקנה מחוברת משני עצמים אחד מהם יותר גדול ויותר ארוך והוא פנימי ונקרא הקנה הגדול והשני יותר קטון ויותר קצר … ונקרא הקנה הקטון. → NM 4:184. • ( ‣ קנה החוטםlit., tube(s) of the nose); nostril(s): Arab. قصبة الأنف/ Lat. canales narium · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 21 (Ms. Oxford, Bodleian Library, Poc. 353, Uri Heb. 314, fol. 9a): ופעמים יבא פתאום מבלתי חולי וזה כי קנה חוטם האדם קצר ויגיעו בעבור זה מהר דברים מזיקים מחוץ למוח כמו אבק ועשן וקור חזק וזריחת השמש ומה שדומה להם. → NM 4:184– 5. • ‣ הקנה החיצוניfibula: Arab. · القصبة الوحشيةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 54b): ועצל מסתבך ממנו שני מיתרים אחד מהם מקבץ כף הרגל והשני מפשיט הבהן וזה שהעצל הזה צמיחתו מראש הקנה הפנימי מקום שפוגע החיצוני וימשך ביניהם ומשתרג לשני מיתרים. → NM 4:185.
• ‣ קנה הטובlemon grass [Cymbopogon martini]: Arab. قصب الطيب ;قصب الذر يرة/ Gr. κάλαμος ἀρωματικός · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 5: והתמדת הרחת המוסרחים והעכורים יעכירו הרוח הנפשי וינצחו אותו ולזה יתחיב להריח הריח הטוב ולהתמידו ולהתעשן בעשן הבשמים כעשן הליגנאלובין והענבר וקנה הטוב. → NM 4:185.
• ‣ הקנה הימניfibula: Arab. · القصبة الوحشيةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 16b): ועצל אחד ישתרגו ממנו שני יתרים האחד מהם יקבץ
ִק ְנ ָין
246
הרגל והשני יפשט הבהן וזה ⟩ש⟨העצל הזה תולדתו מראש הקנה השמאלי באיזה מקום שפוגע . → NM 4:185.הימני ויולד ממנו וישתרג לשני יתרים
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanالقصبة الانسية ‣ tibia: Arab.הקנה הפנימי • אמנם המגביהים יש מהם עצל גדול מונח קדם ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 54b): . → NM 4:186.הקנה הפנימי ֶּ.פֶרק → פרק קנה הזרוע הסמוך ליד • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanالقصبة الصغرى ‣ fibula: Arab.הקנה הקטן • השוק היא כמו הקנה מחוברת משני עצמים אחד ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41a): מהם יותר גדול ויותר ארוך והוא פנימי ונקרא הקנה הגדול והשני יותר קטון ויותר קצר … ונקרא . → NM 4:186.הקנה הקטון · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭقصبة الرئة ‣ windpipe (trachea): a) Arab.קנה הריאה • אמר ג׳אלינוס :אי אפשר בשעול · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.54 (191): → .ואפילו לא ירוק כלום שלא יתלחלחו קני הריאה ממה שימשך אליו עם השעול ולכן לא יצמא NM 3:203–4. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), . → NM 2:82–3.נקרא קנה הריאה חלקום והוא הגרגרת בלשוננו 23.76: · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephالقصبة الانسية ‣ tibia: Arab.הקנה השמאלי • ואמנם המרימים מהם עצל גדול מונח לפני הקנה Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 16b): . → NM 4:186.השמאלי ‣ the two bones [of the leg] (i.e., tibia and fibula): Arab.שני הקנים • קנים • Plur. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun),القصبتان והקרסול מונח בין שתי הקצות הבולטים משני הקנים מקיפים עליו מצדדיו ר׳׳ל bk. 1 (fol. 42a): . → NM 4:186–7.מעליונו ותחתיתו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanقصب السك ّر ‣ sugar canes: Arab.קני הסוכר • קני at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 139b, col. b: . → NM 4:186.הסוכר בטבעם ומזגם קרובים מטבע המוזי · ִ ‣ constitution: Lat. habitudo (Constantine) / Gr. ἕξις · Hippocrates, Aphorismsקְנָין בכל החליים פחות יסתכנו החולים כשהם מאותו trans. Judah Shalom, 2.34 (86) (fol. 29a): → .הטבע מהשנים והקנין והעת אשר יהיה בהם החולי ויותר מזה כל אשר אינו מסכים לאחד מהם NM 3:204. · Al-Zahrāwī, K.م ُّز ‣ having a taste between sweet and sour: Arab.ק ֹוֵסס ָ • Part.קַסס al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), והמבושל ישתנה בפעולתו כפי טעמו כי יש ממנו עפוץ ויש ממנו חמוץ bk. 27, fol. 137b, col. b: . → NM 4:187.ויש ממנו קוסס ויש ממנו מתוק ויש ממנו תפל ‣ the concave part (bottom) of the stomach: Lat. fundusקערורית האצטומכא • ַקֲערוּ ִרית stomaci (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanוהרחקת אכילת העצמים הדקים כמו עצם העוף hagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 8: והפרדיץ והצפרים והתרנגולים ואכילת הדגים הקוציים זולת עצמי השיות והתישים הסריסים כאשר יותך מהם לעיסותם ממה שירכך הקנה והאוילה וירכך הושט וישלשל המעברות ויעזור לירידת . → NM 4:187.המאכל בקערורית האצטומכא
247
ָקֶצה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesجامد ָ ‣ solid: Arab.קפוּא ָ • Pass. Part.קָפא אמר המפרש :וזה כי הגופות אשר ירזו בזמן מועט ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.7 (59): . → NMאמנם התחדש להם הרזון ההוא והכחש מהרקת הלחויות לא מהתכת האיברים הקפואים 3:204. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerجامد ִ ‣ solid: Arab.נְקָּפא • Part. Nifʿalאמר המפרש :זה בעבור כי הגופות אשר יקחם הרזון aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.7 (59): .בזמן מועט אמנם נתחדש להם זה הכחש והרזון מהרקת הלחויות לא מהתכת האיברים הנקפאים → NM 3:163. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiجمود ִ ‣ catalepsy: Arab.קָּפא ֹון כשיחזק על המוח הקור ויתערב בו לחות יתחדש ממנו הברסם (Sefer ha-Peraqim), 23.59: → .הקר והוא ליתרגס ונקרא בלשונם ליטרג׳יאה וכשיתערב עם הקור יובש יתחדש ממנו הקפאון NM 2:83. ָ.קָפא → )ָ (Pass. Part.קפוּא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haجمود ְ ‣ catalepsy: Arab.קִפיָאה. → NM 2:83.בטול הדמיונות יאמר לו השקיעה והקפיאה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.64: / Gr. ἀκμή · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerمنتهى ֵ ‣ culmination: Arab.קץאמר בקראט :ואותם יבואם קץ חלים תחילה ראוי aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.10 (37): . → NM 3:204–5.שינהגו בהנהגה הדקה תחילה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerإحليل ‣ urethra: Arab.קצה האמה • ָקֶצהאמר בקראט :מי שיצאה בתור בקצה האמה שלו aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.82 (219): . → NM 3:205.כשתפתח יסור חליו · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnقلفة ‣ foreskin: Arab.קצה הגיד • אמר אבקראט :כאשר נחתך עצם או אליל או עצב או Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.19 (311): . → NM 3:205.המקום הדק מן הלחי או קצה הגיד לא יצמח ולא יתחבר ‣ rectum: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferקצה גיד הערוה • שמור בעלות צמח בקצה גיד הערוה או בפי הרחם כי יחול מזה Agur), 5.58 (278) (fol. 92a): . → NM 3:205.הטפת השתן במכאוב ופוקות · Maimonides, K. alالمأق الأكبر ‣ the inner angle of the eye: Arab.קצה העין הגדול •והסרת הבשר אשר fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.71: . → NM 2:83.בקצה העין הגדול הנקרא מאק הגדול יאמר לעלה הזאת דמעה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alلحاظ ‣ external angle of the eye: Arab.קצה העין מצד האזן •והחלק הב׳ עובר בנקב הנברא ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): . → NM 4:187.אצל קצה העין מצד האזן · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.طرف الدبر ‣ rectum: Arab.קצה פי הטבעת • אמר אבקראט :כשיקרה בקצה פי הטבעת Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.58 (278): . → NM 3:205.או ברחם מורסא ימשך אחריו הטפת השתן ‣ the inner and outer angle (canthi) of theהקצוות אשר הדמע יורד מהן • קצוות • Plur. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haمأقان eye: Arab.אמנם זה המושקולי ד׳ מהם בצדדיו הד׳ למעלה ולמטה ושתי הקצוות Qanun), bk. 1 (fol. 23b): . → NM 4:188.אשר הדמע יורד מהן הנקרא בערבי מאקין
ְקָצ ִוי
248
· Ibn Sīnā, K.مأقان ‣ the inner and outer angle (canthi) of the eye: Arab.קצוות העין • הפרק al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 43a): הרביעי בנתוח עצלי כלל העין ואמנם העצלים המניעים לכלל העין הם עצלים ששה ארבעה מהם . → NM 4:188.בצד הם הארבעה למעלה ולמטה בשתי קצוות העין הנקרא מאקים
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī alنواجذ , Plur.ناجذ ‣ wisdom teeth: Arab.קצויות ְ • Plur.קָצ ִויוהקצויות יצמחו ברוב ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): באמצע זמן הגדול והוא אחר ההמרצה אל ההעמדה וזה כי ההעמדה קרובה מל׳ שנה ולכן נקראים . → NM 4:188.שני אלחלם כלו׳ החלימה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.مختصرات ‣ Epitomes: Arab.קצורים ִ • Plur.קצּוּר אבל כל פירוש שאזכרהו סתם הנה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (13): .הוא דברי ג׳אלינוס ר׳׳ל עניינו כי אני לא שמתי כונתי ללקוט דבריו במילותיו כמו שעשיתי בקצורים → NM 3:205–6. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnرمد ‣ ophthalmia: Arab.קצידה אמר אבקראט :ואולם בקיץ הנה יקרה קצת אלו החליים Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.21 (127): וקדחות מתמידות והשורפות ושלישית הרבה וקיא ושלשול וקצידה וכאב באזן ונגעים בפה ועפוש . → NM 3:206.בנגעים
ִ.לְפלוּף → לפלוף הוא קצידה •
.קצידה → ְקִציָרה ְּ .דַבׁש → דבש מקוצף • ְמֻקָּצף ] • Part. Puʿalקצף[ · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirز بد البحر ‣ sepiolite [Spuma maris]: Arab.קצף הים • ֶקֶצף → wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 16.3. NM 1:72. ‣ despondency: Lat. pusillanimitas · Hippocrates, Aphorisms · trans.קוצר הרוח • קֶֹצר היראה וקוצר הרוח המתמידים בלא סבה ידועה ר׳׳ל Hillel ben Samuel, 6.23 (315) (fol. 40b): . → NM 3:206–7.מקרית יורה על כי האיש ההוא יפול בחלי המלנקוניאה ֶ.זַרע → זרעים קרים • ַקר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiشتاء ‣ winter: Arab.קֹר וכן זמני השנה כי קדחת הרביעית הבאה בקיץ תהיה קצרה ברוב הענינים Abuqraṭ), 1.12 (39): . → NM 3:207.והבאה בימי החורף תהיה ארוכה ברוב וכל שכן כשתהיה סמוכה בקור ְ .זַמן → זמן הקור • .י ֹום → ימי הקור • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.قرأ على ‣ to study under: Arab.קרא על • ָקָרא אמר משה וכן אני לא ראיתיהו במערב ולא אמר שום Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.69: . → NM 1:184.אחד מאותם הזקנים אשר קראתי עליהם שהוא ראם ָ.עָצל → העצל המקרב • ְמָקֵרב ] • Part. Piʿelקרב[ )ֶ ‣ I. belly: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 7.26 (378קֶרב . → NM 3:207–8.יתקררו הקצוות עם כאב חזק על הקרב אות רע הוא (fol. 114b): ‣ II. cavity: a) Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 7.38 סבב זוב הנחירים לרדת אל הקרב העליון יבלה וישוב להיות עב טיט עד (390) (fol. 117a): . → NM 3:208.עשרים יום
249
ְקרוּם
)b) Lat. venter · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 7.54 (406 כל אותם שתעצר להם ליחה לבנה בין הכליות והבטן ותכאיב אין לה מוצא (fol. 47b): . → NM 3:208.בקרבים אם תגר אל השלפוחית יסור הכאב ‣ III. diaphragm: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), הכאב שהוא למעלה מן הקרב יאות לטהרו למעלה ,ההוא אשר למטה 4.18 (155) (fol. 62b): . → NM 3:207.מן הקרב יאות לטהר למטה ‣ duodenum: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat haקרב בעל השתים עשרה אצבעות •ונקרא הקרב הזה הדבק בשוער בעל שתים עשרה אצבעות כי שעורו מכל אדם שתים Beriʾut, 8.1: . → NM 4:188–9.עשרה אצבעות מאצבעות ידיו ֵ.חֶלב → החלב המכסה )את( הקרב • ֵ.חֶלב → החלב אשר על הקרב • ‣ hypochondrium: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 6.40קרבים • Plur. .באשר יתהווה כאב אצל הקרבים בלי פליגמון הקדחת הבא עליו יתיך הכאב (332) (fols. 106a): → NM 3:208. ַ.ק ְר ּדֹם → קרדום · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.فأس ַ ‣ occipital protuberance: Arab.ק ְר ּדֹם כשתתלה קרן המציצה על העורף במקום Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.107: → .העצם הנקרא הקרדום יהיה מהדברים היותר חזקי התועלת מלמנוע שפיכת הליחות אל העין NM 2:83. · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans.لا سقف له ‣ roofless: Arab.בלתי קרוי • ָקרוּי ויכניסו החולה ויסגרו בעדו Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 45: . → NM 4:189.בבית בלתי קרוי · Galen, De inaequali intemperieصفاق ְ ‣ siphac (peritoneum): Lat. siphac / Arab.קרוּם אמנם הקיבוץ המתהווה בקרום · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 3.3: . → NM 2:169.הנקרא ציפאק הוא רע · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans.حجاب القلب ‣ pericardium: Arab.קרום הלב • והמין האחר מפני השינה Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 187: וזה שהאדם רב המילוי ממאכלים או מהדברים הלחים ויכבד זה על טבעו וישן על צדו האחד ויטו . → NM 4:189.המאכלים והכימוסים אל ⟩הלב⟨ וילחצו קרומו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī alصفاق ‣ I. membrane; peritoneum: Arab.קרום מכסה •הרקת המים הנעצרים בבטן בעל ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.36: .השקוי הנודי תהיה ממנו אם ברפואות מתיכות ואם בנקיבת הקרום המכסה הנקרא ציפאק בברזל → NM 2:83–4. ‣ II. pannus: Lat. pannus · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben חליי העינים מתהפכים כי מהן חוליי הדמעות ומהן אודם Samuel (Sefer Keritut), fol. 64b: . → NM 1:38.ומהן קרום מכסה ‣ omentum: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferהקרום הפנימי • שטף מים רבים בעברו דרך הכבד ומשם יעבור אל הקרום הפנימי Agur), 7.55 (407) (fol. 120b): . → NM 3:208–9.אז ימלאו הבטן ויביאו המות · Ibn Sīnā, K.الغشاء الصلب ‣ the hard membrane (i.e., dura mater): Arab.הקרום הקשה •
ָקרוּשׁ
250
ומתפרד al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 65b): → .ממנו שריגים בשני קרומי המוח לזונם ושיקשר הקרום הקשה במה שסביבותיו ולמעלה הימנו NM 4:189. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfحجب الدماغ ‣ meninges: Arab.קרומי המוח • קרומים • Plur. li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ומחדשים חלומות רעים וממלאים האסטומ׳ והמעים רוחות מנפחות ומולידים fol. 127a, col. b: סתומים ומתיחה ועצירת הבטן ומזיקים אל הריאה והטרפשה ואל קרומ⟩י⟨ המוח ויתר העצבים . → NM 4:189.והקרומות ֻ.מ ְרָסא → מורסות קרומי המוח • ָ.קַרׁש → )ָ (Pass. Part.קרוּׁש · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūقرع ַ ‣ baldness caused by sores on the head: Arab.ק ְרחוּתיאמר ג׳אלינוס :רוצה בכאן qrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.34 (326): . → NM 3:209.הקרחות וכאשר נעתקה הליחה ההיא הרעה למטה יתחדש הדליות ויצמח השער · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenنافض ְ ‣ rigor: Arab.ק ִרירוּת יתקבץ בגוף ליחה פליאומטיקא זכוכיית ולא תתעפש ותחדש ריגור (Sefer ha-Peraqim), 7.23: . → NM 1:185.ימים רבים זו אחר זו וכל זמן היות האדם נח ולא יתנועע כלל וינוח הקרירות ההוא · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfبظر ‣ clitoris: Arab.קרנים ֶ • Plur.קֶרן שער ע׳׳א · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.71 (fol. 220b): בחתוך קרני הרחם הנקרא בלשונם אל בטר ובשר הבולט בקיבות הנשים .הקרנים לפעמים יוסיף . → NM 1:113.שעורם על המנהג הטבעי עד שוב הרחם מכוער המראה · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathanمحجمة ‣ cupping glasses: Arab.קרני המציצה • אמר אבוקרט :כשתרצה לעצור דם הנדות באשה אז תשים אצל כל אחד ha-Meʾati, 5.50 (270): . → NM 3:209.משני שדיה קרני המציצה מהיותר גדולים שיהיו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liقرنا الرأس ‣ the frontal prominences: Arab.קרני הראש •man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.2 ועתיד אני לזכור עוד זאת הכויה במקומה וראוי להיות המכוה שמכ⟩וים⟨ בו קרני (fol. 203a–b): . → NM 1:113.הראש ואחוריו יותר דק מן המכוה שמכוים בה אמצע הראש · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfبظر ‣ clitoris: Arab.קרני הרחם • שער ע׳׳א בחתוך trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.71 (fol. 220b): קרני הרחם הנקרא בלשונם אל בטר ובשר הבולט בקיבות הנשים .הקרנים לפעמים יוסיף שעורם . → NM 1:113.על המנהג הטבעי עד שוב הרחם מכוער המראה ַּ.כת → הכת הקרניי • קרניי ַ.ק ְרֹסל → קרסול סל · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.كعب ַ ‣ anklebone; astragalus; talus: Arab.ק ְר ֹ עצמות כף הרגל ששה קרסול שבו ישלם Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 41b): . → NM 4:190.הפרק עם השוק · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferشّق ָ ‣ to dissect: Arab.קַרע כשתהיה קורע הקרום הקרני יהיה תחלת מה שיפגושך הלחות הדק הדקיק ha-Peraqim), 15.31: ויהיה ניגר וזב והוא הלחות אשר הרבה פעמים אנו רואים שיגר ויצא מן הנקב אשר ינקב בעין אשר . → NM 1:185.ימחט המים .ואחרי כן יתכווץ העין בעצמו
251
קִשׁי
/ Gr. διαβορβωρύζω · a) Maimonides, Šarḥقرقرة ִ ‣ [intestinal] rumbling(s): Arab.ק ְרקוּר אמר אבקראט :מי fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.73 (210): שהיו המקומות אשר למטה מחלציו ממנו נפוחים ובהם קרקור ואחר כן התחדש לו כאב בשפל . → NM 3:209–10.שדרתו הנה בטנו יתרכך אם לא שיצאו ממנו רוחות רבות או שישתין שתן רב
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), כשתאכל מאכל ולא יקרה לך ממנו קרקור ולא נפח ולא רפרוף ולא פוקות אך שימצאך 7.55: באסטומכה מצוק אין הרגלך בו בכיוצא בו ויכבד עליך אותו המאכל ותשתקק שירד או שיתחדש לך גיעוש הנקרא רוט ותמצא עם זה בקצת העתים צרות הנשימה אין ספק אז שהאסטומכה כבר . → NM 2:84.נתקבצה על המאכל על צד ההתגעשות
ְ ‣ suffering from [intestinal] rumblings: Hippocrates, Aphoמַק ְרֵקר ] • Part. Piʿelקרקר[כאשר הקרבים נפוחים מקרקרים בבא על risms · trans. Judah Shalom, 4.73 (210) (fol. 71a): . → NM 3:210.זה כאב הכסלים הנה ירוכך הבטן אם לא שיוציא רוחיות אם יהיה לו רבוי השתן ָ.אָבק → אבק מקרר • ְמָקֵרר ] • Part. Piʿelקרר[ ָּ.דם → דם קרוש • ָקרוּׁש ָ • Pass. Part.קַרׁש ָ.חָלב → החלב הקרוש • ִּ.תיר ֹוׁש → תירוש ענבים קרוש בבשול • / Gr. πυκνός · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesمتكاثف ָ ‣ dense: Arab.ק ׁ ֶשה → .כשיהיה רחם האשה קר קשה לא תתעבר ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.62 (282): NM 3:210. ֻ.סָּכר → סוכר קשה • ְ.קרוּם → הקרום הקשה • ‣ squirting cucumber [Ecballium Elaterium L.]:קשואים מרים • קשואים ִ • Plur.קּׁשוּא · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbonقثاّ ء الحمار Arab. תואר רפואה חברתיה ונסיתיה ומצאתיה (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 18 (fol. 61a): מועילה לכאב השנים והטוחנות מקור ורוח עבה ערובו יקח פליטרי ואישוף ופולי ושרש קשואים . → NM 4:190.מרים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenر باط ִ ‣ ligament: Arab.קּׁשוּר העצבים לא יהיה דבק שום דבר מהם בתנוך בלעז קרטילייני ולא בקישור (Sefer ha-Peraqim), 1.8: .ולא בשמן ולא בעצם אלא בשניים לבדם מן כל העצמות כי הם יתדבקו בשרשיהם עצבים חלקים → NM 1:185–6. ‣ cotyledons: Gr. κοτυληδών, Plur. κοτυληδόνες · Hipקשורי השוליא • קשורים • Plur.והממוצעות בבשר אם מפילות pocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 5.45 (265): בחדש השני או השלישי בלי סבה מבוארת תדע שכוסות הרחם מליאים מליחה דבקיית ואינן יכולים . → NM 3:210–1.להחזיק העובר מפני הכובד וקשורי השוליא נפרקים
· a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.إنعاظ ‣ I. erection: Arab.ק ִׁשי שכר החטה :יש ששותים Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131b, col. b: אותו מתוק חדש ויש ששותים אותו ישן והמתוק רב המזון קשה להתעכל רב הרוחות והנפח ומוסיף . → NM 4:190.בתאות המשגל והקושי תוספת גדולה
b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), וכאשר הזיק המשגל בעצבים בכלל בעבור הרקת רוחו והקרו אותו יהיה נזק 6.30 (322):
ְקִשׁי ָרה
252
→ .זה בעצבי הרגלים יותר חזק .ואנחנו נראה תמיד כי כאשר יתקררו הרגלים ילך הקושי NM 3:211. c) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), וכשתשחק זרע האורוגא והושמה בבצים שאינם מבושלים אלא מעט עם מעט מלח 22.61: . → NM 1:186.האשטינק ויעשה מהם חסו יוסיף בזרע ויחזק הקושי מאד d) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraואם ישחק זרע גרגיר ויושם בביצה נמרשת עם מעט מלח אשטינקוש ויגמע qim), 22.61: . → NM 2:84.יוסיף בזרע ויחזק הקושי מאד · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonتوت ّر ‣ II. tension: Arab. אמר המפרש :כדי שיתחדש לבטן משיכה וקושי ויעזור על (Pirqei Abuqraṭ), 5.49 (269): . → NM 3:211.נפילת השליא · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.عسر البول ‣ dysuria: Arab.קושי ההשתנה • ואמנם הצפונים יחדשו שעול וכאב הגרון ויובש הבטן Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.5 (111): . → NM 3:211.וקושי ההשתנה והסמור וכאב הצלעות והחזה · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathanعسر البول ‣ dysuria: Arab.קשי יציאת השתן • אמר אבוקראט :הקזת העורק מתיך ha-Meʾati, 6.36 (328) (Ms. Paris, BN, héb. 1108, fol. 94b): . → NM 3:211.קשי יציאת השתן וראוי שיחתכו העורקים הפנימיים ) ‣ I. difficult urination (dysuria): a) Lat. difficultas urinandi (Honofrediקושי השתן • · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah leואין ראוי שיעצר דבר מן השתן כי עצירת השתן מביא קושי השתן וחולי במקוה Galienus), par. 26: . → NM 4:190–1.ורפיונה · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiعسر البول b) Arab. אמר אבוקרט :הקזת העורקים מתיר קושי השתן ⟩ו⟨ראוי שיחתכו Abuqraṭ), 6.36 (328): . → NM 3:212.העורקים הפנימיים · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonyتقطير البول ‣ II. strangury: Arab.ואמנם התחלואים המתחדשים בעבור מיעוט המטר הם mous (Pirqei Abuqraṭ), 3.16 (122): . → NM 3:211–2.הכליה ומורסת העין וכאב הפרקים וקושי השתן ושלשול הדם · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahر باط ְ ‣ ligament: Arab.ק ִׁשיָרה הרפואה הלחה הניגרת לא תעמוד אלא בקשר ועל כן תשים Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.29: . → NM 1:186.רפואת הגרב יבישה כי הקשירה צריכה להיות על העין כולו b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), הרפואה הרטובה הנזולה לא תתעכב אלא בקשירה ולכן תשים רפואות אלגרב יבשות כי 15.29: הקשירה צריכה שתהיה על העין כלה והעין אינה סובלת שתקשור בקשירה שלא תפרד ממנה . → NM 2:84.מימים רבים בשעור שיתחיל בה הנאצור
‣ bandage: Lat. ligatura · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans.קשירות • Plur. ואם לאו תוסיף לעשות התחבושת והקשירות עד Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: . → NM 1:38.שיתחזק ‣ II. ligaments: Lat. ligamenta · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilההשמטה מן הגומברו היא יותר חזקה מן השאר lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61a: . → NM 1:38.ודומה גם כן השבתו ויהיה מחוזק הקשירות וקטנם ומהתנגדות גוממותו
ֶקֶשׁר
253
• ָק ִׁשיׁשPlur. ‣ קשישיםsplints: Arab. · جبا ئرAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, introduction (fol. 201b): וראיתי אחר מתעסק בזאת המלאכה בכדי חייו אצל קצת קציני ארצותינו ונתחדש לסריס שחור שנשבר שוקו קרוב מן הערקוב ונתחדשה בו חבורה ומהר הסכל בסכלותו והדק השבר על החבורה בכלונסות ובקשישים. → NM 1:113.
‣ ַק ְׁשָקׁשsplint: Arab. · جبيرةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.4 (fol. 234a): ואחר לתת על הלחי הנשבר הקירוטי ואחר כך לתת עליו בגד גס ולתת על הבגד קשקש גדול עשוי בחכמה. → NM 1:113. ׂ ִ ּ שַק ׂ ְ ‣ הקשקשי • ַקthat which has scales; that which is scaly: Arab. · ما له فلوسAlשי Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer haShimmush), bk. 27, fol. 149b, col. b: והקשקשי הוא בכלל יותר חשוב ממה שאין לו קשקשת. → NM 4:191. [ • ]קשרPart. Piʿel ‣ ְמַק ּ ׁ ֵשרfortifying: Arab. · ممت ّنIbn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 125a: ויהיה סם מקשר לרוח. → NM 4:191. • Hitpaʿel ‣ ִהְתַק ּ ׁ ֵשרto congeal: Arab. انعقد/ Gr. συστρέφω · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.40 (260) (fol. 95b): מי שיתקשר דם בשדי האשה:אמר אבוקרט מורה זה בענינה על שטות. → NM 3:214. ‣ ֶק ׁ ֶשרbandage: Lat. ligatura · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: ויתלה זרועו אל צוארו ויונח כן כמה ימים אחר כן תתיר ואם תראה שנתחזק הדבק במקומו אז תתיר הקשר. → NM 1:38. • ‣ קשר הזרועelbow: Lat. cubitus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.22 (314) (fol. 40a): כל כאב עובר מהגב לקשר הזרוע ההקזה תרפאו:א׳׳א. → NM 3:212. • Plur. ‣ קשריםI. bandage: Arab. · ر باطIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.5: ואם התילדה המורסא מפני ליחה לבנה והיא אשר תקרא מורסא רפה הנה ראוי להשקות החולה הרפואות אשר יורידו ליחה לבנה ואחרי כן יושם עליה אספוג בלול במים שנתערב עמהם חומץ ויקשור האספוג בקשרים תהיה התחלתם מלמטה ותכליתם למעלה. → NM 1:68.
‣ II. joints: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.45 (182) (fol. 69a): נדין על אשר צמחו בבשרו צמחים או כאב בין הקשרים אחרי קדחת כי ישוב לאכל יותר על משאו. → NM 3:212. ‣ III. ligaments: Arab. · ر باطMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.7: הקשרים העגולים והיתרים יחשוב מי שאין לו עיון בניתוח שהן עצבים. → NM 1:186. ‣ IV. tumors: Arab. ع ُق َد/ Gr. συστροφή · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 13 (fol. 53b): או יקח מן הרפואה הזאת כי היא תמהר בריאות הנואסיר והקשרים המתהוים בחוטם. → NM 4:191. b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 23.1: וזכר גם כן כי פגי תאנים כשיבושלו ויעשה מהם תחבושת ירכך הקשרים והחזירים ויתיכם. → NM 1:68. • ‣ קשרי האצבעותjoints: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),
ֶקֶשׁר
254
אמר אפוקרט :נכון כל גוף אשר תקרהו קדחת ארוכה שיצמחו בבשרו צמחים 4.44 (181) (fol. 69a): . → NM 3:212–3.או כאב בין קשרי אצבעותיו ‣ joints: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),קשרי הדבקים • אמר אפוקרט :כח יבשות האויר בהמנע הגשם יוליד תחלואי העיניים כאב 3.16 (122) (fol. 53b): . → NM 3:213.קשרי הדבקים כובד הזלת השתן ונזילת דם · Hippocrates, Aphorisms · trans.ساعدان ‣ forearms: Lat. cubiti / Arab.קשרי הזרועות • א׳׳א :הפלצות מתחיל לנשים בחלצים ומהגב ועולה Hillel ben Samuel, 5.69 (289) (fol. 37b): . → NM 3:213.אל הראש וכן לאנשים יותר מאחור מאשר הוא מפנים או מקשרי הזרועות והירכים ְּ.כֵאב → כאב קשרי העצמות • ַ.מֲחָלה → מחלת הדבקים וקשרי העצמות • ַ.מֲחָלה → מחלת קשרי העצמות • ‣ joints: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),קשרי העצמות • יעיד על בעלי היגיעה הסובלים קדחת כי רוב הצמחים אשר יצמחו בהם יהיו 4.31 (168) (fol. 66a): . → NM 3:213.במקום קשרי העצמות או על צדי לחיתם
ר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyahرأى ‣ to think: Arab.ראה בדעת • ָרָאה כל זמן שיהיה החולי בהתחלתו אם תראה בדעתך להניע שום Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 2.29 (81): . → NM 3:214.דבר תניעהו · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbحول , Plur.أحول ‣ squinting: Arab.אותם שיראו בעוות • ועל כן יקרה לאותם שיראו בעוות · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30a): . → NM 4:143.שיראו הדבר שני דברים בסור אחת משתי הבבות לצד מעלה או לצד מטה · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtظاهر ִ ‣ clear; evident: Arab.נ ְרֶאה • Part. Nifʿal al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 17 (fol. 57b): ואם קרה העדר התנועה והפסק הדבור מן הלשון מבלתי שאר אברי הגוף ולא נראה בלשון חולי . → NM 4:191.נראה ידענו כי זה מפני כאב העצב אשר יעבור בו כח התנועה מן המוח אל הלשון
ַּ.בֲעָלה → בעלת הריאה • ֵרָאה .חִֹלי → חולי הריאה • ְּ.כֵאב → כאב הריאה • ַ.מ ְדֶוה → מדוה הריאה • ֻ.מ ְרָסא → מורסת הריאה • ְ.נ ִזיָלה → נזילה על הריאה • ָ.קֶנה → קנה הריאה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahلزم ‣ to remain: Arab.היה ראוי • ָראוּי כי אני אלו התרתיו על אחד מאותן המקומות היתה Ḥen (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 1:186.ראויה אותה הקושיא בעצמה · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ناظر ְ ‣ pupil: Arab.ראוּת וראוי לתת שעור הכנסת Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.23 (fol. 212a): המקדיח כעין שעור הרוחק אשר יהיה מן הנער אל סוף השחרות והוא עגול העין כי נחשת המקדיח . → NM 1:113–4.יראה בעצם הראות היטב לזכות הקרום הקרני
b) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer → .תאר אבק יחזק הראות ויסיר הדמע Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 4 (fol. 45a): NM 4:191–2. ת ו ְּ.כֵאב → כאב הרא • ].עות[ → מעוות הראות • ֲ.עִכירוּת → עכירות הראות • · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonدليل ְ ‣ sign: Arab.רָאָיה אמר אבקראט :כשיתחדש בישישים בסבת הרקת שלשול או קיא (Pirqei Abuqraṭ), 7.41 (393): ⟩. → NM 3:214.או⟨ פיהוק אין זה ראיה טובה ָ.לַקח → לקח ראיה על • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haرأس ‣ root [of a tooth]: Arab.רֹאׁשואמנם המלתעות הנעוצות בלחי בתחתון הפחות Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): . → NM 4:192.שיהיה לכל אחד מהם שני ראשים ולפעמים יותר ) ‣ foreskin: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 6.19 (311ראש האמה •
ַרב
256
כאשר נחתך עצם או שחוס או עצב או מקום הדק מהלחי או ראש האמה לא יצמח (fol. 100a): . → NM 3:215.ולא יתדבק ִּ .בְלבּוּל → בלבול בראש • ִּ .בְלבּוּל → בלבול הראש השחור • ּ ִ .גיד → גיד הראש • ּ ִ .גיד → גיד הראש הנקרא אכחל • ּ ִ .גְלגּוּל → גלגול הראש • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלות הראש • / Gr.رأس الـكتف ‣ acromion process; superior process of scapula: Arab.ראש הכתף • ἀκρώμιον · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), ונוטה אל הצד החיצוני ומחוברת בראש הכתף ונקשרת בה הכתף ובהם יחדו נקשר bk. 1 (fol. 37a): . → NM 4:192.הזרוע · · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbرأس القلب ‣ the apex of the heart: Arab.ראש הלב • ואמנם החלק היורד מן אוריטי trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 62a): הנה הוא הולך תחלה אל יושר עד שיסמך אל החוליא החמשית כי היא הנחתה נכח הנחת ראש . → NM 4:192.הלב
ֻ.מ ְרָסא → מורסת הראש • ָ.מח ֹוג → מחוג הראש • ְ.נ ִׁשירוּת → נשירות שער הראש • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liمأق العين ‣ [inner] angle of the eye: Arab.ראש העין •man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.17 . → NM 1:114.י׳׳ז בכוית הגרגתני אשר יקרה בראש העין (fol. 201b): ֶ.צַמח → צמח אשר צמח במוח הראש • ֶ.קֶרן → קרני הראש • ִ .רבּוַּע → ריבועי הראש • · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaأر بي ّة ‣ groin: Arab.ראשי הירכים • ראשים • Plur. ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.40 (fol. 215a): ויש מהם מה שצריך לבקעו בקוע בעל שלש זויות ⟩ומה שצריך⟨ לחתוך ממנו כתבנית עלה ההדס . → NM 1:114.כמו צמח ראשי הירכים .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומים בשני ראשי השדים • ֵ.אֶבר → אבר שיש לו מתרים רבים • ַרב · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanكثيراء ‣ gum tragacanth: Arab.רבה • at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, col. a: ומתועלות הקמח הדק על דרך הסם כי כשלשין אותו מבלי מלח היטב כראוי ורוחצין אותו במים → .עד שיצא חלבו וכחו ואחר כן מבשלין החלב ההוא היטב בשזיפין ורבה עד שובם בגדר המזון
NM 4:192.
‣ the prominence of the head: Lat. cornu capiריבועי הראש • ריבועים ִ • Plur.רבּוַּעtis · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), . → NM 1:39.על חולי הישן מכאב הראש תכוה על כל ריבועי הראש fol. 103b: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanمحجمة (Aram.) ‣ cupping vessel: Arab.רבידא
[]רגל
257
at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.8 (fol. 234b): ואמרו קצתם שראוי לתת על המקום רבידא. → NM 1:114. • Plur. ‣ רבידותcupping vessels: Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 230b): הרבידות נעשות מן הקרנות ומן העצים ומן הנחשת ומן הזכוכית. → NM 1:114. • ְרִביָכהPlur. ‣ רביכותa dish consisting of broken pieces of bread sopped in broth with meat and/or vegetables: Arab. ثرائد, Sing. · ثر يد ;ثر يدةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 123b, col. 2–124a, col. 1: הרביכה זנה מועט וממהרת להתעכל ולרדת מן האסטומ׳:הרביכות יותר מן הלחם הטבול במרק ולפי כך ראוי להנזר מן הרביכות בעלי היגיעה והטיול והרוצה להנעים גופו. → NM 4:192–3.
‣ ְרִביִעית • ְרִביִעיquartan fever: Arab. · ر بعMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.59 (196) הנה מצאנו הבחראן ברביעית ומצאנוהו:אמר גאלנוס שהוא לפי מנין ההקפות לא לפי מספר הימים. → NM 3:215. • ַקַּדַחת → קדחת רביעית. [ • ]רבעPart. Puʿal ‣ ְמֻרָּבעcross-legged: Arab. · متر ب ّعAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.13 (fol. 235b): וכשיקרה אל המסרק שבר או ריסוק ראוי להושיב החולה מרובע ולפניו כסא ולתת היד על הכסא פתוחה. → NM 1:105.
‣ רֶֹגזdistress: Arab. · كربAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136a, col. a: אם יקרה מאכילתן צרות הנשימה ורגז ועלוף ראוי למהר ולשתות מן המוריס ומן הבורית ואחר ממי הדבש. → NM 4:193. ‣ ָרִגילhaving skill (i.e., skilled): Arab. · حاذقAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.86 (fol. 225b): ורפאוהו רבים מן הרופאים קרוב משתי שנים ולא היה בהם רגיל במלאכת היד. → NM 1:114. • ‣ היה רגילto apply; to use: Lat. uti · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 51b: ונחבוש תחבושות משיבות השבר וההשמטה בלי גמורה והוא אותו שהיו בו רגילין הקדמונים מאבק הרחים. → NM 1:39. [ • ]רגלHifʿil ‣ ִה ְר ִּגילI. to administer; to apply; to use: a) Lat. administrare · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 12b: ואם התולה יהיה מעט בשום פנים לא תחתכנו והרפואה המצמיחה תרגיל שם. → NM 1:39. b) Arab. · استعملi. Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.3 (fol. 203b): כשיתחדש בחצי הראש כאב חזק נמשך אל העין ראוי להריק החולה בסמים המנקים הראש ולהרגיל יתר הרפואות אשר זכרתי בחלוקות החליים. → NM 1:114–5.
· ii. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 4 (fol. 44b): והעושה הגרגרים ימשח ידו בשמן ורדים וירגיל בהם. → NM 4:193–4. · iii. Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Zayin 12 (34): חם יכנס אל הרטיות יועיל אל:זנגופר ובלעז וירמליון וב׳׳מ ששר
258
ֶר ֶגל החבורות המעופשות תועלת גדולה והרוצה להרגילו צריך לשחקו ולזרותו על האיכולים . → NM 2:18–9.כי הוא מנגבם ומנגב כל שחין מעופש
c) Lat. uti · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans. Bonfos, . → NM 2:181.וירגיל זה השמן תמיד ch. 23: · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanاستعمل ‣ II. to take: a) Arab. ורוב מה שיקרו אלו המורסות הקשות למי שימצאהו ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.92: מורסא חמה באחד מאלו האברים השלשה ואחר ירגיל מאכלים מולידים ליחות עבות או . → NM 2:84–5.דבקות בכל מי b) Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 4.45 (182) (fol. 64a): אשר יהיו צמחים בפרקים או יגיעות הנעשים אחר קדחות ארוכות יורה כי אלו ירגילו מזונות . → NM 3:215.יותר מן הראוי
‣ to bathe in the bathhouse; to take a bath: Lat. uti balneo · Bruno Lonהרגיל במרחץ •וישמור gobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 82b: . → NM 1:39.החולה שלא ירגיל מאד במרחץ בעבור שהוא מתיך החומר הדק ומקשה העב ‣ (lit., pigeon’s foot); alkanet [Alkanna tinctoria L.; Anchusa tinctoriaרגל יונים • ֶרֶגל רגל L.]: Anonymous Glossary, Ms. Vatican, Biblioteca Apostolica, ebr. 361, fol. 181a: . → NM 4:194.יונים ע׳ רג׳ל חמאמה לע׳ פיקולומין ַ.מְסֵרק → מסרק הרגל • ].בוא[ → בא לו חולי הרגלים • רגלים • Plur. .חִֹלי → חולי הרגלים • ֶ.עֶצם → עצם מקום שער הרגלים • ָ.עָׂשה → עשות מי רגלים • ִׁ .שפּוּל → שפולי הרגלים • · Maimonides, K. al-fuṣūlاستراح إلى ‣ to find relief in: Arab.נרגע אל • ִנ ְרַּגע ] • Nifʿalרגע[ אנשים רבים ירגעו במהירות fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.31: . → NM 2:85.הענין אל ההרקה החזקה וישקטו בה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbوافد ִ ‣ epidemic: Arab.מְתַרֵּגׁש ] • Part. Hitpaʿelרגש[ החלאים הנקראים המתרגשים הם · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.16: . → NM 2:64.חלאים כוללים מתחדשים באנשי ארץ מה בקצת השנים .שרין → השריינים הנרדמים • ִנ ְרָּדם ] • Part. Nifʿalרדם[ · Ibn al-Jazzār,مخّدر ַ ‣ I. having a narcotic effect; narcotic: Arab.מ ְר ִּדים • Part. Hifʿil Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ואם לא ינוח הכאב במה שזכרנו ויביא הצורך אל רפואות יותר חזקות נצוה bk. 2, ch. 18 (fol. 61a): החולה שיתמיד להניח פלוניה או שכאזניא או תריאק על השן הכואבת ואם לא ינוח הכאב עם זה . → NM 4:104–5.ראוי שיעשה רפואות מרדימות
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.مرقد ‣ II. soporific: Arab. ואם נתחדשה Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 17 (fol. 25a): התעורה מפני מזונות חמים או סמים חמים יתרפא במה שזכרנו לפי מה שיטה אליו מזגו → .ויעשה מאלו הרפואות .מזה תואר מרדים מחבור אסחק בן עמרן שירדים בהריח אותו
NM 4:104.
259
רוֶֹﬠה
ַ.סם → הסם המרדים • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.مخّدرات ‣ narcotics: Arab.מרדימים • Plur. אלו הרפואות המחוברות להשקיט הכאבים Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.39: . → NM 2:62.שנכנס בהם המרדימים ראוי לאדם שיכוון בחבורם לשלשה ענינים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خدر ֻ ‣ to turn numb: Arab.ה ְרַדם • Hofʿal אלכדר כלו׳ תרדמת האברים הוא דבר מורכב Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.23: מקשי ההרגש וכובד התנועה ויהיה מקור האויר ומלחיצת הגשמים העצביים ומנגיעת בעל החיים הימיי .והאברים יקרה להם תחלה שיורדמו ואחר ישובו שלא יהיה בהם לא הרגש ולא תנועה ויאמר . → NM 2:85.לזה המין מן ההיזק רפיון
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiناظر ‣ pupil: Arab.ר ֹוֶאה המים אחר שירדו ויזלו בפני הרואה ראוי שתאחז המקדח זמן ארוך (Sefer ha-Peraqim), 15.30: . → NM 2:85.במקומות אשר ירצה שינוחו המים כדי שישתרגו בו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahحدقة ‣ pupil: Arab.הרואה שלעין • אמר משה זה תמה כי המים היורדים בעין וחבלת הקרנית Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 25.17: העמוקה בהיותה נכח הרואה שלעין ואחר כן עלתה בשר תזיק בחוש הראות תחלה ואי זו חולי . → NM 1:186–7.שבא לעצב אשר יהיה בו חוש הראות באילו החליים ודומיהם
ֵ.אֶבר → איברי הרוח • רוַּח ].מתח[ → המתיח הרוח • ‣ the vital pneuma: Judah ben Jacob, Sefer Hanhagat ha-Beriʾut, 2.1 (117):הרוח החיה • → .גם הכח המוליד לא יהיה תמיד תמים פעלו זולתו כי הוא צריך אל הרוח החיה ואל החום הטבעי NM 4:194. ].חסר[ → חיסר הרוח • ֶ.חְסר ֹון → חסרון הרוח • ַ.סם → הסם המשבר הרוח • ַ.סם → הסם השובר רוח • ָּ.פ ׁ ַשט → פשט הרוח • · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭقرقرة ‣ intestinal rumbling: Arab.רוחות • Plur. אמר בקראט :מי שהיה בו במקומות אשר trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.73 (210): מתחת הצלעות רוחות גוברות ואחר כן נתחדש בו כאב בסוף גבו למטה בטנו ישתלשל אלא אם . → NM 3:215–6.ישולחו ממנו רוחות הרבה או ישתין שתן מרובה וזה בקדחות
ִ.סְכסוְּך → סכסוך הרוחות • .רַֹחב → רוחב ֵ.אֶבר → האיברים הרוחיים • רוִּחי ֶ.א ׁ ֶשְך → האשך הרוחיי • ֵ.אֶבר → האברים הרוחניים • רוָּחִני ִ.עָּלה → העלה הרוחנית • ָ.רַחץ → ) (Part.ר ֹוֵחץ ּ ִ .געוּׁש → גיעוש הנקרא רוט • רוט .רַֹע → רוע ַ.מֶּטה → מטה הרועה • ר ֹוֶעה
רושד
260
ַ.מ ֵּקל → מקל הרועה • .ק ֹוץ → קוץ הרועה • ְּ .דַבׁש → דבש רושד • רושד .ר ׁ ֶשם → רושם · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.باطح ִ ‣ supinated: Arab.נ ְרָחב ] • Part. Nifʿalרחב[ ואם יעזור אותו עצל הבוהן אשר נזכור אותו Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15b): . → NM 4:194.אחר זה ישלים הפכת ⟩בהן⟨ הכף נרחב ֶ.נַגע → נגעים אשר יתרחבו • ִהְתַרֵחב • Hitpaʿel ֻ.מ ְרָסא → המורסא המתרחבת • ִמְתַרֵחב • Part. Hitpaʿel ֶ.נַגע → הנגעים המתרחבים • ְׁ .שִחין → השחינים המתרחבים • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephبطح ִ ‣ to supinate: Arab.ה ְרִחיב • Hifʿil ואמנם המרחיב הזרוע זוג האחד ממנו מונח מחוץ בין Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15b): . → NM 4:194.שני העמודים הנקראים זנדין · Ibnبسط النفس ‣ to dilate the soul (i.e., to rejoice the soul): Arab.הרחיב הנפש • al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haואמר רופוש אין היין לבדו כשישתה בשווי מרחיב הנפש Derakhim), bk. 1, ch. 20 (fol. 30b): . → NM 4:194–5.ומסיר ממנה הדאגה ָ.מק ֹום → מקום רחב • ָרָחב ֶ.עֶצם → העצם הרחב • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Seferب َْطٌخ ‣ supination: Arab.רַֹחב → .ואלו הקובצים והמותחים הם עצמם פועלים השפוע והרחב ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15b): NM 4:195. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousفضاء ‣ cavity: Arab.רוחב החדר • אמר המפרש :בלויים יקראו כל מי שהיה בו מוגלא ברוחב החדר (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): .אשר בין החזה והריאה ויצטרך שיכוה סובל זה החולי ליבש זה הרטיבות כשנלאו לצאת ברקיקה → NM 3:216. ֻ.חְלָיה → החוליא ההולכת ברוחב • ָ ׁ .שָלב → השלב הרחבי • ָרְח ִּבי ָ.רַחץ → )ָ (Pass. Part.רחוּץ · / Gr. μύληرحا ֵ ‣ (lit., millstone); a hard formation in a woman’s womb: Arab.רַח ִים a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 23.97: . → NM 1:187.הרחים הנולדים ברחמי הנשים הוא בשר יולידהו האשה אין צורה לו b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Pera→ .הרחים המתילד ברחמי הנשים הוא בשר שתלד האשה שאין לו צורה qim), 23.97: NM 2:86. · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahغسالة ְ ‣ extraction: Arab.רִחיָצה כמו שימצא בגוף לחות מימיי כאלו הוא רחיצת החלק הגס אשר Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 2.2: . → NM 1:187.בו כן ימצא בכל הליחות לחות מימיי רקיק b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim),
261
]ריק[
כמו שימצא בחלב לחות מימיית כאלו הוא רחיצת החלק העב אשר בו כן ימצא בכל הליחות 2.2: . → NM 2:85–6.לחות מימיית רקיקה ְּ .בִליָטה → בליטת הרחם • ֶרֶחם ִ.הְתַח ְּנקוּת → התחנקות הרחם • ֲ.חִניָקה → חניקת הרחם • .כּ ֹוס → כוסות הרחם • ַ.מֲחָנק → מחנק הרחם • ֶּ.פה → פיות ורידי הרחם • ֶּ.פה → פיות עורקי הרחם • ֶ.קֶרן → קרני הרחם • ַּ.תְחִּתית → תחתית הרחם • ִּ.תיק → תיק הרחם • ַ.סם → הסם הרוחץ • ר ֹוֵחץ ָ • Part.רַחץ ֶ.לֶחם → הלחם הרחוץ • ָרחוּץ • Pass. Part. ָ.עָצל → העצל המרחיק • ַמ ְרִחיק ] • Part. Hifʿilרחק[ ֻ.סָּכר → סכר הרטוב • ָרטֹב ָ.רטֹב → רטוב · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.تكميد ְ ‣ fomentation; fomenting: Arab.רִט ָ ּיה אמר אבקראט :כאיבי העינים יתיכו אותם Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.31 (323): . → NM 3:216.שתית היין החי או המרחץ והרטיה או הקזת העורק או שתית המשלשל ֵ.רָאה → ריאה ‣ catarrh; rheum: Lat. reuma · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilריאומהעוד בעבור שכל כאב מקבץ הריאומה ששם נעשה lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 45a: . → NM 1:45.הנפח והצמח שבעבורם יבוא הקווץ אל נקלה .רבידא → ִריְב ָ ּדא ִ .רבּוַּע → ריבוע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb (Medرائحة تعبق ‣ fragrant smell: Arab.ריח דבק • ֵריַחונריח לו בשר חזיר ical Aphorisms)) · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.53: . → NM 2:36.צלי ומבושל ובכלל כל מה שיזון ממה שיש לו ריח דבק · Lat. foetor oris · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūtبخر ‣ bad breath: Arab.ריח הפה • al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction (fol. 2b): . → NM 4:195.השער הכ׳׳ג בריח הפה ֵ ‣ aroma; fragrance: Lat. aromaticitas · Ibn Sīnā, K. al-adwiya al-qalbiya · trans.ריָחִניּוּת ועם זה יש בו דקות והנה ניאות ברוח Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), 249a: . → NM 4:195.לריחניותו ועפיצותו ִ .רסּוּק → ריסוק ִ .רעוַּע → ריעוע ֵ ‣ to apply a purgative: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom,ה ִריק ] • Hifʿilריק[ → .ההרות אם יתעוררו הליחות ראוי להריק מן החדש הרביעי עד השביעי 4.1 (138) (fol. 51a): NM 3:216.
262
ֵר יק
ָמק ֹום → המקום הריק • ֵריק. ִרקּוַּח → ריקוח. ‣ ֵריקוּתI. perineum: Arab. · فضاءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.70 (fol. 220b): שער ע׳ ברפואת האנדרוגינוס יהיה בזכרים על שני מינים האחד מהם שיראה במה שימשך אל הריקות.האנדרוגירוס או בעור הבצים במה שיש בין הבצים תבנית דומה לקיבת אשה יש בו שער. → NM 1:115. ‣ II. purgation: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 2.35 (87) (fol. 29b): בכל חולי היות במה שאצל הטבור וגב הערוה עובי הוא יותר טוב ודק מאד וכחוש רע ובכמו זה סכנה אל אותם הרקות אשר מלמטה. → NM 3:216–7.
• ‣ בריקות נפשon an empty stomach: Arab. · على الر يقMaimonides, K. al-fuṣūl fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.36: שתית תשעה גרגרים מן הפטדה הוא זמרד שחוקה ומנופה בגמיעת מים בריקות נפש מפסיק פגע הארסים. → NM 2:86. ‣ ִרירmucilage: Arab. · لعابIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 8.5: ואם יצא ממנו דבר בפה ימשחהו בריר שיליום עם ריר זרע חבושים ומעט שמן ורדים. → NM 1:68. ֻמ ְרָסא → מורסת הבשר הרך • ַרְך. • ִרמּ ֹוןPlur. ַּתְב ִׁשיל → תבשיל הרמונים • רמונים. ‣ ָרַמזto advise: Arab. · أشارMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 3.85: ולא ארמוז בהזרתו לעולם אלא לעתים רחוקות שנזיר במעט הזרה כשלא יהיה שם כאב ויהיה הגוף נקי. → NM 1:187. ‣ רנפליasthma: Arab. · ر بوAl-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Alef 8 (14): חם חד חריף מועיל מן הכפיון וגודל הטחול ולחישת האפעה:אשקיל והרנפלי הישן. → NM 2:19. ‣ רסגcarpus; tarsus: Arab. · رسغIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 38b): הרסג מחובר מעצמים רבים שלא יכללהו פגע. → NM 4:195. ‣ ִרסּוּקI. bruise; bruising: a) Arab. · وثءi. Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.89 (fol. 227a): ואם תקרה אל הצפורן מכה או ריסוק ונתחדש בה כאב חזק ראוי להקיז החולה בתחלה. → NM 1:115. · ii. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 25.4: ומזה רפואה תועיל מן השבר והרסוק. → NM 1:68. b) Arab. · فسخMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.6 (58): רוצה בכאב בכאן סבת הכאב כמו שיהיה בחולה:אמר המפרש מורסא חמה או חומרא והנגע והרסוק והכתישה ומה שדומה לזה והיה בלתי מרגיש בו שכלו מעורבב. → NM 3:217.
‣ II. contusion: Arab. · وثءAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.46 (fol. 207b): שער מו׳ בכוית הריסוק. → NM 1:115. ֲאִפיָסה → אפיסת המים הרעים • ַרע.
263
ַרְﬠיוֹן
.חִֹלי → חולי המים הרעים • ַ.מ ִים → המים הרעים • ‣ indigestion: Lat. indigestio (Honofredi) · Ibn Zuhr, Regimen of Healthרוע בשול • רַֹע וראוי · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 24: . → NM 4:195.שירחיק רוע בשול וימעט המאכל ביום ההוא ויקל המזון כאשר ימשך / Gr. ἀπεψία · Ibn al-Jazzār, Zād alتخم ‣ indigestion: Arab.רוע בשול האצטומכא •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), intro. → NM 4:195–6.השער הט׳ ברוע בשול האצטומכא הוא אלתכם duction (fols. 3a–b): · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭرداءة التنّفس ‣ shortness of breath: Arab.רוע הניפוש • אמר בקראט :אמנם הזקנים יקרה להם · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): . → NM 3:217.רוע הניפוש · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.خبث نفس ‣ despondency: Arab.רוע נפש • אמר אבקראט :כשלא יגר דם נדות האשה Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.61 (281): בעונותיו ולא יתחדש בה פלצות ולא קדחת אבל יקרה לה צער ועלוף ורוע נפש דע שהיא כבר . → NM 3:218.נתעברה
‣ I. asthma: Gr. ἄσθμα · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmeרוע הנשימה •וליותר גדולים יקרו מורסות הגרון ודחיית חוליות הצואר לפנים ורוע הנשימה digo, 3.26 (132): והולדת האבן במקוה והתולעים העגולים והדקים והיבלת התלויה וצמחים קשים באחורי האזנים . → NM 3:217–8.וטפטוף השתן והחזירים ושאר צמחים אבל ביותר אלו הנזכרים
/ Gr. δύσπνοια · Maimonides, Šarḥ fuṣūlرداءة التنّفس ‣ II. shortness of breath: Arab. אמר אבקראט :ואולם Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.31 (137): . → NM 3:217.הישישים הנה יקרה להם רוע הנשימה · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمرتعد ִ ‣ vibratory: Arab.נ ְרָעד ] • Part. Nifʿalרעד[ כשיהיה הכח חזק וגרם העורק קשה trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 4.37: .והצורך מכריח הרבה יהיה הדפק נרעד וכשיחסר אחד מאלו הענינים אז לא יהיה הדפק נרעד → NM 2:69. / Lat. subsultus tendinumاختلاج ַ ‣ twitching of muscles and their tendons: Arab.רַעד · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ואולם הרעד הנקרא בערבי איכתילאג׳ הוא התפשטות ha-Derakhim), bk. 1, ch. 24 (fol. 39b): . → NM 4:196.יוצא מן הטבע ויתחדש בכל האיברים אשר מדרכם שיתפשטו ‣ melancholic delusion: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’egרעת הליחה השחורה • ָרָעה אמר אבוקרט :פגרי החורף להביא על הגופים ha-Edomi (Sefer Agur), 3.22 (128) (fol. 55b): קצת המדוים אשר באו עליו בימי הקייץ פרצת קדחת רביעית נפח טחול אפיסת המים הרעים החולי היבש יציאת השתן במכאוב הזלת הבטן והדם וכאב היריכים פוקות מיני השעול וכאב המעי הגדול . → NM 3:219.והחולי המפיל רעת הליחה השחורה וכאב הגרון
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbonآفة ִ ‣ affliction: Arab.רעוַּע אמר המפרש :רוב מה שיארך זמן הנגע מפני ריעוע שהשיג העצם (Pirqei Abuqraṭ), 6.45 (337): . → NM 3:218–9.וכשיצא העצם הנפסד יתרפא וישאר המקום עמוק · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.و َه ْم ‣ error: Arab.רעיון נאמר בלי עיון • ַרְעי ֹון ופרקי אבקראט אלו יש מהם פרקים Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), introduction (13):
ְרִﬠיָפה
264
מסופקים צריכים לפירוש ומהם מבוארים בעצמם ומהם כפולים ומהם מה שלא יועיל במלאכת . → NM 3:175.הרפואות ומהם רעיון פשוט נאמר בלי עיון
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaنزف ‣ hemorrhage: Arab.רעיפת הדם • ְרִעיָפה ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.55 (fol. 217b): ולהשמר בעת המלאכה מרעיפת הדם שהיא תקרה הרבה ואם תקרה ראוי להרגיל מה שיפסיקנו . → NM 1:115.ולרפא החבורה עד שתבריא
· Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelرعاف ‣ nosebleed: Arab.רעיפת דם מן החוטם • א׳׳א :אבל העוברים השנים האלה לזמן הבגרות יבואו להם ben Samuel, 3.27 (133) (fol. 19a): . → NM 3:219.הרבה מאלו וקדחות ארוכות ורעיפת דם מן החוטם · Hippocrates, Aphorisms · trans.رعاف ‣ nosebleed: Arab.רעיפת דם מן הנחירים • אמר אבוקרט :ואמנם מי שיעבור אלו השנים ויקרב Nathan ha-Meʾati, 3.27 (133) (fols. 55a–b): שיצמח לו שער בגב הערוה הנקרא עאנה בערבי אז יקרה לו הרבה מאלו החליים וקדחות יותר . → NM 3:219.ארוכות ורעיפת דם מן הנחירים
· · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfارتعاش ְ ‣ tremor: a) Arab.רִעי ׁ ָשה ומתועלותיו גם trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b: . → NM 4:196.כן על דרך הסם שהוא מועיל מן הרעישה וחולשת הראות · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqرعشة b) Arab.אמר אבוקרט :מי שקרה לו בקדחת השורפת רעישה אז ערבוב השכל יתירנה raṭ), 6.26 (318): . → NM 3:220.ממנו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerقرقرة ַ ‣ intestinal rumblings: Arab.רַעםכשתאכל מזון ולא יקרה לך ממנו נפיחה ולא רעם ולא aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.55: –. → NM 1:187רפפות ולא שונגלוצו … אין ספק שבזה האסטומכא נתקבצה על המזון על דרך הרעש 8. ִ ‣ to suffer from a colic: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’egהְתר ֹוֵעַע ] • Hitpaʿelרעע[ שמת לבך לדעת מאשה אם היא הרה ואם לא ha-Edomi (Sefer Agur), 5.41 (261) (fol. 88a): . → NM 3:220.השקה אותה בעת שכיבה מים ודבש ואם יתרועעו מעיה לאות כי הרה / Gr. αἱμορραγέω ἐκرعف ‣ to have a nosebleed: Arab.הרעיף דם • ִה ְרִעיף ] • Hifʿilרעף[ τῶν ῥινῶν · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 4.74 . → NM 3:220.ואם הרעיף דם יהיה תכלית חליו עם זה במהרה לאלתר (211): ַ ‣ tremor: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 6.26רַעׁש → .טירוף הדעת אל הסובל קדחת דולקת ⟩ו⟨רעש באיברים אות רפואה הוא (318) (fol. 101b): NM 3:220–1. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.عالج ִ ‣ I. to practise: Arab.רֵּפא ] • Piʿelרפא[ המזון שהוא קשה להתיר והוא מזון הדברים שהם Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 20.62: עבים ודבקים כמו מזון בשר החזיר והלחם הטוב הנקי ושלא יתקרב בו שום טורח ויתמיד לעשות זה המזון ימהר לו החולי ממילוי כמו שמי שירפא הטורח ויתמיד להיות ניזון עם הירקות ומי השעורים . → NM 1:188.יפסיד גופו וימהר אליו הטיצי
‣ II. to purge: Lat. medico · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, הענינים המבושלים ראוי לרפאת ולהניע והפגים לא יניע בהתחלה אם אינם 1.22 (49) (fol. 6b): . → NM 3:221.הומיים והרוב באמת אינם הומיים
265
ְרפוָּאה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.خلخل ִ ‣ to loosen: Arab.ה ְרָּפה ] • Hifʿilרפה[ וכן הפעולות הנמשכות לאלו הכוחות הראשונות Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (23): והם אשר יקראום הרופאים הכוחות השניות כמו שתהיה הרפואה תקשה או תחליק או תרפה או . → NM 3:221.תקבץ
ַ.סם → הסם המרפה • ַמ ְרֶּפה • Part. Hifʿil ַ.סם → סמים מרפים ומחלחלים • ֻ.מ ְרָסא → מורסת הבשר הרפה • ָרֶפה / Gr. χαλαρός · Hippocrates, Aphorisms · trans.متخلخل ‣ porous: Arab.רפה הנקבים • אמר אבוקרט :מי שיהיה עורו מתוח נגוב וקשה הנה Nathan ha-Meʾati, 5.71 (291) (fol. 106a): . → NM 3:221.הוא ימות מבלי זיעה ומי שיהיה עורו רך ורפה הנקבים הנה הוא ימות עם זיעה ].שקה[ → השקה הרפואה • ְרפוָּאה ִ.ה ְׁשַּת ְּדלוּת → השתדלות הרפואה • ִ.הְתַע ְּסקוּת → התעסקות הרפואה • ‣ incarnative medicine: Lat. medicamen incarnativum · Bruno Lonרפואה מחברת •הרפואה gobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 21a–b: . → NM 1:25.המחברת כמו שאמר ב׳׳צ היא מה שמקבץ בין שני חלקים רחוקים ‣ detergent remedy: Lat. medicina abstersiva · Bruno Longobucco,רפואה מחליקה • ויש לך לדעת שהמכות Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 26b: . → NM 1:26.הנמסות הטריות צריכות רפואה מחליקה יותר מאותה שמניחין בשאר המכות ‣ a consolidative remedy: Lat. medicamen consolidativum · Brunoרפואה מתאימה • Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 21b: והרפואה המתאימה היא אותה שמיבשת שטח המכה עד שיעשה שם קליפה שישמרנה מן הדברים . → NM 1:41.המזיקים
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīأدو ية تحل ّل ‣ dissolving medications: Arab.רפואה מתירה • החולי שבעין הנקרא ברדה צריכה al-ṭibb· trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.25: לחיתוך וכן הטרי המקובץ בעין בחולי הנקרא אלכמנא ברוב תרופא ברפואה מתירה לא בדבר . → NM 1:172 (corr.).שמייבש יובש חזק כי הוא יריק הרוב ויקפיא הנשאר
ָ.נַתן → נתן הרפואה • ָ.עָׂשה → עשה הרפואה • ֲ.עִׂש ָ ּיה → עשיית הרפואה • ְׁ .שִת ָ ּיה → שתיית הרפואה • · Maimonides, K.علاج الحديد ‣ operative treatment: Arab.רפואות הברזל • רפואות • Plur. הדרך אשר תלך בה al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.43: תמיד הוא שתשתדל להריק ולהתיך מה שהוא יוצא מן הטבע ואם אי אפשר שישלם זה בסבת טבע האבר או בסבת שהעלה עלה שלא תבריא ותמגל כלומר שתסבב שישוב מוגלא אותו הדבר היוצא חוץ מן הטבע ותעפשהו ואם לא יצליח נחתכהו ונשרש אותו אם ברפואות הברזל ואם ברפואות . → NM 2:33.השורפות והכוות
‣ remedies which are known as restraining: Arab.הרפואות אשר יודעו במשככות • · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesالأدو ية التي تعرف بالردّاعة וכאשר הריקונו כל הגוף נשוב אל ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.3: . → NM 1:61–2.הרפואות אשר יודעו במשככות והדוחות בהתחלה
ְרִפי ָדה
266
· Maimonides, K. al-fuṣūl fīالأدو ية الحابسة ‣ binding drugs: Arab.הרפואות העוצרות • השלשול אם יקובל תועלת בו al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.28: אין ראוי שיפסק ואפילו במאכל אשר יש עמו כח מועט מעצירה וכל שכן הרפואות העוצרות כי → .אם יפסק תשוב הליחה הרעה למעלה ותוליד קדחת או מורסא בכבד ברוב או בשאר האברים
NM 2:73. · a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.رفائد ‣ pads: Arab.רפידות ְ ‣ Plur.רִפיָדה בהיות העצם נשבר תשים הרפידות טבולות ביין Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.65: → .קובץ ושחור וכל שכן בקייץ כי אתה אם תעשה בקיץ השמן או הקירוטי יתחדש באברים עיפוש NM 1:188. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), ואם כן יהיה כל מה שמקיף באבר ארבע דברים :הקשירה הנוגעת האבר והרפידות 15.69: . → NM 2:86–7.והקשירה אשר עליהן והחבישות · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibتخلخل ִ ‣ looseness: Arab.רְפי ֹוןיבא מהר לגב להיותו יותר קר לרוב העצמות שם ומיעוט bon (Pirqei Abuqraṭ), 5.69 (289): . → NM 3:222.הבשר והנשים יותר קרות מן האנשים והביא ראיה מרפיון הקודם מצמיחת השער שם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanكزاز ‣ shivers: Arab.רפיון האברים • → .והקשטור מועיל מרפיון האברים תועלת מבוארת ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.16: NM 2:87. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahاختلاج ְ ‣ palpitation: Arab.רָפפוּת הרפפות סבתו רוח עב כלוא במקום קשה לא ימצא מקום שיצא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.40: . → NM 1:188–9.ממנו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanاختلاج ִ ‣ twitching: Arab.רְפרוּף → .הרפרוף מתחדש בכל האברים שאפשר שיתפשטו ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 3.55: NM 2:87. / Gr. βορβορώδης · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathan haكدر ִ ‣ turbid: Arab.רְפ ִׁשיאמר אבוקרט :מי שירוק מבעלי המוגלא ויצא ממנו מוגלא לבנה Meʾati, 7.44 (396) (fol. 136a): . → NM 3:222.בבת אחת הנה הוא ישלם וימלט ואם יצא ממנו מוגלא רפשיית סרוחה הנה הוא ימות ַ.הָּגָרה → הגרת הזרע מבלי רצון • ָרצ ֹון · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenتهو ّع ‣ nausea: Arab.רצון קיא • ומי שיקרה לו השקוטומיאה מפני פי האסטומכא יקדים לו דפיקת הלב (Sefer ha-Peraqim), 6.34: . → NM 1:189.ורצון קיא · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferرصفة ‣ patella: Arab.רצפה ולו שני קצוות האחד מהם בשריי ויתדבק ברצפה קודם היותו יתר ha-Qanun), bk. 1 (fol. 28b): . → NM 4:196–7.והאחר קרומי יתחבר בקצה הפנימי מקצויי הירך · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alر َُّض ֻ ‣ to be crushed: Arab.רַצּץ ] • Puʿalרצץ[ירוצץ ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 23 (fol. 37a): . → NM 4:197.כל זה ויושם בשמן וירתיחהו על האש עד שיקח השמן כח הסמים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferخّد ַ ‣ cheek: Arab.ר ָ ּקה → .הפרק הששי בנתוח עצלי הרקה .הרקה יש לה שתי תנועות ha-Qanun), bk. 1 (fol. 44a): NM 4:197. ְּ .בִליָטה → בליטת הרקה •
267
ֶרֶתת
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt alتأليف ִ ‣ composition (of a remedy): Arab.רקּוַּחוהנה זכר גליאה ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 26.1: . → NM 1:68.בספר תחבולות הבריאות כי זאת הרפואה תהיה רקוחה על שלשה מינים · Ibn Sīnā, K. al-adwiyaجوارشنات , Plur.جوارشن ‣ stomachics: Arab.רקוחים • Plur. ואולם אשר בו רוע מזג חם al-qalbiya · trans. Anonymous (Sammim Libbiyim), fol. 133a: ובמזגים החמים והארצות החמות הנה לא יקל אליהם בהם ולא בשאר המרקחות והריקוחים החמים . → NM 4:197.אלא בעת ההכרח הנגלה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haنفَ ْ ث ִ ‣ expectoration: Arab.רקּוּקסכנג׳בין חזק החמיצות אם שינגב הליחות ויוסיף בדביקותם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 21.21: . → NM 2:87.והתלותם שיקשה רקוקם ֵ.ריקוּת → רקות / Gr. ἅιματος πτύσις · Maimonides, Šarḥنفث الدم ‣ hemoptysis: Arab.רקיקת הדם • ְרִקיָקה אמר אבקראטfuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.29 (135): : ואולם הבחורים הנה יקרה להם רקיקת הדם והשדפון והקדחות החדות וחולי הנופל ושאר החליים . → NM 3:222–3.אבל כי רוב מה שיקרה להם מה שזכרנוהו
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerرّوق ִ ‣ to purify: Arab.ה ְרִקיק ] • Hifʿilרקק[והרוח החיוניית בישרון האויר היוצא ולפתוח סתמי העור aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.15: ולנקות כלי הניפוש מן העובי ומן הדבקות ולפתוח סתמיהם ושיכניס בגופו דברים שירקיקו דם הלב . → NM 1:189.ויסירו העכירות מרוחו עם הרפואות
ָ.מק ֹום → מקום הרושם • ר ׁ ֶשם · Al-Zahrāwī, K.قمع ִ ‣ to restrain; to subdue; to suppress: Arab.ה ְר ִּתיַע ] • Hifʿilרתע[ al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), ומסגלתו שהוא מדקדק החלטים ומגיר השתן בדקות ומרתיע המרה bk. 27, fol. 137b, col. b: . → NM 4:197–8.הכרכומית · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaردع ‣ to repel; to restrain: Arab.הרתיע לאחור • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.87 (fol. 226b): והשתדלתי להרתיע לאחור המותר ההוא במה שנתתי על היד מן הסמים אחר הרקת הגוף ולא . → NM 1:116 (corr.).נרתע לאחור המותר
ַ.סם → הסם המרתיע • ַמ ְרִּתיַע • Part. Hifʿil
)ֶ ‣ rigor: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.46 (183רֶתת .נכר וידוע על כל סובל קדחת התמיד אם יקרהו קור ורתת והוא חלוש כי אות מות הוא (fol. 69b): → NM 3:223.
ש · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbاستنشق ָ ׁ ‣ to inhale through the nose: Arab.שַאף בהיות המותרות הניגרים מן האף מימיות בלתי trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.6: מבושלים היותינו מתקנים אותם יהיה בדברים אשר תטבול הראש כדי שיחמם המוח ועם הדברים . → NM 1:189.אשר תשאף ואשר יריק באוזן
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atشظايا ‣ fragments: Arab.שבבים ְׁ • Plur.שָבבואם taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.84 (fol. 224b): . → NM 1:116.עשתה רושם בעצם וחתכה ממנו שבבים ִׁ .שיבּוָּטא → שבוטא ִׁ .שֹּבֶלת → שבולת ‣ urethra: Gr. οὐρήθρα · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephשביל השתן • ְׁשִביל .מי שנולדה לו צמיחה בשביל השתן כשיבא לידי מורסא ויבקע מתרפא Delmedigo, 4.82 (219): → NM 3:223. ְׁ ‣ hernia: Lat. crepatura · Al-Rāzī, attr., On the Treatment of Small Children · trans.שִביָרה מהשבירה .כבר אמרנו למעלה בכמה פנים תקרה השבירה ועתה אין אנו Anonymous, ch. 22: → .צריכין לומר זולתי הרפואות ההכרחייות .ונאמר ראשונה תחבושת מועיל לילדים בשבירתם NM 2:181. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haشبكة ׂ ְ ‣ rete mirabile: Arab.שָבָכה ולכן נפרשה השבכה תחת המוח להחזיר הדם Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 62a): . → NM 4:198.השרייני והרוח בו ויתדמה במזג המוחיי אחרי הבשול · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbالشبكة المشيمية ‣ choroid plexus: Arab.השבכה השליית • ואחר נמתח מן החדר האמצעי · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 65b): אל שני החדרים המוקדמים ופוגע בעורקים הדופקים העולים שם ומתארג הקרום ⟩הידוע⟨ כשכבה . → NM 4:198.השליית בֶלת · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfذقن ‣ chin: Arab.שבולת הזקן • ִׁש ּ ֹ ונתינת הרבידות trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.96 (fol. 231a): . → NM 1:116.מתחת שבולת הזקן מועילות מן השחין הדק אשר בפה הנקרא בלשונם אל קלאע ַ.סם → הסם השובר רוח • ׁש ֹוֵבר ָ ׁ • Part.שַבר · Ibn al-Jazzār,انكسر ִ ‣ (lit., to be broken); to abate; to cease: Arab.ה ּ ׁ ָשֵבר • Inf. Nifʿal Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ואולם אשר יתערבב שכלם בסבת כאב המוח לבד הנה ערבובם יתוסף bk. 1, ch. 18 (fol. 26b): ויגדל מעט מעט ויתמיד בהם אחר מנוחת הכאב והשבר הקדחת ולא יפסק כלל כי החולי במוח . → NM 4:198.עצמו
ַ.סם → הסם המשבר הרוח • ְמ ׁ ַשֵּבר • Part. Piʿel ֲ.ה ׁ ָשָבה → השבת השברים • שברים ֶ ׁ • Plur.שֶבר / Gr. πόνος · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnكلال ִׁ ‣ pain: Arab.שָּבר ֹון אמר אבקראט :מי שמצאהו קדחת ארוכה הנה יקרה לו Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.44 (181): . → NM 3:223.אם יציאות ואם שברון בפרקיו / Gr. διεστηκώς · Maimonides,متشت ّت ְ ‣ heterogeneous: Arab.מֻׁשָּבׁש ] • Part. Puʿalשבש[
269
ִשׁ ָדּפוֹן
אמר Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.33 (385): . → NM 3:145.אבקראט :מי שהיה שתנו משובש יורה כי בגופו צער חזק · Galen, attr., Prohibition of Burial · trans.جامع ָ ׁ ‣ to have sexual intercourse: Arab.שַגל והמין האחר הוא מפני Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 109: אכילת המטעמים אשר לא נאכלו מזמן ארוך כמי שחסר לו לחם ימים רבים ואחר אכלו או מפני . → NM 4:198–9.המשגל שעמד זמן ארוך ואחר שגל
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Mosesهذيان ִׁ ‣ raving: Arab.שָּגע ֹון מורסת הראש במאמר ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): → .מוחלט היא מורסא חמה תקרה בקצת קרומות המוח ישיגהו תמיד צער ושגעון וערבוב השכל NM 4:199; cf. Sefer ha-Yosher (Ms. Oxford, Bodleian Library, Opp. 180 (cat. Neubauer .השער מן מילאוקוניא הוא החולה השגעון 2134), fol. 7b): · Ibn al-Jazzār, Zād alالوسواس السوداوي ‣ melancholic delusion: Arab.השגעון השחור •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, וכבר זכר גאלינוס שכל הערבובים נמשכים אחר הליחות החדות העוקצות ch. 18 (fol. 26b): ואין דבר מהם שתהיה הסבה בו ליחה קרה זולת הערבוב אשר יקרא השגעון השחור והוא בערבי . → NM 4:199.אלוסואס אלסודאוי
.תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומות לפיות השדים • ׁ ָשַד ִים ָ ׁ • Dualשד .תּ ֹוֶסֶפת → התוספות הדומים בשני ראשי השדים •
ָ ׁ .שַדף → )ָ ׁ (Pass. Part.שדוּף · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemبر ّي ׂ ָ ‣ wild: Arab. ש ִדי השדיים מכל מיני האפונין Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 126b, col. b: . → NM 4:199.פעולותיהם יותר חזקים מן הפרדסיים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahسقيم ָ ׁ ‣ ill: Arab.שדוּף ָ ׁ • Pass. Part.שַדף אבל כשיהיו אותם האברים שדופים החולי לקח חוקו מעצם הגוף Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 8.14: והפחד עליו מרובה ואי אפשר שיתרפא החולה עד שתשוב אל האברים השרשיים כחם המיוחד . → NM 1:190.בהם
/ Gr. ἀναλίσκομαι · Maimonides, Šarḥذبل ִ ‣ I. to waste away: Arab.ה ְׁשַּתֵּדף • Hitpaʿel אמר אבקראט :מה fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.14 (41): שהיה מן הגופות בגדול הנה החום הטבעי בו בתכלית מה שיהיה מן הרבוי ויצטרך בעבור זה מן המזון ליותר ממה שיצטרך אליו שאר הגופים שאם לא יאכל מן המזון מה שיצטרך אליו ישתדף . → NM 3:224.גופו ויחסר
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ذبل ‣ II. to wither: Arab. ואם תקרה הזמורה Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.64 (fol. 220a): לכל הכיסים ראוי להוציא אחד מן הבצים מן הכיסים פן תעדר הביצה מזון מפני חתוך הכיסים . → NM 1:116.ותשתדף ולא יהיה בה תועלת
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanضامر ִ ‣ meager: Arab.מ ְׁשַּתֵּדף • Part. Hitpaʿel ויש at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125b, col. a: ממנו מין שלישי דק משתדף עב מעט הלובן לא נתבשל בשבלים כל צרכו וזה המין מגונה מאד לא . → NM 4:199–200.יאות לעשות ממנו שרף ולא לחם כלל
· a) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-سّل ִׁ ‣ phthisis: Arab.ש ָ ּדפ ֹון
שדפוני
270
→ .וקרבת החתולים ועורותיהם מוריש הצמוק והשדפון Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.44: NM 2:87. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), אמר אבקראט :ואולם הבחורים הנה יקרה להם רקיקת הדם והשדפון והקדחות 3.29 (135): . → NM 3:224.החדות וחולי הנופל ושאר החליים אבל כי רוב מה שיקרה להם מה שזכרנוהו ַ.קַּדַחת → קדחת השדפון • ַ.קַּדַחת → קדחת שדפונית • שדפוני .חוּט → חוט השדרה • ִׁש ְדָרה .מחיות → מוחיות השדרה • ֵ ׁ .שֶפל → שפל השדרה • ַּ.תְחִּתית → תחתית השדרה • / Gr. χωλόομαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūlعرج ‣ to become lame: Arab.שב חגר • ]שוב[ אמר אבקראט :מי שקרהו Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.60 (352): –. → NM 3:79כאב הירך זמן גדול והיתה ירכו נוקעת הנה כל רגלו תצמוק וישוב חגר אם לא יכוה 80. ַ.י ִין → יין מבושל עד ששב כדבש • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerعو ّد ֵ ‣ to accustom: Arab.ה ִׁשיב • Hifʿilכשירצה האדם לרומם קולו ראוי לו שישיב רוחו ויפתח aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 7.51: . → NM 1:190.פיו מאד עד שיכנס בו אויר מרובה ירחיב הגרון ויהיה הקול גדול ָ ׁ .שַבר → )ׁ (Part.ש ֹוֵבר ֶ.עֶצם → העצם השוה • ׁ ָשֶוה ֶּ.כֶלב → כלב שוטה • ׁש ֹוֶטה ⟩ · Al-Zahrāwī, K.ذو⟨ المالنخوليا ‣ [those suffering from] melancholy: Arab.שוטים • Plur. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), בשר התיש המוכלח מגונה המזון מוליד דם שחורי ומביא מתמידו אל bk. 27, fol. 143a, col. a: חליים שחוריים וכל שכן מי שהוא מעותד להם כגון השוטים והנכפים ואל השחין הערום ודומיהם . → NM 4:200.מן החליים הרעים
ָ ׁ .שַכן → )ׁ (Part.ש ֹוֵכן ִ.קּׁשוּר → קשורי השוליא • שוליא ָ ׁ .שַמע → )ׁ (Part.ש ֹוֵמַע · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferناظر ׁ ‣ pupil: Arab.ש ֹוֵמר המים אחר שירד ויפחות מפני השומר ראוי שתחזיק אותו עם המחט שעה ha-Peraqim), 15.30: . → NM 1:190.גדולה במקומות אשר ירצה שינוח בו כדי שיתאחז בו ֻׁ.שְמ ְׁשָמִני → שומשמני ִ.איָלן → אילן השועל • ׁשוָּעל ֶ.א ׁ ֶשְך → אשכי השועל • .חִֹלי → חולי השועל • ַ.מ ְדֶוה → מדוה השועל • ָ ׁ .שַער → )ׁ (Part.ש ֹוֵער ָ ׁ .שַקד → )ׁ (Part.ש ֹוֵקד
ְשִׁחין
271
‣ שור הבר • ׁש ֹורwild cow (ox): Arab. · البقر الوحشيةAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 143b, col. a: וכן צריך לעשות בכל בשר עב כבשר שור הבר. → NM 4:200. ׂ (Part.) → ָׂשַרף. ש ֹוֵרף ( ׁש ֹוֵרץPart.) → ׁ ָשַרץ. ֻׁשָּתפוּת → שותפות. ( ׁש ֹוֵתתPart.) → ׁ ָשַתת. ‣ ׁ ָשחוּןulcerous: Lat. vulneratus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 5.23 (243) (fol. 80b): ובארישפילא הבלתי שחונה כי הוא מזיק לשחונה. → NM 3:224–5. ַמָּטה → למטה משחוס החזה • שחוס. ‣ שחוסיcartiliginous: Arab. · غضروفيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 35b): העצה מחובר מחוליות שחוסיים אין תוספות אליהם. → NM 4:201. ׁ ָשחֹר → שחור. ְׁשחָֹרה → שחורה. ‣ ְׁשח ֹו ִריblack bilious; melancholic: Arab. · سوداويAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131b, col. b: שכר התמרים עב מוליד דם שחורי. → NM 4:201. • ִּבְלבּוּל → הבלבול השחורי. • ִּבְלבּוּל → בלבול השכל השחורי. • ְּדָאָגה → הדאגה השחורי. • ִה ְׁשתּ ֹוְממוּת → ההשתוממות השחורי. ַּתַחת → תחת השחי • ׁ ֶשִחי. ‣ ְׁשִחיָטהangina: Arab. ذبحة/ Gr.κυνάγχη · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.10 (230): מי שקרתהו שחיטה הנקרא אסכרה:אמר אבוקרט ואם יעברם יחזור להוצאת מוגלא.וימלט ממנו ונטה החומר אל ריאתו הוא ימות בשבעה ימים. → NM 3:225. ‣ השחיי • שחייthe axillary vein: Arab. · الابطيIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 34b): והשני ישתלח אל מקום כפל הקוברי בנראה של הזרוע ויתערבו בו שעיפים מן השחיי. → NM 4:201. ‣ ְׁשִחיןpustule: Arab. بثر/ Gr. ἐξανθήμα · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 42b): תאר עגולים שלישיים לבנים מועילים מן הנגעים והקצידא והשחין וכבר נסיתים. → NM 4:202. • ‣ שחין דקI. aphthae: Arab. قلاع/ Gr. ἄφθα, Plur. ἄφθαι · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141a, col. a: ומזיקים אל הדרדני ומחדדים שחין דק בפה ומולידים האפר בעינים. → NM 4:202. ‣ II. pustules: Arab. بثر, Plur. · بثورa) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan attaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 147b, col. a: קום החלב משלשל המרה הכרכומית ומועיל מן הבהק והגרב והשחין הדק. → NM 4:202. b) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac
ְשִׁחיָקה
272
יתחדש בגוף שחין דק מכוער מחמרים (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.55 (fol. 208b): . → NM 1:116–7.קרים עבים נפסדים / Gr. ἄφθα, Plur. ἄφθαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūlقلاع ‣ aphthae: Arab.השחין אשר בפה • ואולם בשנים הנה יקרו Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.24 (130): אלו החליים :בילדים הקטנים בעת שיולדו יקרה להם השחין אשר בפה והקיא והשעול והיקיצה . → NM 3:225.והפחד ומורסת הטבור ולחות האזנים · Hippocrates, Aphoالقروح التي تسعى ‣ herpes: Arab.השחינים המתרחבים • שחינים • Plur.והוא מהיותר נאות שבדברים לשבר risms · trans. Nathan ha-Meʾati, 5.22 (242) (fol. 90b): העצמות וכ׳׳ש לאותם שהם ערומים מבשר ויותר מיוחד מזה לעצמות הראש ובכל מה שהמיתו . → NM 3:225–6.הקור או השחינו ולשחינים המתרחבים
) ‣ aphthae: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.24 (130שחיני הפה • . → NM 3:226.ובשנים אלו לקטנים הילדים הנולדים מחדש שחיני הפה (fol. 47a): · Maimonides, Šarḥ fuṣūlسو يق الجر يش ‣ coarse meal: Arab.שחיקת הגריסים • ְׁשִחיָקה מי שהיה לו קדחת ויצלול בשתנו Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 7.31 (383): . → NM 3:227.שמרים דומים לשחיקת הגריסים יורה על אורך החולי ַ.סם → הסם המשחין • ַמ ְׁשִחין ] • Part. Hifʿilשחן[ ,مسلول ‣ people suffering from phthisis: Arab.משוחפין ְ • Plur.מֻׁשָחף ] • Part. Puʿalשחף[ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov benمسلولين Plur. ומתועלתיו על דרך הסם כי כשיעשה Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 125b, col. b: ממנו שרף מבושל היטב ויורגל בשמן שקדים מתוקים או בחמאה יועיל למשוחפין ובעלי השעול . → NM 4:108.היבש
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.سّل ַ ׁ ‣ wasting: Arab.שֶחֶפת כשיהיה השעול וחלי Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.24 (fol. 205b): . → NM 1:117.הריאה מלחויות קרות ולא תהיה אל החולה קדחת ולא שחפת ויהיה החלי ישן ִּ .בְלבּוּל → בלבול הראש השחור • ׁ ָשחֹר ִ.עגּוּל → העגול השחור שבבשר • ָ.רָעה → רעת הליחה השחורה • ִׁ .שָּגע ֹון → השגעון השחור • · Galen, De inaeسوداء ְׁ ‣ melancholy (i.e., black bile): Lat. melancolia / Arab.שחָֹרהוהאבר גם כן quali intemperie · trans. David Caslari (Sefer Roʿa Mezeg Mitḥallef ), 4.3: אשר בו המורסא או הוא קרוב לאברים אשר הם רבי הדם או רחוק מהם ועוד כי הדם שתגבר בו . → NM 2:170.האדומ׳ או השחורה או הליחה או הרוח
ִּ .בְלבּוּל → הבלבול הקורה מן השחורה • .חִֹלי → חולי השחורה • ַּ.תֲחלוּא → תחלוא השחורה • · Maiمسلول ‣ suffering from phthisis: Arab.מושחת מחולי • ֻמ ְׁשָחת ] • Part. Hofʿalשחת[monides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.10 (116): . → NM 3:אמר המפרש :להיותו קר יבש מתחלף המזג הנה הוא יזיק המושחתים מחולי מאד 146. ָ ׁ .שַטח → )ָ ׁ (Pass. Part.שטוַּח
ְשִׁטיָחה
273
‣ ְׁשטוּתI. delirium; delusion; mental confusion: a) Arab. · وسواسAl-Rāzī, K. alManṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer Almansur), Bet 12 (20): חם יבש מאד:בלאדור יועיל מן החליים הקרים ⟩ו⟨השכחה אלא שהוא ישרוף הדם ואפשר שיעורר שטות. → NM 2:19. b) Arab. · اختلاطMaimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.53 (345): אין ממיני השטות דבר טוב והיותר רע מהם מה שהיה עמו הקדמה להלחם וחטיפה והוא השטות. → NM 3:226–7. c) Lat. desipientia · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.53 (345) (fol. 43b): השטות עם שחוק הוא בטוח אבל אותו אשר עם אבל הוא כבד:א׳׳א. → NM 3:226. ‣ II. melancholy: Arab. · مالنخولياAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.11 (fol. 204a): שער י׳׳א כשתהיה סבתו לחויות נפסדות ולחה לבנה עבה ראוי לכוותו הכויות אשר זכרתי.בכוית השטות בבעל הפלג. → NM 1:117. ‣ III. rabies: Arab. · ك َل َبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 13.1: הכלב בטבעו קר ויבש גוברת עליו מרה שחורה ולשפעת הליחה הזאת השחורית בו והיותה גוברת עליו תתעפש ותכלול הפסדה כל גופו ויוציאהו זה אל השטות. → NM 1:69.
‣ ׁ ָשַטחto plaster; to rub; to smear: Arab. · طلىIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 1 (fol. 6b): או יקח רודא מדברית או גרעיניה וישחק בחומץ יין ויטוח בו או יטוח בליברוס לבן או שחור או בשל ניטרי אחר שישחק בחומץ יין וישטחהו עליו שעה אחר שעה ואחר כך יקנחהו במטלית. →
NM 4:203. • Pass. Part. ‣ שטוח על ערפו • ׁ ָשטוַּחsupinated: Arab. · باطحIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50b): ואם יעזרהו עצל הבוהן אשר נזכיר אחר זה ישלם הפוך הכף שטוח על ערפו. → NM 4:202. • Hifʿil ‣ ִה ְׁשִטיַחI. to expand: Arab. · بسطIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 48a): אלו הם העצלים המשטיחות. → NM 4:203. ‣ II. to rejoice: Arab. · بسطMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.32: לחשב בדברים המשמחים משטיח הנפש ומזרזה ויתפשט בזה החום הטבעי. → NM 2:87. ‣ III. to spread: Arab. · طلىAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.49 (fol. 208a): ואחרי כן לרפאתה בקמח עדשים עם שמן ורד ועלי לשון טלה ודם יונה ודם תחמס מכל אחד חלק שוה ולערב את הכל ולהשטיחם על בגד ולתתו על המקום עד שיבריא. → NM 1:117.
• ‣ השטיח על ערפוto supinate: Arab. · بطحIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 49b): ואמנם המשטיח לקנה על ערפו הוא זוג אחד נפרד ומונח מחוץ בין שני הזנאדים. → NM 4:203. ‣ השטיחה על העורף • ְׁשִטיָחהsupination: Arab. · ب َْطًحIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 50b): ואלו המקבצים והמפשיטים הם בעצמם פועלים הקבוב והשטיחה על העורף. → NM 4:203.
ָשָׂטן
274
ֶ.זֶבל → זבל שטן • ָ ׂ שָטן · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfشظية (Aram.) ‣ splinter: Arab.שיבא ואם יפרד מן · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.6 (fol. 234b): . → NM 1:118.העצם ִשיַבּא ותהיה עוקצת מתחת העור ראוי לבקע עליה ולהסירה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liشب ّوط ִׁ (Aram.) ‣ fish of uncertain identity: Arab.שיבּוָּטאman ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, החשוב יותר ממיני הדג הוא המין הנודע בשבוטא הנקרא אצל המצריים אל fol. 149b, col. b: . → NM 4:203–4.בלטי ִׁ .שלּוַּח → שילוח · Ibnسعط ‣ to be applied as an errhine: Arab.הושם בנחיריו • הושם ] • Hofʿalשים[ al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat haויושם בנחיריו מיץ מברילה עם חלב אשה ילדה בת ושמן Derakhim), bk. 1, ch. 10 (fol. 15b): . → NM 4:204.ורדים או שמן ויאולד ִׁ .שנּוּי → שינוי ִׁ .שעוּר → שיעור ֵׂ.שָער → שיער ִׁ .שפּוַּע → שיפוע ִׁ ‣ lethargus: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.30 (136) (fol. 49b):שְכָחה ובאותם אשר על אלו השנים יקרה אשמא ופלברשין ומורסת הריאה ופרנשין ושכחה וקבשו׳ . → NM 3:227.ואדומה ודיאריאה ארוכה וזחיר וחלקות הבטן וטחורים
ְׁ ‣ alleviation: Lat. sedari · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benשִכיָבה ואותות המורסא הקשה הוראה עליה שכיבת הכאב וקושי Samuel (Sefer Keritut), fol. 79a: . → NM 1:40.מתרבה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferسكون ְׁ ‣ rest: Arab.שִכיָנה אבל מי שהוא ישן ויש בו שכרות או טורח חזק או חולשה הוא ירפה כל אברי ha-Peraqim), 1.27: → .גופו בתכלית הרפיון וישיב המושקולי בצורה הממוצעת ויהיה שוכן שכינה שלמה בהיותו ישן NM 1:191. ְ .רפוָּאה → הרפואות אשר יודעו במשככות • ְמ ׁ ַשֵּכך ] • Part. Piʿelשכך[ ִּ .בְלבּוּל → בלבול השכל • ֵ ׂ שֶכל ִּ .בְלבּוּל → בלבול השכל השחורי • ].ערבב[ → התערבב השכל • ִ.ע ְרבּוּב → ערבוב שכל • ַ.קַּדַחת → הקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Josephترقوة ֶ ׁ ‣ collarbone (clavicle): Arab.שֶכם פרק י׳׳ו בנתוח השכם .השכם עצם מונח על כל אחד Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 12a): . → NM 4:204.משני צדי עליון החזה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerساكن ׁ ‣ motionless: Arab.ש ֹוֵכן ָ ׁ • Part.שַכןורוב אברי הפנים יתנועעו ברצון והעצמות שוכנות ואינם aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.15: . → NM 1:190.צריכים ליתרים .ע ֹוֵרק → עורקים שוכנים •
ִשְׁל ָיה
275
[ • ]שכרPart. Puʿal ‣ ְמֻׁשָּכרdrunk; intoxicated: Arab. · مخمورIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 19 (fol. 29a): וראוי שיתרפא מזה אחר שיעיין שאם היה המשוכר בעל מזג חם נשים על ראשו שמנים קרים. → NM 4:109. ‣ ִׁשָּכר ֹוןintoxication: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 24: וראוי לו שלא ידחה האכילה כאשר תבא התאוה אם לא שתהיה התאוה כוזבת כאשר התעורר בשכרון לבעלי הקבסא. → NM 4:204. [ • ]שכשךPart. Puʿal ָחָלב → החלב המשוכשך • ְמֻׁשְכ ׁ ָשך. ‣ השלב הארוכיי • ׁ ָשָלבthe longitudinal suture: Arab. · الدرز الطوليIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): ויהיה השלב הרחבי באמצע הרוחב מן האוזן אל האזן כמו שהשלב הארוכיי באמצע האורך. → NM 4:204. • ‣ השלב הקלפייthe squamosal suture: Arab. · الدرز القشريIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29b): ושני הגדרים אשר ימין ושמאל הם העצמות אשר יש בהם האזנים הנקראים אלחגריין כלומ׳ האבנים לקשים כאבן ונאחז כל אחד מהם מלמעלה השלב הקלפיי. → NM 4:205.
• ‣ השלב הרחביthe transverse suture: Arab. · الدرز العرديIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): ויהיה השלב הרחבי באמצע הרוחב מן האוזן אל האזן כמו שהשלב הארוכיי באמצע האורך. → NM 4:205. • Plur. ‣ שלביםcranial sutures: Arab. شأن, Plur. · شؤونIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 28b): ולכמו התבנית הזה יש שלבים ג׳ אמתיים ושני שלבים כוזבים. → NM 4:205. ‣ ׁ ַשְלֶהֶבתI. heat: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.65 (202) (fol. 75a): דמה לעלות שלהבת בקרב העליון ואפיסת הלב עם קדחת אות רע הוא. → NM 3:227. ‣ II. temperature: Arab. · لهيبIbn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.4: וכאשר שככה שלהבת האבר החולה נחבשהו קודם שישוב ירוק. → NM 1:69. ( ׁ ָשלוַּחPass. Part.) → ׁ ָשַלח. ‣ שילוח הדם • ִׁשלּוַּחhemorrhage: Arab. · انبعاث الدمMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 15.41: יכריחנו העניין אל הכויה בהיות שילוח הדם בעבור חולי שנפל באבר או בעבור עיפוש שקרהו. → NM 1:191. ( ׁ ָשלוּקPass. Part.) → ׁ ָשַלק. ְׁשל ׁ ָשה → ׁ ָשל ֹוׁש. ְׁשל ׁ ָשה → שלושה. • ׁ ָשַלחPass. Part. ‣ שלוח מן • ׁ ָשלוַּחcoming from: Arab. · منبعث منIbn al-Jazzār, Zād almusāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 17: ואם היה החולי מן המוח והורה על זה המופת אשר הקדמנו או מפני העצב השלוח מן המוח אשר יעבור בו כח התנועה אל הלשון נצוה החולה שישתה הגיראש הגדולות אשר דרכם לנקות המוח. → NM 4:205.
‣ ִׁשְלָיהafterbirth (fetal membranes, placenta, umbilical cord); chorioid plexus; chorion: Arab. · مشيمةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer
שליי
276
→ .והנוטה אל האצילי ושני הנרדמים מקום שיתפרדו בשבכה ובשליה ha-Qanun), bk. 1 (63a): NM 4:205–6. ְׂ.שָבָכה → השבכה השליית • שליי ַ.קַּדַחת → קדחת חצי שלישית • ְׁשִלי ִׁשי ַ.קַּדַחת → קדחת שלישית • ֹּ.כַח → הכח המשליך • ַמ ְׁשִליְך ] • Part. Hifʿilשלך[ · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.نمى ָ ׁ ‣ I. to grow [together again]: Arab.שֵלם אמר אבקראט :כאשר נחתך דבר מן העצם Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.28 (380): . → NM 3:228.או מן האליל לא ישלם ‣ II. to reach a crisis: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), אמר אפוקרט :שלמו ימי המדוים האלה לקץ ארבעה זמנים זמן ראשון 3.28 (134) (fol. 57b): ארבעים יום שני לקץ שבעה חדשים שלישי לשבע שנים שנת צמיחת הזקן לאנשים ולנשים בעת . → NM 3:227–8.נדתם
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerاشتمل على ‣ to contain: Arab.שלם על •המאמר הראשון ישלם על פרקים יהיו נתלים aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), introduction: . → NM 1:191.בהנחת המלאכה כלומר צורת אברי גוף האדם ופעולותיו וכוחותיו ִ .זיָעה → זיעה שלמה • ָּ.בָׂשר → הבשר השלוק • ׁ ָשלוּק ָ ׁ • Pass. Part.שַלק ‣ dyatrion pipereon: Lat. dyatrion pipereon · Ibn Sīnā, K.שלשת הפלפלין • ְׁשל ׁ ָשה al-adwiya al-qalbiya · trans. Anonymous (Sefer ha-Refuʾot ha-Libbiyot), fol. 252a: והרופאים הסכלים עדיין חושבים שיש למטרודיטוס ולתריאק חום גובר ומפני זה בורחים לתת ממנה שעור חצי זהוב ואמנם לא יהיו נסוגים מלתת ד׳ זהובים מהדיאסימינום ומרקחת שלשת . → NM 4:164 (corr.).הפלפלין
· a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.إسهال ִׁ ‣ purgation: Arab.שְלׁשוּל וירגיל להכנס במרחץ Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 2, ch. 1 (fol. 41b): . → NM 4:206.אחר נקוי הגוף אם בהקזה או בשלשול b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), לא תקרר ולא תרתיע המורסא הנקראת חמרא עד שיורק כלל הגוף בשלשול הבטן 3.110: . → NM 2:88.ברפואה מוציאה האדומה ן ט ‣ diarrhea: Lat. fluxus ventris · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillelשלשול הב • → .בשלשול הבטן שנוי הציאות מועיל אם לא ישתנו לרע ben Samuel, 2.14 (66) (fol. 9a): NM 3:228. · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.اختلاف دم ‣ dysentery: Arab.שלשול )ה(דם • אמר אבקראט :ואולם בזמני השנה אומר כי Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.11 (117): כשיהיה הסתו מעט מטר צפוני ויהיה האביב ממטיר דרומי יתחייב בהכרח שיתחדשו בקיץ קדחות → .חדות וקצידה בעינים ושלשול דם ורוב מה שיקרה שלשול הדם לנשים ולבעלי הטבע הלח
NM 3:228. ‣ dysentery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferשלשול עם דם • חרדת השלשול עם דם אם יהיו תוצאות הדם מתולדת המרה Agur), 4.24 (161) (fol. 64a): . → NM 3:229–30.השחורה הוא אות רע
277
ָשִׁמיר
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.هيضة ‣ cholera: Arab.שלשול היוצא הקיא • אמר אבוקרט :מי שעבר אלו השנים יקרה לו נזילה Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): על הריאה וחולי הצד וחולי הריאה ושכחה והקדחת אשר תהיה עמה התעורה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל וקדחת השורפת ושלשול היוצא הקיא ושלשול הארוך וגרידת המעים וחליקות . → NM 3:229.המעים והתפתח פיות העורקים ממטה
· Maimonides, Šarḥسحج الأمعاء ‣ I. abrasion of the intestines: Arab.שלשול )ה(מעיים • אמר המפרש :שינוי הדם fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 6.3 (295): בהיותו עם שלשול המעיים הנק׳ סחג׳ פונט ויאריך יוסיף לחפור בעומק האיברים וישוב נגע בעל . → NM 3:229.עיפוש והכאב באצטומ׳ עם השיתוף ויקח בה ההזק
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥenزحير ‣ II. tenesmus: Arab. אמר בקראט :כשיתחדש באשה ההרה שלשול מעיים הנק׳ (Pirqei Abuqraṭ), 7.27 (379): . → NM 3:229.בערבי זחיר תהיה סבה להיותה מפלת / Gr. χολέρα · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaهيضة ‣ cholera: Arab.שלשול וקיא • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 136a, col. a: ויש פחד מן הפטריות שאינם ממיתים שלא יקרה מהן חניקה וגנוח ועלוף וקרירות הידים והרגלים . → NM 4:206.ועל הרוב ירדוף אותן שלשול וקיא חזקים
ַ.סם → הסם המשלשל • ְמ ׁ ַשְל ׁ ֵשל ] • Part. Piʿelשלשל[ ָ.קֶנה → הקנה השמאלי • ְ ׂ שָמאִלי ָ ׁ .שַמר → )ָ ׁ (Pass. Part.שמוּר · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymousمباشرة ִׁ ‣ observation: Arab.שמּוּׁש וכן ידע בקלות לאורך שמושו את האנשים ובצורה ההיא הנרשמת (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): → .בשכלו איך ישתמש בכלים ההם ר׳׳ל המזונות והסמנים ושאר הכלים .זה צריך אל זמן ארוך NM 3:230. ‣ to suffer from lientery: Hippocrates, Aphorismsהשמט הבטן • ִה ּ ׁ ָשֵמט ] • Inf. Nifʿalשמט[ דרך הבטן להשמט אל תשקהו · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur), 4.12 (149) (fol. 61b): . → NM 3:230.להקיאו · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haخلع ֶ ׁ ‣ dislocation: Arab.שֶמטוכפי זה המשל כשיהיה בפרק מן הפרקים הגדולים שמט Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.46: . → NM 2:88.עם שחין נרפא השחין עד שיבריא ואע״פ שאי אפשר שהשמט יחבש אחר זה · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfخ َل ْع ְׁ ‣ dislocation: a) Arab.שִמיָטה שער מ׳ בכוית trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.40 (fol. 206b): שמיטת הירך .לפעמים תשתפכנה לחויות עבות אל כף הירך ותהיינה סבה לצאתו ממקומו .ואות . → NM 1:118.השמיטה אורך השוק האחד על חברו כשיוקש אחד אל אחר ك b) Arab. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovف ّ השמיטה הוא צאת פרק מן ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 3.23 (fol. 237a): . → NM 1:118.הפרקים ממקומו ָ.מק ֹום → מקום השמיעה • ְׁשִמיָעה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atالحديد الهندي ָ ׁ ‣ I. Indian iron: Arab.שִמירוכשיתגלה taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.19 (fol. 211b): → .ויראה בו הפסד או שחרות ראוי לגרדו בכלי כזה ויקרא העץ הראש ראוי לעשותו משמיר NM 1:118.
ְשִׁמי ָרה
278
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemفالوذ ‣ II. steel: Arab. והצלוי בחלוקי אבנים או Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. a: . → NM 4:206.בחתיכות השמיר עד שתכלה מימיותו יעזור על עצירת הבטן · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.حمية ְׁ ‣ I. diet: Arab.שִמיָרה והנה תועילהו גם כן הכויה ויתמיד Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.5: השמירה ויעזוב התערובות במאכלים וכבר שאלו לגאליה מה היא הרפואה היותר גדולה? אמר . → NM 1:69.המעצור b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), ראוי שיהיה נזהר כל מה שאפשר בשאר מיני ההרקות במי שעניין גופו יהיה חלק ורך 13.38: ובעל בשר ואספוגי ומהר ניתך .וכן מי שנתרבה בו השומן והרזון ויהיה הרקת אילו בשמירה הממוצעת והחפיפה והקרישטירי המחליקים והנטילות והתחבושות ובעשיית השיאף . → NM 1:192.ובמרחץ ותקיז מי שעניינו כן לפי מה שיורוך בו ענייני החולה
· Maimonides, Šarḥاحتياط ‣ II. a precautionary (prophylactic) measure: Arab. זה מבואר למי fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.47 (339): . → NM 3:230.שיצטרך אליו על צד השמירה כמו שיעשו הבריאים תמיד ַ.הְנָהָגה → הנהגת השמירה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haحمية ‣ diet: Arab.שמירה והנהגה •ויהיה הרקת אלו בשמירה ובהנהגה השוה ובחפיפה וחוקן Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 13.38: . → NM 2:88.הרך ויציקת הדברים המבושלים והתחבושות והנחת הפתילות למטה ובמרחץ ַ.מֲעָבר → מעברי השמירה • · Ibn Zuhr, Regimen ofكرب ;كأبة ִׁ ‣ affliction; distress; grief; sadness: Arab.שָּממ ֹון Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 12: ואולם הטחול הוא כלי השחוק כמו שאמ׳ פיתגורש לפי שהוא ינקה הדם השחור וכאשר לא ינוקה . → NM 4:207.ממנו יזון הלב בדם שחור עכור ויחודש ממנו השממון
)ָ ׁ ‣ thick: Lat. pinguis · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 4.76 (214שֵמן . → NM 3:230.א׳׳א :אותם ששתנם שמן ויש בו כסובין יש להם גרב בשלפוחית (fol. 29b):
· ] / Gr. το ὀμφάκινον [ἔλαιονالز يت الأنفاق ‣ oil from unripe olives: Arab.שמן טוב • ׁ ֶשֶמן Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ויהיה מזונו צלי קדר וצלי אש וכרוב מבושל בבשר צאן או כרוב שלוק ha-Derakhim), fol. 29b: . → NM 4:207.מתוקן במוריס ושמן טוב ָ.עָצב → העצב השומע • ׁש ֹוֵמַע ָ ׁ • Part.שַמע ָ.עָצב → העצב אשר בו ילך השמע • ׁ ֵשַמע · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnحّدد ָ ׁ ‣ to investigate: Arab.שַמר וכבר נסינו זה פעמים רבות לא ימנו ומצאנו אותו מועיל Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.23 (50): תועלת חזקה ולא נודע בכאבים החזקים המופלגים רפואה יותר חזקה ויותר מופלגת מן ההרקה עד → .שיקרה העילוף אחר שישמור וידע אם ראוי שיוקז עורק או יעשה השלשול עד שיקרה העלוף
NM 3:231. / Gr. βεβαίαν καὶ ἀσφαλῆ · Galen, De diebusصحيح ָ ׁ ‣ trustworthy: Arab.שמוּר • Pass. Part. decretoriis · trans. Shimshon ben Shlomo (Qibbuṣei Maʾamarei Galenus bi-Yemei ha. → NM 2:173.והבחראן השמור הוא הבחראן שיובטח עמו שהחולי לא ישוב Buḥran), 18:
279
ָשׁ ָנה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.باشر ִׁ ‣ to attend to: Arab.שֵּמׁש ] • Piʿelשמש[ וידוע כי ידיעת זה החלק השביעי כלו ושמירתם מן Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.1 (17): הספרים המוצעים לכל חלק מהם לא יגיע אליו תכלית פעולת הרופא ולא ישיג לזה החכם השלם במלאכה עד שישמש את האנשים בענין בריאותם וענין חוליהם ויגיע אצלו קנין בהכרת הראיות . → NM 3:231.אשר יורו בהם איך יורה
ִ.צמּוּק → הצמוקין השמשיים • ִׁשְמ ִׁשי · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan haسمسماني ֻׁ ‣ sesamoid: Arab.שְמ ְׁשָמִניונמלא הריוח בפרקיהם לתוספת ההדוק בעצמות Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 40a): . → NM 4:207.קטנים נקראים שומשמניים ִ.אכּוּל → אכול השנים • ִׁשַּנ ִים ֵ ׁ • Dualשן ָּ.בָׂשר → בשר השינים • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.أسنان الحلِ ْم ‣ wisdom teeth: Arab.שני החלומות • וארבעה שנים וברוב הם צומחות באמצע Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 18a): זמן הגדול והוא אחר היותו רואה קרי עד שיגיע אל העמידה כי העמידה קרובה משלשים שנה ועל . → NM 4:207–8.כן נקראות שני החלומות
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.أسنان الحلِ ْم ‣ wisdom teeth: Arab.שני החלימה • והקצויות הנקראות נואגיד צומחות ברוב Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 11a): באמצע זמן הגדול והוא אחר הגיע אל העמידה כי העמידה קרוב משלשים שנה לכן נקראים שני . → NM 4:208.החלימה ובער׳ אסנאן אלחלם
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fīأسنان الحلِ ْم ‣ wisdom teeth: Arab.שני אלחלם כלומר החלימה • והקצויות יצמחו ברוב al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): באמצע זמן הגדול והוא אחר ההמרצה אל ההעמדה וזה כי ההעמדה קרובה מל׳ שנה ולכן נקראים . → NM 4:208.שני אלחלם כלו׳ החלימה
‣ canine teeth: Lat. canini dentes · Hippocrates, Aphorisms · trans.השנים הכלביים • א׳׳א :כשצומחים שיניהם יקרה להם חכוך בשר השינים Hillel ben Samuel, 3.25 (131) (fol. 19a): .וקדחות וקווץ ודיאריאה וביחוד כשיצמחו השינים הכלביים ובשמן מן הנערים ואשר בטנם עצור → NM 3:232. / Gr. κυνόδοντες · Maimonides, Šarḥأنياب ‣ canine teeth: Arab.השנים אשר כנגד העינים • וכאשר קרב הילד fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.25 (131): שיצמחו לו השנים יקרה לו חיכוך בחניכים וקדחות וקווץ ושלשול כל שכן כאשר יצמחו השנים אשר . → NM 3:231–2.כנגד העינים ולשמן מן הנערים ולמי שבטנו עצור
].מות[ → מת מיתה משונה • ְמֻׁשֶּנה ] • Part. Puʿalשנה[ / Gr. δύσχροος · Maimonides, Šarḥ fuṣūlحائل ִ ‣ pallid: Arab.מ ְׁשַּתֶּנה • Part. Hitpaʿel כשתהיה האשה הרה Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.42 (262): . → NM 3:147.מזכר תהיה טובת מראה וכאשר תהיה הרה מנקבה יהיה מראה משתנה / Gr. ἡλικίαι · Hippocrates, Aphorisms · trans.أسنان ‣ young men: Arab.שנים ָ ׁ • Plur.שָנה אמר אבוקרט :הגופים בסתיו ובאביב הם יותר חמים Nathan ha-Meʾati, 1.15 (42) (fol. 13b): שיהיו בטבע והשינה יותר ארוכה שתהיה ולכן ראוי שיהיה בשני העתים האלו מה שיקח האדם מן המזונות יותר וזה שהחום הטבעי בגופים בשני אלו העתים רב ולכן יצטרכו אל מזון רב והאות על . → NM 3:232.זה השנים והמתאבקים
ָ.עָלה → עלה בשנים •
ִשׁנּוּי
280
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahاختلاف ִׁ ‣ I. diarrhea: Arab.שנּוּי החלב היותר מעולה משאר החלבים מלבד חלב האשה הוא Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 21.11: חלבי בעלי חיים שהם קרובים מטבע האדם כחזירות והצאן והעזים והסוסים .ואם יתקן כשיתחמם חלוקי אבנים אחרי שקדם ותכבס בחלב אחר חממם לאש והתלבנם עד שיחסר מן החלב מימיותו ויותר לחותו ואחרי כן ירד מהאש וישתנה ישכך התרת הבטן המרובה ויפסיק שינוי הדברים הנמצא . → NM 1:192.בהם שמנות
· Hippocrates, Aphoانتقال ‣ II. cure; removal [of a disease]: Lat. mutatio / Arab.האפילינציאה כשתעשה קודם risms · trans. Hillel ben Samuel, 5.7 (227) (fol. 30b): שיבוא הבחרות יש לה שנוי אבל אותה שתעשה מבן עשרים וחמש שנה ומעלה הרבה פעמים . → NM 3:232–3.ימותו עמה
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerاختلاف دم ‣ dysentery: Arab.שינוי דם •אמר בקראט :מי שהיה בו שינוי דם ויצא ממנו דומה aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.26 (163): . → NM 3:233.לחתיכות הבשר זה סימן מות ִ.סנּוּן → ִ ׂ שנּוּן · · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbأكثر تكررا ‣ more frequent: Arab.יותר שניות • ְׁשִניּוּת כי תנועות איברי הפנים והשפתים trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 24b): . → NM 4:208.יותר מנין ויותר שניות והתמדה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanشّق ִׁ ‣ to incise: Arab.שַּסע ] • Piʿelשסע[ אם ראית הרפואות לא יוכלו להתיך המוגלא כלה אבל ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.48: תנצחם המוגלא ותגבר עליהם אז ראוי שתכרות המורסא הנקרא יציאה ושסעה במקום היותר . → NM 2:88.גבוה שבה והיותר רקיק שבה
/ Gr. μέτριοςالمقدار القصد ‣ a moderate amount (measure): Arab.השיעור המכוון • ִׁשעוּר · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.3 → .אמר אבקראט :השינה והיקיצה כאשר עבר כל אחד מהם השעור המכוון הוא סימן רע (55): NM 3:131. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), . → NM 2:60.אין טוב לאדם שישתה מן היין יותר מן השיעור המכוון 17.26: ַ.מ ִים → מי השעור • ְ ׂ שע ֹור ְׁ ‣ softening: Lat. lenificatio · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelשִעיעוּת .אמנם צריך שעיעות לניפיקציאון בלע׳ למען ישועע העב ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 86b: → NM 1:40–1. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyahشعبة ׂ ְ ‣ branch (of a nerve): Arab. שִעיף והשני זוגות השפלים ישלחו שעיף גדול אל צד השוקים Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 31b): . → NM 4:209.ויתערב עמם שעיף מן הזוג השלישי ושעיף ראשון מעצבי העצם הנק׳ הזקן ׂ ָ ‣ rough: Lat. asper · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel שִעיר ומיני האבן רבים ממנה קטנה וממנה גדולה וממנה חלקה ממנה שעירה (Sefer Keritut), fol. 100b: . → NM 1:40.וממנה קצרה וממנה ארוכה ׂ ְ ‣ roughness: a) Lat. asperitas · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hilשִעירוּת → .אם מיובש אותותיו הקושי והשעירות ומעט הטרי lel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 20a: NM 1:40.
281
]שעשע[
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibnخشونة b) Arab. ויקרה לחולה עם עלות החולי Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 (fol. 26a): וקרוב חזקתו מקרים מפחידים כמו צמא חזק ונגוב פה ושעירות לשון ושחרותה וסער ודפיקת . → NM 4:209.לב
· Galen, attr., Prohibitionإغماء ִׁ ‣ I. coma; faint; swoon; unconsciousness: Arab.שֲעמוּם והשעמום of Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), par. 15: . → NM 4:209.מינים רבים וכולם עם הנשימה ודפיקת העורקים · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbوسواس ‣ II. (melancholic) delusion: Arab. החליים המתחדשים מהמרה השחורה trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 2.16: הם הסרטן והצרעת והגרב והחולי אשר יתקלף בו העור וקדחת רביעית והוסוסא הוא השעמום . → NM 1:193.ועובי הטחול
· Maiموسوس ְ ‣ someone suffering from delusions: Arab.מֻׁשֲעָמם ] • Part. Puʿalשעמם[התפוחים monides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 20.74: . → NM 1:169.להריח אותם יחזקו הלב והמוח וריחו יועיל לבעלי הרישפיצי והמשועממים · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbبو ّاب ׁ ‣ (lit., gatekeeper); pylorus: Arab.ש ֹוֵער ָ ׁ • Part.שַער והחלק השני מתפרק בשיפולי · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 63b): . → NM 4:200.האסטומ׳ ואצל השער אשר הוא פי האסטומכא · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathanقدر ִׁ ‣ to be able to: Arab.שֵער • Piʿel מי שיהיה בגופו ליחות רעות רקיקות יחייב זה לזונו יותר ומי ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.1: שיהיו ליחותיו בהפך זה יורה על הפך .וההעתק אל החסרון כשיעלם ידיעת השיעור הראוי יותר בטוח מן ההעתק אל התוספת כי אתה תשער שתוסיף כשיהיה הכח חזק ולא תשער לחסר מן . → NM 2:89.המאכל אשר כבר ירד אל האסטומכה
· Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibbباب ַ ׁ ‣ the gate of the liver; the portal vein: Arab.שַער ונתחיל הנתוח העורק הנק׳ · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 63a): . → NM 4:209.השער ונאמר השער הנה תחלה מתחלק קצהו השוקע בחלל הכבד לה׳ חלקים ְ.נ ִׁשירוּת → נשירות שער הראש • ֵ ׂ שָער · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerعانة ‣ pubes: Arab.השער סביב הערוה •אמר אבקראט :מי שמצאו חולי הנופל קודם צמיחת aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.7 (227): השער סביב הערוה הנה יתחדש לו העתק ואולם מי שקרה לו וכבר עברו עליו מן השנים חמישה . → NM 3:32–3.ועשרים שנה הנה הוא ימות והוא בו
ֶ.עֶצם → עצם מקום שער הרגלים • ָ.צַמח → צמוח השיער בבית הערוה • ָ.צַמח → צמח השער בשפל הבטן • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער בגב הערוה • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער סביב הערוה • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער בתחתון • ].בוא[ → הביא שתי שערות • שערות ׂ ַ • Plur. שֲעָרה · ִׁ ‣ to soften: Lat. lenire · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaשֲע ׁ ַשע ] • Piʿelשעשע[ אחר כן תשוב אל הרפואה המקומית במה trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 82b: . → NM 1:41.שיתיך וישעשע ביחד
ָשָׂפה
282
ְּ .בִקיָעה → בקיעת השפתים • ְׂשָפַת ִים ׂ ָ • Dual שָפה ֶּ.פַלח → פלחי השפתים • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.سّفودي ַ ׁ ‣ shaped liked a spit: Arab.שפּוּ ִדיי ושלב מחלק לאורך הראש ישר יאמר Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 29a): . → NM 4:210.לו לבדו חציי וכשיחקר מצד חבורו עם הכלילי אז יאמר לו שפודיי · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanحنجرة ‣ I. larynx: Arab.שפוי כובע • ִׁשפּוּי → .השפוי כובע אבר שחוסי נברא כלי לקול ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 46b): NM 4:210. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans.خنجري ‣ II. xiphoid [cartilage]: Arab. עד שהגיע אל השפוי כובע ומשאיר Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 64b): . → NM 4:210.מדי עברו שריגים מתפרדים בעצלים אשר בין הצלעות ‣ groin: Lat. inguen · Bruno Longobucco, Cyrurgiaשפולי הבטן • שפולים ִׁ • Plur.שפּוּל ואין החולה יכול לכוף ברכו לצד Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 62b: . → NM 1:41.שפולי בטנו ומקום השפול נפוח בנפיחה נגלית · Galen, attr., Prohibition ofأسفل القدمين ‣ the soles of the feet: Arab.שפולי הרגלים • ותרופת עלות Burial · trans. Judah al-Ḥarizi (Sefer Issur ha-Qevurah le-Galienus), cf. 144: המאמר הרביעי שילקח חלב האתון באשישות רבות אחר יחממוהו בתנור חם ובהקרבו להקפיא → .יוציאוהו וישימוהו על כל אשישה ליטר דבש ויערבוהו ויטבלוהו החולי וימרחו שפולי רגליו
NM 4:210–1. ب ִׁ ‣ pronation: Arab.שפּוַּע · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Seferك ّ → וכשיתנענעו אלו ביחד ימתחו החוליא מתיחה עם מעט שיפוע ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15b): NM 4:211. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atز بد ְׁ ‣ (fresh) butter; cream: Arab.שפ ֹותtaʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146b, col. b–147a, מיץ החלב אמנם כשתוסר שפותו והתחיל להחמיץ הוא טוב לשלשול המתהוה מן המרה col. a: . → NM 4:211.הכרכומית עם כחשות הגוף וחולשתו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaز بد ‣ (fresh) butter; cream: Arab.שפות הבקר • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 139b, col. a: ודחית נזקם למי שירגילם בהכרח על דרך מזון ויזיקוהו לשתות אחריהם מן השמנים הלחים או מן . → NM 4:211.החמאה או מן שפות הבקר או מן החלב תכף שנחלב
/ Gr. χολέρα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.هيضة ְׁ ‣ cholera: Arab.שִפיָכה אמר אבקראט :ואולם מי שעבר אלו השנים Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.30 (136): הנה יקרה לו הרנפלי וחלי הצד וחלי הריאה והקדחת אשר תהיה עמה היקיצה והקדחת אשר יהיה עמה ערבוב השכל והקדחת השורפת והשפיכה והשלשול הארוך וחמרמרות המעים וקלוח המעים . → NM 3:233–4.ופתיחת פיות העורקים מלמטה
ֶ.נַפח → נפח הגידים השפלים • ׁ ָשָפל ֶ.עֶצם → העצם השפל •
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibnقطن ‣ I. loins: Arab.שפל הבטן • ׁ ֵשֶפל אמר אבקראט :מי שהיו בו צירים וכאב תחת הטבור וכאב Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 (148): → .בשפל הבטן תמיד ולא יסורו ברפואה משלשלת ולא בזולתה הנה ענינו יבוא אל השקוי היבש NM 3:234–5.
283
ִשׁקּוּי
‣ II. lower abdomen: Arab. ثن ّة/ Gr. ἦτρον · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.35 (87): הנה הטוב בכל חולי שיהיה:אמר אבקראט עובי למה שקרוב מן הטבור ושפל הבטן וכאשר היה דק מאד כחוש הנה זה רע וכאשר היה גם כן בשלשול יש בו סכנה. → NM 3:234.
‣ III. pubes: Arab. عانة/ Gr. κτείς · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.39 (391): מי שהשתין דם נקרש והיה בו:אמר אבקראט הטפת השתן כאב בצדי הטבור ושפל הבטן יורה זה על מה סביב מקותו כואב. → NM 3: 234. • ָצַמח → צמח השער בשפל הבטן. • ‣ שפל השדרהloins: Arab. قطن/ Gr. ὀσφῦς · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.23 (129) (fol. 53a): ואולם בסתו יקרה:אמר אבקראט מדוה הצד ומדוה הריאה והרובמאס והבחוחה והשעול וכאבי הצדדים ושפל השדרה וכאב הראש והסבוב והשתוק. → NM 3:235.
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 17.14: וימשחו שפל השדרה אחר הרחיצה בשמנים מקררים. → NM 2:89. ‣ שפלות הקול • ִׁשְפלוּתhoarseness: Arab. بحوحة الصوت/ Gr. βράγχος · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), introduction, fol. 3a: השער הד׳ בשפלות הקול הוא בחוח אלצות. → NM 4:211. [ • ]שפעHifʿil ‣ ִה ְׁשִּפיַעto produce pronation: Arab. · أكّبIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī alṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15b): ואמנם המשפיעים אותו זוג מונח → מחוץNM 4:212. ‣ ׁ ָשַקדto last: Arab. · دامMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.65: וכל אחד משני המינים שוקדים ימים רבים והיא עונה אחת מתחלת החולי עד עת אחריתו. → NM 2:89. • - ‣ שקד בto stick to: Arab. - · لزم لMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haMeʾati (Sefer ha-Peraqim), 10.26: ולפעמים יחשב שהקדחת בלתי שוקדת בסדר והיא שוקדת בסדר וסבת זה היותה הקפים רבים מורכבים לא יאמוד הרופא בהרכבתם. → NM 2:89. • Part. ‣ ׁש ֹוֵקדinherent: Arab. · لازمAl-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 135b, col. b: ומסגולותיו השוקדת אותם שהם מולידים קיטורים מחשיכים וחלומות רעים. → NM 4:212. [ • ]שקהPart. Puʿal • ְמֻׁש ֶּקהPlur. ‣ משוקיםsuffering from dropsy: Arab. مستسقين/ Gr. ὑδρωπικοί · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.27 (319): מי שנכוה או נבקע מן הנפוחים או המשוקים ויגר ממנו:אמר אבקראט →מן החומר או מן המים שעור רב פתאום הנה הוא ימות בלא ספקNM 3:147. • Hifʿil ‣ השקה הרפואה • ִה ְׁשָקהto administer purgative drugs: Arab. · سقى الدواءHippocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 4.1 (138) (fol. 58b): ראוי:אמר אבקראט שתשקה למעוברת הרפואה בהיות הליחות בגופה מתעוררות מעת שיגיע על העובר ארבעה חדשים עד יעברו שבעה חדשים. → NM 3:235.
ַּבַעל → בעלי שקוי • ִׁשקּוּי. • ‣ השקוי הבשרייanasarca: Arab. · الاستسقاء اللحميMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb
]שקט[
284
השקוי הבשריי נקרא גם כן השקוי · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.50: . → NM 2:90.הלבניי הלבן ונקרא אלחבאן ואלגבאן · a) Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالاستسقاء الزق ّي ‣ ascites: Arab.השקוי הנאדי • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1:32 (fol. 206a): . → NM 1:118–9.הכויה ראויה בשקוי הנאדי בלבד b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), אמר המפרש :כאשר לא יותך זה ברפואה הנה הוא ראיה על הפסד מזג שגבר על 4.11 (148): האיברים ההם ונשתקע בהם ויחדש השקוי התופי והוא אשר קראו היבש כנגד השקוי הנאדי . → NM 3:235–6.אשר בו המים והנודי יתחדש מקור נוסף
c) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), . → NM 2:90.השקוי הנאדי מפני מה שיתקבץ בבטן מן הלחויות יתמתחו העורקים ויתפזרו 4.41: · a) Maimonides, Šarḥ fuṣūlالاستسقاء الطبلي ‣ tympanites: Arab.השקוי התופי)י( • אמר המפרש :כאשר Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 4.11 (148): לא יותך זה ברפואה הנה הוא ראיה על הפסד מזג שגבר על האיברים ההם ונשתקע בהם ויחדש .השקוי התופי והוא אשר קראו היבש כנגד השקוי הנאדי אשר בו המים והנודי יתחדש מקור נוסף
→ NM 3:236. b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), .ואמר בפרושו לרביעי בפרקים שהשקוי התופיי הוא אשר יקראהו אבקרט השקוי היבש 23.50: → NM 2:90. ִׁ ‣ to put an end to: Gr. παύω · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephש ֵּקט ] • Piʿelשקט[ . → NM 3:236.כשהשינה משקטת ערבוב השכל טוב Delmedigo, 2.2 (54): · Hippocrates, Aphorisms · trans. Nathanس ّ كن ִ ‣ to put an end to: Arab.ה ְׁשִקיט • Hifʿil . → NM 3:236.כשתשקיט השינה ערבוב השכל הנה זה אות טוב ha-Meʾati, 2.2 (54) (fol. 20a): · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfغمَ ْز ְׁ ‣ I. pressing: a) Arab.שִקיָעה ויתחדש הרבה trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:95 (fol. 230a): צבות ובליטה בעת הקזת הבאסליק וראוי אז לתת עליו היד ואם ימצא מתפשט בעת שקיעת היד . → NM 1:119.עליו בידוע שהבליטה ההיא רעה
كب ْس b) Arab. َ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem אמנם אשר יהיה מצבות Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:63 (fol. 219b): . → NM 1:119.הגידים הנחים לא יתפזר ממנו מאומה בעת שקיעת האצבע עליו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.ع َص ْر ‣ II. squeezing: Arab. ולעשות בה כמו Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:59 (fol. 218b): → NM 1:119.שנעשה בכיס מקוה המים משקיעת היד עד שיגיע הלחות אל הכיס · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haاستغراق ‣ III. torpor: Arab.. → NM 2:90.בטול הדמיונות יאמר לו השקיעה והקפיאה Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 23.64: ָ ׁ .שַקע → השקיע שקיעה • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenشقيقة ְׁ ‣ migraine: Arab.שִקיָקה בעלי השקיקה והוא חולי הנק׳ מיגרניאה קצתם ימצא מישוש הכאב (Sefer ha-Peraqim), 6.35: יוצא מהגלגלת וקצתם ימצאנו יגיע אל עומק הראש והכאב יכלה במגרניאה אל הגבול המגיע בין . → NM 1:193.שני צלעות הראש
285
שר ין
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zerرسب ָ ׁ ‣ to form a sediment: Arab.שַקעאמר בקראט :מי שישקע בשתנו כמו החצץ החול aḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 4.79 (216): . → NM 3:236.נולד בשלפוחיתו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atأمعن ִ ‣ to press: a) Arab.ה ְׁשִקיַע • Hifʿilואחר taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:45 (fol. 216a): . → NM 1:119.להשקיע היד על הצמח כפי גדלו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tovغمز b) Arab. ואין ראוי כשיש רצון להתיר ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:95 (fol. 230b): הקזת הזרוע להוציא מן הדם פעם שנית וכבר נסתם פי הגיד ותקשה יציאת הדם להשקיע עליו . → NM 1:119.בחזקה ביד ולפתול אותו בכח
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaشّد ‣ to apply pressure: Arab.השקיע שקיעה • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:59 (fol. 218b): ולהשקיע הכיס ביד על הלחות שקיעה בחכמה עד שירגיש החולה שהלחות ההוא כבר הגיע אל . → NM 1:119.הכיס
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manكبس ֻ ‣ pressure to be applied: Arab.ה ְׁשַקע • Hofʿal ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2:52 . → NM 1:119.וכשיושקע עליו באצבע יתעלם (fol. 217a): ֶ.לֶחם → הלחם השרוי במים עד שיחמיץ • ׁ ָשרוּי ָ ׁ • Pass. Part.שָרה ָ ׁ .שָרה → )ָ ׁ (Pass. Part.שרוּי · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenنقيع ֵ ׁ ‣ macerating: Arab.שרוּי ראוי שתתנהג בכל המזונות בכלל כי מה שיהיה מהם חריף ומחודד (Sefer ha-Peraqim), 20.64: או מר יהיה מזונו מעט .ומה שיהיה מהם אין טעם לו מה שהגיע ממזונו אל הגוף מרובה וברוב מה שיהיה מתוק וכל שכן אם יהיה גרם קשה בין שיהיה אילו הטעמים והמאכלים בטבע או נקנים . → NM 1:193.במלאכה כלומר בבישול ובצלי אש ובקלוי ובשרוי במים ודומה לאילו
ַ.י ִין → יין הדבש השרוי •
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenرئيس ׂ ָ ‣ major: Arab. ש ִרי ואמנם הקדמתי לך זאת ההקדמה להעירך מעניין גליאנוס זה החכם (Sefer ha-Peraqim), 25.70: . → NM 1:193.המשובח שידעת דעתו באברים השריים שהם שלשה והם הלב והמוח והכבד .שרין → שריין ‣ arterial: Lat. arterialis · Arnau de Vilanova, Medicationis Parabole · trans. Abraשרייניאם הדם השרייני יכאיב ויעקוץ אבר מן ham Avigdor (Pirqei Arnauṭ de Vilanova), 4.21 (54): האיברים כמו העין ,לא יספיק בהרקתו הקזת השריין אך יצטרך לחתכו ⟩יועיל⟨ ,ביחוד אל הנזלים . → NM 4:212.הנושנים ָ .ו ִריד → הוריד השרייני • · Ibn Sīnā,الشر يان الور يدي ‣ pulmonary vein; venous artery: Arab.השריין הורידי • שרין ולכן K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 60b): . → NM 4:212.נקרא השריין הורידי الشرايين السباتيين ‣ the [two] carotid arteries: Arab.השריינים הנרדמים • שריינים • Plur. · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 → .וכל אחד משני השריינים הנרדמים מתחלקים אצל כלותו אל המפרקת לשנע חלקים (fol. 61b): NM 4:212.
286
ש ר יפ ה
ְׂ.שֵרָפה → שריפה ַ.מ ִים → המים השורפים • ׂש ֹוֵרף ׂ ָ • Part. שַרף ַ.סם → הסם השורף • ִ ‣ to be cauterized: Gr. καίομαι · Hippocrates, Aphorisms · trans. Josephנְׂשַרף • Nifʿal המצוערים זמן ארוך מכאב גיד הנשה וינקע ראש הירך ממקומו ר׳׳ל Delmedigo, 6.60 (352): . → NM 3:236–7.מעצם גב הערוה יעבש להם הכיח ויהיו פסחים אם לא ישרפו ֻ ‣ to be treated by cautery: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judahהְׂשַרף • Hofʿal מי שהוא אמפימו ויושרף או יחותך אם יצא מוגלא נקיה ולבנה Shalom, 7.44 (396) (fol. 122b): . → NM 3:237.ירופאו ואם עכורה ומריח רע ימותו · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemحسو ׂ ְ ‣ broth: Arab. שָרף שרף קמח החטה הוא ממין Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 124a, col. b: → NM 4:213.שרף הגריסין בהולידו הסתומים והלחה הלבנה / Gr. καῦμα · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Mosesاحتراق ׂ ְ ‣ burn: Arab. שֵרָפה .אמר אבקראט :ומהשריפה החזקה הקווץ והמשיכה ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 7.13 (365): → NM 3:236. ֻ.מ ְרָסא → המורסא השורצת • ׁש ֹוֵרץ ָ ׁ • Part.שַרץ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaأصل الأذن ‣ parotid gland: Arab.שרש האזנים • ׁשֶֹרׁש ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 126b, col. a: והמערב קמח הפול עם קמח התלתן ומחבש בהם יתיכו הנפח אשר יקרה בשרשי האזנים ומה . → NM 4:213.שיקרה מן הכהות מתחת העין
· Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibلهاة ‣ uvula: Arab.שרש הלשון •והרחקת אכילת bon (Hanhagat ha-Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 8 (variant reading): העצמים הדקים כמו עצם העוף והפרדיץ והצפרים והתרנגולים ואכילת הדגים הקוציים ,זולת עצמי השיות והתישים הסריסים כאשר יותך מהם לעיסותם ממה שירכך הקנה והלהאה הוא שרש הלשון → NM 4:213–4.וירכך הושט וישלשל המעברות ויעזור לירידת המאכל בקערורית האצטומכא
)(corr.
· Maimonides,مشاركة ִׁ ‣ affinity; interrelationship; sympathetic affection: Arab.שתּוּף אמר המפרשŠarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.29 (257): : כבר נודע שתוף השדים עם הרחם וכאשר יצמקו יורה על מיעוט המזון המגיע אליהם וכאשר ימעט . → NM 3:237.גם כן המזון המגיע לרחם יפול העובר
ָ ׁ .שַתק → )ָ ׁ (Pass. Part.שתוּק · · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirسكتة ִׁ ‣ apoplexy; stroke: Arab.שתּוּק והכפיה קרוב מן השתוק trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 22: כי מקום החולי בשניהם אחד והליחה המולידה אותם קרה לחה אבל כי השתוק יהיה בהעדר הכח . → NM 4:214.אשר ילך אל העצבים כלם והכפיה תהיה בתנועה מצטערת
b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.1: יורה על השיתוק אם הוא חזק וימית על כל פנים או חלוש ואפשר שיתרפא וזה קשה מענין .הניפוש כי העדר תנועת הניפוש בכלל עד שלא יושג ויהיה זה יותר חזק ממה שיהיה מן השיתוק
→ NM 1:193. c) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim),
287
ֻשָׁתּפוּת
תנועת הלשון הוא מן הזוג השביעי מזוגות עצבי המוח וכשיקבל עלה החלק הימני 6.36: → .והחלק השמאלי במקום צמיחת זה הזוג השביעי אז בעל העלה הזאת בסכנה מן השתוק NM 2:91. )ְׁ ‣ wine: Lat. potus · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 2.21 (73שִת ָ ּיה . → NM 3:237.השתייה מתירה הרעב (fol. 10b): / Gr. φαρμακοποσία · Hipشرب الدواء ‣ taking a purgative drug: Arab.שתיית הרפואה •אמר אבוקרט :כאיבי pocrates, Aphorisms · trans. Nathan ha-Meʾati, 6.31 (323) (fol. 115a): .העינים יתיכם שתיית היין החי או המרחץ או הנחות החמות או הקזת העורק או שתיית הרפואה → NM 3:237–8. ְׁ .שִת ָ ּיה → שתייה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zerسكتة ְׁ ‣ apoplexy; stroke: Arab.שִתיָקהאפשר שיזדמן שיהיה האדם שוכב על ערפו בלילה כלה aḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 9.12: . → NM 1:194.ואז התקדם אליו חולי השתיקה וויציאו בהתמלא בטני המוח מאותם המותרות · Ibnبال في الفراش ‣ to wet the bed (enuresis): Arab.השתין במטה • ִה ְׁשִּתין ] • Hifʿilשתן[ al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha. → NM 4:214.השער הי׳׳ט ברפואת מי שישתין במטה Derakhim), introduction (fol. 3b): ֶּ.דֶרְך → דרך השתן • ׁ ֶשֶתן ַ.הָּגָרה → הגרת השתן • ַ.ה ָ ּזָלה → הזלת השתן • ַ.הָּטָפה → הטפת השתן • ַ.הָּתָרה → התרת השתן • ִ.טָּפה → טיפות השתן • ִ.טְפטוּף → טפטוף השתן • ְ .יִציָאה → יציאת השתן במכאוב • ֹּ.כֶבד → כובד הזלת השתן • ַ.מֲעָבר → מעבר השתן • ָ.מק ֹום → מקום השתן • ַ.סם → הסם המגיר השתן • ַ.סם → הסם המתיר השתן • .עֶֹצר → עוצר השתן • ִ.עכּוּב → עכוב השתן • ִ.עצּוּר → עיצור השתן • ֲ.עִציָרה → עצירת השתן • .ק ִׁשי → קשי יציאת השתן • .ק ִׁשי → קושי השתן • ְׁ .שִביל → שביל השתן • · Maimoniمشاركة ֻׁ ‣ affinity; interrelationship; sympathetic affection: Arab.שָּתפוּתאמר des, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 6.3 (295): המפרש :שלשול הדם כאשר היה עם חמרמרות המעיים וארך עמידתו יתוספו החפירות בעומק . → NM 3:238.האיברים וישובו נגעים בהם עפוש ותכאב האצטו׳ בשותפות וישיג בשולה הנזק
288
ָשַׁתק
• ׁ ָשַתקPass. Part. ‣ ׁ ָשתוּקsuffering from a stroke: Arab. · مسكوتMaimonides, K. alfuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 1.38: ולא יקשה עליך היות השכור והשתוק כשלא יעורו בשום דבר מאלו כי אלו הם חולים לא בריאים. → NM 1:194. • Part. Puʿal ‣ ְמֻׁשָּתקsuffering from an apoplexy: Arab. · مسكوتMaimonides, K. alfuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 24.45: ואחר זכר בזה מינים זרים מרפואות המשותקים. → NM 2:64. • ׁ ָשַתתPart. ָּדם → דם שותת • ׁש ֹוֵתת.
ת · Maimonides, Šarḥ fuṣūlالشهوة الكلبي ّة ‣ canine appetite: Arab.התאוה הכלבית • ַּתֲא ָוה אמר המפרש :רצה במשקה Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 2.21 (73): → .היין וזה הרעב רוצה בו התאוה הכלבית כי שתיית היין אשר לו חמום חזק ירפא זה הרעב NM 3:238. ְ.נִפיָלה → נפילת התאוה • ְ .רפוָּאה → רפואה מתאימה • ַמְתִאים ] • Part. Hifʿilתאם[ ָּ.בָׂשר → הבשר המליח המתובל • ְמֻתָּבל ] • Part. Puʿalתבל[ · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfالهليونية ‣ the asparagus dish: Arab.תבשיל האספרגוס • ַּתְב ִׁשיל li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, ותבשיל הלפת טוב לכליות וכיס מקוה ⟩המים⟨ ואינו מזיק לבעל fol. 145b, col. b–146a, col. a: ההדרקון כנזק תבשיל הנפוס והוא טוב לבעל הקרירות ובלתי טוב לבעלי החמימות ולא בעתים . → NM 4:214החמים ותבשיל האספרגוס כמוהו
· Alالحسرمية ‣ a stew soured with juice of unripe grapes: Arab.תבשיל בסר הכרם •Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer תבשיל בסר הכרם והרמונים והתפוחים והדומה להם ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146a, col. a: → .ואשר יכנס בהם חומץ כלם ראוים לבעלי החמימות ולבעלי הקרבים החמים ובארצות החמות NM 4:214–5. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالمخل ّل ‣ the sour dish: Arab.התבשיל החמוץ • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145a, col. .התבשיל החמוץ הנקרא סכבאג׳ אצל אנשי המזרח והוא בשר וחומץ ותבלין ומי בצל והוא קר b: → NM 4:215. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالـکرنبیة ‣ the cabbage dish: Arab.תבשיל הכרוב • ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146a, col. a: תבשיל הכרוב ותבשיל התרובתור מטעמים ערבים מדרכם להוליד תחלאי המרה השחורה וכל שכן תבשיל התרובתור ומסגולת תבשיל הכרוב לשלשל הבטן ולהקל צאת הרוחות ולעזור על רוב שתית . → NM 4:215.היין ולמעט השכרות
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanاللفتية ‣ the turnip dish: Arab.תבשיל הלפת • at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b, col. b–146a, . → NM 4:215–6.תבשיל הלפת הוא מטעם מנפח רב המזון מוסיף בתאות המשגל col. a: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧizaالجزر ية ‣ the carrot dish: Arab.תבשיל הנפוס • –ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 145b, col. b ותבשיל הלפת טוב לכליות וכיס מקוה ⟩המים⟨ ואינו מזיק לבעל ההדרקון כנזק תבשיל 146a, col. a: . → NM 4:216.הנפוס · الرمانية ‣ pomegranate stew cooked mostly with chicken: Arab.תבשיל הרמונים • Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer תבשיל בסר הכרם והרמונים והתפוחים והדומה להם ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146a, col. a: → .ואשר יכנס בהם חומץ כלם ראוים לבעלי החמימות ולבעלי הקרבים החמים ובארצות החמות NM 4:216.
ָתּ ֶוְך
290
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿanالتفاحية ‣ apple stew: Arab.תבשיל התפוחים • תבשיל at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 146a, col. a: בסר הכרם והרמונים והתפוחים והדומה להם ואשר יכנס בהם חומץ כלם ראוים לבעלי החמימות . → NM 4:216.ולבעלי הקרבים החמים ובארצות החמות
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqeiجوف ָּ ‣ cavity: Arab.תֶוְך
אמר בקראט :הנזילות היורדות אל התוך העליון יבואו לידי מגל בעשרים Abuqraṭ), 7.38 (390): . → NM 3:239.יום ].ילד[ → הוליד תולדות • תולדות • Plur.תּ ֹוָלָדה · Al-Zahrāwī, K.دود ‣ round worms: a) Arab.התולעים הגדולים • תולעים • Plur.תּ ֹוַלַעת al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), וכשיבושל ביין וישתה ממנו תשע אונקי׳ והוא חם יועיל מן הכאב אשר bk. 27, fol. 140b, col. b: . → NM 4:216–7.יקרה מן המותרות העבות ויוציא התולעים הגדולים והקטנים מן הבטן / Gr. ἕλμινθες στρογγύλαι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.حياّ ت b) Arab. אמר אבקראט :וכאשר עבר הילד Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 3.26 (132): אלו השנים יקרה לו מורסת הגרון והכנסת חוליות הצואר והרנפלי והאבן והתולעים הגדולים . → NM 3:239.והקטנים והיבלת הנתלית והחזירים ושאר הנגעים
ب القرع ‣ tapeworms: Arab.התולעים הדלועיים • · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbح ّ → .אלארביאן מריק התולעים הדלועיים trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 22.9: NM 2:91. ‣ intestinal worms (h.l., flat worms): Gr. ἀσκαρίδες · Hippocrates,התולעים הדקים • וליותר גדולים יקרו מורסות הגרון ודחיית Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 3.26 (132): חוליות הצואר לפנים ורוע הנשימה והולדת האבן במקוה והתולעים העגולים והדקים והיבלת התלויה וצמחים קשים באחורי האזנים וטפטוף השתן והחזירים ושאר צמחים אבל ביותר אלו . → NM 3:239–40.הנזכרים
‣ round worms: Hippocrates, Aphorisms · trans. Judah Shalom, 3.26תולעים עגולים • ובהיותם יותר גדולים יקרה להם מורסת הגרון ודחית חוליות הצואר לפנים ואשמא (132) (fol. 77b): → .ואבן ותולעים עגולים והדלועיים והיבלות וזקיפת האמה וחזירים וצמחים אחרים ויותר נזכרים NM 3:240. / Gr. ἀσκαρίدود ‣ I. intestinal worms (h.l., flat worms): Arab.התולעים הקטנים •δες · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), אמר אבקראט :וכאשר עבר הילד אלו השנים יקרה לו מורסת הגרון והכנסת חוליות 3.26 (132): → .הצואר והרנפלי והאבן והתולעים הגדולים והקטנים והיבלת הנתלית והחזירים ושאר הנגעים NM 3:240. ب القرع ‣ II. tapeworms: Arab. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfح ّ וכשיבושל · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 140b, col. b: ביין וישתה ממנו תשע אונקי׳ והוא חם יועיל מן הכאב אשר יקרה מן המותרות העבות ויוציא . → NM 4:217.התולעים הגדולים והקטנים מן הבטן
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخدر (Aram.) ‣ numbness: Arab.תּוְּנָּבאשער taʾlīf · trans. Shem Tov Ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.48 (fol. 208a): . → NM 1:120.מ׳׳ח בכוית התונבא והיא סור חוש אבר או איברין מן הגוף
תּוֶֹסֶפת
291
‣ תּ ֹוֶסֶפתprominence [of the head]: Arab. · نتوءIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): ואמנם צורות הראש שאינם טבעיים הם שלשה האחד מהם שיחסר מהם התוספת המקדים. → NM 4:217. • Plur. ‣ תוספותI. excrescences: Arab. · زوائدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 15.21: הבשר הנוסף בקצוות העין הנקרא מאק והתוספות אשר בטבעת והם הטחורים יצטרכו שיחותכו. → NM 2:91. ‣ II. the lobes [of the liver]: Arab. · زوائدMaimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 24.54: החבלה השוקעת אשר תהיה בתוספות הכבד אפשר שתתרפא. → NM 1:194. ‣ III. processes (apophyses) of a bone: Arab. زائدة, Plur. زوائد/ Gr. ἀπόφυσις, Plur. ἀποφυσέις · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haQanun), bk. 1 (fol. 32a): החוליא הוא עצם באמצעיתו יש נקב יעבור בו החוט ויש לחוליא ארבעה תוספות ימין ושמאל. → NM 4:217. • ‣ התוספות החיציותthe arrow-like processes (i.e., the styloid processes): Arab. الزوائد · السهميةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 47b): העצלים המניעים הלשון הם תשעה שנים רחבים באים מהתוספות החיציות ומתחברים בצדדיו. → NM 4:219. • ‣ התוספות שהם כמו החץthe arrow-like processes (i.e., the styloid processes): Arab. · الزوائد السهميةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 15a): ואמנם העצלים המניעים הלשון הם תשעה עצלים שנים מתרחבים יבואו מהתוספות שהם כמו החץ ונדבקים בשני צדדיו. → NM 4:219. • ‣ התוספות הדומות לחציםthe arrow-like processes (i.e., the styloid processes): Arab. · الزوائد السهميةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 25b): ואמנם מושקלי המניעים הלשון הם תשעה מושקלי שנים ברחב באים מן התוספות הדומות לחצים ויתדבקו בשני צדדים. → NM 4:217–8. • ‣ התוספות הדומות למחטיםthe needle-like processes (i.e., the styloid processes): Arab. · الزوائد الا بر يةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haQanun), bk. 1 (fol. 24b): אמנם מושקולי של הפעירה וירידת הלחי יצמחו חוטיה מן התוספות הדומות למחטים. → NM 4:218. • ‣ התוספות המחטייותthe needle-like processes (i.e., the styloid processes): Arab. · الزوائد الا بر يةIbn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haQanun), bk. 1 (fol. 45a): ואמנם עצלי הפעירה וירידת הלחי יצמחו פתיליהם מן התוספות המחטייות. → NM 4:219. • ‣ התוספות הדומות לשתי פטומותnipple-like processes: Arab. الزوائد الشبيهة بحملتي الثدى · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56a): הנה יצמח מן המוח מן העצביים ⟩שבעה⟨ זוגות הזוג הראשון התחלתו מעומק שני החדרים המוקדמים מן המוח אצל שכונת שתי התוספות הדומות לשתי פטומות אשר בהם הריח. → NM 4:218. • ‣ התוספות הדומות לפיות השדיםnipple-like processes: Arab. · الزوائد الشبيهة بحملتي الثدى Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 30a):
ת ופי
292
מן המוח צומחים שבעה זוגות מעצבים הזוג הראשון התחלתו מעומק הבתים שבמקדים של מוח . → NM 4:218.אצל מקום שעוברים שתי התוספות הדומות לפיות השדים אשר בהם יריח האדם
الزوائد الشبيهة بحملتي الثدى ‣ nipple-like processes: Arab.התוספות הדומים בשני ראשי השדים • · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Joseph Lorki (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 17a): כבר יצמחו מהמוח ז׳ זוגות מה עצלים הזוג הראשון התחלתם מבפנים החדרים המוקדמים מהמוח . → NM 4:218–9.אצל השתי תוספות הדומים בשני ראשי⟨ם⟩ השדים ובהם יהיה הרוח
ִ.הי ְדר ֹוָקן → ההדרקון התופיי • תופי ִׁ .שקּוּי → השקוי התופי)י( • ‣ I. emptying; excretion; voiding: Lat. egestio · Bruno Longoתוצאות • Plur.תּ ֹוָצָאהולי נראה bucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 100a: . → NM 1:41.שיבוא זה מהטרדת התוצאות ומן הליחות המשוקעות בשולי הנגע ‣ II. evacuations; excrements; stool: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haמי שישתין שתן רב בלילה תדין כי תוצאותיו יהיו Edomi (Sefer Agur), 4.83 (220) (fol. 79a): . → NM 3:240–1.מעטים ֹּ.תֶקף → תוקף ‣ anus: Ibn Zuhr, Regimen of Health · trans. Jacob ibn Tibbon (Hanhagat haתּ ֹו ׁ ֶשֶבתוהאורז מבושל עם החלב החלוב יזון אותם ויחזקם גם Beriʾut le-Abu ʿAli ben Zuhr), ch. 15: –. → NM 4:219כן עד שהוא יועיל מרפיון הרחם ויפתח פיות העורקים אשר בבטן התושבת 20. ַּ.תְחבּ ׁ ֶשת → תחבושת · · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭتكميد ַּ ‣ I. fomentation; fomenting: Arab.תְחבּ ׁ ֶשת אמר אבוקרט :התחבושת בבושם הנקרא trans. Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 5.28 (248): בערבי אפאיה מושך הדם הבא מן הנשים .וכבר היה ראוי שיועיל במקומות אחרים הרבה לולי . → NM 3:241.שיתחדש כובד בראש · ‣ II. plaster; poultice: Lat. emplastrum · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna ואם לאו תוסיף לעשות התחבושת trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 61b: . → NM 1:42.והקשירות עד שיתחזק ‣ melancholic delusion: Hippocrates, Aphorisms · trans. Doʾegתחלוא השחורה • ַּתֲחלוּא ספור המדוים אשר יחולו בזמן האביב והם ha-Edomi (Sefer Agur), 3.20 (126) (fol. 54b): תחלואי הקדחת והדם והאדומה והשחורה גם אפיסת הדעת סתימת הגידים והחולי הנופל וזיבת . → NM 3:241.הדם ונזלת האף שעול ואפיסת הקול
مأبض ‣ the back (hollow) of the knee (popliteal fossa): Arab.תחת הארכובה • ַּתַחת · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 6.36الركبة תיקן גאלנוס זה הפרק כשאמר יתיר עוצר השתן וזה בהיות סבתו מורסא מדם וריבוי דם(328): . → .והנשאר מהפרק אמר שהוא נכנס במאמר בקראט והראוי שתהיה ההקזה אז בתחת הארכובה NM 3:241–2. · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf liتحت الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.תחת החלציים •man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.76 (fol. 221b). → NM 1:93; corr. 4:229. · Maimonides, K. al-fuṣūlما دون الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.מתחת החלצים •
293
ַתְּחִתּית
סימני המראקיא שיהיה לו אחר fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.52: . → NM 1:149.אכלו רוטו חמוץ ורקיקה לחה בשיעור ושריפה מתחת החלצים ‣ hypochondrium: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiתחת הטבור • לאשר יקרה כאב תחת הטבור בלא צמח אם אחזו קדחת (Sefer Agur), 6.40 (332) (fol. 105b): . → NM 3:242.יעבור הכאב מעליו ְּ.כֵאב → כאב תחת הצלעות • ‣ hypochondrium: Gr. ὑποχόνδριον · Hippocrates, Aphorisms · trans.תחת הכסלים • בקדחת שיקדם הירקון ביום שביעי או בתשיעי או הי׳׳א Joseph Delmedigo, 4.64 (201): → .או הי׳׳ד הנה זה משובח אם לא יהיה קושי בצד ימין תחת הכסלים ואם לאו אינו משובח NM 3:242. ‣ hypochondrium: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomiתחת הצלעים • . → NM 3:242–3.קם בצד ימינו ותחת צלעיו קושי אין זה טוב (Sefer Agur), 4.64 (201) (fol. 74b): · Maimonides, K. alما دون الشراسيف ‣ hypochondrium: Arab.מה שתחת הצלעות •סימני המורסות החדות fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer ha-Peraqim), 6.55: בכבד שמונה סימנים והם הקדחת השורפת והצמא הגדולה וביטול התאוה בכליות ואודם הלשון תחלה ואחר כך ישתחר ויקיא מרות דומות לאודם הביצה ובסוף הענין יהיה זנגארי הוא וירדידט –. → NM 1:181וכאב בצד הימין עד הקטיולא ילך וכל שכן כשתמשוך מה שתחת הצלעות למעלה
2. ‣ [the] armpits: a) Lat. subascellas · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magnaתחת השחי • ולכן צריך שנקיז בחולה מבלתי שנשגיח · trans. Hillel ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 15b: . → NM 1:42.על כוחו והעורף והחוט השדרה ותחת השחי תמשח תמיד בשמן חם · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Sefer haالإ بطان b) Arab.אמנם השחוק אשר יהיה במישוש הנראה שלתחת השחי ותחת כפות הרגלים Peraqim), 7.71: וכן השחוק אשר אנו עושים בראותינו הדברים שאדם שוחק עליהם או שישמע אותם אין לי . → NM 1:195.בידיעת הסבה בזה דרך כלל
.זנאד → הזנאד התחתון • ַּתְחתּ ֹון ָ.זָקן → הזקן התחתון • ְ.מִעי → המעי התחתון • ֶ.נֶקב → הנקב התחתון • ַ.עמּוּד → העמוד התחתון • ְ.צִמיָחה → צמיחת השער בתחתון • ‣ hemorrhoids: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg haתחתוניות ַּ • Plur.תְחת ֹוִניתזה אשר נפל למשכב ונטרפה דעתו בסבת השחורה Edomi (Sefer Agur), 6.21 (313) (fol. 100b): . → NM 3:243; cf. Seferאו נפתח לו המקור הנק׳ דואילי נבקעו לו תחתוניות יעבור מעליו מדויהו שער ha-Yosher (Ms. Oxford, Bodleian Library, Opp. 180 (cat. Neubauer 2134), fol. 38a): .לתחלואי הטחורי׳ הנקראי׳ תחתוניות והם אמרואידש · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathanمقلة ‣ eyeball: Arab.תחתית העין • ַּתְחִּתית והזוג השני מזוגות העצבים המוחיים צמיחתו ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 56b): אחורי צמיחת הזוג הראשון ונוטה ממנו אל הצד החיצוני ויצא מן הנקב אשר בנקרה הכולל על . → NM 4:220.אלמקלה הוא תחתית העין
ִתּיק
294
· Maimonides, Šarḥ fuṣūlتقعير الرحم ‣ the fundus of the uterus: Arab.תחתית הרחם • אמר בקראט :בהיות האשה Abūqrāṭ · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 5.45 (265): וגופה ממוצע ותפיל בחודש השיני והשלישי מבלתי סבה מבוארת תחתית רחמה מלא ליחות כמו . → NM 3:243.מותרי האף ולא יוכל להחזיק על הוולד אבל יהיה נכאה מהן
‣ loins: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Sefer Agur),תחתית השדרה • גזור על אשר רעמו מעיו וכאב רב על טבורו ועל תחתית שדרתו ולא יעבור 4.11 (148) (fol. 61): . → NM 3:243–4.בכבוס ולא ברפואה אחרת כי נכון הוא לסבול היבש מארבעת מיני המים הרעים ִּ ‣ I. an arm or armour with which one protects oneself; a thing with which aתיק جن ّة person is concealed, covered, hidden, protected, or veiled: Arab. ُ · Ibn Sīnā, K. כלל al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 28b): . → NM 4:220.עצמות קדרת המוח הנה הם תיקי המוח למחסה ולמסתור מן הפגעים · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥen (Seferقالب ‣ II. cast: Arab. שברי הרגל צריך אל תיק כדי שלא יסתער האבר בזמן התנועה וראוי ha-Peraqim), 15.68: .שתעיין היטב בחולי המגיע ללב כי אם יהיה ההזק המתחדש מהלב יותר מתועלתו לא תעשנו → NM 1:194. / Gr. κοτυληδόνες · Maimonides,تقعير الرحم ‣ fundus of the uterus: Arab.תיק הרחם • כשתהיה Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 5.45 (265): האשה ממוצעת הגוף מפלת בחדש השני והשלישי מבלתי סבה מבוארת תיק הרחם מלא ליחה . → NM 3:הדומה לליחה היוצאת מן הנחירים ולא תוכל להחזיק העובר לכבדותו אבל ימעד ממנו
244.
· Al-Zahrāwī, K. alعقيد العنب ) ‣ I. inspissated must: Arab.ה(תירוש )ה(מבושל • ִּתיר ֹוׁשtaṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), –. → NM 4:220ושתייתם בתירוש מבושל לוטשת החלט החלוק מן הכליות bk. 27, fol. 142a, col. a: 1. ‣ II. wine of grape juice cooked down to one third of its original amount, prepared this way, it is a kind of rubb ‘concentrated juice,’ used dilated with water: · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov benطلاء Arab. התירוש המבושל הנקרא בלשונם אל Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 131a, col. b: → .טלא ושאר מיני המבושלים הוא יותר חם ויותר יבש ויותר עב מן היין שהוא בלתי מבושל NM 4:220. · Maimonides,عقيد العنب ‣ concentrated grape juice: Arab.תירוש ענבים קרוש בבשול • ראוי לך שיספיק K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 8.35: לך בהשקט חוזק הכאב במורסות חיצוני הגוף החדות במה שילקח מתירוש ענבים קרוש בבשול . → NM 2:91–2.ושמן וורדים ומעט דונג נמס בהם ותטבול צמר דשן ויהיה בסתו פושר ובקיץ קר
ָ.זָקן → זקן התיש • ַּת ִיׁש · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.قوام ְּ ‣ I. consistency: Arab.תכוָּנה תואר אספלנית למורסא אשר Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.7: אין לה ראש והיה צורך לפתחה והוא מנוסה :יקח זרע פשתן וזבל יונים ופניגריג מזרחי מ׳׳א חמשה שקלים שישמאן שרוף עשרים שקלים יודק השישמאן עד שיהיו כמוח ויולשו בו הסמים בעלי עד . → NM 1:69–70שישתוה תכונתו
295
ְתּלוִּלית
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirسحنة ‣ II. external appearance: Arab. ואות המותר כאשר · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.3: .הוא חוץ מן העורקים שתפסד תכונת החולה ויפתחו ידיו ויקרה לו נגעים בעלי מוגלא ומורסות → NM 1:69–70. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haمتوا تر ָּ ‣ spasmodic: Arab.תכוּף. → NM 2:92.כשיתך הכח ישים הדפק קטן וחלוש ותכוף מאד Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 4.17: · i. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirمنتهى ַּ ‣ I. climax; culmination; peak: a) Arab.תְכִלית wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 18 ואולם הערבוב המתחדש בתכלית הקדחות החמות יהיה כשיעלה אל המוח עשן נושך (fol. 26b): . → NM 4:221.חם וכאשר סרה הקדחת ינוח אותו הערבוב והשגעון · ii. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon ובתכלית המורסא ישתמש באלו הרפואות (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 15.3: . → NM 1:70.אשר זכרנו ממה שיתיך · iii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haרפואות בעלת הצד בהקזה וההנחות החמות ורכוך הבטן .והזהר Peraqim), 9.81: .מלתת כשך השעורים בעת תכלית בעלת הצד כדי שלא יעכב הגבול הנקרא בחראן → NM 2:92. · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferانتهاء b) Arab. אותם שימותו בלי בחראן הנה ביום העונה תהיה המות וימותו קצת ha-Peraqim), 3.103: . → NM 2:92.מהם בתחלת העונות לקדחות ולפעמים ימותו בתכלית העונה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Zeraḥyah Ḥenمبلغ ‣ II. extent: Arab. והמזון לפי תכלית תוספתו בכח החולי ואיחורו בבישול יהיה תכלית (Sefer ha-Peraqim), 8.8: . → NM 1:194–5.חיזוקו ותטה לעולם לצד היותר צריך לעזור ַ.הֲעָמָדה → העמדת התכלית • · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.منتهى ‣ culmination: Arab.תכלית ההעמדה • .וכפי חדות החולי יהיה קורבת תכלית העמדתם Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 11.25: → NM 2:92. / Gr. γλαύκωσις · Hippocrates, Aphoزرقة ‣ cataract: Arab.תכליתיות בעין • ַּתְכִליִתיּוּתאמר אבוקרט :ואמנם הישישים יקרה risms · trans. Nathan ha-Meʾati, 3.3 (137) (fol. 57b): להם רוע הנשימה הנקרא רבו והנזל אשר יקרה עמו השעול וטפטוף השתן וקושי יציאתו וכאבי הפרקים וכאבי הכליות וסבוב הראש והשתוק ושחינים רעים וחכוך הגוף והתעורה ורכות בטן ולחות . → NM 2:240–1.בעינים והנחירים ומחשך הראות וכובד השמע ותכליתיות בעין
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.علُ َِق ִ ‣ to cleave: Arab.נְתָלה ] • Nifʿalתלה[ הנהגת החולה ההוה בהנהגה מדקדקת Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.124: בתכלית .ורבים יצטרכו לשלשול הבטן ברפואה בהתחלה .ואמנם בעת שיולד הדשבד אז תזונהו במזון טוב הכימוס רב המזון דבק והרפואות אשר מחוץ מה שיסתבך ויתדבק ונתלה ומהדק . → NM 2:92–3.בעצמיותו ומחמם מעט ומנגב בשווי
.חוּט → החוטים הנתלים • ִנְתֶלה • Part. Nifʿal · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīfسلع ‣ cysts: Arab.תלוליות של בשר • תלוליות ְּ • Plur.תלוִּלית li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov Ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30,
]ת מ ד [
296
ויהיה אשר יקרה מהם בצואר אחד או רבים ויתילדו קצתם מקצתם וכל חזיר 2.42 (fol. 215b): → .מהם יהיה בתוך קרום מיוחד לו כמו שיהיה בתלוליות של בשר וצמחי הראש כמו שזכרתי NM 1:120. · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirألزم ִ ‣ to apply: Arab.הְתִמיד ] • Hifʿilתמד[ או יקח קישואים ותבושל · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 12.1: . → NM 1:70.ותכתוש אותה ויתמידה על המקום ִּ ‣ I. confusion: Gr. ἔκστασις · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo,תָּמה ֹון . → NM 3:247.מהשגעון שלשול דם או שקוי או תמהון טוב 7.5 (357): ‣ II. stupor: Gr. ἔκπληξης · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, 7.14 . → NM 3:244–5.מקבלת פצע בראש תמהון או בלבול דעת רע (336): · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiحجم ְּ ‣ volume: Arab.תמוָּנה ויש מי שכונתו ההארכה והרבוי ולהגדיל תמונת הספר ולהרבות Abuqraṭ), introduction (9): . → NM 3:245.מספר חלקיו ואף אם יקבץ זה כלו ענינים מעטים · Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādirسحنة ‣ complexion: Arab.תמונת הפנים • ויקרה לחולה · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), ch. 18 (fol. 26a): עם עלות החולי וקרוב חזקתו מקרים מפחידים כמו צמא חזק ונגוב פה ושעירות לשון ושחרותה → .וסער ודפיקת לב ושלא יראה ועלוף ושינוי תמונת הפנים מן הענין הטבעי אל ענין יוצא מהטבע
NM 4:221.
· Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shemتمري ‣ date-: Arab.תמרי והמרבה מאכילת השקדים Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 141b, col. b: → .הרטובים החדשים ראוי לקחת עליהם ממרקחת התמרי או ממרקחת החבושים המשלשל NM 4:221. ִ.מ ְרַקַחת → מרקחת התמרי • ְּ ‣ cartilage: Lat. cartilago · Hippocrates, Aphorisms · trans. Hillel ben Samuel, 6.19תנוְּך . → NM 3:245.אם יכרת העצם או התנוך או הדק מהלחיים או האמה לא ידבקו ולא יצמחו (311): ‣ lethargus: Gr. λήθαργος, Plur. λήθαργοι · Hippocrates, Aphorismsתנומות ְּ • Plur.תנוָּמה וליוצאים מאלו השנים יקרם קוצר הנשימה וחולי הצד · trans. Joseph Delmedigo, 3.30 (136): ומורסת הריאה ותנומות ומורסות קרומי המוח וקדחות בוערות ושלשולי הבטן ארוכים והרקת . → NM 3:245.הירוקה מלמעלה ומלמטה ושלשול הדם וחלקות הבטן והטחורים
/ Gr. ἐρεθισμα · Maimonides, Šarḥ fuṣūlتهييج ְּ ‣ stimulant; stimulation: Arab.תנוָּעה אמר אבקראט :הגופות Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), 1.20 (47): אשר יבא אליהם או שכבר בא להם הנקיון על השלמות אין ראוי שיונעו ולא שיחודש בהם חדוש . → NM 3:245–6.לא ברפואה משלשלת ולא בזולתה מן התנועות אבל יונחו
· Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waحركة مضظر بة ‣ convulsion: Arab.תנועה מצטערת •והכפיה qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 22, ch. 1: קרוב מן השתוק כי מקום החולי בשניהם אחד והליחה המולידה אותם קרה לחה אבל כי השתוק . → NM 4:221–2.יהיה בהעדר הכח אשר ילך אל העצבים כלם והכפיה תהיה בתנועה מצטערת
ָ.עָצב → העצבים התנועיים • תנועי · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Anonymous (Pirqeiاستكره ‣ to force: Arab.תעב אמר המפרש :הבריאים כשיעשו הקיא או השלשול יקרה להם סבוב והמיה Abuqraṭ), 2.37 (89):
297
]ת ק ן [
ויקשה צאת מה שיצא מהם וימהר להם עם זה העלוף כי הסם תשתדל להמשכת הכימוס הניאות .המחובר לו וכשלוא מצאהו ימשוך הבשר ⟩והדם⟨ ויתעבום להסיר מהם מה שבם ממה שיאות לו
→ NM 3:246.
,جدول العروق ‣ intestinal canal; mesentery: Arab.תעלות העורקים • תעלות ְּ • Plur.תָעָלה · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Seferجداول العروق Plur. ואחר יתפרק מן השריין הזה הגדול שני שריינים מתפרדים בתעלות ha-Qanun), bk. 1 (fol. 62b): . → NM 4:222.העורקים אשר סביב המעי הישר ַּ ‣ a sharp knife: Lat. novacula · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillelתַער ואם החולה לא יסבול חתוך הבשר המעופש בתער אז ben Samuel (Sefer Keritut), fol. 40a: . → NM 1:42.תעשה זולתי החתוך של הפתוח עד העומק · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfموسى ‣ razor: Arab.תער הגלבים • וצורת הכויה · trans. Shem Tov Ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 1.1 (fol. 203b): להריק החולה בתחלה בסם משלשל מנקה הראש שלש לילות או ארבע כפי חיוב כחו ושניו ומנהגו . → NM 1:120; corr. 4:229.ואחר להעביר שער ראשו בתער הגלבים
· Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans.أخلاط ‣ humors: Arab.תערובות ַּ • Plur.תֲערֶֹבת וזה כי אינו צריך שיתעסק הטבע בבשול המזון שירד Anonymous (Pirqei Abuqraṭ), 1.8 (35): עליו וימנענו מלבשל החולי ר׳׳ל התערובות המולידים לחולי כאשר הטבע בעת ההיא מתעורר . → NM 3:246.עליהם בכחותיו כלם ואמנם נשאר לו מעט כח עד שישלם להתגבר עליהם
ַּ.תֲערֶֹבת → תערובת · Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferرخو ָּ ‣ soft: Arab.תפוַּח חצץ ובלע׳ ליסיאום :בינוני בחום ובקור יועיל למורסות החמות בעין Almansur), Ḥet 10 (38): . → NM 2:19–20.כשיוטח בו עליהם ולמורסות התפוחות ַּ .תְב ִׁשיל → תבשיל התפוחים • תפוחים ַּ • Plur.תפּוַּח · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans.تر ُب ّل ְּ ‣ swelling: Arab.תִפיָחה המים הקובצים מועילים Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 129b, col. b: . → NM 4:222.משלשול המעים ומתפיחת הגוף ְּ ‣ suture: Lat. ligatura · Bruno Longobucco, Cyrurgia Magna · trans. Hillel benתִפיָרה אבל אם המכה תהיה כל כך גדולה שלא תוכל לאסוף החלקים Samuel (Sefer Keritut), fol. 10b: . → NM 1:42.הנפרדים אז צריך לך התפירה · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan atخياطات ‣ sutures: Arab.תפירות • Plur.ואם יהיה taʾlīf · trans. Shem Tov Ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 30, 2.1 (fol. 209a): הלחות מתחת העצם ואותותיו הראות תפירות הראש פתוחות מכל צד והמים נשפכים לתוך הראש כשיוסחטו ביד וזה דבר בלתי נעלם מן הרופא צריך לבקע באמצע הראש שלש בקיעות על זאת . → NM 1:120.הצורה
· Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haاعتراض ְּ ‣ objection: Arab.תִפי ָ ׂשה . → NM 2:93.אז נשיבהו לתפישה הזאת Meʾati (Sefer ha-Peraqim), Introduction:
· Al-Rāzī, K. al-Manṣūrī · trans. Shem Tov ben Isaac (Seferخام ָּ ‣ crude; raw: Arab.תֵפל קנטוריון ובלעז סינטוריא :ישלשל הליחה התפלה טוב למכאובי העצבים Almansur), Qof 3 (68): . → NM 2:20.וההדרקון · · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibbمطي ّب ְ ‣ seasoned: Arab.מֻת ָ ּקן ] • Part. Puʿalתקן[
תֶּקף ֹ
298
וכשיהיה אדם מעונג בהנהגתו משתדל trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 20.61: אז איפשר לו שיקרר וירטיב מה שיתחדש מן היגיעה במין אחר מההנהגה בהכנסת המרחץ ויזון . → NM 2:64–5.אחריו במזונות טובי הכימוס מתוקנים בחומץ וכיוצא בזה
תֶקף ֹ ּ ‣ culmination: Gr. ἀκμή · Hippocrates, Aphorisms · trans. Joseph Delmedigo, → .בהתחלת החולאים ובסופם כל המקרים חלושים וכשהם בתוקפם המקרים חזקים )2.30 (82 NM 3:247. .נרדי → תרדי ַּ.ת ְרֵּדָמה → תרדימה .תרדמיי → תרדימיי / Gr. ἀπόπληκτοι · Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭسكات ַּ ‣ I. apoplexy: Arab.ת ְר ֵ ּדָמה אמר בקראט :אמנם החליים המתחדשים · trans. Zeraḥyah Ḥen (Pirqei Abuqraṭ), 3.16 (122): בהתרבות מטר ברוב העניינים הם קדחות ארוכים והתרת הבטן ועיפושים וויציאו ותרדימה . → NM 3:247.ואישקויננציאה
/ Gr. καταφορά · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfirسبات ‣ II. lethargy; torpor: Arab. wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 16 התרדמה היא הנטיה אל השינה עם סתימת העינים ויהיה זה על אחד משני פנים אם (fol. 23a): . → NM 4:222–3.שנשקע החולה בשינה עד שיקשה להקיצו ואם שתהיה שנתו קלה b) Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraכשיגבר בראש לחות הנקרא מררות יתחדש מזה התעורה וערבוב שכלqim), 23.58: . וכשיגבר בו ליחות עבות לבניות יתחדש מזה עם תרדמה הבהלה והבהלה הוא ערבוב שכל . → NM 2:93–4.מועט
/ Gr. νάρκη · a) Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir waخدر ‣ III. numbness: Arab.qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 8.2: → .וכאשר יקרה ממשוש מזון או משקה שרפה או תרדמה או קווץ בצפרנים או נפח לאצבע NM 1:70. b) Maimonides, Šarḥ fuṣūl Abūqrāṭ · trans. Moses ibn Tibbon (Pirqei Abuqraṭ), אמר אבקראט :המורסות אשר יהיו בפרקים והכאבים אשר יהיו מבלתי נגע 5.25 (245): וכאבי בעלי הנקרס ובעלי הקווץ המתחדש במקומות שיש בהם עצבים ורוב מה שדומה לאלו הנה אם נשפך עליהם מים קרים הרבה ישקיטום ויכמישום ויניחו הכאב בחדשם תרדמה . → NM 3:247.והתרדמה גם כן המעט ממנה משקיטה הכאב
· Ibn al-Jazzār, Zād alتخدير ‣ numbness [of the limbs]: a) Arab.תרדמת האברים •musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, . → NM 1:70.ומסגולת הליחה הלבנה תרדמת האברים 17.1: / Gr. νάρκη · i. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans.خدر b) Arab. ואם התילד החולי הזה מפני Moses ibn Tibbon (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 7, 17.2: עפוש ליחה לבנה ושריפתה הנה אותותיו לחות הגוף וריבוי הגרנדולש ורפיון ורבוי הגרת העינים . → NM 1:70–1.ולובן המראה ותרדמת האיברים
· ii. Ibn al-Jazzār, Zād al-musāfir wa-qūt al-ḥādir · trans. Moses ibn Tibbon ואולם תרדמת איברים הנה היא (Sefer Ṣedat ha-Derakhim), bk. 1, ch. 25 (fol. 39b): . → NM 4:223.מקרה גם כן מתערב במה שבין הטבע ובין החולי
299
תשיה
· iii. Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾati (Sefer haהזכרים שביוני שובך מבריא מן הרפיון ותרדמת האברים והשתוק Peraqim), 22.43: . → NM 2:94.והרעש ‣ apoplexy: Hippocrates, Aphorisms · trans. Do’eg ha-Edomi (Seferתרדמת הגוף • צרות יום הקור הם כאב הצדדים ותחת הצלעות והריאה וזוב Agur), 3.23 (129) (fol. 55b): . → NM 3:248.הנחירים והשזרה סתימת המקורות ותרדמת הגוף · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans.خدر ‣ numbness: Arab.תרדמת החוש • הכאב עם תרדמת החוש ברגלים בחליי הכליות Nathan ha-Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 7.66: . → NM 2:94.יהיה מפני השתוף אשר בין הכליות והרגלים בשני עורקים יורדים על השדרה · Maimonides, K. al-fuṣūl fī al-ṭibb · trans. Nathan haسباتي ‣ lethargic: Arab.תרדמיילפעמים תערב ברפואות רקיקת הדם רפואות מרדימות לישנם Meʾati (Sefer ha-Peraqim), 9.38: . → NM 2:93.שינה תרדימיית .ע ֹוֵרק → העורק התרדמיי • · · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-man ʿaǧiza ʿan at-taʾlīfقنبّ يط ְּ ‣ cauliflower: Arab.תר ֹוְבת ֹור trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 134b, col. b–135a, col. a: . → NM 4:223.התרובתור יותר עב ויותר מתאחר להתעכל באסטומ׳ מן הכרוב ִ.צ ִּני → ציניי ותריסי • ְּת ִריִסי ָ.מָרק → מרק תרנגולים קטנים • תרנגולים ַּ • Plur.ת ְרְנג ֹול / Gr. ἴλιγγος, σκοτοδινία · Al-Zahrāwī, K. al-taṣrīf li-manسدر ַּ ‣ vertigo: Arab.ת ְרֵעָלה ʿaǧiza ʿan at-taʾlīf · trans. Shem Tov ben Isaac (Sefer ha-Shimmush), bk. 27, fol. 135b, ואמר הכנדי כשישתה מסחיטת הכוסבר משקל ארבע אונקיאו׳ יורגש ריחו בגוף כלו ויחדש col. b: . → NM 4:224.נחרת הגרון ותרעלה או שבוש הדעת עד שוב שותהו כשכור מנבל פיו · Ibn Sīnā, K. al-Qānūn fī al-ṭibb · trans. Nathan ha-Meʾatiترقوة ‣ collarbone: Arab.תרקוה פרק ששה עשר בנתוח התרקוה .התרקוה העצם המונח על (Sefer ha-Qanun), bk. 1 (fol. 36b): . → NM 4:224.כל אחד משני צדי עליוני החזה ‣ softening of the flesh: Gr. σαρκῶν ἐκθήλυνσις · Hippocrates, Aphoתשית הבשר • תשיההחום יגרום אלו ההזקים לנוהגים בו לרוב תשית risms · trans. Joseph Delmedigo, 5.16 (236): → .הבשר רפיון העצבים תרדמת הדעת שפיכות דמים עילופים ואלה דברים מביאים לידי מיתה NM 3:248.