155 10 2MB
Hebrew Pages 352 [311] Year 2018
יובל נח הררי 21מחשבות על המאה ה־21
Yuval Noah Harari 21 LESSONS FOR THE 21ST CENTURY Copyright © 2018 by Yuval Noah Harari All Rights Reserved Hebrew Language Copyright © 2018 Kinneret, Zmora-Bitan, Dvir — Publishing House Ltd. כל הזכויות שמורות © תשע"ח 2018יובל נח הררי זכויות בעברית © תשע"ח 2018כנרת ,זמורה־ביתן ,דביר — מוציאים לאור בע"מ אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל. סידור ,עימוד ,הפקה וקדם־דפוס במפעלי כנרת ,זמורה־ביתן ,דביר — מוציאים לאור בע"מ רח' אגוז ,6פארק תעשיות חמן ,חבל מודיעין 7319900 נדפס בישראל Kinneret, Zmora-Bitan, Dvir – Publishing House Ltd. 6 Egoz St., Hevel Modi'in Industrial Park 7319900, Israel Printed in Israel מסת"ב ISBN 978-965-566-745-5 www.kinbooks.co.il
לבן־זוגי איציק ,לאמי פנינה ולסבתי פאני, בתודה על האהבה והתמיכה שהעניקו לי לאורך השנים
הקדמה בעולם הטובע תחת מבול של מידע לא רלוונטי ,בהירות היא כוח .בתיאוריה ,כולנו מוזמנים להשתתף בדיון על עתיד האנושות ,אבל כל כך קשה לראות את הדברים בבהירות מספקת ,שלעתים קרובות אנחנו בכלל לא יודעים שהדיון הזה מתקיים, ואין לנו זמן לברר את השאלות שעל הפרק .אנחנו עסוקים בדברים דחופים יותר: ללכת לעבודה ,לטפל בילדים ,לדאוג להורים מזדקנים .לרוע המזל ,ההיסטוריה אינה נוהגת לתת הנחות .אם עתיד המין האנושי יוכרע בהיעדרכם ,כי אתם עסוקים מדי בלהאכיל ובלהלביש את הילדים שלכם — גם אתם וגם הילדים שלכם עדיין תישאו בתוצאות .זה לא הוגן .אבל האם מישהו אי פעם אמר לכם שההיסטוריה הוגנת? אם כן ,הוא שיקר. כהיסטוריון ,אינני יכול לתת לאנשים מזון לאכול או בגד ללבוש — אני יכול להציע רק קצת בהירות ,ועל ידי כך לצמצם במעט את הפערים הגדולים בין מי שמבינים מה קורה למי שלא .אם זה יעזור אפילו לקומץ בני אדם להצטרף לדיון על עתיד המין האנושי ,דיינו. ספרי הראשון ,קיצור תולדות האנושות ,סקר את העבר ,ובחן כיצד מין חסר חשיבות של קוף־אדם אפריקני הפך לשליט הבלתי מעורער של כדור הארץ. ספרי השני ,ההיסטוריה של המחר ,הביט לעתיד הרחוק ,ותהה אם בני האדם יהפכו לאלים ,ומה יעלה בגורל התודעה והחיים. הספר הזה מתמקד בהווה ובסוגיות מיידיות יותר .מה קורה — כאן ועכשיו? מהם האתגרים הגדולים של השנים הקרובות? למה כדאי לנו לשים לב? מה חשוב ללמד את הילדים? כמובן שלשבעה מיליארד בני אדם יש שבעה מיליארד סדרי יום שונים ,ורק למעטים יש פנאי לחשוב על התמונה הגדולה .אם חד־הורית הנאבקת לגדל שני ילדים בשכונת פחונים במומביי מתמקדת בארוחה הבאה; פליטים בסירה רעועה בים התיכון סורקים את האופק בחיפוש אחר יבשה; אדם גוסס במחלקת אונקולוגיה בהדסה מאמץ את שארית כוחותיו כדי להרוויח עוד נשימה אחת .לכולם יש בעיות דחופות יותר מההתחממות הגלובלית או מאובדן האמון בדמוקרטיה הליברלית. שום ספר לא יכול לעשות צדק עם כל הבעיות הדחופות הללו ,ואין לי לקחים מעשיים להציע לאנשים במצבים כאלה .אני יכול רק לקוות ללמוד מהם .סדר היום של הספר הזה הוא סדר היום הגלובלי .הוא בוחן כמה מהכוחות העיקריים שמעצבים את החברות האנושיות ברחבי תבל ,ושמשפיעים על עתיד כוכב הלכת
כולו .ההתחממות הגלובלית אולי אינה מעסיקה אנשים המתמודדים עם מקרה חירום ,אבל עדיין עלולה להפוך את מומביי כולה למדבר (או לאוקיאנוס) ,להניע גלי פליטים אל מעבר לים התיכון ,ולהביא למשבר בריאות עולמי חסר תקדים. המציאות מורכבת מרבדים רבים ,והספר הזה אינו מתיימר למצות את כולם. בניגוד לשני ספרי הקודמים ,הוא לא מציע עלילה אחת מתמשכת ,אלא שורה של מחשבות .מטרתן של המחשבות הללו היא לעורר את הקוראים להמשיך ולהפוך בהן ,ובכך להשתתף בכמה מהשיחות החשובות ביותר שמתנהלות היום בעולם. למעשה ,הספר עצמו נוצר בתהליך של שיג ושיח .רבים מהפרקים נכתבו בתגובה לשאלות ששאלו אותי קוראים ,עיתונאים ועמיתים .גרסאות מוקדמות של כמה מהפרקים כבר פורסמו בפורומים שונים בארץ ובעולם ,והתגובות על הפרסומים נתנו לי הזדמנות לחדד עוד יותר את מחשבותי .יש פרקים העוסקים בטכנולוגיה, אחרים בפוליטיקה ,בדת ,ובאומנות .יש פרקים החוגגים את החוכמה האנושית, ואילו אחרים מדגישים את תפקידה המרכזי של הטיפשות בחיינו .אבל שאלת היסוד היא אחת :מה קורה בעולם ,ומהי משמעותם העמוקה של המאורעות? מה מבשרת עלייתו המטאורית של דונלד טראמפ? מה אפשר לעשות נגד מגפת הפייק ניוז? מדוע נקלעה הדמוקרטיה הליברלית למשבר? האם אלוהים עושה קאמבק? האם מלחמת עולם חדשה עומדת בפתח? איזו ציוויליזציה שולטת בעולם — המערב ,סין ,האסלאם? האם אירופה צריכה לסגור את שעריה בפני מהגרים? האם הלאומיות יכולה לפתור את בעיית חוסר השוויון העולמי ואת בעיית שינוי האקלים? איך עלינו להגיב לאיום הטרור? למרות שהספר מתבונן בשאלות הללו מנקודת מבט גלובלית ,הוא אינו מזניח את הרמה האישית .אדרבא ,פרקים רבים מדגישים את הקשר ההדוק שבין המהפכות הגדולות של העידן הנוכחי לבין חייהם של אנשים פרטיים .לדוגמה ,הטרור הוא גם בעיה פוליטית גלובלית וגם חוויה פסיכולוגית אישית .הטרור לוחץ על כפתור הפחד הפרטי שלנו ,ולוקח את הדמיון שלנו כבן ערובה .בדומה לכך ,משבר הדמוקרטיה הליברלית מתבטא לא רק במה שמתרחש בקלפיות ובפרלמנטים אלא גם בתהליכים שעוברים על נוירונים ועל סינפסות במוח .זוהי קלישאה לומר שהפרטי הוא הפוליטי ,אבל בעידן שבו מדענים ,תאגידים וממשלות לומדים לפצח את סודות המוח האנושי ,הקלישאה הזו מעולם לא הייתה מטרידה יותר .אי לכך הספר מציע תובנות על התנהגותם של פרטים ולא רק על אלה של חברות שלמות. החיים בעולם גלובלי מפעילים לחצים חסרי תקדים על התנהגותנו האישית ועל המוסר הפרטי שלנו .כולנו לכודים בסבך של קורי־עכביש חובקי־עולם ,שמגבילים את חופש הפעולה שלנו ובמקביל גם מעצימים כל תזוזה קטנה שלנו .ההרגלים
היומיומיים שלנו מעצבים את חייהם של אנשים ובעלי חיים בצידו השני של כדור הארץ ,ומחוות אישיות שלנו עשויות להפוך לפתע לתנועה עולמית .כך קרה למוחמד בואזיזי ששרף את עצמו בטוניסיה והצית את האביב הערבי ,וכך קרה לנשים שסיפרו בפתיחות על ההטרדות המיניות שחוו ועוררו את תנועת .#MeToo מכיוון שלחיינו האישיים יש ממד גלובלי ,חשוב מאי־פעם שנכיר את הדעות הקדומות שלנו ,שנבין את הפריוויליגיות הגזעיות והמגדריות שלנו ,ושנהיה מודעים לאופן שבו אנו שותפים במערכות אדירות של דיכוי וניצול .אך האם זה באמת אפשרי? איך יכול אדם למצוא קרקע מוסרית יציבה בעולם שמשתרע הרחק מעבר לאופק ,שמסתחרר מעבר לכל שליטה אנושית ,ושמטיל ספק בכל האלים ובכל האידיאולוגיות? הספר נפתח בסקירה של המשבר הפוליטי והטכנולוגי של ימינו .בסוף המאה העשרים היה נדמה שהקרבות האידיאולוגיים הגדולים בין הפאשיזם ,הקומוניזם והליברליזם הסתיימו בניצחונו המוחלט של הליברליזם .היה נראה שהדמוקרטיה, זכויות האדם והשוק החופשי עתידים לכבוש את העולם כולו .אבל כהרגלה, ההיסטוריה פנתה לכיוון בלתי צפוי ,ואחרי שהפאשיזם והקומוניזם קרסו ,עכשיו תורו של הליברליזם להיקלע למשבר .אז לאן אנחנו ממשיכים מכאן? זו שאלה דחופה במיוחד מכיוון שאנשים מאבדים אמון בליברליזם דווקא בזמן שהמהפכה הכפולה בטכנולוגיית המידע ובביוטכנולוגיה מציבה בפניהם אתגרים גדולים .המהפכה הכפולה עלולה להשאיר מיליארדים של בני אדם ללא עבודה, ולקעקע את יסודות החירות והשוויון בעולם כולו .הבינה המלאכותית ,שהיא אחת מתוצרי המהפכה ,עשויה לשמש מסד לדיקטטורות דיגיטליות ,שבהן כל הכוח מרוכז בידי אליטה קטנטנה ,ואילו יתר בני האדם אינם מנוצלים — הם מיותרים. שזה מפחיד הרבה יותר. בספרי ההיסטוריה של המחר ,דנתי באריכות במיזוג בין הביוטק (ביוטכנולוגיה) לבין האינפוטק (טכנולוגיית המידע) .אולם בעוד הספר ההוא התבונן בעתיד הרחוק, מפרספקטיבה של מאות ואפילו אלפי שנים ,הספר הזה מתמקד בהשלכות המיידיות של המיזוג הזה .אני מתעניין פחות באפשרות שיום אחד נייצר חיים ביוניים ,ויותר באופן שבו המהפכה הטכנולוגית מאיימת למוטט את מדינת הרווחה ואת האיחוד האירופי בקרוב מאוד. הספר אינו מתיימר לכסות את כל היבטיה של המהפכה הטכנולוגית .בפרט ,בעוד שטכנולוגיית המידע והביוטכנולוגיה מבטיחות לשפר את חיי האדם באלף ואחת דרכים ,כוונתי כאן היא להדגיש דווקא סכנות ואיומים .מכיוון שתאגידים ויזמים
שמפתחים תחומים כגון גנטיקה ובינה מלאכותית מפליאים בשבח ההמצאות שלהם ,נופל בחלקם של הסוציולוגים ,הפילוסופים וההיסטוריונים לצלצל בפעמוני האזהרה ולהסביר כיצד התוכניות עלולות להשתבש. לאחר שנסקור את האתגרים שבפניהם אנו עומדים ,החלק השני של הספר בוחן מגוון של תגובות אפשריות להם :האם המהנדסים של עמק הסיליקון יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לעצב קהילה עולמית שתגן על החירות ועל השוויון? ואולי התשובה היא לעצור את תהליך הגלובליזציה ,ולהחזיר את הכוח לידי מדינת הלאום? ואולי עלינו ללכת אחורה עוד יותר רחוק ,ולשאוב תקווה וחוכמה מהמעיינות העתיקים של הדת? בחלקו השלישי של הספר נראה שלמרות האתגר הטכנולוגי חסר־התקדים, ולמרות המחלוקות הפוליטיות והדתיות ,לאנושות יש סיכוי טוב להתגבר על המשבר אם רק נדע לשלוט בפחדים שלנו ולהיות קצת יותר צנועים בגיבוש הדעות שלנו. בחלק זה נבחן מה אפשר לעשות עם איום הטרור ,עם הסכנה של מלחמת עולם חדשה ,עם השנאות והדעות הקדומות שמזינות את האלימות האנושית. חלקו הרביעי של הספר מתמודד עם הרעיון של "פוסט־אמת" ,ושואל עד כמה אנו בכלל יכולים להבין התפתחויות גלובליות ולהבחין בין צדק לבין גזל .האם בני אדם מסוגלים למצוא היגיון כלשהו בעולם המטורף שהם יצרו? האם נותר איזשהו גבול ברור בין מציאות לבין בדיה? בחלק החמישי והאחרון של הספר אני מנסה לטוות את כל החוטים השונים, ולהרהר במשמעותם של החיים בעידן של מבוכה — עידן שבו כל הסיפורים הישנים קרסו ,ואף סיפור חדש עוד לא הופיע כדי למלא את החלל .מי אנחנו ,בני האדם? מה מטרתנו בחיים? לאילו כישורים אנחנו זקוקים? בהינתן כל מה שאנו יודעים ולא יודעים על מדע ,על אלוהים ,על פוליטיקה ועל דת — מה כבר אפשר לומר בימינו על משמעות החיים? זה נשמע יומרני ,אבל הומו סאפיינס לא יכול לחכות .לפילוסופיה ,לדת ולמדע נגמר הזמן .בני האדם התווכחו על משמעות החיים במשך אלפי שנים ,אך לא נוכל להמשיך את הדיון הזה לנצח .המשבר האקולוגי ,הצטברות של כלי נשק להשמדה המונית ,והתפתחות של טכנולוגיות אדירות־כוח פשוט לא יניחו לנו לעשות זאת. המיזוג בין אינפוטק לביוטק יאפשר לאנושות לעצב ולהנדס מחדש את החיים עצמם .בקרוב ,מישהו יצטרך להחליט מה עושים עם העוצמה הזו ,תוך התבססות על פרשנות כזו או אחרת של משמעות החיים .פילוסופים הם אנשים סבלנים ,אבל המהנדסים סבלנים הרבה פחות ,והמשקיעים סבלנים פחות מכולם .אם לא נדע מה לעשות בכוח לעצב מחדש את החיים ,כוחות השוק לא ימתינו בצייתנות אלפי שנים
עד שנגבש דעה .ידם הנעלמה תכפה עלינו את תשובתם העיוורת .אם אנחנו לא רוצים להכפיף את העתיד לפסק דינם של הדוחות הרבעוניים ,מוטב שנגבש דעה משלנו על משמעותם של החיים. לפני שנצא למסע המחשבתי הזה ,ברצוני להבהיר נקודה מהותית .חלק גדול מהספר דן במגבלות של תפיסת העולם הליברלית ושל המערכת הדמוקרטית .זה לא נובע מכך שאני חושב שהדמוקרטיה הליברלית היא שיטה בעייתית יותר מאחרות .בדיוק להפך .אני חושב שזו השיטה המוצלחת והגמישה ביותר שבני האדם פיתחו עד כה כדי להתמודד עם אתגרי העולם המודרני .דווקא משום כך חיוני להבין את קשייה של הדמוקרטיה הליברלית ולחקור כיצד אפשר לשפר אותה ולהתאים אותה לתנאים המשתנים. לרוע המזל ,באקלים הפוליטי הנוכחי כל חשיבה ביקורתית על הדמוקרטיה הליברלית עשויה לחזק רודנים ותנועות קיצוניות ,שעניינם היחיד הוא לערער את השיטה הדמוקרטית ,ושאין להם שום כוונה לקיים דיון פתוח על עתיד המין האנושי .הם שמחים מאוד לדבר על בעיותיה של הדמוקרטיה הליברלית ,אבל שמחים הרבה פחות לשמוע ביקורת על התחליפים שהם מציעים לה. לכן כשבאתי לכתוב את הספר הזה ,נאלצתי לקבל החלטה קשה .האם לדבר בחופשיות ,ולהסתכן בכך שדברי אולי יוצאו מהקשרם וייתפסו כתמיכה במשטרים רודניים ובתנועות אנטי־ליברליות? או שמא מוטב לי לצנזר את עצמי? זהו סימן היכר מובהק של רודנות :היא מקשה לקיים שיח חופשי אפילו מחוץ לגבולותיה. בשל עלייתם של משטרים רודניים באזורים שונים של העולם ,נעשה מסוכן יותר להציע ביקורת על העתיד אפילו במדינות דמוקרטיות. ובכל זאת ,החלטתי להעדיף דיון חופשי על פני צנזורה עצמית .אם לא נעביר ביקורת על המודל הליברלי ,לא נוכל לתקן את העיוותים שלו או לפתח מודל טוב יותר שלו .אבל אנא זכרו שאת הספר הזה אפשר לכתוב רק כל עוד אנשים עדיין חופשיים יחסית לחשוב ולומר מה שהם רוצים — ובכלל זה לחשוב ולומר דברים לא מקובלים ,שנויים במחלוקת ,ואפילו מקוממים.
חלק א':
האתגר הטכנולוגי בעשורים האחרונים שלט בפוליטיקה העולמית הסיפור הליברלי .האנושות מאבדת את אמונה בסיפור הזה ,ונשארת מבולבלת ואובדת עצות דווקא כשהטכנולוגיה מציבה בפניה את האתגר הגדול ביותר בהיסטוריה.
1
התפכחות קץ ההיסטוריה נדחה עד להודעה חדשה בני אדם חושבים בסיפורים; לא בעובדות ,במספרים או במשוואות .וככל שהסיפור פשוט יותר — כך הוא משכנע יותר .לכל אדם ,שבט ועם יש מיתוסים ואגדות משלהם .אבל במהלך המאה העשרים יצרו האליטות הגלובליות בניו יורק ,בלונדון, בברלין ובמוסקבה שלושה סיפורים גדולים ,שביקשו להסביר את כל מה שהיה אי פעם ולחזות את כל מה שעתיד להיות :הסיפור הפאשיסטי ,הסיפור הקומוניסטי והסיפור הליברלי. מלחמת העולם השנייה העיפה מהתחרות את הסיפור הפאשיסטי ,ומסוף שנות הארבעים עד סוף שנות השמונים של המאה העשרים הפך העולם לשדה קרב בין שני סיפורים בלבד :הקומוניזם והליברליזם .ואז קרס הקומוניזם ,והסיפור הליברלי הפך לרגע לסיפור המוסכם של המין האנושי .הוא נעשה למדריך העיקרי לעבר האנושי ,וחוברת ההסברה היחידה לעתיד העולם — או כך לפחות חשבה האליטה הגלובלית. הסיפור הליברלי מעלה על נס את חשיבותה וכוחה של החירות ( ,libertyומכאן השם "ליברליזם") .על פי סיפור זה ,במשך אלפי שנים חי המין האנושי תחת משטרים דכאניים ,שהגבילו את זכויותיהם הפוליטיות של בני האדם ,את ההזדמנויות הכלכליות שלהם ,ואת חירויות הפרט .משטרים אלו גם הפריעו לתנועתם החופשית של אנשים ,של רעיונות ושל סחורות .אבל בני האדם נלחמו על חירותם ,וצעד אחר צעד ,השתחררו מהכבלים שאסרו אותם .דיקטטורות התמוטטו והוחלפו על ידי דמוקרטיות .היוזמה החופשית השתחררה מהמגבלות החונקות של הכלכלה המסורתית .אנשים למדו לחשוב בעצמם וללכת בעקבות הלב שלהם, במקום לציית בעיוורון לכמרים חשוכים ולמסורות שאבד עליהן הכלח .דרכים רחבות ,גשרים פתוחים ונמלי תעופה הומי אדם החליפו את החומות ,החפירים והגדרות של העולם הישן. הסיפור הליברלי מכיר כמובן בכך שלא הכול נפלא בעולם החדש והאמיץ שלנו. יש עוד הרבה מה לעשות .חלק ניכר מהאנושות עדיין חי תחת משטרים רודניים, ואפילו במדינות הליברליות ביותר אזרחים רבים סובלים מעוני ,מאלימות ומדיכוי. אבל לפחות אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי להתגבר על כל הבעיות הללו :לתת לאנשים יותר חופש .עלינו להגן על זכויות האדם ,להעניק לכולם את זכות הבחירה,
לפתוח את השווקים ,ולאפשר לאנשים ,לרעיונות ולסחורות לנוע בחופשיות .נוסחת הקסם הזו — שהייתה מקובלת על הנשיא הרפובליקני ג'ורג' וו' בוש בדיוק כמו על הנשיא הדמוקרטי ברק אובאמה — מבטיחה שאם רק ניתן לתהליכי הליברליזציה 1 והגלובליזציה לעשות את שלהם ,הם יכוננו עולם שלו ומשגשג עבור כולם. מדינות שיצטרפו מרצונן לחגיגה הליברלית הזו ,ייהנו משלום ומפריחה כלכלית. מדינות שיעמדו מנגד יסבלו מאלימות ומקיפאון כלכלי ,עד שבסופו של דבר גם הן יראו את האור ,יפרקו את החומות והגדרות ,וייתנו חופש רב יותר לאזרחים שלהן. זה עשוי לקחת זמן ,אבל במוקדם או במאוחר אפילו צפון קוריאה ועיראק ייראו כמו דנמרק או קליפורניה. בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים הסיפור הזה הפך למנטרה עולמית, וממשלות בכל קצוות תבל ,מהודו ועד ברזיל ,אימצו את הנוסחה הליברלית .אלה שהתמהמהו לעשות זאת נדמו לדינוזאורים מאובנים מעידן אחר .ב־ 1997נזף נשיא ארצות הברית ביל קלינטון בממשלה הסינית על סירובה להפוך את סין לדמוקרטיה, 2 והזהיר את הקומוניסטים בבייג'ין שהם נמצאים "בצד הלא נכון של ההיסטוריה". אבל מאז המשבר הכלכלי של 2008אנשים בכל העולם איבדו את אמונם בסיפור הליברלי .חומות בטון וחומות אש ממוחשבות חזרו לאופנה .גוברת ההתנגדות להגירה ולהסכמי סחר חופשי .מנהיגים חזקים במדינות כמו טורקיה ורוסיה ממציאים מודלים חדשים של רודנות .אפילו במדינות רבות המתהדרות בתואר "דמוקרטיות" ,הממשלה חותרת תחת עצמאות בתי המשפט ,מגבילה את חופש העיתונות והאקדמיה ,ומציירת את כל מי שחושבים אחרת ממנה כ"בוגדים" .כיום כבר קשה לומר בביטחון שהמפלגה הקומוניסטית הסינית נמצאת בצד הלא נכון של ההיסטוריה. שנת — 2016שנת הברקזיט ועלייתו של דונלד טראמפ — מסמנת את הרגע שבו גל ההתפכחות הגיע למדינות הליבה הליברליות של מערב אירופה וצפון אמריקה. עד לפני שנים ספורות אמריקנים ואירופים עוד ניסו לכפות בכוח הזרוע את הדמוקרטיה הליברלית על עיראק ועל לוב — אבל כיום גם תושבים רבים בקנטאקי וביורקשייר השתכנעו שאי אפשר ,ואולי גם לא כדאי ,להגשים את החזון הליברלי. חלקם גילו שדווקא די נוח להם בעולם הירארכי ,והם אינם מעוניינים לוותר על זכויות היתר הגזעיות ,הלאומיות או המגדריות שלהם .אחרים הגיעו למסקנה (בצדק או שלא) שתהליכי הליברליזציה והגלובליזציה אינם אלא מזימה המיועדת להעצים אליטה קטנה על חשבון ההמונים. בשנת 1938בני האדם התבקשו לבחור בין שלושה סיפורים גלובליים ,בשנת 1968נותרו רק שני סיפורים ,בשנת 1998נדמה שסיפור אחד שולט בעולם —
ובשנת 2018ירדנו לאפס .אין פלא שהאליטות הליברליות ,ששלטו בחלק גדול מהעולם בעשורים האחרונים ,נכנסו להלם .כשיש רק סיפור אחד ,זהו המצב הנוח ביותר .הכול ברור לגמרי .כשאין שום סיפור ,שום דבר לא ברור .קצת כמו האליטה הסובייטית בשנות השמונים ,כך האליטה הליברלית של ימינו לא מבינה איך קרה שההיסטוריה סטתה מהנתיב שלה ,והיא מתקשה למצוא מודל אלטרנטיבי שבאמצעותו ניתן לפרש את המציאות .הבלבול גורם לה לחשוב במונחים אפוקליפטיים :אם ההיסטוריה לא מצייתת לנבואות שלנו ,הרי שסוף העולם ודאי הגיע .כמו היפוכונדר הסבור שכאב ראש חריף ודאי מעיד על סרטן במוח ,כך לא חסרים מי שסבורים שהברקזיט ועלייתו של טראמפ הם תחילת הסוף של הציוויליזציה האנושית.
מהרג יתושים להרג מחשבות תחושת הבלבול והאבדון מועצמת בשל השפעתן הגוברת של טכנולוגיות המשבשות סדרי־עולם .הסדר הליברלי עוצב בעידן התעשייתי כדי לנהל עולם של מנועי קיטור, בתי זיקוק ותחנות טלוויזיה .הוא אינו ערוך להתמודד עם המהפכות החדשות בטכנולוגיית המידע ובביוטכנולוגיה. הן הפוליטיקאים והן המצביעים בקושי מבינים את הטכנולוגיות החדשות ,והם לא מצליחים לשלוט בפוטנציאל הנפיץ שלהן .מאז שנות התשעים האינטרנט שינה את העולם יותר מכל גורם אחר ,אולם המהפכה המקוונת עוצבה בידי מהנדסים הרבה יותר מאשר בידי מפלגות פוליטיות .האם הצבעתם אי פעם לסיעה שמנהלת את האינטרנט? האם באיזושהי מערכת בחירות בישראל עמד האינטרנט במוקד הדיון הפוליטי? האם לאיזושהי מפלגה יש בכלל עמדה לגבי האינטרנט? המערכת הדמוקרטית עוד לא הצליחה להבין את העולם המקוון החדש ,וכבר עומדות לחבוט בה מהפכות חדשות ,כגון עליית הבינה המלאכותית והבלוקצ'יין. נכון להיום ,מחשבים הפכו את עולם הכספים לכל כך מסובך ,שרק אנשים בודדים מסוגלים להבין אותו .כשהבינה המלאכותית תתפתח עוד ,ייתכן שנגיע לנקודה שבה אף אדם בעולם לא יוכל יותר להבין את המערכת הפיננסית .מה תעשה התפתחות כזאת לתהליך הפוליטי? האם אתם יכולים להעלות בדמיונכם מצב שבו ממשלה מחכה בסבלנות לאלגוריתם שיאשר את התקציב לשנה הבאה, או שיחווה את דעתו על רפורמת המס החדשה? במקביל ,רשתות בלוקצ'יין ומטבעות חדשים כמו ביטקוין עשויים לחולל שינויים כה גדולים בכלכלה ,עד שרפורמת מס תהיה בלתי נמנעת .כך לדוגמה ,ייתכן שלא יהיה היגיון להמשיך ולגבות מס על שקלים ודולרים ,כי רוב העסקאות לא יתבצעו במטבעות ממשלתיים,
או במטבעות כלשהם .ממשלות ייאלצו להמציא מיסים מסוגים חדשים — אולי מס על מידע (שיהיה לא רק הנכס החשוב ביותר בכלכלה ,אלא גם הדבר היחיד שעובר מיד ליד בחלק ניכר מהעסקאות) .האם המערכת הפוליטית תשכיל להתמודד עם המשבר הזה לפני שייגמר לה הכסף? חשוב מכך ,המהפכה הכפולה באינפוטק ובביוטק תעצב מחדש לא רק את הכלכלה והחברה שלנו ,אלא אפילו את הגוף והתודעה שלנו .אנו ,בני האדם ,למדנו די מזמן לשלוט ,לפחות חלקית ,בעולם שמחוץ לנו ,אבל לא הייתה לנו שליטה על העולם שבתוכנו .ידענו כיצד לבנות סכר ולעצור זרימת נהר ,אבל לא ידענו כיצד למנוע מהגוף להזדקן .ידענו איך לתכנן מערכות השקיה ,אבל לא היה לנו מושג איך לתכנן מוח .אם יתושים זמזמו לנו באוזן והפריעו את שנתנו ,ידענו איך להרוג אותם; אבל אם מחשבות זמזמו לנו בראש והטרידו את מנוחתנו ,לא ידענו איך להרוג את המחשבות. זה עומד להשתנות .כשהביוטכנולוגיה תתמזג עם הבינה המלאכותית ,נרכוש שליטה על העולם שבתוכנו ,ונלמד כיצד להנדס ולייצר חיים .נלמד איך לתכנן מוחות ,להאריך חיים ,להרוג מחשבות .איש לא יודע מה תהיינה התוצאות של ההתפתחויות האלה .בני אדם תמיד היו הרבה יותר מוכשרים בלהמציא כלים מאשר בלהשתמש בהם בחוכמה .מסובך לבנות סכר על נהר ,אך מסובך לאין שיעור לצפות את השפעת הסכר הזה על המערכת האקולוגית .בדומה לכך ,כל כמה שיהיה קשה להנדס מחדש את זרם המחשבות והרגשות שלנו ,יהיה קשה פי כמה לחזות מה ההינדוס מחדש יעשה לפסיכולוגיה או לחברה האנושית. בעבר ,רכשנו את היכולת לשנות את העולם שמסביבנו ולעצב מחדש את כדור הארץ .אבל מכיוון שלא הבנו את מורכבותו של הטבע ,השינויים שחוללנו הוציאו את המערכת האקולוגית משיווי משקל ועכשיו היא עומדת בפני קריסה .במאה ה־ 21נרכוש את היכולת לשנות את העולם שבתוכנו ולעצב מחדש את עצמנו ,אך מכיוון שאיננו מבינים את מורכבות התודעה שלנו ,השינויים שנחולל עלולים לערער את שיווי המשקל הפנימי שלנו ולהביא אותנו לקריסה נפשית. מי שמובילים כיום את המהפכות בביוטק ובאינפוטק הם מהנדסים ,יזמים ומדענים שלא בהכרח מודעים להשלכות של מה שהם עושים ,ושבוודאי לא מייצגים אף אחד .האם מפלגות ופרלמנטים מסוגלים לקחת את השליטה לידיהם? זה לא נראה ככה בינתיים .עד כה ,המהפכות בביוטק ובאינפוטק בקושי מופיעות על סדר היום הפוליטי .כך לדוגמה במרוץ לנשיאות ארצות הברית ב־ 2016החששות העיקריים בנוגע לטכנולוגיה נגעו למיילים הפרוצים של הילארי קלינטון 3,ולמרות שכל המתמודדים דיברו הרבה על החשש מאובדן משרות ,הם לא התייחסו כלל
לאפשרות שרובוטים ומחשבים ידחקו את בני האדם משוק העבודה .טראמפ הזהיר את המצביעים האמריקנים שהמקסיקנים והסינים ייקחו להם את המשרות ,ושלכן הכרחי לבנות חומה על הגבול עם מקסיקו 4.הוא אף פעם לא התריע שהאלגוריתמים עשויים לגזול את מקומות העבודה שלהם ,ולא הציע לבנות חומת אש על הגבול עם קליפורניה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך ,אם כי ודאי לא היחידה ,שאפילו אזרחים בארצות הליבה של המערב הליברלי מאבדים את אמונם בסיפור הליברלי ובשיטה הדמוקרטית .האזרחים הללו אולי לא מבינים הרבה בבינה מלאכותית ובביוטכנולוגיה ,אבל הם יכולים לחוש שהעתיד כבר לא צריך אותם .ב־ 1938מצבם של האזרחים בברית המועצות ,בגרמניה או בארצות הברית היה קשה הרבה יותר מאשר היום ,אבל כל הזמן אמרו להם שהם הדבר הכי חשוב בעולם ,ושהם העתיד (בתנאי כמובן שהם היו "אנשים רגילים" ולא חס וחלילה יהודים או שחורים). האזרחים התבוננו בכרזות התעמולה שהתנוססו בכל מקום — ושבדרך כלל הציגו לראווה כורי פחם ,פועלי בניין ועקרות בית בפוזות הרואיות — וראו שם את עצמם. 5 "זה אני בפוסטר הזה! אני הוא הגיבור של העתיד!" בשנת ,2018לעומת זאת ,אזרחים מהשורה מרגישים מיותרים .בוועידות הייטק, בצוותי חשיבה ממשלתיים ובהרצאות טד המומחים זורקים לאוויר הרבה מילים מפוצצות — גלובליזציה ,בלוקצ'יין ,הנדסה גנטית ,אלגוריתמים ,בינה מלאכותית, סייבורגים — והאזרחים חושדים ,ובצדק ,שאף אחת מהמילים האלה לא מתארת אותם .הסיפור הליברלי היה סיפורם של אנשים רגילים .איך הוא יכול לשרוד בעולם של סייבורגים ואלגוריתמים? במאה העשרים התמרדו ההמונים נגד ניצול ,וביקשו לתרגם את הכוח הכלכלי שלהם לכוח פוליטי .עכשיו ההמונים חוששים להפוך למיותרים ,והם מנסים נואשות להשתמש בכוח הפוליטי שלהם לפני שיהיה מאוחר מדי .ההצבעות בעד הברקזיט ובעד טראמפ הן תמונת־ראי למהפכות הפוליטיות הגדולות של המאה העשרים .מהפכות העבר ברוסיה ,בסין ובקובה נעשו בידי אנשים שהיו חיוניים לכלכלה ,אבל חסרו כוח פוליטי .ב־ ,2016הברקזיט וטראמפ נתמכו בידי מי שהיה להם כוח פוליטי ,אבל חששו מפני אובדן תפקידם הכלכלי .ייתכן שבמאה ה־21 מהפכות פופוליסטיות יכוונו לא נגד אליטות כלכליות שמנצלות אנשים ,אלא נגד אליטות כלכליות שכבר לא צריכות אנשים 6.זה עשוי להיות קרב אבוד .למיותרים יש הרבה פחות כוח מאשר למנוצלים .אי אפשר לירות בכל המנוצלים — הרי הם חיוניים לכלכלה .אבל אם המיותרים ייעלמו ,למי יהיה אכפת?
עוף החול הליברלי זו אינה הפעם הראשונה שאנשים מאבדים אמון בסיפור הליברלי .מאז שהסיפור הזה התפשט בעולם ,במחצית השנייה של המאה ה־ ,19הוא סבל ממשברים חוזרים ונשנים .העידן הראשון של גלובליזציה וליברליזציה בא אל קיצו במרחץ הדמים של מלחמת העולם הראשונה .ב־ 1914נגררו המעצמות בזו אחר זו לסכסוך אלים ,והתברר שהן מאמינות בחזון האימפריאליסטי הרבה יותר מאשר בחזון הליברלי .במקום לנסות לאחד את העולם תחת דגל החירות ,הן התמקדו בלכבוש לעצמן אימפריות גדולות יותר .אבל כששככה הסופה הליברליזם הצליח להתאושש ,והבטיח שהמלחמה הגדולה הייתה בסך הכול "המלחמה שתסיים את כל המלחמות" .אחרי שמיליוני הרוגים לימדו את המין האנושי את המחיר היקר שגובות שאיפות אימפריאליסטיות ,בשלו התנאים לסדר עולמי חדש ,המושתת על עקרונות החירות והשלום. החלום המחודש החזיק מעמד בקושי עשור לפני שנגוז .בשנות השלושים והארבעים דיבורים על חירות ושלום עולמי נשמעו נאיביים להחריד ,והיה נדמה שהפאשיזם עומד להשתלט על העולם .הניצחון על הפאשיזם הוביל מיד למלחמה קרה מול הקומוניזם ,ובשנות החמישים והשישים נוצר הרושם במדינות רבות בעולם שאם יש למין האנושי עתיד כלשהו — הרי שהעתיד הזה שייך לקומוניזם. בסופו של דבר ,הקומוניזם קרס ,והתברר שהסופרמרקט חזק יותר מהגולאג .חשוב מזה ,הסיפור הליברלי הוכיח שהוא יותר גמיש מיריביו .הליברליזם שרד את שתי מלחמות העולם וגבר על המשטרים הקומוניסטיים במלחמה הקרה ,כי הוא ידע איך לאמץ לפחות חלק מהרעיונות ומהמוסדות של יריביו .בפרט ,הליברלים למדו מהקומוניסטים להרחיב את מעגל האמפתיה שלהם ,ולהילחם למען השוויון ולא רק למען החירות. בראשית דרכו ,הסיפור הליברלי התמקד בחירויות ובפריווילגיות של גברים לבנים מהמעמד הבינוני ,והתעלם מגורלם של בני מעמד הפועלים ,של נשים ,של מיעוטים ושל נתיני האימפריות האירופיות .כשב־ 1918בריטניה וצרפת הכריזו שהחירות ניצחה במלחמה העולם הראשונה ,הן חשבו על חירותם של תושבי לונדון ופריז, ולכל היותר על חירותם של תושבי ורשה ופראג .הן ממש לא התכוונו לחירותם של ההודים ,הווייטנאמים או האלג'יראים .התביעה ההודית לעצמאות נענתה ב־1919 בטבח אמריצאר ,במהלכו הרגו חיילים בריטים מאות מפגינים לא־חמושים. אפילו אחרי מלחמת העולם השנייה ליברלים מערביים עדיין התקשו לקבל שהערכים האוניברסליים של הליברליזם באמת תקפים מחוץ למדינות המערב .לא פלא שתנועות שחרור לאומי מווייטנאם ועד אלג'יריה פנו לעזרת הממשלות
הקומוניסטיות במוסקבה ובבייג'ין ,ולא לממשלות הליברליות במערב אירופה ובצפון אמריקה .אולם בהדרגה הרחיב הסיפור הליברלי את אופקיו ,ולפחות בתיאוריה החל לייחס חשיבות זהה לחירויות ולזכויות של כל בני האדם בלי יוצא מן הכלל. ככל שאופקיהם התרחבו ,כך הבינו הליברלים את החשיבות של מתן שירותי בריאות ,חינוך ורווחה לכלל האוכלוסייה — מה שהקומוניסטים הטיפו לו מזה כמה דורות .החירות לא שווה הרבה אם היא לא נתמכת באיזושהי רשת ביטחון חברתית, ולילדים הגוועים ברעב אין שום חופש .על יסוד ההבנה הזו קמו מדינות רווחה סוציאל־דמוקרטיות ששילבו את ערכי הדמוקרטיה עם שירותי רווחה משודרגים. חלק ממדינות המערב ,כגון שבדיה וצרפת ,בנו מערכות גדולות במיוחד של שירותים ממשלתיים ,ואילו מדינות אחרות ,ובפרט ארצות הברית ,העדיפו מערכות מצומצמות ורזות ככל האפשר .אבל אלו היו ויכוחים שוליים יחסית על מינון ,לא על מהות .אפילו מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן לא העלו בדעתם להפריט כליל את מערכת החינוך או לבטל את כל קצבאות הסעד. בראשית שנות התשעים היה נדמה שהחבילה של דמוקרטיה ושוק חופשי, המגובים בשירותי רווחה ממשלתיים ,היא שיטת הממשל המושלמת .הוגים ופוליטיקאים הכריזו בחגיגיות על "קץ ההיסטוריה" ,וטענו שאין יותר מקום לוויכוחים אידיאולוגיים או פוליטיים משמעותיים .כל מה שנשאר הוא ליישם את המודל המנצח ,ולייצא אותו לכל רחבי תבל .נראה היה שזו רק שאלה של זמן עד שהמודל הזה יגבר על כל המכשולים ,ימחק את כל ההבדלים הלאומיים ,ויהפוך את 7 האנושות כולה לקהילה חופשית אחת. אבל ההיסטוריה מיאנה להסתיים ,ולאחר המשברים של מלחמת העולם הראשונה ,של עליית הפאשיזם ,ושל עליית הקומוניזם ,הליברליזם מוצא את עצמו במשבר חדש .הפעם האויב איננו אידיאולוגיה יריבה כמו האימפריאליזם ,הפאשיזם או הקומוניזם .בעוד לתנועות הגדולות של המאה העשרים היה חזון כזה או אחר הנוגע למין האנושי כולו ,היום הליברליזם מאותגר על ידי תנועות צרות־אופקים. לדונלד טראמפ — שלא כמו להיטלר ,ללנין או למאו — אין שום חזון עולמי. בדיוק להפך .המסר העיקרי שלו הוא שאין זה תפקידה של ארצות הברית לנסח ולקדם חזון עבור שאר בני האדם .היא צריכה לדאוג לעצמה .בדומה לכך ,לתומכי הברקזיט בבריטניה בקושי יש תוכנית לעתידה של הממלכה המתפוררת שלהם — עתידן של אירופה ושל האנושות נמצא הרחק מעבר לאופקים שלהם .רוב האזרחים שהצביעו עבור טראמפ ועבור הברקזיט לא דחו את החבילה הליברלית במלואה — הם דחו בעיקר את הממד הגלובלי שלה .הם עדיין מאמינים בדמוקרטיה ,בשוק החופשי ,בזכויות אדם ובאחריות חברתית — אבל הם חושבים שהרעיונות היפים
הללו יכולים לעצור בגבול .יותר מזה :הם מאמינים שבכדי לשמר את החירות והשגשוג ביורקשייר או בקנטאקי יש הכרח לבנות חומה על הגבול ,ולאמץ מדיניות לא־ליברלית כלפי זרים. בסין המצב כמעט הפוך .הממשלה הסינית לא מראה שום נכונות להחיל עקרונות דמוקרטיים מבית ,אבל היא כן מאמצת עמדה ליברלית יחסית כלפי חוץ .למעשה, בכל הנוגע לסחר חופשי ושיתוף פעולה בינלאומי ,נראה ששי ג'ינפינג הוא יורשו האמיתי של ברק אובאמה .להלכה ,סין אולי מצהירה על עצמה כקומוניסטית ,אבל למעשה היא מאוד מרוצה מהסדר העולמי הליברלי ,ובינתיים היא לא מציעה לו חלופה של ממש. רוסיה תופסת את עצמה כיריב רציני הרבה יותר של הסדר הליברלי ,אבל למרות שכוחה הצבאי בעלייה ,היא נמצאת בפשיטת רגל אידיאולוגית .ולדימיר פוטין מאוד פופולרי ברוסיה ובקרב תנועות ימין קיצוני בעולם ,אבל אין לו חזון גלובלי שיכול לעורר השראה במובטלים ספרדים ,בבריזלאים ממורמרים או בסטודנטים אידיאליסטים בקיימברידג'. רוסיה בהחלט מציעה מודל אלטרנטיבי לדמוקרטיה הליברלית ,אבל זה מודל שאין מאחוריו אידיאולוגיה פוליטית סדורה ,אלא דפוס פעולה שבמסגרתו קבוצה של אוליגרכים משתלטים על מרבית העושר ,הכוח ואמצעי התקשורת ,ואז משתמשים בתקשורת בכדי להסתיר את פעולותיהם וכדי לבסס את שלטונם. השיטה הדמוקרטית מושתתת על העיקרון של אברהם לינקולן ,לפיו "אפשר לרמות את כל האנשים חלק מהזמן ,ואת חלק מהאנשים כל הזמן ,אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן ".אם ממשלה היא כה מושחתת עד שאיננה עושה כמעט דבר להיטיב את חיי האזרחים ,מספיק אזרחים יבחינו בכך ויחליפו את הממשלה. אבל כשהממשלה שולטת בתקשורת ,זה לא עובד ככה ,כי האזרחים לא יכולים לגלות את האמת .האוליגרכים השליטים משתמשים בתקשורת כדי להאשים אחרים בכל הצרות ,וכדי להסיט את תשומת הלב לאיומים חיצוניים — אמיתיים או דמיוניים. כשחיים תחת שלטונה של אוליגרכיה ,תמיד יש איזשהו משבר שנראה חשוב יותר מדברים משעממים כמו שירותי בריאות או רמות זיהום .אם פולשים חיצוניים או בוגדים פנימיים מאיימים על החיים עצמם ,למי יש זמן לדאוג לבתי חולים קורסים או לנהרות מזוהמים? על ידי כך שהיא מייצרת זרם בלתי פוסק של משברים, 8 האוליגרכיה יכולה להאריך את שלטונה עד בלי די. אולם למרות שזהו מודל די יעיל ,הוא לא קוסם לאף אחד .בניגוד לאידיאולוגיות אחרות שמסבירות את החזון שלהן בגאווה גדולה ,האוליגרכים אינם גאים
בהתנהגות שלהם ,והם נוטים להשתמש באידיאולוגיות אחרות כבמסך עשן .לכן רוסיה מתיימרת להיות דמוקרטיה ,וההנהגה הרוסית מכריזה על נאמנותה לערכי הלאומיות והנצרות ולא לערכי האוליגרכיה .ימנים קיצונים בצרפת ובבריטניה מסתמכים על עזרה רוסית ומביעים הערצה לפוטין ,אבל אפילו המצביעים שלהם לא היו רוצים לחיות במדינה שמעתיקה בפועל את המודל הרוסי — מדינה הסובלת משחיתות ,משירותים גרועים ,מהיעדר שלטון חוק ומאי־שוויון קיצוני .לפי מדדים מסוימים ,רוסיה היא אחת המדינות הכי לא שוויוניות בעולם 87% :מהעושר מרוכזים בידי 10%מהאוכלוסייה .האם בני מעמד הפועלים בצרפת שמצביעים ל"חזית הלאומית" של לה־פן רוצים לחלק את העושר בצרפת בצורה כזו? בני אדם מצביעים ברגליים .במסעותי ברחבי העולם פגשתי אנשים ממדינות רבות שהיו רוצים להגר לארצות הברית ,לגרמניה ,לקנדה או לאוסטרליה .נתקלתי גם בכמה שמעוניינים לעבור לסין או ליפן .אך עדיין לא פגשתי ולו אדם אחד שחלום חייו הוא להגר לרוסיה. ומה בנוגע לאסלאם? הוא קוסם בעיקר למי שנולדו לתוכו .למרות שרעיונות של ג'יהאד עולמי מלהיבים כמה אנשים בסוריה ובעיראק ואפילו מוסלמים מנוכרים בגרמניה ובבריטניה ,לא סביר שיוון או דרום אפריקה — שלא לדבר על קנדה ודרום קוריאה — יצטרפו לח'ליפות העולמית כדי לפתור את בעיותיהן .גם במקרה הזה אנשים מצביעים ברגליים .על כל צעיר מוסלמי מגרמניה שנסע למזרח התיכון כדי לחיות תחת המדינה האסלאמית ,יש כנראה מאה צעירים מזרח־תיכוניים המשתוקקים לעשות את המסע בכיוון ההפוך ,ולהתחיל חיים חדשים בגרמניה הליברלית. אי לכך ,משבר האמון הנוכחי בליברליזם עשוי להתגלות כחמור הרבה פחות מקודמיו .ליברלים הנתקפים ייאוש בשל מאורעות השנים האחרונות צריכים להזכיר לעצמם שהמצב היה גרוע פי כמה ב־ ,1918ב־ 1938או ב־ .1968האנושות לא תנטוש את הסיפור הליברלי ,כי אין לה חלופות טובות .אנשים עשויים לבעוט בסיפור הזה בכעס ,אבל מאחר שאין לו מתחרה של ממש ,הם ייאלצו לחזור אליו. מצד שני ,אולי אנשים יוותרו לגמרי על הצורך בסיפור גלובלי כלשהו ,ויסתפקו במיתוסים המקומיים של הלאום או הדת שלהם? במאה העשרים מילאו תנועות לאומיות תפקיד חשוב בפוליטיקה העולמית ,אבל לא היה להן חזון עצמאי לעתיד העולם ,מלבד תמיכתן בחלוקת העולם למדינות לאום עצמאיות .כך לדוגמה, התנועה הלאומית האינדונזית נלחמה למען עצמאות אינדונזיה ,והתנועה הלאומית הווייטנאמית נלחמה כדי לשחרר את וייטנאם ,אבל לא היה חזון אינדונזי או חזון וייטנאמי לאנושות .כשהתבקשו להסביר איך אינדונזיה ,וייטנאם ויתר מדינות
הלאום ינהגו זו בזו ,ואיך המין האנושי יתמודד עם בעיות גלובליות כגון איום הנשק הגרעיני ,התנועות הלאומיות השונות סמכו את ידיהן על המרשם הליברלי או על המרשם הקומוניסטי. האם בני האדם יכולים להסתדר בלי מרשם גלובלי שנכון לכל הארצות ולכל האנשים? האם הסיפורים הגלובליים למיניהם — כולל אפילו הקומוניזם — לא היו אלא תוצר של גאוותנות מערבית? מדוע שאיכרים וייטנאמים יעצבו את חייהם בהתאם לחזונם של גרמני מהעיר טרייר ותעשיין ממנצ'סטר? האם לא עדיף שכל ארץ תלך בדרך עצמאית משל עצמה ,המוגדרת על ידי המסורות העתיקות שלה? האם לא הגיע הזמן שאפילו אנשי המערב ייקחו הפסקה מניהול העולם ,ויתמקדו לשם שינוי בעניינים הפנימיים שלהם? זה אכן מה שקורה היום בעולם ,כשהריק שהשאיר אחריו הליברליזם מתמלא בפנטזיות נוסטלגיות על איזשהו תור זהב מקומי קדמון .טראמפ משלב את קריאותיו לבדלנות עם הבטחה "להחזיר את אמריקה לגדולתה" — כאילו ארצות הברית של שנות השמונים או שנות החמישים הייתה חברה מושלמת שהאמריקנים צריכים איכשהו להחיות במאה ה־ .21תומכי הברקזיט חולמים להפוך את בריטניה למעצמה עצמאית ,כאילו הם עדיין חיים בימי המלכה ויקטוריה .בבייג'ינג ובשנחאי מגלים מחדש את המסורות הישנות של האימפריות הסיניות ושל תורת קונפוציוס. ואילו ברוסיה ,חזונו הרשמי של פוטין איננו לייסד אוליגרכיה מושחתת ,אלא לחזור אחורה לימי הצאר ,ולבסס את שלטונו על השילוב עתיק־היומין בין לאומנות רוסית לאדיקות נוצרית. ממשלות רבות אחרות במדינות כגון הודו ,פולין וטורקיה משווקות לאזרחיהן חלומות נוסטלגיים המשלבים לאומיות ודת .בשום מקום לא משגשגות פנטזיות שכאלה יותר מאשר במזרח התיכון .פונדמנטליסטים אסלאמים חושבים שהם יכולים להקים מחדש את הח'ליפות המוסלמית ,או אפילו את החברה שהנביא מוחמד ייסד בעיר מדינה לפני 1,400שנה .פונדמנטליסטים יהודים בישראל הולכים רחוק עוד יותר ,ומבקשים ללכת אחורה לא 1,400שנה ,אלא לפחות 2,500שנה לתקופת התנ"ך .חברי כנסת ושרים מדברים בגלוי על תקוותם להרחיב את גבולות מדינת ישראל כך שיחפפו את גבולות ממלכות ישראל ויהודה הקדומות ,אחרים מבקשים להפוך את חוקי התנ"ך לחוקי המדינה ,ויש אפילו כאלה החולמים להקים 9 מחדש את בית המקדש על חשבון מסגד אל אקצא. האליטות הליברליות עוקבות אחר ההתפתחויות הללו בזעזוע מהול בחרדה, ומקוות שהאנושות תחזור לנתיב הליברלי לפני שיקרה אסון .בנאומו האחרון בעצרת האומות המאוחדות בספטמבר 2016הזהיר הנשיא ברק אובאמה את מאזיניו מפני
נסיגה לעולם המפוצל ללאומים ,שבטים ,גזעים ודתות הנמצאים בסכסוך אלו עם אלו .במקום זאת ,הוא אמר" ,העקרונות של שווקים חופשיים ,ממשלה האחראית בפני העם ,דמוקרטיה ,זכויות אדם וחוק בינלאומי ...הם עדיין הבסיס הבטוח ביותר 10 לקדמה האנושית במאה הזו". אובאמה הצביע על כך שלמרות כל חסרונותיה ,החבילה הליברלית הוכיחה את עצמה כעדיפה על פני כל האלטרנטיבות .בעשורים האחרונים ,שבהם שלט הסדר הליברלי בעולם ,חוותה האנושות יותר שגשוג ושלום מאשר בכל תקופה קודמת. לראשונה בהיסטוריה מחלות מידבקות הורגות פחות אנשים מאשר זקנה ,רעב הורג פחות אנשים מאשר השמנת יתר ,ואלימות הורגת פחות אנשים מאשר תאונות. אבל לליברליזם אין תשובה ברורה לבעיות הגדולות ביותר שלנו :קריסה אקולוגית וטכנולוגיות מערערות סדרי־עולם .באופן מסורתי הליברליזם נסמך על צמיחה כלכלית כדי לפתור בעיות חברתיות וסכסוכים פוליטיים .הוא השכין שלום בין מעמד הפועלים לבין בעלי ההון ,בין הדתיים לבין החילונים ,בין המקומיים לבין המהגרים ,ובין אירופים לבין אסיאתים על ידי כך שהבטיח לכולם חתיכה גדולה יותר מהעוגה .כל עוד העוגה המשיכה לצמוח ,זה היה אפשרי .אבל צמיחה כלכלית לא בהכרח תציל את המערכת האקולוגית — בדיוק להפך ,היא הסיבה למשבר האקולוגי .וצמיחה כלכלית לא תגן עלינו מפני טכנולוגיות מערערות סדרי־עולם — שהרי הצמיחה תלויה בהמצאתן של עוד ועוד טכנולוגיות יותר ויותר מהפכניות. הסיפור הליברלי וההיגיון הקפיטליסטי מעודדים אנשים לפתח ציפיות מרחיקות לכת .בשלהי המאה העשרים כל דור נהנה מחינוך טוב יותר ,בריאות רבה יותר והכנסה גדולה יותר מאשר הדור שלפניו .אולם בעשורים הקרובים ,בגלל שיבושים טכנולוגיים ומשברים אקולוגיים ,כלל לא ברור שזה יהיה המצב .להפך ,ייתכן שבמדינות רבות הדור הצעיר יסבול מתנאי חיים קשים יותר מאלה של דור הוריו. לכן יש צורך לכתוב סיפור חדש לעולם .כפי שהמהפכה התעשייתית הולידה את האידיאולוגיות של המאה העשרים ,כך המהפכות הבאות בביוטק ובאינפוטק יזדקקו לחזונות רעננים .בעשורים הקרובים תצטרך האנושות לעשות חשבון נפש עמוק, ולעצב מודלים חברתיים ופוליטיים חדשים .האם הליברליזם יוכל להמציא את עצמו מחדש פעם נוספת ,כפי שעשה בעקבות המשברים של שנות השלושים ושנות השישים? האם דתות מסורתיות ותנועות לאומיות יספקו את התשובות שחסרות לליברליזם? או אולי הגיע הזמן לנטוש לגמרי את תפיסות העולם הישנות, ולכונן סיפור שישאיר מאחור לא רק את האלים והלאומים העתיקים ,אלא אפילו את הערכים המודרניים של חירות ושל שוויון? נכון להיום ,לאנושות אין תשובה על השאלות הללו .אנחנו עדיין בעיצומו של
המשבר ,כשהאנושות כבר איבדה את אמונה בסיפורים הישנים ,אבל טרם אימצה שום סיפור חדש שיחליף אותם .אז מה הלאה? הצעד הראשון הוא למתן את תחזיות יום הדין ,ולעבור ממצב של פאניקה למצב של מבוכה .פאניקה היא סוג של יוהרה .מקורה בתחושה שאנו יודעים בדיוק לאן העולם הולך — לאבדון .מבוכה היא רגש צנוע יותר ,ולכן יותר מדויק .אם מתחשק לכם לרוץ בכיכר העיר ולזעוק: "קץ העולם הגיע!" נסו לומר לעצמכם" ,לא ,זה לא זה .האמת היא ,שפשוט אין לי מושג מה קורה בעולם". הפרקים הבאים ינסו להציע מעט בהירות ,ויסקרו כמה מהדרכים שבהן ניתן להתקדם מכאן הלאה .אבל לפני שנבחן פתרונות אפשריים למשבר הנוכחי ,צריך קודם להבין טוב יותר את האתגר שהטכנולוגיות החדשות מציבות בפנינו .המהפכה הכפולה באינפוטק ובביוטק נמצאת עדיין בחיתוליה ,ולא ברור עד כמה היא באמת אחראית לאובדן האמון בסיפור הליברלי .רוב בני האדם בליברפול ,באיסטנבול, בסנט פטרבורג ובמומביי מודעים רק בקושי לעליית הבינה המלאכותית ולהשפעה שעשויה להיות לה על חייהם .אבל אין ספק שהמהפכה הזו תלך ותצבור תאוצה בעשורים הקרובים ,ושהיא תציב לאנושות אתגרים חסרי תקדים .כל סיפור שירצה ליהנות מאמונם של בני האדם ייבחן על פי יכולתו להתמודד עם המהפכה הטכנולוגית הממשמשת ובאה .אם הליברליזם ,הלאומיות ,האסלאם או איזושהי דת חדשה שואפים לעצב את העולם של שנת ,2050הם יצטרכו למצוא מקום מרכזי בסיפור שלהם לביוטכנולוגיה ,לאלגוריתמים ולבינה המלאכותית. כדי להבין את טבעה ואת חשיבותה של המהפכה הטכנולוגית הזו ,אולי המקום הטוב ביותר להתחיל הוא בשוק העבודה .בשנים האחרונות יצא לי להסתובב בעולם ולדבר עם הרבה פוליטיקאים ,אנשי עסקים ,פעילים חברתיים ותלמידי בתי ספר על מצבה של האנושות .בכל פעם שהם מאבדים את סבלנותם או משתעממים מהדיבור על בינה מלאכותית ,ביג דאטה וחיישנים ביומטריים ,צריך להזכיר רק מילת קסם אחת כדי להחזיר את הברק לעיניהם :אבטלה. אם לא ננקוט צעדים נבונים ,המהפכה הטכנולוגית עלולה לדחוק בקרוב מיליארדי בני אדם אל מחוץ למעגל העבודה ,וליצור מעמד המוני חדש של בני אדם חסרי תועלת .גם אנשים שאין להם עניין רב בדיונים אידיאולוגים ומדעיים לא נשארים אדישים כשמעלים בפניהם את האפשרות הזאת — האפשרות שמיליארדי בני אדם ,ובכלל זה הם עצמם ,ימצאו את עצמם ללא עבודה ,ללא ערך כלכלי ,וללא כוח פוליטי. שום אידיאולוגיה בת־ימינו לא ערוכה להתמודד עם תסריט אימים כזה.
2
עבודה כשתגדלו ,לא בטוח שתהיה לכם עבודה לאף אחד אין שום מושג איך ייראה שוק העבודה בשנת .2050יש הסכמה גורפת על כך שהתפתחויות בבינה מלאכותית וברובוטיקה ישנו כמעט את כל סוגי העבודות — מייצור יוגורט ועד הוראת יוגה .אולם יש דעות מנוגדות ביחס לשאלות מתי יקרה השינוי ומה יהיה טבעו .יש המאמינים שבתוך עשורים ספורים מיליארדי בני אדם יאבדו את תפקידם הכלכלי .אחרים סבורים שאפילו בטווח הרחוק המחשבים והרובוטים לא ידחקו את רגלי בני האדם — בדיוק להפך .הם ייצרו משרות חדשות ויתרמו לשגשוגן של כל שכבות האוכלוסייה. אז האם אנו על סיפה של קטסטרופה ,או שמא הפחד ש"הרובוטים באים!" הוא סתם היסטריה חסרת־בסיס? קשה לומר .כבר במאה ה־ 19חששו רבים שפיתוח מכונות חדשות יביא בהכרח לאבטלה המונית ,ועד כה החששות הללו מעולם לא התגשמו .במאתיים השנים האחרונות ,על כל משרה שאבדה ,לפחות משרה חדשה 1 אחת נוצרה ,והמכונות הביאו לעלייה משמעותית ברמת החיים של רוב בני האדם. אולם יש סיבות טובות לחשוב שהפעם זה יהיה שונה ,בגלל הופעתן של מכונות המסוגלות ללמוד בכוחות עצמן. לבני אדם יש שני סוגי יכולות — יכולות פיזיות ויכולות מנטאליות .בעבר ,מכונות התחרו באנשים כמעט אך ורק ביכולות פיזיות .לכן ,כשמכונות החליפו אנשים בעבודות כפיים בחקלאות ובתעשייה ,בני האדם עברו לעבוד במשרות שדרשו בעיקר כישורים מנטאליים כגון למידה ,ניתוח מידע ,תקשורת ,והבנת נפש האדם. אבל עכשיו הבינה המלאכותית מתחילה להתעלות על בני האדם בדיוק בכישורים הללו ,כולל אפילו בהבנת נפש האדם 2.ואנו לא יודעים על שום סוג שלישי של כישורים — מעבר לפיזי ולמנטאלי — שיש לבני אדם ושלמכונות אף פעם לא יהיה. חיוני להבין שמהפכת הבינה המלאכותית לא מונעת רק מחידושים בתחום המחשוב .יש בה תפקיד מרכזי גם למדעי החיים ולמדעי החברה .ככל שאנו מבינים טוב יותר את התהליכים הביוכימיים שמעצבים את רגשותיהם ,רצונותיהם ובחירותיהם של בני האדם ,כך מחשבים יכולים לנתח את הנפש האנושית טוב יותר ,לחזות את החלטותיהם של אנשים — ולהחליף נהגים ,בנקאים ועורכי דין. בעשורים האחרונים מחקרים בתחומים כמו מדעי המוח וכלכלה התנהגותית
אפשרו למדענים לפצח את סודות מערכת ההפעלה האנושית ,ובפרט להבין כיצד אנשים מקבלים החלטות .התברר להם שההעדפות שלנו בכל תחום — מאוכל ועד בני זוג — לא מסתמכות על רצון חופשי מסתורי ,אלא על פעולתם של מיליארדי נוירונים המחשבים הסתברויות במהירות הבזק .האינטואיציה האנושית המהוללת היא למעשה תוצר של מערכת זיהוי דפוסים 3.לנהגים מיומנים ,לבנקאים מנוסים ולעורכי דין ממולחים אין אינטואיציות קסומות לנהיגה ,להשקעה או לניהול משא ומתן .במקום זאת ,על ידי זיהוי דפוסים החוזרים על עצמם שוב ושוב ,בעלי המקצוע הללו מסוגלים לזהות בתוך שבריר שנייה הולכי רגל פזיזים ,לווים חסרי אחריות ורמאים מסוכנים .ועוד התברר מהמחקרים האלה ,שהאלגוריתמים הביוכימיים של המוח האנושי אינם מושלמים .הם מבוססים על קיצורי דרך ,כללי אצבע ומנגנונים ביולוגיים שמותאמים לסוואנה האפריקנית הקדומה הרבה יותר מאשר לג'ונגל העירוני המודרני .לכן ,גם הנהגים ,הבנקאים ועורכי הדין הטובים ביותר עושים לא פעם טעויות מטופשות. זו הסיבה שבינה מלאכותית יכולה להתעלות על בני אדם אפילו במשימות שדורשות "אינטואיציה" או הבנה טובה של רגשות אנושיים .כשעוד חשבנו שלבני האדם יש איזה כושר ניחוש קסום ,איזו ״נשמה״ עלומה ,אפשר היה להניח שמחשבים לעולם לא יוכלו להחליף אותנו במשימות החשובות באמת .אבל אם הבינה המלאכותית תצטרך בסך הכול להתחרות נגד נוירונים שמחשבים הסתברויות ומזהים דפוסים — זה כבר נשמע בהישג יד. בפרט יש להדגיש שהבינה המלאכותית יכולה להיות טובה יותר מבני אדם בעבודות שדורשות אינטואיציה ביחס לאנשים .עבודות רבות — כגון לנהוג מונית ברחוב הומה הולכי רגל ,להלוות כסף לזרים ,או לנהל משא ומתן — דורשות את היכולת לזהות רגשות ורצונות של אנשים אחרים .האם הילד הזה עומד להתפרץ לכביש? האם האיש בחליפה מתכוון לקחת את ההלוואה שלי ולהיעלם? האם עורך הדין של הצד השני באמת מתכוון לממש את האיום שלו ,או שהוא רק מנסה להפחיד אותי? כל עוד אתם מאמינים שרגשות ורצונות מסוג זה הם תוצר של נשמה מסתורית ,נראה ברור מאליו שמחשבים לעולם לא יוכלו להחליף בני אדם בנהיגה ,בבנקאות או בניהול משא ומתן ,שהרי איך יוכלו מחשבים להבין את מסתרי הנשמה? אבל מרגע שמבינים שרגשות ורצונות הם תוצר של אלגוריתמים ביוכימיים ,אין שום סיבה להניח שמחשבים לא יוכלו לפצח את האלגוריתמים האלה — ולהשתמש בהם ביעילות רבה יותר מבני אדם. נהג שמנסה לחזות את התנהגותם של הולכי רגל ,בנקאי שמעריך את מהימנותו של לווה ועורך דין שבוחן את מצב הרוח ליד שולחן המשא ומתן לא מסתמכים על
כישוף .הם אולי לא מודעים לזה ,אבל המוח שלהם מזהה דפוסים ביוכימיים בניתוח מהיר כבזק של הבעות פנים ,טון דיבור ,תנועות ידיים ואפילו ריחות גוף .מחשב המצויד בחיישנים מתאימים יוכל לעשות את כל זה במהימנות רבה יותר ממוח אורגני. לכן ,האיום על משרותיהם של בני האדם לא נובע רק מפיתוחים בתחום המחשוב .הוא נובע מהמיזוג בין מחשבים לבין ביוטכנולוגיה .הדרך מהמעבדות לחקר המוח ועד לשוק העבודה ארוכה ומפותלת ,אבל עדיין אפשר לעבור אותה בתוך כמה עשורים .מה שמדענים לומדים היום על המוח האנושי הוא מה שעשוי לאפשר למחשבים להתעלות על פסיכיאטרים ועל שומרי ראש בשנת .2050 הבינה המלאכותית עומדת לפצח לא רק את מערכת ההפעלה האנושית, ולהתעלות על בני אדם ביכולות שנחשבות אנושיות .יש לה ,במקביל ,גם מגוון רחב של יכולות לא־אנושיות בעליל ,מה שמגדיל עוד יותר את הפער הפוטנציאלי בין מחשבים לבין בני אדם. שתי יכולות לא־אנושיות חשובות במיוחד הן קישוריות ועדכנות. מאחר שכל אדם הוא ישות נפרדת ,מסובך לקשר את בני האדם זה לזה וקשה לוודא שכולם מעודכנים .לעומת זאת ,מחשבים אינם ישויות נפרדות ,וקל להפליא לחבר אותם לרשת אחת שמתעדכנת ללא הרף .כתוצאה מכך ,מה שעומד על הפרק איננו החלפתם של מיליוני אנשים אינדיבידואלים במיליוני רובוטים ובמחשבים אינדיבידואלים .אלא ,החלפתם של מיליוני בני אדם על ידי רשת אחת. בהתאם ,כשאנו מעריכים את היתרונות והחסרונות של החלפת אדם במחשב, תהיה זו טעות להשוות את יכולותיו של נהג בודד ליכולותיה של מכונית אוטונומית אחת ,או את יכולותיו של רופא אנושי ליכולותיו של רופא ממוחשב .במקום זאת, עלינו להשוות את היכולות של אוסף של אנשים נפרדים ליכולות של רשת משולבת. חשבו על הדוגמה הבאה :נהגים אנושיים רבים אינם מעודכנים בכל חוקי התנועה, והם מפרים את החוקים הללו לעתים קרובות .בנוסף ,מכיוון שכל נהג הוא ישות עצמאית ,כאשר שני רכבים מתקרבים באותו זמן לאותו צומת ,יש סכנה שיהיה קצר בתקשורת ביניהם ,והם יתנגשו .לעומת זאת ,את כל המכוניות האוטונומיות על הכביש אפשר לקשר .כך ,כאשר שתי מכוניות יתקרבו לאותו הצומת ,הן לא יהוו שתי ישויות נפרדות — הן יהיו שני חלקים מאלגוריתם אחד ויחיד .הסיכוי שהן לא יבינו האחת את השנייה ויתנגשו הוא מזערי .ואם משרד התחבורה יחליט להוציא תקנה חדשה ,יהיה אפשר לעדכן בה את כל המכוניות בארץ בתוך שבריר שנייה, 4 ויהיה אפשר גם לבטוח בכך שכולן תצייתנה לתקנה החדשה.
עוד דוגמה :אם ארגון הבריאות העולמי מגלה מחלה חדשה ,או אם מעבדה מפתחת תרופה פורצת דרך ,אי אפשר ליידע את כל הרופאים האנושיים על ההתפתחויות הללו .לעומת זאת ,אפילו אם יהיו לנו עשרה מיליארד רופאים ממוחשבים בעולם — שכל אחד מהם מפקח על בריאותו של אדם אחד בלבד — עדיין יהיה אפשר לעדכן את כולם בבת אחת ,וכולם יוכלו להעביר זה לזה משוב על כל המחלות והתרופות השונות .כה גדולים הם היתרונות הללו של קישוריות ועדכנות ,עד שסביר להניח שלפחות בתחומים מסוימים ישתלם להחליף את כל בני האדם במחשבים ,אפילו אם חלק מבני האדם יעשו עבודה טובה יותר מהמחשבים. אבל אם נחליף את בני האדם ברשת מחשבים ,האם לא נאבד את כל היתרונות העצומים של האינדיבידואליות האנושית? לדוגמה :אם רופא אנושי אחד מקבל החלטה שגויה ,זה לא הורג את כל החולים בעולם ,וזה לא מעכב את פיתוח כל התרופות החדשות .לעומת זאת ,אם כל הרופאים מהווים מערכת אחת ויחידה, והמערכת הזו תשגה ,התוצאות עשויות להיות הרות אסון — לא? התשובה היא לא .רשת מחשבים משולבת יכולה ליהנות מהתועלת העצומה של הקישוריות מבלי לוותר על יתרונות האינדיבידואליות ,שהרי אפשר להריץ מספר רב של תוכנות שונות על אותה הרשת ,וכך חולה בכפר מרוחק בג'ונגל תוכל לפנות דרך הסמארטפון שלה לא רק לרופא אחד ,אלא למאה תוכנות רפואיות חלופיות ,ויהיה אפשר אפילו להשוות לאורך זמן את ביצועיהן של התוכנות הללו .אם אינך מרוצה מהרופא של מייקרוסופט ,את יכולה ללחוץ על כפתור ולבקש חוות דעת שנייה מהרופא של גוגל או מזה של אמזון. כך תוכל רשת רפואה ממוחשבת לתת שירותי בריאות טובים וזולים יותר למיליארדי בני אדם ,ובפרט לתושביהן של מדינות מתפתחות שכיום בקושי מקבלים שירותי בריאות כלשהם .תודות לבינה מלאכותית ולחיישנים ביומטריים ,איכרה ענייה במדינה מתפתחת תוכל לקבל ייעוץ רפואי טוב הרבה יותר מכפי שמקבלים 5 כיום מיליונרים בבתי החולים המשוכללים ביותר של לונדון וניו יורק. בדומה ,מכוניות אוטונומיות יוכלו לספק לבני האדם שירותי תחבורה טובים בהרבה ,ובפרט להוריד את מספר תאונות הדרכים הקטלניות .קרוב ל־ 1.25מיליון אנשים נהרגים בכל שנה בתאונות דרכים (פי שניים ממספר האנשים שמתים כתוצאה ממלחמות ,מטרור ומפשיעה יחד) 6.יותר מ־ 90%מתאונות הדרכים הן תוצאה של טעויות אנושיות :מישהו ששותה אלכוהול ונוהג ,מישהו שמקליד הודעה בטלפון בזמן נהיגה ,מישהו שנרדם על ההגה ,מישהו שחולם בהקיץ במקום לשים לב לכביש .רשויות התחבורה האמריקניות מעריכות שבשנת ,2012לדוגמה ,שתיית אלכוהול הייתה גורם מרכזי ל־ 31%מכל התאונות הקטלניות בארצות הברית,
מהירות מופרזת הייתה מעורבת ב־ 30%מהתאונות הללו ,ו־ 21%מהן נגרמו על ידי נהגים לא מרוכזים 7.מחשבים לעולם לא ישתו אלכוהול ,לא יירדמו בזמן נהיגה ,ולא יחלמו בהקיץ .ואומנם ,גם למחשבים יש מגבלות ובעיות משלהם ,ומן הסתם לא יהיה אפשר להגיע למצב של אפס תאונות ,אבל החלפת כל הנהגים האנושיים במחשבים תוריד כנראה את מספר מקרי המוות והפציעה מתאונות דרכים בכ־ 90%.8במילים אחרות ,המעבר לרכבים אוטונומיים יציל ממוות כמיליון בני אדם בכל שנה. זה יהיה טירוף להימנע ממהלך מציל חיים כזה רק בכדי להגן על משרותיהם של נהגי מוניות ,נהגי משאיות ,מורים לנהיגה ושוטרי תנועה .אחרי הכול ,מה שאנחנו צריכים להגן עליו באמת זה על בני אדם — לא על משרות .מי שיאבדו את מקומות העבודה שלהם פשוט יצטרכו למצוא משהו אחר לעשות.
אומנות אוטומטית לפחות בעתיד הקרוב ,סביר שמחשבים ורובוטים לא יחסלו לגמרי אף מקצוע .בני אדם יאבדו משרות מסוימות הדורשות התמחות במגוון צר של פעולות שגרתיות החוזרות על עצמן ,אבל יהיה קשה הרבה יותר להחליף אנשים במשרות הדורשות מגוון רחב של כישורים ,ובפרט את היכולת להתמודד עם מצבים בלתי צפויים. חישבו למשל על תחום הבריאות .רופאים רבים מתמקדים בעיבוד מידע :הם קולטים מידע רפואי ,מעבדים אותו ,ועל בסיס המידע הזה מאבחנים מחלות ומציעים דרכי טיפול .אחיות ,לעומת זאת ,צריכות מגוון רחב יותר של כישורים — הן צריכות ידיים מיומנות ויחסי אנוש טובים כדי לתת לילד זריקה כואבת ,להחליף תחבושת לאדם הסובל מכוויות ,או לרסן חולה בהתקף זעם .לכן ,סביר למדי שתהיה לנו רופאת משפחה ממוחשבת על הסמארטפון שלנו הרבה לפני שתהיה לנו אחות רובוטית 9.מקצועות הטיפול — בחולים ,בילדים ובזקנים — ימשיכו להעסיק בני אנוש עוד הרבה מאוד שנים .אדרבא ,ככל שאנשים יחיו יותר וככל שיהיו להם פחות ילדים ,כך סביר שמלאכת הטיפול בזקנים תהפוך לאחד התחומים שבהם הביקוש לעובדים אנושיים רק ילך ויעלה. לצד מקצועות הטיפול ,גם מקצועות יצירתיים יישארו ,לפחות בזמן הקרוב ,מוגנים יחסית מפלישתם של האלגוריתמים .אנחנו כבר לא צריכים אנשים שימכרו לנו מוזיקה בחנות תקליטים — אנחנו יכולים להוריד את המוזיקה ישירות מהחנות הממוחשבת של אפל .אבל המלחינים ,הנגנים ,הזמרים והדיג'יים הם עדיין בשר ודם .אנו סומכים על היצירתיות שלהם לא רק כדי ליהנות ממוזיקה חדשה לגמרי, אלא גם כדי לבחור מתוך המגוון העצום של אפשרויות קיימות. יחד עם זאת ,בטווח הארוך שום מקצוע ושום משרה אינם בטוחים במאת האחוזים מפני האלגוריתמים .אפילו אומנים צריכים לדאוג .בעולם המודרני מקובל להניח שאומנות נובעת מרגשות אנושיים .אנחנו רגילים לחשוב שאומנים מתעלים כוחות פסיכולוגיים פנימיים ,ושמטרתה של האומנות היא לחבר אותנו לרגשות שלנו או לגרום לנו להיכנס למצב רוח כזה או אחר .לכן ,בבואנו להעריך אומנות ,אנו נוטים לעשות זאת על פי ההשפעה הרגשית שיש לה על הקהל .אבל אם מה שמגדיר אומנות הם רגשות אנושיים ,מה יקרה כשאלגוריתמים ממוחשבים יוכלו לתמרן את רגשותיהם של בני האדם טוב יותר מאשר שייקספיר ,זוהר ארגוב או ביונסה? אחרי הכול ,רגשות אינם תופעה מיסטית — הם תוצר של תהליכים ביוכימיים. סביר להניח שבעתיד יוכלו אלגוריתמים לנתח את זרם המידע הביומטרי שמגיע
מחיישנים בגוף שלכם ,לאבחן את האישיות שלכם ואת מצבי הרוח שלכם ,ולחשב כיצד ישפיע עליכם שיר מסוים או אפילו תו בודד 10.מכל צורות האומנות ,נראה שהכי קל יהיה לנתח את השפעותיה של המוזיקה ,מכיוון שמוזיקה ניתנת לתיאור מתמטי מדויק כדפוס של גלי קול .אלגוריתם שמנתח מיליוני חוויות מוזיקליות יוכל לצפות בדייקנות הולכת וגוברת אילו השפעות ביוכימיות ועצביות יהיו לדפוס מוזיקלי 11 נתון על אדם נתון. נניח שבדיוק הייתה לך מריבה גועלית עם החבר שלך .האלגוריתם שאחראי על מערכת הסאונד בבית או ברכב יבחין מיד בסערה הרגשית שלך ,ובהתחשב בכל מה שהוא יודע על האישיות שלך ועל הפסיכולוגיה האנושית באופן כללי ,הוא ישמיע שירים שיהדהדו את המצוקה הרגשית שלך .השירים הללו אולי לא יתאימו לאנשים אחרים — שיש להם מבנה אישיות אחר והיסטוריה אחרת — אבל הם יהיו מושלמים עבורך .לאחר שהאלגוריתם עזר לך להתחבר למעמקי העצב ,הוא ישמיע את השיר האחד בעולם שעשוי לשפר את מצב הרוח שלך — אולי מכיוון שהתת־מודע שלך מקשר אותו עם זיכרון ילדות משמח .שום דיג'יי בשר ודם לא יוכל להתחרות בכישוריו של אלגוריתם שכזה. אתם עשויים להתנגד ולטעון שאלגוריתם כזה יהרוג את ההרפתקנות האומנותית שלנו ,ויכלא אותנו בתוך צינוק מוזיקלי צר הבנוי משירים ומנעימות ששמענו בעבר. מה בנוגע להרחבת הטעם האומנותי שלנו ,ולגילוי סגנונות מוזיקליים חדשים? אין בעיה .תוכלו לבקש מהאלגוריתם לעשות 5%מהבחירות שלו באופן אקראי ,כך שמדי פעם הוא ישמיע לכם אופרה של רוסיני ,להיט קיי־פופ מדרום קוריאה ,או את שיר הנושא של סרט בוליווד — אפילו אם הטעם המוזיקלי הרגיל שלכם מצטמצם למרחב שבין שלמה ארצי לאייל גולן .יתרה מזאת ,האלגוריתם יעקוב אחרי התגובות שלכם ,ועם הזמן ילמד מהי רמת האקראיות הנכונה עבורכם — רמה המאפשרת להיחשף לסגנונות חדשים מבלי להשתעמם או להתעצבן יתר על המידה .בתגובה ,ייתכן שהאלגוריתם יעלה את רמת האקראיות שלו ל־ ,8%או יוריד אותה ל־.3% שאלה נוספת היא כיצד יקבע האלגוריתם את מטרתו הרגשית .אם בדיוק רבתם עם חבר שלכם ,האם האלגוריתם אמור לוודא שאתם עצובים או שמחים? האם תהיה לאלגוריתם רשימה נוקשה של רגשות "טובים" ורגשות "רעים"? אולי לפעמים זה דווקא הכרחי להרגיש עצב? כמובן שאת אותה השאלה אפשר להפנות לשדרני גלגלצ ולדיג'יים של האומן .17אבל כשמדובר באלגוריתם ,לשאלה הזו יש תשובות יצירתיות במיוחד. אפשרות אחת היא להשאיר את ההחלטה בידי הצרכן .הרי הלקוח תמיד צודק.
אתם תוכלו להעריך את המנעד הרגשי שלכם איך שתרצו ,והאלגוריתם יישם את בקשותיכם .בין אם אתם רוצים להתפלש ברחמים עצמיים או לקפוץ מרוב שמחה, האלגוריתם יבצע את הוראותיכם בצייתנות מופתית .עם הזמן ,הוא מן הסתם גם ידע מה אתם רוצים עוד לפני שאתם אומרים לו — או עוד לפני שאתם עצמכם מודעים לתשובה. לחלופין ,אתם יכולים להורות לאלגוריתם לפעול לפי התיאוריה של פסיכולוג מדופלם כזה או אחר .אם החבר שלך בסופו של דבר זרק אותך ,האלגוריתם יוכל להוליך אותך צעד אחר צעד דרך חמשת השלבים הרשמיים של תהליך האבל. ראשית ,הוא יעזור לך להכחיש שמשהו קרה בהשמעת סטטיק ובן־אל שרים "טודו בום" .בהמשך ,הוא ירתיח אותך מכעס עם שרית חדד ו"יאללה לך הביתה מוטי", יעודד אותך להתמקח עם "זמר שלוש התשובות" ,יפיל אותך לתהומות הדיכאון עם "ים של דמעות " ו"אני לא יכולה בלעדיך" ,ולבסוף יעזור לך להשלים עם המציאות בעזרת בעז שרעבי ו"אצלי הכול בסדר". אלגוריתם משוכלל שכזה יוכל לשנות בהמשך את השירים והמנגינות ,כדי להתאים אותם לרגישויות הייחודיות שלכם .ייתכן שבשיר אהוב יש קטע אחד קטן שמעצבן אתכם .האלגוריתם יודע את זה ,כי לחץ הדם שלכם עולה קמעה ורמת האוקסיטוצין במוח שלכם יורדת מעט בכל פעם שאתם שומעים את הקטע הזה. האלגוריתם יוכל לדלג על הקטע הזה ,או לערוך אותו מחדש. בסופו של דבר ,האלגוריתם יוכל לחבר שירים שלמים ,ולנגן על רגשותיהם של המאזינים כאילו היו קלידי פסנתר .בעזרת המידע הביומטרי שנאסף מגופכם הוא ילחין מנגינה שמותאמת בדיוק לכם .הרבה פעמים אומרים שאנשים מתחברים לאומנות כי הם מוצאים בה את עצמם .זה יכול להביא לתוצאות מפתיעות ואף מפחידות אם וכאשר פייסבוק ,למשל ,תתחיל ליצור אומנות מותאמת־אישית המבוססת על כל מה שפייסבוק יודעת עליכם .אם החבר שלך זרק אותך ,פייסבוק תפתיע עם שיר תפור במיוחד עבורך על המניאק המוכר־עד־אימה שזרק אותך — להבדיל מהאדם הלא־ידוע ששבר את ליבן של שרית חדד או דנה אינטרנשיונל. השיר יזכיר תקריות אמיתיות ממערכת היחסים שזה עתה נגמרה ,שיפרטו על נימי ליבך ,אבל לא יגידו הרבה לאף אחד אחר בעולם. ייתכן כמובן שאומנות מותאמת־אישית לא תזכה להצלחה גדולה ,כי אנשים ימשיכו להעדיף להיטים גדולים שכולם מכירים .איך אפשר לרקוד או לשיר משהו שאף אחד חוץ ממני לא מכיר? אבל אלגוריתם לומד עשוי להצטיין גם ביצירת להיטים עולמיים .הוא יסתמך על מאגרי מידע ביומטרי על מיליוני בני אדם כדי לדעת איך לחבר את השיר או המנגינה שילחצו לכולם על הכפתורים הרגשיים
ויגרמו לכולם להתנענע כמו מטורפים על רחבת הריקודים .אם מטרתה של אומנות לעורר רגשות אנושיים (או לשלוט בהם) ,רוב המוזיקאים האנושיים לא יוכלו להתחרות באלגוריתם כזה ,כי הם לא מכירים טוב כמוהו את הכלי שעליו הם מנגנים :הביוכימיה של גוף האדם. האם כל זה יתבטא באומנות טובה? זה תלוי בשאלה איך מגדירים אומנות .אם היופי הוא באוזני המאזינים ,ואם הלקוח תמיד צודק ,סביר שאלגוריתמים ביומטריים ייצרו את האומנות הטובה ביותר בהיסטוריה .אם אומנות היא משהו עמוק יותר מרגשותיהם של בני אדם ,ואם היא אמורה לבטא אמת נשגבת יותר מתנודות ביוכימיות במוח ,אז כנראה שאלגוריתמים ביומטריים לא יהיו אומנים גדולים .אבל זה נכון גם ביחס לרוב המוזיקאים והיוצרים בשר ודם .כדי להיכנס לשוק האומנות ולדחוק החוצה מלחינים וזמרים ,האלגוריתמים לא יצטרכו להוכיח שהם טובים יותר מצ'ייקובסקי ואום כולתום .די בכך שיתחרו בסטטיק ובן־אל.
משרות חדשות? משרות מסורתיות רבות הולכות להיעלם כמעט בכל המגזרים ,מתחבורה ועד אומנות .סביר להניח שבמקביל גם תיווצרנה משרות חדשות .כך לדוגמה ,מחשבים כנראה יחליפו את רופאי המשפחה המתמקדים באבחון מחלות ידועות ובכתיבת מרשמים לתרופות נפוצות ,אך בדיוק בשל כך יהיה הרבה יותר כסף לממן חוקרים 12 שיפתחו תרופות חדשות וטיפולים פורצי דרך. במקביל ,הבינה המלאכותית עשויה ליצור משרות חדשות המבוססות על שיתוף פעולה בין אנשים למחשבים .לדוגמה ,הופעתם של מטוסים ללא טייס אומנם צמצמה את הביקוש לטייסים אנושיים ,אך בו זמנית יצרה ביקוש רב לעובדים אנושיים בתחומים של תחזוקת כלי טיס ,שליטה מרחוק ,ניתוח מודיעין ואבטחת סייבר .חיל האוויר האמריקני זקוק לכשלושים אנשים כדי להפעיל כלי טיס לא־מאוישים מדגם פרדטור או ריפר ,ועוד שמונים אנשים עוסקים בניתוח המידע שכלי הטיס הללו אוספים .ב־ 2015התקשה החיל לאייש את כל המשרות הללו, 13 וכך ,באופן אירוני ,הוא סבל ממשבר כוח אדם בתחום כלי הטיס האוטונומיים. לכן ב־ 2050ייתכן בהחלט ששוק העבודה יאופיין בשיתוף פעולה בין אנשים לבינה מלאכותית יותר מאשר בתחרות ביניהם .בתחומים רבים ומגוונים — מבנקאות ועד שיטור — צוותים של אנשים ומחשבים יתפקדו טוב יותר מאשר אנשים לבדם או מחשבים לבדם .ב־ 1997הביסה תוכנת המחשב "כחול עמוק" את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב ,אך זה לא הביא לכך שבני אדם הפסיקו לשחק שח .למעשה ,הודות לתוכנות אימון חדשות ומתוחכמות ,שחמטאים בשר ודם נהיו טובים יותר מאי פעם .לפחות למשך כמה שנים צוותי אדם־מחשב התעלו על אנשים ועל מחשבים בשחמט .אולי מה שקרה לשחמטאים יקרה גם לבלשי 14 משטרה ,פקידי בנק וחיילים? הבעיה היא ,שרוב סוגי המשרות החדשות ידרשו כנראה מומחיות ברמה גבוהה. פועלי טקסטיל או נהגי מוניות שיאבדו את עבודתם יתקשו לאייש את המשרות הללו ,וייתכן שנגלה כי קל יותר ליצור משרות חדשות מאשר להכשיר אנשים לעבוד בהן .עד היום ,כאשר מכונות החליפו בני אדם בתחום אחד ,המובטלים החדשים יכלו בדרך כלל למצוא עבודה פשוטה חלופית שלא דרשה תהליך ארוך ויקר של הכשרה .כך לדוגמה ,בשנת 1920חקלאי שאיבד את משרתו לטרקטור היה יכול למצוא עבודה חדשה בפס הייצור של בית החרושת לטרקטורים .ב־ 1980פועל פס ייצור שפוטר היה יכול להתחיל לעבוד כקופאי בסופרמרקט .המעבר מהשדה למפעל ומהמפעל לסופרמרקט לא היה מאוד מסובך.
אבל ב־ ,2050פועל או קופאי שיאבדו את משרתם לרובוט יתקשו להתחיל לעבוד כחוקרי סרטן ,כמפעילי מל"ט ,או כחלק מצוות אדם־מחשב בתחום הבנקאות .לא יהיו להם הכישורים הדרושים .במלחמת העולם הראשונה צבאות שלחו מיליוני מגויסים ירוקים להסתער על גדרות התיל של האויב ולמות בהמוניהם .לא נדרשה לזה הרבה הכשרה .היום ,למרות המחסור במפעילי מל"טים ובמנתחי מודיעין ,חיל האוויר האמריקני אינו מוכן למלא את שורותיו בקופאים שפוטרו מוולמארט .הוא מעדיף להפעיל פחות אמצעים ,מאשר להיקלע למצב שבו מגויס חסר הכשרה יטעה לחשוב שמסיבת חתונה אפגאנית היא ועידה של בכירים מהטליבן. כלומר ,גם אם תופענה הרבה משרות חדשות ,עדיין קיימת הסכנה של התהוות מעמד המוני חדש של אנשים חסרי תועלת .ייתכן שנסבול מהרע שבשני העולמות — גם מאבטלה גבוהה וגם ממחסור בכוח אדם מיומן .רבים מאיתנו ידמו פחות לנהגי הכרכרות מהמאה ה־ — 19שעברו לנהוג במוניות — ויותר לסוסים שלהם, 15 שאיבדו לגמרי את מקומם בעולם הכלכלי. יתרה מזאת ,גם המשרות החדשות לא תהיינה בטוחות מפני האלגוריתמים ,כיוון שהבינה המלאכותית והרובוטיקה ימשיכו להשתפר .קופאית מובטלת בת ארבעים, שבמאמץ על־אנושי תצליח להמציא את עצמה מחדש כמפעילת מל"ט ,תצטרך לשוב ולהמציא את עצמה בגיל חמישים ,כי עד אז גם הפעלת מל"טים תעבור לשליטת אלגוריתמים .השינויים הבלתי פוסקים בשוק העבודה יקשו מאוד על הקמת ועדי עובדים ועל שמירת זכויות העובדים .כבר היום ,הכלכלות המתקדמות הופכות ל"כלכלות חלטורה" ( )gig economyוחלק ניכר מהמשרות החדשות הן בעיקר משרות של עובדים זמניים או פרילאנסרים חסרי כל הגנה 16.איך בדיוק מקימים איגוד מקצועי למקצוע שצץ מאפס ואז נעלם בתוך עשור? צוותי אדם־מחשב לא ייתנו ביטחון לבני האדם ,כי הם יאופיינו במשיכת חבל בלתי פוסקת בין האדם לבין המחשב .צוותים המורכבים אך ורק מאנשים — כמו הבלש שרלוק הולמס ועוזרו הנאמן דוקטור ווטסון — מפתחים הירארכיות והרגלים שמחזיקים מעמד לשנים רבות .אבל בלש בשר ודם שיצוות לשתף פעולה עם תוכנת המחשב ווטסון (שהגיעה לכותרות ב־ ,2011כשניצחה את יריביה האנושיים בשעשועון הטלוויזיה ג'פרדי) יגלה שכל הרגל הוא זמני מאוד ,ושהעוזר הצנוע של 17 אתמול הוא המפקח הכול־יודע של מחר. מבט קפדני יותר על עולם השחמט עשוי לגלות לנו לאן מועדים פני הדברים. אומנם נכון שלמשך כמה שנים לאחר שכחול עמוק הביסה את קספרוב ,צוותי אדם־מחשב שגשגו בתחרויות שח .אבל בשנים האחרונות המחשבים נהיו כל כך טובים ,עד ששותפיהם האנושיים הולכים ומאבדים את ערכם ,ובקרוב עלולים
להיות מיותרים לגמרי. ב־ 7בדצמבר 2017נפל דבר בעולם השחמט ,לא כאשר מחשב הביס אדם — אלה חדשות עתיקות — אלא כאשר תוכנת אלפא־זירו של גוגל הביסה את התוכנה סטוקפיש ,8שהייתה אלופת העולם בשחמט למחשבים לשנת .2016סטוקפיש למדה שחמט תוך הסתמכות על ניסיון אנושי בן מאות שנים ,כמו גם על לקחיהן של תוכנות מחשב קודמות .היא יכלה לחשב 70מיליון עמדות שחמט בשנייה. אלפא־זירו ,לעומתה ,הייתה מסוגלת לחשב רק 80,000עמדות בשנייה ,והיוצרים שלה מעולם לא לימדו אותה לשחק שחמט ,ולא חשפו אותה לתובנות כלשהן על המשחק .במקום זאת ,אלפא־זירו הסתמכה על הפיתוחים העדכניים ביותר בתחום לימוד מכונה כדי ללמד את עצמה שחמט ,ולהתאמן נגד עצמה .זה הספיק .מתוך מאה משחקים שאלפא־זירו שיחקה נגד סטוקפיש ,אלפא־זירו ניצחה ב־ 28וסיימה בתיקו .72היא לא הפסידה ולו פעם אחת .מאחר שאלפא־זירו לא למדה שום דבר מאף אדם ,הרבה מהאסטרטגיות ומהמהלכים המנצחים שלה נראו משונים למדי לשחקני שחמט אנושיים .אפשר בהחלט לומר שהם היו מהלכים יצירתיים — ואולי אף גאוניים. כמה זמן לדעתכם לקח לאלפא־זירו ללמוד שחמט מאפס ,להתכונן לטורניר נגד סטוקפיש ,ולפתח את הכישורים המדהימים שלה? הנה התשובה :ארבע שעות .וזו אינה טעות דפוס .במשך מאות בשנים ,משחק השחמט נחשב לאחד ההישגים הבולטים של הבינה האנושית .אלפא־זירו התקדמה מבורות גמורה לגאונות חסרת 18 תקדים בתוך ארבע שעות בלבד ,מבלי שקיבלה עזרה מאף מדריך אנושי. אלפא־זירו איננה התוכנה היחידה שניחנה ביצירתיות מפתיעה .תוכנות מחשב רבות מתעלות כיום על שחקנים אנושיים ביצירתיות שלהן .בתחרויות המיועדות לבני אדם בלבד ,השופטים כל הזמן חוששים שמא חלק מהשחקנים מרמים ומקבלים עזרה אסורה מתוכנת מחשב כלשהי .אחת הדרכים לתפוס רמאים היא לבחון את רמת היצירתיות של השחקנים .כששחקן מבצע מהלך יצירתי במיוחד, השופטים עלולים לחשוד שזה לא יכול להיות מהלך אנושי ,ושזה ודאי מהלך של מחשב .לפחות בשחמט ,יצירתיות היא היום סימן היכר מובהק של מחשבים ולא של אנשים .ומה שקורה היום לצוותי אדם־מחשב בשחמט עשוי לקרות בהמשך 19 הדרך לצוותי אדם־מחשב גם בשיטור ,ברפואה ובבנקאות. לכן ,יצירת משרות חדשות והכשרת אנשים למלא את המשרות הללו לא יהיו מאמץ חד־פעמי .מהפכת הבינה המלאכותית לא תסתכם בסערה נקודתית שבעקבותיה ימצא שוק העבודה שיווי־משקל מחודש .המהפכה הזו תתבטא בסדרה של שיבושים שהולכים ומתגברים .כבר כיום מתמעטים העובדים שמצפים
להישאר באותו מקום עבודה לכל חייהם 20.ב־ 2050הרעיון של "מקצוע לכל החיים" כבר יהיה מיושן להחריד. גם אם נוכל להמציא עוד ועוד משרות וגם אם נוכל להכשיר שוב ושוב את העובדים ,לא ברור אם האדם הממוצע בנוי להתמודד עם שינויים בלתי פוסקים .כל שינוי מלחיץ ,וכבר כיום האנושות סובלת ממגפה של לחץ וחרדה 21.האם אנשים יוכלו להחזיק מעמד במצב שבו הם צריכים להחליף מקצוע ולהמציא את עצמם מחדש פעם בכמה שנים? סביר להניח שנזדקק לשיטות משוכללות יותר להורדת לחצים — מתרופות וסמים ועד מדיטציה — כדי להציל את הנפש שלנו מקריסה. עד שנת 2050ייתכן שמיליוני אנשים ימצאו את עצמם חלק מהמעמד המיותר לא בגלל מחסור בעבודות או בתוכניות הכשרה ,אלא בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הלחץ. כמובן שכל אלו הן רק השערות .נכון לראשית 2018מחשבים ורובוטים שינו סדרי עולם במקצועות רבים ,אבל לא גרמו לאבטלה המונית .למעשה ,במדינות רבות כמו ארצות הברית וישראל שיעורי האבטלה נמצאים בשפל היסטורי .איש לא יודע בוודאות איזה השפעה תהיה למהפכת הבינה המלאכותית בעתיד ,ובפרט קשה לחזות את קצב השינויים כיוון שהם תלויים בהחלטות פוליטיות ובהרגלים תרבותיים לא פחות מאשר בפריצות דרך טכנולוגיות .לדוגמה ,גם כאשר מכוניות־ללא־נהג יוכיחו את עצמן כיעילות ובטוחות יותר מנהגים אנושיים ,ייתכן שפוליטיקאים וצרכנים יעכבו את המעבר לרכבים אוטונומיים במשך שנים ואפילו עשורים. אבל לא כדאי להתפתות לשאננות .מסוכן מאוד לצאת מתוך הנחה שתמיד יהיו מספיק משרות חדשות כדי לפצות על אובדנן של משרות ישנות .העובדה שזה קרה בעבר איננה ערובה לכך שזה יקרה שוב בעתיד .ההשלכות החברתיות והפוליטיות של אבטלה המונית הן כה קשות ,שגם אם הסבירות לה נמוכה ,עלינו להתכונן לתסריט הזה במלוא הרצינות. במאה ה־ 19המהפכה התעשייתית יצרה תנאים חדשים ובעיות חסרות תקדים, שאף אחד מהמודלים החברתיים ,הכלכליים והפוליטיים הקיימים לא ידע איך להכיל .הפיאודליזם ,המלוכנות והדתות המסורתיות לא ידעו איך להתמודד עם ערי־ענק מתועשות ,מיליוני פועלים חסרי־שורשים ,וכלכלה המשנה את דמותה מרגע לרגע כאילו הייתה זיקית .האנושות נאלצה לפתח מודלים חדשים — דמוקרטיות ליברליות ,דיקטטורות קומוניסטיות ורודנויות פאשיסטיות — ואחר כך לבזבז מאה שנים של מלחמות ומהפכות איומות בכדי לנסות את המודלים הללו ולגלות איזה מהם עובד הכי טוב .מלחמת העולם הראשונה ,הרעב הגדול
באוקראינה ב־ ,1933-1932ומהפכת התרבות הסינית — שקטלו מיליונים רבים של בני אדם — היו רק חלק קטן משכר הלימוד של המין האנושי. האתגר שהטכנולוגיה החדשה של המאה ה־ 21מעמידה בפני האנושות יהיה כנראה גדול עוד יותר מהאתגר שהעמידו מנועי הקיטור ,פסי הרכבת ותחנות החשמל .ובהתחשב בכוח ההרסני העצום שעומד לרשות האנושות אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו עוד מודלים כושלים ,עוד מלחמות עולם ועוד מהפכות רוויות דם .במאה ה־ ,21מודלים כושלים עשויים לחולל מלחמות גרעיניות ,מפלצות מהונדסות־גנטית ,וקריסה מוחלטת של המערכת האקולוגית העולמית .אנחנו חייבים להתמודד עם המיזוג בין אינפוטק לביוטק בצורה טובה יותר מכפי שהתמודדנו עם המהפכה התעשייתית.
המעמד המיותר יש שלושה סוגי פתרונות למשבר הצפוי בשוק העבודה :למנוע ממשרות קיימות להיעלם; ליצור מספיק משרות חדשות; לפתח מודלים חברתיים חדשים למקרה שלמרות כל המאמצים שלנו יותר משרות ייעלמו מאשר ייווצרו. התמקדות בהגנה על משרות קיימות היא אסטרטגיה בעייתית ,כיוון שתביא לוויתור על התועלת העצומה הטמונה במעבר למכוניות אוטונומיות ,לרופאים ממוחשבים וכיוצא בזה .עם זאת ,ממשלות עשויות להאט בכוונה את קצב השינוי, כדי לרכך את המכה לשוק העבודה ולהקל על הסתגלות של עובדים למצב החדש. טכנולוגיה איננה גזירת גורל ,ועצם העובדה שאפשר לעשות משהו לא מחייבת אותנו לעשות אותו בפועל .ממשלות יכולות לחסום את אימוצן של טכנולוגיות חדשות גם אם הן כדאיות מאוד מבחינה כלכלית .לדוגמה ,מזה כמה עשורים קיימת הטכנולוגיה הדרושה כדי ליצור שוק חופשי של איברים אנושיים ,כולל "חוות איברים" במדינות מתפתחות וביקוש בלתי נדלה לתוצרי החוות האלה מלקוחות אמידים .שוק האיברים להשתלה יכול לגלגל מאות מיליארדי דולרים בשנה .אולם מסיבות מוסריות ,ממשלות בכל העולם העבירו חוקים האוסרים או מגבילים סחר באיברים ,ולמרות שישנו שוק שחור לאיברים ,הוא הרבה יותר קטן ומוגבל ממה 22 שאפשר היה לצפות. האטת קצב השינוי תיתן ליזמים מרווח של זמן ליצירת משרות חדשות שיחליפו את המשרות שיאבדו .אך כפי שכבר הוסבר ,לא די ביוזמות כלכליות אם לא ילוו במהפכה חינוכית ופסיכולוגית .רבות מהמשרות החדשות ידרשו רמה גבוהה של כישורים ,וככל שהבינה המלאכותית תמשיך ותשתפר ,כך העובדים יצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות ואולי אף להחליף מקצוע שוב ושוב .הממשלות יצטרכו לסייע לעובדים ,הן במימון של חינוך למבוגרים ,והן בפרישת רשת ביטחון לעובדים כאשר הם מחליפים עבודות .אם לוקח למפעילת מל"ט מובטלת שלוש שנים להמציא את עצמה מחדש כמתכנתת של עולמות וירטואליים ,היא כנראה תצטרך עזרה ממשלתית כדי לקיים את עצמה ואת משפחתה בשנים הללו .יוזמות ממשלתיות כאלה כבר קיימות בכמה מדינות ,לדוגמה במדינות סקנדינביה ,שבהן הממשלות אימצו את העיקרון של "הגנה על עובדים ,לא על עבודות". אבל אפילו אם הממשלות ייתנו לעובדים סיוע נדיב ,לא ברור אם מיליארדי בני אדם יוכלו להמציא את עצמם מחדש כל כמה שנים מבלי לאבד את האיזון הנפשי שלהם .לכן עלינו להתכונן לאפשרות שחלק לא מבוטל מהאנושות בכל זאת ימצא עצמו מחוץ לשוק העבודה .הצעד הראשון הוא להכיר בכך שהמודלים החברתיים,
הכלכליים והפוליטיים שירשנו מהעבר אינם מתאימים למצב כזה. חישבו לדוגמה על הקומוניזם .מכיוון שהמחשבים והרובוטים מאיימים לזעזע את המערכת הקפיטליסטית ,אפשר היה לצפות שהקומוניזם יחזור להיות פופולרי .אלא שהקומוניזם אינו ערוך לנצל משבר מסוג זה .הקומוניזם המסורתי יצא מהנחה שמעמד הפועלים חיוני לכלכלה ,והוגים ומנהיגים קומוניסטים ניסו ללמד את מעמד הפועלים כיצד לתרגם את כוחו הכלכלי לעוצמה פוליטית .התוכנית הפוליטית של המפלגות הקומוניסטיות קראה למעמד הפועלים לחולל מהפכה .כמה רלוונטי יהיה הרעיון הזה בעולם שבו הפועלים נעלמים ,וההמונים מאבדים את כוחם הכלכלי? איך מחוללים מהפכת פועלים בלי פועלים? יש מי שחושבים שלא ייתכן שבני אדם יהיו מיותרים לגמרי ,כי גם אם לא נוכל להתחרות במחשבים בשוק העבודה ,תמיד יצטרכו אותנו כצרכנים ,לא? לא בהכרח .מכונות יוכלו לשמש אפילו כלקוחות .לפחות בתיאוריה ,תאגיד כרייה יכול לכרות ולמכור ברזל לתאגיד רובוטיקה ,שייצר וימכור רובוטים לתאגיד הכרייה, שיכרה עוד ברזל ,שישמש לייצר עוד רובוטים ,וכך הלאה .התאגידים הללו יכולים לגדול ולהתפשט בכל רחבי הגלקסיה ,וכל מה שהם צריכים זה רק רובוטים ומחשבים — הם לא זקוקים לאף אדם שיקנה את המוצרים שלהם. למעשה ,כבר כיום הרבה מחשבים ואלגוריתמים מתפקדים כלקוחות .בבורסה, לדוגמה ,אלגוריתמים קונים מניות ,איגרות חוב וסחורות מאלגוריתמים אחרים .גם בתעשיית הפרסום הלקוח החשוב ביותר הוא היום אלגוריתם :אלגוריתם החיפוש של גוגל .כשחברות מסודרות מעצבות אתר אינטרנט ,הן מתחשבות בטעמו של האלגוריתם של גוגל הרבה יותר מאשר בטעמם של לקוחות בשר ודם. מובן שלאלגוריתמים אין תודעה ,ולכן הם לא יכולים ליהנות ממה שהם קונים. ההחלטות שלהם לא מבוססות על תחושות ורגשות .אלגוריתם החיפוש של גוגל לא מסוגל לטעום גלידה .זה לא משנה .לאלגוריתמים עדיין יש העדפות המבוססות על חישובים מסובכים ,וההעדפות הללו מעצבות את העולם .לאלגוריתם החיפוש של גוגל יש טעם מאוד משוכלל כאשר הוא מדרג את אתרי האינטרנט של גלידריות. יצרני הגלידה המצליחים בעולם הם אלו שזוכים בדירוג גבוה מהאלגוריתם של גוגל — ולאו דווקא אלו שמייצרים את הגלידה הערבה ביותר לחך. אני יודע את זה מניסיון אישי .כשאני מפרסם ספר ,הוצאת הספרים מבקשת ממני לכתוב תיאור קצר של הספר לטובת יחסי הציבור .אבל להוצאות הספרים הגדולות יש כיום מומחים שמתאימים את התיאור שאני כותב לטעמו של האלגוריתם של גוגל .המומחים עוברים על הטקסט שכתבתי ,ואומרים" :עדיף להוריד את המילה הזו ,ולהשתמש במילה ההיא במקומה .ככה נצליח למשוך את תשומת הלב של
האלגוריתם של גוגל ".אם רק נצליח למצוא חן בעיני האלגוריתם ,הקוראים ישימו לב אלינו. אם בני אדם יאבדו את מקומם הן כיצרנים והן כצרכנים ,מה יבטיח את הישרדותם ורווחתם? כדי להתמודד עם התהפוכות הטכנולוגיות והכלכליות של המאה ה־ ,21נצטרך לפתח מודלים חברתיים חדשים .העיקרון המנחה של המודלים הללו הוא להגן על בני אדם ,ולא על משרות .יש הרבה משרות משמימות ומייגעות ,שעליהן כלל לא כדאי להגן .האם יש מישהי בעולם שחלום חייה להיות קופאית? עלינו לספק את צורכיהם הבסיסיים של בני האדם ,ולהגן על המעמד החברתי ועל תחושת הערך העצמי שלהם. מודל חדש אחד שזוכה לתשומת לב מציע לתת לכל בני האדם "הכנסה בסיסית אוניברסלית" ( .)universal basic incomeעל פי מודל זה ,הממשלה תטיל מיסים על המיליארדרים והתאגידים שישלטו בכל האלגוריתמים והרובוטים ,ותשתמש בכסף כדי לתת לכל אדם קצבה שתספיק לכל הצרכים הבסיסיים .זה יבטיח לעניים 23 הגנה מפני אבטלה ומחסור ,ולעשירים הגנה מפני זעם ציבורי. אפשרות נוספת היא להרחיב את מגוון הפעילויות שמוכרות בתור "עבודה" .נכון להיום ,מיליארדי הורים מטפלים בילדים ,שכנים עוזרים זה לזה ,ואזרחים מארגנים קהילות ,מבלי שהפעילויות החיוניות הללו נחשבות ל"עבודה" .עלינו להכיר בכך שטיפול בילדים הוא אולי העבודה החשובה והקשה ביותר בעולם .אם כך ,גם כשמחשבים ורובוטים יחליפו את כל הנהגים ,הבנקאים ועורכי הדין ,עדיין לא יהיה מחסור בעבודה .השאלה היא ,כמובן ,מי בדיוק יעריך את איכות העבודה וישלם עליה? בהנחה שתינוקות לא ישלמו משכורת לאימא שלהם ,הממשלה תצטרך לקחת את זה על עצמה .ובהנחה שהמשכורת תצטרך לכסות את כל הצרכים הבסיסיים של המשפחה ,התוצאה תהיה משהו דומה מאוד ל"הכנסה בסיסית אוניברסלית". לחלופין ,ממשלות עשויות לספק שירותים בסיסיים אוניברסליים .במקום לתת קצבה כספית לאנשים ,שיבחרו בעצמם מה לעשות עם הכסף (לא תמיד בתבונה), הממשלה יכולה לממן מגוון שירותים בחינם ,החל בחינוך וכלה בתחבורה ובתקשורת .זהו למעשה החזון האוטופי שהיה לקומוניזם .וגם אם אבד הכלח על התוכנית הקומוניסטית לחולל מהפכת פועלים ,אולי כדאי להגשים את החזון הקומוניסטי באמצעים אחרים? יש הרבה מקום להתווכח אם מוטב לספק לאנשים הכנסה בסיסית אוניברסלית (גן העדן הקפיטליסטי) או שירותים בסיסיים אוניברסליים (גן העדן הקומוניסטי). לשתי הדרכים יש יתרונות וחסרונות .אבל הבעיה האמיתית עם שתיהן היא שלא
לגמרי ברור איך מגדירים "בסיסי" ואיך מגדירים "אוניברסלי".
מה זה אוניברסלי? כשאנשים מדברים על מתן "בסיס אוניברסלי" לבני אדם — בין אם של הכנסה ובין אם של שירותים — הם בדרך כלל חושבים על תוכניות לאומיות .עד היום ,כל המיזמים מהסוג הזה היו מוגבלים למדינה אחת או אפילו רק לעיר אחת .לדוגמה, בינואר 2017פינלנד התחילה בניסוי שבמסגרתו אלפיים פינים מובטלים מקבלים כל חודש 560אירו ,בין אם הם מוצאים עבודה ובין אם לאו .ניסויים דומים נערכים במחוז אונטריו שבקנדה ,בעיר ליבורנו באיטליה ,ובכמה ערים בהולנד( 24.בשנת 2016שווייץ ערכה משאל עם על תוכנית למתן הכנסה בסיסית לכל אזרחי שווייץ, אך הבוחרים דחו את ההצעה)25. הבעיה עם תוכניות לאומיות ועירוניות כגון אלו היא ,שהנפגעים העיקריים מעלייתם של הרובוטים והמחשבים ככל הנראה לא יחיו בפינלנד ,באונטריו, בליבורנו או באמסטרדם .הגלובליזציה יצרה תלות כלכלית בין מדינות רבות ,אך המהפכה הטכנולוגית הבאה עשויה לפרום את שרשרת המסחר העולמית ולפגוע קשות בחוליות החלשות ביותר שלה .במאה העשרים ,המשאב העיקרי שעמד לרשות מדינות עניות היה כוח אדם בלתי מיומן אך זול .מפעלים עברו מאירופה ומארצות הברית לאסיה ולאמריקה הלטינית ,כדי ליהנות מכוח העבודה הזה ,וכיום מיליוני אנשים בבנגלדש ובהונדורס מייצרים חולצות זולות שמיוצאות לארצות הברית ,ואנשי שירות לקוחות בבנגלור מתפרנסים ממתן מענה לתלונותיהם של 26 הלקוחות האמריקנים. עם עלייתם של הבינה המלאכותית ,הרובוטים והמדפסות התלת־ממדיות ,ירד הביקוש לכוח אדם בלתי מיומן .במקום לייצר חולצה בבנגלדש ולשלוח אותה לארצות הברית ,יהיה אפשר לקנות באמזון את הקוד לייצור החולצה ,ואז להדפיס אותה בניו יורק .במקום חנויות של זארה ופראדה בשדרה החמישית ,יצוצו מרכזי הדפסה זולים בברוקלין ,וחלק מהאנשים אפילו יחזיקו מדפסת ביתית .במקביל, במקום להתקשר לשירות לקוחות בבנגלור כדי להתלונן על תקלה במדפסת ,תוכלו לדבר עם נציג ממוחשב בענן של גוגל (נציג שיוכל לדבר איתכם יידיש במבטא ברוקלינאי ,ולא רק אנגלית במבטא הודי) .לפועלי הטקסטיל לשעבר בדאקה ולנציגי שירות הלקוחות המובטלים בבנגלור לא יהיו הכישורים הדרושים כדי להתחיל לעצב חולצות אופנתיות או לכתוב קוד מחשב — אז מה הם יעשו? אם הבינה המלאכותית והמדפסות התלת־ממדיות אכן ידחקו את רגליהם של העובדים בבנגלדש ובבנגלור ,ההכנסות שקודם לכן זרמו לדרום אסיה יעשירו עכשיו את קופותיהם של כמה תאגידי ענק בקליפורניה .במקום שצמיחה כלכלית תשפר
את מצב כל תושבי העולם ,ייתכן שכמה מוקדים כמו עמק הסיליקון יתפתחו מעבר לכל דמיון ,ואזורים אחרים יקרסו. ייתכן שכמה כלכלות מתפתחות — כולל כלכלותיהן של הודו ובנגלדש — יתקדמו מספיק מהר כדי להצטרף לקבוצה המנצחת .ייתכן שהילדים או הנכדים של פועלי הטקסטיל ואנשי שירות הלקוחות יהיו מהנדסים ויזמים מהשורה הראשונה .אבל הזמן אוזל .בעבר ,כוח עבודה זול שימש גשר בטוח על פני פערים כלכליים ,וכל מדינה שהשכילה להתקדם לאורך הגשר הזה יכלה לצפות שבמוקדם או במאוחר היא תגיע לחוף מבטחים .אבל עכשיו הגשר רועד ,ובעתיד הוא עשוי להתמוטט .מי שיספיקו לחצות אותו בזמן — ולעבור מתעשיות ייצור זולות לתעשיות עתירות ידע — יהיו בסדר .מי שייוותרו מאחור עשויים למצוא את עצמם תקועים בצד הרע של הכלכלה העולמית ,בלי שום יכולת לחצות לצד הטוב .מה לעשות כשכבר לא צריכים את כוח העבודה הזול שלכם ,ואין לכם די משאבים כדי לבנות מערכת חינוך 27 איכותית ולרכוש כישורים חדשים? ובמילים אחרות :מה יעלה בגורל הנותרים מאחור? סביר למדי שבוחרים אמריקנים יסכימו שהמיסים שאמזון וגוגל ישלמו בקליפורניה ישמשו כדי לתת הכנסה בסיסית או שירותים בסיסיים לכורי פחם מובטלים בפנסילבניה ולנהגי מוניות ניו־יורקים שאיבדו את משרתם .אבל האם בוחרים אמריקנים יסכימו שהמיסים הללו ישמשו גם כדי לתמוך במובטלים מעבר לים ,במקומות שהנשיא טראמפ כינה "מדינות מחורבנות" ( shithole countries)?28אם אתם מאמינים שכן, אתם יכולים להאמין באותה מידה שסנטה קלאוס ואליהו הנביא יפתרו את הבעיה.
מה זה בסיסי? הכנסה בסיסית אוניברסלית אמורה לספק את כל הצרכים הבסיסיים של כל בני האדם .אבל מי יקבע מהם הצרכים הללו? מנקודת מבט ביולוגית ,הומו סאפיינס זקוק לכ־ 2,500-1,500קלוריות כל יום כדי לשרוד .כל דבר נוסף הוא בבחינת מותרות .אך מעל לקו העוני הביולוגי הזה ,כל חברה אנושית הגדירה צרכים רבים נוספים כבסיסיים .באירופה של ימי הביניים ,גישה לכנסייה נחשבה צורך בסיסי אפילו יותר ממזון ,שהרי הכנסייה דאגה לנשמה הנצחית של האדם ולא רק לגוף המתכלה .באירופה של ימינו ,שירותי חינוך ובריאות טובים נחשבים צורך בסיסי, ויש הטוענים שכל אדם זכאי גם לגישה לאינטרנט .נניח שבשנת 2050ממשלת העולם תטיל מס על גוגל ואמזון כמו־גם על ענקיות הטכנולוגיה הסיניות באידו וטנסנט כדי לספק את צורכיהם הבסיסיים של כל תושבי כדור הארץ .כיצד תקבע הממשלה הזו מה בסיסי?
לדוגמה ,מה יכלול חינוך בסיסי :רק קרוא וכתוב ,או שמא גם כתיבת קוד מחשב ונגינה בכינור? האם רק שש שנות חינוך יסודי ,או עשרים שנה עד הדוקטורט? ומה בנוגע לשירותי בריאות? אם עד שנת 2050התקדמויות רפואיות יאפשרו להאט את תהליכי הזקנה ולהאריך באופן משמעותי את תוחלת חיי האדם ,האם הטיפולים החדשניים הללו יינתנו חינם אין כסף לכל עשרה מיליארד האנשים בעולם ,או רק לקומץ מיליארדרים? ואם הביוטכנולוגיה תאפשר להורים לשדרג את ילדיהם ,האם זה ייחשב צורך אנושי בסיסי ,או שהאנושות תתפצל לקאסטות ביולוגיות, והסופרמנים העשירים ייהנו מיכולות עודפות לעומת הומו סאפיינסים עניים? לא משנה איך תבחרו להגדיר "צרכים אנושיים בסיסיים" ,ברגע שתספקו אותם לכל בני האדם ,אנשים יתייחסו אליהם כאל מובן מאליו ,ותתחיל תחרות חברתית ופוליטית עזה על "מוצרי מותרות" כגון מכוניות אוטונומיות ,כרטיסי כניסה לעולמות וירטואליים ,ואיברי גוף משודרגים .אבל אם המוני המובטלים יתפרנסו רק מהכנסה בסיסית אוניברסלית ,קשה לראות איך יוכלו להשתתף בתחרות הזו .התוצאה תהיה שהפער בין העשירים (בעלי המניות של גוגל וטנסנט) לבין העניים (מי שתלויים בקצבאות ממשלתיות) יהיה לא רק גדול יותר מאי פעם ,אלא גם בלתי ניתן לגישור. לכן אפילו אם הכנסה בסיסית אוניברסלית תעניק לעניים של שנת 2050שירותי בריאות וחינוך טובים בהרבה מהיום ,העניים עדיין יתרעמו על אי־שוויון ועל היעדר הזדמנויות .אנשים ירגישו שהמערכת מפלה אותם לרעה ,שהממשלה משרתת רק 29 את העשירים ,ושהעתיד יהיה גרוע עוד יותר להם ולילדיהם. הומו סאפיינס פשוט לא בנוי לסיפוק .אושרם של בני אדם תלוי פחות בתנאים אובייקטיביים ויותר בציפיות .אבל הציפיות מתאימות את עצמן לתנאים ,ובכלל זה לתנאי החיים של אנשים אחרים .כשהמצב משתפר ,הציפיות עולות ,ואפילו שיפור דרמטי בתנאים יכול להשאיר אותנו בלתי מסופקים .אם הכנסה בסיסית אוניברסלית מיועדת לשפר את מצבם האובייקטיבי של כל בני האדם בשנת ,2050 יש לה סיכוי טוב להשיג את המטרה הזו .אבל אם המטרה היא לגרום לאנשים להיות יותר מסופקים מהמצב ולמנוע אי־שקט חברתי ,התוכנית עלולה להיכשל. כדי לוודא שבני האדם יהיו מסופקים ,הם יזדקקו לא רק להכנסה בסיסית אוניברסלית ,אלא גם לפעילויות מאתגרות ומשמעותיות .מגוון האפשרויות די גדול, וכולל ספורט ,אומנות ודת .אחד הניסויים המוצלחים ביותר שנעשו עד היום באיך לחיות חיים מספקים מבלי לעבוד מוכר לנו היטב בישראל .כחמישים אחוזים מהגברים החרדים אינם עובדים .הם מקדישים את חייהם ללימוד תורה ,לקיום מצוות ולטקסים שונים ומשונים .משפחותיהם לא גוועות ברעב כי הנשים הרבה פעמים עובדות ,וכי הממשלה מספקת קצבאות ושירותים בחינם ,ומוודאת שלאף
תושב בבני ברק או במאה שערים לא יחסרו צורכי החיים הבסיסיים .זוהי "הכנסה 30 בסיסית אוניברסלית" בפעולה. למרות שהם לא עובדים ,ולמרות שהם עניים ,בסקר אחר סקר מדווחים הגברים החרדים על רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים מאשר בכל מגזר אחר בחברה הישראלית .זה נובע מעוצמת קשרי הקהילה שלהם ,כמו־גם מהמשמעות העמוקה שהם מוצאים בלימוד תורה ובקיום מצוות .חדר קטן וצפוף של תלמידי ישיבה שמתפלפלים על סוגיות התלמוד מייצר כנראה יותר התרגשות ,הנאה וחוכמה מאשר מפעל טקסטיל ובו אלפי פועלים מיוזעים .בסקרים עולמיים ישראל מתברגת בצמרת טבלת שביעות הרצון האנושית ,במידה רבה הודות לתרומתם של 31 המובטלים העניים הללו. החילונים מתלוננים מרה על כך שהחרדים לא תורמים מספיק לחברה ,וחיים על חשבון עבודתם הקשה של אחרים .החילונים גם נוטים להניח שדרך החיים החרדית איננה בת קיימא ,בפרט משום שלמשפחה חרדית יש שבעה ילדים בממוצע 32.במוקדם או במאוחר ,המדינה לא תוכל להמשיך ולתמוך בכל כך הרבה אנשים שלא עובדים ,והחרדים יוכרחו לנטוש את הישיבות לטובת המפעלים והמשרדים. אבל ייתכן שפני הדברים הפוכים .כשרובוטים ומחשבים ידחקו את בני האדם החוצה מהמפעלים ומהמשרדים ,החרדים ייראו כמודל לעתיד ולא כמאובן מן העבר .לא שכולם יחזרו בתשובה וילכו לישיבות ללמוד גמרא .אבל בחייהם של כל האנשים ,החיפוש אחר משמעות ואחר קהילה יהיה חשוב יותר מאשר החיפוש אחר עבודה. אם נשכיל לשלב בין רשת ביטחון כלכלית לבין קהילות חזקות ופעילויות משמעותיות ,בהחלט ייתכן שבני אדם ישמחו להשאיר את רוב העבודות והמשרות לאלגוריתמים .אבל יש משהו שבני אדם יחששו הרבה יותר להשאיר לאלגוריתמים — את השליטה על החיים שלנו .כבר כיום יותר ויותר סמכויות והחלטות עוברות מהאדם למחשב .אם תהליך זה ימשיך ויאיץ ,הוא עלול להביא לקריסתה של הדמוקרטיה הליברלית ולעלייתן של דיקטטורות דיגיטליות.
3
חירות האלגוריתמים רואים הכול החירות האנושית היא הערך החשוב ביותר של הליברליזם .לפי הסיפור הליברלי, מקור הסמכות העליון בעולם הוא רצונם החופשי של בני האדם ,כפי שהוא מתבטא ברגשות ,בתשוקות ובבחירות שלנו .בתחום הפוליטי הליברליזם קובע שהבוחרים יודעים הכי טוב מה נכון ,ולכן דוגל בבחירות דמוקרטיות .בתחום הכלכלי הליברליזם מניח שהלקוח תמיד צודק ,ולכן תומך בעקרונות השוק החופשי .בתחום האישי הליברליזם מעודד אותנו להקשיב לעצמנו ,להיות נאמנים לעצמנו ,וללכת אחרי הלב שלנו — כל עוד אנחנו לא פוגעים בחירויות של אנשים אחרים .החופש האישי הזה מוגן על ידי מערכת זכויות האדם. בשיח הפוליטי במערב משתמשים לעתים קרובות במונח "ליברלי" במשמעות מפלגתית צרה ,כדי לציין את מי שתומכים במטרות כמו נישואים חד־מיניים, הפרדת הדת מהמדינה והגירה חופשית .בישראל הליברליזם מזוהה עם מרצ ועם המחנה הציוני ולא עם הליכוד או עם הבית היהודי ,בבריטניה הוא מזוהה עם הלייבור יותר מאשר עם השמרנים ,ובארצות הברית הוא מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית יותר מאשר עם המפלגה הרפובליקנית .אבל למעשה ,גם רוב הרפובליקנים והליכודניקים הם ליברלים .שמה הרשמי של מפלגת הליכוד הוא "הליכוד — תנועה לאומית ליברלית" ,והיא נוצרה מהתלכדות של כמה מפלגות, ובפרט תנועת החירות של מנחם בגין והמפלגה הליברלית הישראלית (האותיות ח' ו־ל' בפתק ההצבעה "מחל" מתייחסות בהתאמה ל"חירות" ו"ליברלים") .אם אתם מאמינים שהשלטון במדינה שייך לבוחרים ולא למלך מורם מעם ,אם אתם מעוניינים להחליט בעצמכם מה ללמוד ואיפה לעבוד ,ואם אתם רוצים להתחתן מאהבה ולא בשידוך שנכפה עליכם בידי ההורים — אז אתם ליברלים .ישראלים ואמריקנים גם יחד צריכים לקחת מדי פעם הפסקה מהוויכוחים הפוליטיים המרים שלהם כדי להזכיר לעצמם שיש עדיין קונצנזוס רחב מאוד סביב רעיונות יסוד ליברליים כגון בחירות חופשיות ,בתי משפט עצמאיים והגנה על זכויות אדם. בפרט כדאי לזכור שאפילו גיבורים ימניים כגון רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר לחמו לא רק למען כלכלה חופשית אלא גם למען חירויות הפרט .בריאיון מפורסם בשנת 1987הציגה תאצ'ר קו אינדיבידואליסטי קיצוני ואמרה ש":אין דבר כזה 'חברה' .יש רק רשת חיה של גברים ונשים ...ואיכות החיים שלנו תלויה בכך שכל אחד ואחת
מאיתנו ייקחו אחריות על עצמם". יורשיה של תאצ'ר במפלגה השמרנית בבריטניה מסכימים עם יריביהם במפלגת הלייבור שהסמכות הפוליטית העליונה בממלכה הבריטית אינה של המלכה אליזבת או של אלוהים ,אלא נובעת מהרגשות ,מהבחירות ומהרצון החופשי של האזרחים. כאשר בשנת 2016בריטניה נדרשה להחליט אם לעזוב את האיחוד האירופי ,ראש הממשלה השמרן דייוויד קמרון לא ביקש מהמלכה להכריע בשאלה הזו ,וגם לא פנה להכרעתם של הארכיבישוף מקנטרברי או של הפרופסורים הנכבדים באוקספורד ובקיימברידג' .הוא אפילו לא פנה לחברי הפרלמנט .במקום זאת ,הוא קיים משאל עם ,שבמסגרתו כל אזרח ואזרחית בבריטניה נשאלו" :מה אתם מרגישים בנוגע לזה?" זו טעות נפוצה לחשוב שבמשאלי עם ובבחירות אנשים נשאלים "מה אתם חושבים?" ולא "מה אתם מרגישים?" אבל זה לא המצב .משאלי עם ובחירות דמוקרטיות מוכרעים על ידי רגשות אנושיים ,לא על ידי שיקולים רציונליים .אילו הייתה הדמוקרטיה תהליך של קבלת החלטות רציונלית ,לא הייתה שום סיבה לתת לכל האזרחים זכויות הצבעה שוות — או זכויות הצבעה בכלל .שהרי יש שפע של עדויות לכך שחלק מהאנשים יותר משכילים ורציונליים מאחרים ,בוודאי בכל הנוגע להחלטות כלכליות ופוליטיות כבדות משקל 2.לאחר הברקזיט ,כתב הביולוג הנודע ריצ'רד דוקינס שרוב אזרחי בריטניה — ובכלל זה הוא עצמו — לא היו צריכים להצביע במשאל העם ,כי אין להם רקע מתאים בכלכלה ובפוליטיקה" .יכולתם באותה מידה ",הוא כתב" ,לקיים משאל עם שיחליט אם חישוביו של איינשטיין מדויקים ,או לקיים הצבעה בקרב נוסעי מטוס על איזה מסלול בנמל התעופה כדאי 3 לטייס לנחות". אולם לטוב או לרע ,בחירות ומשאלי עם אינם עניין למחשבה רציונלית .הם עניין לרגשות .ובכל הנוגע לרגשות ,לאיינשטיין ולדוקינס אין יתרון על פני אזרחים אחרים .השיטה הדמוקרטית מניחה שרגשותיהם של בני האדם משקפים משהו מסתורי ונשגב שנקרא "רצון חופשי" ,שהרצון החופשי הזה הוא מקור הסמכות העליון ,ושלמרות שחלק מהאנשים חכמים יותר מאחרים — כל האנשים חופשיים באותה מידה .לעוזרת בית אנאלפבתית יש רצון חופשי בדיוק כמו לאיינשטיין ולדוקינס ,ולכן ביום הבחירות הרגשות שלה נחשבים בדיוק כמו רגשותיהם של זוכי פרס נובל. הרגשות מדריכים לא רק את הבוחרים ,אלא גם את המנהיגים .במשאל העם שהביא לברקזיט הנהיגו בוריס ג'ונסון ומייקל גוב את מחנה התומכים בפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי .כשראש הממשלה דייוויד קמרון הודה בתבוסה 1
והתפטר ,בוריס ג'ונסון קיווה להחליף אותו .בתחילה ,מייקל גוב תמך בשותפו לדרך, אולם ברגע האחרון יצא בהכרזה דרמטית שלפיה ג'ונסון אינו כשיר למשרה כה חשובה ,והציע את עצמו לתפקיד .כך חיסל את סיכוייו של ג'ונסון להתמנות לראשות הממשלה .המהלך של גוב תואר כ"התנקשות מקיאווליסטית" 4,אבל גוב הגן על עצמו בנימוקים רגשיים ,וטען שהוא בסך הכול הלך בעקבות הלב שלו" .בכל צעד בחיי הפוליטיים ",אמר גוב" ,שאלתי את עצמי שאלה אחת :מהו הדבר הנכון לעשות? מה אומר לי הלב שלי?" 5זו הסיבה ,הסביר ,שנלחם בחירוף נפש למען הברקזיט ,וזו הסיבה שהרגיש מחויב לתקוע סכין בגבו של בעל־בריתו ג'ונסון ולהציע את עצמו למשרת ראש הממשלה — הלב שלו אמר לו לעשות זאת. ההסתמכות על הלב עלולה להתגלות כעקב אכילס של הדמוקרטיה הליברלית .כי ברגע שמישהו — בסן פרנסיסקו או בבייג'ינג — ישיג את הטכנולוגיה הדרושה לתמרן את הלב שלנו ,הפוליטיקה הדמוקרטית תהפוך לתיאטרון בובות רגשי.
הקשיבו לאלגוריתם האמונה הליברלית ברגשות ובבחירות החופשיות של בני אדם איננה טבעית ואיננה עתיקה במיוחד .במשך אלפי שנים גרסו רוב התרבויות שהסמכות העליונה בעולם היא חוק האלים ולא רגשותיהם של בני האדם .לכן קידשו את דבר האל ולא את חירות האדם .רק במאתיים השנים האחרונות הועתק מקור הסמכות מהאלים השמימיים לאנשים בשר ודם. בקרוב ,מקור הסמכות יועבר שוב — מאנשים לאלגוריתמים .וכפי שסמכות האלים הושתתה על מיתולוגיות דתיות וסמכות האנשים הוצדקה על ידי הסיפור הליברלי ,כך המהפכה הטכנולוגית תבסס את סמכותם של אלגוריתמים יודעי־כול ותערער את עצם הרעיון של חירות אישית. כפי שהוסבר בפרק הקודם ,ככל שהמדע מתקדם בפענוח צפונות הגוף והמוח ,כך מתבהר שהרגשות שלנו אינם איזושהי תכונה רוחנית נשגבת שיש רק לבני אדם, והם לא משקפים שום רצון חופשי .רגשות אינם משקפים אינטואיציה ,השראה או חופש .אלה הם מנגנונים ביוכימיים שבאמצעותם בעלי חיים מכל המינים עורכים חישובי הסתברויות ומקבלים החלטות. כאשר קוף ,עכבר או אדם רואים נחש ,הם חווים פחד כי מיליוני נוירונים במוחם מחשבים במהירות את כל המידע הרלוונטי וקובעים שיש כאן הסתברות גבוהה למות .בדומה לכך ,רגשות של משיכה מינית מתעוררים כשאלגוריתמים ביוכימיים אחרים מחשבים שפרט בסביבתנו הקרובה מציע הסתברות גבוהה לזיווג מוצלח, להתקדמות במעלה הסולם החברתי ,או להשגת מטרה נכספת אחרת .רגשות מוסריים כגון זעם ,אשמה או סליחה מושתתים על מנגנונים מוחיים שהתפתחו כדי לאפשר לבעלי חיים לחיות בקבוצות ולשמור על כללי התנהגות משותפים .כל האלגוריתמים הביוכימיים הללו שוכללו במיליוני שנות אבולוציה .אם רגשותיו של אב קדמון כלשהו טעו בחישוב ההסתברויות ,הגנים שעיצבו את הרגשות השגויים לא עברו לדור הבא .לכן רגשות אינם ההפך מהיגיון — הם ביטוי גופני להיגיון של האבולוציה. בדרך כלל אנחנו לא שמים לב לכך שרגשות הם בעצם חישובים ,מכיוון שתהליך החישוב מתרחש בתוך שבריר שנייה ,מתחת לסף המודעות שלנו .אנחנו לא מרגישים איך מיליוני נוירונים במוח מחשבים הסתברויות של הישרדות ורבייה, וטועים לחשוב שהפחד שלנו מנחשים ,הבחירה שלנו בבני זוג ,או הדעה שלנו על האיחוד האירופי נובעים מאיזשהו "רצון חופשי" מסתורי. כל זה אומר ,שבניגוד לעמדה הליברלית ,רגשותיהם של בני אדם לא משקפים
רצון חופשי .למרות זאת ,עד היום הליברליזם היה מוצלח מאוד ברמה המעשית. אומנם אין שום דבר קסום ברגשות שלנו ,אבל הם עדיין הכלי הטוב ביותר להחליט מה ללמוד ,עם מי להתחתן ,ועבור מי להצביע בבחירות. לשום מערכת חיצונית לא הייתה עד היום אפשרות להבין את הרגשות שלי טוב יותר ממני .גם אם האינקוויזיציה הספרדית או הקג"ב ריגלו אחרי ללא הפסקה ,לא היה להם ידע ביולוגי וכוח חישובי הדרושים כדי לפצח את המנגנונים הביוכימיים שמעצבים את רצונותי ובחירותי .לכן האמירה שיש לבני אדם רצון חופשי הייתה סבירה .הרצון שלהם עוצב בעיקר על ידי כוחות פנימיים שאף אחד מלבדם לא היה יכול להכיר ,ובמצב כזה הם יכלו ליהנות מהאשליה שהם שולטים בעולמם הפנימי, ואף אחד אחר לעולם לא יוכל להבין באמת מה קורה בתוכם ואיך הם מקבלים החלטות. לכן הליברליזם צדק כאשר המליץ לבני אדם ללכת בעקבות הלב שלהם במקום להקשיב לאיזשהו כומר ,קומיסר או ספר קודש .כשנער בן 13למד לקרוא בתנ"ך לקראת טקס בר המצווה שלו ,הוא התחבר למסורת יהודית בת אלפיים שנה ששרדה בהצלחה פוגרומים ,רדיפות ושואות ואצרה בתוכה את חוכמתם של כוהנים ,סופרים ורבנים קדמונים .אבל כשנער בן 13למד לקרוא את רגשות המשיכה ,הפחד והבלבול שעלו בו כשהתאהב לראשונה ,הוא התחבר למסורת אנושית בת שני מיליון שנה ,ששרדה בהצלחה את מבחני בקרת האיכות המחמירים ביותר של הברירה הטבעית ,ואצרה בתוכה את חוכמתם של מיליוני אבות קדמונים ואימהות קדמוניות .אם הייתה מחלוקת בין התנ"ך לבין הרגשות ,מוטב היה ללכת עם הרגשות .ובמילים פשוטות :כשבחרתם עם מי להתחתן ,הלב שלכם היה יועץ טוב בהרבה מהתנ"ך. אולם כיום מופיע מקור סמכות חדש ,שמתעלה גם על הרגשות וגם על התנ"ך. בקרוב ,אלגוריתמים ממוחשבים יוכלו לתת לכם עצות טובות יותר מהלב שלכם. האינקוויזיציה הספרדית והקג"ב מפנים את מקומם לגוגל ולפייסבוק ,וכשזה קורה אגדת הרצון החופשי קורסת ,והליברליזם מאבד את כוחו. מדובר במהפכה שנובעת מהתלכדות של שני גלי גאות מדעיים .במסלול אחד, הביולוגים מפענחים את צפונות הגוף האנושי ובראש ובראשונה את סודות המוח והרגשות .במסלול מקביל ,מדעני מחשב מעמידים לרשותנו יכולות חסרות תקדים לעיבוד מידע .כאשר מהפכת הביוטק תתמזג עם מהפכת האינפוטק ,התוצאה תהיה אלגוריתמים שיכולים להבין את רגשותי טוב יותר מכפי שאני יכול ,ואז השליטה בעולם תעבור מידי בני האדם לידי המחשבים .האשליה שיש לי רצון חופשי תתפוגג כשאתקל בכל יום במוסדות ,בתאגידים ובמשרדי ממשלה שמבינים היטב את עולמי
הפנימי ויודעים בדיוק איך לתמרן אותי ולשלוט בי. זה כבר קורה בתחום הרפואה .ההחלטות הרפואיות הכי חשובות בחייכם משקפות לא את מה שאתם מרגישים או את התובנות של הרופא שלכם — אלא את חישוביהם של אלגוריתמים שמבינים את מצבכם הבריאותי .בתוך כמה עשורים ,חיישנים שמחוברים לגוף שלכם יזינו אלגוריתמים בזרם בלתי פוסק של מידע ביומטרי ,כך שהאלגוריתמים יוכלו לעקוב אחרי הבריאות שלכם 24שעות ביממה 365 ,ימים בשנה .הם יוכלו לזהות סימנים ראשונים של שפעת ,של סרטן או של אלצהיימר הרבה לפני שתרגישו שמשהו לא בסדר איתכם .הם יוכלו גם להמליץ על תרופות ,על דיאטות ועל הרגלי חיים המותאמים אישית לגוף הייחודי שלכם ,לדנ"א שלכם ואפילו לאופי שלכם. אנשים ייהנו משירותי הבריאות הטובים בהיסטוריה ,אך מאותה סיבה הם גם יהיו חולים כל הזמן .תמיד יש משהו לא בסדר איפשהו בגוף .תמיד יש משהו שאפשר לשפר .בעבר ,הרגשתם בריאים כשור כל עוד לא חשתם בכאב או לא סבלתם מנכות גלויה כגון צליעה או חירשות .אבל ב־ ,2050הודות לחיישנים הביומטריים ולאלגוריתמים ,תוכלו לאבחן מחלות ולטפל בהן הרבה לפני שהן חוצות את סף הכאב או הנכות .התוצאה תהיה שבכל רגע יאותרו תקלות בגוף ,ואתם תיאלצו להתיישר לפי הנחיותיו של איזשהו אלגוריתם — אחרת אולי הביטוח הרפואי שלכם יבטל לכם את הפוליסה ,או שהמעסיק שלכם יפטר אתכם .למה שהם יסכימו לשלם את מחיר ההזנחה או העקשנות שלכם? דבר אחד זה להמשיך לעשן למרות סטטיסטיקות שקושרות עישון לסרטן ריאות. ודבר אחר לגמרי להמשיך לעשן למרות אזהרה נקודתית שהתקבלה מחיישן בגוף שלכם ,המתריע שזה עתה התגלו 17תאים סרטניים בחלק העליון של הריאה השמאלית שלכם .גם אם אתם מוכנים להמרות את פי החיישן ,תיתקלו בבעיה אם החיישן ישלח את האזהרה לא רק אליכם ,אלא גם לחברת הביטוח שלכם ,למנהל שלכם בעבודה ,ולאימא שלכם .והוא ישלח ,כי חברת הביטוח לא תבטח ,או תייקר מאוד את הפרמיה ,למי שיתעקש לשמור על המידע שלו מפניה. למי יהיה כוח להתעסק עם כל התחלואים הללו? צריך לקוות שנוכל להורות לאלגוריתם הבריאות שלנו לטפל ברוב הבעיות לפי ראות עיניו ,ולכל היותר לשלוח עדכונים לסמארטפון על מה שהוא עושה 17" .תאים סרטניים התגלו וחוסלו". היפוכונדרים אולי יקראו באדיקות את ההודעות הללו ,אבל רובנו נתעלם מהן בדיוק כפי שאנו מתעלמים מהתראות ששולח לנו האנטי־וירוס של המחשב.
החיים כדרמה של קבלת החלטות מה שכבר מתחיל לקרות ברפואה עשוי לקרות בעוד ועוד תחומים .ההמצאה הקריטית היא החיישן הביומטרי ,שאפשר להתקין על הגוף או בתוך הגוף ,ושממיר תהליכים ביולוגיים למידע אלקטרוני שמחשבים יכולים לאגור ולנתח .אם יעמדו לרשותם מספיק מידע ביומטרי וכוח חישובי ,מערכות עיבוד־מידע חיצוניות יוכלו לפצח את כל התשוקות שלנו ,ההחלטות שלנו והדעות שלנו .הן יוכלו לדעת בדיוק מי אנחנו. רוב בני האדם לא מכירים את עצמם היטב .כשהייתי בן ,21הבנתי סוף סוף שאני הומו ,אחרי לפחות שש שנים של התכחשות .זה מצב שכיח למדי .הרבה הומואים מבלים את כל שנות הנעורים שלהם בהכחשה עצמית .עכשיו דמיינו את המצב בשנת ,2050כשאלגוריתם באינטרנט יוכל לומר לכל נער בן 15בדיוק איפה הוא ממוקם על הספקטרום המיני .אולי האלגוריתם יראה לכם תמונות או סרטונים של חתיכים וחתיכות ,יעקוב אחרי תנועת העיניים שלכם ,לחץ הדם שלכם והפעילות המוחית שלכם ,ובתוך חמש דקות יפלוט מספר על סקלת המיניות של קינסי 6.זה היה יכול לחסוך לי שנים של תסכול .אבל כמובן ,יהיו בני אדם שזה יפריע להם .לא בטוח שתרצו לעשות מבחן כזה ,אבל מה אם תמצאו את עצמכם עם כמה חברים בבת־מצווש המשמימה של נועם ,ומישהו יציע שכולכם תבדקו את עצמכם עם האלגוריתם המדהים שכולם מדברים עליו (כשכל החבר'ה עומדים מסביב כדי להסתכל על התוצאות) — מה תעשו ,תסתלקו? גם אם כן ,וגם אם תמשכו להתחבא מעצמכם ומחבריכם ,לא תוכלו להתחבא מאמזון ,מפייסבוק ,מעליבאבא ומהמשטרה החשאית .כשתגלשו באינטרנט ,תצפו בסרטונים ביוטיוב ,או תעברו על ההודעות שלכם ,האלגוריתמים יתבוננו בכם בתשומת לב חרישית ,ינתחו אתכם ,ויספרו לפרסומאים שאם הם רוצים למכור לכם משקפי שמש או משקה קל ,עדיף להם להשתמש בפרסומת עם הבחור בלי החולצה ולא בפרסומת עם הבחורה בלי החולצה .אתם אפילו לא תדעו שזה מה שהם עושים .אבל הם ידעו ,והמידע הזה יהיה שווה מיליארדים. ואולי הכול יהיה לגמרי פתוח ,ואנשים יחלקו ברצון את כל המידע שלהם ,מתוך תקווה לקבל המלצות טובות יותר ,ובסופו של דבר מתוך תקווה שהאלגוריתמים פשוט יקבלו החלטות במקומם .זה מתחיל בדברים פשוטים ,כמו להחליט איזה סרט לראות .נניח שאתם מתיישבים עם כמה חברים לבלות ערב שקט מול הטלוויזיה. דבר ראשון צריך לבחור מה לראות .לפני ארבעים שנה לא הייתה לכם ברירה ,כי היה רק ערוץ אחד ,אז כולם ראו את ניקוי ראש ואת גבעת חלפון אינה עונה .אבל היום —
הודות לעליית שירותי ה־ — VODאלפי סרטים מחכים לכם במרחק קליק אחד על השלט .די קשה להגיע להסכמה ,כי לכל אחד יש טעם שונה .אתם מעדיפים סרטי מדע בדיוני ,אברם רוצה לראות קומדיה רומנטית ,ושרה אוהבת סרטים צרפתיים אומנותיים .ייתכן שבסוף תתפשרו על סרט מטופש שיאכזב את כולכם. האלגוריתם של נטפליקס יוכל להגן עליכם מפני תוצאה מאכזבת .אם כל אחד מכם יספר לאלגוריתם איזה סרטים הוא הכי אהב בעבר ,האלגוריתם יוכל — בהתבסס על ניתוחים סטטיסטיים מורכבים — לאתר את הפשרה המושלמת עבורכם .לרוע המזל ,אלגוריתם כזה יסבול מקשיים רבים ,בפרט מכיוון שקשה לסמוך על דיווחים עצמיים 7.אנשים לא תמיד אומרים את האמת כשהם נדרשים לדווח מה הסרטים החביבים עליהם .אולי שמעתם שקוונטין טרנטינו הוא במאי ענק שעושה סרטים מדהימים ,ולמרות שלא ראיתם אף אחד מהסרטים שלו ,או שראיתם ולא אהבתם ,כשישאלו אתכם תגידו שהסרט "ספרות זולה" הוא יצירת מופת קולנועית ושנורא אהבתם את הסיפור ,את המשחק ,ואת מערכות היחסים המורכבות בין גברים לנשים בסרט. על בעיות כאלה אפשר להתגבר אם רק תרשו לנטפליקס לאסוף עליכם מידע בזמן אמת ,במקום להתבסס על דיווח עצמי מפוקפק .בתור התחלה ,האלגוריתם יוכל לדעת אילו סרטים ראיתם עד הסוף ,לעומת סרטים שהפסקתם באמצע .גם אם תספרו לכל העולם ש"ספרות זולה" הוא יצירת מופת ,האלגוריתם ידע שהחלפתם ערוץ אחרי עשר דקות. אבל האלגוריתם יוכל לצלול יותר לעומק .מהנדסים מפתחים בימים אלו תוכנות שיכולות לאבחן רגשות אנושיים בהתבסס על תנועות עיניים והבעות פנים 8.אם נתקין על הטלוויזיה שלנו מצלמה טובה ,האלגוריתם של נטפליקס יוכל לדעת אילו סצנות הצחיקו אותנו ,אילו סצנות העציבו אותנו ,ואילו סצנות שעממו אותנו .ואם נחבר את האלגוריתם לחיישנים ביומטריים ,הוא ידע מה הייתה ההשפעה המדויקת של כל פריים וכל משפט על קצב הלב שלנו ,לחץ הדם שלנו ופעילות המוח שלנו. כשנראה את "ספרות זולה" ,האלגוריתם ישים לב שסצנת האונס גרמה לנו להבזק של עוררות מינית ,שצחקנו באי־נוחות כשווינסנט ירה בטעות בראשו של מארווין, ושלא באמת הבנו את הבדיחה על ההמבורגר — אבל צחקנו בכל זאת ,כדי לא להיראות טיפשים .כשאנחנו מאלצים את עצמנו לצחוק ,אנו משתמשים בשרירים אחרים ובחלקים אחרים של המוח מאשר כשאנחנו צוחקים מכל הלב .בני אדם 9 מתקשים להבחין בהבדל .אבל חיישן ביומטרי יאתר אותו בקלות. המילה "טלוויזיה" באה מחיבור בין המילה היוונית "טלה" שמשמעותה "רחוק", לבין הלטינית "ויזיו" שמשמעותה "ראייה" .הטלוויזיה הומצאה כמכשיר המאפשר
לנו לראות מרחוק .אבל עוד מעט הטלוויזיה תאפשר לנו להיראות מרחוק .כפי שחזה ג'ורג' אורוול בספרו ,1984הטלוויזיה תצפה בנו בזמן שאנו צופים בה .ובעוד אנחנו שוכחים את רוב מה שאנחנו רואים ,האלגוריתמים לא ישכחו שום דבר .עד שאנחנו מסיימים לצפות בכל סרטי קוונטין טרנטינו ,אנחנו שוכחים כמעט את כל מה שראינו .אבל נטפליקס ,או אמזון ,או מי שלא מספק לנו שירותי צפייה ,ידע בדיוק מי אנחנו ,איזו אישיות יש לנו ,ואיך ללחוץ על הכפתורים הרגשיים שלנו .המידע הזה יאפשר לתאגידים הללו לבחור עבורנו סרטים בדייקנות מפחידה ,ובו־זמנית גם להחליט עבורנו החלטות חשובות יותר — כמו מה ללמוד באוניברסיטה ,איפה לעבוד ,ועם מי להתחתן. כמובן שנטפליקס או אמזון לא תמיד יצדקו .זה בלתי אפשרי .אלגוריתמים יעשו טעויות בגלל מידע חסר ,תכנות לקוי ,הגדרות מעורפלות והטבע הכאוטי של החיים 10.אבל לא צריך שאמזון תהיה מושלמת .מספיק שהיא תהיה טובה יותר מהאדם הממוצע .וזה לא כל כך קשה ,כי רוב האנשים לא מכירים את עצמם היטב, ורובנו עושים טעויות חמורות גם בהחלטות הכי חשובות של החיים. אתם יכולים לערוך רשימה של כל הבעיות שמהן סובלים אלגוריתמים ,ולהגיע למסקנה שאנשים אף פעם לא יבטחו בהם .אבל דומה הדבר למישהו שמפרט את כל חסרונותיה של השיטה הדמוקרטית ומסיק שאף אדם שפוי לא יתמוך בכזאת שיטה .וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שדמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר בעולם ,מלבד כל החלופות האחרות .יש סיכוי לא רע שבני אדם יחשבו אותו הדבר על אלגוריתמים — יש להם המון חסרונות ,אבל אין חלופה טובה יותר. ככל שמדענים יבינו טוב יותר איך בני אדם מקבלים החלטות ,כך יגבר הפיתוי להסתמך על אלגוריתמים ,משום שפיצוח תהליך קבלת ההחלטות האנושי לא רק יאפשר לנו להנדס אלגוריתמים מהימנים יותר ,אלא גם יערער את האמון שלנו ברגשות אנושיים .ממשלות ותאגידים ילמדו איך עובדת מערכת ההפעלה האנושית, ואנו נהיו חשופים למניפולציות ,לפרסומות ולתעמולה מותאמת־אישית .ייתכן שיהיה כל כך קל לשחק עם הרגשות ועם הדעות שלנו ,שניאלץ להסתמך על האלגוריתמים ,בדיוק כפי שטייס בוורטיגו חייב להתעלם ממה שהוא מרגיש ולשים את כל מבטחו במכונות. במצבים מסוימים או בארצות מסוימות ייתכן שלא ישאירו לבני אדם שום ברירה, ויחייבו אותם לציית להחלטותיהם של האלגוריתמים .אבל אפילו בחברות חופשיות השליטה תעבור לידי האלגוריתמים ,כי בני האדם ילמדו מניסיונם שמוטב להם. בהדרגה הם יאבדו את היכולת לקבל החלטות בעצמם .לשם הדגמה ,חישבו על האופן שבו בתוך שני עשורים בלבד מיליארדי בני אדם הפקידו בידי האלגוריתם של
גוגל את אחת המשימות החשובות ביותר בחיים :לענות על שאלות ולאתר מידע מהימן .אנחנו כבר לא מחפשים יותר מידע .אנחנו "עושים גוגל" .וככל שאנו מסתמכים יותר על גוגל ,כך היכולת שלנו לחפש מידע בעצמנו פוחתת .כבר בשנת " ,2018האמת" מוגדרת יותר ויותר על ידי עשר התוצאות הראשונות במנוע 11 החיפוש של גוגל. דבר דומה מתחיל לקרות גם ליכולות גופניות שונות ,כמו היכולת לנווט במרחב. אנשים מבקשים מווייז להדריך אותם .כשהם מגיעים לצומת ,תחושת הבטן שלהם אומרת "פנה שמאלה" ,אבל האלגוריתם בסמארטפון אומר "פנה ימינה" .בתחילה הם מקשיבים לתחושת הבטן ,פונים שמאלה ,נתקעים בפקק תנועה ,ומחמיצים פגישה חשובה .בפעם הבאה הם מקשיבים לווייז ,פונים ימינה ,ומגיעים בזמן .הם לומדים מניסיון לבטוח בווייז .לאחר שנים ספורות ,הם מסתמכים על וייז בעיוורון גמור ,ואם הסמארטפון מתקלקל ,הם נותרים אובדי עצות. במרס 2012החליטו שלושה תיירים יפנים באוסטרליה לבקר באי קטן הסמוך לחוף היבשת — ונסעו היישר אל תוך הגלים .הנהגת — בחורה בת 21בשם יוזו נודה — הסבירה שהיא פשוט צייתה להוראות של מכשיר הניווט של המכונית, "הוא אמר לנו שאפשר לנסוע שם .הוא חזר ואמר שהוא ייקח אותנו לכביש. ונתקענו 12".בכמה תקריות דומות אנשים נסעו לתוך אגם ,או נפלו מגשר הרוס ,כי צייתו בעיוורון להוראותיו של האלגוריתם 13.היכולת לנווט היא כמו שריר — אם לא משתמשים בה ,היא מתנוונת 14.זה נכון גם לגבי היכולת לבחור בני זוג או מקומות עבודה. בכל שנה נדרשים מיליוני צעירים להחליט מה ללמוד באוניברסיטה .זוהי החלטה חשובה וקשה מאוד .מופעל עליהם לחץ של הורים ,חברים ומורים ,שיש להם אינטרסים מגוונים ודעות שונות .כמובן שיש לצעירים הללו גם פחדים ופנטזיות מתוצרת עצמית .שיקול הדעת שלהם מוטה על ידי תוכניות טלוויזיה ,ספרים, ומסעות שיווק מתוחכמים .קשה לקבל החלטה נבונה כי הם לא באמת יודעים מה צריך כדי להצליח במקצועות שונים ,ולא תמיד יש להם תפיסה מפוכחת של הכישורים והחולשות שלהם .מה צריך כדי להצליח בתור עורך דין? איך אני מתפקדת תחת לחץ? האם אני עובד טוב בקבוצה? סטודנטית אחת עשויה להתחיל תואר במשפטים כי יש לה הערכה שגויה של הכישורים שלה ,ודימוי לגמרי לא־מציאותי איך נראים חייהם של עורכי דין (הם לא נושאים נאומים חוצבי להבות וצועקים "התנגדות ,כבודו!" כל היום) .סטודנטית שנייה מחליטה להגשים את חלום ילדותה וללכת להיות רקדנית בלט ,למרות שאין לה את מבנה העצמות הנכון או את רמת המשמעת הנדרשת .שנים לאחר מכן,
שתיהן מצטערות על הבחירות שעשו .בעתיד ,נוכל לסמוך על גוגל (או מורה הדרך החדש ,וייז־עבודה) לעשות בחירות כאלה עבורנו .גוגל תגיד לי שזו תהיה טעות לעשות תואר במשפטים או ללמוד בלט ,ושאני אהיה הרבה יותר מוצלחת ומאושרת 15 בתור פסיכולוגית או שרברבית. כשבינה מלאכותית תדע לבחור עבורנו מקצועות ואפילו בני זוג ,ניאלץ לתהות מחדש על השאלות מהי אנושיות ומהם החיים .בני אדם רגילים להבין את החיים כדרמה של קבלת החלטות .הדמוקרטיה והשוק החופשי רואים את האינדיבידואל כסוכן שמסתובב בעולם ומחליט לאן מועדות פניו .יצירות אומנות — בין אם אלו מחזות של שייקספיר ,רומנים של עירית לינור ,או קומדיות הוליוודיות מטופשות — בדרך כלל נוגעות להחלטה חשובה במיוחד שהגיבורים צריכים לקבל .להיות או לא להיות? להקשיב לאישתי ולהרוג את המלך דאנקן ,או להקשיב לקול מצפוני ולחוס על חייו? להתחתן עם מהנדס המזון המרובע נוח נאמן או עם עופר שטרסברג הנוצץ? גם התיאולוגיה הנוצרית והמוסלמית מתמקדת בדרמה של ההחלטה, וטוענת שבחירה נכונה של האדם תקבע אם יזכה לחיי נצח בגן עדן או לאבדון עולמים בגיהינום. מה יקרה להבנה זו של החיים כאשר הבינה המלאכותית תקבל את רוב ההחלטות עבורנו? כרגע אנחנו בוטחים באמזון לבחור לנו ספרים ,ובוטחים בווייז להחליט עבורנו אם לפנות ימינה או שמאלה בצומת .אך כשנתחיל לצפות מהבינה המלאכותית לבחור במקומנו מה נלמד ,איפה נעבוד ,ועם מי נתחתן ,החיים כבר לא יהיו דרמה של קבלת החלטות .הדמוקרטיה והשוק החופשי יאבדו את ההיגיון שלהם .כך גם מרבית הדתות ויצירות האומנות .נסו לדמיין את אנה קרנינה שולפת את הסמארטפון שלה ושואלת את האלגוריתם של פייסבוק אם כדאי לה להישאר נשואה לקרנין ,או שמא ליפול לזרועותיו החסונות של הרוזן ורונסקי? נסו לדמיין את המחזה השייקספירי החביב עליכם כשכל ההחלטות הקריטיות מתקבלות על ידי גוגל .למקבת ולהמלט יהיו כנראה חיים נוחים הרבה יותר ,אבל אילו מין חיים הם יהיו? האם אנחנו בכלל מסוגלים להבין מהי משמעותם של חיים כאלה? כשהסמכות תנדוד מבני האדם לאלגוריתמים ,כבר לא נראה את העולם כמגרש המשחקים של אינדיבידואלים עצמאים הנאבקים לקבל את ההחלטה הנכונה. במקום זה ,נתרגל לראות את היקום כזרם של מידע .אולי נתחיל להאמין שיצורים חיים אינם אלא אלגוריתמים ביוכימיים ,ושייעודה הקוסמי של האנושות הוא ליצור את מערכת עיבוד המידע המושלמת — ואז להתמזג לתוכה .כבר עכשיו בני האדם הופכים לשבבים קטנים בתוך רשת עיבוד מידע ענקית שנשגבת מבינתם .בכל יום אני קולט המון פיסות מידע ממיילים ,מציוצים ,משיחות טלפון וממאמרים; מעבד
את המידע הזה; ופולט החוצה פיסות מידע חדשות בדמות עוד מיילים ,ציוצים, שיחות ומאמרים .אני לא באמת יודע איך אני משתלב בתוך המערכת ,ואיך פיסות המידע שאני מייצר קשורות בפלט של מיליארדי אנשים ומחשבים אחרים .אין לי זמן לברר את זה ,כי אני יותר מדי עסוק .יש המון מיילים שצריך לענות עליהם.
המכונית הפילוסופית יהיו מי שיטענו שאלגוריתמים לעולם לא יוכלו לקבל עבורנו החלטות חשובות ,כי להחלטות חשובות יש ממד מוסרי ,ולאלגוריתמים אין מוסר .אולם האמת היא שאין סיבה להניח שאלגוריתמים לא יתעלו על בני אדם אפילו בשאלות של אתיקה .כבר כיום ,מכשירים כמו סמארטפונים ומכוניות אוטונומיות מתחילים להתמודד עם דילמות מוסריות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של בני אדם. לדוגמה ,נניח ששני ילדים הרודפים אחרי כדור קופצים בלא משים אל נתיבה של מכונית אוטונומית .המחשב שנוהג במכונית מעבד מיליוני נתונים ,ותוך שבריר שנייה מסיק שהדרך היחידה להימנע מלדרוס את שני הילדים היא לסטות אל הנתיב הנגדי ,ולהסתכן בהתנגשות עם משאית הבאה ממול .המחשב מעריך שבמקרה כזה ,יש הסתברות של 70%שבעל המכונית — הישן בשלווה במושב 16 האחורי — ייהרג .מה צריך המחשב לעשות? פילוסופים מתווכחים על בעיות מסוג זה כבר אלפי שנים 17.עד היום ,לכל הוויכוחים הללו הייתה השפעה קטנה למדי על האופן שבו אנשים התנהגו בפועל, מכיוון שבעיתות מצוקה בני אדם נוטים לשכוח את העמדות הפילוסופיות שלהם וללכת אחר הרגשות ותחושות הבטן .אחד הניסויים המרושעים ביותר בתולדות מדעי החברה נערך בדצמבר 1970בסמינר התיאולוגי של פרינסטון ,על קבוצה של סטודנטים ,שהיו באמצע תהליך הכשרה ככמרים של הכנסייה הנוצרית הפרסביטריאנית .במסגרת הניסוי התבקש כל אחד מהסטודנטים למהר לאולם הרצאות רחוק ,ולשאת דרשה על משל "השומרוני הטוב" .זהו משל ידוע מן הברית החדשה ,שמספר כיצד יהודי שהלך בדרך מירושלים ליריחו הוכה ונשדד על ידי ליסטים ,שהשאירו אותו גווע בצד הדרך .לאחר זמן מה עברו שם כהן ולוי ,אך הם התעלמו מהאיש הנוטה למות .לעומת זאת ,שומרוני — בן לכת שבינה לבין היהודים שררה עוינות רבה — עצר כשראה את מצוקתו של היהודי ,טיפל בו, והציל את חייו .המסר הוא שמוסריותם של אנשים נמדדת על פי התנהגותם ,ולא לפי שיוכם הדתי ואמונותיהם הפילוסופיות. פרחי הכמורה הצעירים נחפזו לאולם ההרצאות ,כשהם חושבים בדרך איך יסבירו את המסר של משל השומרוני הטוב .אולם המדענים הערמומיים שתלו לצד הדרך אדם בבגדים פרועים ,שישב שפוף ליד אחת הדלתות ,כשראשו נופל מטה ועיניו עצומות .בכל פעם שאחד מהסטודנטים לכמורה חלף לידו ,ה"קורבן" המסכן השתעל וגנח .רוב פרחי הכמורה אפילו לא עצרו כדי לברר מה קרה לאותו אדם ,על אחת כמה וכמה שלא עזרו לו .הצורך למהר לאולם ההרצאות השפיע עליהם הרבה
יותר מהגיגיהם הפילוסופיים על הצורך לעזור לזרים במצוקה. רגשות אנושיים מוכיחים את עצמם כחזקים יותר מתיאוריות פילוסופיות באינספור מקרים אחרים .זה מה שהופך את ההיסטוריה של הפילוסופיה בכלל ושל האתיקה בפרט לסיפור עגום למדי על רעיונות נשגבים והתנהגות ירודה .כמה נוצרים מגישים את הלחי השנייה? כמה בודהיסטים מצליחים להתעלות מעל אובססיות אגואיסטיות? כמה יהודים אוהבים את רעם כמוהם? זו הדרך שבה הברירה הטבעית עיצבה את כל בני האדם ,כולל פרחי כמורה נוצרים .כמו כל היונקים ,גם הומו סאפיינס מסתמך על רגשות כדי לקבל במהירות החלטות בעניינים של חיים ומוות .ירשנו את הכעס ,הפחד והתאווה שלנו ממיליוני אבות קדמונים ואימהות קדמוניות ,שכולם שרדו בהצלחה בסוואנה של אפריקה. אלא שמה שהיה מועיל כדי לשרוד ולהתרבות בסוואנה האפריקנית לפני מיליון שנה לא בהכרח תורם להתנהגות אחראית בכבישים של המאה ה־ .21נהגים לחוצים ,כועסים או פזורי דעת הורגים כל שנה למעלה ממיליון אנשים בתאונות דרכים .אנו יכולים לשלוח את כל הפילוסופים ,הנביאים והכמרים שלנו להטיף מוסר לנהגים הללו — ועדיין הרגשות והאינסטינקטים של הסוואנה ייקחו לידיהם את ההגה בכביש .לכן סטודנטים ממהרים יתעלמו מאנשים במצוקה ,ונהגים לחוצים ידרסו הולכי רגל. הפער בין מגדל השן האקדמי לבין הכביש הוא אחת הבעיות החמורות ביותר באתיקה .הפילוסופים עמנואל קאנט ,ג'ון סטיוארט מיל וג'ון רולס יכולים לשבת בחדר סמינרים ממוזג ולדון במשך ימים ושבועות בבעיות תיאורטיות בתחום תורת המוסר .אך האם המסקנות שלהם ייושמו בפועל על ידי נהגים לחוצים שעומדים לדרוס ילד? אולי למיכאל שומאכר — אלוף המרוצים שנחשב לעתים לנהג הטוב בהיסטוריה — היו הכישורים הדרושים כדי לחשוב על סוגיות פילוסופיות בזמן שהוא מנווט את דרכו בכביש; אבל רובנו לא שומאכר. אלגוריתמים יכולים לפתור את הבעיה הזו ,ולגשר על התהום שמפרידה את חדר הסמינרים מהכביש .מחשבים לא תוכנתו על ידי הברירה הטבעית ,ואין להם רגשות או תחושות בטן .ברגעי משבר הם יכולים ליישם תיאוריות מוסריות טוב הרבה יותר מאשר בני אדם — בתנאי שנמצא דרך לקודד את התיאוריה למספרים .אם נלמד את קאנט ,מיל ורולס לכתוב קוד מחשב ,הם יוכלו לתכנת בקפדנות את המכונית האוטונומית בעודם יושבים במעבדה מוגנת ונוחה ,והמכונית תפעל לפי הנחיותיהם גם בכביש .בכל המכוניות בעולם ינהג צוות מושלם המשלב את כישרונותיהם של הנהג שומאכר וההוגה קאנט. אם תתכנתו את המכונית לעצור ולעזור לזרים במצוקה ,זה בדיוק מה שהיא 18
תעשה בכל פעם ופעם .ואם המכונית שלכם תוכנתה לסטות לנתיב הנגדי כדי להציל שני ילדים שנקלעו לדרכה ,אתם יכולים להמר על חייכם שזה בדיוק מה שהמכונית תעשה ברגע האמת .כלומר ,כשטויוטה או טסלה מייצרות מכוניות אוטונומיות ,הן מתרגמות בעיה תיאורטית בפילוסופיה לבעיה מעשית בהנדסה. מובן שהאלגוריתמים הפילוסופיים אף פעם לא יהיו מושלמים .טעויות יקרו מפעם לפעם ,ויביאו לפציעות ,למוות ולתביעות משפטיות מסובכות להפליא (בפעם הראשונה בהיסטוריה ,תוכלו לתבוע פילוסוף על התוצאות העגומות של התיאוריות שלו ,כי בפעם הראשונה בהיסטוריה תוכלו להוכיח קשר סיבתי ישיר בין רעיונות פילוסופיים לבין אירועים בחיים האמיתיים) .אבל כדי לדחוק הצידה את הנהגים האנושיים ,האלגוריתמים לא יצטרכו להיות מושלמים .הם יצטרכו להיות רק טובים יותר מבני האדם .הואיל ונהגים בשר ודם הורגים למעלה ממיליון בני אדם בשנה ,זה כנראה לא יהיה כל כך קשה .בשורה התחתונה ,האם אתם מעדיפים שבמכונית 19 שנוסעת מולכם ינהג בחור שיכור בן ,19או הצוות שומאכר־קאנט? אותו היגיון תקף לא רק לכביש ,אלא לאינספור מצבים אחרים .חישבו לדוגמה על הליך קבלתם של עובדים למשרה חדשה .במאה ה־ ,21ההחלטה את מי לשכור תתקבל יותר ויותר על ידי אלגוריתמים .כמובן שאיננו יכולים לסמוך על המחשב שיקבע את הכללים האתיים הרלוונטיים — זה משהו שעדיין ייקבע על ידי בני אדם .אבל ברגע שנגבש קוד אתי לשוק העבודה — נאמר ,שאסור להפלות נגד שחורים או נגד נשים — נוכל לסמוך על המחשבים ליישם את הקוד הזה טוב יותר 20 מבני אדם. מנהל בשר ודם עשוי לדעת ואפילו להסכים שזה לא מוסרי להפלות נשים ושחורים ,אבל כשאישה שחורה תגיש את מועמדותה למשרה ,תת־המודע של המנהל עדיין יגרום לו להפלות אותה לרעה ,מבלי שהוא עצמו ישים לב לכך .אם נרשה למחשב לדרג את המועמדים למשרה ,ונתכנת את המחשב להתעלם מנתונים על גזע ומגדר ,המחשב אכן יתעלם מהנתונים האלה ,כי למחשבים אין תת־מודע .כמובן ,זה לא קל לכתוב תוכנה לדירוג מועמדים ,ותמיד יש סכנה 21 שהמהנדסים יכתבו את הדעות הקדומות התת־מודעות שלהם אל תוך התוכנה. אבל בכל מקרה ,גם כאשר נגלה טעויות כאלה ,קל הרבה יותר לתקן באגים בתוכנות מאשר למחוק את דעותיהם הקדומות של בני אדם. מומחים רבים חוששים שעליית הבינה המלאכותית תדחק את רוב בני האדם אל מחוץ למעגל העבודה — ובכלל זה נהגי מוניות ,נהגי משאיות ושוטרי תנועה (אין צורך בשוטרי תנועה ברגע שמחליפים אנשים פרועים באלגוריתמים צייתנים) .אך ייתכן שתהיינה הרבה משרות חדשות לפילוסופים ,כי הכישורים שלהם — שעד
היום לא נודע להם ערך רב בשוק — יהפכו פתאום למבוקשים מאוד .אז אם אתם רוצים ללמוד משהו שיבטיח לכם משרה טובה בעתיד ,פילוסופיה עשויה להיות הימור לא רע. כמובן ,רק לעתים נדירות כל ההוגים מגיעים לאותה מסקנה .רק בעיות ספורות באתיקה נפתרו לשביעות רצונם של כל הפילוסופים בעולם ,ולפילוסופים תועלתניים כגון ג'ון סטיוארט מיל (השופטים מעשים על פי תוצאותיהם) יש דעות שונות מאלה של פילוסופים דאונטולוגים כגון עמנואל קאנט (השופטים מעשים לפי כללים אבסולוטיים) .האם טסלה תצטרך להכריע בוויכוחים פילוסופיים שכאלה כדי לייצר מכונית? אולי טסלה פשוט תשאיר את ההחלטה לשוק החופשי .היא תייצר שני דגמים של מכונית אוטונומית :טסלה אגואיסט וטסלה אלטרואיסט .בשעת משבר, האלטרואיסט מקריבה את בעליה למען טובת הכלל ,בשעה שהאגואיסט עושה כל שביכולתה להציל את בעליה ,אפילו במחיר הריגתם של ילדים .הלקוחות יוכלו לקנות את המכונית שמתאימה לפילוסופיה שלהם .אם יותר אנשים יקנו את הטסלה אגואיסט ,לא תוכלו להאשים בכך את טסלה .אחרי הכול ,הלקוח תמיד צודק. זו איננה בדיחה .במחקר פורץ דרך משנת 2015הוצג לנבחנים תסריט שבו מכונית אוטונומית עומדת לדרוס כמה הולכי רגל .רוב האנשים שהשתתפו במחקר השיבו שבמקרה כזה המכונית צריכה להציל את הולכי הרגל אפילו במחיר הריגת בעליה. אז שאלו את הנבחנים אם הם עצמם יקנו מכונית שתוכנתה להקריב את בעליה למען טובת הכלל .רובם השיבו בשלילה .כשמדובר בביטחון האישי שלהם ,הם מעדיפים את הטסלה אגואיסט 22.נסו רגע לדמיין את המצב הבא :קניתם מכונית חדשה ,ולפני שאתם יכולים להתחיל לנסוע בה ,אתם צריכים לקבוע בתפריט ההגדרות אם במקרה של תאונת דרכים המכונית תקריב את חייכם — או תהרוג את המשפחה ברכב ממול .האם זו בחירה שאתם בכלל רוצים שתינתן לכם? רק חישבו על הוויכוחים שתצטרכו לנהל על כך עם בן זוגכם. אז אולי המדינה צריכה להתערב ולקבוע קוד אתי שיחייב את כל המכוניות האוטונומיות? יש חברי כנסת וחברי פרלמנט שוודאי ישמחו על ההזדמנות לחוקק חוקים שתמיד מצייתים להם .אחרים עשויים להיבהל ממחויבות טוטליטרית שכזו. אחרי הכול ,לאורך ההיסטוריה קשיי אכיפה הגנו על בני אדם מטעויות ,מדעות קדומות ומהגזמות של המחוקקים .זה מזל גדול שהיה קשה לאכוף חוקים נגד יהודים ,נגד הומואים ונגד כופרים .האם אנחנו באמת מעוניינים בשיטה שמקנה לגחמותיהם של פוליטיקאים מעמד דומה לזה של חוקי הפיזיקה?
דיקטטורות דיגיטליות הרבה אנשים פוחדים מהבינה המלאכותית משום שהם חוששים שהמחשבים יפסיקו לציית לבני האדם .כנראה שכולנו ראינו יותר מדי סרטי מדע בדיוני על רובוטים שמתמרדים נגד אדוניהם האנושיים .אבל הבעיה האמיתית עם הרובוטים הפוכה .צריך לחשוש מהם מפני שככל הנראה הם תמיד יצייתו לאדוניהם ,ואף פעם לא יתמרדו. אין שום רע בצייתנות עיוורת כל עוד הרובוטים סרים לפקודתם של אדונים טובים .אפילו בשדה הקרב ,הסתמכות על רובוטים־חיילים עשויה להבטיח שלראשונה בתולדות האנושות ,צבאות באמת יפעלו בהתאם לחוקי המלחמה. חיילים אנושיים לעתים קרובות רוצחים ,בוזזים ואונסים בגלל שהרגשות שלהם משתלטים עליהם .אנו נוטים לקשר רגשות עם חמלה ,אהבה ואמפתיה ,אבל בזמן מלחמה הרגשות שבדרך כלל מתפרצים הם דווקא פחד ,שנאה ואכזריות .מכיוון שלרובוטים אין רגשות ,אפשר לסמוך עליהם לדבוק בלשון החוק היבשה ,ואף פעם 23 לא לאבד את הצפון בגלל פחד או שנאה. ב־ 24במרס 2016תקפו שני פלסטינים חמושים בסכינים חיילים ישראלים בחברון ,ופצעו חייל .החיילים הגיבו בירי ,הרגו את אחד התוקפים במקום ,ופצעו קשה את השני ,עבד אל־פתח א־שריף .כעבור 11דקות ,בעוד עבד אל־פתח הפצוע שרוע על הקרקע ללא תנועה ,ירה סמל אלאור אזריה בראשו והרג אותו .התקרית צולמה במצלמתו של פעיל זכויות אדם ,מה שהוביל לפתיחת חקירה צבאית .אזריה 24 הורשע בהריגה ונידון ל־ 18חודשי מאסר. הקוד המשפטי והמוסרי של צה"ל — כמו של מרבית הצבאות בעולם — אוסר על חיילים להרוג שבויים שלא נשקפת מהם סכנה .אולם דעת הקהל בישראל מונעת על ידי רגשות של שנאה ופחד כלפי הפלסטינים ,הרבה יותר מאשר על ידי לשונו היבשה של החוק ,ובחודשים שקדמו לתקרית בחברון אישי ציבור, פוליטיקאים ורבנים (כמו השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ,ח"כ ינון מגל ,ח"כ אביגדור ליברמן והרב שמואל אליהו) עודדו חיילים לוודא ששום פלסטיני שתוקף ישראלים לא יצא מזה בחיים 25.אזריה היה קשוב הרבה יותר לדעת הקהל ולתחושות הציבוריות מאשר לקוד הצבאי .זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא אדם המונע על ידי רגשות יותר מאשר על ידי תיאוריות משפטיות או תורות פילוסופיות. אם רובוט חסר רגשות היה תופס את מקומו של אזריה באותו יום בחברון ,ייתכן שעבד אל־פתח א־שריף עדיין היה בחיים ,למרות מצב הרוח הנקמני של החברה הישראלית.
ובכל זאת ,לפני שאנו נחפזים לפתח ולגייס רובוטים־חיילים נעדרי רגשות ,כדאי שנזכיר לעצמנו שהרובוטים משקפים ומעצימים את תכונות הקוד שלהם .אם הקוד יהיה רחמן ומאופק — הרובוטים יהיו שיפור ניכר לעומת החייל האנושי הממוצע. אבל אם הקוד יהיה אכזר וחסר מעצורים — התוצאות עלולות להיות הרסניות. הבעיה האמיתית עם רובוטים איננה הבינה המלאכותית שמפעילה אותם ,אלא הטיפשות הטבעית של אדוניהם האנושיים. כך לדוגמה ביולי 1995טבחו כוחות בוסנים־סרבים בלמעלה מ־ 8,000מוסלמים בוסנים בסביבות העיירה סרברניצה .שלא כמו אלאור אזריה ,שפעל מכוח החלטה אישית רגעית ,הטבח בסרברניצה היה מבצע ממושך ומאורגן היטב ששיקף את מדיניות הטיהור האתני של מנהיגי הבוסנים הסרבים 26.אילו היו לבוסנים הסרבים רובוטים־חיילים ב־ ,1995סביר להניח שהתוצאה הייתה גרועה עוד יותר .אף רובוט לא היה מהסס ולו לרגע לבצע את הפקודות המחרידות ,ולא היה חס על חייו של שום ילד מוסלמי בשל רגשות של חמלה ,בושה או עצלות. דיקטטור תאב כוח שלרשותו צבא רובוטים כזה לא יצטרך לפחד שחייליו יפנו נגדו ,לא משנה עד כמה תהיה המדיניות שלו מרושעת או חסרת היגיון .צבא של רובוטים היה כנראה חונק את המהפכה הצרפתית בעריסתה בשנת ,1789ואם לחוסני מובארכ היו ב־ 2011מכונות מלחמה ,הוא היה יכול לשלוח אותן לטבוח באזרחי מצרים מבלי לחשוש מעריקות .בדומה ,מעצמה אימפריאליסטית שלרשותה רובוטים־חיילים יכולה לנהל מלחמות לא־פופולריות מבלי שהחיילים שלה יאבדו את המוטיבציה שלהם ויסבלו מהלם קרב ,ומבלי שאימהות החיילים יקימו תנועת מחאה .אם לארצות הברית היו חיילים כאלה בשנות השישים היא 27 הייתה עלולה להאריך את מלחמת וייטנאם בשנים רבות (ואולי אף לנצח בה). הבעיות הללו הרבה פחות רלוונטיות למכוניות אוטונומיות ,כי אף יצרן מכוניות לא יתכנת את כלי הרכב לתקוף ולהרוג בני אדם .אבל כלי נשק אוטונומיים הם איום קיומי על שלומה ועל רווחתה של האנושות ,כי יותר מדי ממשלות במהלך ההיסטוריה הוכיחו את עצמן כמושחתות מוסרית ואף מרושעות. והסכנה אינה מוגבלת רק למכונות הרג .מערכות מעקב ופיקוח עשויות להיות בעייתיות לא פחות .ממשלה טובה עשויה להשתמש באלגוריתמים שעוקבים אחרינו כדי לשפר את הבריאות ,החינוך והרווחה שלנו ,אבל אותם האלגוריתמים בדיוק עלולים להביא לצמיחתן של דיקטטורות מפלצתיות שישלטו בחיינו ללא מגבלה .משטרים של מעקב טוטאלי יעקבו לא רק אחרי כל הפעולות וההתבטאויות שלנו ,אלא יחדרו אל מתחת לעור שלנו ,ויפקחו אפילו על הרגשות ועל המחשבות 28 שלנו.
חישבו לדוגמה מה עשוי המשטר בצפון קוריאה לעשות עם הטכנולוגיה החדשה. בעתיד ,ייתכן שאזרחי צפון קוריאה יוכרחו לענוד צמידים ביומטריים שיעקבו אחרי לחץ הדם שלהם ופעילות המוח שלהם .בהסתמך על הבנתנו הגדלה במוח האנושי וביכולות החדשניות של הבינה המלאכותית ,המשטר הצפון קוריאני עשוי לדעת לראשונה בהיסטוריה מה חושב כל אזרח בכל רגע .אם מישהו מסתכל על תמונה של קים ג'ונג־און ,והחיישנים הביומטריים קולטים סימני כעס (לחץ דם גבוה, פעילות מוגברת באמיגדלה) — אותו אדם ימצא את עצמו למחרת בבוקר בגולאג. בהינתן הברוטאליות והבידוד של המשטר הצפון קוריאני ,סביר להניח שקים ג'ונג־און ואנשיו יתקשו לפתח טכנולוגיה כזו בעצמם .אולם אם הטכנולוגיה תפותח במקומות אחרים ,הצפון קוריאנים יוכלו לקנות ,להעתיק או לגנוב אותה .הן סין והן רוסיה משקיעות סכומי עתק בשיפור יכולות המעקב שלהן ,וכך נוהגות גם מדינות דמוקרטיות רבות ,ובפרט ארצות הברית וישראל .למדינת הסטארט־אפ שלנו יש תעשיית הייטק משגשגת ,והיא אחת המדינות המובילות בעולם בשדה הסייבר. במקביל ,ישראל לכודה בסכסוך אלים ומתמשך עם חלק משכניה ,ומותר לחשוד שלפחות חלק מהמנהיגים ,הגנרלים והאזרחים הישראלים ישמחו לייסד משטר של מעקב טוטאלי ביהודה ובשומרון ברגע שתעמוד לרשותם הטכנולוגיה הנחוצה .לו הייתה לישראל הטכנולוגיה הדרושה כדי לעקוב בכל רגע אחרי מחשבותיו של כל פלסטיני ,וכך לאתר מבעוד מועד מחבלים ,מפירי סדר ,ונערות שזוממות לסטור לחיילים — האם לדעתכם ראוי היה להשתמש בה? מה שווה יותר — פרטיותם של 2.5מיליון פלסטינים או חייו של ילד יהודי אחד? כבר כיום בכל פעם שפלסטינים עושים שיחת טלפון ,מפרסמים פוסט בפייסבוק או נוסעים משכם לחברון ,יש סיכוי גבוה למדי שאיזשהו מיקרופון ,מצלמה ,תוכנת ריגול או מל"ט ישראלי עוקבים אחריהם .המידע שנקצר בצורה כזו מעובד בעזרתם של אלגוריתמים משוכללים ,וזה מה שמאפשר לצה"ל לזהות ולנטרל איומים פוטנציאליים מבלי להציף את השטח בחיילים .הפלסטינים אולי מנהלים כמה ערים ועיירות בגדה המערבית ,אבל הישראלים שולטים בשמים ,בגלי הקול ובסייברספייס .אי לכך די במספר קטן להפתיע של חיילים ישראלים כדי לשלוט 29 ב־ 2.5מיליון פלסטינים בגדה המערבית. בתקרית טראגי־קומית אחת באוקטובר ,2017העלה פועל פלסטיני לדף הפייסבוק שלו תמונה שבה נראה נשען על דחפור באתר בנייה שבו הוא מועסק. לצד התמונה כתב "בוקר טוב!" אלגוריתם שניתח את הדף עשה שגיאה קטנה בזיהוי האותיות הערביות .במקום המילה "יסבחהום!" ("בוקר טוב לכם!" בערבית), האלגוריתם זיהה את המילה "ידבחהום!" שפירושה "לשחוט אותם!" שירותי
הביטחון — שאפילו לא טרחו לתת למתורגמן אנושי לאמת את התרגום — חשדו שהפועל הוא טרוריסט שמתכוון להשתמש בדחפור כדי לדרוס אזרחים ישראלים, ועצרו אותו במהירות .בחקירה הסתבר שהאלגוריתם טעה ,והפועל שוחרר .אבל בכל זאת דרשו ממנו להוריד את הפוסט הבעייתי מדף הפייסבוק שלו .אף פעם אי אפשר להיזהר יותר מדי 30.כפי שהדברים נראים כרגע ,יש סיכוי לא רע שתרומתה הגדולה ביותר של ישראל לאנושות בעשורים הקרובים לא תהיה בתחום הטפטפות או עגבניות השרי ,אלא בתחום טכנולוגיית המעקב .מה שהפלסטינים חווים היום בשטחים עשוי להתגלות כקדימון צנוע למה שמיליארדים יחוו בכל רחבי כדור הארץ .האם ?1984 = 8200 + 1967 בשלהי המאה ה־ 20דמוקרטיות בדרך כלל התעלו על דיקטטורות ,כי דמוקרטיות היו טובות יותר בעיבוד מידע .השיטה הדמוקרטית מבזרת את הכוח לעבד מידע ולקבל החלטות בין מספר רב של אנשים ומוסדות ,בעוד שבדיקטטורה כל המידע וכל הכוח מרוכזים במקום אחד .בהינתן הטכנולוגיה של המאה ה־ ,20זה היה מאוד לא יעיל לנסות ולרכז יותר מדי מידע וכוח באותו מקום .לאף אחד לא הייתה היכולת לעבד במהירות את כולו ולקבל החלטות נבונות .זו אחת הסיבות העיקריות לכך שברית המועצות קיבלה החלטות גרועות יותר מארצות הברית ,ולכך שהכלכלה הסובייטית פיגרה בהרבה אחרי הכלכלה האמריקנית. הבינה המלאכותית עשויה להזיז את המטוטלת בכיוון ההפוך ,כי היא מאפשרת לעבד כמויות עצומות של מידע באופן ריכוזי .למעשה ,הבינה המלאכותית עשויה להפוך מערכות מידע ריכוזיות ליעילות הרבה יותר מאשר מערכות מבוזרות ,כי מחשבים לומדים טוב יותר ככל שעומד לרשותם יותר מידע גולמי .אם תרכזו את כל המידע על מיליארד אנשים במאגר אחד ,מבלי להתחשב בשיקולי פרטיות, תוכלו לאמן אלגוריתמים טובים בהרבה מאשר אם תכבדו את פרטיותם של האנשים ותאספו במאגר שלכם מידע חלקי על מיליון אנשים בלבד .לדוגמה ,אם ממשלה רודנית תצווה על כל אזרחיה לסרוק את הדנ"א שלהם ולשתף את כל התיק הרפואי שלהם עם רשות ביומטרית ריכוזית ,היא תשיג יתרון עצום בחקר הגנטיקה והרפואה על פני מדינות שבהן אזרחים נהנים מחיסיון רפואי .החיסרון העיקרי של משטרים רודניים במאה ה־ — 20הניסיון לרכז את כל המידע במקום אחד — עלול להפוך ליתרון מכריע במאה ה־.21 כשאלגוריתמים יכירו אותנו לפני ולפנים ,ממשלות רודניות תוכלנה להשיג שליטה מוחלטת באזרחים שלהן ,וזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להתנגד להן .לא זו בלבד שהמשטר ידע בדיוק מה אתם מרגישים — הוא גם יוכל לגרום לכם להרגיש את מה שהוא רוצה שתרגישו .הדיקטטור אולי יתקשה לספק לאזרחים שירותי בריאות
טובים (אם כי מאגר המידע הגנטי בפקודה ישפר את יכולותיו) ,אבל הוא עדיין יוכל לגרום לאזרחים לאהוב אותו לשנוא את האופוזיציה. במילים אחרות :הדמוקרטיה במתכונתה הנוכחית לא תוכל לשרוד את המיזוג בין הביוטק והאינפוטק .או שהדמוקרטיה תמציא את עצמה מחדש ,או שהיא תוחלף על ידי אלגוריתמים ,ובני אדם יחיו תחת שלטונן של דיקטטורות דיגיטליות. זו לא תהיה חזרה לימים של היטלר וסטאלין .הדיקטטורות הדיגיטליות יהיו שונות מגרמניה הנאצית בדיוק כפי שגרמניה הנאצית הייתה שונה ממשטרים רודניים קודמים כמו "המשטר הישן" בצרפת .לואי ה־ 14היה שליט אבסולוטי ריכוזי ,אבל לא הייתה לו הטכנולוגיה הדרושה להקמת מדינה טוטליטרית מודרנית .הוא לא הרשה להתנגד לשלטונו ,אבל בהיעדר רדיו ,טלפונים ורכבות ,לא הייתה לו שליטה של ממש על חיי היומיום של איכרים בכפרים מרוחקים ,או אפילו בשכונות של פריז 31.הטכנולוגיות החדשות של המאה ה־ 20הן שנתנו להיטלר את המוטיבציה ואת העוצמה הדרושות כדי לייסד מפלגת המונים ,תנועת נוער לאומית ,ומערכת חינוך ממלכתית .וכמובן ,אין לנו יכולת לחזות מה יהיו הרצונות או היכולות של דיקטטורות דיגיטליות בשנת ,2084כך שמי שמתכונן להילחם מחדש את הקרבות של שנות השלושים של המאה העשרים עשוי להיות מופתע על ידי התקפה מכיוון לגמרי בלתי צפוי. וגם אם הדמוקרטיה תצליח להסתגל ולשרוד ,אזרחים עלולים ליפול קורבן לסוגים חדשים של דיכוי ואפליה .כבר כיום יותר ויותר בנקים ,תאגידים ומוסדות משתמשים באלגוריתמים כדי לנתח מידע ולקבל החלטות הנוגעות לחיינו .כשאתם מבקשים מבנק לתת לכם הלוואה ,במקרים רבים מי שמעריך את הבקשה שלכם הוא לא אדם אלא אלגוריתם .האלגוריתם מנתח מידע מגוון עליכם ועל מיליוני אנשים אחרים ,ומחליט אם אפשר לבטוח בכם שתחזירו את ההלוואה .על פי רוב, האלגוריתם עושה עבודה טובה יותר מבנקאים אנושיים .הבעיה היא שאם האלגוריתם מפלה מישהו לרעה ,קשה לדעת את זה .נניח שהבנק מסרב לתת לכם הלוואה ,ואתם שואלים :״מה הבעיה?״ הבנק עונה ,״האלגוריתם אמר לא.״ אתם שואלים :״מדוע האלגוריתם אמר לא? מה הבעיה איתי?״ והבנק עונה :״אנחנו לא יודעים .אף אחד לא מבין את האלגוריתם הזה ,כי הוא מבוסס על שיטות מתקדמות של למידת מכונה .אבל אנחנו בוטחים באלגוריתם שלנו ,ולכן לא ניתן לך 32 הלוואה.״ בעבר ,אנשים הפלו לרעה קבוצות שלמות כמו נשים או שחורים .אז הנשים או השחורים יכלו להתארגן ולמחות נגד האפליה הקבוצתית הזו .אבל האלגוריתם עשוי להפלות אתכם באופן אישי ,ואתם אפילו לא תדעו למה .אולי האלגוריתם מצא
משהו בדנ״א שלכם או בסיפור החיים שלכם שלא מצא חן בעיניו .אולי הוא מפלה נגדכם לא בגלל שאתם נשים או שחורים — אלא בגלל שאתם אתם .יש משהו בכם שהאלגוריתם לא אוהב .אתם לא יודעים מהו ,ואפילו אם תדעו ,אין לכם דרך להתארגן יחד עם כל יתר הנפגעים מהאפליה הזו ,כי אין עוד מי שנפגע ממנה .זה רק אתם .בעוד שבמאה העשרים האנושות סבלה מבעיה קשה של אפליה קבוצתית ,במאה ה־ 21יכול להיות שאפליה אינדיבידואלית תתגלה כבעיה קשה עוד 33 יותר. סביר להניח שכל כמה שהאלגוריתמים ישתכללו ,תפקידי ההנהגה הבכירים ביותר בצמרת הפוליטית והכלכלית יישארו בידיהם של בני אנוש .זה ישמר את האשליה שהאלגוריתמים הם בסך הכול יועצים .אף אלגוריתם לא ימונה להיות נשיא ארצות הברית או המנכ"ל של גוגל .יחד עם זאת ,ההחלטות של הנשיא ושל המנכ"ל ישקפו את תפיסת עולמם של אלגוריתמים יותר מאשר את תפיסת עולמם של בני אדם. הנשיא עדיין יוכל כמובן לבחור בין מדיניות כלכלית אחת לשנייה ,אבל כל האפשרויות שבתפריט יעוצבו על ידי אלגוריתמים שאיש לא מסוגל לרדת לסוף דעתם ,כי איש לא מסוגל לעקוב אחרי כל החישובים שהם עושים. לשם השוואה ,כיום פוליטיקאים יכולים לבחור בין כל מיני אסטרטגיות כלכליות, אבל על־פי־רוב כל האסטרטגיות הללו משקפות תפיסת עולם קפיטליסטית. לפוליטיקאים יש אשליה של בחירה חופשית ,אבל כל ההחלטות החשובות באמת התקבלו הרבה קודם על ידי הכלכלנים ,הבנקאים ואנשי העסקים שעיצבו את התפריט הכלכלי המוצע לממשלה .בתוך כמה עשורים ,פוליטיקאים ימצאו את עצמם בוחרים מתוך תפריט שנכתב בידי בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית וטיפשות טבעית יש גם חדשות טובות .בעשורים הקרובים כנראה לא נצטרך להתמודד עם התסריט החביב על סרטי מדע בדיוני ,של מחשבים ורובוטים שפיתחו תודעה והחליטו לשעבד או לחסל את המין האנושי .אנחנו בהחלט נסתמך על האלגוריתמים וניתן להם להחליט בשבילנו ביותר ויותר תחומים ,אבל לא סביר שהאלגוריתמים ירצו להזיק לנו במודע. המדע הבדיוני נוטה לבלבל בין אינטליגנציה לבין תודעה ,ולהניח כמובן מאליו שכדי להתעלות על חוכמתם של בני האדם ,מחשבים יצטרכו לפתח תודעה. העלילה של סרטי וספרי מדע בדיוני העוסקים בבינה מלאכותית כמעט תמיד מתמקדת ברגע הקסום שבו מחשב או רובוט נהיה מודע ,ומתחיל לחוש רגשות ולפתח רצונות משל עצמו .ברגע שזה קורה ,או שהגיבור האנושי מתאהב ברובוט, או שהרובוט מנסה להרוג את כל בני האדם ,או ששני הדברים קורים במקביל. במציאות ,אין שום סיבה להניח שבינה מלאכותית תפתח אי פעם תודעה ,כי בינה ותודעה הן דברים לגמרי שונים .בינה היא היכולת לפתור בעיות .תודעה היא היכולת לחוש דברים כגון כאב ,שמחה ,אהבה וכעס .אנחנו נוטים לבלבל בין השניים ,כי אצל בני אדם ויונקים אחרים הבינה והתודעה שלובות זו בזו .יונקים משתמשים ברגשות כדי לפתור בעיות .אבל מחשבים עובדים בצורה שונה לגמרי. ככל הנראה ,ישנן כמה דרכים שונות המובילות לרמה גבוהה של אינטליגנציה ,ורק חלקן מחייבות קיום של תודעה .כשם שמטוסים טסים מהר יותר מציפורים מבלי שפיתחו נוצות ,כך מחשבים עשויים לפתור בעיות טוב יותר מיונקים מבלי לפתח רגשות .אומנם מחשבים יידרשו לדעת איך לנתח רגשות אנושיים כדי לטפל בבעיות הבריאות שלנו ,לזהות טרוריסטים ,להמליץ על בני זוג ולנווט ברחוב מלא בהולכי רגל .אבל הם יוכלו לעשות את כל זה מבלי להרגיש בעצמם .אלגוריתם לא צריך לחוות שמחה ,כעס או פחד כדי לזהות את הדפוסים הביוכימיים האופייניים לקוף שמח ,כעוס או מפוחד. מצד שני ,למיטב ידיעתנו אין שום חוק טבע שימנע ממחשבים לפתח רגשות אי פעם .אולי זה אפשרי בתנאים מסוימים .אנחנו פשוט לא יודעים מספיק על התודעה כדי להיות בטוחים ,וישנן שלוש אפשרויות עיקריות להעריך את שאלת התודעה הממוחשבת: .1התודעה קשורה באופן כלשהו בביוכימיה אורגנית ,ולכן מערכות לא־אורגניות לעולם לא יוכלו להיות מודעות.
.2התודעה לא קשורה בהכרח בביוכימיה אורגנית ,אבל היא כן קשורה לאינטליגנציה גבוהה ,ולכן לא זו בלבד שמחשבים יוכלו יום אחד לפתח תודעה ,אלא הם יוכרחו לפתח תודעה כדי לעבור סף מסוים של אינטליגנציה. .3אין שום קשר הכרחי בין תודעה לבין ביוכימיה אורגנית או אינטליגנציה גבוהה .לכן מחשבים עשויים יום אחד לפתח תודעה — אבל זה לא ודאי. ייתכן גם שבעולם ישלטו מחשבים סופר־אינטליגנטיים ולגמרי לא מודעים. נכון להיום אנחנו יודעים כל כך מעט על התודעה ,שאיננו יכולים לפסול אף אחת משלוש האפשרויות הללו .אך בדיוק משום כך ,לא סביר שנוכל לתכנת בקרוב מחשבים מודעים .בעתיד הנראה לעין ,למרות העוצמה האדירה של הבינה המלאכותית ,התודעה האנושית תהיה זו שתחליט איך להשתמש בכלי הזה. הסכנה היא ,שאם נשקיע יותר מדי בבינה מלאכותית ופחות מדי בתודעה האנושית ,הבינה המלאכותית בסך הכול תעצים את טיפשותם הטבעית של בני האדם .בעשורים הקרובים לא נצטרך להתמודד עם מרד של רובוטים מרושעים, אבל כן נצטרך להתמודד עם צבא של בוטים ואלגוריתמים שיודעים איך ללחוץ על הכפתורים הרגשיים שלנו טוב יותר מאימא שלנו ,ומשתמשים ביכולת המפחידה הזו כדי לנסות למכור לנו משהו — מכונית ,פוליטיקאי או אידיאולוגיה שלמה. הבוטים יוכלו לזהות את הפחדים ,השנאות והתאוות העמוקים ביותר שלנו, ולהשתמש במנופים האלה נגדנו .כבר קיבלנו טעימה ראשונה מזה בכמה מערכות בחירות בשנים האחרונות ,שבמהלכן האקרים אספו מידע על מיליוני בוחרים ,גילו מה כל אחד ואחת אוהבים ושונאים ,והשתמשו במידע הזה כדי לתמרן אותם ולהטות את תוצאות הבחירות 34.המדע הבדיוני נמשך אחר תסריטי אימה אפוקליפטיים של דם ,אש ותמרות עשן .אבל במציאות ,האפוקליפסה עלולה להיות בנאלית ,והצליל שיבשר על סוף הציוויליזציה האנושית יהיה קליק ,קליק ,קליק. כדי להימנע מתוצאות כאלה ,על כל דולר ועל כל דקה שאנו משקיעים בפיתוח הבינה המלאכותית מוטב שנשקיע דולר ודקה בפיתוח התודעה האנושית .אבל אנחנו לא עושים את זה .ההחלטה באילו יכולות אנושיות כדאי לנו להשקיע מסתמכת בעיקר על הצרכים המידיים של הכלכלה ,הממשלה והצבא ,ולא על הצרכים ארוכי־הטווח שיש לנו כישויות מודעות .הבוס שלי בעבודה רוצה שכל הזמן אבדוק מיילים ואענה עליהם בזריזות ,ומנגד ,אין לו שום עניין שאפתח את חוש הטעם שלי ואת המיומנות שלי להעריך את המזון שאני אוכל .לכן אני בודק מיילים אפילו באמצע הארוחה ,ומאבד את היכולת לשים לב לתחושות שלי .המערכת הכלכלית לוחצת עלי להרחיב ולגוון את תיק ההשקעות שלי ,אבל היא לא נותנת לי
שום תמריצים להרחיב ולגוון את החמלה שלי .לכן אני משקיע מאמצים רבים יותר בלהבין את מסתרי שוק המניות מאשר בלהבין למה יש סבל בעולם. בכך דומים בני האדם לחיות מבויתות אחרות .לאורך הדורות טיפחנו פרות צייתניות שמייצרות כמויות עצומות של חלב ,אך מכל בחינה אחרת הן נחותות בהרבה מבקר הבר .הן פחות זריזות ,פחות סקרניות ,פחות ערמומיות 35.כיום אנו מטפחים בני אדם צייתניים ,שמייצרים כמויות עצומות של מידע ומתפקדים כשבבים יעילים בתוך מערכות עיבוד־מידע אדירות ,אבל פרות המידע הללו לא ממצות את הפוטנציאל האנושי .אדרבא ,קשה לנו אפילו לשער מהו הפוטנציאל האנושי ,כי אנו יודעים מעט מאוד על התודעה שלנו .אנחנו לא משקיעים הרבה בחקר התודעה ,ובמקום זה מתמקדים בהגדלת מהירות האינטרנט ויעילות האלגוריתמים ,ואם לא ניזהר ,התוצר הסופי של מאמצינו יהיה בני אדם מפותחים למחצה שמשתמשים במחשבים משודרגים כדי להמיט אסון על עצמם ועל העולם. דיקטטורות דיגיטליות הן לא הסכנה היחידה הרובצת לפתחנו .לצד החירות, הסדר הליברלי מושתת גם על ערך השוויון .הליברליזם תמיד דגל בשוויון פוליטי, ובהדרגה למד להבין גם את חשיבות השוויון הכלכלי־חברתי .שכן ללא רשת ביטחון חברתית ומינימום של שוויון כלכלי ,אין שום משמעות לחירות .אך בדיוק כפי שאלגוריתמים עשויים לערער את חירותם של בני האדם ,הם עלולים בו־זמנית גם ליצור את החברות הכי לא־שוויוניות בהיסטוריה .כל העושר והעוצמה ירוכזו בידיה של אליטה קטנטנה ,בעוד רוב בני האדם לא יהיו מנוצלים ,אלא משהו גרוע הרבה יותר — מיותרים.
4
שוויון מי ששולטים במידע שולטים בעתיד בעשורים האחרונים מקובל היה לחשוב שהמין האנושי הולך לקראת עתיד שוויוני יותר ,ושהטכנולוגיות החדשות ותהליכי הגלובליזציה ימחקו בהדרגה את ההבדלים בין אלה שיש להם ובין אלה שאין להם .למעשה ,המאה ה־ 21עלולה לחזות בעיצובן של החברות הכי לא־שוויוניות בהיסטוריה .הגלובליזציה והאינטרנט אומנם מגשרים על הפער בין ארצות שונות ,אבל בו בזמן הם גם מאיימים להגדיל את הבדלי המעמדות ,ובמקום איחוד גלובלי נקבל חלוקה לקאסטות ביולוגיות. אי־שוויון איננו דבר חדש ,כמובן .כבר לפני עשרות אלפי שנים חבורות לקטים־ציידים קברו את מנהיגיהן בקברים מפוארים מלאים בתכשיטים וביצירות אומנות ,בשעה שאנשי מערות רגילים הסתפקו בחור באדמה .יחד־עם־זאת, הלקטים־ציידים הקדמונים חיו בעולם שוויוני יחסית ,כי לא היה להם הרבה רכוש, ורכוש הוא תנאי הכרחי להבדלי מעמדות ארוכי־טווח. בעקבות המהפכה החקלאית החלו בני האדם לצבור רכוש ,ויחד עם כמויות הרכוש התרחבו גם הפערים .אליטות קטנות השתלטו על מרבית השדות ,העדרים, כלי העבודה ומאגרי המזון ,בעוד רוב בני האדם היו איכרים מזי רעב .מצב זה הוצג להמונים כטבעי ואפילו רצוי ,והוא קיבל את ברכתם של האלים הגדולים וספרי הקודש .שהרי איך יהיה סדר בעולם ,אם לא תישמר הירארכיה ברורה בין אצילים לפשוטי עם ,בין גברים לנשים ,או בין הורים לילדים? כוהנים ,פילוסופים ומשוררים הסבירו להמונים שכפי שבגוף האדם יש איברים שונים — והרגליים חייבות לציית לראש — כך המצב גם בחברה האנושית ,וניסיון לעצב חברה שוויונית יביא לכאוס גמור. רק במאתיים השנים האחרונות הפך השוויון לאידיאל אוניברסלי ,המקודם על ידי אידיאולוגיות חדשות כמו קומוניזם וליברליזם .הפופולריות של רעיון השוויון גברה במקביל למהפכה התעשייתית ,שהעלתה מאוד את חשיבותם של המוני העם. כלכלות מתועשות נזקקו לעוד ועוד פועלים מסורים ,וצבאות מתועשים נזקקו לעוד ועוד חיילים צייתנים .הן דמוקרטיות והן דיקטטורות נכנסו להשקעות חסרות תקדים בבריאות ,בחינוך וברווחה של ההמונים ,כי ידעו שהצלחתן תלויה בכישורים ובנאמנות של מיליוני הפועלים והחיילים. אי לכך ,ההיסטוריה של המאה העשרים הייתה במידה רבה סיפור של צמצום
אי־השוויון בין מעמדות שונים ,גזעים שונים ומגדרים שונים .למרות שהעולם בשנת 2000עדיין היה מלא בהירארכיות ,הוא בכל זאת היה מקום שוויוני הרבה יותר מהעולם של שנת ,1900ובשנים הראשונות של המאה ה־ 21רבים ציפו שהעולם ילך וייעשה שוויוני אפילו יותר .בפרט ,הם ציפו שהגלובליזציה תביא שגשוג לכל רחבי העולם ,ושהודות לכך תושבי הודו ומצרים ייהנו מאותן הזדמנויות ופריווילגיות כמו תושבי פינלנד וקנדה .דור שלם גדל על ההבטחה הזו. כעת נדמה שמימוש ההבטחה הזאת עומד בספק .הגלובליזציה בהחלט היטיבה עם חלק ניכר מהמין האנושי ,אך ישנם סימנים לכך שאי־השוויון בין חברות ובתוך חברות הולך וגדל .קבוצות מסוימות משתלטות על פירות הגלובליזציה ,בעוד מיליארדים נשארים מאחור .כבר כיום ,האחוזון העליון של אוכלוסיית כדור הארץ — כ־ 75מיליון בני אדם מתוך 7.5מיליארד — מחזיק בידו כמחצית מעושרו של העולם .חמור מכך ,מאה האנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים יחדיו יותר 1 מארבעה מיליארד האנשים הכי עניים. המצב עלול עוד להחמיר .כפי שהוסבר בפרקים קודמים ,עליית הבינה המלאכותית מסכנת את ערכם הכלכלי ואת כוחם הפוליטי של רוב בני האדם .בו בזמן ,התקדמויות בביוטכנולוגיה עשויות לאפשר לעשירים לתרגם את יתרונם הכלכלי ליתרון ביולוגי .סוף סוף יהיה למיליארדרים מה לעשות עם עושרם העצום. בעוד עד כה הם יכלו לרכוש בעיקר סמלי סטטוס ריקניים ,בקרוב יוכלו להתחיל לקנות את החיים עצמם .טיפולים חדשניים להארכת חיים ולשדרוג יכולות גופניות ומוחיות יעלו הרבה כסף ,ויפצלו את האנושות לקאסטות ביולוגיות — הסופרמנים ומאריכי החיים ,לעומת שאר בני האדם. מאז ומתמיד העשירים והאצילים האמינו שהם חכמים ומוכשרים יותר מכולם, ולכן הם שולטים בעולם .זה לא היה נכון .הדוכס הממוצע לא היה מוכשר יותר מהאיכר הממוצע — הוא חב את מעמדו הרם לאפליה משפטית וכלכלית .אולם בשנת 2100יכול להיות שהעשירים באמת יהיו כישרוניים יותר ,יצירתיים יותר ופיקחים יותר מאשר העניים .וברגע שייפתח פער אמיתי ביכולת בין מי שיש לו למי שאין לו ,כבר לא יהיה אפשר לגשר על הפער הזה .אם העשירים ישתמשו בכישוריהם העדיפים כדי להעשיר את עצמם עוד יותר ,ואז ישתמשו בכסף כדי לקנות גופים ומוחות משודרגים ,הפער רק ילך ויגדל .בשנת ,2100האחוזון העליון יחזיק בידיו לא רק את רוב הרכוש ,אלא גם את רוב היופי ,היצירתיות והבריאות. החיבור בין שתי המהפכות הללו — ביו־הנדסה ובינה מלאכותית — עלול להביא לפיצול המין האנושי למעמד קטן של אנשי־על מצד אחד ,והמוני סאפיינסים חסרי תועלת מצד שני .וככל שההמונים יאבדו את חשיבותם הכלכלית וכוחם הפוליטי,
כך תאבד המדינה את התמריץ להשקיע בבריאות ,בחינוך וברווחה שלהם .מאוד מסוכן להיות מיותר .עתידם של ההמונים יהיה תלוי ברצונה הטוב של האליטה. אולי יהיה רצון טוב למשך כמה עשורים .אבל בעת משבר — אולי משבר אקולוגי חמור — ההמונים עלולים להיזנח לגורלם המר. במדינות רווחה ותיקות וליברליות כמו צרפת וניו זילנד ,ייתכן שהאליטה תמשיך לדאוג להמונים אפילו אם היא כבר לא זקוקה להם .אבל בארצות הברית הקפיטליסטית ייתכן שהאליטה תנצל את ההזדמנות הראשונה לפרק את מה שנשאר ממדינת הרווחה האמריקנית .בעיה חמורה עוד יותר נשקפת במדינות מתפתחות כגון הודו ,סין ,דרום אפריקה וברזיל .שם ,אם המעמדות הנמוכים יאבדו את ערכם הכלכלי ,אי־השוויון ירקיע שחקים. כתוצאה מכך ,הגלובליזציה אולי תמסמס את ההבדלים בין ארצות ויבשות שונות, אבל בו בזמן תגדיל את הפערים בין המעמדות .האליטות במדינות שונות עשויות להתמזג לקאסטה גלובלית אחת שתעמוד כחומה בצורה כנגד פשוטי העם .אם לא ניזהר ,נכדיהם של אילי עמק הסיליקון והמיליארדרים של מוסקבה יהוו לא רק מעמד עליון של בני אדם ,אלא מין עליון של סופרמנים. בטווח הרחוק ,תסריט כזה עשוי להביא לעצירת תהליך הגלובליזציה עצמו ,כאשר אליטה עולמית תסתגר מאחורי חומות וגדרות שיפרידו אותה מה"ברברים" שבחוץ. במאה העשרים ,הציוויליזציה התעשייתית נזקקה לברברים שהיו כוח עבודה זול, וכוח קנייה חשוב .לכן היא כבשה ובלעה אותם אל תוכה .אבל ציוויליזציה פוסט־תעשייתית הנשענת על בינה מלאכותית ,ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה אולי לא תזדקק לברברים כלל .לא רק מעמדות מסוימים ,אלא ארצות שלמות עשויות להתגלות כמיותרות .ואז ,ביצורים המוגנים על ידי מל"טים ורובוטים יפרידו את עולמם של "בני התרבות" — שבו סייבורגים יילחמו אלה באלה בעזרת אלגוריתמים — מארצותיהם של הברברים ,שבהן אנשים פראיים ימשיכו לקטול אלה את אלה עם מצ'טות וקלשניקובים. לאורך כל הספר אני מרבה להשתמש בגוף ראשון רבים כדי לדבר על עתיד האנושות .אני כותב ש"אנחנו" צריכים לעשות משהו לנוכח הבעיות "שלנו" .אבל אולי אין אנחנו .אולי אחת הבעיות הכי גדולות שלנו ,היא שלקבוצות שונות של בני אדם מסתמנים עתידים שונים לגמרי .אולי בכמה אזורים בעולם כדאי ללמד את הילדים איך לתכנת מחשבים ,ואילו באזורים אחרים עדיף ללמד אותם איך לשלוף מהר ולירות בדייקנות.
מי שולט במידע?
אם איננו רוצים שכל העושר והעוצמה ירוכזו בידיה של אליטה קטנה ,יש צורך להסדיר ולהגביל את הבעלות על המידע בעולם .בזמנים קדומים הקרקע הייתה המשאב החשוב ביותר בעולם ,הפוליטיקה הייתה מאבק על שליטה בקרקע ,ואם יותר מדי אדמות נשלטו על ידי פחות מדי אנשים — החברה התפצלה לאצילים ולפשוטי עם .בעידן המודרני מכונות ומפעלים נעשו חשובים יותר מאדמות, והמאבקים הפוליטיים התמקדו בשליטה על אמצעי הייצור התעשייתיים .אם יותר מדי מכונות נשלטו על ידי פחות מדי אנשים — החברה התפצלה לבעלי הון ופרולטרים .במאה ה־ 21המידע יהיה משאב חשוב יותר הן מהקרקע והן מהמכונות, והפוליטיקה תהיה מאבק שליטה על זרמי מידע .אם יותר מדי מידע יישלט על ידי פחות מדי אנשים — האנושות תתפצל לא למעמדות שונים ,אלא למינים שונים. המרוץ להשתלטות על המידע כבר בעיצומו ,וכיום מובילות בו כמה ענקיות טכנולוגיה כגון גוגל ,פייסבוק ,באידו וטנסנט .עד כה ,ענקיות הטכנולוגיה אימצו מודל עסקי של "סוחרי תשומת לב" 2.הן מספקות לנו בחינם מידע ,בידור ושירותי תקשורת ,לוכדות את תשומת הלב שלנו ,ואז מוכרות את תשומת הלב שלנו לפרסומאים .אנחנו לא הלקוחות של ענקיות הטכנולוגיה — אנחנו המוצר שלהן. מטרתן האמיתית איננה רק לעשות כסף מפרסומות .כאשר הן לוכדות את תשומת הלב שלנו הן מצליחות לצבור כמויות עצומות של מידע עלינו ,והמידע הזה שווה עוד הרבה יותר מרווחי הפרסומות. בטווח הבינוני ,המידע הזה פותח דלת למודל עסקי שונה לגמרי ,שהקורבן הראשון שלו יהיה תעשיית הפרסום עצמה .המודל מבוסס על העברת הסמכות מאנשים לאלגוריתמים ,ובכלל זה הסמכות לבחור ולקנות מוצרים .ברגע שאלגוריתמים יקנו דברים עבורנו ,תעשיית הפרסום המסורתית תקרוס .חישבו למשל על גוגל ,חברה שרוצה להגיע למצב שבו אנו יכולים לשאול אותה כל דבר ,ולקבל את התשובה הטובה בעולם .מה יקרה כשנוכל לשאול את גוגל" :היי ,גוגל ,בהתחשב בכל מה שאת יודעת על המכוניות שלי ,על הצרכים שלי ,על מצבי הכלכלי ,על הערכים שלי ,על דעותי לגבי ההתחממות הגלובלית ,ואפילו על עמדותי הפוליטיות — מהי המכונית הטובה ביותר עבורי?" אם גוגל תוכל לתת תשובה טובה על השאלה הזו, ואם נלמד לסמוך על חוכמתה של גוגל במקום על הרגשות ההפכפכים שלנו ,איזו 3 תועלת תצמח לטויוטה או למרצדס מהשקעה בפרסומות למכוניות? בטווח הארוך ,בעזרת מספיק מידע ומספיק כוח חישובי ,ענקיות הטכנולוגיה יוכלו לפצח את סודות מערכת ההפעלה של החיים ,ולהשתמש בידע הזה לא רק כדי לקבל עבורנו החלטות ולתמרן אותנו ,אלא גם כדי להנדס מחדש יצורים חיים ואפילו ליצור חיים לא־אורגניים .תאגיד כגון גוגל או פייסבוק אולי זקוק בטווח המיידי
להזרקה של כסף ממכירת פרסומות ,אבל הוא עדיין נוטה להעריך אפליקציות וחברות סטארט־אפ לפי כמויות המידע שהן קוצרות יותר מאשר לפי כמויות המזומנים שהן מייצרות .קורה לעיתים שאפליקציה פופולרית לא מרוויחה כסף בכלל ,ואפילו אין לה מודל עסקי ברור ,אבל כל עוד היא שואבת מידע ,היא שווה מיליארדים 4.וגם אם לאף אחד אין מושג איך להרוויח מהמידע הזה היום ,עדיין כדאי לאגור אותו כי הוא עשוי לתת לנו את השליטה על העולם של מחר .אני לא יודע אם המנהלים של ענקיות הטכנולוגיות חושבים בצורה זו באופן מודע ,אבל הפעולות שלהם מעידות שביסודו של דבר יותר חשוב להם לצבור מידע מאשר לצבור דולרים. לאנשים הרגילים יהיה קשה מאוד לעצור את התהליך הזה .רבים מאיתנו שמחים לתת לענקיות הטכנולוגיה את הנכס היקר ביותר שלנו — המידע האישי שלנו — בתמורה לחשבון מייל בחינם ולסרטוני חתולים מצחיקים .דומה הדבר לשבטים האפריקניים והאינדיאניים שמכרו לכובשים האירופים ארצות שלמות בתמורה לחרוזים צבעוניים וכל מיני פיצ'יפקס .אם בעתיד ינסו אנשים לעצור את זרם המידע ,הם יגלו שזה כמעט בלתי אפשרי ,כי כל אורחות חייהם ואפילו בריאותם כבר תלויים בזרם המידע הזה. בני אדם ומחשבים עשויים להתמזג כך שלא תוכלו לשרוד אם תתנתקו מהרשת. אתם תחוברו לרשת מהעריסה ועד הקבר ,ואם תתעקשו להתנתק ,חברות ביטוח יסרבו לבטח אתכם ,מעסיקים יסרבו להעסיק אתכם ,וקופות חולים יסרבו לטפל בכם .בקרב הגדול בין בריאות לבין פרטיות ,הבריאות תנצח עם יד קשורה מאחורי הגב. כשעוד ועוד מידע יזרום מהגוף ומהמוח שלכם היישר למחשבים המרכזיים, ייעשה קל יותר לתאגידים ולממשלות להכיר אתכם ,לתמרן אתכם ,ולקבל החלטות עבורכם .חשוב מכך ,הם יוכלו לפצח את המנגנונים ששולטים בגוף ובמוח ,וללמוד איך אפשר לתכנת מחדש את החיים .אם אנחנו רוצים למנוע מאליטה קטנה להשיג כוחות אלוהיים שכאלה ,ואם אנחנו לא רוצים שהמין האנושי יתפצל לקאסטות ביולוגיות ,שאלת המפתח היא :למי שייך המידע? האם המידע על הדנ"א שלי ,על המוח שלי ועל החיים שלי שייך לי ,או לממשלה ,או לתאגיד כלשהו ,או למין האנושי כולו? אם ממשלות ילאימו את המידע מהתאגידים ,זה כמובן יחליש את התאגידים, אבל עשוי להביא לעלייתן של דיקטטורות דיגיטליות .פוליטיקאים דומים במקצת למוזיקאים ,והכלי שעליו הם מנגנים הוא מערכת הרגשות של בני האדם .הם נושאים נאום — וגל של פחד עובר בציבור .הם מצייצים — ורמות השנאה
מרקיעות שחקים .אני לא חושב שכדאי לתת למוזיקאים הללו כלים מתוחכמים עוד יותר לנגן עליהם .כשפוליטיקאים יוכלו ללחוץ ישירות על הכפתורים הרגשיים שלנו ,ולייצר כרצונם פחד ,שנאה ,שמחה או שעמום ,הפוליטיקה תהפוך לקרקס רגשי .כל כמה שיש לחשוש מכוחם של התאגידים הגדולים ,ההיסטוריה מוכיחה שכדאי לחשוש גם מממשלות .נכון למרס ,2018אני אישית הייתי מעדיף לתת את המידע שלי למרק צוקרברג ולא לוולדימיר פוטין( .אם כי שערוריית קיימברידג' אנלטיקה ,שפרצה בדיוק כשסיימתי לכתוב את הספר הזה ,מצביעה על כך שאולי אין הבדל גדול בין מידע שמגיע לצוקרברג לבין מידע שנמסר ישירות לפוטין). שמירה על המידע האישי בבעלותם של אנשים פרטיים נשמעת כאפשרות טובה יותר ,אבל לא ברור איך עושים את זה בפועל .יש לנו אלפי שנות ניסיון בהסדרת הבעלות על אדמות .אנחנו יודעים לבנות גדר סביב השדה ,להציב שומר בשער, ולהחליט מי ייכנס ומי יישאר בחוץ .במאתיים השנים האחרונות צברנו ניסיון רב גם בהסדרת הבעלות על מפעלים ומכונות .לדוגמה ,אני יכול לקנות בקלות פיסה קטנה מחברת טויוטה ועוד פיסה קטנה מחברת מרצדס ,דרך הבורסה .אבל אין לנו כמעט ניסיון בהסדרת הבעלות על כמויות אדירות של מידע אישי ,וזו משימה מסובכת הרבה יותר ,כי בניגוד לאדמה ולמכונות ,מידע יכול להיות בכל מקום ובשום מקום באותו זמן ,הוא יכול לנוע במהירות האור ,ואפשר ליצור מספר בלתי מוגבל של העתקים ממנו. אז מוטב שנקרא לכל עורכי הדין ,הפוליטיקאים ,הפילוסופים ואפילו המשוררים, ונבקש מהם להתמקד בשאלת המפתח הזו :איך להסדיר את הבעלות על המידע? זוהי אולי השאלה הפוליטית החשובה ביותר של ימינו .אם לא נענה על השאלה הזו בקרוב ,המערכת החברתית והכלכלית שלנו עלולה לקרוס .אנשים כבר חשים במהפכה המתקרבת ,ואולי זו הסיבה לכך שאזרחים בכל העולם מאבדים אמון בסיפור הליברלי ,שאך לפני עשור נראה כמו אמת שאין לערער עליה. אז איך מתקדמים מכאן הלאה ,ואיך מתמודדים עם האתגרים האדירים של המהפכות בביוטק ובאינפוטק? אולי המדענים והיזמים שאחראים לתהפוכות הללו יוכלו להנדס פתרון מרגיע? אולי רשתות של אלגוריתמים ישמשו פיגומים לבנייתה של קהילה אנושית גלובלית שתהיה הבעלים של כל המידע ותפקח על התפתחותם העתידית של החיים? אם אי־השוויון בעולם הולך ומתרחב ,ואם המתחים החברתיים גואים ,אולי צוקרברג יוכל לקרוא לשני מיליארד החברים שלו להתאגד ולעשות משהו ביחד?
חלק ב':
האתגר הפוליטי המיזוג בין טכנולוגיית המידע והביוטכנולוגיה מאיים על ערכי היסוד של חירות ושוויון .כדי להתמודד עם האתגר הזה בהצלחה נצטרך שיתוף פעולה גלובלי .אבל הבדלים לאומיים ,דתיים ותרבותיים מפצלים את המין האנושי למחנות עוינים ,ומקשים על כל שיתוף פעולה שכזה.
5
קהילה לבני אדם יש גוף קליפורניה ערוכה היטב לרעידות אדמה ,אבל בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית זעזעה את עמק הסיליקון וניפצה חלומות רבים .לאשפי הטכנולוגיה לקח קצת זמן להבין שגם הם אחראים למה שקרה ,אך בסופו של דבר הם הגיבו כמו שמהנדסים נוהגים להגיב :חיפוש אחר פתרון טכני לבעיה .התגובה הייתה נמרצת במיוחד במפקדה הראשית של פייסבוק בעיירה מנלו פארק .זה הגיוני למדי .אחרי הכול ,פייסבוק היא במהותה רשת חברתית ,ולכן קשובה במיוחד לזעזועים חברתיים. לאחר שלושה חודשים של חיבוטי נפש ,ב־ 16בפברואר 2017פרסם הבעלים מרק צוקרברג מניפסט נועז על הצורך להקים קהילה גלובלית ,ועל חלקה של פייסבוק במאמץ הזה 1.בנאום שנשא ב־ 22ביוני 2017במסגרת "ועידת הקהילות" הרחיב צוקרברג את חזונו ,והסביר שהתהפוכות החברתיות והפוליטיות של תקופתנו — ממגפת הסמים ועד לעלייתם של משטרים טוטליטריים — נובעות במידה רבה מהתפרקותן של הקהילות האנושיות .הוא ביכה את העובדה שבמשך כמה עשורים, הלך ונשחק מספר בני האדם החברים בקהילות מסוגים שונים ,וכתוצאה מכך רבים איבדו את תחושת המטרה ואת רשת התמיכה שלהם 2.צוקרברג הבטיח שפייסבוק תחתור לבנות מחדש את הקהילות הללו ,ושהמהנדסים של פייסבוק יעמיסו על כתפיהם את המשא שנזנח על ידי כמרים ומנהיגים" .אנחנו ניצור כלים ",אמר, "שיקלו על אנשים לבנות קהילות". הוא המשיך והסביר" :השקנו פרויקט שמטרתו להציע לכם להצטרף לקבוצות משמעותיות עבורכם .התחלנו לתכנת בינה מלאכותית שתעשה זאת .וזה עובד. בששת החודשים הראשונים ,עזרנו ל־ 50%יותר אנשים להצטרף לקהילות משמעותיות ".המטרה הסופית ,לטענתו ,היא "לעזור למיליארד אנשים להצטרף לקהילות משמעותיות ...אם נצליח לעשות זאת ,זה לא רק יעצור את הירידה שראינו בעשורים האחרונים בחברות בקהילות ,זה גם יתחיל לחזק את תשתית החברה האנושית ויקרב בני אדם ברחבי העולם אלו לאלו ".מטרה כה חשובה, 3 שצוקרברג נשבע "לשנות את כל החזון של פייסבוק כדי לעשות זאת". צוקרברג בהחלט צודק בקינה שלו על התפרקות הקהילות האנושיות .אבל כמה חודשים אחרי שלקח על עצמו לתקן את הבעיה ,ובדיוק כשהספר הזה עמד לצאת
לדפוס ,שערוריית קיימברידג' אנליטיקה חשפה שמידע על משתמשי פייסבוק נקצר בשיטתיות על ידי גורמים זרים כדי להטות מערכות בחירות בכל רחבי העולם .זה שם ללעג את הבטחותיו הנשגבות של צוקרברג ,וזעזע את אמון הציבור בפייסבוק. יש לקוות שלפני שתשקוד על בניית קהילות חדשות ,פייסבוק קודם כול תקדיש את עצמה להגנה על הפרטיות ועל הביטחון של קהילות קיימות. יחד עם זאת ,יש עדיין עניין רב בבחינת החזון הקהילתי של פייסבוק .האם במידה ותיפתרנה בעיות האבטחה ,רשתות מקוונות באמת יוכלו להוות את התשתית לפתרון המשבר הקהילתי שממנו סובל המין האנושי? גם אם במאה ה־ 21בני אדם ישודרגו לדרגת אלים ,נכון ל־ 2018הם עדיין בעלי חיים שמוצאם בעידן האבן .כדי לשגשג הם זקוקים לקהילות אינטימיות .במשך מיליוני שנים הותאמו בני האדם לחיות בקבוצות קטנות של לא יותר מכמה עשרות פרטים .אפילו כיום רובנו לא יכולים להכיר באמת יותר מאשר 150אנשים ,ולא משנה כמה חברים יש לנו בפייסבוק 4.בלי קהילות אינטימיות ,אנחנו מרגישים בודדים ומנוכרים. אלא שבמאתיים השנים האחרונות הקהילות האינטימיות התפוררו .הניסיון להחליף קבוצות קטנות של בני אדם ,שבאמת מכירים אלה את אלה ,בקהילות מדומיינות של לאומים ומפלגות לא היה יכול להצליח .מיליוני האחים שלכם במשפחה הלאומית ,או מיליוני החברים שלכם במפלגה הקומוניסטית ,לא מסוגלים לספק לכם את האינטימיות החמימה שאתם חשים במחיצת אח או חבר אמיתי. התוצאה האירונית היא שאנשים סובלים מבדידות רבה יותר בעולם מקושר יותר. וזוהי אחת הסיבות העיקריות לרבות מהבעיות החברתיות והפוליטיות בעידן 5 הנוכחי. לכן ,יש דברים רבים לומר בשבח החזון של צוקרברג .אבל מילים זולות ממעשים, וכדי ליישם את החזון ,פייסבוק תצטרך לשנות את כל המודל העסקי שלה .היא תתקשה לבנות קהילה גלובלית כל עוד היא מרוויחה את הכסף שלה מללכוד את תשומת הלב של אנשים ולמכור אותה לפרסומאים .ועם זאת ,יש לשבח את נכונותו של צוקרברג לגבש חזון חברתי כלשהו .רוב התאגידים מאמינים שהם צריכים להתמקד אך ורק בשורת הרווח ,שממשלות צריכות לעשות מעט ככל האפשר, ושהמין האנושי צריך לבטוח בכוחות השוק שיקבלו עבורו את כל ההחלטות החשובות 6.אם פייסבוק מתכוונת לקחת על עצמה מחויבות אידיאולוגית לבנות קהילות אנושיות ,אז במקום להתלונן על כך שהיא מנסה לשחק את תפקיד "האח הגדול" ,מוטב שנעודד תאגידים אחרים ,מוסדות וממשלות ,להתחרות בפייסבוק בפרויקטים חברתיים משלהם. אין מחסור בארגונים המקוננים על התפרקות הקהילות האנושיות ,והמנסים
להקים מחדש את הקהילות הללו .מפמיניסטיות רדיקליות ועד מוסלמים פונדמנטליסטים — כולם מבקשים "לבנות קהילות" .אנחנו נבחן כמה מהניסיונות הללו בפרקים הבאים .מה שבכל זאת מייחד את המיזם של פייסבוק הוא קנה המידה הגלובלי שלו ,והאמונה שלו בכוחה של הטכנולוגיה .צוקרברג נשמע משוכנע שהבינה המלאכותית שפייסבוק מפתחת תוכל לא רק לזהות "קהילות משמעותיות" אלא גם "לחזק את תשתית החברה האנושית ולקרב בני אדם ברחבי העולם אלו לאלו ".זה הרבה יותר שאפתני משימוש בבינה מלאכותית כדי לנהוג במכונית או לאבחן סרטן. החזון הקהילתי של פייסבוק הוא אולי הניסיון המוצהר הראשון להשתמש בבינה מלאכותית כדי להנדס מחדש את הרשת החברתית העולמית .לכן זהו מקרה מבחן חשוב .אם החזון יקרום עור וגידים ,אפשר שנראה עוד ועוד פרויקטים דומים, שישתמשו באלגוריתמים כדי להנדס את החברה .אם החזון ייכשל ,תיחשף מוגבלותה של הטכנולוגיה החדשה .אלגוריתמים אולי טובים דיים כדי לנווט כלי רכב ולרפא מחלות ,אבל בכל הנוגע לפתרון בעיות חברתיות סבוכות ,אנחנו עדיין צריכים להסתמך על פוליטיקאים ועל אנשי דת בשר ודם.
החיים ברשת בשנים האחרונות נהנתה פייסבוק מהצלחה מסחררת ,וכיום יש לה יותר משני מיליארד משתמשים .אבל כדי להגשים את החזון הקהילתי שלה ,פייסבוק תצטרך לגשר על הפער בין העולם המקוון לבין העולם הלא־מקוון .קהילה בהחלט יכולה להתחיל כקבוצה של אנשים שנפגשים באינטרנט ,אולם כדי לשגשג באמת היא חייבת להכות שורש גם בעולם שבחוץ .אם יום אחד איזשהו דיקטטור יחסום את הגישה לפייסבוק ,או ינתק את כל המדינה מהאינטרנט ,האם הקהילות יתנדפו ,או יצליחו להתארגן למתקפת נגד? האם הן יוכלו לדוגמה לתאם הפגנה בלי תקשורת מקוונת? צוקרברג הסביר במניפסט שלו שקהילות מקוונות עוזרות להתפתחותן של קהילות לא־מקוונות .לפעמים זה נכון .אבל במקרים רבים הפעילות ברשת באה על חשבון הפעילות בעולם הפיזי ,ויש הבדל מהותי בין שתי אלה .לפחות לעת עתה ,לקהילות פיזיות יש משמעות רבה יותר מאשר לקהילות וירטואליות .אם אני שוכב בבית עם שפעת ועם חום גבוה ,חברי הפייסבוק שלי בקליפורניה יכולים לדבר איתי ,אבל הם לא יכולים להביא לי צלחת מרק או כוס תה. פייסבוק ויתר ענקי הרשת נוטים לראות את בני האדם כיצורים אורקוליים — זוג עיניים וזוג אוזניים המקושרות לעשר אצבעות ,מסך וכרטיס אשראי .צעד מכריע
בדרך לאיחוד המין האנושי יהיה להבין שלבני אדם יש גוף .במאה השנים האחרונות הטכנולוגיה הרחיקה אותנו מהגוף שלנו .אנו הולכים ומאבדים את היכולת לשים לב למה שאנחנו מריחים או טועמים משום שאנו שקועים במסכי הסמארטפונים והמחשבים .יש לנו יותר עניין במה שקורה בסייברספייס מאשר במה שקורה בדירה השכנה .קל לי יותר מאי פעם לדבר עם בן הדוד שלי בשווייץ ,אבל נעשה קשה יותר לדבר עם בעלי בשולחן ארוחת הבוקר ,כי הוא כל הזמן מסתכל בסמארטפון במקום 7 בי. בעבר ,בני אדם לא יכלו להרשות לעצמם פיזור דעת שכזה .לקטים קדמונים שמרו על קשב מרבי .כשהלכו ביער לחפש פטריות ,הם סרקו בקפידה את הקרקע בחיפוש אחר סימני ההיכר של הפטריות .הם גם האזינו לכל תנועה בעשב ,כדי לוודא שלא מסתובב שם איזה נחש .וכשמצאו פטרייה מזינה ,הם אכלו אותה בתשומת לב מלאה כדי להבחין בינה לבין פטריית רעל שנראית כמותה .בני אדם בחברות השפע המודרניות לא זקוקים לחושים חדים כאלה .הם יכולים לנדוד במסדרונות הסופרמרקט תוך כדי שליחת מסרונים ,ולרכוש ללא חשש אלפי מוצרי מזון שונים ,שכולם נמצאים בפיקוח רשויות הבריאות .לא משנה מה שמנו בעגלה, בסוף יש סיכוי שנאכל אותו בחופזה מול המסך ,תוך כדי קריאת מיילים או בהייה בטלוויזיה ,מבלי שאנו שמים לב לטעם. צוקרברג אומר שפייסבוק מחויבת "להמשיך לשפר את הכלים שלנו כדי לתת לכם את היכולת לחלוק את החוויה שלכם" עם אחרים 8.אבל ייתכן שמה שאנשים זקוקים לו אפילו יותר מהיכולת לחלוק את החוויה עם אחרים ,הוא היכולת להתחבר לחוויה שלהם עצמם .אם קורה להם משהו מרגש ,האינסטינקט של אנשים רבים הוא לשלוף את הסמארטפון ,לצלם תמונה ,להעלות אותה לרשת, ולחכות ללייקים .איפשהו בדרך אנחנו מאבדים את היכולת לשים לב מה אנחנו מרגישים .מה שאני מרגיש נעשה תלוי בתגובות שאני מקבל ברשת. אנשים המנותקים מהגוף שלהם ,מהחושים שלהם ומסביבתם הפיזית נוטים להרגיש מנוכרים ואובדי דרך .יש מי שסבורים שניכור נובע מהשחיקה באמונה הדתית ובמחויבות הלאומית ,אבל לאובדן הקשר עם הגוף יש כנראה תפקיד חשוב בהרבה .בני אדם הסתדרו במשך מיליוני שנים בלי דתות ובלי לאומים — הם כנראה יכולים להסתדר בלעדיהם גם במאה ה־ .21אבל קשה לחיות באושר אם אתם לא מחוברים לגוף שלכם .אם אתם לא מרגישים בבית בגוף שלכם ,לא תרגישו בבית בשום מקום בעולם. עד כה ,המודל העסקי של פייסבוק עודד אנשים לבלות יותר זמן ברשת ,גם אם פירוש הדבר שהם הקדישו פחות זמן ומאמץ לפעילויות בעולם הפיזי .האם פייסבוק
תוכל לאמץ מודל חדש שיעודד אנשים להיכנס לרשת רק כשזה באמת מועיל, ולהקדיש יותר תשומת לב לסביבתם הפיזית ולתחושות הגופניות שלהם? מה יחשבו בעלי המניות על מודל עסקי שכזה? (אב־טיפוס למודל אלטרנטיבי שכזה הוצע לאחרונה על ידי טריסטן האריס ,עובד לשעבר בגוגל וכיום טכנו־פילוסוף מוערך)9. פייסבוק מבקשת לא רק לחבר אנשים זה לזה ,אלא גם לפתור את בעיית הקיטוב החברתי ,אבל מגבלותיהן של מערכות יחסים מקוונות יקשו עליה גם בהשגת היעד הזה .צוקרברג אומר בצדק שאי אפשר להתגבר על קיטוב חברתי רק ביצירת קשרים בין אנשים וחשיפה של אנשים למגוון של דעות שונות .כשאנשים נחשפים למאמר המנוגד לדעה שלהם ,הרבה פעמים זה רק מעצבן אותם ומעצים את הקיטוב .לכן הוא סבור ש"הפתרון הטוב ביותר לשפר את השיח בינינו הוא להכיר זה את זה כאנשים שלמים ולא רק כבעלי דעות נקודתיות — וזה משהו שפייסבוק נמצאת בעמדה ייחודית לעשות .אם נדבר עם אנשים אחרים על מה שיש לנו במשותף — ספורט ,תוכניות טלוויזיה ,תחביבים — יהיה קל יותר גם ללבן איתם חילוקי 10 דעות". אבל נורא קשה להכיר זה את זה כאנשים שלמים .זה לוקח זמן ,וזה דורש בדרך כלל מגע ישיר .כפי שכבר הזכרתי ,אדם ממוצע מסוגל להכיר באופן אינטימי לכל היותר 150אנשים .בניית קהילות לא אמורה להיות משחק סכום אפס .בני אדם מסוגלים להרגיש נאמנות להרבה מסגרות שונות באותו הזמן .אבל לרוע המזל, קשרים אינטימיים כן נוטים להיות משחק סכום אפס .מעבר לרף מסוים ,הזמן והאנרגיה שאני משקיע בלהכיר את החברים המקוונים שלי מניגריה או מברזיל באים על חשבון היכולת שלי להכיר את השכנים בדירה ממול. המבחן הגדול של פייסבוק יגיע כשמהנדס יפתח כלי חדש ,שיעודד אנשים להקדיש פחות זמן לקניות באינטרנט ויותר זמן לבילוי עם חברים בעולם שבחוץ. האם פייסבוק תאמץ או תעלים את הכלי הזה? האם תעדיף שיקולים חברתיים על פני אינטרסים כלכליים? אם תעשה כך ,ותצליח להימנע מפשיטת רגל ,זה יהיה שינוי משמעותי. אם פייסבוק תייחס חשיבות רבה יותר לעולם הפיזי מאשר לדוחות הרבעוניים שלה ,תהיה לכך השפעה גם על מדיניות המיסוי של התאגיד הזה .כמו גוגל ,אמזון, אפל ותאגידים גלובליים אחרים ,פייסבוק הואשמה פעמים רבות בהתחמקות מתשלום מיסים 11.אם אתם חושבים שבני אדם חיים בעיקר ברשת ,אז קל לכם להאמין שאתם מאוד חברתיים אפילו אם אתם נמנעים מתשלום מיסים לממשלות של העולם הלא־מקוון .מי צריך את הממשלות הללו והשירותים שלהן? אבל ברגע שאתם נזכרים שלבני אדם יש גוף ,ושהם עדיין זקוקים לכבישים ,לבתי חולים
ולתעלות ביוב ,נעשה קשה יותר להצדיק התחמקות ממיסים .איך אפשר להלל את נפלאות הקהילה האנושית ,ובו בזמן להימנע מתמיכה בשירותים הקהילתיים החשובים ביותר? יש לקוות שפייסבוק תוכל לשנות את המודל העסקי שלה ,לאמץ מדיניות מיסים ידידותית יותר ,לעזור לאחד את העולם — וגם להישאר עסק רווחי .אבל מוטב לא לטפח ציפיות מוגזמות בנוגע לחזון הקהילתי שלה .לאורך ההיסטוריה תאגידים בדרך כלל לא הצליחו להוביל מהפכות חברתיות ופוליטיות ,משום שמהפכה אמיתית דורשת במוקדם או במאוחר קורבנות גדולים ,מהסוג שתאגידים ,עובדיהם ובעלי המניות שלהם מסרבים להקריב .זו הסיבה שמהפכנים מקימים מפלגות, מגייסים צבאות ומייסדים כנסיות .מהפכות האביב הערבי התחילו אולי בקהילות מקוונות בפייסבוק ובטוויטר ,אבל ברגע שיצאו לעולם המבולגן שבחוץ ,הן נחטפו על ידי חונטות צבאיות וקנאי דת .אם פייסבוק באמת רוצה להתחיל מהפכה חברתית עולמית ,היא תצטרך לבנות גשר חזק יותר בין העולם המקוון לבין העולם הלא־מקוון. כמובן ,לגשר כזה יש גם צד מסוכן — הוא יעודד את ענקי הרשת להשתלט גם על הגוף ועל העולם הלא־מקוון .מכשירים כמו משקפי גוגל ,ומשחקים כמו פוקימון, מנסים לטשטש את הגבול שמפריד את העולם המקוון מהעולם הלא־מקוון ,ולחבר אותם יחד למציאות רבודה אחת .ברמה עמוקה עוד יותר ,חיישנים ביומטריים וממשקי מוח־מחשב שואפים למזג מכונות אלקטרוניות עם גופים אורגניים ,ולחדור אל מתחת לעור שלנו .כשענקיות הטכנולוגיה יפצחו את הגוף האנושי ,הן יוכלו לתמרן את הגוף כמו שכיום הן מתמרנות את העיניים ,האצבעות וכרטיסי האשראי שלנו .ואז — אולי נתגעגע לימים הטובים ,כשעוד הייתה הפרדה בין העולם המקוון לבין העולם שבחוץ.
6
ציוויליזציה יש רק ציוויליזציה אחת בעולם בעוד מארק צוקרברג חולם לאחד את האנושות ברשת ,נדמה שהאירועים האחרונים בעולם שבחוץ מחזקים את הסברה שהמין האנושי תמיד יישאר מחולק לציוויליזציות עוינות .מומחים ,פוליטיקאים ואזרחים מן השורה טוענים שמלחמת האזרחים בסוריה ,עלייתו של ארגון דאעש ,ההצבעה על הברקזיט והכאוס באיחוד האירופי נובעים כולם מההתנגשות בין הציוויליזציה המערבית לבין הציוויליזציה האסלאמית .הניסיון המערבי לכפות דמוקרטיה וזכויות אדם על העולם המוסלמי הביא לתגובת־נגד אלימה של האסלאם הקיצוני .גל ההגירה המוסלמי לאירופה, והתקפות טרור של פונדמנטליסטים אסלאמיים הניעו את האירופים לנטוש את האשליות הרב־תרבותיות שלהם ולאמץ תפיסות לאומניות הרבה יותר. אלה שתומכים בפרשנות הזו נוטים להאמין שהאנושות הייתה מחולקת מאז ומעולם לציוויליזציות יריבות ,שכל אחת רואה את המציאות דרך משקפיים ייחודיים לה .השקפות מנוגדות מביאות בהכרח לסכסוכים .בדיוק כפי שבג'ונגל מינים שונים של בעלי חיים נלחמים על הישרדותם בהתאם לחוקים האכזריים של הברירה הטבעית ,כך ציוויליזציות שונות נלחמו זו בזו במהלך ההיסטוריה ורק החזקות ביותר שרדו .מי שמתעלם מהעובדה הזו — בין אם אלה פוליטיקאים 1 ליברלים רכי־לב או אקדמאים הספונים במגדל השן — פשוט לא מבין את העולם. לתיאוריה הזו ,המוכרת בשם "תיאוריית התנגשות הציוויליזציות" ,יש השלכות פוליטיות מרחיקות לכת .אלה שמאמינים בה סבורים שאין שום סיכוי לפשרה בין "העולם המערבי" לבין "העולם המוסלמי" .מדינות מוסלמיות לעולם לא יאמצו ערכים מערביים ,ומדינות מערביות לעולם לא תוכלנה לקלוט בהצלחה מיעוטים מוסלמים .אי לכך ,ארצות הברית צריכה לאסור על הגירה מארצות כגון סוריה ועיראק ,ואילו האיחוד האירופי צריך לוותר על האמונה התמימה שלו ברב־תרבותיות ולהכיר בכך שהוא מצודה מערבית תחת מצור .בטווח הארוך ,רק ציוויליזציה אחת תוכל לשרוד את המבחנים חסרי הרחם של הברירה הטבעית ,ואם הבירוקרטים האפורים בבריסל מסרבים להציל את המערב מהסכנה המוסלמית ,אז מוטב לבריטניה ,לצרפת או לדנמרק להתנתק מהאיחוד האירופי ולבנות חומות על הגבול. למרות שרבים מאמינים בתיאוריה הזו — היא שגויה .פונדמנטליסטים
אסלאמיים אומנם מציבים אתגר ,אך הציוויליזציה שהם מאתגרים היא ציוויליזציה גלובלית .לא במקרה הצליח ארגון דאעש לאחד נגדו את איראן ,ישראל ,ארצות הברית ורוסיה .בעצם ,אפילו הקיצונים האסלאמיים ,למרות החלומות שלהם על חזרה לימי הביניים ,שייכים לתרבות הגלובלית בת־ימינו הרבה יותר מאשר לחצי האי ערב של המאה השביעית .הם מנצלים את הפחדים והתקוות של צעירים מודרניים מנוכרים ,ולא את אלה של איכרים וסוחרים מימי הביניים .האסלאם הקיצוני של ימינו מושפע ממרקס ומפוקו לפחות כפי שהוא מושפע ממוחמד .הוא יורשם של הזרמים האנרכיסטיים של אירופה המודרנית לפחות כפי שהוא יורשם של הח'ליפים מבית אומיה ובית עבאס 2.ובמילים אחרות :נכון יותר להבין את דאעש כענף סורר של התרבות הגלובלית המודרנית מאשר כחוטר מגזעה של ציוויליזציה זרה ומסתורית. חשוב מזה :אין שחר להקבלה בין ההיסטוריה לבין הביולוגיה ,שעומדת בבסיס תיאוריית התנגשות הציוויליזציות .קבוצות אנושיות — בין אם מדובר בשבטים קטנים או בציוויליזציות שלמות — הן תופעה שונה מהותית ממינים של בעלי חיים, ותהליכים היסטוריים אינם פועלים על פי החוקים הביולוגיים של הברירה הטבעית. למיני בעלי חיים שונים יש זהויות אובייקטיביות שאינן משתנות במשך אלפי ואפילו מיליוני שנים .זהותכם כשימפנזה או כגורילה נקבעת לפי הגנים שלכם ולא לפי האמונות שלכם .גנים מכתיבים לכם התנהגות חברתית .שימפנזים חיים בחבורות מעורבות של זכרים ונקבות ,והפרטים הדומיננטיים מתחרים זה בזה ללא הרף על ידי גיבוש קואליציות רחבות של תומכים .לעומתם ,בחברת הגורילות שולט בדרך כלל זכר יחיד ,שאוסף לעצמו הרמון של נקבות ,ומגרש מהקבוצה את כל יתר הזכרים הבוגרים כדי שלא יקראו תיגר על מעמדו .שימפנזים לא יכולים להתארגן כמו גורילות ,גורילות לא יכולות לאמץ סגנון חיים שימפנזי ,וככל שאנו יודעים, אותם סדרים חברתיים מאפיינים שימפנזים וגורילות מזה מאות אלפי שנים.
אין דמיון בין כל זה לבין מה שקורה בחברת בני האדם .אומנם לתרבויות שונות יש סדרים חברתיים שונים ,אבל אלו לא מוכתבים על ידי גנטיקה ,והם בדרך כלל שורדים לכל היותר כמה מאות שנים .חישבו לדוגמה על גרמניה במאה העשרים. בתוך פחות ממאה שנה התארגנו הגרמנים בשש צורות שונות למדי :האימפריה של שושלת הוהנצולרן ,שהתקיימה עד שנת ;1918רפובליקת ויימאר הדמוקרטית בין 1918ל־ ;1933הרייך השלישי מ־ 1933עד ;1945מזרח גרמניה הקומוניסטית ( ;)1989-1945מערב גרמניה הדמוקרטית ( ;)1989-1945וגרמניה המאוחדת מ־ 1990ואילך .אומנם ,הגרמנים שמרו בכל התקופות הללו על אהבתם לבירה, לנקניקיות ולכרוב חמוץ .אך האם ישנה מהות גרמנית ייחודית המבדילה את הגרמנים משאר בני האדם ,ושנותרה ללא שום שינוי מאז ימי הקייזר וילהלם ועד ימי אנגלה מרקל? ואם הצלחתם למצוא מהות שכזו ,האם היא הייתה שם גם לפני אלף שנה ,או חמשת אלפים שנה? החוקה של האיחוד האירופי (שעד כה לא אושררה) מצהירה כי היא שואבת השראה "מהירושה התרבותית ,הדתית וההומניסטית של אירופה ,שממנה צמחו הערכים האוניברסליים והמקודשים של זכויות הפרט ,הדמוקרטיה ,השוויון ,החירות ושלטון החוק 3".זו הצהרה שיכולה ליצור את הרושם שהציוויליזציה האירופית מוגדרת על ידי ערכי זכויות האדם ,הדמוקרטיה ,השוויון והחירות .אינספור נאומים ומסמכים קושרים את הדמוקרטיה של אתונה הקדומה לאיחוד האירופי של ימינו, וחוגגים 2,500שנה של חירות ודמוקרטיה באירופה .דומה הדבר לעיוור הממשש את זנבו של פיל ומסיק שפיל הוא סוג של מברשת .אומנם רעיונות דמוקרטיים היו נפוצים בתרבות האירופית במאות השנים האחרונות ,אך הם מעולם לא היו חזות הכול .עם כל תהילתה והשפעתה ,הדמוקרטיה האתונאית הייתה ניסוי מהוסס ששרד לכל היותר מאתיים שנה בפינה קטנה של חצי האי הבלקני .אם הציוויליזציה האירופית הוגדרה מזה 2,500שנים על ידי דמוקרטיה וזכויות אדם ,מה אנחנו צריכים לחשוב על ספרטה ועל יוליוס קיסר ,על הצלבנים והקונקיסטדורים ,על האינקוויזיציה וסחר העבדים ,על לואי ה־ 14ונפוליאון ,על היטלר וסטאלין? האם כולם היו פולשים מציוויליזציה זרה? האמת היא שהציוויליזציה האירופית היא כל דבר שהאירופים עושים ממנה, בדיוק כפי שהנצרות היא כל דבר שהנוצרים עושים ממנה ,הדת המוסלמית היא כל דבר שהמוסלמים עושים ממנה ,והיהדות היא כל דבר שהיהודים עושים ממנה .וכל אלה עשו דברים שונים להפליא לאורך השנים .שלא כמו שימפנזים ,קבוצות אנושיות מוגדרות על ידי שינויים יותר מאשר על ידי המשכיות .הן מצליחות לעצב לעצמן זהויות בנות אלפי שנים רק הודות ליכולת המופלאה שלהן לרקום סיפורים.
לא משנה אילו תהפוכות הקבוצה עוברת ,היא בדרך כלל יכולה לטוות יחד את הישן והחדש לאריג אחד. אפילו אדם בודד יכול לארוג אוסף של שינויים לסיפור רציף ועמוק" .הייתי פעם סוציאליסט ועכשיו אני קפיטליסט; נולדתי בקיבוץ בגליל ועכשיו אני חי בניו יורק; התחתנתי ואז התגרשתי; היה לי סרטן והבראתי ".בדומה לזה ,קבוצה אנושית כגון הגרמנים יכולה להגדיר את עצמה על ידי עצם השינויים שהיא עברה" :פעם היינו נאצים — ואנחנו מאוד מצטערים על זה! — אבל למדנו את הלקח ,ועכשיו אנו דמוקרטים רודפי שלום ".אין שום צורך לחפש מהות גרמנית נצחית שבאה לידי ביטוי בקייזר וילהלם ,בהיטלר ,ועכשיו במרקל .בדיוק להפך .השינויים המהפכניים הם מה שמגדיר את הזהות הגרמנית .להיות גרמני בשנת 2018פירושו להתמודד עם הירושה המסובכת של הנאציזם תוך כדי שמירה על ערכים ליברליים ודמוקרטיים .ומי יודע מה תהיה הזהות הגרמנית ב־.2050 אנשים מסרבים לעיתים להכיר בשינויים הללו ,בפרט כאשר ההכרה נוגעת לערכי יסוד של הפוליטיקה ושל הדת .אנו מתעקשים שהערכים שלנו הם ירושה יקרה מפז שעברה מדור לדור לאורך אלפי שנים .אבל הדבר היחיד שמאפשר לנו לומר זאת, הוא שכל הדורות הקודמים מתו מזמן ,ולכן אינם יכולים להפריך את טענותינו. חישבו לדוגמה על האופן שבו היהדות מתייחסת לנשים .כיום ,יהודים חרדים אוסרים על הצגת תמונות של נשים במרחב הציבורי ,וטוענים שזוהי רוח היהדות. שלטים ופרסומות המכוונים לחרדים יציגו אך ורק גברים וילדים — וכמעט אף פעם לא נשים וילדות 4.בשנת 2011פרצה שערורייה קטנה כשהעיתון החרדי די צייטונג, היוצא בברוקלין ,פרסם תמונה של בכירי הממשל האמריקני עוקבים אחרי חיסולו של בן־לאדן — ודאג למחוק מהתמונה את כל הנשים ,כולל שרת החוץ הילארי 5 קלינטון .העיתון הסביר שחויב לעשות כך בגלל "חוקי הצניעות" של הדת היהודית. שערורייה דומה התחוללה כשהעיתון החרדי המבשר מחק את אנגלה מרקל מתמונה של הפגנה נגד התקפת הטרור במשרדי שארלי הבדו ,כדי שדמותה לא תעורר חלילה מחשבות זימה בראשם של קוראים חסודים .עיתון חרדי שלישי ,המודיע ,הגן על 6 המדיניות הזו בטענה ש"אנו מגובים על ידי אלפי שנים של מסורת יהודית". מדיניות הסתרת הנשים מגיעה לשיאה ,כמובן ,בבית הכנסת .בבתי כנסת אורתודוקסיים יש הפרדה בין נשים לגברים ,ועזרת הנשים מוסתרת מאחורי מסך, כך שאף גבר לא יראה אפילו בטעות דמות אישה בזמן שהוא מתפלל או קורא בכתבי הקודש .אבל אם כל זה מגובה באלפי שנים של מסורת יהודית ובחוקי התורה הנצחיים ,איך אפשר להסביר את העובדה שבבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד (למשל בציפורי) ,הארכיאולוגים החופרים לא גילו שום סימן להפרדה בין גברים
לנשים ,ולעומת זאת כן מצאו פסיפסים וציורי קיר יפהפיים ,המציגים בין השאר דמויות של נשים ,שחלקן בלבוש לא לגמרי צנוע? הרבנים שכתבו את המשנה והתלמוד התפללו ולמדו בבתי הכנסת הללו ,אבל יהודים אדוקים בני ימינו היו רואים 7 בהם פגיעה מזעזעת במסורות קדושות. עיוותים דומים מאפיינים את כל הדתות .כך ,לדוגמה ,ארגון דאעש טוען שהוא בסך הכול מנסה להחזיר את האסלאם לטהרתו המקורית ,אבל למעשה הפרשנות שלו לאסלאם היא חדשנית וחסרת תקדים .אנשי דאעש מרבים לצטט טקסטים קדומים ,אבל הם בוחרים בקפידה מה לצטט ומה להשמיט ,ומפגינים לא פעם יצירתיות רבה בפרשנות שהם נותנים לטקסטים .יתרה מזאת ,גישת "עשה זאת בעצמך" שמאפיינת את יחסם לכתבי הקודש של האסלאם היא עצמה מודרנית .על פי המסורת המוסלמית ,לחכמי ההלכה המוסלמית — העולמא — יש מונופול על פרשנות כתבי הקודש .החכמים הללו הם מלומדים שלמדו במשך שנים רבות חוק ותיאולוגיה ,וקיבלו הסמכה ממוסדות מכובדים כמו אקדמיית אל־אזהר בקהיר .רק למעטים מראשי דאעש יש הכשרה שכזו ,ורוב העולמא מתייחסים לאבו באכר 8 אל־בגדאדי ויתר מנהיגי דאעש כאל פושעים בורים. זה כמובן לא אומר שדאעש הוא ארגון "אנטי־מוסלמי" ,כפי שטענו כמה מנהיגים, כגון נשיא ארצות הברית ברק אובאמה .זה אירוני במיוחד שמנהיגים נוצרים כמו אובאמה מרהיבים עוז להסביר למוסלמים כמו אבו באכר אל־בגדאדי מהי מהותו האמיתית של האסלאם 9.הדיון בשאלה "מהי המהות האמיתית של האסלאם?" הוא דיון עקר לגמרי .לאסלאם אין קוד גנטי קבוע ונצחי .האסלאם הוא כל דבר 10 שהמוסלמים עושים ממנו.
גרמנים וגורילות ישנו הבדל עמוק עוד יותר בין קבוצות אנושיות לבין מינים של בעלי חיים .מינים נוטים להתפצל עם הזמן ,אך הם לעולם לא מתמזגים .לפני כשבעה מיליון שנים היו לשימפנזים ולגורילות אבות־קדמונים משותפים .המין הקדמון האחד הזה התפצל עם הזמן לשתי אוכלוסיות שבהדרגה התפתחו בכיוונים שונים .לאחר שזה קרה ,לא הייתה שום אפשרות לחזור אחורה ולאחד אותם מחדש .מכיוון שפרטים ממינים שונים לא יכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים פוריים ,מינים נפרדים אף פעם לא מתמזגים למין אחד .גורילות לא יכולות להתמזג עם שימפנזים ,ג'ירפות לא יכולות להתמזג עם פילים ,וכלבים לא יכולים להתמזג עם חתולים. שבטים אנושיים ,לעומתם ,נוטים עם הזמן להתאחד לקבוצות יותר ויותר גדולות. הגרמנים של ימינו הם תוצר המיזוג של סקסונים ,פרוסים ,שוואבים ובאווארים, שעד לפני כמה מאות שנים נלחמו ושנאו אלה את אלה .מאחד גרמניה ,הקנצלר אוטו פון ביסמרק ,העיר לאחר שקרא את מוצא המינים של דארווין שהבאווארי הוא החוליה החסרה בין האוסטרי לבין האדם 11.הצרפתים הם תוצר המיזוג של פראנקים ,נורמנים ,גסקונים ופרובנסלים .מעבר לתעלה ,אנגלים ,סקוטים ,וולשים ואירים התלכדו יחד (מרצון או שלא מרצון) ונעשו כולם בריטים .בעתיד ,ייתכן בהחלט שהגרמנים ,הצרפתים והבריטים יתמזגו ויהיו כולם אירופים. מיזוגים לא תמיד שורדים ,כפי שתושבי לונדון ,אדינבורו ובריסל יודעים היטב. תהליך הברקזיט עשוי להביא להתפרקות הן של האיחוד האירופי והן של הממלכה הבריטית המאוחדת .אבל בטווח הארוך ,כיוונה של ההיסטוריה ברור למדי .לפני עשרת אלפים שנה המין האנושי היה מפוצל לאינספור שבטים מבודדים .צעד אחר צעד ,השבטים הללו התאחדו לקבוצות יותר ויותר גדולות .מספר הציוויליזציות הלך והצטמצם .בדורות האחרונים ,הציוויליזציות ששרדו התערבבו זו בזו עד שנוצרה מהן ציוויליזציה אחת ויחידה .יש עדיין חלוקות פוליטיות ,אתניות ,תרבותיות וכלכליות ,אבל אלו לא מערערות את האחדות הבסיסית של האנושות בימינו. למעשה ,האחדות היא שמאפשרת חלק מההבדלים הניכרים לעין בין קבוצות שונות .לדוגמה ,חלוקת שוק העבודה להתמחויות שונות במקומות שונים לא יכולה להצליח אלא אם כן יש שוק משותף לכולם .מדינה אחת לא יכולה להתמחות בייצור מכוניות או בהפקת נפט אלא אם כן יש מדינה אחרת שמגדלת חיטה ואורז ומוכנה למכור לה מזון. לתהליך איחוד האנושות יש שני היבטים :יצירת קשרים בין קבוצות ,ואימוץ אמונות והרגלים משותפים על ידי כל הקבוצות .הקשרים מתבטאים בהרבה דרכים,
ואפילו אויבים מושבעים יכולים להיות בקשר .למעשה ,מלחמה היא אחד הקשרים החזקים ביותר בעולם .יש היסטוריונים שטוענים שתהליך הגלובליזציה הגיע לשיא ראשון בשנת ,1913אז נסוג לאחור בעידן מלחמות העולם והמלחמה הקרה, והתאושש רק אחרי 1989.12זה פירוש שאפשר לקבל ביחס לגלובליזציה כלכלית, אבל כזה שמתעלם מהתהליכים החשובים לא־פחות של גלובליזציה צבאית. מלחמה מפיצה רעיונות ,טכנולוגיות ואנשים במהירות רבה יותר מאשר מסחר. ארצות הברית נקשרה לאירופה דווקא בתקופת המלחמות ,דווקא בגלל המלחמות. ארצות הברית ואירופה היו קשורות ב־ 1918הרבה יותר מאשר ב־ ,1913התנתקו בתקופת השלום שבין המלחמות ,וגורלן נקשר מחדש במלחמת העולם השנייה ובמלחמה הקרה. מלחמה גורמת לאנשים להתעניין אלה באלה .ארצות הברית מעולם לא התעניינה ברוסיה יותר מאשר בזמן המלחמה הקרה — כשכל שיעול במסדרון במוסקבה הדיר שינה מעיניהם של פרשנים ופוליטיקאים בוושינגטון .לאנשים אכפת מהאויבים שלהם יותר מאשר משותפי הסחר שלהם .על כל סרט אמריקני שעוסק בטייוואן ,יש כנראה חמישים סרטים שנעשו על וייטנאם.
האולימפיאדה של ימי הביניים העולם של ראשית המאה ה־ 21מאופיין לא רק בקשרים הדוקים בין קבוצות שונות, אלא גם בכך שאנשים בכל רחבי העולם חולקים אמונות זהות ודפוסי התנהגות דומים .לפני אלף שנה ,כדור הארץ היה כר פורה לעשרות מודלים פוליטיים. אירופה הייתה מלאה בנסיכויות פיאודליות ,ערי מדינה עצמאיות ותיאוקרטיות זעירות שנשלטו בידי בישופים וארכיבישופים .העולם המוסלמי נשלט להלכה על ידי ח'ליף אחד ,אבל בפועל היה מפוצל לאינספור ממלכות ,סולטנויות ואמירויות. האימפריה הסינית טענה שהיא השלטון הלגיטימי היחיד בעולם כולו .בערבות מרכז אסיה נלחמו אלו באלו קונפדרציות שבטיות ,ששינו את צורתן והרכבן חדשות לבקרים .בדרום מזרח אסיה ,באמריקה ,באפריקה ,באוסטרליה ובאיי האוקיאנוס השקט היה מגוון עצום של מבנים פוליטיים אחרים ,החל בחבורות לקטים־ציידים זעירות וכלה באימפריות אדירות .אין פלא שאפילו קבוצות אנושיות שכנות התקשו להסכים על פרוטוקולים דיפלומטיים משותפים ,שלא לדבר על חוקים בינלאומיים. לכל חברה הייתה תפיסה פוליטית משלה ,ואנשים התקשו להבין ולקבל רעיונות פוליטיים זרים. היום ,לעומת זאת ,מודל פוליטי אחד ויחיד מקובל כמעט על כל תושבי כדור הארץ .כמעט כל שטח היבשה של העולם מחולק לכמאתיים מדינות ריבוניות.
יוצאי הדופן העיקריים הן אנטארקטיקה ,ויהודה ,שומרון ועזה — שאף מדינה לא מחילה עליהם ריבונות (יש כמובן עוד שטחים רבים הנמצאים במחלוקת — כגון קרים ,קשמיר ונגורנו קרבאח — אבל במקרים האלה לפחות מדינה אחת מחילה את ריבונותה על אזור המריבה) .מאתיים המדינות של ימינו מסכימות על פי רוב על פרוטוקולים דיפלומטיים ועל חוקים בינלאומיים משותפים .שבדיה ,ניגריה ,תאילנד וברזיל מסומנות על האטלסים שלנו כצורות צבעוניות דומות; כולן חברות באו"ם; ולמרות מחלוקות רבות כולן מוכרות כמדינות ריבוניות שיש להן אותן זכויות ופריווילגיות .רוב המדינות חולקות רעיונות ומוסדות פוליטיים דומים גם מבית .ברובן יש מפלגות פוליטיות ,פרלמנטים ייצוגיים ובחירות .רובן מכירות לפחות להלכה בחשיבותן של זכויות האדם .יש היום פרלמנטים לא רק בלונדון ובפריז ,אלא גם בטהרן ,במוסקבה ,בקייפטאון ובניו דלהי .כשישראלים ופלסטינים ,רוסים ואוקראינים ,או טורקים וכורדים מתחרים על חסדיה של דעת הקהל העולמית, כולם משתמשים בטיעונים דומים שנוגעים לזכויות אדם ,ריבונות פוליטית וחוק בינלאומי. הפוליטיקה העולמית מצייתת לעיקרון של אנה קארנינה :כל המדינות המוצלחות דומות זו לזו ,ואילו מדינות כושלות נכשלות כל אחת בדרכה הייחודית ,בכך שחסר להן מרכיב זה או אחר מהחבילה הפוליטית המושלמת .המדינה האסלאמית שהקים ארגון דאעש הייתה יוצאת דופן בכך שדחתה את החבילה כולה ,וניסתה להקים ישות פוליטית מסוג שונה לגמרי :לא מדינה ריבונית ,אלא ח'ליפות אוניברסלית .זו בדיוק הסיבה לכך שהמדינה האסלאמית כבר לא איתנו .צבאות גרילה וארגוני טרור הצליחו בעבר לייסד מדינות חדשות או לכבוש מדינות קיימות .אבל תמיד עשו זאת באימוצה של החבילה הפוליטית המוכרת .אפילו הטליבן ביקשו הכרה בינלאומית בכך שהם הממשלה החוקית של המדינה הריבונית אפגניסטן .קבוצות שדחו מכול וכול את עקרונות היסוד של הסדר העולמי אף פעם לא הצליחו להשתלט לאורך זמן על אזור או מדינה בעולם. עוצמתה של הפרדיגמה הפוליטית השלטת מתבטאת לא רק בסוגיות פוליטיות קלאסיות כמו מלחמה ודיפלומטיה ,אלא גם בתחומים אחרים כמו ספורט .חישבו לדוגמה על האופן שבו אורגנה האולימפיאדה בריו דה ז'נרו בשנת .2016האתלטים שהשתתפו במשחקים אורגנו במשלחות לפי מדינות ,ולא לפי דתות ,מעמדות או שפות .לא הייתה משלחת בודהיסטית ,משלחת של מעמד הפועלים ,או משלחת של דוברי אנגלית .מלבד במקרים ספורים — של ספורטאים מטייוואן או מהרשות הפלסטינית — לא הייתה שום בעיה לקבוע לאיזו מדינה שייך כל ספורטאי או ספורטאית.
בטקס הפתיחה צעדו האתלטים בקבוצות ,כשכל קבוצה מנופפת בדגל המדינה שלה .בכל פעם שמייקל פלפס זכה בעוד מדליית זהב ,דגל ארצות הברית הונף אל ראש התורן לצלילי ההמנון האמריקני .ואילו כשאמילי אנדאול זכתה במדליית הזהב בג'ודו ,דגל צרפת הונף לצלילי המרסייז .כמה נוח שלכל מדינה בעולם יש המנון, ושכל ההמנונים דומים להפליא .כמעט כולם הם יצירות לתזמורת מערבית הנמשכות דקות ספורות ,ולא ,לדוגמה ,מזמור שאורכו חצי שעה שמורשים לבצע רק חברים בקאסטה מיוחדת של כוהנים .אפילו מדינות כמו סעודיה ,פקיסטן וקונגו אימצו מוסכמות מוזיקליות מערביות להמנון שלהן .כלומר ,קטע מוזיקלי שנשמע כמו משהו שבטהובן חיבר ביום לא מוצלח (בילוי מומלץ לערב עם חברים :נגנו את ההמנונים ביוטיוב ונסו לנחש איזה המנון שייך לאיזו מדינה). אפילו המילים כמעט זהות ברוב ההמנונים ,והן מבטאות רעיונות פוליטיים ולאומיים דומים .לדוגמה ,נסו לנחש לאיזו מדינה שייך ההמנון הבא (כדי להקשות, שיניתי את שם המדינה ל"המדינה שלי"): המדינה שלי ,מולדתי, הארץ שעליה שפכתי את דמי, שם אני עומד, למשמר על ארץ מולדתי. המדינה שלי ,הארץ שלי, העם שלי והמולדת שלי, הבה נכריז כולנו "המדינה שלי מאוחדת!" מי ייתן שארצי תחיה לעד ,שהמדינה שלי תחיה לעד, הארץ שלי ,מולדתי ,בשלמותה. פתחו את הנשמה שלה ,העירו את הגוף שלה, למען ארצי הדגולה! הארץ הגדולה שלי ,עצמאית וחופשייה, הבית שלי והמדינה שאותה אני אוהב. הארץ הגדולה שלי ,עצמאית וחופשייה, מי ייתן שארצי תחיה לנצח!
התשובה הנכונה היא אינדונזיה .אבל האם הייתם מופתעים אילו סיפרתי לכם שהתשובה היא פולין ,או ניגריה ,או ברזיל? דגלי המדינות מפגינים אחידות דומה .להוציא דגל אחד ,כל הדגלים הם פיסות מרובעות של בד המעוטרות במגוון קטן למדי של צבעים ,פסים וצורות גיאומטריות. נפאל היא יוצאת הדופן — הדגל שלה מורכב משני משולשים (אבל היא מעולם לא זכתה במדליה אולימפית) .בדגל של אינדונזיה פס אדום מעל לפס לבן .בדגל של פולין פס לבן מעל פס אדום .הדגל של מונקו זהה לדגל של אינדונזיה .עיוור צבעים יתקשה לקבוע אם הוא רואה את הדגל של בלגיה ,צ'אד ,חוף השנהב ,צרפת ,גינאה, אירלנד ,איטליה ,מאלי או רומניה — כולם מורכבים משלושה פסים אנכיים בצבעים שונים. חלק מהמדינות בעולם שונאות זו את זו ונלחמות זו בזו ,אולם במאה העשרים רק שלוש אולימפיאדות בוטלו בגלל מלחמות (ב־ 1940 ,1916ו־ .)1944ארצות הברית וחלק מבעלות בריתה החרימו את משחקי מוסקבה ב־ ,1980הגוש הסובייטי החרים את משחקי לוס אנג'לס ב־ ,1984וכמה אולימפיאדות נוספות עמדו במרכזה של סערה פוליטית (בפרט אולימפיאדת ברלין ב־ ,1936כשהמשטר הנאצי אירח את המשחקים ,ואולימפיאדת מינכן ב־ ,1972כשטרוריסטים פלסטינים רצחו חלק מחברי המשלחת הישראלית) .אבל בסך הכול ,היה מספיק שיתוף פעולה פוליטי כדי שהפרויקט האולימפי לא רק ישרוד ,אלא יצמח ,יתפשט וישגשג. עכשיו נחזור אלף שנים לאחור .נניח שהייתם רוצים לערוך משחקים אולימפיים בריו בשנת .1016שימו לרגע בצד את העובדה שריו הייתה אז כפר דייגים קטן של אינדיאנים טופים 13,ושתושבי אסיה ,אפריקה ואירופה כלל לא ידעו שאמריקה קיימת .שימו בצד את הבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בהבאת מיטב ספורטאי העולם לריו בלי מטוסים ורכבות .התעלמו גם מכך שרק ענפי ספורט מעטים היו נפוצים בעולם כולו ,ושלמרות שאנשים בכל התרבויות יכלו לרוץ ,לא קל היה להסכים על חוקים משותפים לתחרות ריצה .שאלו את עצמכם שאלה אחת ,לכאורה פשוטה: איך לארגן את המשלחות לאולימפיאדה? כיום הוועדה האולימפית הבינלאומית מבלה שעות רבות בדיונים מסובכים על מעמדם של אתלטים טייוואנים ופלסטינים. עכשיו הכפילו את הבעיה הזאת פי כמה אלפים כדי להעריך כמה שעות הייתם צריכים לבזבז בדיונים פוליטיים לקראת האולימפיאדה של ימי הביניים. בעיה ראשונה :ב־ 1016אימפריית סונג הסינית לא הכירה בשום ישות פוליטית אחרת בעולם כשווה לה במעמד .אילו נתתם למשלחת האולימפית של אימפריית סונג מעמד דומה לזה של המשלחות מממלכת קוריו שבקוריאה או מממלכת
דאי־קו־וייט שבווייטנאם — שלא לדבר על משלחותיהם של ברארים פרימיטיבים מעבר לים — זו הייתה השפלה שאין לשאת .הסינים לא היו באים למשחקים שלכם. בעיה שנייה :הח'ליף בבגדאד טען לשלטון על העולם כולו ,ורוב המוסלמים הסונים הכירו בו כמנהיגם העליון .אבל בפועל ,הח'ליף בקושי שלט על העיר בגדאד. הנה שאלה :האם יש לקבץ את כל הספורטאים הסונים למשלחת אחת של הח'ליפות ,או שמא יש להפריד אותם לעשרות משלחות עצמאיות ,שכל אחת מייצגת אמירות או סולטנות נפרדת? ומדוע לעצור עם האמירויות והסולטנויות? המדבר הערבי היה מלא בשבטים בדוויים עצמאיים ,שלא סרו למרותו של איש. האם כל שבט כזה היה זכאי למשלחת עצמאית שתתחרה במרוצי גמלים או בירי בחץ וקשת? בעיה שלישית :האם ספורטאי מהעיר איברי שבדוכסות נורמנדיה בצרפת יתחרה תחת דגלו של הרוזן של איברי ,תחת דגלו של הדוכס של נורמנדיה ,או שמא תחת דגלו של מלך צרפת הרופס? שאר העולם לא היה עושה לכם חיים קלים יותר. רבות מהישויות הפוליטיות שהזכרתי הופיעו ונעלמו בתוך שנים מספר. כשערכתם את ההכנות לאולימפיאדת 1016לא יכולתם לדעת מראש אילו משלחות יופיעו למשחקים ,כי איש לא היה יכול לחזות אילו ישויות פוליטיות יתקיימו בשנה הבאה .אם ממלכת אנגליה שלחה נציגות למשחקי ,1016עד שהספורטאים היו חוזרים הביתה עם המדליות שלהם הם היו מגלים שבהיעדרם לונדון נכבשה בידי פולשים דנים ,ושאנגליה סופחה לאימפריה של המלך קנוט הגדול ,ששלט גם בדנמרק ,בנורבגיה ובחלקים משבדיה .בתוך עשרים שנים נוספות האימפריה הזו התפוררה .אך כעבור שלושים שנים נוספות אנגליה שוב נכבשה, הפעם בידי דוכס נורמנדיה ,ויליאם הכובש. למותר לציין שלרובן המכריע של הישויות הפוליטיות הללו לא היו המנון ודגל .היו להם סמלים פוליטיים בעלי חשיבות רבה ,כמובן ,אבל שפת הסמלים של הפוליטיקה האירופית הייתה שונה מאוד משפת הסמלים של הפוליטיקה באינדונזיה ,בסין או בדרום אמריקה .זה היה כנראה בלתי אפשרי להסכים על פרוטוקול אחיד לציון של ניצחון בתחרות ריצה או היאבקות. אז כשאתם צופים באולימפיאדת טוקיו בשנת ,2020זיכרו שהאירוע הזה — שלכאורה מציין תחרות ויריבות בין מדינות — בעצם מבטא אחדות דעים עולמית מדהימה .אנשים חשים גאווה כשהמשלחת של המדינה שלהם זוכה במדליית זהב והדגל שלהם מתנופף בראש התורן ,אבל יש סיבה לחוש גאווה גדולה הרבה יותר
על כך שהאנושות בכלל מסוגלת לארגן אירוע כזה.
דולר אחד בתקופות קדומות בני אדם עיצבו לא רק מגוון רחב של מערכות פוליטיות ,אלא גם הרבה מאוד מודלים כלכליים .למהרג'ות הודים ,צארים רוסים ,מנדרינים סינים וצ'יפים אינדיאנים היו רעיונות שונים על כסף ,על מסחר ,על מיסוי ועל תעסוקה. היום ,לעומת זאת ,כמעט כולם מאמינים בוואריאציות דומות על אותם רעיונות כלכליים .כולנו חלק מאותה מערכת קפיטליסטית עולמית ,וכולנו ברגים באותו פס ייצור גלובלי .בין אם אנו חיים בקונגו ,במונגוליה ,בניו זילנד או בבוליביה ,שגרות החיים שלנו וגורלנו הכלכלי תלויים באותן תיאוריות ,באותם בנקים ותאגידים ובאותם זרמים של הון .אם שר האוצר משה כחלון ייפגש לארוחת צהריים עם שר האוצר האיראני ,מסעוד קרבזיאן ,תהיה להם שפה כלכלית משותפת ,והם יוכלו להבין בקלות זה את צרותיו ורעיונותיו של זה. כשאנשי דאעש כבשו חלקים מסוריה ומעיראק ,הם רצחו עשרות אלפי אנשים, הרסו אתרים ארכיאולוגיים ,מוטטו פסלים ,והשמידו בשיטתיות את כל הסממנים של השלטונות הקודמים ושל ההשפעה התרבותית של המערב 14.אבל כשהם נכנסו לבנקים במוסול ומצאו חבילות של דולרים המעוטרים בתמונות של נשיאים אמריקנים ובסיסמאות באנגלית המהללות רעיונות פוליטיים ודתיים מערביים — אנשי דאעש לא שרפו את שטרות הכסף האימפריאליסטיים הללו .הדולר נערץ במידה שווה בכל העולם ,בלי קשר להבדלים הפוליטיים והדתיים בין בני האדם. למרות שלשטר עצמו אין שום ערך מהותי — אי אפשר לאכול או לשתות דולרים — אפילו לפונדמנטליסטים אסלאמיים ,לברוני סמים מקסיקנים ולעריצים צפון קוריאנים יש בו אמון רב. אבל הדוגמה המובהקת ביותר לאחדות העולם איננה האמון חסר הגבולות בדולר, אלא האמון הגורף ברעיונותיו של המדע על עולם הטבע ועל הגוף האנושי .לפני אלף שנה היו הבדלים עצומים באופן שבו תרבויות שונות הבינו מחלות .אם חליתם וגרתם באירופה ,הכומר המקומי היה אומר לכם שהכעסתם את אלוהים ,ושכדי להבריא עליכם לתרום לכנסייה ,לעלות לרגל לאתר קדוש ,ולהתפלל לסליחתו של האל .לחלופין ,מכשפת הכפר הייתה מסבירה ששד נכנס בכם ,ושהיא יכולה לסלק את השד בעזרת ריקוד ,שיר ודם של תרנגול שחור. במזרח התיכון ,רופאים שחונכו על ברכי המסורות הקלאסיות של יוון ורומא היו מסבירים לכם שארבעת נוזלי הגוף שלכם יצאו מאיזון ,ושעליכם להחזיר אותם לאיזון בעזרת דיאטה קפדנית ושיקויים מסתוריים .בהודו ,מומחים לאיורוודה היו מציעים תיאוריות שונות במקצת על האיזון של שלושת המרכיבים הגופניים
הידועים כ"דושה" ,והיו ממליצים לכם על טיפול של עשבי מרפא ,מסז'ים ותנוחות יוגה .לרופאים סינים ,שאמאנים סיביריים ,רופאי אליל אפריקנים ואנשי מרפא אינדיאנים היו רעיונות אחרים .לכל אימפריה ,ממלכה ושבט היו מומחים משלה ותיאוריות ייחודיות על הגוף האנושי ,והם הציעו מגוון רחב של טקסים ,שיקויים ותרופות כדי לרפא מחלות .הדבר היחיד שהיה משותף לרפואה אירופית ,סינית, אפריקנית ואינדיאנית היה שבכל חלקי העולם שליש מהילדים מתו לפני הגיעם 15 לבגרות ,ותוחלת החיים לא עלתה על ארבעים. כיום ,אם אתם לוקים במחלה כלשהי ,זה כבר הרבה פחות משנה איפה אתם חיים .בין אם אתם גרים בטורונטו ,בטוקיו ,בתל אביב או בטהרן ,ייקחו אתכם לבית חולים שנראה דומה ,ותפגשו בו רופאים בחלוקים לבנים שלמדו את אותן תיאוריות מדעיות במוסדות השכלה דומים .הרופאים הללו יפעלו לפי אותם הפרוטוקולים, ויעשו לכם את אותן הבדיקות ,שיביאו לדיאגנוזה דומה .הם ירשמו לכם את אותן תרופות ,המיוצרות על ידי אותם תאגידים בינלאומיים .כמובן שעוד יש הבדלים תרבותיים קטנים ,אבל בסך הכול רופאים קנדים ,יפנים ,איראנים וישראלים חושבים באופן דומה על גוף האדם ועל מחלות. לאחר שאנשי דאעש כבשו את א־ראקה ומוסול הם לא הרסו את בתי החולים המקומיים .אדרבא ,הם יצאו בקריאה לרופאים ולאחיות מוסלמים מכל רחבי העולם לבוא להתנדב במדינה האסלאמית החדשה 16.עושה רושם שאפילו רופאים ואחיות אסלאמיים מאמינים שהגוף בנוי מתאים ,שמחלות נגרמות על ידי חיידקים, ושאנטיביוטיקה הורגת חיידקים. וממה מורכבים החיידקים הללו? ממה מורכב העולם כולו? לפני אלף שנה לכל תרבות היה סיפור משלה על היקום ,ועל המרכיבים הבסיסיים של המרק הקוסמי. כיום ,לעומת זאת ,אנשים מלומדים בכל העולם מאמינים בדיוק באותם דברים בנוגע לחומר ,לאנרגיה ,לחלל ולזמן .חישבו לרגע על תוכנית הגרעין האיראנית .כל הבעיה איתה היא שהאיראנים מאמינים בדיוק באותה פיזיקה כמו הישראלים .אילו האיראנים האמינו שאנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בשלישית — או שכדי לבנות פצצת אטום מספיק להתפלל לאללה — לאף ישראלי לא היה אכפת מפרויקט הגרעין שלהם. לאנשים עדיין יש כמובן אמונות דתיות וזהויות לאומיות שונות .אבל כשזה מגיע לדברים מעשיים — איך לבנות מדינה ,כלכלה ,בית חולים ,פצצת אטום — כמעט כולנו שייכים לציוויליזציה אחת .בהחלט ,יש גם חילוקי דעות ,אבל סכסוכים פנימיים הם חלק מטיבה של כל ציוויליזציה .למעשה ,סכסוכים פנימיים הם מה שמגדיר ציוויליזציה .כשבני אדם מתבקשים להגדיר את הזהות שלהם ,הם בדרך
כלל מציגים רשימת מכולת של אמונות וערכי יסוד .אבל זו טעות .מוטב היה להם להציג רשימה של סכסוכים ודילמות. דוגמה :בשנת 1618לאירופה לא הייתה מערכת אחת מוסכמת של אמונות דתיות — היא הוגדרה על ידי סכסוכים דתיים .המשמעות של להיות אירופי בשנת 1618 הייתה להתווכח בשצף קצף על ההבדלים התיאולוגיים בין קתולים לבין פרוטסטנטים או בין קלוויניסטים לבין לותרנים ,ולהראות נכונות להרוג ולהיהרג בגלל ההבדלים האלה .אם בשנת 1618ההבדלים הללו לא נראו חשובים למישהו, אז המישהו הזה היה כנראה טורקי או הינדי ,אבל בוודאי לא אירופי. עוד דוגמה :ב־ 1940לבריטים ולגרמנים היו תפיסות פוליטיות שונות ,אבל כולם היו חלק מהציוויליזציה האירופית .היטלר היה לא פחות אירופי מצ'רצ'יל .עצם המאבק ביניהם הגדיר מה זה להיות אירופי ברגע הזה בהיסטוריה .לעומת זאת, ב־ 1940קל היה לדעת שלקט־צייד מבני ה!קונג לא היה אירופי ,כי לא היה לו מושג ירוק מה זה פאשיזם או מה זו דמוקרטיה. האנשים שבהם אנחנו נלחמים הכי הרבה ,הם בני המשפחה שלנו .ולכן זהות מוגדרת על ידי סכסוכים ודילמות יותר מאשר על ידי הסכמות .מה זה "ישראלי" בשנת ?2018זה מישהו שמתווכח הרבה על הסכסוך הישראלי־פלסטיני ,על יחסים בין מזרחים לאשכנזים ,על "יהודית" מול "דמוקרטית" .אין לדעת מה תהיה הישראליות בשנת .2050 ומה פירוש הדבר להיות אירופי ב־ ?2018פירוש הדבר שאתם מתווכחים על הגירה ,על האיחוד האירופי ,ועל מגבלות המערכת הקפיטליסטית .פירוש הדבר גם שאתם שואלים את עצמכם בצורה אובססיבית "מה מגדיר את הזהות שלי?", ושאתם מודאגים מאוכלוסייה מזדקנת ,מצרכנות שלא יודעת שובע ומשינויי אקלים. בכל הנוגע לסכסוכים ולדילמות שמגדירים אותם ,האירופים של ימינו שונים מאוד מאבות אבותיהם ב־ 1618או ב־ ,1940ויותר ויותר דומים לסינים ולהודים בני ימינו. שינויים רבים יעברו על המין האנושי בעשורים הקרובים ,אבל הם תלויים במאבקים פנימיים בתוך ציוויליזציה אחת יותר מאשר בהתנגשות בין ציוויליזציות זרות .כל האתגרים הגדולים של המאה ה־ 21הם גלובליים במהותם .מה יקרה אם שינויי אקלים יביאו לקטסטרופה אקולוגית? מה יקרה אם מחשבים יתעלו על בני אדם בעוד ועוד משימות ,וידחקו את בני האדם משוק העבודה? מה יקרה אם הביוטכנולוגיה תאפשר לשדרג אנשים ולהאריך את תוחלת החיים? אין ספק שיהיו לנו ויכוחים סוערים וסכסוכים מרים על השאלות הללו .אבל הוויכוחים והסכסוכים לא יבודדו אותנו זה מזה .בדיוק להפך .הם יגרמו לנו להיות תלויים יותר מאי פעם בכלל תושבי תבל .למרות שהמין האנושי רחוק מאוד מלהיות קהילה הרמונית אחת,
אנחנו כולנו חברים בציוויליזציה גלובלית וסוערת אחת. אם כך ,איך אפשר להסביר את הגל הגואה של תנועות לאומניות ששוטף חלק ניכר מהעולם? אולי מתוך התלהבות לגלובליזציה ,נחפזנו להתעלם מכוחם של הלאומים? אולי חזרה לרעיונות הלאומיים הישנים והטובים תספק פתרון למשבר הגלובלי שעומד בפנינו? אם הגלובליזציה מביאה בכנפיה כל כך הרבה בעיות — אולי מוטב לנו פשוט לוותר עליה?
7
לאומיות לבעיות גלובליות דרושים פתרונות גלובליים אם כל בני האדם שותפים לציוויליזציה אחת ,ואם כל בני האדם עומדים בפני אותן סכנות והזדמנויות ,מדוע נדמה שבריטים ,אמריקנים ,רוסים וישראלים תומכים יותר ויותר בבדלנות לאומית? האם חזרה לחיק הלאומיות היא הפתרון לבעיות חסרות־התקדים של העולם הגלובלי? או שמא זוהי בריחה מהמציאות המאיימת אל תוך פנטזיה מנחמת — בריחה שמאיימת על עתידה של האנושות ,ועל עתיד המערכת האקולוגית כולה? כדי לענות על השאלה הזו ,יש צורך קודם להפריך טעות נפוצה .בניגוד למה שאנשים רבים חושבים ,הלאומיות איננה רגש טבעי ,היא איננה חלק נצחי מהפסיכולוגיה האנושית ,והיא איננה נטועה בביולוגיה של האדם .אומנם בני האדם הם חיות חברתיות ,ונאמנות לקבוצה מוטבעת בדנ"א שלנו .אולם במהלך מאות אלפי שנים הומו סאפיינס ואבותיו ההומינידים חיו בקהילות קטנות ואינטימיות שמנו לכל היותר כמה עשרות פרטים .זו הסיבה שאנשים מפתחים במהירות ובקלות נאמנות לקבוצות כמו שבט ,כיתת בית ספר ,פלוגה בצבא או עסק משפחתי. אך אין שום דבר טבעי וקל בנאמנות למיליוני זרים שמעולם לא פגשנו .זהויות המוניות שכאלו הופיעו רק באלפי השנים האחרונות — אתמול בבוקר במונחים אבולוציוניים — וכדי לקיים אותן יש צורך במאמצים אדירים. בני אדם התאמצו ליצור קולקטיבים לאומיים מפני שעמדו מול בעיות שאף שבט קטן לא היה יכול לפתור לבד .חישבו לדוגמה על השבטים שחיו לאורך נהר הנילוס לפני אלפי שנים .הנהר היה מקור המחיה שלהם .הוא השקה את השדות ואפשר להניע בקלות סחורות ממקום למקום .אבל הנהר היה בעל ברית הפכפך .מעט מדי גשם — ואנשים מתו ברעב; יותר מדי גשם — והנהר עלה על גדותיו והציף שדות וכפרים .אף שבט לא היה יכול להתגבר על הבעיה הזו בכוחות עצמו ,כי כל שבט שלט רק על קטע קטן מהנהר והיה יכול לגייס לא יותר מכמה מאות אנשים .רק מאמץ משותף לבנות סכרים גדולים ולחפור מאות קילומטרים של תעלות היה יכול לרסן את הנהר האימתני .זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשבטים העצמאיים התמזגו בהדרגה לאומה מצרית גדולה ,ששלטה על אלפי קילומטרים ושהיו לה המשאבים לבנות סכרים ותעלות ,לרסן את הנהר ,לבנות ממגורות ואסמים לשנים רזות ,ולהקים מערך ארצי של תחבורה ותקשורת.
למרות היתרונות הברורים ,אף פעם לא היה קל להפוך אוסף של שבטים וחמולות לאומה — לא לפני 5,000שנה ולא היום .כדי להבין מדוע קשה להזדהות עם אומה גדולה ,עליכם רק לשאול את עצמכם" :מי הם כל האנשים האלה?" אני יכול בקלות לומר לכם את שמות שתי אחיותי ו־ 11בני הדודים שלי ,ואני יכול לבלות יום שלם בלדבר על האישיות שלהם ,השיגעונות שלהם ומערכות היחסים שלהם .אינני יודע את שמות שמונה מיליון האנשים שחולקים את האזרחות הישראלית שלי ,מעולם לא פגשתי את רובם ,וכנראה שגם לא אפגוש .היכולת שלי להרגיש נאמנות לענן האנושי הערטילאי הזה איננה ירושה מאבות־אבותי הלקטים־ציידים ,אלא תוצר של תהליכים היסטוריים בני לא יותר מכמה אלפי שנים .ביולוג מכוכב מאדים המכיר רק את האנטומיה והאבולוציה של המין הומו סאפיינס לעולם לא יוכל לנחש שקופי־האדם הללו מסוגלים בכלל לפתח קשרים קהילתיים עם מיליוני זרים גמורים .כדי לשכנע אותי להיות נאמן לישראל ולשמונה מיליון אזרחיה ,התנועה הציונית ומדינת ישראל יצרו מערכת ענקית של חינוך ,תעמולה ונפנוף דגלים, ונדרשו לספק שירותי ביטחון ,בריאות ורווחה. כל זה לא אומר שיש משהו רע ברגשות לאומיים .מערכות גדולות לא יכולות לתפקד בלי נאמנויות המוניות ,והרחבת מעגל ההזדהות של בני האדם היא בהחלט דבר חיובי .הצורות העדינות יותר של הלאומיות הן בין הרעיונות המיטיבים ביותר שבני אדם אי פעם המציאו .מכיוון שאני מאמין שהאומה שלי ייחודית ,שאני צריך להיות נאמן אליה ,ושיש לי חובות מיוחדים כלפיה ,אני מוכן לדאוג לאנשים זרים ולהתאמץ למען שלומם ורווחתם — וזו טעות מסוכנת לדמיין שללא רגשות לאומיים כולנו היינו חיים בגן עדן שלו וליברלי .סביר יותר להניח שהיינו חיים בכאוס שבטי .מדינות שלוות ,משגשגות וליברליות כמו שבדיה ,גרמניה ושווייץ נהנות בדרך כלל מתחושה לאומית חזקה ומבוססת .לעומת זאת ,רשימת המדינות שליושביהן אין רגש לאומי חזק כוללת את אפגניסטן ,סומליה ,קונגו ומרבית המדינות הכושלות 1 האחרות. הבעיות מתחילות כשלאומיות מיטיבה הופכת ללאומנות לוחמנית .במקום להאמין שהאומה שלי ייחודית — מה שנכון כמובן לכל האומות — אני עלול להאמין שהאומה שלי עליונה ,שאני חייב לה נאמנות מוחלטת ,ושאין לי שום חובות כלפי אף אחד אחר .זוהי קרקע פורייה לסכסוכים אלימים .במשך דורות רבים הביקורת העיקרית שהוטחה בלאומיות היתה שהיא מעודדת מלחמות .אבל לא היה בביקורת הזו די בכדי לרסן את הלאומיות ,משום שכל מדינה הצדיקה את הפעולות האלימות שלה בצורך להתגונן מפני מדינות־לאום שכנות .כל עוד האומה סיפקה לאזרחיה רמה גבוהה של ביטחון ושל שגשוג ,האזרחים היו מוכנים לשלם את המחיר בדם.
במאה ה־ 19ובראשית המאה ה־ 20העסקה הלאומית נראתה כדאית מאוד .אומנם הלאומיות חוללה מלחמות הרסניות ,אבל מדינות הלאום גם בנו מערכות משוכללות של בריאות ,חינוך ורווחה. כל זה השתנה לאחר ,1945כאשר המצאת הנשק הגרעיני שינתה את מאזן הרווח וההפסד של העסקה הלאומית .אחרי הירושימה ,בני אדם כבר לא פחדו שהלאומיות תוביל לסתם עוד מלחמות — הם התחילו לפחד שהלאומיות תוביל למלחמות גרעיניות .הסכנה של השמדה מוחלטת חידדה את מחשבתם ,וכתוצאה מכך השד הלאומני נדחס לפחות חלקית לבקבוק שלו .בדיוק כפי שחקלאים קדמונים בעמק הנילוס החלו לגלות נאמנות לממלכה גדולה שרק היא יכלה לרסן את הנהר המסוכן ,כך בעידן הגרעיני החלה להיווצר קהילה גלובלית מעבר למדינות הלאום ,כי רק קהילה שכזו יכולה לרסן את האיום הגרעיני. במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת ,1964המועמד הדמוקרטי לינדון ג'ונסון כיכב ב"תשדיר החרצית" המפורסם — שנחשב בעיני רבים לתשדיר הבחירות האפקטיבי ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה .התשדיר מראה ילדה קטנה שקוטפת את עלי הכותרת של פרח חרצית ,וסופרת אותם אחד אחד" .אחת, שתיים ,שלוש "...אבל כשהיא מגיעה למספר עשר ,קול גברי מתכתי מחליף אותה לפתע ,ומתחיל לספור אחורה מעשר לאפס ,כמו בעת שיגור טיל .כשהוא מגיע לאפס ,הבזק של פיצוץ גרעיני אדיר מציף את המסך ,וג'ונסון פונה אל ציבור הבוחרים האמריקני ואומר בקולו העמוק והסמכותי" :זה מה שעומד היום על הפרק. ליצור עולם שבו כל ילדיו של אלוהים יכולים לחיות ,או להיעלם בחשיכה .אנו חייבים לאהוב אחד את השני ,או שנמות 2".אנשים נוטים לייחס את הסיסמה "עשו אהבה ,לא מלחמה" לתרבות ההיפית של סוף שנות השישים ,אבל למעשה ,כבר ב־ 1964זו הייתה חוכמה מקובלת אפילו על פוליטיקאים ממולחים כמו ג'ונסון. כתוצאה מכך ,בזמן המלחמה הקרה הלאומיות נדחקה הצידה על ידי גישה גלובלית יותר ליחסים בינלאומיים ,וכשהסתיימה המלחמה הקרה נדמה היה שימיה של הלאומיות ספורים .רבים ציפו שהמין האנושי יזנח את הרעיונות הלאומיים, ויתייחס אליהם כאל שרידים מעידן פרימיטיבי ,שיכולים לקסום לכל היותר לתושביהן של אי־אלו מדינות מתפתחות .אולם בשנים האחרונות הסתבר שללאומיות עדיין יש אחיזה חזקה אפילו באירופה ובארצות הברית ,שלא לדבר על רוסיה ,הודו או סין .אנשים החשים ניכור כלפי הכוחות האדירים של הקפיטליזם העולמי ,והחוששים לגורלן של מערכות לאומיות של בריאות ,חינוך ורווחה ,עדיין מחפשים גאולה בחיקה החם של הלאומיות. אלא שהשאלה שהעלה ג'ונסון בתשדיר החרצית בוערת היום עוד יותר מאשר
ב־ .1964האם נוכל ליצור עולם שבו כל בני האדם יחיו יחד ,או שניבלע כולנו יחד בחשיכה? האם דונלד טראמפ ,שי ג'ינפינג ,ולדימיר פוטין ,נרנדרה מודי ועמיתיהם מצילים את העולם בכך שהם משלהבים את הרגשות הלאומיים של בני האדם ,או שמא המדיניות של המנהיגים הללו מתעלמת מהבעיות הקשות ביותר שעומדות בפנינו?
האתגר הגרעיני הבה נתחיל בהתבוננות באיום הגרעיני .כשתשדיר החרצית עלה לאוויר ,שנתיים לאחר משבר הטילים בקובה ,סכנת הנשק הגרעיני עמדה בראש סדר העדיפויות העולמי .מומחים והדיוטות חששו שהאנושות לא תצליח להציל את עצמה ,ושזו רק שאלה של זמן עד שהמלחמה הקרה תהפוך לקטסטרופה לוהטת .אלא שלמעשה, האנושות התמודדה עם הסכנה הגרעינית בהצלחה מדהימה .האמריקנים, הסובייטים ,האירופים והסינים שינו את חוקי המשחק הבסיסיים של היחסים הבינלאומיים ,והצליחו לסיים את המלחמה הקרה בדרכי שלום .לא זו בלבד שלא פרצה מלחמה גרעינית ,אלא שחלה ירידה ניכרת בשכיחותן ובעוצמתן של מלחמות מכל הסוגים .מאז 1945רק גבולות מעטים צוירו מחדש בכוח הזרוע ,ורוב המדינות הפסיקו להשתמש במלחמה ככלי להשגת מטרותיהן ולהגנה על האינטרסים שלהן. בשנת ,2016למרות המלחמות בסוריה ,באוקראינה ובכמה מוקדי סכסוך נוספים, פחות בני אדם מתו מאלימות מאשר מהשמנת יתר ,מתאונות דרכים או מהתאבדות 3.זהו כנראה ההישג הפוליטי והמוסרי הגדול ביותר של תקופתנו. לרוע המזל ,אנחנו כבר כל כך רגילים למצב הזה ,שאנו מתייחסים אליו כאל מובן מאליו .וזו אחת הסיבות לכך שאנשים מרשים לעצמם לשחק באש .רוסיה וארצות הברית פתחו לאחרונה מחדש במרוץ חימוש גרעיני ,והן משכללות כלי נשק הרסניים להחריד ומאיימות להחזיר את כולנו אל סף האבדון 4.הציבור הרחב ,כך נדמה ,אדיש למתרחש .אולי למדנו "לאהוב את הפצצה" (כפי שהמליץ הסרט הסאטירי ד"ר סטריינג'לאב) ,או שנוח לנו לשכוח מקיומה. בריטניה גם היא מעצמה גרעינית ,אך הדיונים על הברקזיט התמקדו בשאלות של הגירה וכלכלה ,והתעלמו כמעט לגמרי מהתפקיד החיוני של האיחוד האירופי בהשכנת שלום בעולם .לאחר מאות שנים של שפיכות דמים נוראית ,הצרפתים, הגרמנים ,האיטלקים והבריטים סוף סוף הצליחו ליצור מערכת מאוזנת והרמונית ביבשת אירופה — והנה הציבור הבריטי מצביע כלאחר יד בעד ערעור המערכת הזו. היה קשה מאוד לבנות את הסדר העולמי שמנע מלחמה גרעינית והגן על שלום
העולם ,ואין ספק שצריך לעדכן את הסדר הזה ולהתאים אותו לתנאים המשתנים של המציאות הפוליטית ,בין השאר בכך שיסתמך פחות על ארצות הברית וייתן תפקיד משמעותי יותר למעצמות עולות כגון הודו וסין 5.אבל יהיה זה הימור חסר אחריות לנטוש את הסדר העולמי ,ולחזור לנהל מאבקי כוח בין מדינות לאום. אומנם נכון שבמאה ה־ 19מדינות לאום נאבקו זו בזו מבלי להשמיד את התרבות האנושית .אבל זה היה בימים שלפני הירושימה .לאומנים קנאים הצועקים "המדינה שלי מעל הכול!" צריכים לשאול את עצמם כיצד יכולה המדינה שלהם בכוחות עצמה ,ללא שיתוף פעולה בינלאומי ,להגן על העולם — או אפילו על עצמה — מפני שואה גרעינית.
האתגר האקולוגי בעשורים הקרובים תעמוד האנושות בפני סכנה קיומית חדשה שלא הטרידה כמעט אף אחד ב־ :1964קריסה אקולוגית .בני האדם מערערים את יציבות המערכת האקולוגית בדרכים רבות .הם לוקחים עוד ועוד משאבים מהסביבה ,ומזרימים אליה כמויות עצומות של פסולת ורעלים ,ובכך משנים את הרכב האדמה ,האוויר ומקווי המים. אנחנו בקושי שמים לב לאלפי הדרכים שבהן אנו משבשים את האיזון האקולוגי העדין שנבנה במיליוני שנים .חישבו לדוגמה על השימוש בזרחן כדשן חקלאי. בכמויות קטנות זרחן חיוני לצמחים .אך בריכוזים גבוהים הוא רעיל .החקלאות התעשייתית המודרנית מבוססת על דישון מלאכותי של שדות בשפע של זרחן, והזרחן העודף מחלחל ונשטף מהחוות ומגיע לנהרות ,לאגמים ולאוקיאנוסים ,שם הוא מצטבר והופך למפגע .חקלאי שמגדל תירס באייווה כלל לא מודע לכך שהוא אחראי בעקיפין לפגיעה מתמשכת בדגים ובאצות של מפרץ מקסיקו. כתוצאה מפעולות כאלה ,בתי גידול הולכים ונהרסים ,בעלי חיים וצמחים נכחדים, ומערכות אקולוגיות שלמות כמו יערות האמזונס ושונית האלמוגים הגדולה של אוסטרליה עלולות להתמוטט .במשך אלפי שנה התנהג הומו סאפיינס כרוצח סדרתי אקולוגי ,שהביא להיכחדות מין אחר מין ברחבי העולם; עכשיו הומו סאפיינס הופך לרוצח המונים .אם לא ישנה את התנהגותו ,הדבר יוביל לא רק להכחדת חלק 6 ניכר מהחיים בכדור הארץ ,אלא גם לאיום על הציוויליזציה האנושית עצמה. הסכנה הגדולה ביותר לאנושות נשקפת משינויי אקלים .בני אדם קיימים כבר כשני מיליון שנה ,ושרדו כמה עידני קרח ותקופות של התחממות גלובלית .אולם חקלאות ,ערים וחברות מורכבות הופיעו רק לפני כעשרת אלפים שנה ,ובתקופה הקצרה הזו — הידועה כתקופת ההולוקן — אקלים כדור הארץ היה יחסית יציב.
כל חריגה מהתנאים האופייניים לתקופת ההולוקן תציב בפני החברות האנושיות אתגרים אדירים שמעולם לא נתקלנו בהם בעבר .דומה הדבר לעריכת ניסוי ענק, שבו מיליארדי בני אדם משמשים שפני ניסוי .גם אם הציוויליזציה האנושית תוכל להסתגל לתנאים החדשים ,אין לדעת כמה קורבנות ישלמו את המחיר בדרך. הניסוי המפחיד הזה כבר יצא לדרך .שלא כמו מלחמה גרעינית — שהיא בסך הכול אפשרות עתידית — שינויי האקלים הם מציאות עכשווית .בקרב המדענים שוררת תמימות דעים שפעולות אנושיות — ובפרט פליטה של גזי חממה כמו פחמן דו־חמצני — גורמות לאקלים כדור הארץ להשתנות במהירות 7.איש לא יודע בוודאות כמה פחמן דו־חמצני נוכל להמשיך לשחרר לאטמוספרה מבלי לגרום לאסון .אך החישובים המדעיים המהימנים ביותר מצביעים על כך שאם לא נצמצם באופן דראסטי את פליטת גזי החממה בעשרים השנים הקרובות ,הטמפרטורות הממוצעות בעולם יעלו ביותר משתי מעלות צלזיוס 8,מה שיוביל להתרחבות המדבריות ,היעלמות הקרחונים ,עליית פני האוקיאנוסים ,וגידול במספרם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון הוריקנים וטייפונים .שינויים אלו יפגעו בייצור החקלאי ,יציפו ערים ,יהפכו חלקים גדולים מכדור הארץ לבלתי ראויים למגורי אדם ,וידחפו מאות מיליוני פליטים ומהגרים לחפש לעצמם בית 9 חדש. יתרה מזאת ,אנו מתקרבים במהירות לכמה נקודות מפנה קריטיות ,שאם נעבור אותן אזי אפילו ירידה חדה בפליטת גזי החממה לא תספיק כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית ולמנוע טרגדיה עולמית .לדוגמה ,ההתחממות הגלובלית ממיסה את הקרחונים ,וכשקרחונים לבנים בוהקים מפנים את מקומם לאדמה או למקווי מים כהים ,פחות אור שמש משתקף ומוחזר מכדור הארץ לחלל החיצון. כתוצאה מכך כוכב הלכת שלנו סופג יותר חום ,הטמפרטורות עולות במהירות רבה יותר ,והקרחונים נמסים מהר עוד יותר .אם מעגל ההיזון החוזר הזה יעבור את נקודת האל־חזור ,כל הקרח בקטבים יימס אפילו אם בני אדם יפסיקו בבת אחת לשרוף פחם ,נפט וגז .לכן לא מספיק שנבין את הסכנה שאנו עומדים בפניה .הכרחי שנעשה משהו ,ושנעשה אותו עכשיו. לרוע המזל ,נכון לראשית ,2018במקום לצמצם את פליטת גזי החממה קצב הפליטה העולמי רק עולה .למין האנושי נותר מעט מאוד זמן להיגמל מפחם ,נפט וגז .הוא צריך להיכנס לגמילה היום .לא בעוד שנה או בעוד חודש ,אלא היום. "שלום לכולם .שמי הומו סאפיינס ,ואני מכור לנפט". מהו מקומה של הלאומיות בסיפור הזה? האם יש תשובה לאומית לאיום האקולוגי? האם יש מדינה כלשהי ,חזקה ככל שתהיה ,שמסוגלת למנוע את
ההתחממות הגלובלית בכוחות עצמה? ממשלות בהחלט יכולות לאמץ מדיניות סביבתית אחראית יותר ,ובמקרים רבים זה אפילו משתלם כלכלית .ממשלות יכולות להטיל מס על פליטת גזי חממה ,לחוקק חוקים להגנת הסביבה ,לצמצם השקעות בתעשיות מזהמות ,ולעודד מעבר למקורות אנרגיה ירוקים .הן גם יכולות להשקיע יותר כסף במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה .מנוע הבעירה הפנימי תרם רבות לאנושות ב־ 150השנים האחרונות ,אבל אם אנחנו רוצים למנוע קריסה אקולוגית ,הגיע הזמן להוציא אותו לפנסיה ולהחליף אותו בטכנולוגיות חדשות 10 שאינן מבוססות על שריפה של דלק מאובנים. פריצות דרך טכנולוגיות יכולות לסייע בתחומים נוספים מלבד משק האנרגיה. דוגמה בולטת היא פיתוח של "בשר נקי" .כיום תעשיית הבשר לא רק גורמת סבל למיליארדי יצורים חיים ,אלא היא גם אחת הסיבות העיקריות להתחממות הגלובלית ,אחת הצרכניות העיקריות של רעלים ואנטיביוטיקה ,ואחת המזהמות המובילות של האוויר ,האדמה והמים .לפי דו"ח משנת 2013של המוסד למהנדסי מכונות ,יש צורך בכ־ 15אלף ליטר של מים מתוקים כדי ליצר קילו אחד של בשר 11 בקר ,לעומת 287ליטר הנדרשים כדי לייצר קילו אחד של תפוחי אדמה. הלחץ על הסביבה צפוי להחריף כשהשגשוג הגובר במדינות כגון סין וברזיל יאפשר למאות מיליוני אנשים נוספים לעבור מאכילת תפוחי אדמה לאכילת בשר. יהיה קשה לשכנע את הסינים והברזילאים — שלא לדבר על האמריקנים והגרמנים — להימנע מאכילת סטייקים ,המבורגרים ונקניקים .אבל מה אם מהנדסים יוכלו להמציא שיטה לגדל בשר ישירות מתאי שריר ושומן? אם אתם רוצים המבורגר, פשוט תגדלו המבורגר ,במקום לגדל ולשחוט פרה שלמה (ואז לשנע את הגופה שלה למרחק אלפי קילומטרים). זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני ,אבל האמת היא שההמבורגר הנקי הראשון נוצר מתאי שריר — ונאכל — כבר בשנת .2013הוא עלה 330אלף דולר .ארבע שנים של מחקר ופיתוח הורידו את המחיר ל־ 11דולר ליחידה ,ובתוך כעשור נוסף סביר להניח שבשר נקי יהיה זול יותר מאשר בשר משחיטה .המצאה כזו תוכל להציל מיליארדי בעלי חיים מקיום רווי סבל ,להאכיל מיליארדי בני אדם עניים ,ולעזור 12 למנוע קריסה אקולוגית. כך שיש הרבה דברים שממשלות ,תאגידים ואינדיבידואלים יכולים לעשות כדי לעצור את שינויי האקלים .אך כדי שאלה יהיו אפקטיביים ,הם צריכים להיעשות בקנה מידה עולמי .מבחינה אקולוגית ,אף מדינה איננה עצמאית .כל המדינות תלויות במה שאנשים עושים גם בצד השני של כדור הארץ .הרפובליקה של קיריבאטי — מדינת איים קטנה באוקיאנוס השקט — יכולה לצמצם את פליטת גזי
החממה שלה לאפס ,אבל היא עדיין תיעלם מתחת לגלים אם מדינות אחרות לא ינקטו צעדים דומים .צ'אד יכולה לשים פאנל סולארי על כל גג במדינה ,והיא עדיין תיהפך למדבר שממה בגלל מדיניות לא־אחראית של אחרים .אפילו מעצמות כגון סין ויפן אינן עצמאיות .כדי להגן על שנחאי ,הונג קונג וטוקיו מפני שיטפונות וטייפונים הרסניים ,הסינים והיפנים חייבים לשכנע את הרוסים והאמריקנים לעשות משהו ביחד. זה לא יהיה קל .מלחמה גרעינית כוללת מאיימת להרוס את כל המדינות ,ולכן לכל המדינות יש אינטרס ברור למנוע אותה .להתחממות גלובלית ,לעומת זאת ,תהיה כנראה השפעה שונה על מדינות שונות .מספר מדינות ,ובראשן רוסיה ,עשויות דווקא להרוויח ממנה .לרוסיה יש מעט ערים ונכסים על שפת הים ,ולכן היא מודאגת הרבה פחות מסין ומקיריבאטי מעליית פני האוקיאנוסים .ובעוד שטמפרטורות גבוהות יהפכו את צ'אד למדבר ,הן עשויות להפוך את סיביר לאסם התבואה של העולם .יתרה מזאת ,כשהקרחונים בקטבים יימסו ,נתיבי הים הארקטיים שבהם שולטת רוסיה עשויים להפוך לציר המרכזי של המסחר בין מזרח 13 למערב ,וקמצ'טקה תהפוך לצומת הדרכים של העולם במקום סינגפור. בדומה לכך ,מעבר מנפט וגז למקורות אנרגיה חלופית הוא רעיון שקוסם למדינות מסוימות אבל מפחיד אחרות .סין ,יפן ודרום קוריאה מייבאות כיום כמויות עצומות של נפט וגז .הן ישמחו מאוד להיפטר מהנטל הזה .רוסיה ,איראן וסעודיה תלויות בייצוא נפט וגז .הכלכלות שלהן יתמוטטו אם האנושות תעבור לפתע מהסתמכות על נפט וגז להסתמכות על אנרגיה סולארית ותחנות כוח גרעיניות. לכן ,בשעה שכמה מדינות כגון סין ,יפן וקיריבאטי לוחצות לצמצם את פליטת גזי החממה כמה שיותר מהר ,מדינות אחרות כגון רוסיה ואיראן לא מתלהבות מהרעיון. אפילו במדינות שעלולות להיפגע קשות מהתחממות גלובלית — כגון ארצות הברית — יש לאומנים צרי אופקים שמתעלמים מהסכנה .דוגמה קטנה לכך ניתנה בינואר ,2018כשארצות הברית הטילה מכס של 30%על יבוא פאנלים סולאריים, והעדיפה לתמוך ביצרנים מקומיים של הטכנולוגיה הזו אפילו במחיר של עיכוב 14 המעבר למקורות אנרגיה חלופיים. פצצת אטום היא איום כל כך מיידי וברור ,שאיש לא יכול להתעלם ממנו. התחממות גלובלית ,לעומת זאת ,היא איום מתמשך ומעורפל .לכן ,בכל פעם ששיקולים סביבתיים ארוכי טווח דורשים לעשות משהו שעלול לפגוע במדינה בטווח הקצר ,לאומנים עלולים להעדיף את האינטרס הלאומי ולומר לעצמם שאפשר יהיה לדאוג לסביבה מאוחר יותר ,או להשאיר את הבעיה הזו למישהו בצד השני של העולם .לחלופין ,הם עלולים פשוט להכחיש שיש בעיה .זה לא מקרה
שספקנות בנוגע לשינויי האקלים היא נחלתו הכמעט בלעדית של הימין הלאומני, ושרק לעיתים נדירות אפשר להיתקל בסוציאליסט שמאלני המצייץ ש"שינויי אקלים זו תרמית סינית ".מאחר שאין תשובה לאומית לבעיית ההתחממות 15 הגלובלית ,יש פוליטיקאים לאומנים שמעדיפים להאמין שהבעיה לא קיימת.
האתגר הטכנולוגי הלאומיות מתקשה לתת מענה גם לאתגר קיומי שלישי שמאיים על האנושות: טכנולוגיות משבשות עולם .כפי שטענו בפרקים קודמים ,המיזוג בין אינפוטק לביוטק פותח את הדלת לרשימה ארוכה של תסריטים מפחידים ,כמו דיקטטורות דיגיטליות או דחיקתם של מיליארדי בני אדם משוק העבודה .קשה לראות איך תוכל מדינת־לאום בודדת להתמודד עם תסריטים כאלה ,או לרסן את הפיתוח של טכנולוגיות מסוכנות כגון כלי נשק אוטונומיים ותינוקות מהונדסים גנטית. לאף מדינה אין מונופול על המדע ועל הטכנולוגיה .אם ממשלת ארצות הברית, לדוגמה ,תאסור על הנדסה גנטית בבני אדם ,זה לא ימנע ממדענים סינים להנדס בני אדם .ואם הנדסה גנטית בבני אדם תיתן לסין יתרון כלכלי או צבאי משמעותי, ארצות הברית תתפתה להפר את האיסור של עצמה .בעולם תחרותי שבו כל מדינה דואגת רק לעצמה ,אף מדינה לא תרצה להישאר מאחור .לכן ,כדי לרסן פיתוחים טכנולוגיים מסוכנים בני אדם יצטרכו לגלות נאמנות לאנושות כולה ,ולא רק למדינתם. יתרה מזאת ,בעוד מלחמה גרעינית ושינויי אקלים מאיימים רק על ההישרדות הפיזית של המין האנושי ,טכנולוגיות חדשות מאתגרות את טבעה של האנושות, ומעלות דילמות אתיות ,פילוסופיות ודתיות מורכבות .כולם מסכימים שכדאי להימנע משואה גרעינית ומקריסה אקולוגית ,אך לא כולם מסכימים שעדיף להימנע משימוש בביו־הנדסה ובבינה מלאכותית כדי לשדרג בני אדם וכדי לברוא צורות חיים חדשות .האם האנושות תוכל להסכים על כללי מוסר גלובליים לביוטכנולוגיה ולבינה מלאכותית? כשאנו באים לנסח כללי מוסר כאלה ,ללאומיות יש מעט מאוד מה להציע ,כי האופקים שלה צרים .הלאומיות חושבת במונחים של סכסוכים טריטוריאליים בני מאות שנים .אבל את המהפכה הטכנולוגית של המאה ה־ 21יש להבין במונחים קוסמיים של מיליארדי שנים .אחרי ארבעה מיליארד שנים של חיים אורגניים המתפתחים על פי עקרונות הברירה הטבעית ,אנו עומדים ליצור חיים לא־אורגניים שיתפתחו על פי עקרונות התכנון התבוני .בתהליך הזה ,קרוב לוודאי שהומו סאפיינס ייעלם .כיום ,אנו עדיין קופי־אדם ממשפחת ההומנידים .אנו חולקים עם
הניאנדרתלים והשימפנזים את רוב המבנים הגופניים שלנו ,היכולות הפיזיות שלנו, והתכונות המנטאליות שלנו .הידיים ,העיניים והמוח שלנו דומים לאלו של קופי־אדם ויונקים אחרים ,וכך גם האהבה ,הכעס ,והיחסים החברתיים שלנו .אולם בתוך מאה או מאתיים שנה ,הטכנולוגיה תיצור גופים ,מוחות ותודעות שכבר לא יהיו כבולים לדפוסים הישנים של קופי־אדם ושל יונקים .יש המאמינים שהתודעה תתחיל לגלוש בחופשיות בסייברספייס ,כשהיא לא כפופה למגבלות ביולוגיות, כימיות או פיזיות .אחרים סבורים שייתכן שיהיה פיצול בין תודעה לבין אינטליגנציה, והעולם יישלט על ידי ישויות בעלות אינטליגנציה עילאית אך חסרות כל תודעה. ישויות שיוכלו לפתור בעיות מסובכות להחריד ,אך שלא יהיו להן שום רגשות, תחושות או חוויות. מה יש ללאומיות הישראלית ,הרוסית או הצרפתית לומר על האפשרויות הללו? שום דבר .הלאומיות פשוט לא חושבת במונחים כאלה .הלאומיות הישראלית, למשל ,עסוקה מאוד בשאלה "האם בעוד מאה שנה חברון תהיה בשליטה של ישראלים או של פלסטינים?" ולא מתעניינת כלל בשאלה "האם בעוד מאה שנה כדור הארץ יהיה בשליטה של הומו סאפיינסים או של סייבורגים?" כדי לקבל החלטות נבונות על עתיד החיים בכדור הארץ אנחנו צריכים להניח בצד את זווית הראייה הצרה של התנועות הלאומיות השונות ,ולאמץ לפחות מדי פעם זווית ראייה קוסמית.
גורל אחד כל אחת משלוש הבעיות הגדולות — מלחמה גרעינית ,קריסה אקולוגית ,ומהפכה טכנולוגית — די בה כדי לאיים על עתיד הציוויליזציה האנושית .אך כשמחברים את שלושתן יחד ,מקבלים משבר קיומי ללא תקדים .שכן הבעיות השונות מעצימות זו את זו. לדוגמה ,המשבר האקולוגי עשוי לזרז את פיתוחן של טכנולוגיות משבשות עולם כמו הבינה המלאכותית והביו־הנדסה .אם האוקיאנוסים יעלו על גדותיהם ,אספקת המזון תצטמצם ,ומאות מיליוני פליטים ישטפו את העולם ,זה לא יעצור את מדעני המחשב והגנטיקאים — בדיוק להפך .ככל שהמשבר האקולוגי יחריף ,כך יואץ קצב הפיתוח של טכנולוגיות מהפכניות שיש בהן הבטחה גדולה כמו־גם סכנה גדולה. המשבר האקולוגי עשוי למלא בעשורים הקרובים את אותו תפקיד שמילאו בעבר מלחמות העולם .בין 1914ל־ ,1918ושוב בין 1939ל־ ,1945הואץ מאוד קצב המחקר והפיתוח הטכנולוגי ,כי במסגרת המאמץ המלחמתי מדינות היו מוכנות לקחת סיכונים גדולים יותר ,ולהשקיע סכומי כסף עצומים במיזמים פורצי דרך.
מיזמים רבים נכשלו ,אבל חלקם הביאו להמצאתם של הטנק ,הרדאר ,הנשק הכימי ,מטוסים על־קוליים ,טילים בין־יבשתיים ופצצות אטום .בדומה לכך ,איום אקולוגי חמור עשוי לשכנע מדינות להשליך את יהבן על הימורים טכנולוגיים מסוכנים .לבני אדם יש חששות רבים מפני הבינה המלאכותית והביו־הנדסה ,אבל בזמן משבר אנשים נוטים לעשות דברים מסוכנים .בהחלט לא בטוח שחסמים שונים על המחקר והפיתוח של טכנולוגיות מהפכניות ,שמוצבים כיום על ידי ארגונים וממשלות ,יחזיקו מעמד גם כששינויי אקלים יביאו למחסור עולמי במזון, להצפת אזורי החוף של העולם ,ולגלים של פליטים נואשים. טכנולוגיות משבשות סדרי־עולם עלולות במקביל להגדיל את סכנתן של מלחמות, לא רק משום שהן יערערו את הסדר הכלכלי והפוליטי ,אלא גם מכיוון שיוציאו מאיזון את יחסי הכוחות בין המעצמות הגרעיניות .מאז שנות החמישים המעצמות נמנעו מעימות ישיר זו עם זו כי ידעו שמלחמה כוללת פירושה השמדה הדדית מובטחת .אבל עם הופעתם של כלי נשק חדשים ,כגון לוחמת סייבר ,מעצמה אחת עלולה להסיק שהיא יכולה לחסל את אויביה בלי לסכן את עצמה .לחלופין ,מעצמה שוקעת עלולה לחשוש שכלי הנשק המיושנים שלה יהפכו בקרוב לחסרי תועלת, ולכן מוטב שתצא למלחמה בהקדם ,לפני שתאבד את כוחה .בעבר ,עימותים בין מעצמות גרעיניות התנהלו כמו משחק שחמט מחושב לפרטי פרטים .אבל מה יקרה כשהשחקנים יוכלו להשתמש בהתקפות סייבר כדי להשתלט על כלי המשחק של היריב; או כשגורמים חיצוניים יוכלו להזיז חייל על לוח השחמט מבלי שאיש ידע מי הזיז אותו; או כשתוכנת אלפא־זירו תתקדם משחמט רגיל לשחמט גרעיני? הצירוף של הבעיות השונות עשוי להחריף את כולן ,ונצטרך הרבה רצון טוב כדי להתמודד עם התסבוכת הזו .אלא שצירוף הבעיות עלול גם לכרסם ברצון הטוב. לדוגמה ,מדינות הנתונות במרוץ חימוש גרעיני יתקשו להסכים על הגבלת פיתוחה של בינה מלאכותית ,ומדינות המנסות להתעלות זו על זו בפיתוחים טכנולוגיים יתקשו להסכים על תוכנית משותפת לעצירת ההתחממות הגלובלית .כל עוד העולם מפוצל למדינות יריבות ,יהיה קשה מאוד להתמודד בו־זמנית עם כל שלושת האתגרים — ודי בכישלון בחזית אחת כדי להביא לקטסטרופה גלובלית. לסיכום ,הגל הלאומי ששוטף את העולם לא באמת יכול להזיז את מחוגי השעון אחורנית ל־ 1939או ל־ .1914הטכנולוגיה שינתה את המצב מייסודו ,בהכתבת איומים גלובליים קיומיים שאף מדינה לא מסוגלת לפתור בכוחות עצמה .אויב משותף הוא הבסיס הטוב ביותר לגיבושה של זהות משותפת ,ולאנושות יש עכשיו שלושה אויבים שכאלה — מלחמה גרעינית ,שינויי אקלים ,וטכנולוגיה משבשת סדרי עולם .אם למרות הסכנות המשותפות בני האדם ייתנו קדימות לאינטרסים
הלאומיים הצרים שלהם ,התוצאות תהיינה הרסניות הרבה יותר מאשר ב־ 1939או ב־.1914 דרך פעולה טובה בהרבה היא זו שהוצעה בטיוטת החוקה של האיחוד האירופי. ההקדמה לחוקה אומרת ש"עמי אירופה גאים כל אחד בהיסטוריה ובזהות הלאומית שלו ,אך הם נחושים להתעלות מעל הסכסוכים הישנים שלהם ...ולבנות לעצמם עתיד משותף 16".אין פירוש הדבר שהאיחוד האירופי מבקש להעלים את כל הזהויות הלאומיות ,לנטוש את כל המסורות המקומיות ,ולהפוך את כל יושביו לעיסה אפרורית אחת .זה גם לא אומר שיש צורך להתייחס בסלידה לכל גילוי של פטריוטיות .אדרבא ,בהקמת מעטפת צבאית וכלכלית מגוננת ,האיחוד האירופי סייע רבות לפריחתן של זהויות מקומיות באזורים כמו פלנדריה ,לומברדיה ,קטלוניה וסקוטלנד .הרעיון לכונן מדינה נפרדת בסקוטלנד או בקטלוניה נראה הרבה יותר מפתה כשאיננו כרוך בחשש מפלישה גרמנית ,וכשהוא משולב בציפייה להמשיך וליהנות מחזית אירופית אחידה במאבק בהתחממות הגלובלית או בתאגידים גדולים ורודפי בצע. זו אחת הסיבות לכך שהתנועות הלאומיות באירופה של ימינו שלוות בהרבה מאשר בעבר .למרות הדיבור על חזרת הלאומיות ,רק אירופים מעטים מוכנים להרוג או להיהרג עבורה .כשהסקוטים התמרדו נגד ממשלת לונדון בימים עברו ,הם הקימו צבא וערכו קרבות עקובים מדם .לעומת זאת ,כשהסקוטים קיימו משאל עם על עצמאות בשנת ,2014אף אדם לא נהרג .ואם בעתיד הסקוטים יצביעו בעד עצמאות ,לא סביר שהם יצטרכו למות באלפיהם כדי לממש את השאיפה הזו .לפני מאה או מאתיים שנה ,רק מלחמה קשה יכלה להכריע בשאלה כמו "האם בריטניה צריכה להיות חלק מאיחוד אירופי" .היום מכריעים בשאלות כאלה בהצבעה שלווה. שאר העולם יכול ללמוד מהדוגמה האירופית .גם אם כל בני האדם יקשרו את גורלם זה בזה ,עדיין יישאר הרבה מקום לגאווה בייחודיות של העם שלי ולהרגשה שיש לי שורה של חובות מיוחדים כלפי המדינה שלי .אבל אם אנחנו רוצים לשרוד ולשגשג ,אנחנו חייבים להוסיף לנאמנות מקומית שכזו גם נאמנות לאנושות כולה. אדם יכול להיות נאמן בו־זמנית למשפחה שלו ,לשכונה שלו ,למקצוע שלו ולמדינה שלו — מדוע לא להוסיף את המין האנושי לרשימה הזו? אומנם כשיש לאדם כמה נאמנויות ,בלתי נמנע שלפעמים הן יתנגשו זו בזו .אבל מי אמר שהחיים הם דבר קל? נתמודד. זהויות לאומיות נוצרו כאשר בני אדם התמודדו עם בעיות (וזיהו הזדמנויות) שהיו גדולות בכמה וכמה מידות על יכולותיהם של שבטים קטנים ,ושדרשו שיתוף פעולה כלל־ארצי .במאה ה־ 21לאומים מוצאים את עצמם במצב דומה לזה של השבטים
הקדמונים :הם כבר לא המסגרת הנכונה להתמודד עם האתגרים החשובים ביותר. אנחנו זקוקים לזהות גלובלית חדשה כי המוסדות הלאומיים לא מסוגלים לפתור משברים גלובליים .כבר עכשיו יש לנו כלכלה גלובלית ,אקולוגיה גלובלית ומדע גלובלי — אבל אנחנו עדיין תקועים עם פוליטיקה לאומית .הפער הזה מסכן אותנו. כדי שהפוליטיקה שלנו תהיה אפקטיבית ,אנחנו צריכים לעשות אחת משתיים: לנתק את הקשרים הגלובליים של הכלכלה ,האקולוגיה והמדע — או ליצור פוליטיקה גלובלית .מאחר שאין דרך לנתק את הקשרים הגלובליים של האקולוגיה ושל המדע ,ומאחר שניתוק הקשרים הכלכליים יהיה הרסני ,הפתרון האמיתי היחיד לפער שנוצר הוא פוליטיקה גלובלית. הכוונה איננה להקמת "ממשלה עולמית" — זה חזון מפוקפק ולא ריאלי .הכוונה היא לכך שהשיח הפוליטי בתוך מדינות ,ואפילו בתוך ערים ,צריך לתת משקל רב יותר לבעיות ולאינטרסים כלל־עולמיים .אנשים יכולים להסכים על חזון משותף גם אם הם לא כפופים כולם לנשיא אחד או לקיסר אחד .ההיסטוריה של הדתות, למשל ,מלמדת שלא תמיד חייבים אפיפיור כדי לקיים קהילה דתית חובקת עולם. יהודים עיראקים ויהודים פולנים הצליחו לאורך מאות שנים לקיים שיח פורה ואפילו להסכים על הלכות משותפות גם בלי לכונן "רבנות עולמית" .אולי במאה ה־ 21האנושות תצליח לקיים שיח פורה על אקולוגיה ועל גנטיקה ,ולהסכים על חזון אתי משותף ,גם בלי להשליט על עצמה ממשלה עולמית.
8
דת אלוהים עובד בשביל המדינה עד כה האידיאולוגיות המודרניות ,התגליות המדעיות והממשלות הלאומיות לא הצליחו להביא לגיבוש חזון משותף לעתיד המין האנושי .האם אפשר למצוא חזון כזה במסורות הדתיות הקדומות? אולי התשובה שאנו מחפשים המתינה לנו בסבלנות זה אלפי שנים בין דפי התנ"ך ,הקוראן או הוודות? אנשים חילונים כנראה יגיבו לרעיון הזה בלעג או בחרדה .כתבי הקודש אולי היו רלוונטיים בימי הביניים ,אבל איך הם יוכלו להדריך אותנו בעידן של בינה מלאכותית ,ביו־הנדסה ,התחממות גלובלית ולוחמת סייבר? מצד שני ,אנשים חילונים הם מיעוט .מיליארדי בני אדם עדיין מאמינים לקוראן ולתנ"ך יותר מאשר לתורת האבולוציה; תנועות דתיות מעצבות את הפוליטיקה של ארצות מגוונות מהודו ועד ארצות הברית; שנאות דתיות מתדלקות סכסוכים מניגריה ועד הפיליפינים. אז האם דתות עתיקות כגון הנצרות ,האסלאם וההינדואיזם עדיין רלוונטיות? האם הן יכולות לעזור לנו לפתור את הבעיות הגדולות שלנו? או שמא הן רק שרידים מאובנים מן העבר ,שנזרקים אנה ואנה על ידי הכוחות האדירים של מדינות, כלכלות וטכנולוגיות מודרניות? כדי להבין את תפקידן של הדתות המסורתיות בעולם של המאה ה־ ,21אנו צריכים להבחין בין שלושה סוגים של בעיות: .1בעיות טכניות .לדוגמה ,כיצד יכולים חקלאים לגדל חיטה למרות בצורות חוזרות ונשנות שנגרמות על ידי ההתחממות הגלובלית? .2בעיות של מדיניות .לדוגמה ,אילו צעדים צריכות ממשלות לנקוט כדי למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית? .3בעיות של זהות .לדוגמה ,האם אני בכלל צריך להזדהות עם מצוקותיהם של חקלאים בצד השני של העולם ולפעול למען רווחתם ,או שצריך להיות לי אכפת רק מהבעיות של אנשים מהשבט שלי ומהמדינה שלי? כפי שנראה בעמודים הבאים ,לדתות מסורתיות אין תשובות של ממש לבעיות הטכניות ולבעיות המדיניות .לעומת זאת ,הן עדיין מאוד רלוונטיות לבעיות הזהות שלנו — אך לרוע המזל ,ברוב המקרים הן מהוות חלק מרכזי מהבעיה ולא חלק מהפתרון.
בעיות טכניות :חקלאות נוצרית בעידן הקדם־מודרני דתות לקחו על עצמן את האחריות לפתור מגוון רחב מאוד של בעיות טכניות בתחומים כמו חקלאות .לוחות שנה דתיים קבעו מתי לזרוע ומתי לקצור ,תפילות נועדו להוריד גשם ,ופולחנים במקדשים נערכו כדי להגן על השדות מפני מזיקים ומחלות .כאשר פרץ משבר חקלאי בגלל בצורת או נחיל של ארבה, האיכרים פנו לכוהני המקדש בבקשה שאלו יפתרו את הבעיה .גם רפואה הייתה בתחום אחריותם של חכמי הדת .כמעט כל נביא ,גורו ושאמאן עסק ברפואה .ישו הנוצרי בילה חלק ניכר מזמנו בריפוי חולים ,השבת הראייה לעיוורים ,פתיחת פיהם של אילמים ,והבראת נפשם של משוגעים .בין אם חייתם במצרים העתיקה או באירופה של ימי הביניים ,אם חליתם הייתם הולכים כנראה לאיזשהו עושה נפלאות ,והייתם עולים לרגל לבית מקדש במקום לבית חולים. בדורות האחרונים הביולוגים והרופאים החליפו את הכוהנים ועושי הנפלאות .אם מצרים בשנת 2018סובלת מהתקפת ארבה ,המצרים עשויים בהחלט להתפלל לאללה — אם לא יעזור ,בטח לא יזיק — אבל הם לא ישכחו לקרוא קודם כול לכימאים ,לאנטומולוגים ולגנטיקאים כדי שאלו יפתחו קוטלי חרקים יעילים יותר וזנים עמידים יותר של חיטה .אם הילד של הינדי אדוק נופל למשכב עם מקרה קשה של חצבת ,האבא ילך למקדש של אל הרפואה ההינדי דנוונטרי ויציע מנחה של פרחים וממתקים — אבל רק אחרי שהפקיד את הילד בידיהם האמונות של רופאי בית החולים המקומי .אפילו רפואת הנפש — המבצר האחרון של הקדושים ועושי הניסים — עוברת לידיהם של מדענים ,כשהנוירולוגיה מחליפה את הדמונולוגיה וציפרלקס בא במקום גירוש שדים. ניצחונם של המדענים הוא כה מוחלט ,עד שעצם ההגדרה של הדת עברה שינוי. אנחנו כבר לא מקשרים דת עם חקלאות או עם רפואה ,וקנאי דת רבים סובלים מאמנזיה קולקטיבית ,ומעדיפים לשכוח שהדת שלהם אי פעם טענה לעליונות בתחום גידול צמחים או ריפוי חולים" .אז מה אם אנחנו פונים לעזרת המהנדסים והדוקטורים?" אומרים קנאי הדת" .זה לא מוכיח שום דבר .מה בכלל הקשר בין דת לבין חקלאות או רפואה?" הדתות המסורתיות איבדו את השליטה בתחומים הללו כי הן לא היו מוצלחות במיוחד בגידול צמחים או בריפוי חולים .המומחיות האמיתית של כוהנים ,רבנים וגורואים מעולם לא הייתה הורדת גשם ,חיסול חיידקים או חיזוי העתיד .המומחיות שלהם תמיד הייתה פרשנות .כוהן זה לא מישהו שיודע איך לרקוד את ריקוד הגשם ולסיים את הבצורת .כוהן זה מישהו שיודע איך לתרץ את העובדה שריקוד הגשם נכשל ,ושיודע להסביר בצורה משכנעת מדוע אנחנו צריכים להמשיך להאמין באל
שלנו למרות שנראה שהוא עיוור לכל מצוקותינו וחירש לכל תפילותינו. הגאונות שלהם בתחום הפרשנות היא בדיוק מה שגרם לכוהנים להפסיד בתחרות עם המדענים .גם מדענים יודעים לפעמים לעגל פינות ולעוות את העדויות ,אבל בסופו של דבר סימן ההיכר של המדע הוא הנכונות להודות בטעות ולנסות משהו אחר .זו הסיבה שהמדענים לומדים בהדרגה איך לייצר זני חיטה עמידים יותר ואיך לייצר תרופות טובות יותר ,בעוד כוהנים וגורואים לומדים רק איך לייצר תירוצים מתוחכמים יותר .עם חלוף השנים ,אפילו המאמינים האדוקים ביותר הבחינו בהבדל ,וזו הסיבה שסמכותן של הדתות המסורתיות הצטמצמה בעוד ועוד תחומים טכניים .זו גם הסיבה לכך שהעולם כולו מהווה כיום ציוויליזציה אחת ויחידה. כשמשהו באמת מצליח — כמו תגליותיו של המדע המודרני — כולם מאמצים אותו.
בעיות של מדיניות :כלכלה מוסלמית המדע נותן לנו תשובות חד־משמעיות לבעיות טכניות כגון איך לגדל חיטה ואיך לרפא חצבת ,אבל כשהדברים מגיעים לשאלות של מדיניות ,המדענים עצמם מתקשים להגיע להסכמה .לדוגמה ,הרוב המכריע של המדענים מסכימים שההתחממות הגלובלית היא עובדה ,אבל הם לא מסכימים איזו מדיניות כלכלית כדאי לאמץ כדי להתמודד עם הבעיה .זה לא אומר ,כמובן ,שהפתרון יגיע מהדתות המסורתיות .כתבי קודש קדומים אינם מדריכים טובים לכלכלה מודרנית ,ולוויכוחים הכלכליים העיקריים — נאמר ,בין גישות קפיטליסטיות לסוציאליסטיות — אין קשר לוויכוחים הגדולים של הדתות המסורתיות על שאלות של תיאולוגיה או מוסר. אומנם במדינות כמו ישראל ואיראן רבנים ואייטולות משתתפים בעיצוב המדיניות הכלכלית של הממשלה ,ואפילו במדינות חילוניות יותר כמו ארצות הברית וברזיל למנהיגים דתיים יש השפעה רבה על מבנה מערכת המיסוי .אך מבט מדוקדק יותר חושף שאפילו במקרים הללו ,המסורות הדתיות מנגנות כינור שני לתיאוריות המדעיות .כשהאייתוללה חמינאי — המנהיג העליון של איראן — צריך לקבל החלטה כלכלית חשובה ,הוא בדרך כלל לא יכול למצוא את התשובה בקוראן ,מפני שתושבי חצי האי ערב במאה השביעית לא ידעו הרבה על הבעיות ועל ההזדמנויות של כלכלות תעשייתיות ושל בנקאות מודרנית .לכן חמינאי ,או אחד מעוזריו ,חייב לפנות לקרל מרקס ,למילטון פרידמן ,לפרידריך האייק ולמדע הכלכלה המודרני כדי לקבל תשובות .לאחר שהוא מקבל החלטה להעלות את הריבית ,להוריד מיסים, להפריט חברות ממשלתיות או לחתום על הסכם סחר בינלאומי ,חמינאי יכול לנצל את סמכותו הדתית כדי לעטוף את התשובה המדעית באצטלה של פסוק קוראני
כזה או אחר ,ולהציג את המהלך כרצונו של אללה .אבל האצטלה לא משנה הרבה. כשאתם משווים את המדיניות הכלכלית של איראן השיעית ,סעודיה הסונית, ישראל היהודית ,הודו ההינדית וארצות הברית הנוצרית ,אתם לא מוצאים הבדלים גדולים במיוחד. במאות ה־ 19וה־ ,20הוגים מוסלמים ,יהודים ,הינדים ונוצרים תקפו בחמת זעם את החומרנות המודרנית ,את הקפיטליזם חסר הנשמה ,ואת ידה הקשה של הבירוקרטיה הממשלתית .הם הבטיחו שאם רק תינתן להם הזדמנות ,הם יוכלו לפתור את כל תחלואי העולם המודרני וליצור חברה שונה לגמרי ,שתתבסס על הערכים הרוחניים הנצחיים של הדת שלהם .ובכן ,הם כבר קיבלו לא מעט הזדמנויות ,והשינוי היחיד שערכו בכלכלה המודרנית היה לצבוע מחדש את הקירות החיצוניים ולהציב צלב גדול ,סהר ,מגן דוד או סמל "אום" הינדי על הגג. בדיוק כמו עם הורדת גשם ,כך גם עם כלכלה ,היכולת המופלאה של מנהיגים דתיים לפרש מחדש טקסטים קדושים היא שמרוקנת את הטקסטים הללו מחשיבותם .זה כלל לא משנה איזו מדיניות כלכלית יאמץ האייתוללה חמינאי ,הוא תמיד יוכל ליישב זאת עם הקוראן .הספר המקודש לא משמש מקור של ידע אמיתי — הוא בסך הכול חותמת גומי של סמכות .כשיש לכם דילמה כלכלית ,אתם נעזרים במרקס והאייק כדי להבין את הבעיה טוב יותר ולראות את הדברים מזווית חדשה .רק לאחר שמצאתם תשובה אתם פונים לקוראן ,וסורקים אותו בקפדנות בחיפוש אחרי קטע שאם תפרשו אותו בצורה יצירתית מספיק ,יצדיק את הפתרון שמצאתם אצל מרקס או האייק. זה נכון כמובן בכל הדתות .נוצרי יכול להיות קפיטליסט באותה הקלות שהוא יכול להיות סוציאליסט ,ולמרות שאי אלו דברים שישו אמר נשמעים ממש כמו קומוניזם, במהלך המלחמה הקרה קפיטליסטים אמריקנים יכלו לקרוא את "הדרשה על ההר" בלי לשים לב לכך .האמת היא שפשוט אין דבר כזה כלכלה נוצרית ,או כלכלה מוסלמית ,או כלכלה הינדית. לא שאין רעיונות כלכליים בתנ"ך ,בקוראן או בוודות .אלא שהרעיונות הללו לא רלוונטיים לעולם המודרני .מהטמה גנדי מצא בוודות חזון של הודו כאוסף של קהילות חקלאיות קטנות המספקות את צורכי עצמן ,המייצאת מעט ,ומייבאת אפילו פחות .כל קהילה טוותה בגדים לעצמה בגלגלי טווייה ביתיים .גנדי קיווה שזה יהיה המודל להודו לאחר שהיא תשיג את עצמאותה מהבריטים .הוא הפך את גלגל הטווייה הביתי לסמלה של התנועה הלאומית ההודית ,ובתמונה המפורסמת ביותר שלו הוא טווה כותנה במו ידיו 1.אבל החזון הזה פשוט לא הסתדר עם המציאות של הכלכלה המודרנית ,ולכן לא הרבה נשאר ממנו מלבד דמותו הקורנת של גנדי על
מיליארדי שטרות של רופי. תיאוריות כלכליות מודרניות הן כל כך הרבה יותר רלוונטיות מכתבי קודש קדומים ,שכיום מקובל לפרש אפילו סכסוכים דתיים כסכסוכים כלכליים .לדוגמה, חוקרים רבים סבורים שהסכסוך בצפון אירלנד בין קתולים לבין פרוטסטנטים נבע במידה רבה ממאבק של מעמדות כלכליים .כתוצאה מתהליכים היסטוריים ארוכי טווח ,המעמדות הגבוהים בצפון אירלנד היו פרוטסטנטים ברובם ,ואילו המעמדות הנמוכים היו קתולים .לכן מה שנדמה במבט ראשון כוויכוח תיאולוגי על טבעו של ישו הנוצרי ,היה למעשה מאבק טיפוסי בין עשירים לבין עניים .לעומת זאת ,כמעט אף אחד לא חושב שמאבקים כלכליים הם למעשה ויכוחים תיאולוגיים .לדוגמה, לא נשמע סביר שהמאבק בין בעלי אדמות קפיטליסטים לבין תנועות גרילה קומוניסטיות באמריקה הלטינית בשנות השבעים היה לאמיתו של דבר רק מסך עשן שהסתיר מאחוריו מחלוקת עזה על תיאולוגיה נוצרית. האם לדתות המסורתיות נותרה חשיבות כלשהי בעולם של המאה ה־ ?21חישבו על השאלה אם לתת לבינה מלאכותית סמכות לקבל החלטות הנוגעות לחייהם של בני אדם — לבחור עבורנו מה ללמוד ,איפה לעבוד ,ועם מי להתחתן .האם יש עמדה מוסלמית בשאלה הזו? האם יש עמדה יהודית? אין טעם לדבר בהקשר זה על אסלאם ועל יהדות .המין האנושי כנראה יתחלק לשני מחנות עיקריים — אלו שיהיו בעד מתן סמכות רבה יותר לבינה המלאכותית ,ואלו שיתנגדו לכך .מוסלמים ויהודים ימצאו את עצמם בשני המחנות .ולא משנה באיזה מחנה אייתוללה או רב זה או אחר ימצא את עצמו ,הוא תמיד יוכל להצדיק את עמדתו בפרשנות יצירתית של הקוראן או של התלמוד. כמובן שזרמים דתיים מסוימים עשויים להקשיח את עמדותיהם ,ולטעון שהדוגמות שלהן נצחיות ומקודשות .בשנות השבעים המציאו כמה תיאולוגים קתולים באמריקה הלטינית את "תיאולוגיית השחרור" ,שחיברה בין קתוליות לבין סוציאליזם ,וגרמה לישו להיראות קצת כמו צ'ה גווארה (ולהפך) .בדיוק באותו אופן, אפשר לגייס את ישו לוויכוחים העדכניים על בינה מלאכותית או על התחממות גלובלית ,ולהציג עמדות פוליטיות עכשוויות כאילו מדובר בעקרונות דתיים על־זמניים. זה כבר מתחיל לקרות .מטיפים אוונגליסטים בארצות הברית מתנגדים בשם הדת לתקנות סביבתיות ,ומנגד האפיפיור פרנציסקוס מוביל את המאבק בהתחממות הגלובלית בשמו של ישו 2.אז ייתכן שעד שנת ,2070המאבק האקולוגי ילבש צביון דתי .האוונגליסטים יתנגדו נחרצות לכל ניסיון להגביל את פליטת גזי החממה ,ואילו הקתולים יאמינו שישו הטיף להגן על הסביבה .תוכלו לראות את ההבדלים אפילו
במכוניות שלהם .אוונגליסטים ייסעו בג'יפים ענקיים הזוללים דלק ,בעוד קתולים ינועו ממקום למקום במכוניות חשמליות קטנות עם הסטיקר" :אם תשרפו את כדור הארץ — אתם תישרפו בגיהינום!" אך גם אם שני הצדדים יצדיקו את עמדותיהם בציטוטים למכביר מהתנ"ך ומהברית החדשה ,ההבדל האמיתי ביניהם ינבע מתפיסות מדעיות ופוליטיות עדכניות — לא מהתנ"ך .במובן זה ,עושה רושם שלדתות המסורתיות אין מה לתרום לוויכוחים הגדולים של המאה ה־ .21כפי שטען קרל מרקס ,הן בסך הכול עיטור ססגוני על גג של מבנה מודרני.
בעיות של זהות :לשרטט קווים בחול אבל מרקס טעה כשהוא זלזל בכוחן של הדתות המסורתיות .גם אם האסלאם, ההינדואיזם או הנצרות הם רק קישוטים צבעוניים מעל למבנים כלכליים מודרניים, אנשים נוטים להזדהות עם הקישוטים ,ולזהויות של אנשים יש השפעה עצומה על ההיסטוריה .כוחו של המין האנושי מבוסס על היכולת לשתף פעולה במספרים גדולים; שיתוף פעולה המוני מבוסס על גיבוש של זהויות המוניות — וזהויות המוניות מבוססות תמיד על סיפורים בדיוניים ,לא על עובדות מדעיות ואפילו לא על צרכים כלכליים .במאה ה־ ,21חלוקתם של בני אדם ליהודים ומוסלמים או לרוסים ולפולנים עדיין תלויה במיתוסים דתיים .הניסיונות שעשו הנאצים והקומוניסטים לחלק את בני האדם לפי מפתח מדעי התגלו כבדותא מסוכנת להחריד ,ומאז מדענים אינם ששים לעזור לאף אחד למצוא לבני האדם זהויות "טבעיות". אז במאה ה־ 21דתות לא יכולות להוריד גשם ,לרפא מחלות או לבנות פצצות — אבל הן כן זוכות להגדיר מי "אנחנו" ומי "הם" ,את מי נרפא ואת מי נפציץ .כפי שכבר הסברתי ,מבחינה מעשית אין הרבה הבדלים בין איראן השיעית ,סעודיה הסונית וישראל היהודית .כולן מדינות לאום בירוקרטיות ,כולן מתנהלות על פי מדיניות פחות או יותר קפיטליסטית ,כולן מחסנות ילדים נגד פוליו ,וכולן מסתמכות על כימאים ופיזיקאים כדי לייצר פצצות .אין דבר כזה בירוקרטיה שיעית ,קפיטליזם סוני או פיזיקה יהודית .אז איך בכל זאת לגרום לאנשים להרגיש מיוחדים ,ולחוש נאמנות לשבט אחד ועוינות לשבטים אחרים? כדי למתוח קווים ברורים בחולות הנודדים של האנושות ,דתות משתמשות בטקסים ובפולחנים .שיעים ,סונים ויהודים אדוקים לובשים בגדים שונים ,אומרים תפילות שונות ,ומקפידים על איסורים שונים .המסורות הדתיות עוזרות למלא את חיי היומיום בהרבה יופי .חמש פעמים ביום עולה תפילתו של המואזין מעל לרעשי הבזארים ,המפעלים והמשרדים ,וקוראת למוסלמים לקחת הפסקה מהמולת היומיום כדי להתחבר לאמת שמעבר לכל זה .השכנים ההינדים שלהם חותרים
לעבר אותה המטרה בעזרת טקסי פוג'ה צבעוניים וחזרה על מנטרות ערבות לאוזן. בכל ערב שבת יושבות משפחות יהודיות לארוחה חגיגית של שמחה ,הודיה ואחווה. יומיים לאחר מכן ,בימי ראשון בבוקר ,מביאה זמרתן של המקהלות הנוצריות תקווה לחייהם של מיליונים ,ועוזרת ליצור קשרים קהילתיים של אמון וחיבה. כמובן שחלק מהמסורות הדתיות ממלאות את העולם גם בהרבה כיעור ,וגורמות לאנשים להתנהג בקטנוניות ובאכזריות .אין הרבה מה לומר בזכות שנאת נשים ואפליה נגד חברי קאסטות נמוכות שדתות מסוימות מעודדות .כך או כך ,בין אם המסורות הדתיות יפות ובין אם הן מכוערות ,כולן מסייעות לאחד אנשים לקבוצה אחת ולהבדיל בינם לבין השכנים .למתבונן מבחוץ ,ההבדלים הללו נראים לא פעם חסרי כל משמעות ,ופרויד קרא לאובססיה שאנשים דתיים מפתחים ביחס ללבוש שלהם או לטקסים שלהם בשם "הנרקיסיזם של ההבדלים הקטנים" 3.אבל בהיסטוריה כמו־גם בפוליטיקה ,להבדלים קטנים יש לפעמים כוח עצום .בגדול, ישראל ,איראן וסעודיה דומות מאוד זו לזו במבנה המנהלתי והכלכלי שלהן .אבל בכל זאת ,אם אתם במקרה הומו או לסבית ,זה עניין של חיים ומוות אם אתם גרים בישראל ,באיראן או בסעודיה .בישראל ,חברי הקהילה הלהט"בית נהנים מהגנתו של החוק ,ויש אפילו רבנים רפורמים שיברכו נישואין בין שתי נשים .באיראן, הומואים ולסביות נרדפים באופן שיטתי ולעיתים אף מוצאים להורג .בסעודיה, אישה לסבית לא יכלה אפילו לנהוג במכונית עד שנת — 2018רק משום שהיא אישה ,שלא לדבר על לסבית. אולי הדוגמה הטובה ביותר לכוחן של מסורות דתיות בעולם המודרני היא יפן. ב־ 1853הכריח הצי האמריקני את יפן לפתוח את שעריה לעולם המודרני .בתגובה החלו היפנים בתהליך מזורז ומוצלח מאוד של מודרניזציה .בתוך כמה עשורים יפן הפכה למדינה בירוקרטית חזקה שנשענה על המדע ,על הקפיטליזם ועל הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת ביותר כדי להביס את סין ואת רוסיה ,לכבוש את טאיוואן ואת קוריאה ,ובסופו של דבר להטביע את הצי האמריקני בפרל הרבור ולמוטט את האימפריות האירופיות במזרח הרחוק .אבל יפן לא העתיקה בעיוורון את המודל המערבי .היא הייתה נחושה להגן על זהותה הייחודית ולהבטיח שהיפנים המודרניים יהיו נאמנים ליפן ולא למדע ,למודרניות או לאיזושהי קהילה גלובלית ערטילאית. לשם כך השתמשה המדינה היפנית בדת השינטו המקומית ,והפכה את הדת הזו לאבן היסוד של הזהות היפנית .למעשה ,המדינה היפנית המציאה מחדש את דת השינטו .מסורות השינטו המקוריות היו ערב רב של אמונות במגוון עצום של רוחות, שדים ,פיות ואלים .לכל כפר ולכל מקדש היו הרוחות החביבות עליו ,והמנהגים
המקומיים שלו .אך בשלהי המאה ה־ 19ובראשית המאה ה־ 20המדינה היפנית יצרה גרסה רשמית של דת השינטו ,כפתה אותה על הארץ כולה ,וניסתה להעלים מסורות מקומיות שלא עלו איתה בקנה אחד .לדת השינטו הרשמית הדביקה המדינה רעיונות מודרניים של לאומיות וגזענות ,שהיפנים למדו מהאימפריות האירופיות .לתערובת הזו נוסף גם כל אלמנט בבודהיזם ,בקונפוציאניזם או באתוס הפיאודלי של הסמוראים שעודד נאמנות למדינה (ונדחקו הצידה אלמנטים שעשויים לערער על כוחה של המדינה) .הדובדבן שבקצפת דת השינטו הרשמית היה פולחן הקיסר .בניגוד למסורות השינטו הקדומות ,שייחסו חשיבות מעטה יחסית לקיסר ,בדת השינטו הרשמית נחשב הקיסר לאל חי ולצאצא ישיר של אלת השמש אמאטראסו ,והמצווה העליונה של כל יפני הייתה לשרת את הקיסר ואף 4 למות למען הקיסר אם יש בזה צורך. במבט ראשון נדמה שהבליל המשונה הזה של רעיונות ישנים וחדשים לא מתאים למדינה המנסה לעבור תהליך מזורז של מודרניזציה .אל חי? רוחות ושדים? אתוס פיאודלי? זה נשמע יותר כמו שבט קדמון מאשר כמו מעצמה תעשייתית .אבל זה עבד היטב .היפנים אימצו בהצלחה את הכלים והמוסדות המודרניים ,ובמקביל פיתחו נאמנות פנאטית למדינה שלהם .דת השינטו הרשמית הוכיחה את ערכה, לדוגמה בכך שהיפנים היו המעצמה הראשונה שהצליחה לפתח חימוש מונחה מדויק .עשורים רבים לפני שהאמריקנים המציאו את "הפצצה החכמה" ,ובזמן שגרמניה הנאצית הצליחה לפתח רק רקטות V-2לא מדויקות ,היפנים הטביעו עשרות אוניות של בעלות הברית באמצעות טילים מונחים .אנחנו מכירים את הטילים הללו בשם "קמיקזה" .בזמן שבחימוש מונחה מדויק בן ימינו ההנחיה המדויקת מסופקת לטיל על ידי מחשב ,הקמיקזה היו מטוסים רגילים לגמרי שהוטענו בחומרי נפץ והונחו אל מטרתם על ידי טייסים אנושיים ,שהיו מוכנים לצאת למשימות חד־כיווניות שכאלה .כל זה התאפשר בזכות רוח ההקרבה העצמית שדת השינטו הרשמית עודדה .הקמיקזה היו שילוב של טכנולוגיית 5 התעופה המתקדמת ביותר עם שטיפת המוח הדתית המתקדמת ביותר. ביודעין או שלא ביודעין ,הרבה ממשלות הולכות בעקבות הדוגמה היפנית .הן מאמצות את הכלים והמוסדות האוניברסליים של העולם המודרני ,ובו־בזמן נסמכות על מסורות דתיות מקומיות כדי לשמור על זהות לאומית ייחודית .התפקיד שמילאה דת השינטו ביפן דומה לתפקיד של הנצרות האורתודוקסית ברוסיה, הקתוליות בפולין ,האסלאם השיעי באיראן ,האסלאם הווהאבי בסעודיה ,והיהדות בישראל .לא משנה כמה ארכאית הדת ,בעזרת קצת דמיון והרבה פרשנות יצירתית תמיד אפשר לחבר בינה לבין ההמצאות הטכנולוגיות העדכניות ביותר והמוסדות
המודרניים המורכבים ביותר. במקרים מסוימים מדינות ממציאות אפילו דתות חדשות כדי לשמור על זהותן .את הדוגמה הקיצונית ביותר לכך אפשר למצוא כיום באחת המושבות לשעבר של האימפריה היפנית — צפון קוריאה .המשטר הצפון קוריאני יצר בעשורים האחרונים דת מדינה פנאטית בשם ג'ושה .זוהי תערובת של מרקסיזם־לניניזם, מסורות קוריאניות עתיקות ,אמונה גזענית בטוהר הייחודי של הגזע הקוריאני, והאלהה של משפחת קים .למרות שאף אחד לא טוען שמשפחת קים היא צאצאית של אלת השמש ,הקוריאנים סוגדים לקים ג'ונג־און — כפי שסגדו לאביו ולסבו לפניו — באדיקות קיצונית .אולי מכיוון שהמשטר הצפון קוריאני זוכר מה קרה בסופו של דבר לאימפריה היפנית ,מרכיב חשוב נוסף בג'ושה הוא הנשק גרעיני .זוהי הדת 6 הראשונה בהיסטוריה ש"נשק גרעיני" הוא חלק מהתיאולוגיה שלה.
שפחתה של המדינה לא משנה איך הטכנולוגיה תתפתח ,ויכוחים על זהויות דתיות וטקסים דתיים כנראה ימשיכו להשפיע על העולם ,ואולי אף יחוללו סכסוכים גלובליים .בני אדם עלולים להשתמש בטילים הגרעיניים האימתניים ביותר ובפצצות הסייבר המתוחכמות ביותר כדי להכריע בוויכוחים תיאולוגיים על טקסטים מימי הביניים .כל עוד כוחה של האנושות נשען על שיתוף פעולה במספרים גדולים ,וכל עוד שיתוף פעולה המוני נשען על אמונה במיתוסים ,לדתות ולטקסים ימשיך להיות תפקיד חשוב בהיסטוריה. כל זה הופך את הדתות המסורתיות לחלק מהבעיה של האנושות ,לא לחלק מהפתרון .לדתות יש עדיין הרבה כוח פוליטי ,כי הן מסייעות לגבש זהויות לאומיות ועשויות להצית את מלחמת העולם השלישית .אבל בכל הנוגע להורדת המתחים בעולם ולהתמודדות עם אתגרי המאה ה־ ,21לדתות אין הרבה מה להציע .למרות שהרבה דתות מסורתיות תומכות בערכים אוניברסליים וטוענות שהן נכונות בכל מקום ולכל אדם — כרגע תפקידן החשוב ביותר הוא לשמש שפחתה של מדינת הלאום .זהו המצב בצפון קוריאה ,ברוסיה ,באיראן ובישראל .אי לכך הדתות רק מקשות על בני האדם להתעלות מעל ההבדלים הלאומיים ולמצוא פתרונות גלובליים לאיומי המלחמה הגרעינית ,הקריסה האקולוגית ,והשיבושים הטכנולוגיים. כך לדוגמה ,כשבני אדם באים לדון בהתחממות גלובלית או בתפוצת הנשק הגרעיני בעולם ,האייתוללות השיעים מעודדים את האיראנים לראות את הסוגיות הללו מזווית ראייה איראנית צרה; רבנים יהודים מאיצים בישראלים לדאוג בעיקר למה שטוב לישראל; ואילו כמרים אורתודוקסים טוענים שרוסים צריכים לחשוב
בראש ובראשונה על האינטרסים של רוסיה .אחרי הכול ,אנחנו העם הנבחר של אלוהים ,אז מה שטוב לנו בוודאי טוב גם לאלוהים .יש כמובן מנהיגים דתיים שדוחים את הגישה הלאומנית הזו ותומכים בחזון יותר אוניברסלי .לרוע המזל, למנהיגים דתיים מסוג זה אין הרבה כוח פוליטי בימינו. יוצא ,אם כן ,שאנו נתונים במלכוד .כל בני האדם חברים כיום בציוויליזציה אחת, ורק שיתוף פעולה גלובלי יכול להציל אותנו ממלחמה גרעינית ,מקריסה אקולוגית ומשיבושים טכנולוגיים .מצד שני ,גם הלאומיות וגם הדת מפצלים את הציוויליזציה האחת הזו למחנות עוינים .הפער הזה בין בעיות גלובליות משותפות לבין זהויות מקומיות יריבות מתבטא בין השאר במשבר שפוקד כיום את הניסוי הרב־תרבותי הגדול ביותר בעולם — האיחוד האירופי .האיחוד האירופי נבנה על בסיס ערכים ליברליים גלובליים ,אבל עכשיו הוא עומד על סף התפרקות בגלל הקושי לקלוט ולמזג יחד אנשים מלאומים שונים ומדתות שונות.
9
הגירה לא כל התרבויות שוות למרות שהגלובליזציה צמצמה את הפערים התרבותיים בכדור הארץ ,היא גם הקלה על אנשים לפגוש בזרים שמתנהגים בצורה משונה ואפילו מקוממת .ההבדל בין אירופה לבין הודו בימי הביניים היה גדול בהרבה מההבדל בין אירופה לבין הודו כיום — אבל אז לא היו טיסות ישירות מדלהי ללונדון. ככל שיותר אנשים חוצים יותר גבולות בחיפוש אחר עבודה ,ביטחון ועתיד טוב יותר ,כך גובר הלחץ על זהויות ועל משטרים שהתעצבו בתקופות פחות ניידות. הבעיה חריפה במיוחד באירופה .האיחוד האירופי הושתת על ההבטחה להתעלות מעל למה שמבדיל צרפתים מגרמנים ,מספרדים מיוונים .הוא עלול לקרוס בשל הקושי להכיל את מה שמבדיל אירופים ממהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון. למרבה האירוניה ,הייתה זו ההצלחה של האירופים בבניית מערכת רב־תרבותית משגשגת שמשכה אליה מלכתחילה כל כך הרבה מהגרים .פליטים סורים רוצים להגר לגרמניה ,ולא לסעודיה ,לאיראן ,לרוסיה או ליפן ,לא מכיוון שגרמניה קרובה יותר מאיראן או עשירה יותר מסעודיה — אלא מכיוון שלגרמניה יש מוניטין טוב יותר בכל הנוגע לקליטתם של זרים. הגל הגובר של מהגרים ופליטים מעורר תגובות מנוגדות בקרב האירופים ,ומצית דיונים מרים על זהותה ועל עתידה של אירופה .יש אירופים התובעים שאירופה תסגור את שעריה :האם הם בוגדים באידיאלים הסובלניים של אירופה ,או שהם נוקטים צעד סביר ואף הכרחי? אחרים מבקשים לפתוח את השערים לרווחה :האם הם נאמנים לערכי היסוד של אירופה ,או שהם מעמיסים על האיחוד האירופי מטען מופרז של ציפיות? הדיון על הגירה מתדרדר לעיתים לקרב של צעקות שבו אף צד לא מסוגל להקשיב לצד השני .כדי להבהיר את התמונה ,אולי נכון לחשוב על הגירה כעל עסקה בת שלושה תנאים: תנאי ראשון :המדינה המארחת מאפשרת למהגרים להיכנס לתחומה. תנאי שני :בתמורה ,המהגרים חייבים לאמץ את הנורמות והערכים העיקריים של המדינה המארחת ,גם אם פירוש הדבר לוותר על חלק מהנורמות והערכים המסורתיים שלהם. תנאי שלישי :אם המהגרים עושים מאמץ מספק לאמץ את התרבות המקומית, ברבות השנים הם יהפכו לחברים שווים ומלאים במדינה המארחת" .הם" יהפכו
להיות "אנחנו". שלושת התנאים הללו הם קרקע פורייה לשלושה דיונים נבדלים על הגירה ,שכל אחד מתמקד במשמעות המדויקת של אחד מהתנאים .דיון רביעי מתרכז בשאלה אם התנאים הללו — תהא הגדרתם המדויקת אשר תהא — אכן מתממשים .אבל כשאנשים מתווכחים על הגירה ,הם נוטים לבלבל בין ארבעת הדיונים ,כך שאף אחד לא יודע על מה בעצם מדברים .לכן נתבונן בנפרד בכל אחד מהדיונים הללו. דיון :1התנאי הראשון של עסקת ההגירה אומר שהמדינה המארחת מאפשרת למהגרים להיכנס לתחומה .אבל האם יש להבין זאת כחובה או כטובה? האם המדינה המארחת חייבת לפתוח את דלתה לכל דכפין ,או שמותר לה לבחור את המהגרים בפינצטה — ואפילו לעצור את זרם ההגירה? נראה שתומכי הגירה חושבים שלמדינות יש חובה מוסרית לקבל לתחומן לא רק פליטי חרב ,אלא גם אנשים מארצות עניות יותר שמבקשים לשפר את מצבם .לטענתם ,בעולם גלובלי לכל בני האדם יש מחויבויות לבני אדם אחרים ,ואלו שמנסים להתחמק מהמחויבויות הללו הם אגואיסטים או אפילו גזענים. טיעון נוסף של תומכי הגירה הוא שאי אפשר לעצור את שטף המהגרים .לא משנה כמה חומות וגדרות נבנה ,אנשים נואשים תמיד ימצאו דרך לעבור .לכן מוטב שההגירה תהיה חוקית ,מאשר שייווצר עולם אפל של סחר באנשים ,עובדים לא־חוקיים וילדים ללא תעודות. מתנגדי ההגירה משיבים שאם נשתמש במספיק כוח ,נוכל לעצור לגמרי את כניסתם של המהגרים ,ומלבד במקרה של פליטים הבורחים ממוות או מדיכוי אכזרי במדינה שכנה ,אין למדינות חובה לקלוט מהגרים .לדוגמה ,לטורקיה יש חובה מוסרית לקלוט פליטים נואשים הבורחים אליה מסוריה השכנה .אבל אם הפליטים הללו רוצים להגר אחר כך לשבדיה ,השבדים לא חייבים לקבל אותם .ובכל הנוגע למהגרי עבודה שלא בורחים ממוות אלא רק רוצים ליהנות מההזדמנויות ומהשירותים של מדינת רווחה מפותחת ,כל מדינה רשאית להחליט אם היא רוצה בהם או לא ,ובאילו תנאים. מתנגדי ההגירה מדגישים שלכל חברה שמורה זכות בסיסית ביותר להגן על עצמה מפני פלישה ,בין אם זו פלישה צבאית או פלישה של מהגרים .השבדים עבדו קשה והקריבו קורבנות רבים כדי לבנות דמוקרטיה ליברלית משגשגת ,ואם הסורים לא השכילו לעשות דבר דומה ,זו לא בעיה של השבדים .אם הבוחרים השבדים אינם רוצים לקלוט מהגרים סורים — מכל סיבה שהיא — יש להם זכות לסרב .ואם הם מוכנים לקלוט מספר מסוים של מהגרים ,צריך להיות ברור לכולם שזוהי טובה גדולה ששבדיה עושה למהגרים הללו ולא חובה מוסרית ששבדיה מוכרחה למלא.
מה שאומר שהמהגרים שמגיעים לשבדיה צריכים להיות אסירי תודה על מה שהם מקבלים ,במקום לבוא עם רשימה של דרישות כאילו שהמקום שייך להם. יתרה מזאת ,מוסיפים מתנגדי ההגירה ,למדינות מותר לאמץ מדיניות הגירה כרצונן ,ולפסול מהגרים פוטנציאלים לא רק אם הם פושעים או חסרי השכלה ,אלא אפילו על בסיס קריטריונים כמו דת .אם ישראל רוצה לקלוט רק יהודים ,ואם פולין מוכנה לקבל פליטים מהמזרח התיכון רק אם הם נוצרים ,זו זכותן המלאה. מה שמסבך את המצב זה שבמקרים רבים ,אנשים רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה .מדינות מעלימות עין מהגירה בלתי חוקית ,או מאשרות לעובדים זרים להיכנס לזמן מוגבל ,כי הן רוצות להרוויח מהחריצות ,מהכישרונות ומכוח העבודה הזול של המהגרים .אבל אז המדינות הללו מסרבות להעניק לעובדים הזרים מעמד חוקי ,וטוענות שהן כלל לא רצו בהם .בטווח הארוך ,תהליך כזה עלול להוביל לחברות הירארכיות שמורכבות ממעמד עליון של אזרחים שמנצל מעמד נחות של חסרי אזרחות ,כפי שכבר קורה היום בקטאר ובאיחוד האמירויות הערביות. כל עוד הדיון הראשוני הזה לא מוכרע ,קשה מאוד לענות על שאר השאלות בנוגע להגירה .מי שמאמין שלבני אדם יש זכות להגר לארץ אחרת ושלמדינות יש חובה לקלוט מהגרים ,יגיב בזעזוע מוסרי אם זכות ההגירה תופר .מתנגדי הגירה משתוממים על כך .הם רואים בהגירה זכות יתר ,והם חושבים שקליטת מהגרים זו טובה ,לא חובה .מדוע להאשים אנשים שהם גזענים או פאשיסטים רק משום שאינם רוצים שזרים ייכנסו לארץ שלהם? כמובן שגם מי שמסכימים שקליטת הגירה היא טובה ולא חובה צריכים לקבל את ההנחה שמרגע שהמהגרים השתקעו בארצם החדשה ,למדינה הקולטת יש חובות משמעותיות כלפיהם וכלפי הצאצאים שלהם .לדוגמה ,אי אפשר להצדיק אנטישמיות בארצות הברית בטיעון ש"עשינו לסבתא־רבא שלך טובה גדולה כשהסכמנו שהיא תיכנס הנה ב־ ,1910אז עכשיו מותר לנו להתנהג אליך איך שאנחנו רוצים". דיון :2התנאי השני של עסקת ההגירה קובע שאם נותנים למהגרים להיכנס, מוטלת עליהם חובה לאמץ את התרבות המקומית .אבל עד כמה רחוק הם צריכים ללכת? אם מהגרים עוברים מחברה פטריארכלית לחברה ליברלית ,האם הם צריכים להפוך לפמיניסטים? אם הם באים מחברה מאוד דתית ,האם הם צריכים להפוך לחילונים? האם הם צריכים להפסיק ללבוש את הבגדים המסורתיים שלהם? ומה בנוגע לאוכל מסורתי? מתנגדי ההגירה נוטים להציב את הרף גבוה ,בעוד שתומכי הגירה מציבים אותו נמוך.
תומכי הגירה טוענים שאירופה היא יבשת מגוונת מאוד ,ולתושביה יש מנעד רחב של דעות ,הרגלים וערכים .זה בדיוק מה שהופך את אירופה ליצירתית ולחזקה כל כך .מדוע לאלץ מהגרים לאמץ זהות אירופית דמיונית שרק אירופים מעטים באמת שותפים לה? האם אתם רוצים להכריח מהגרים מוסלמים בבריטניה להתנצר, כשאזרחים בריטים רבים לא הולכים לכנסייה? האם אתם רוצים לדרוש שמהגרים פנג'בים יוותרו על הקארי והמסאלה שלהם לטובת פיש־אנד־צ'יפס ויורקשייר פודינג? אם לאירופה יש איזשהם ערכי יסוד ,הרי אלו הערכים הליברליים של סובלנות וחופש ,ואם כך הרי שאירופים צריכים לגלות סובלנות גם ביחסם למהגרים ולתת להם כמה שיותר חופש ,בתנאי שהמהגרים לא פוגעים בחירויות ובזכויות של אף אחד אחר. מתנגדי ההגירה מסכימים שסובלנות וחופש הם אכן ערכי הליבה האירופיים, ומאשימים קבוצות מהגרים שונות — ובפרט מהגרים מארצות מוסלמיות — שהן לוקות בחוסר־סובלנות ,בשנאת נשים ,בהומופוביה ובאנטישמיות .מכיוון שאירופה מוקירה סובלנות ,היא לא יכולה לאפשר את כניסתם של אנשים חסרי סובלנות. חברה חופשית יכולה להסתדר עם אי אלו מיעוטים קיצוניים ,אבל אם מספרם של הקיצונים יעבור סף מסוים ,טבעה של החברה כולה ישתנה .אם אירופה תתיר ליותר מדי אנשים מהמזרח התיכון להיכנס אליה ,היא בסופו של דבר תיראה כמו המזרח התיכון. יש מתנגדי הגירה שהולכים רחוק יותר .הם טוענים שהקהילה הלאומית היא יותר מאוסף של פרטים שמגלים סובלנות זה כלפי זה .לכן ,אין די בכך שהמהגרים יאמצו את ערך הסובלנות .הם חייבים לאמץ גם מאפיינים ייחודיים שונים של התרבות הבריטית ,הגרמנית או השבדית ,יהיו המאפיינים הללו אשר יהיו .התרבות המקומית לוקחת על עצמה סיכון גדול והוצאה גדולה כשהיא מרשה למהגרים להיכנס .היא לא צריכה גם להשמיד את עצמה בנוסף .אם המהגרים לא אוהבים איזשהו מאפיין של התרבות הבריטית ,הגרמנית או השבדית ,הם מוזמנים ללכת למקום אחר. שתי נקודות המחלוקת העיקריות בדיון הזה הן חוסר ההסכמה על מידת הסובלנות של המהגרים ,וחוסר ההסכמה על הזהות האירופית .אם מהגרים אכן לוקים בחוסר־סובלנות ,גם הרבה ליברלים אירופים שכרגע מצדדים בהגירה יתחילו, במוקדם או במאוחר ,להתנגד לה .מנגד ,אם רוב המהגרים יפגינו גישה ליברלית וסובלנית בסוגיות של דת ,מגדר ופוליטיקה ,זה יערער חלק מהטיעונים היעילים ביותר נגד הגירה. אבל זה ישאיר את שאלת הזהויות הלאומיות הייחודיות לאירופה על כנה. סובלנות היא ערך אוניברסלי .האם בנוסף לו יש גם נורמות וערכים ייחודיים
לצרפת ,לדוגמה ,שכל מי שמהגר לצרפת חייב לאמץ ,והאם יש נורמות וערכים ייחודיים לדנמרק ,שכל מי שמשתקע בדנמרק חייב לקבל על עצמו? כל עוד לאירופים אין תשובה על השאלה הזו ,לא יכולה להיות להם מדיניות הגירה ברורה. מנגד ,ברגע שהאירופים ידעו מי הם ,חמש מאות מיליון אירופים לא יתקשו לקלוט כמה מיליוני פליטים — או לחסום בפניהם את הדלת. דיון :3התנאי השלישי של עסקת ההגירה קובע שאם המהגרים עושים מאמץ כן לאמץ את התרבות המקומית ,ובפרט את ערך הסובלנות ,המדינה המארחת חייבת להתייחס אליהם כאל אזרחים שווי זכויות לכל דבר ועניין .אבל כמה זמן צריך לעבור עד שהמהגרים מתקבלים כאזרחים מלאים? האם הגיוני שמהגרים אלג'יראים בני דור ראשון יתלוננו שגם אחרי עשרים שנה ,עדיין לא מתייחסים אליהם כמו לצרפתים? ומה בנוגע לבני הדור השלישי ,שהסבים והסבתות שלהם היגרו לצרפת מאלג'יריה בשנות השבעים? תומכי ההגירה נוטים לדרוש קבלה מהירה ,בעוד מתנגדי ההגירה חושבים שנדרשת תקופת מבחן ארוכה בהרבה .באשר לתומכי הגירה ,אם מהגרים בני דור שלישי לא מתקבלים בחברה כאזרחים מן המניין ,זה אומר שהמדינה המארחת לא ממלאת את חלקה בעסקה ,ואם ישנם כתוצאה מזה מתחים ,עוינות ואפילו אלימות — מי שאשם זו המדינה המארחת .מתנגדי ההגירה סבורים שהציפיות המוגזמות הללו הן חלק גדול מהבעיה .המהגרים צריכים להתאזר בסבלנות .אם הסבים והסבתות שלכם הגיעו הנה לפני ארבעים שנה ,ואתם עכשיו עושים מהומות ברחוב מפני שלא מתייחסים אליכם כאל צרפתים לכל דבר ,אז נכשלתם במבחן. בעיית היסוד כאן היא הפער שבין תפיסת הזמן האישית לבין תפיסת הזמן הקולקטיבית .מזווית הראייה של קבוצות אנושיות גדולות ,ארבעים שנה הן זמן קצר למדי .קשה לצפות מחברה לקבל אל תוכה קבוצות זרות בתוך עשרות שנים ספורות .ציוויליזציות קודמות שקלטו לתוכן זרים והפכו אותם לאזרחים שווים — כמו האימפריה הרומית ,הח'ליפות המוסלמית ,האימפריה הסינית וארצות הברית — עשו זאת בדרך כלל על פני מאות שנים ולא בתוך כמה עשורים. אולם מנקודת מבט אישית ,ארבעים שנה הן נצח .לנערה שנולדה בצרפת עשרים שנה לאחר שסבא וסבתא שלה היגרו אליה ,המסע מאלג'יר למרסיי הוא היסטוריה עתיקה .היא נולדה כאן ,כל החברים שלה נולדו כאן ,היא דוברת צרפתית ולא ערבית ,והיא מעולם לא הייתה באלג'יריה אפילו לביקור .צרפת היא הבית היחיד שהיא מכירה .ועכשיו אנשים אומרים לה שהיא זרה ,ושמוטב ש"תחזור" למקום שאף פעם לא הייתה בו? זה כאילו שלקחתם זרע של אקליפטוס מאוסטרליה ,וזרעתם אותו בצרפת.
מנקודת מבט אקולוגית ,עצי אקליפטוס הם מינים פולשים בצרפת ,ויעברו דורות רבים עד שבוטנאים יסווגו אותם מחדש כעצים אירופיים .אבל מנקודת המבט של עץ מסוים ,הוא צרפתי .אם לא תשקו אותו במים צרפתים ,הוא ייבול .אם תנסו לעקור אותו ,תגלו שהוא היכה שורשים עמוקים באדמה הצרפתית ,בדיוק כמו האלונים והאורנים המקומיים. דיון :4בנוסף על המחלוקות על ההגדרה המדויקת של תנאי העסקה ,עולה כמובן השאלה אם העסקה עובדת .האם שני הצדדים ממלאים את התנאים? מתנגדי ההגירה נוטים לטעון שהמהגרים לא ממלאים את תנאי מספר .2הם לא עושים מאמץ מספיק להשתלב בחברה ,ונאחזים בתפיסות עולם מסורתיות ולא־סובלניות .לכן אין שום סיבה שהמדינה המארחת תמלא את תנאי מספר 3 (להתייחס למהגרים כאל אזרחים שווי זכויות) ,ויש לה סיבה טובה מאוד לחשוב מחדש על תנאי מספר ( 1לאפשר למהגרים להיכנס) .אם אנשים מתרבות מסוימת הוכיחו שוב ושוב שהם לא ממלאים את חלקם בעסקת ההגירה ,מדוע להרשות לעוד אנשים מסוגם להיכנס וליצור בעיה גדולה יותר? מצדדי ההגירה משיבים שזו המדינה המארחת שמפירה את התנאים .למרות שרוב המהגרים עושים מאמצים כבירים להשתלב בחברה ,המארחים מקשים עליהם לעשות זאת ,וגם מהגרים שאימצו בלב ובנפש את התרבות המקומית ממשיכים לסבול מאפליה אפילו בדור השני והשלישי .ייתכן כמובן ששני הצדדים לעסקה מפירים אותה ,וכך מתדלקים את החשדות והקובלנות ההדדיים ,במעגל קסמים אכזרי. אי אפשר להכריע מי צודק בדיון הזה מבלי להסכים קודם על ההגדרה המדויקת של שלושת תנאי עסקת ההגירה .כל עוד אנו לא מסכימים אם קליטת מהגרים היא חובה או טובה ,כל עוד אנו לא מסכימים מה נדרש מהמהגרים לאמץ ,וכל עוד אנו לא מסכימים כמה מהר צריכה המדינה המארחת להתייחס אל המהגרים כאל אזרחים מן המניין — לא נוכל לשפוט מי ממלא ומי מפר את התחייבויותיו .בעיה נוספת נוגעת לדרך שבה עורכים את החשבונות הללו .כשבוחנים את תנאי עסקת ההגירה ,שני הצדדים נוטים לייחס יותר משקל להפרות מאשר לציות .אם מיליון מהגרים הם אזרחים מהוגנים ושומרי חוק ,אבל מאה מהם מצטרפים לארגון טרור ותוקפים את המדינה המארחת ,האם נאמר שבסך הכול המהגרים ממלאים את תנאי העסקה או מפירים אותה? אם בת דור שלישית למהגרים הלכה ברחוב אלף פעם ללא שום בעיה ,ואז פעם אחת מישהו סינן לעברה הערה גזענית ,זה אומר שהאזרחים הוותיקים מקבלים את המהגרים או דוחים אותם? אבל מאחורי הדיונים הללו מסתתרת שאלה בסיסית עוד יותר ,הנוגעת לאופן שבו
אנו מתייחסים לתרבויות אנושיות .האם אנו מתחילים את הדיון על הגירה מתוך הנחה שכל התרבויות שוות במהותן ,או שמא אנו מניחים שיש תרבויות עליונות ותרבויות נחותות? כשגרמנים מתווכחים אם לקלוט בגרמניה מיליון פליטים סורים, האם יש להם סיבה טובה לחשוב שהתרבות הגרמנית עליונה בדרך זו או אחרת על התרבות הסורית?
גזענות ותרבותנות לפני מאה שנים האירופים הניחו כמובן מאליו שכמה גזעים אנושיים — ובפרט הגזע הלבן — עליונים מטבעם על גזעים אחרים .אחרי 1945דעות כאלו נעשו מוקצות מחמת מיאוס .גזענות נתפסה לא רק כמושחתת מוסרית ,אלא גם כשגויה מדעית .מדענים ,ובפרט גנטיקאים ,סיפקו הוכחות משכנעות לכך שאין פערים ביולוגיים משמעותיים בין אירופים ,לבין אפריקנים ,סינים או אינדיאנים. אך במקביל ,אנתרופולוגים ,סוציולוגים ,היסטוריונים ,כלכלנים ואפילו מדעני מוח צברו ראיות לכך שישנם הבדלים תרבותיים גדולים בין בני אדם .לו היו כל התרבויות האנושיות זהות ,לא היה צורך באנתרופולוגים ובהיסטוריונים .מדוע להשקיע מאמצים בחקר הבדלים זניחים? היה אפשר להפסיק לממן משלחות יקרות לאיי האוקיאנוס השקט ולמדבר קלהרי ,ולהסתפק במחקרים על סטודנטים באוקספורד ובבוסטון .שהרי אם אין הבדלים תרבותיים גדולים ,מה שנלמד מהתבוננות בסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בוודאי יהיה נכון גם ללקטים־ציידים בדרום אפריקה. רוב האנשים מקבלים את ההנחה שישנם הבדלים משמעותיים בין תרבויות אנושיות ,החל ביחסן למיניות וכלה בתפיסות הפוליטיות שלהן .אבל כיצד עלינו להתייחס להבדלים האלה? מי שמאמינים בגישת היחסיות התרבותית טוענים שהבדלים אינם מחייבים הירארכיה ,ושאסור לנו להעדיף תרבות אחת על אחרת. אנשים אולי חושבים ומתנהגים בצורות שונות ,אבל אנחנו צריכים לחגוג את המגוון הזה ,ולתת מעמד זהה לכל האמונות והמסורות .אלא שגישה רחבת אופקים שכזו לא עומדת במבחן הסבירות .המגוון האנושי הוא דבר נפלא בבישול ובשירה ,אבל קשה להתייחס לתופעות כמו עבדות ,שריפת מכשפות ורצח תינוקות כאל מסורות תרבותיות מרתקות שצריך לשמר מפני הגלובליזציה והקולוניאליזם. תרבויות נבדלות גם באופן שבו הן מתייחסות לזרים ,למהגרים ולפליטים .לא כל התרבויות סובלניות באותה מידה .התרבות הגרמנית בראשית המאה ה־ 21סובלנית כלפי זרים יותר מאשר התרבות הסעודית .קל בהרבה למוסלמי להגר לגרמניה מאשר לנוצרי להגר לסעודיה .למעשה ,אפילו לפליט מוסלמי מסוריה קל יותר להגר
לגרמניה מאשר לסעודיה ,ומאז 2011גרמניה קלטה יותר פליטים סורים מסעודיה. בדומה ,קליפורניה ידידותית יותר למהגרים מאשר יפן .אם אתם חושבים שטוב להיות סובלני כלפי זרים ולעודד הגירה ,האם לא נובע מכך שלפחות מבחינה זו התרבות הגרמנית עדיפה על התרבות הסעודית ,והתרבות בקליפורניה עליונה על התרבות ביפן? אפילו במקרים שבהם שתי נורמות תרבותיות הן סבירות באותה מידה בתיאוריה, בקונטקסט המעשי של הגירה ייתכן בהחלט שתהיה סיבה להעדיף את הנורמות של התרבות המארחת על פני הנורמות של המהגרים .מה שעובד טוב בארץ אחת ,לא בהכרח מתאים לארץ אחרת .בואו נבחן לעומק דוגמה אחת ,וכדי לא להסתבך עם דעות קדומות מוכרות ,נדמיין שתי ארצות שלא היו ולא נבראו — קולדיה הקפואה וחומלנד החמימה .בשתי הארצות יש תרבויות שונות ,הנבדלות בדרכים רבות .בין השאר ,באופן שבו אנשים פותרים סכסוכים בין־אישיים .התרבות הקולדית מחנכת את חבריה מגיל צעיר ,שבמידה ומתגלע סכסוך בינם לבין מישהו אחר בעבודה, בבית הספר ,או אפילו במשפחה ,הדבר הטוב ביותר הוא להדחיק את הסכסוך .אין לצעוק ,לכעוס ולהטיח דברים קשים באדם השני — כעס רק יחריף את הבעיה. מוטב להבליג ולתת לדברים להירגע .בינתיים ,כדאי להמעיט בקשר עם האדם הבעייתי ,ואם נוצר מגע כלשהו ,מוטב להיות קורקטיים אך אדיבים ,ולהימנע מלדבר על נושאים שנויים במחלוקת. בחומלנד ,לעומת זאת ,אנשים מחונכים מגיל צעיר שבמידה ומתגלע סכסוך בינם לבין מישהו אחר ,הדבר הטוב ביותר הוא להחצין את הסכסוך .אל תיתנו לרגשות שליליים להתבשל בבטן ואל תדחיקו .נצלו את ההזדמנות הראשונה כדי להגיד בדיוק את מה שאתם חושבים .זה בסדר לכעוס ,לצעוק ,ולהראות לאדם השני מה אתם מרגישים .רק כך נוכל ללבן את הסוגיה הבעייתית ,בצורה כנה וישירה ,וליישר את ההדורים .יום אחד של צעקות יכול לפתור סכסוך שאחרת ייסחב שנים ,ולמרות שזה לא נעים להתעמת ,אחרי העימות כולם ירגישו טוב יותר. לשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות ,וקשה לומר שאחת מהן תמיד טובה יותר מהשנייה .אבל מה יקרה כאשר אדם מחומלנד מהגר לקולדיה ,ומתקבל לעבודה בחברה קולדית? מרבית העובדים האחרים בחברה הם קולדים ,וכך גם המנהלת שהקימה את החברה לפני 30שנה .יחסי העבודה בחברה מתנהלים על בסיס העקרונות הקולדיים הידועים .אלא שהעובד החדש מביא איתו למקום העבודה הרגלים חומלנדיים .כאשר מדי פעם מתגלעים סכסוכים בינו לבין עובדים אחרים, הוא מגיב כפי שחינכו אותו — הוא מחצין את רגשותיו ,צועק ודופק על השולחן, מתוך ציפייה למקד את תשומת הלב בבעיה וללבן אותה .כתוצאה מכך ,כאשר 1
כעבור שנים מספר מתפנה משרה בכירה בחברה ,שהעובד החומלנדי מתאים לה מכל בחינה אחרת ,המנהלת מחליטה לקדם דווקא עובד קולדי .כשהיא נשאלת היא מסבירה ש"למרות כישוריו האחרים ,לחומלנדי יש בעיה קשה ביחסי אנוש .הוא מהיר ֵח מה ,יוצר סביבו מתחים מיותרים ,ומפריע להרגלי העבודה המקובלים בחברתנו זה 30שנה". מה שקרה לעובד החומלנדי הזה קורה גם לעובדים חומלנדים אחרים .מרבית החומלנדים שמהגרים לקולדיה נתקעים במשרות זוטרות .לעיתים הם מתקשים להשיג עבודה כלשהי ,כי המנהלים מניחים מראש שאם הם חומלנדים ,הם בטח עובדים בעייתיים וחמומי מוח .מאחר שהחומלנדים אף פעם לא מטפסים לעמדות בכירות ,קשה להם גם לשנות את התרבות העסקית של קולדיה. ומה קורה כאשר קולדי מהגר לחומלנד? בדיוק אותו הדבר ,רק הפוך .קולדי שמתקבל למשרה זוטרה בחברה חומלנדית ותיקה מוציא לעצמו במהירות שם של סנוב ,או דג קר ,ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלו .אנשים חושבים שהוא לא כן, ושחסרים לו כישורים בסיסיים ביחסי אנוש .לכן הוא אף פעם לא מתקדם לעמדות בכירות בחברה ,ואין לו הזדמנות לשנות את התרבות העסקית שלה .מנהלים חומלנדים מסיקים שרוב הקולדים הם אנשים קרים ולא־ידידותיים ,ומעדיפים לא לשכור אותם לעבודה ,בפרט לא לעמדות שדורשות מגע עם לקוחות או עם עובדים אחרים. בשני המקרים נדמה שיש כאן אפליה גזעית .אבל למעשה ,זו לא גזענות ,זו "תרבותנות" .אנשים ממשיכים לנהל מאבק הרואי נגד הגילויים המסורתיים של גזענות מבלי לשים לב שקווי המערכה זזו .הגזענות המסורתית דועכת ,אבל העולם מלא בתרבותנים. הגזענות המסורתית נשענה על תיאוריות ביולוגיות .ב־ 1890או ב־ 1930האמינו בריטים ,אוסטרלים ואמריקנים ,כמו גם גרמנים ,צרפתים ואיטלקים ,שישנן תכונות ביולוגיות העוברות מדור לדור שהופכות את האפריקנים ואת הסינים לפחות אינטליגנטים ,פחות חרוצים ופחות מוסריים מהאירופים .הבעיה היא בדם שלהם. דעות כאלה היו נפוצות מאוד בפוליטיקה ,והן גם נהנו מגיבוי מדעי .היום ,למרות שיש כמובן עוד אנשים רבים שמחזיקים בעמדות גזעניות ,כבר אין להן שום גיבוי מדעי ,וגם פוליטיקאים נזהרים מלבטא אותן — אלא אם כן הם מנסחים אותן מחדש במונחים תרבותניים .כבר לא מקובל לומר ששחורים נוטים לבצע פשעים כי יש להם דנ"א קלוקל; אבל בהחלט אפשר לומר שהם נוטים לפשוע כי הם גדלו בתת־תרבות קלוקלת. בארצות הברית ,לדוגמה ,יש מפלגות ומנהיגים שתומכים בגלוי באפליה נגד
מיעוטים ,ושמעליבים חדשות לבקרים את השחורים ,ההיספאנים והמוסלמים — אבל הם רק לעיתים נדירות יגידו שיש משהו לא בסדר בגנים שלהם .הבעיה היא רק בתרבות שלהם .כאשר הנשיא טראמפ כינה את האיטי ,אל סלבדור וחלקים מאפריקה בשם "ארצות מחורבנות" ,הוא חלק עם הציבור את השקפותיו על התרבות של המקומות הללו ,לא על הביולוגיה שלהן 2.במקרה אחר טראמפ אמר על מהגרים מקסיקאים ש"כאשר מקסיקו שולחת אלינו את האנשים שלה ,היא לא שולחת אלינו את הטובים ביותר .היא שולחת אנשים עם הרבה בעיות ,והם מביאים את הבעיות הללו איתם .הם מביאים סמים ,הם מביאים פשע .הם אנסים ,וכמה מהם ,אני מניח ,הם אנשים טובים ".זו טענה מקוממת להחריד ,אבל זוהי טענה סוציולוגית ,לא ביולוגית .טראמפ לא אמר שכל מי שזורם בעורקיו דם מקסיקאי הוא בהכרח פושע — הוא רק אמר שמקסיקאים טובים נוטים להישאר מדרום לריו 3 גרנדה. כמובן שהגוף האנושי — הגוף ההיספאני ,האפריקני ,הסיני — עדיין תופס מקום מרכזי מאוד בדיון .לצבע עור יש חשיבות עצומה .אם תלכו ברחוב בניו יורק עם עור בצבע כהה ,לא משנה לאן אתם הולכים ,השוטרים כנראה יסתכלו עליכם ביתר חשדנות .אבל גם תומכי טראמפ וגם תומכי אובאמה יסבירו שהחשיבות של צבע העור היא תרבותית והיסטורית .המשטרה חושדת באנשים בעלי עור כהה לא בגלל סיבה ביולוגית ,אלא בגלל ההיסטוריה .מחנה אובאמה יאמר שהדעות הקדומות של המשטרה הן ירושה מהפשעים ההיסטוריים של העבדות ושל מדיניות ההפרדה, ואילו מחנה טראמפ יאמר שאחוז הפשיעה הגבוה של שחורים הוא ירושה מהטעויות ההיסטוריות של לבנים ליברלים ושל קהילות שחורות .כך או כך ,גם אם אתה תייר הודי שנחת זה עתה מדלהי ושאין לו מושג בהיסטוריה אמריקנית ,עדיין תצטרך להתמודד עם התוצאות של ההיסטוריה הזו. המעבר ממחשבה במונחים ביולוגיים למחשבה במונחים של תרבות איננו סתם שינוי מילולי .זהו מעבר בעל השלכות מרחיקות לכת ,שחלקן חיוביות ,וחלקן שליליות .קל יותר לשנות תרבות מאשר ביולוגיה .לכן תרבותנים בני ימינו עשויים להיות סובלניים יותר מאשר גזענים מסורתיים .אם "האחרים" רק יאמצו את התרבות שלנו ,נקבל אותם כשווים לנו .מצד שני ,התוצאה גם עשויה להיות לחץ כבד הרבה יותר על "האחרים" לאמץ את התרבות השלטת ,וביקורת נוקבת עליהם במידה ואינם עושים זאת. אי אפשר לכעוס על כושי שלא הופך את עורו ,אבל לבנים נוצרים בהחלט יכולים לכעוס על אפריקנים ומוסלמים שלא מאמצים את הנורמות והערכים של התרבות המערבית .לא שהאשמות כאלה הן בהכרח מוצדקות .במקרים רבים ,אין סיבה של
ממש לאמץ את הנורמות והערכים של החברה השלטת ,ובמקרים אחרים זו כנראה משימה בלתי אפשרית .אמריקני שחור משכונת עוני ,שינסה להשתלב בתרבות ההגמונית האמריקנית ,עלול לגלות שדרכו נחסמת פעם אחר פעם בשל אפליה ממוסדת — ואחר כך מאשימים אותו שלא התאמץ מספיק ,ושלכן הוא לא יכול לבוא בתלונות לאף אחד מלבד לעצמו. הבדל מהותי שני בין דיבור על ביולוגיה ובין דיבור על תרבות הוא שבניגוד לגזענות המסורתית ,שאין לה שחר ,טיעונים תרבותניים יכולים לפעמים להיות נכונים ,כמו במקרה של חומלנד וקולדיה .לחומלנדים ולקולדים יש באמת תרבויות שונות וסגנונות שונים של יחסי אנוש .מאחר שיחסי אנוש הם מרכיב מפתח בהרבה משרות ,אולי יש צדק בהחלטה של תאגיד חומלנדי לא לקדם קולדים שמתנהגים בהתאם למסורת התרבותית שלהם? אנתרופולוגים ,סוציולוגים והיסטוריונים עושים שמיניות באוויר סביב הרעיון התרבותני .מצד אחד ,זה נשמע קרוב מדי לגזענות .מצד שני ,לתרבותנות יש בסיס מדעי מוצק בהרבה מלגזענות ,וחוקרים ממדעי הרוח והחברה לא יכולים להכחיש את הקיום ואת החשיבות של הבדלים תרבותיים. מובן מאליו שלא כל טענה תרבותנית היא נכונה .מרבית הטענות התרבותניות המוכרות הן שגויות ומסוכנות ,ולוקות לפחות באחת משלוש בעיות :ראשית, תרבותנים מבלבלים פעמים רבות בין עליונות מקומית לבין עליונות מוחלטת. בהקשר המקומי של חומלנד ,השיטה החומלנדית לפתור סכסוכים טובה יותר מהשיטה הקולדית ,ולכן לתאגיד חומלנדי הפועל בחומלנד יש סיבה טובה להפלות לרעה עובדים מופנמים (מה שיפגע בעיקר במהגרים מקולדיה) .אבל זה לא אומר שהשיטה החומלנדית עדיפה .החומלנדים יכולים ללמוד אי אלו דברים מהקולדים, ואם הנסיבות ישתנו — למשל אם התאגיד החומלנדי יפתח סניפים בארצות אחרות — גיוון בכוח העבודה שלו יהפוך ליתרון משמעותי. שנית ,כאשר מגדירים אמת־מידה ברורה ,זמן נתון ,ומקום מדויק ,לטענות תרבותניות יכול להיות תוקף מדעי .אבל במקרים רבים מדי אנשים מאמצים עמדות תרבותניות כוללניות ,שאין להן שום גיבוי .זה הגיוני לומר ש"התרבות הקולדית פחות סובלנית להפגנת כעס בציבור מאשר התרבות החומלנדית ".אבל זה לא הגיוני לומר" ,התרבות המוסלמית היא תרבות מאוד לא סובלנית ".הטענה הזו פשוט כללית מדי .למה אתם מתכוונים ב"לא סובלנית"? לא סובלנית כלפי מי ,או מה? תרבות יכולה להיות לא סובלנית כלפי מיעוטים דתיים ,ובה בעת להיות מאוד סובלנית כלפי אנשים שמנים או זקנים .ולמה אתם מתכוונים ב"תרבות מוסלמית"? האם אנו מדברים על חצי האי ערב במאה השביעית? האימפריה העות'מאנית
במאה ה־ ?16פקיסטן במאה ה־ ?21אם אכפת לנו מסובלנות כלפי מיעוטים דתיים, ואנו משווים את האימפריה העות'מאנית במאה ה־ 16למערב אירופה במאה ה־,16 נסיק שהתרבות המוסלמית היא מופת של סובלנות .לעומת זאת ,אם נשווה את אפגניסטן תחת שלטון הטליבן לדנמרק של ימינו ,נגיע למסקנה שונה לגמרי. אבל הבעיה הקשה ביותר עם טענות תרבותניות היא שלמרות שאלו טענות סטטיסטיות במהותן ,אנשים משתמשים בהן כדי להצדיק גם אפליה של אינדיבידואלים .כאשר אזרח חומלנדי ומהגר קולדי פונים לאותה המשרה בתאגיד חומלנדי ,המנהלת עשויה להעדיף את החומלנדי בטענה ש"הקולדים האלה נורא קרים ולא חברותיים ".אלא שגם אם זו טענה נכונה מבחינה סטטיסטית ,האם לא ייתכן שהקולדי הספציפי שמועמד למשרה הוא אדם חם וידידותי בהרבה מאשר החומלנדי? תרבות היא דבר חשוב ,אבל אנשים מעוצבים גם על ידי הגנים שלהם ועל ידי ההיסטוריה הייחודית שלהם ,ולא תמיד הם מתאימים לסטריאוטיפים סטטיסטיים .זה בהחלט הגיוני שתאגיד יעדיף למשרה מסוימת עובדים חברותיים על פני עובדים מופנמים ,אבל זה לא הגיוני להעדיף עובדים חומלנדים על פני עובדים קולדים. כל זה מפריך טענות תרבותניות מסוימות ,אבל איננו מערער את הגישה התרבותנית עצמה .בניגוד לגזענות ,שהיא דעה קדומה חסרת־שחר מבחינה מדעית, דעות תרבותניות יכולות להיות הגיוניות למדי .אם אנו עושים מחקר רחב היקף ומגלים שאין הרבה קולדים בעמדות בכירות בתאגידים חומלנדיים ,זו אולי תוצאה של שיקול דעת בריא ולא של גזענות .האם מהגרים קולדים רשאים להתרעם על המצב הזה ,ולטעון שחומלנד לא עומדת בתנאי עסקת ההגירה? האם צריך להכריח תאגידים חומלנדיים לשכור יותר מנהלים קולדים ,באמצעות "העדפה מתקנת" ,וכך להביא בסופו של דבר לשינוי התרבות התאגידית חמומת־המוח של חומלנד? ואולי הבעיה היא שמהגרים קולדים לא מתאמצים מספיק להשתלב בתרבות המקומית, ולכן יש צורך בתוכניות שיחנכו את ילדי המהגרים הקולדים על ברכי הנורמות והערכים של חומלנד? בחזרה למציאות האירופית ,מה שאפשר ללמוד מכל הדיון הזה הוא שהמחלוקת בנוגע להגירה היא לא קרב בין טוב מוחלט לרוע מוחלט .זו טעות להאשים את כל מתנגדי ההגירה שהם "פאשיסטים" ,וזו טעות לצייר את כל תומכי ההגירה כאילו הם בעד התאבדות תרבותית .לא כדאי לנהל את הדיון על הגירה כאילו מדובר במאבק חסר פשרות על עקרונות אבסולוטיים של צדק .זהו דיון שיש בו שתי עמדות לגיטימיות ,שאפשר וצריך להכריע בו בעזרת המנגנונים הדמוקרטיים הרגילים. נכון להיום ,קשה לדעת אם אירופה תמצא את שביל הזהב שיאפשר לה לשמור
על דלת פתוחה למהגרים מבלי לאבד את ערכיה וזהותה .אם תצליח למצוא את השביל הזה ,אולי יהיה אפשר להעתיק את הדוגמה האירופית למחוזות אחרים. מנגד ,אם הפרויקט האירופי ייכשל ,זה יהיה סימן לכך שאין די בערכים הליברליים של חירות וסובלנות כדי לפתור את הסכסוכים התרבותיים של העולם וכדי לאחד את האנושות אל מול סכנות המלחמה הגרעינית ,הקריסה האקולוגית והשיבושים הטכנולוגיים .אם יוונים וגרמנים לא יכולים להסכים על עתיד משותף ,ואם 500 מיליון אירופים עשירים לא יכולים לקלוט כמה מיליוני פליטים עניים ,איזה סיכוי יש למין האנושי להתגבר על הפערים ועל הסכסוכים הקשים בהרבה שמפלגים את הציוויליזציה הגלובלית? דבר אחד שעשוי לעזור לאירופה ולעולם כולו למצוא עתיד משותף ולשמור על גבולות ומוחות פתוחים ,הוא למתן את ההיסטריה בסוגיית הטרור .זה יהיה אסון אם הניסוי האירופי של חופש וסובלנות ייכשל רק בגלל פחד מופרז מפני טרוריסטים. כישלון כזה יגשים את מטרתם של הטרוריסטים ,ויעניק לקומץ פנאטים חשוכים השפעה מסוכנת על עתידה של האנושות .הטרור הוא נשקן של קבוצות שוליות חלשות להפליא .מדוע יש לו כזו השפעה על הפוליטיקה העולמית?
חלק ג':
ייאוש ותקווה למרות המחלוקות העמוקות ,המין האנושי יכול להתמודד עם האתגרים האדירים העומדים בפניו ,אם רק ישכיל לשלוט בפחדים שלו ולהיות קצת פחות בטוח בעמדות שלו.
10
טרור והעיקר לא לפחד כלל טרוריסטים הם מומחים לתיאטרון .הם הורגים מעט מאוד אנשים ,אבל בכל זאת מצליחים להטיל אימה על מיליונים ולזעזע מעצמות כמו האיחוד האירופי וארצות הברית .בכל שנה מאז פיגועי 11בספטמבר 2001הרגו טרוריסטים בממוצע כחמישים בני אדם באיחוד האירופי ,כעשרה בארצות הברית ,כשבעה בסין ,וכ־25 אלף ברחבי העולם כולו (רובם הגדול בעיראק ,באפגניסטן ,בפקיסטן ,בניגריה ובסוריה) 1.באותה התקופה ,נהרגו בכל שנה בתאונות דרכים 80אלף אירופים40 , אלף אמריקנים 270 ,אלף סינים ,ו־ 1.25מיליון בני אדם בעולם כולו 2.סוכרת ועודף סוכר בדם הרגו כשלושה וחצי מיליון בני אדם מדי שנה ,וזיהום אוויר הרג כשבעה מיליון 3.אז מדוע אנו פוחדים מטרור יותר מאשר מסוכר ,ומדוע ממשלות נופלות בגלל התקפות טרור מזדמנות אבל לא בגלל זיהום אוויר כרוני? כפי שהמילה עצמה מעידה ,טרור הוא אסטרטגיה צבאית החותרת לשנות מצב פוליטי על ידי הפצת פחד יותר מאשר בגרימת נזק .זו אסטרטגיה שבדרך כלל מאומצת על ידי גורמים חלשים מאוד ,שפשוט אינם יכולים לגרום נזק ניכר .כמובן שכל פעולה צבאית מפיצה גם פחד .אבל ברוב המבצעים הצבאיים הפחד הוא רק תוצר לוואי של האבדות ,והוא בדרך כלל עומד ביחס ישיר לגודל האיום .כשמדובר בטרור ,לעומת זאת ,הפחד הוא כמעט כל הסיפור ,ויש פער אדיר בין עוצמתם האמיתית של הטרוריסטים לבין מידת הפחד שהם מעוררים. זה לא תמיד קל לשנות מצב פוליטי באלימות .ביום הראשון של הקרב על הסום, ב־ 1ביולי ,1916נהרגו 19,000חיילים בריטים ועוד 40,000חיילים נפצעו .עד שהקרב נגמר ,מספר האבדות משני הצדדים הגיע למיליון 4.אבל הטבח הנוראי הזה, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ,לא שינה את המצב הפוליטי באירופה. נדרשו עוד יותר משנתיים של קרבות ,וחייהם של עוד מיליוני קורבנות ,לפני שהמצב הפוליטי השתנה. בהשוואה לקרב על הסום ,הטרור הוא מטרד זערורי .התקפת הטרור בפריז בנובמבר 2015הרגה 130אנשים ,הפיצוצים בבריסל במרס 2016הרגו 32אנשים, ואילו הטבח במנצ'סטר במאי 2017עלה בחייהם של 22אנשים .בשנת ,2002שנת השיא של פעולות הטרור בישראל ,נהרגו 451ישראלים בפעולות טרור 5.באותה שנה נהרגו 542ישראלים בתאונות דרכים 6.פה ושם יש פעולות טרור ,כמו פיצוץ
טיסת פאן־אם 103מעל העיירה לוקרבי ב־ ,1988שקוטלות מאות אנשים בבת 8 אחת 7.מתקפת 11בספטמבר הציבה רף חדש ,כשהרגה כמעט 3,000בני אדם. אבל אפילו המספר הזה מתגמד לעומת המחיר של מלחמות קונבנציונליות .אם תסכמו את מספר כל בני האדם שנהרגו ונפצעו מהתקפות טרור באירופה מאז שנת — 1945וזה כולל את הקורבנות של טרור לאומני ,דתי ,שמאלני וימני כאחד — תגלו שהוא קטן בהרבה ממספר האבדות בכל מיני קרבות נשכחים ממלחמת העולם הראשונה ,כגון הקרב השלישי על נהר האיין ( 250אלף אבדות) או הקרב העשירי 9 על נהר האיסונצו ( 225אלף אבדות). כיצד אם כן מקווים טרוריסטים לחולל שינוי פוליטי משמעותי? לטרוריסטים אין די כוח לכבוש מדינה ,להביס צבא או להשמיד עיר .אחרי התקפת טרור מוסיף האויב להחזיק באותו מספר חיילים ובאותו מספר טנקים; קווי הטלפון שלו, הכבישים ופסי הרכבת ,נותרים ללא פגע; מפעלי התעשייה הצבאית ,נמלי הים ומחסני הציוד הגדולים עומדים על כנם .אבל הטרוריסטים מקווים שלמרות יכולתם הדלה לפגוע בכוחו הממשי של האויב ,הפחד והבלבול שהם מפיצים יגרמו לאויב להגיב בצורה שגויה .כאשר האויב יתרגז ויפעיל את מלוא עוצמתו נגד הטרוריסטים, הוא יחולל סערה צבאית ופוליטית גדולה לאין שיעור מזו שהטרוריסטים לבדם מסוגל לייצר .ובמהלכה של כל סערה מתרחשים דברים בלתי צפויים :גורמים ניטרליים נפגעים ומשנים את עמדותיהם ,טעויות נעשות ,דעת הקהל מתעוררת, שאלות נשאלות ,מאזן הכוחות מתערער — והטרוריסט מקווה לדוג הישגים במים העכורים. בכך דומים הטרוריסטים לזבוב שרוצה להרוס חנות חרסינה ,אך אינו מסוגל להזיז אפילו כוס תה קטנה .מה עושה הזבוב? מוצא פיל ,נכנס לאוזנו ,ומעצבן אותו עד שהפיל מתחיל להתפרע ,והורס את החנות .זה מה שקרה אחרי מתקפת 11 בספטמבר .אל־קאעידה לבדה לא הייתה יכולה להפיל את סדאם חוסיין או לערער את המזרח התיכון .אבל היא הצליחה לעצבן את הפיל האמריקאי ,והוא הרס את חנות החרסינה המזרח־תיכונית .כך נפתחו בפני אל־קאעידה ויורשיה הזדמנויות חסרות תקדים.
לטרוף את הקלפים מנקודת מבט צבאית הבעיה העיקרית של הטרוריסט היא ,שלמרות יכולתו לגרות את האויב לפעולה ,הוא אינו יכול להשפיע על בחירת מסלול הפעולה של האויב. מאחר שהטרור אינו מסב נזק חומרי ממשי לאויב ,כל האפשרויות שעמדו לרשות האויב לפני התקפת הטרור עומדות לרשותו גם אחריה ,והבחירה בין אפשרויות
הפעולה השונות כולה בידי האויב .רוב המדינאים והגנרלים שואפים להימנע בכל מחיר ממצב זה .כשהם תוקפים ,הם לא מסתפקים רק בהצגה מטילת אימה שתרגיז את האויב ותגרה אותו לפעולה .הם מנסים לפגוע באויב באופן ממשי ,ובפרט לפגוע בנכסים הכי מסוכנים שלו — הצבא ,הצי ,מפעלי התעשייה .זה מה שעשתה יפן בדצמבר 1941כשהנחיתה מכת פתע על נמל פרל הרבור והטביעה את הצי האמריקני שעגן בו .זה לא היה טרור .זו הייתה מלחמה .יפן לא הייתה יכולה להיות בטוחה איך יגיבו האמריקנים על ההפצצה ,אבל ידעה דבר אחד — היא ידעה שהאמריקנים לא יוכלו לשלוח צי להגן על הפיליפינים ועל סינגפור בשנה הקרובה, כי הצי הזה נשלח לקרקעית הים. גירוי האויב לפעולה בלי יכולת להשפיע על דרך התגובה שלו הוא צעד של ייאוש, שנעשה רק כשאין ברירה אחרת .כאשר אפשר להסב לאויב נזק חומרי רציני ועל ידי כך להשפיע על דרכי הפעולה שלו ,עדיף בהרבה לנקוט דרך כזאת ולא להסתפק בפעולת טרור .אילו תקפו היפנים במכוון ספינת טיולים אזרחית כדי לגרור את ארצות הברית לצאת למלחמה ,והיו מותירים את הצי בפרל הרבור ללא פגע ,זה היה מעשה אווילי. אבל לטרוריסטים ,מנקודת מבטם ,אין ברירה .הם כל כך חלשים ,שהם לא יכולים להטביע צי או להביס צבא .הם לא יכולים לנהל מלחמה של ממש .לכן הם מתמקדים בהפקת מחזה מטיל אימה של אלימות ,שמשתלט על הדמיון שלנו ומחזיק בו כבן ערובה .באמצעות רצח של קומץ בני אדם ,טרוריסטים יכולים לגרום למיליונים לאבד את תחושת הביטחון שלהם .כדי להחזיר את הביטחון הזה ,גם המדינה נאלצת להפיק מחזות מרהיבים — מחזות של עוצמה .לדוגמה ,בכך שהיא רודפת אוכלוסיות שלמות או פולשת למדינות זרות .ברוב המקרים ,תגובת־היתר הזו לטרור מערערת את הביטחון בעולם הרבה יותר מהטרור עצמו. לכן טרוריסטים מוצלחים לא חושבים כמו גנרלים ,אלא כמו מפיקי מופעים. האופן שבו זוכרים תושבי העולם את מתקפת ה־ 11בספטמבר מעיד שגם האדם ברחוב מבין זאת היטב .אם תשאלו אנשים מה קרה באותו היום ,סביר להניח שבכל רחבי העולם — בניו־יורק ובקבול ,בירושלים ובעזה — תקבלו תשובה דומה :מגדלי התאומים בניו־יורק הופלו .אבל מתקפת 11בספטמבר כללה לא רק את הפלתם של מגדלי התאומים ,אלא עוד שתי פעולות נוספות ,שאחת מהן אף זכתה להצלחה מלאה — ההתקפה על הפנטגון .מדוע אף אחד לא זוכר באותה חדות את ההתקפה הזו? אילו הייתה מתקפת 11בספטמבר מתקפה צבאית רגילה ,שנועדה לפגוע ביכולת הצבאית של האויב ,ההתקפה על הפנטגון הייתה מקבלת את מרב תשומת־הלב.
בהתקפה זו הושמד חלק מהמפקדה הראשית של ארצות הברית ,ושותקו חלקים נוספים ממנה .מרכז העצבים של הפעילות הצבאית האמריקנית ברחבי העולם נפגע .מערכות תקשורת ומאגרי מידע חיוניים ספגו מכה .חלק מסגל הפיקוד הבכיר ומטובי המומחים למדיניות ביטחון נהרגו או נפצעו .אז מדוע הרס של שני בניינים המשמשים בעיקר לפעילות עסקית אזרחית ,והרג של רואי חשבון ,עורכי דין ופקידים ,נתפש בזיכרון של כל הצדדים כמכה כואבת הרבה יותר? הסיבה היא שהפנטגון הוא בניין שטוח ואפרורי ,ואילו מגדלי התאומים היו טוטם זקור ומרשים שהפלתו יצרה רושם מסעיר יותר לאין שיעור .מי שראה את נפילת המגדלים לא ישכח את הרגע .טרור הוא מחזה תיאטרלי ,שאין לשפוט אותו לפי הנזק החומרי שהוא גורם ,אלא לפי השפעתו הרגשית על הצופים .במחשבה לאחור ,ייתכן שבן לאדן היה מעדיף לשגר את המטוס שפגע בפנטגון למטרה ציורית קצת יותר ,סמל שמצטלם היטב בטלוויזיה ,כמו פסל החירות .אומנם רק בני אדם מעטים יחסית היו נהרגים לו פסל החירות היה קורס ,אבל חישבו איזה כוח תיאטרלי עצום היה לפעולה כזו. כמו הטרוריסט ,גם מי שמנסה להילחם בטרור צריך לחשוב קצת יותר כמו מפיק תיאטרון וקצת פחות כמו גנרל .מעל הכול ,מי שנלחם בטרור חייב להבין ,ששום מעשה של הטרוריסט לא יכול להכריע את המלחמה .הלוחם בטרור הוא היחיד שיכול להביס את עצמו ,אם הוא מגיב בצורה לא נבונה על הפרובוקציות של הטרוריסטים. הטרור מקבל על עצמו משימה בלתי אפשרית :לחולל שינוי פוליטי מהותי, כשהכוח הצבאי שעומד לרשותו אפסי .כדי להשיג את מטרתו הבלתי אפשרית, מציב הטרור בפני המדינה אתגר בלתי אפשרי — הוא מאלץ אותה להוכיח שהיא מסוגלת להעניק ביטחון מוחלט לאזרחיה .תקוותם של הטרוריסטים היא ,שהמדינה תיענה לאתגר הבלתי אפשרי הזה ,וכאשר תרתום את כל כוחה העצום למרדפי סרק ,היא תחולל סערה גדולה הרבה יותר מזו שמסוגל הטרור לחולל ,סערה שאולי תטרוף מחדש את הקלפים ,ותנחית בחיקו של הטרוריסט אס בלתי צפוי .מבחינה זו דומה הטרוריסט למהמר המחזיק "יד" גרועה במיוחד ,ומנסה לשכנע את יריבו לטרוף את הקלפים מחדש .אין לו מה להפסיד ,והוא עשוי להרוויח את כל הקופה.
הכד והמטבע מדוע שהמדינה תסכים לטרוף את הקלפים מחדש? אם הנזק שגורם הטרור זניח, מדוע המדינה לא מתעלמת מהטרור ,או מסתפקת בתגובה תקיפה אך שקטה, הרחק מעיני המצלמות? האמת היא ,שפעמים רבות מדינות אכן עושות בדיוק את
זה ,ובהצלחה רבה .בעשורים האחרונים מדינות חנקו בשקט וביעילות מאות ארגוני טרור ברחבי העולם .אלא שמדי פעם מדינות מאבדות את עשתונותיהן ,ומגיבות בעוצמה רבה ובפומבי ,וכך משחקות לידי הטרוריסטים .מדוע המדינות כה רגישות לפרובוקציות של הטרור? הסיבה היא ,שהטרור לוחץ למדינה על נקודה רגישה במיוחד .המדינה המודרנית מבססת את הלגיטימציה שלה על ההבטחה לתת לאזרחיה ביטחון מלא מפני אלימות פוליטית ,ולכן היא חייבת להיענות בפומבי לכל אתגר של אלימות פוליטית. שלטון יכול לשרוד קטסטרופות איומות ונוראות ,ואפילו להיות אדיש כלפיהן ,כל עוד הוא לא מתחייב להגן מפניהן .מצד שני שלטון יכול להתמוטט בשל עניין פעוט, אם הדבר נתפש כקריטי ללגיטימציה שלו .במאה ה־ 14הרגה מגפת המוות השחור בין רבע לשליש מאוכלוסיית ממלכות אירופה ,אך אף מלך לא איבד את כתרו ,ואף מלך גם לא ממש התאמץ לעצור את המגפה .באותם ימים ,איש לא חשב שתפקיד המלך הוא לספק שירותי בריאות לנתיניו .מנגד ,שליטים שאפשרו לכפירה דתית להתפשט בנחלותיהם היו בסכנה לאבד לא רק את כתרם ,אלא גם את ראשם. באותו אופן ,למדינה בת־ימינו אין בעיה לסבול רמות גבוהות של אלימות מינית ואלימות במשפחה ,מכיוון שאפילו בעידן של ,#MeTooהמדינה לא מבססת את הלגיטימציה שלה על ההבטחה להגן על אזרחיה מפני אלימות מינית .בצרפת, לדוגמה ,מדווחים לרשויות למעלה מ־ 10,000מקרי אונס מדי שנה ,ויש כנראה עשרות אלפי מקרים נוספים 10.אבל אנסים אינם נתפסים כאיום קיומי על הרפובליקה הצרפתית ,כי היא לא כוננה את עצמה על בסיס ההבטחה לחסל את האלימות המינית .לעומת זאת ,מקרים נדירים בהרבה של טרור נתפסים כאיום חמור על המדינה המודרנית ,כי היא כן מבטיחה לספק לתושביה הגנה מלאה מפני אלימות פוליטית ,וזהו מקור מרכזי ללגיטימציה שלה. זה לא היה המצב בימי הביניים .באותה תקופה ,המרחב הפוליטי היה גדוש באלימות .למעשה ,היכולת להפעיל אלימות הייתה כרטיס הכניסה ההכרחי למגרש המשחקים של הפוליטיקה ,ולמי שלא היה מסוגל להפעיל אלימות לא היה כוח פליטי .כל משפחת אצולה החזיקה מיליציה קטנה ,וכך עשו גם ערים ,גילדות מקצועיות ,כנסיות ומנזרים .אם אב המנזר מת ופרץ סכסוך בשאלה מי יירש את התפקיד ,הסיעות היריבות — שהורכבו מנזירים ,מאצילים מקומיים ומשכנים חטטנים — הכריעו בסוגיה פעמים רבות בעזרת חרבות וקשתות. לטרור לא היה מקום בעולם שכזה .אם לא הייתם חזקים מספיק כדי לגרום נזק חומרי משמעותי — אף אחד לא התייחס אליכם ברצינות .אם בשנת 1150קיצונים מוסלמים היו רוצחים קומץ אזרחים בירושלים ,ותובעים שהצלבנים יעזבו את ארץ
הקודש ויסתלקו חזרה לאירופה ,זה היה מעורר גיחוך יותר מאשר פחד .מי שרצה להשפיע על מאזן הכוחות הפוליטי ,היה צריך לכל הפחות להשתלט על מבצר או שניים .הטרור לא הטריד אנשים בימי הביניים ,כי היו להם בעיות הרבה יותר גדולות. בעשורים האחרונים הצליחו מדינות רבות ,בפרט בעולם המערבי ,לבער את האלימות הפוליטית כמעט לגמרי .מדינות כמו ארצות הברית ,צרפת ,דנמרק וישראל מתהדרות בכך שאפשר לנהל בהן מאבקים על השליטה במדינה ,כמו גם מאבקים על השליטה בערים ,בתאגידים ,במוסדות ובארגונים ,ללא צורך באלימות. כך ,לדוגמה ,השליטה בטריליוני הדולרים של תקציב הממשל האמריקני ,מאות אלפי החיילים של הצבא האמריקני ,ואלפי הטילים הגרעיניים של ארצות הברית עוברת ממפלגה אחת למפלגה אחרת בלי צורך לירות ולו ירייה אחת. קל להתרגל לדברים טובים .עשורים אחדים של חופש מאלימות פוליטית הביאו לכך שגם המדינה וגם אזרחיה התרגלו למצב החדש והתחילו לראות בו מצב טבעי. המדינה מניחה כמובנת מאליה את היכולת לשמור על הטריטוריה שלה חפה מאלימות פוליטית .האזרחים מצדם מניחים שהחופש מאלימות הוא "זכות טבעית" שהשלטון חייב לספק להם .ישנה תמימות־דעים בין האזרחים לבין השלטון על כך שכל חריגה ממצב זה תערער על הלגיטימציה ואת עצם הקיום של המדינה. זהו הרקע לעלייתו ולהצלחותיו של הטרור .החלל הריק ,שנוצר כאשר המדינה שחררה את המרחב הפוליטי מאלימות ,משמש תיבת תהודה שמעצימה כל פעולת טרור ,קטנה ככל שתהיה ,אלפי מונים .איסתרא בלגינא קיש קיש קריא :מטבע קטן בתוך כד גדול וריק ,מקרקש בקול רם .ככל שיש פחות אלימות פוליטית במדינה ,כך מגיב הציבור בזעזוע רב יותר לכל פעולת טרור .הרג של חמישה אנשים בבלגיה מושך הרבה יותר תשומת לב מהרג של חמישים בניגריה או בעיראק .באופן פרדוקסלי ,ההצלחה של המדינה המודרנית במניעת אלימות פוליטית היא מה שהופך אותה לפגיעה כל כך לטרור. המדינה הבטיחה פעמים כה רבות ,שלא תסבול אלימות פוליטית בתוך גבולותיה, עד שאין לה ברירה אלא לראות בטרור עניין "בלתי נסבל" שיש להפוך עולמות כדי לחסלו .האזרחים מצדם הורגלו לראות ב"זכות לביטחון" עניין כה בסיסי וטוטאלי, עד שגם שבירה סמלית של מונופול האלימות הממלכתי מעוררת בהם פחדים קמאיים ,וגורמת להם להרגיש שאם לא ייעשה משהו דראסטי ,הסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי יקרוס .אחרי מאות שנים הצלחנו סוף סוף לזחול החוצה מתוך החור השחור של האלימות ,אבל החור עדיין שם ,מחכה בסבלנות לבלוע אותנו. כמה מעשי זוועה ,ונדמה לנו שאנו מחליקים לתוכו בחזרה.
כדי להרגיע את הפחדים שלנו ,המדינה נדחפת להגיב על תיאטרון הטרור בהפקה של תיאטרון הביטחון .פעמים רבות התגובה היעילה ביותר לטרור היא מודיעין טוב ופעולה חשאית נגד רשתות הכסף שמזינות את הטרוריסטים .אבל פעולה כזאת היא לא משהו שאפשר לראות בטלוויזיה .האזרחים ראו על המסך את הדרמה הטרוריסטית של נפילת מגדלי התאומים ,ולכן המדינה מרגישה שהיא חייבת להפיק דרמה נגדית מרשימה לא פחות ,עתירת אש ותמרות עשן .במקום לפעול בשקט ובתקיפות מאחורי הקלעים ,המדינה פועלת ברוב רעש ומהומה ,כדי להבהיר לכולם שהטרור לא ינצח (מה שמגדיל את הסיכוי שהטרור ינצח). כיצד אם כן מוטב להגיב על הטרור? את המאבק בטרור צריך לנהל בשלוש חזיתות .ממשלות צריכות להתמקד בפעילות חשאית ולא ראוותנית נגד רשתות הטרור ורשתות הכסף שמזינות אותו .התקשורת צריכה לשמור על פרופורציות ולהימנע מהיסטריה .תיאטרון הטרור זקוק לפרסום .לרוע המזל ,התקשורת בדרך כלל נלהבת לספק את הפרסום הזה ,ולדווח על מעשי הטרוריסטים בכפייתיות ובהגזמה ,כי פעולות טרור ראוותניות מוכרות הרבה יותר עיתונים מדיווחים יבשים על ההתחממות הגלובלית (שמסכנת את האנושות הרבה יותר מהטרור). החזית השלישית היא בדמיון של כל אחד ואחת מאיתנו .הטרוריסטים לוקחים בשבי את הדמיון שלנו ,ומשתמשים בו נגדנו .שוב ושוב אנו מעלים את מחזה האימים של הטרור על בימת התודעה שלנו ,נזכרים באירועי 11בספטמבר או בפיגוע האחרון בפריז .הטרוריסטים הורגים מאה אנשים — וגורמים למאה מיליון לדמיין שרוצח אכזר אורב להם מאחורי כל עץ .זו האחריות שלנו — כל אחד ואחת מאיתנו — לשחרר את הדמיון שלנו מאחיזת הטרוריסטים ,ולהזכיר לעצמנו את ממדי האיום האמיתיים .הפחד שלנו הוא זה שגורם לתקשורת לעסוק בטרור בצורה אובססיבית ,ולמדינה להגיב על הטרור בהגזמה. לכן ,אנחנו האחראים להצלחה או לכישלון של הטרוריסטים .אם נרשה לדמיון שלנו להפוך לבעל בריתם של הטרוריסטים ,ונגיב בפזיזות לפחדים שלנו — הטרור ינצח .אם נשחרר את הדמיון שלנו מידי הטרוריסטים ,ונגיב בצורה שקולה — הטרור יפסיד.
טרור גרעיני? כל מה שאמרנו עד כאן מתייחס לטרור כפי שהכרנו אותנו במאתיים השנים האחרונות ,וכפי שהוא מופיע מדי פעם גם בימים אלו ברחובות ניו יורק ,לונדון ,פריז או תל אביב .אבל מה אם טרוריסטים יצליחו להשיג נשק להשמדה המונית? במקרה כזה ,טבעו של הטרור ישתנה ,וכך גם טבען של המדינה ושל הפוליטיקה העולמית.
אם ארגונים קיקיוניים המייצגים רק קומץ של קיצונים יוכלו להחריב ערים שלמות ולהרוג מיליונים ,איש כבר לא ייהנה ממרחב ציבורי ריק מאלימות פוליטית. לכן ,למרות שהטרור של ימינו הוא בעיקרו של דבר הצגה ,ייתכן שטרור גרעיני, טרור ביולוגי וטרור סייבר יציבו בפנינו בעתיד איום גדול בהרבה ,ויחייבו תגובה חריפה יותר מצד ממשלות .בדיוק בגלל זה ,חשוב להבחין בין תסריטי אימה עתידניים לבין התקפות טרור אמיתיות .הפחד שטרוריסטים יצליחו יום אחד להשיג פצצה גרעינית ולהשמיד את ניו יורק לא מצדיק תגובת־יתר היסטרית לטרוריסט שהורג כמה עשרות אנשים בעזרת רובה אוטומטי או משאית כבדה .אסור שמדינות ירדפו קבוצות ומיעוטים רק משום שהם עלולים להשיג יום אחד נשק להשמדה המונית .דומה הדבר למדינה שרודפת את כל התנועות הימניות שבה מפחד שאחת מהן אולי תהפוך ברבות הימים לתנועה פאשיסטית — ואת כל התנועות השמאליות שבה כי אחת מהן אולי תקים ביום מן הימים משטר סטאליניסטי. מדינות בהחלט צריכות לנקוט צעדים כדי לוודא שתנועות קיצוניות לא ישיגו נשק להשמדה המונית ,אבל הן צריכות להתמודד עם עוד הרבה בעיות ,ולא כדאי למקד את כל תשומת הלב בתסריט אימים עתידני אחד .בעשרים השנים האחרונות בזבזה ארצות הברית טריליוני דולרים והון פוליטי עצום על המלחמה שלה נגד הטרור. ג'ורג' וו' בוש ,ברק אובאמה והממשלים שלהם יכולים לטעון במידה מסוימת של צדק ,ש"המלחמה בטרור" הכריחה את הטרוריסטים להתמקד בביטחונם האישי יותר מאשר בהשגת פצצת אטום .ייתכן שבכך הצילו האמריקנים את העולם מהתקפת טרור גרעינית .מאחר שזו טענה היפותטית — "אילו לא יצאנו למלחמה כוללת נגד הטרור ,אל־קאעידה הייתה ודאי משיגה נשק גרעיני" — קשה לשפוט אם היא נכונה או לא. מה שקל יותר לשפוט הוא את הטענה הבאה :במלחמה שלהם נגד הטרור האמריקנים ובעלי בריתם לא רק גרמו נזק עצום ברחבי העולם ,אלא גם ויתרו על הרבה הזדמנויות לעשות שימוש טוב יותר בזמן ,בכסף ובאנרגיה שלהם .כל דולר וכל דקה שהושקעו במעקב ובמרדף אחרי קיצונים מוסלמים בקניה לא הושקעו במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית ,נגד מגפת האיידס או נגד העוני .כל ישיבת קבינט שעסקה בהתקפות על פעילי אל־קאעידה בתימן לא עסקה בהתפתחויות ברוסיה או בסין .אם בסופו של דבר ניו יורק תוצף על ידי האוקיאנוס האטלנטי ,או שהמתחים עם רוסיה יתפרצו למלחמה כוללת ,אנשים יסתכלו לאחור ויאשימו את בוש ואת אובאמה שהתמקדו בחזית הלא נכונה. קשה לקבוע סדר עדיפויות בזמן אמת ,וקל להיות חכם לאחר מעשה .אנחנו מאשימים מנהיגים שלא הצליחו למנוע אסונות שהתרחשו ,ומנגד אנחנו לא מודעים
לאסונות שלא התרחשו .כך לדוגמה ,ישנה ביקורת על ממשל קלינטון של שנות התשעים שלא עשה די לנטרל את האיום של אל־קאעידה .אבל בשנות התשעים רק מעטים שיערו שטרוריסטים אסלאמיים עלולים להצית סכסוך עולמי בכך שירסקו מטוסי נוסעים לתוך גורדי שחקים בניו יורק .לעומת זאת ,רבים חששו באותם ימים שרוסיה תתמוטט ותאבד שליטה לא רק על השטח העצום שלה ,אלא גם על מאגרים ענקיים של נשק גרעיני וביולוגי .דאגה נוספת הייתה שהמלחמות ביוגוסלביה יתפשטו לשאר חלקי מזרח אירופה ,ושיפרצו סכסוכים בין הונגריה לרומניה ,בין בולגריה לטורקיה או בין פולין לאוקראינה. גם איחוד גרמניה עורר פחדים עזים .רק ארבעה עשורים וחצי לאחר נפילת הרייך השלישי ,איך היה אפשר לבטוח בגרמנים שהם לא זוממים להשתלט שוב על העולם ,או לפחות על אירופה? ומה בנוגע לסין? ב־ ,1989היה סביר בהחלט לפחד שבתגובה להתמוטטות ברית המועצות ולהפגנות בכיכר טיאנאנמן ,המפלגה הקומוניסטית הסינית תיטוש את הרפורמות שעשתה ,תאמץ מחדש מדיניות מאואיסטית קיצונית ,ותהפוך לגרסה מוגדלת של צפון קוריאה. במבט לאחור אפשר לבטל את כל החששות הללו ,כי אנחנו יודעים שהם לא התגשמו .המצב ברוסיה התייצב ,רוב מדינות מזרח אירופה נקלטו באיחוד האירופי בדרכי שלום ,גרמניה המאוחדת היא היום ממנהיגות העולם החופשי ,ואילו סין היא הקטר הכלכלי של העולם הקפיטליסטי כולו .כל זה הושג ,בין השאר ,הודות למדיניות נבונה של ארצות הברית והאיחוד האירופי .האם מוטב היה אילו המנהיגים בוושינגטון ,לונדון וברלין היו מתמקדים בשנות התשעים באסלאם הקיצוני ,על חשבון המצב בסין ובמדינות הבלקן? אי אפשר להתכונן לכל תסריט עתידי .לכן ,למרות שחשוב למנוע מטרוריסטים להשיג נשק להשמדה המונית ,זה בשום אופן לא יכול להיות הפריט שבראש סדר היום של האנושות .כמו כן ,אל לנו להשתמש באיום התיאורטי של טרור גרעיני כהצדקה לתגובת־יתר לאירועי טרור רגילים .אלו הן בעיות שונות לגמרי ,שדורשות פתרונות שונים. אם למרות כל המאמצים טרוריסטים כן יצליחו להשיג נשק להשמדה המונית, קשה לדעת כיצד יתנהלו מאבקים פוליטיים בעולם ,אבל הם ללא ספק יהיו שונים מאוד ממערכות הטרור והאנטי־טרור של ראשית המאה העשרים ואחת .אם בשנת 2050העולם יהיה רדוף על ידי טרור גרעיני וביולוגי ,תושביו ייזכרו בעולם של שנת 2018בגעגוע מהול בפליאה ,ולא יוכלו להבין כיצד אנשים שחיו בסביבה כה מוגנת הרגישו בכל זאת מאוימים כל־כך. כמובן ,תחושת האיום של אנשים רבים לא מתודלקת רק על ידי הטרור .הרבה
מומחים חוששים שמלחמת עולם השלישית עומדת בפתח ,ושכבר היינו בסרט הזה פעם ,לפני מאה שנה .בדיוק כמו ב־ ,1914כך גם ב־ ,2018המתחים בין המעצמות ושורה של בעיות גלובליות קשות עומדים לגרור אותנו למלחמה עולמית .האם הפחד הזה מוצדק יותר מאשר החששות המוגזמים מהטרור?
11
מלחמה לעולם אל תמעיטו בערכה של הטיפשות האנושית אנו חיים בתקופה השלווה ביותר בהיסטוריה .בזמן שבחברות קדומות כ־ 15%מכלל מקרי המוות נגרמו על ידי אלימות אנושית ,ובמאה העשרים אלימות הייתה אחראית לכ־ 5%ממקרי המוות ,כיום היא אחראית ללא יותר מאחוז אחד 1.עם זאת ,מאז המשבר הכלכלי של 2008המצב הבינלאומי מתדרדר ,מנהיגים בכל רחבי העולם מתחילים שוב לחרחר מלחמות ,ותקציבי הביטחון נוסקים אל על 2.גם מומחים וגם הדיוטות חוששים שכפי שב־ 1914התנקשות בחייו של נסיך אוסטרי הציתה את מלחמת העולם הראשונה ,כך ב־ 2018תקרית במדבר הסורי או מהלך פזיז בחצי האי הקוריאני עשויים להצית מלחמת עולם חדשה. המתחים הגואים בעולם ,והאישיות של מנהיגים בוושינגטון ,פיונגיאנג ובכמה בירות נוספות ,בהחלט מספקים סיבות לדאגה .אולם ישנם כמה הבדלים מהותיים בין העולם של 2018לבין זה של .1914בשנת 1914הרעיון לצאת למלחמה קרץ לאליטות בכל העולם ,כיוון ששרים ,אנשי עסקים ועיתונאים ידעו היטב שמלחמה מוצלחת היא המפתח לצמיחה כלכלית ולעוצמה פוליטית .לעומת זאת ,בשנת 2018 עושה רושם שהמדינות החזקות ביותר בעולם כבר אינן יודעות לנהל מלחמות מוצלחות. אימפריות גדולות מאז ימי אשור ורומא נבנו בעזרת אלימות .גם ב־ 1914כל המעצמות חבו את מעמדן למלחמות מוצלחות .יפן הפכה למעצמה אזורית הודות לניצחונותיה על סין ורוסיה; גרמניה ביססה את ההגמוניה שלה באירופה בזכות ניצחונותיה על אוסטרו־הונגריה וצרפת; בריטניה הקימה את האימפריה הגדולה והמשגשגת ביותר בעולם הודות לשורה ארוכה של מלחמות קטנות בכל רחבי העולם .לדוגמה ,ב־ 1882פלשה בריטניה למצרים וכבשה אותה .בקרב המכריע בתל־אל־כביר נהרגו בסך הכול 57חיילים בריטים 3.התנגדות עממית לכיבוש כמעט לא הייתה ,והבריטים שלטו במצרים במשך קרוב לשבעים שנה .מדינות אירופיות אחרות חיקו את הבריטים כמיטב יכולתן ,וכאשר ממשלות בפריז ,ברומא או בבריסל הרהרו באפשרות לשלוח כוחות קרקע לווייטנאם ,ללוב או לקונגו ,הדאגה העיקרית שלהן הייתה שמישהו עלול חס וחלילה לפלוש לשם לפניהן. אפילו ארצות הברית הפכה למעצמה הודות לניצחונות בשדה הקרב ולא רק הודות לקדמה כלכלית .ב־ 1846פלשה ארצות הברית למקסיקו ,וכבשה את
קליפורניה ,נבדה ,אריזונה ,ניו מקסיקו וחלקים מקולורדו ,קנזס ,ויומינג ואוקלהומה. הסכם השלום ב־ 1848כלל גם הכרה מקסיקנית בסיפוח טקסס לארצות הברית .לא יותר מ־ 13,000חיילים אמריקנים מתו במלחמה שהוסיפה לארצות הברית שטח של כ־ 2.3מיליון קילומטרים רבועים (לשם השוואה ,שטח הגדה המערבית הוא 5,600קילומטרים רבועים) 4.הייתה זו "עסקה יוצאת מן הכלל" ,בלשונו של הנשיא האמריקני הנוכחי. לכן ב־ 1914האליטות בוושינגטון ,בלונדון ובברלין ידעו היטב כיצד נראית מלחמה מוצלחת ,ואילו רווחים גדולים ניתן להפיק ממנה .לעומת זאת ב־ 2018למדינות החזקות בעולם כמעט שאין ניסיון עם מלחמות מוצלחות .מנהיגיהן אולי קראו על מלחמות כאלה בספרי ההיסטוריה ,וראו סרטי פעולה מלהיבים על מסך הקולנוע, אבל יש להם סיבה טובה לחשוד שסוג המלחמות הזה פס מן העולם .אי אלו ארגוני גרילה וטרור ,ודיקטטורים בארצות מתפתחות ,עוד מצליחים לשגשג לפעמים בעזרת מלחמה ,אבל עושה רושם שמעצמות כבר לא יודעות איך עושים את זה. הניצחון הגדול ביותר בדור האחרון — זה של ארצות הברית על ברית המועצות במלחמה הקרה — הושג ללא שום עימות צבאי ישיר .ארצות הברית אומנם זכתה לאחר מכן לטעום תהילה רגעית במלחמת המפרץ ,אבל הטעם המתוק רק פיתה אותה לבזבז מיליארדים על כישלונות מחפירים בעיראק ובאפגניסטן .הכוח העולה של המאה העשרים ואחת — סין — נמנעת באדיקות מכל קונפליקט צבאי מאז ההשפלה בווייטנאם ב־ ,1979והסינים חבים את הצלחתם המסחררת ליכולותיהם הכלכליות .בכך מחקים הסינים לא את האימפריות המיליטריסטיות של יפן וגרמניה בשנים שלפני ,1914אלא את הנס הכלכלי של יפן וגרמניה בשנים שאחרי .1945 לאחר תבוסתן במלחמת העולם השנייה ,יפן וגרמניה הצליחו להפוך מחדש למעצמות כלכליות ופוליטיות בלי צורך לירות אף ירייה. אפילו במזרח התיכון ,המעצמות האזוריות אינן יודעות לנהל מלחמות מוצלחות. איראן לא השיגה דבר ממרחץ הדמים הנורא של מלחמת איראן־עיראק ,ומאז נשמרה שלא להסתבך ישירות בשום עימות צבאי .האיראנים אומנם מממנים ומחמשים תנועות מקומיות מעיראק ועד תימן ,ושולחים את משמרות המהפכה לסייע בסוריה ובלבנון ,אבל עד עתה איראן נזהרה שלא לפלוש בעצמה לאף מדינה. איראן נהייתה לאחרונה הכוח הדומיננטי במזרח התיכון לא בזכות ניצחון מבריק בשדה הקרב ,אלא בעיקר בשל טיפשותם של יריביה .שתי אויבותיה העיקריות — ארצות הברית ועיראק — הסתבכו במלחמה שחיסלה הן את עיראק והן את תיאבונה של ארצות הברית להרפתקאות במזרח התיכון. דברים דומים אפשר לומר גם על ישראל .המלחמה המוצלחת האחרונה של
ישראל הייתה ב־ .1967מאז ישראל שגשגה והתעצמה למרות המלחמות שלה ,ולא בזכותן .בדומה לאיראן ,ישראל שיפרה לאחרונה את מצבה הגיאופוליטי לא במלחמות מוצלחות ,אלא בהימנעות ממלחמות .סדרה של מלחמות הביאה לקריסת כמה מאויביה המסורתיים — עיראק ,סוריה ,לוב — בלי שישראל תנקוף אצבע. נכון לראשית ,2018הצלחתו המדינית הגדולה ביותר של בנימין נתניהו הייתה בכך שנמנע פעם אחר פעם מלהישאב לתוך הביצה הטובענית של מלחמת האזרחים הסורית .אילו רצה היה צה"ל יכול לכבוש את דמשק בתוך שבוע ,אבל איזה יתרון היה צומח לישראל מכך? צה"ל היה יכול לכבוש בקלות גם את רצועת עזה ולמוטט את שלטון החמאס ,אבל גם מכך נמנעה ישראל .למרות עוצמתה הצבאית ולמרות הרטוריקה המתלהמת של אי אלו פוליטיקאים ושרים ,ישראל יודעת שאין לה מה להרוויח ממלחמות .כמו ההנהגה של ארצות הברית ,של סין ,של יפן ,של גרמניה ושל איראן ,גם ההנהגה בירושלים מבינה כנראה שבמאה ה־ 21האסטרטגיה המוצלחת ביותר היא לשבת על הגדר ולתת לאחרים להקיז את דמם.
הנוף מהקרמלין עד כה אנו מכירים רק דוגמה אחת מן המאה ה־ 21למעצמה שמנהלת מלחמה מוצלחת :כיבוש קרים בידי רוסיה .בפברואר 2014פלשו כוחות רוסיים לאוקראינה וכבשו את חצי האי קרים ,שלאחר מכן סופח לרוסיה .הרוסים השתלטו על אזור בעל חשיבות אסטרטגית גדולה ,הטילו פחד על כל שכניהם ,וביססו מחדש את מעמדם כמעצמה גדולה בלי לאבד כמעט אף חייל .אולם הצלחה ייחודית זו נבעה מתנאים ייחודיים .הצבא האוקראיני ,כמו־גם האוכלוסייה המקומית ,כמעט שלא התנגדו לפלישה הרוסית ,ואילו מעצמות אחרות נמנעו מלהתערב ישירות בסכסוך. יהיה קשה לשחזר את הנסיבות הללו במקומות אחרים .אם תנאי הכרחי למלחמה מוצלחת הוא שאף אחד לא יגלה התנגדות ,זה מגביל מאוד את ההזדמנויות לנהל מלחמה כזו. למעשה ,כשהרוסים עצמם ניסו לשחזר את ההישג שלהם בקרים בחלקים אחרים של אוקראינה ,הם נתקלו בהתנגדות עיקשת בהרבה ,והמלחמה במזרח אוקראינה הביאה להם הישגים מעטים .גרוע מכך (מנקודת המבט של מוסקבה), המלחמה עוררה רגשות אנטי־רוסיים עזים באוקראינה ,והפכה את המדינה מבעלת ברית קרובה של רוסיה לאויבת מושבעת .כפי שהניצחון הקל במלחמת המפרץ פיתה את האמריקנים לשקוע בביצה העיראקית ,כך נדמה שהניצחון הקל בקרים פיתה את הרוסים לשקוע בביצה האוקראינית. אם משקללים יחדיו את כל המלחמות שניהלה רוסיה בעשרים השנים האחרונות
בקווקז ובאוקראינה ,קשה לומר שהן היו הצלחה גדולה .הן אומנם שיקמו את תדמיתה של רוסיה כמעצמה חשובה ,אך גם הגבירו מאוד את חוסר האמון ואת העוינות כלפי רוסיה ,ומבחינה כלכלית היו כישלון חרוץ .ההשתלטות על כמה אתרי תיירות בקרים ועל מפעלים סובייטיים מחלידים בלוהנסק ובדונייצק לא באמת מפצה את הרוסים על עלות המלחמות ,על בריחת המשקיעים ,ועל מחירן של הסנקציות הבינלאומיות .כדי להעריך את מגבלות המדיניות הרוסית צריך רק להשוות את ההתקדמות הכלכלית העצומה של סין השלווה לקיפאון הכלכלי של 5 רוסיה מחרחרת המלחמות. ההנהגה הרוסית כנראה מודעת למחיר האמיתי של הרפתקאותיה הצבאיות ,ולכן נזהרת שלא להסלים אותן .רוסיה פועלת על פי הכלל החביב על הבריון בחצר בית הספר" :היטפל לילד החלש ביותר ,ואל תכה אותו חזק מדי ,כדי שהמורה לא תתערב ".אם פוטין היה מתנהל כמו סטאלין ,פטר הגדול או ג'ינגיס חאן ,הטנקים הרוסיים כבר מזמן היו שועטים לטביליסי ולקייב ,אם לא לוורשה ולברלין .אבל פוטין איננו ג'ינגיס או סטאלין .הוא כנראה מבין היטב שכוח צבאי לבדו לא יכול להגיע רחוק במאה ה־ ,21ושלנהל מלחמה מוצלחת פירושו לנהל מלחמה מוגבלת. אפילו בסוריה ,למרות האכזריות חסרת המעצורים של ההפצצות האוויריות הרוסיות ,פוטין משתדל לצמצם את המעורבות הקרקעית של כוחות רוסיים ,לתת לאחרים להילחם בכל הקרבות הקשים ,ולמנוע את גלישת הסכסוך למדינות שכנות. למעשה ,מנקודת מבט רוסית ,כל הצעדים התוקפניים לכאורה שנקטה רוסיה בשנים האחרונות לא היו מהלכי פתיחה למלחמת עולם חדשה ,אלא רק ניסיון לחזק את קווי ההגנה המוחלשים של המדינה .הרוסים יכולים להצביע על כך שבשלהי שנות השמונים ובראשית שנות התשעים הם נסוגו בדרכי שלום מהאימפריה שלהם ,אבל בתגובה ארצות הברית ונאט"ו התייחסו אליהם כאל אויב מובס .היריבים ניצלו את חולשתה של רוסיה ,ולמרות הבטחותיהם שלא לעשות כן, הרחיבו את ברית נאט"ו למזרח אירופה ואפילו לחלק מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר .האמריקנים והאירופים גם התעלמו מאינטרסים רוסיים במזרח התיכון, פלשו לסרביה ולעיראק (שתיהן מדינות קרובות לרוסיה) ,ובאופן כללי הבהירו לרוסיה שהיא יכולה לסמוך רק על עוצמתה הצבאית ברצותה להגן על אזור ההשפעה שלה מפני חדירה מערבית .מנקודת המבט הזו ,ביל קלינטון וג'ורג' וו' בוש אשמים בתוקפנות הרוסית של השנים האחרונות לא פחות מאשר ולדימיר פוטין. כמובן שבסופו של דבר אנו עלולים לגלות שהמהלכים הרוסיים בגיאורגיה, באוקראינה ובסוריה סללו את הדרך למערכה צבאית נרחבת בהרבה .גם אם כרגע לפוטין אין תוכנית לכבוש את העולם ,סדרה של הצלחות עלולה לפתוח את
התיאבון שלו .אבל כדאי לזכור שרוסיה של פוטין חלשה בהרבה מברית המועצות של סטאלין ,ואלא אם כן רוסיה תחבור למדינות אחרות ובפרט לסין ,היא לא יכולה לנהל בכוחות עצמה מלחמה עולמית חדשה .אוכלוסיית רוסיה מונה 150מיליון בני אדם והתוצר הלאומי הגולמי השנתי שלה הוא כ־ 4טריליון דולר .לארצות הברית לעומתה יש אוכלוסייה של 325מיליון בני אדם ותל"ג של 19טריליון דולר ,ואילו לאיחוד האירופי יש אוכלוסייה של 500מיליון ותל"ג של 21טריליון 6.כלומר — לאמריקנים ולאירופאים יחדיו יש פי חמישה יותר אנשים ופי עשרה יותר דולרים מאשר לרוסיה. שינויים טכנולוגיים הופכים את הפער הזה לגדול עוד יותר .ברית המועצות הגיעה לשיא כוחה באמצע המאה העשרים ,כשהתעשייה הכבדה הייתה החלק החשוב ביותר בכלכלה ,והסובייטים הצטיינו בייצור המוני של טרקטורים ,משאיות ,טנקים וטילים .היום ,אינפוטק וביוטק חשובים יותר מתעשייה כבדה ,ורוסיה לא מובילה בתחומים הללו .למרות שיש לה יכולות מרשימות של לוחמת סייבר ,אין לה שום דבר שמתקרב לעמק הסיליקון — מתי בפעם האחרונה קניתם תוכנה או אפליקציה תוצרת רוסיה? הכלכלה הרוסית תלויה במשאבים טבעיים ,ובפרט בנפט ובגז .זה טוב דיו כדי להעשיר כמה אוליגרכים ולהחזיק את פוטין בשלטון ,אבל זה לא מספיק כדי לנצח במרוץ חימוש דיגיטלי או ביוטכנולוגי. חשוב מכך ,לרוסיה של פוטין אין אידיאולוגיה אוניברסלית .בזמן המלחמה הקרה מעמדה הבינלאומי של ברית המועצות נשען על האמונה באידיאלים הקומוניסטיים לא פחות מאשר על הצבא האדום .הפוטיניזם ,לעומת זאת ,לא מציע הרבה לקובנים ,לווייטנאמים או לאינטלקטואלים צרפתים .אומנם נכון שרודנים לאומנים בסגנון פוטין מתרבים באזורים שונים בעולם ,אבל רודנות לאומנית מעצם טבעה היא לא בסיס יציב לבריתות חובקות עולם .בשנות השישים גם הקומוניזם הפולני וגם הקומוניזם הרוסי היו מחויבים ,לפחות בתיאוריה ,לאותם אינטרסים אוניברסליים של מעמד הפועלים הבינלאומי .היום ,לעומת זאת ,לאומנים פולנים ולאומנים רוסים מחויבים לאינטרסים מנוגדים .עלייתו של פוטין אומנם תורמת להקצנה לאומנית בפולין ,אבל זה כנראה יהפוך את פולין לאנטי־רוסית עוד יותר מכפי שהייתה קודם. לכן ,למרות שרוסיה מנסה לפורר את נאט"ו ואת האיחוד האירופי באמצעים של חתרנות פוליטית ופייק ניוז ,לא נראה שהיא מסוגלת לפתוח במסע כיבושים בעולם הפיזי .יש מקום לקוות שהכיבוש של קרים והפלישות לגיאורגיה ולאוקראינה יישארו בגדר דוגמאות מבודדות ,ולא יהפכו לנורמה החדשה של המערכת הבינלאומית.
הדרך אל העושר מדוע כל כך קשה למעצמות במאה ה־ 21לנהל מלחמות מוצלחות? סיבה אחת היא השינוי בטבעה של הכלכלה .בעבר ,רוב הנכסים הכלכליים החשובים היו חומריים, ולכן היה קל יחסית לכבוש אותם בכוח הזרוע .אם ניצחתם את האויב בשדה הקרב, יכולתם לבזוז ערים ,למכור שבויים לעבדות ולהשתלט על שדות חיטה ומכרות זהב יקרי ערך .הרומאים שגשגו בין השאר בזכות מכירתם של עבדים יוונים וגאלים. במאה ה־ 19האמריקנים התעשרו מכיבוש מכרות זהב בקליפורניה וחוות בקר בטקסס. כיום קשה להתעשר בצורה כזו .הנכסים הכלכליים החשובים ביותר הם עכשיו ידע טכני ומוסדי ,ולא שדות חיטה ,מכרות זהב או אפילו שדות נפט .וקשה מאוד לכבוש ידע בכוח הזרוע .ארגון קיקיוני כמו דאעש עדיין יכול להתעשר בבזיזת ערים ושדות נפט במזרח התיכון — אנשי דאעש שדדו יותר מ־ 500מיליון דולר מבנקים עיראקיים ,ובשנת 2015הרוויחו 500מיליון דולר נוספים ממכירת נפט 7.אבל למעצמות כגון סין או ארצות הברית אלו סכומים חסרי משמעות .התוצר הלאומי השנתי של סין עולה על 20טריליון דולר — האם שווה לה להתחיל מלחמה בשביל מיליארד דולר עלובים? אם סין תצא למלחמה נגד ארצות הברית ,קרוב לוודאי שהדבר יעלה לה עשרות טריליוני דולרים .כיצד תוכל להחזיר לעצמה את ההשקעה? האם הצבא הסיני עטור הניצחון יבזוז את עמק הסיליקון? אומנם תאגידי הייטק כגון אפל ,פייסבוק וגוגל שווים קצת יותר מהבנקים במוסול ומשדות הנפט של צפון מזרח סוריה ,אבל זה בלתי אפשרי להשתלט על העושר הזה בכוח הזרוע .אין מכרות סיליקון בעמק הסיליקון. בתיאוריה ,ניצחון צבאי עשוי לתרום לשגשוג כלכלי בדרך אחרת .המנצח יכול להטות לטובתו את מערכת הכללים של הסחר הבינלאומי .זה מה שבריטניה עשתה אחרי שניצחה את נפוליאון ,ומה שארצות הברית עשתה אחרי שניצחה את היטלר. אולם במאה ה־ 21הנשק הגרעיני מקשה לשחזר את ההצלחות הללו ,כיוון שהוא הפך מלחמות גדולות להתאבדות קולקטיבית .אין זה מקרה שמאז הירושימה המעצמות הגדולות לא התעמתו זו עם זו ישירות ,והסתפקו בעימותים עקיפים ומקומיים שבהם אף אחד לא התפתה להשתמש בנשק גרעיני כדי למנוע תבוסה. אפילו התקפה על מדינה גרעינית מדרג ב' ,כמו צפון קוריאה ,נראית כמו רעיון מפוקפק ביותר .מפחיד לחשוב מה משפחת קים עלולה לעשות אם תעמוד בפני כליה. לוחמת סייבר עשויה להקשות עוד יותר על חייהם של אימפריאליסטים .בימים הטובים של המלכה ויקטוריה ומכונת הירייה ,חיילי הוד מלכותה יכלו לטבוח
שבטים שלמים במדבריות רחוקים מבלי לסכן את שלוותם של תושבי מנצ'סטר וברמינגהאם .אפילו בימי ג'ורג' וו' בוש ארצות הברית הייתה יכולה להמיט חורבן על בגדד ועל פלוג'ה מבלי שהעיראקים יוכלו להתנקם בשיקגו או בסן פרנסיסקו .אבל אם בעתיד ארצות הברית תתקוף מדינה שעומדות לרשותה אפילו יכולות סייבר מוגבלות ,די יהיה ביכולות אלו כדי להביא את המלחמה לפתחם של תושבי אילינוי וקליפורניה בתוך דקות ספורות .תוכנות זדוניות ותולעים אלקטרוניות עשויות לעצור את תנועת המטוסים בדאלאס ,לגרום לרכבות להתנגש בפילדלפיה ,ולהפיל את מערכת החשמל במישיגן. לוחמה קדם־מודרנית יכלה להניב רווחים גדולים תוך גרימת נזק קטן .כך לדוגמה בקרב הייסטינגס ,בשנת ,1066השתלט ויליאם הכובש ביום אחד על כל ממלכת אנגליה ,במחיר של כמה אלפי הרוגים .אלא שהנשק הגרעיני ולוחמת הסייבר, מבטיחים נזק עצום שבצדו רווחים קטנים .אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי להמיט חורבן על ארצות שלמות ,אבל קשה לבנות באמצעותה אימפריות. בעולם המתמלא בפוליטיקאים לאומניים ובצחצוחי חרבות ,המגן הטוב ביותר על שלום העולם הוא העובדה שהמדינות החזקות ביותר אינן יודעות איך לנהל מלחמות מוצלחות .בעוד ג'ינגיס חאן ויוליוס קיסר פלשו לארצות זרות מבלי להניד עפעף ,מנהיגים בני ימינו כמו ארדואן ,מודי ונתניהו אולי מדברים בתקיפות ,אך אינם נחפזים ליזום מלחמות.
מצעד האיוולת כמובן ,גם אם אפשר לנהל מלחמות מוצלחות במאה ה־ ,21זה לא מהווה ערובה מוחלטת לשלום העולם .אף פעם לא כדאי להמעיט בערכה של הטיפשות האנושית .גם אישית וגם כקבוצה ,בני אדם נוטים לפעמים להרס עצמי. ב־ 1939לא הייתה שום סיבה טובה למעצמות הציר לצאת למלחמה — אבל זה לא הציל את העולם .אחד הדברים המשונים ביותר בנוגע למלחמת העולם השנייה הוא שלאחר המלחמה ,המפסידים שגשגו יותר מאי פעם .עשרים שנה אחרי שהצבאות שלהם נמחצו והאימפריות שלהם קרסו ,הגרמנים ,האיטלקים והיפנים חיו ברווחה ובשלווה חסרות תקדים .אם כך מדוע טרחו בכלל לצאת למלחמה? מדוע המיטו חורבן ומוות מיותרים על מאות מיליונים? זו הייתה פשוט טעות בחישוב .בשנות השלושים ,גנרלים ,אדמירלים ,כלכלנים ועיתונאים יפנים הסכימו כולם שאם יפן לא תשלוט בקוריאה ,במנצ'וריה ובחוף הסיני — היא נידונה לקיפאון כלכלי .אם יפן רצתה לשגשג ,לא הייתה לה ברירה אלא להילחם 8.אלא שהתחשיב היה מוטעה .הנס הכלכלי היפני התרחש רק אחרי
שיפן איבדה את כל כיבושיה. הטיפשות האנושית היא אחד הכוחות החזקים ביותר בהיסטוריה .פוליטיקאים, מצביאים וחוקרים נוטים לראות את העולם כמשחק שחמט גדול ,שבו כל מהלך נובע מחישובים סופר־רציונליים .זה נכון במידה מסוימת .רק מנהיגים מעטים בהיסטוריה היו מטורפים במובן הצר של המילה — כלומר ,מי שמזיזים כלים על הלוח ללא סדר וללא שיטה .זה לא המצב של גנרל טוג'ו (ראש ממשלת יפן במלחמת העולם השנייה) ,סדאם חוסיין וקים ג'ונג־און .לכל אלה היו סיבות טובות לכל הצעדים העיקריים שנקטו .הבעיה היא שהעולם מסובך בהרבה מלוח שחמט, וההיגיון האנושי לא תמיד מסוגל להכיל את המורכבות שלו .לכן גם מנהיגים רציונליים עושים לא פעם דברים מטופשים. אז עד כמה אנחנו צריכים לפחד ממלחמת עולם שלישית? מצד אחד ,המלחמה איננה בלתי נמנעת .העובדה שהמלחמה הקרה הסתיימה בדרכי שלום מוכיחה, שכאשר בני אדם מקבלים החלטות נבונות ,אפשר לסיים גם סכסוכים גדולים בלי שפיכות דמים .יתרה מזאת ,מסוכן להאמין שמלחמת העולם השלישית חייבת לפרוץ במוקדם או במאוחר .זו תהיה נבואה המגשימה את עצמה .ברגע שמדינות יוצאות מהנחה שהמלחמה בלתי נמנעת ,הן מגדילות את צבאותיהן ,פותחות במרוץ חימוש יקר ,מסרבות להתפשר אפילו על זוטות ,וחושדות שמחוות של רצון טוב הן בעצם מלכודות מתוחכמות .זה מבטיח שהמלחמה אכן תפרוץ. מצד שני ,זו תמימות להניח שמלחמה עולמית היא דבר בלתי אפשרי .גם אם מלחמה שכזו תמיט הרס איום על כל המשתתפים בה ,וגם אם אף אחד לא יוכל להרוויח ממלחמה כזו ,אין שום אל ושום חוק טבע שמגן עלינו מפני הטיפשות האנושית. תרופה אפשרית אחת היא מנה הגונה של ענווה .מתחים בין מדינות ,בין דתות ובין תרבויות מועצמים בדרך כלל על ידי התחושה הגאוותנית שהמדינה שלי ,הדת שלי והתרבות שלי הן הדבר החשוב ביותר בעולם — ושלכן האינטרסים שלי קודמים לאינטרסים של כל שאר בני האדם ושל האנושות כולה .השאלה היא כמובן ,איך אפשר לגרום למדינות ,לדתות ולתרבויות להיות קצת יותר מציאותיות וצנועות בנוגע למקומן האמיתי בעולם?
12
ענווה אנחנו לא מרכז העולם רוב בני האדם מאמינים שהם מרכז העולם ,ושהתרבות שלהם היא הדבר החשוב ביותר בהיסטוריה .כך לדוגמה ,יוונים רבים סבורים שההיסטוריה התחילה בהומרוס ,בסופוקלס ובאפלטון ,ושמקור כל הרעיונות החשובים הוא באתונה, בספרטה ,באלכסנדריה או בקונסטנטינופול .לאומנים סינים משיבים שההיסטוריה התחילה בקיסר הצהוב ובשושלות שיה ושאנג ,ושכל מה שבני המערב או תושבי הודו השיגו זה רק העתק חיוור של הישגים סיניים. ההודים מבטלים בבוז את היומרנות הסינית הזו ,וטוענים שחכמיה הקדומים של הודו המציאו אפילו את המטוסים ופצצות האטום הרבה לפני תקופתם של קונפוציוס ואפלטון — שלא לדבר על האחים רייט ואיינשטיין .האם ידעתם ,למשל, שהיה זה המהרישי בהאראדוואג' שהמציא את הרקטות וכלי הטיס, שווישוואמיטרא לא רק המציא אלא אפילו עשה שימוש בטילים ,שאצ'אריה קאנאד הוא אבי מדעי האטום ,ושהאפוס הקדום המהאבהארטה מתאר בדייקנות כלי 1 נשק גרעיניים? מוסלמים אדוקים לא יתרשמו מכל זה .מבחינתם ,כל מה שקרה לפני הנביא מוחמד חסר חשיבות ,וכל מה שקרה מאז נתגלה הקוראן סובב סביב האומה המוסלמית .יוצאים מן הכלל בהקשר זה הם לאומנים טורקים ,איראנים ומצרים, שטוענים שאפילו לפני ימי מוחמד העם שלהם היה המקור לכל הטוב בעולם, ושאפילו אחרי התגלות הקוראן היו אלו בעיקר בני עמם ששימרו את האסלאם בטהרתו והפיצו את אורו לארבע כנפות תבל. אין צורך לומר שבריטים ,צרפתים ,גרמנים ,אמריקנים ,רוסים ,יפנים ועמים רבים נוספים משוכנעים שלולא ההישגים המופלאים שלהם ,האנושות הייתה נותרת אוסף של פראים בורים וחסרי מוסר .היו עמים בהיסטוריה שהרחיקו לכת עוד יותר, ודמיינו שלולא המוסדות הפוליטיים שלהם והטקסים הדתיים שלהם ,אפילו חוקי הפיזיקה לא יוכלו לתפקד .לדוגמה ,האצטקים האמינו שאם הם היו מפסיקים את טקסי הקורבנות במקדשים שלהם ,השמש הייתה נופלת והיקום כולו היה קורס. כל הטענות הללו אינן נכונות ,כמובן .הן תוצר של גאוותנות ובורות בנוגע לעובדות היסטוריות בסיסיות .אף אחת מהאומות או הדתות של ימינו לא הייתה קיימת כשבני האדם התפשטו ברחבי כדור הארץ ,בייתו צמחים ובעלי חיים ,בנו את
הערים הראשונות ,והמציאו את הכתב ואת הכסף .מוסריות ,רוחניות ויצירתיות — כולן יכולות אנושיות אוניברסליות המוטבעות בדנ"א שלנו .מוצאן באפריקה של תקופת האבן .דרושה יוהרה גדולה כדי לייחס אותן למקום או לזמן מאוחר יותר — בין אם לסין בימי הקיסר הצהוב ,ליוון בימי אפלטון ,או לחצי האי ערב בימי מוחמד. לי עצמי יוצא להיתקל ביוהרה מסוג זה כמעט מדי יום ביומו ,כי קרובי ושכני בני העם היהודי נוטים גם הם להאמין שהם הדבר החשוב ביותר בעולם .הם משוכנעים שכל הישגי האנושות הושגו בזכות היהדות .בפעם הראשונה שהלכתי ללמוד יוגה, כשהייתי סטודנט בירושלים ,המורה הסביר בשיא הרצינות שהיוגה הומצאה בידי אברהם אבינו ,ושכל תנוחות היוגה משקפות את צורתן של אותיות האלפבית העברי! (כך לדוגמה תנוחת הטריקונאסאנה מחקה את צורת האות העברית א', ואילו תנוחת הטולאדאנדאסאנה מחקה את צורת האות ד') .אברהם לימד את התרגילים הללו את הבן של אחת מפלגשיו ,שאז נסע להודו ולימד את ההודים יוגה. כשביקשתי ראיות ,ציטט המורה פסוק מספר בראשית" :ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות ,וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי ,קדמה אל ארץ קדם" (בראשית ,כה ,ו') .מה אתם חושבים שהיו המתנות הללו? נו ,אז אתם רואים, היוגה הומצאה בידי יהודים! כמובן שזו דוגמה קצת אזוטרית ,ורק יהודים מעטים חושבים שאברהם אבינו המציא את היוגה .אבל יש זרם מרכזי ביהדות שמחזיק בהנחה שהיקום כולו קיים רק כדי שיהודים יוכלו ללמוד את התורה ,ושאם נחדל חס וחלילה ללמוד תורה — הקוסמוס כולו יגיע לקיצו .סין ,הודו ,אוסטרליה ואפילו הגלקסיות המרוחקות ביותר יהיו לאין ,אם תלמידי החכמים בירושלים ובברוקלין יפסיקו להתפלפל על התלמוד. התלמוד קובע ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" (תלמוד בבלי ,מסכת שבת ,דף קי"ט ,עמוד ב') וש"אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ" (תלמוד בבלי ,מסכת פסחים ,דף ס"ח ,עמוד ב') .זהו עיקר אמונה חשוב של יהודים אורתודוקסים ,ומי שמפקפק בזה ייחשד שאמונתו לא מספיק חזקה. יהודים חילונים מגלים ספקנות מסוימת ביחס לטענה מרחיקת הלכת הזו ,אבל גם הם נוטים להאמין שהעם היהודי הוא הגיבור המרכזי של ההיסטוריה והמקור הראשוני למוסר ,רוחניות וחוכמה של המין האנושי .מה שחסר ליהודים במספרים ובהשפעה של ממש ,הם משלימים בהרבה חוצפה.
אימא של פרויד לאחר שפרסמתי את קיצור תולדות האנושות ,השאלה הנפוצה ביותר שקוראים ישראלים שאלו אותי היא מדוע הספר מתעלם מתפקידה של היהדות בהיסטוריה העולמית? מדוע הספר מקדיש עמודים רבים לנצרות ,לאסלאם ולבודהיזם ,ורק מילים בודדות ליהדות? האם זו התעלמות מכוונת? האם זה נובע ממניעים פוליטיים או מאידיאולוגיה נסתרת כלשהי? זו שאלה שנראית טבעית מאוד ליהודים ישראלים ,אשר חונכו מגיל אפס שהיהדות היא הגיבורה המרכזית של ההיסטוריה האנושית .תלמידי בית ספר טיפוסי בישראל — אפילו בית ספר חילוני למהדרין — מסיימים על פי רוב 12שנות לימוד מבלי לקבל תמונה ברורה של מהלך ההיסטוריה העולמית .אומנם מזדמן לתלמידים ללמוד על האימפריה הרומית ,המהפכה הצרפתית ומלחמת העולם השנייה ,אך פיסות הפאזל אינן מתלכדות לכלל סיפור רציף .במקום זאת ,הסיפור ההיסטורי הרציף היחיד שמציעה מערכת החינוך הישראלית לתלמידיה נפתח בתנ"ך ,ממשיך לימי בית שני ,מדלג משם לקורות היהודים בגולה ,ומסתיים בציונות, בשואה ובמדינת ישראל .לא מעט תלמידים סבורים שזהו הציר המרכזי של תולדות המין האנושי כולו .שכן אפילו כאשר הם לומדים על האימפריה הרומית או על המהפכה הצרפתית ,חלק ניכר מתשומת הלב מוקדש לשאלה כיצד התייחסו הרומאים הקדמונים ליהודים ,או מה היה מצבם המשפטי של היהודים ברפובליקה הצרפתית .למי שניזון מדיאטה היסטורית שכזו קשה מאוד לעכל את הרעיון שליהדות ולעם היהודי אין חשיבות היסטורית גדולה. האמת היא שתפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם היה שולי למדי (וזו הסיבה שבקיצור תולדות האנושות לא הקדשתי לה תשומת לב רבה) .בניגוד לדתות אוניברסליות כמו הנצרות ,האסלאם והבודהיזם ,היהדות הייתה ועודנה דת שבטית ומכונסת בעצמה ,אשר אכפת לה מאוד מגורלו של עם קטן אחד ומקורותיה של ארץ זערורית ,אך אין לה עניין עמוק במרבית תושבי כדור הארץ .ליהדות לא אכפת כלל מתולדות איי יפן וממעשיהם של תושבי הודו .לכן אין פלא שחשיבותה ההיסטורית מוגבלת. אומנם היהדות הולידה את הנצרות ונתנה השראה לאסלאם — שתיים מהדתות החשובות ביותר בהיסטוריה .אולם הקרדיט על הישגיהן של הנצרות והאסלאם, כמו גם האשמה על פשעיהן ,שייך לנוצרים ולמוסלמים — לא ליהודים .כפי שאין להאשים את היהדות בהרג ההמוני של מסעי הצלב (כל האשמה מוטלת על הנצרות) ,כך אין סיבה לתת כבוד ליהדות על הרעיון הנוצרי החשוב שכל בני האדם
שווים בפני האל (רעיון העומד בסתירה לאורתודוקסיה היהודית). תפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם דומה במקצת לתפקידה של אימא של פרויד בהיסטוריה המערבית המודרנית .לטוב או לרע ,לפרויד הייתה השפעה גדולה על המדע ,על התרבות ,על האומנות ועל הרגלי החיים של המערב המודרני. ולולא אימא של פרויד ,לא היה פרויד .יתרה מזאת ,פרויד יהיה הראשון להסכים שלאימא שלו הייתה השפעה משמעותית על האישיות שלו ,הדעות שלו והשאיפות שלו .יחד עם זאת ,כשכותבים את ההיסטוריה של המערב המודרני ,יהיה זה מוגזם להקדיש פרק שלם לאימא של פרויד .בדומה ,בלי היהדות לא הייתה נצרות ,אבל זה לא אומר שצריך להקדיש תשומת לב רבה ליהדות כדי להבין את תולדות האנושות. הסוגיה החשובה באמת היא מה עשתה הנצרות בירושה שקיבלה מהאימא היהודייה שלה. אין כל ספק שהעם היהודי הוא עם מיוחד שיש לו היסטוריה מרתקת (אם כי צריך לומר שהקביעה הזו נכונה למרבית העמים) .אין כל ספק שהמסורת היהודית גדושה ברעיונות עמוקים ובערכים נעלים (אם כי גם בלא מעט רעיונות מפוקפקים ותפיסות גזעניות) .ואין כל ספק שביחס לגודלו ,לעם היהודי אכן הייתה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות .אבל כשמסתכלים על ההיסטוריה של האנושות כולה מאז התפתח הומו סאפיינס במזרח אפריקה ,מסתבר שהשפעתה של היהדות קטנה .בני אדם התיישבו באסיה ,באמריקה ובאוסטרליה ,אימצו את החקלאות ,בנו את הערים הראשונות והמציאו את הכתב ואת הכסף אלפי שנים לפני שחי היהודי הראשון. אפילו באלפיים השנים האחרונות ,אם מתבוננים בהיסטוריה מנקודת מבטם של תושבי סין ,הודו או אגן האמזונס ,קשה לראות מה תרמו היהודים להיסטוריה שלא בתיווך של הנצרות והאסלאם .לראיה ,התנ"ך אומץ בחום על ידי הנצרות ,והפך לנכס צאן ברזל של המין האנושי כולו .לעומת זאת התלמוד ,שחשיבותו לתרבות היהודית עולה בהרבה על זו של התנ"ך ,נדחה על ידי הנצרות ,ולכן נותר ספר אזוטרי שהסינים ,ההודים והאינדיאנים לא מכירים ,ושהשפעתו על מהלך ההיסטוריה שולית. האם אתם יכולים לנקוב בשמה של יצירת אומנות חשובה שקיבלה השראה מסיפורי התנ"ך? זה קל מאוד :הפסל דוד של מיכאלנג'לו ,האופרה נאבוקו של ורדי, הסרט עשרת הדיברות של ססיל דה מיל .האם אתם מכירים יצירות מפורסמות שהושפעו מהברית החדשה? גם זה קל :הסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י, מתיאוס פסיון של באך ,בריאן כוכב עליון של חבורת מונטי פייתון .ועכשיו למבחן האמיתי :האם אתם יכולים למנות כמה יצירות מופת שנוצרו בהשראת התלמוד?
קהילות יהודיות שהעמיקו בחקר התלמוד אומנם נפוצו בחלקים גדולים של העולם ,אך לא מילאו תפקיד מרכזי בבניית האימפריה הסינית ,במסעות הגילוי הגיאוגרפיים של ראשית העת החדשה ,בכינון השיטה הדמוקרטית או במהפכה התעשייתית .המטבע ,האוניברסיטה ,הפרלמנט ,הבנק ,המצפן ,אבק השרפה, מכונת הדפוס ומנוע הקיטור הומצאו כולם בידי גויים.
לא המצאנו את המוסר ישראלים רבים נוהגים להשתמש בביטוי "שלוש הדתות הגדולות" מתוך מחשבה ששלוש הדתות הללו הן הנצרות (שני מיליארד מאמינים) ,האסלאם (מיליארד וחצי) והיהדות ( 15מיליון ביום טוב מאוד) .ההינדואיזם (כמיליארד מאמינים) והבודהיזם (למעלה מחצי מיליארד) ,שלא לדבר על דת השינטו (כ־ 50מיליון) או הדת הסיקית ( 25מיליון) ,לא נספרות 2.מה שמובלע במושג "שלוש הדתות הגדולות" הוא ההשקפה שלפיה כל המסורות הדתיות החשובות של העולם נולדו מהיהדות ,שהייתה הראשונה שהטיפה לעקרונות מוסריים אוניברסליים .כאילו לפני ימי משה ואברהם בני אדם חיו ללא שום מחויבויות מוסריות ,וכאילו כל מערכות המוסר של האנושות אינן אלא גלגולים וחיקויים של עשרת הדברות ושל ערכי התנ"ך .זוהי טענה גאוותנית וחסרת יסוד ,שמתעלמת מרוב המסורות האתיות של המין האנושי. לשבטי הלקטים־ציידים בתקופת האבן היו כללי מוסר עשרות אלפי שנים לפני ימי אברהם ,יצחק ויעקב .כאשר באו המתיישבים האירופאים לאוסטרליה בשלהי המאה ה־ 18ונתקלו שם בשבטים האבוריג'נים ,הם גילו שיש להם מערכת מוסרית מפותחת להפליא ,למרות שמעולם לא קראו את התנ"ך ולא שמעו על משה ,ישו או מוחמד .קשה לטעון שלמתנחלים הנוצרים ששדדו את אדמותיהם של האבוריג'נים הייתה רמה מוסרית גבוהה יותר מזו של קורבנותיהם. מדענים מצביעים על כך שלמוסר יש שורשים אבולוציוניים עמוקים ,הקודמים בהרבה אפילו להופעת המין האנושי ,שלא לדבר על היהדות .לכל בעלי החיים החברתיים ,כמו זאבים ,דולפינים וקופים ,יש כללי מוסר ,שנוצרו בתהליכים אבולוציוניים כדי לאפשר שיתוף פעולה קבוצתי 3.גורי זאבים ,לדוגמה ,שומרים על כללים של "משחק הוגן" כשהם מתקוטטים זה עם זה .אם גור זאבים נושך חזק מדי את חברו למשחק ,או ממשיך לנשוך יריב שנשכב על גבו ונכנע ,הגורים האחרים 4 יחרימו אותו ויפסיקו לשחק איתו. בחבורות שימפנזים ,מצופה מפרטים חזקים לכבד את רכושם של פרטים חלשים יותר .אם נקבת שימפנזה זוטרה מוצאת בננה ,אפילו זכר האלפא של החבורה יימנע בדרך כלל מלחטוף את הפרי הזה לעצמו .אם בכל זאת יעשה זאת ,יתר השימפנזים יתייחסו למעשה בשלילה ,ומעמדו של השליט עלול להתערער 5.קופי־אדם לא רק נמנעים מלנצל לרעה את חבריהם החלשים ,אלא לעיתים גם עוזרים להם .בגן החיות של מילווקי יש חבורה של שימפנזים גמדיים .אחד השימפנזים ,שכונה קידוגו ,סבל מבעיה בליבו שבגללה היה חלש ומבולבל .כשהעבירו אותו לראשונה
לגן החיות ,הוא לא הצליח למצוא את דרכו או להבין את הוראותיהם של המשגיחים האנושיים .כשהשימפנזים האחרים הבינו מה קורה ,הם באו לעזרתו. במקרים רבים אחד השימפנזים היה מחזיק בידו של קידוגו ומוביל אותו לאן שצריך היה ללכת .אם קידוגו איבד את דרכו ,הוא היה משמיע קולות מצוקה רמים ,ומישהו היה חש לעזרתו. אחד השימפנזים שעזר לקידוגו יותר מאחרים היה הזכר הבכיר של החבורה ,לודי. הוא לא רק הדריך את קידוגו ,אלא גם הגן עליו בשעת הצורך .כמעט כל בני החבורה התייחסו אל קידוגו בעדינות ובכבוד ,אבל בריון אחד נהג להציק לו ללא רחם .כשלודי היה מבחין בהתנהגות כזו ,הוא היה מסלק את הבריון ,או מחבק את 6 קידוגו בתנועה מגוננת. מקרה נוגע ללב עוד יותר התרחש בג'ונגלים של חוף השנהב .שימפנזה תינוק שכונה אוסקר איבד את אימו ,והתקשה לשרוד בכוחות עצמו .אף אחת מהנקבות האחרות לא הייתה מוכנה לאמץ אותו ולטפל בו ,כי לכולן היו צאצאים קטנים משלהן .אוסקר הלך ואיבד ממשקלו ובריאותו התדרדרה .אך כשהיה נדמה שהכול אבוד אומץ אוסקר על ידי זכר האלפא של החבורה — פרדי .המנהיג וידא שאוסקר אוכל היטב ,ואפילו הרכיב אותו על גבו ונשא אותו ממקום למקום .בדיקות גנטיות שערכו החוקרים הוכיחו שבין פרדי לאוסקר לא היה קשר דם 7.אין לדעת בוודאות מה גרם למנהיג המבוגר והקשוח של החבורה לפרוש את חסותו על היתום האומלל, אבל ככל הנראה קופי־אדם פיתחו נטייה לעזור ליתומים ,לנזקקים ולעניים מיליוני שנים לפני שהתנ"ך הורה לבני ישראל ש"כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות ,כב, כא) ולפני שהנביא עמוס התלונן על האליטות של ממלכת ישראל "העושקות דלים הרוצצות אביונים" (עמוס ,ד ,א). גם בקרב הסאפיינסים שגרו במזרח התיכון הקדום לא היו נביאי ישראל דמויות חסרות תקדים" .לא תרצח" ו"לא תגנוב" היו מוכרים היטב במערכות החוקים של ערי המדינה השומריות ,של מצרים הפרעונית ושל האימפריה הבבלית .אלף שנים לפני שהנביא עמוס הוכיח את האליטות הישראליות על כך שהן עושקות דלים ואביונים ,המלך חמורבי טען שהאלים הגדולים הורו לו להשכין צדק בארץ בבל 8 "כדי שהתקיף לא יעשוק את החלש ,כדי לתת צדק לאלמנה וליתום". באותם ימים בארץ מצרים — מאות שנים לפני התאריך המיוחס למשה רבנו — הועלה על הכתב "סיפורו של האיכר חד הלשון" .איכר שרכושו נשדד על ידי בעל אדמות חמדן בא להתלונן לפקידיו המושחתים של פרעה ,ושטח שורה של טענות מדוע עליהם להבטיח משפט צדק בארץ ,ולהגן על העניים מפני חמסנותם של העשירים .הוא הסביר שאסור לפקידים לעשוק את העניים מרכושם הדל ,כי זוהי
נשמת אפם של העניים" ,וכשאתם עושקים אותם ,זה כאילו שאתם סותמים את נחירי אפם ]...[ .מוניתם כדי לשמוע עתירות ,לשפוט בין ניצים ולעצור את 9 השודדים ,אבל במקום זה אתם מסייעים לגנבים!" רבים מחוקי התנ"ך אינם אלא העתק של חוקים שהיו מקובלים במסופוטמיה, במצרים ובכנען מאות ואלפי שנים לפני כינון ממלכות ישראל ויהודה .אם היהדות התנ"כית נתנה פרשנות ייחודית לחוקים הללו ,הרי שייחודה הוא בהפיכתם מחוקי מוסר כלליים לחוקים שבטיים המיועדים לבני העם היהודי לבדו .המוסר היהודי התעצב בראשית ימיו כמוסר שבטי ,ונותר כזה במידה לא מבוטלת עד ימינו .רבים מחכמי היהדות לאורך הדורות קבעו שלחיי יהודי יש ערך רב יותר מלחיי גוי. לדוגמה ,שמותר ליהודי לחלל שבת כדי להציל יהודי ממוות ,אך אסור לו לחלל שבת בכדי להציל גוי (תלמוד בבלי ,יומא ,פ"ד ,ב')( .רבנים רבים בכל זאת מתירים לחלל שבת כדי להציל גוי ,בעזרת פלפול תלמודי טיפוסי .אם יהודים יימנעו מלהציל גויים בשבת ,הדבר יכעיס את הגויים ועלול לגרום להם לתקוף ולהרוג יהודים .לכן ,על ידי הצלת גוי בשבת ,נשמרים באופן עקיף גם חיי יהודים .אבל אפילו הטיעון הפתלתל הזה מדגיש את ההבדל המהותי בין חשיבות חיי יהודי לחשיבות חיי גוי). פרשנים מספר טענו שאפילו הציווי הידוע "ואהבת לרעך כמוך" מתייחס ליהודים בלבד ,ואין שום מצווה לאהוב גויים .הפסוק המקורי מספר ויקרא אכן אומר" :לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא ,יט ,יח) ,מה שמעלה את החשד שהכוונה ב"רעך" היא אך ורק ל"בני עמך" .החשד הזה גובר כשלוקחים בחשבון שהתנ"ך מורה ליהודים להשמיד עמים מסוימים כמו העמלקים והכנענים: "מערי העמים האלה אשר ה' אלוהיך נתן לך נחלה ,לא תחיה כל נשמה .כי החרם תחרימם :החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי ,כאשר ציווך ה' אלוהיך" (דברים ,כ ,טז־יז) .זוהי אחת מתרי"ג המצוות של היהדות ,וזהו אחד המקרים המתועדים הראשונים בהיסטוריה שבו רצח עם מוצג כחובה דתית. רק הנוצרים הם מי שבררו כמה נתחים מתוך המוסר היהודי ,הפכו אותם לאוניברסליים ,והפיצו אותם ברחבי העולם .בעוד שעד ימינו יהודים רבים מאמינים שהם ניחנו בנשמה יתרה ,שהעם היהודי הוא העם הנבחר ,ושליהודים טבע שונה מלגויים ,מייסדה של הנצרות ,פאולוס הקדוש ,קבע לפני אלפיים שנים באיגרתו אל הגלטים ש"אין יהודי אף לא גוי ,אין עבד אף לא בן חורין ,לא זכר אף לא נקבה ,כי כולכם אחד במשיח ישוע" (האיגרת אל הגלטים ,ג ,כח). ויש לשוב ולהדגיש ,שלמרות השפעתה הרבה של הנצרות ,גם זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה אימצו בני אדם את הרעיון של מוסר אוניברסלי ,וזו טעות גסה לחשוב שכל מערכות המוסר של ימינו נולדו מתוך המוסר הנוצרי (זה מזל גדול,
בהתחשב בכך שגם המוסר הנוצרי רחוק מלגלות סובלנות וחמלה כלפי כל בני האדם) .קונפוציוס ,לאו־צה ,בודהא ומהאווירה הגו מערכות מוסר אוניברסליות זמן רב לפני פאולוס וישו ,ומבלי לדעת דבר וחצי דבר על ארץ כנען ועל נביאי ישראל. קונפוציוס לימד שעל האדם לאהוב אחרים כמו שהוא אוהב את עצמו כחמש מאות שנה לפני הלל הזקן ורבי עקיבא .בודהא ומהאווירה הנחו את חסידיהם להימנע מפגיעה לא רק בכל אדם ,אלא בכל יצור חי — כולל חרקים — בעידן שבו היהדות עדיין דבקה בהקרבת קורבנות והצדיקה השמדה שיטתית של אוכלוסיות אנושיות שלמות .לכן אין שחר לטענה שהיהדות — דרך צאצאיה הנוצרים והמוסלמים — היא המעיין הזך שממנו נבע המוסר האנושי. גם התנהלותה של מדינת היהודים המודרנית לא מצביעה על כישרון יהודי ייחודי בתחום המוסר .בנמל התעופה בן גוריון ישנו מיצג יפה המתאר את תולדות הציונות ומדינת ישראל ,שמסתיים בציטוט" :הציונות היא אידיאל אינסופי" .בכל פעם שאני נוסע לחו"ל ,אני מסתכל במיצג בעניין ,ובעודי מהלך בין דוכני השוקולדים ,הליקרים והבשמים ,אני תוהה למה בדיוק התכוון המשורר? הציטוט הזה לקוח מדברי בנימין זאב הרצל ,שכתב" :קראתי פעם לציונות אידיאל אינסופי ,ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו ,ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל .כי בציונות כפי שאני מבין אותה ,כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל ,אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית ".עד היום קשה לומר שמדינת ישראל מימשה את השאיפה הזו ,או אפילו התאמצה לממש אותה .מדינת ישראל הגיעה להישגים בתחומים רבים — החל בטפטפות וכלה בלוחמת סייבר — אבל בכל הנוגע לשלמות מוסרית ורוחנית אנחנו מדשדשים. האם ,לדוגמה ,היינו רוצים שכל מדינות העולם — סין ורוסיה ,דנמרק והולנד — ילמדו מהתנהלותה של ישראל בשטחים כיצד להתייחס לגבולות בינלאומיים ולחוק הבינלאומי ,וכיצד לנהוג בבני אדם מעם אחר? האם גרמניה או ירדן יכולות ללמוד מאיתנו איך ראוי לקבל את פניהם של פליטים ומבקשי מקלט? האם כדאי שברזיל תשמור על יערות האמזונס ואוסטרליה תשמור על שונית האלמוגים הגדולה באותה מסירות שבה שמרה ישראל על ים המלח? אין שחר לטענות שרווחות בימין הישראלי ,שלפיהן ישראל היא המדינה המוסרית בעולם .גם השמאל הקיצוני מגזים כמובן ,כשהוא מצייר את ישראל כגרועה באופן מיוחד .הכיבוש הישראלי בשטחים איננו רוע יוצא־דופן וחסר תקדים בתולדות האנושות .הוא בנאלי למדי .ברשימה השחורה של מעשי המין האנושי ,מפעל ההתנחלויות לא יתברג בעשירייה הפותחת .בני אדם לאורך כל ההיסטוריה הקדישו את משאביהם להרחבת הטריטוריה שלהם תוך שימוש באלימות כלפי זרים.
האשורים והבבלים ,הצלבנים והסלג'וקים ,האצטקים ובני הזולו היו יעילים ואכזריים הרבה יותר ממועצת יש"ע ונוער הגבעות בנחישותם להשיג עוד דונם ועוד עז .זה אחד המאפיינים הנפוצים של קבוצות של הומו סאפיינסים ,ולמעשה גם של חבורות זאבים ולהקות שימפנזים ,שהן מתאמצות להגדיל את הטריטוריה שלהן על חשבון השכנים .בשורה התחתונה ,כפי שהיהדות איננה דת מיוחדת במינה ,כך גם מדינת היהודים איננה מדינה מיוחדת ,לא לטוב ולא לרע.
שבתות ואלים כמובן שיש אי אלו רעיונות ומוסדות שכן חבים הרבה ליהדות ולדתות שנולדו ממנה. לדוגמה ,לשבת היהודית הייתה השפעה משמעותית על מרבית העולם ,ובפרט על כך שכמעט בכל העולם אומץ בסופו של דבר אותו שבוע עבודה ואותה חופשת סוף השבוע .אבל אפילו במקרה הזה ,אין להגזים בחשיבות התרומה של היהדות ,וזה מגוחך לחשוב שאף חברה אנושית לא העלתה בדעתה לתת לאנשים ימי חופש מעבודה עד שמשה עלה על הרעיון הזה. ימים קדושים וימי חופשה קבועים היו נפוצים בלוחות השנה של המזרח התיכון הקדום הרבה לפני תקופת התנ"ך ,והיהדות עצמה קיבלה כנראה את הרעיון של "יום שבת" מתקדימים מסופוטמיים .מקור המילה העברית "שבת" הוא במילה הבבלית "שבתו" ( )Shabattuובמילה האכדית "סבתו" ( )Sabbatuשציינו ימי חג קבועים 10.הרעיון היה מוכר גם באזורים אחרים של כדור הארץ .בדרום מזרח אסיה בודהיסטים שמרו על ארבעה ימי אופוסאתה ( )Uposathaבכל חודש ירחי ,הרבה לפני שנתקלו בסוחרים או בכובשים מהמזרח התיכון .ימי האופוסאתה צוינו ביום מולד הירח ,יום הירח המלא ,ובשני הימים שבהם הירח היה חצי מלא .במועדים אלו אנשים לקחו הפסקה מעמל יומם ,והקדישו את הזמן לביקור במקדשים ובמנזרים ,ללימוד כתבי קודש ,או לתרגול מדיטציה. כאשר הנוצרים והמוסלמים התפשטו ברחבי העולם ,הם לא לקחו איתם את מנהגי השבת היהודית על שלל האיסורים והטקסים שלה ,אלא את הגרסאות הנוצריות והמוסלמיות של השבת .זו הסיבה שברוב העולם יום המנוחה השבועי הוא יום ראשון הנוצרי או יום שישי המוסלמי — ולא יום השבת היהודי .יתרה מזאת, העולם אימץ שבוע עבודה קבוע של שישה ימים ואחריו יום אחד של מנוחה רק בתקופה המודרנית ,והזרזים העיקריים לכך היו המהפכה התעשייתית ,הקפיטליזם הגלובלי והתנועות הסוציאליסטיות ,יותר מאשר היהדות ,הנצרות או האסלאם. עד המאה ה־ 19בני אדם ברוב החברות — כולל בחברות נוצריות ומוסלמיות — עבדו ונחו לפי עונות השנה והתנאים המקומיים יותר מאשר בהתאם ללוח זמנים קבוע .בעונות בוערות כמו הקציר הם עבדו יום אחר יום ללא מנוחה ,ולאחר שהושלמה העבודה הם חגגו ונחו במשך ימים רבים .בארצות קרות אנשים עבדו בקדחתנות בעונת הסתיו כדי להתכונן לבוא הכפור ,ואז בילו חלק ניכר מהחורף כשהם ספונים בבתיהם ,מספרים בדיחות ואגדות מסביב לאח הבוערת .באירופה של ימי הביניים לכל גילדה ולכל מקצוע היו מסורות והרגלים שונים ,ובכלל זה גם ימי חג וימי מנוחה אחרים .לסנדלרים היה יום חופש ביום שלישי ,הנגרים חגגו ביום
רביעי ,ופועלי הטקסטיל עשו קרנבל ביום חמישי .רק המערכת התעשייתית העולמית של התקופה המודרנית הכריחה את המעסיקים ואת הממשלות לתאם את כל הפעילויות הכלכליות ,מה שהביא לקיבוע שבוע עבודה אחיד לכולם. אז יהודים בהחלט יכולים להתגאות ברגישות החברתית של הדת שלהם, ובהשפעה המיטיבה שהייתה למסורת השבת על חקיקה סוציאלית ברחבי העולם. אבל אל להם לדמיין שבלי היהדות ,כל המין האנושי היה נידון לחיי עמל משמימים של עבודה בלתי פוסקת. ומה בנוגע לאמונה באל אחד? האם היהדות לא יכולה להתגאות בכך שהיא הייתה חלוצת הדתות המונותיאיסטיות? גם אם האמונה באל יחיד הופצה בעולם בעיקר על ידי הנצרות והאסלאם ,האם לא מגיע ליהדות קרדיט על היותה זו שלראשונה נטשה את האמונה באלים רבים ,ויצרה מערכת אמונית מסוג חדש לגמרי? אפשר להתווכח גם על זה ,כי העדויות הוודאיות הראשונות למונותיאיזם מגיעות אלינו לא מממלכת יהודה ,אלא דווקא ממצרים הפרעונית ,מסביבות שנת 1350 לפנה"ס (כ־ 150שנה לפני העדות ההיסטורית הראשונה לקיומו של עם ישראל). עד אותם ימים האמינו המצרים בפנתיאון של עשרות ומאות אלים ואלות ,כגון סובק ,רע ,איזיס ואוזיריס .הנערץ מבין האלים היה האל אמון ,ששמו שובץ בשמם של רבים מהפרעונים .בסביבות שנת 1350לפנה"ס עלה לכס השלטון פרעה אמונחותפ ,שפירוש שמו "האל אמון מרוצה" .אך אמונחותפ לא היה מרוצה ,וניסה לחולל מהפכה דתית מרחיקת לכת .הוא טען שאחד האלים המשניים של הפנתיאון המצרי — אתון ,אל גלגל השמש — הוא בעצם האל העליון המושל ביקום כולו. אמונחותפ שינה את שמו לאחנ'אתון ,שפירושו "רוחו החיה של האל אתון" .הוא נטש את הבירה המסורתית ,נו־אמון ("עירו של אמון") ,ובנה בירה חדשה במקומה, אחתאתון ("האופק של אתון"). אחנ'אתון ניסה לבטל את פולחני כל האלים האחרים ,ולהפיץ את פולחן אתון כדת העיקרית או היחידה של מצרים .המהפכה הדתית לוותה בשינויים מרחיקי לכת בפוליטיקה ,בחברה ואפילו באומנות .לאחר מאות שנים שבהן שמרה האומנות המצרית על סגנון אחיד בפיסול ובציור ,חוותה מצרים של אחנ'אתון פרץ של יצירתיות אומנותית מדהימה ,ששברה את כל המוסכמות הקודמות ופיתחה סגנונות חדשים .אבל המהפכה של אחנ'אתון לא האריכה ימים .לאחר כ־ 15שנים על כס המלוכה — שבמהלכן הצליח אחנ'אתון להשניא את עצמו על חלקים נכבדים מהממסד הדתי ,הפוליטי והצבאי של מצרים — מת פרעה .השושלת שלו קרטעה עוד כמה שנים אחריו ,אך לבסוף תפס את השלטון שר הצבא חרמחב ,וייסד
שושלת חדשה .האל אתון ננטש ,העיר אחתאתון נעזבה וקוללה ,פולחן האלים 11 הישנים הושב על כנו ,וכל אזכור של הכופר אחנ'אתון הפך לטאבו. עדות נוספת לצמיחתה של דת מונותיאיסטית במזרח התיכון הקדום מגיעה מעבר הירדן ,מכתובת הידועה בשם "מצבת מישע" .הכתובת נחקקה על מצבת אבן בסביבות שנת 840לפנה"ס ,בידי מישע מלך מואב ,כדי לחגוג את ניצחונו על מלך ישראל (כנראה יהורם בן אחאב) .המצבה ,ששפתה מואבית ,התגלתה בשנת 1868 בחורבות העיר דיבון שבעבר הירדן .היא נפתחת במילים "אנך משע בן כמש []... מלך מאב הדיבני אבי מלך על מאב שלשן שת ואנך מלכתי אחר אבי ואעש הבמת זאת לכמש ".מואבית היא שפה דומה מאוד לעברית ,ולכן גם ישראלים בני ימינו יכולים בקלות לפענח את הכתובת :״אנוכי מישע בן כמוש ,מלך מואב הדיבוני (מהעיר דיבון) .אבי מלך על מואב שלושים שנה ,ואנוכי מלכתי אחרי אבי ,ואעשה את הבמה הזאת לכמוש". המצבה נכתבה מאות שנים לפני שחוברו לפחות חלק מספרי התורה ,כגון ספר דברים (שלא לדבר על ספרי הנביאים והכתובים) .אולם סגנונה של המצבה ותפיסתה ההיסטורית מזכירים מאוד את התנ"ך .מצבת מישע מספרת שהמואבים הפרו את מצוותיו של האל הגדול כמוש ,ובזעמו שלח כמוש את מלך ישראל לכבוש את מואב ולהעניש אותה על חטאיה .או אז שבו המואבים מחטאתם ,התפללו לכמוש וביקשו ממנו סליחה ומחילה .כמוש שב מזעפו ,סלח למואבים ,ושלח את מישע להושיע את מואב מיד הישראלים הרשעים .בעזרתו של כמוש הביס מישע את הישראלים והניס את חילות המצב שלהם ממואב .לאחר מכן פלש מישע לשטחי ממלכת ישראל ,וכבש והחריב כמה ערים ,ובפרט את העיר נבו .המצבה מספרת זאת כך: ויאמר לי כמש לך אחז את נבה על ישראל ואהלך בללה ואלתחם בה מבקע השחרת עד הצהרם ואחזה ואהרג כלה שבעת אלפן גברן וגרן וגברת וגרת ורחמת כי לעשתר כמש החרמתה ואקח משמ א[ת כ]לי יהוה ואסחב הם לפני כמש או בעברית צחה — ַו יאֶמ ר ִל י ְּכ משֵ :ל ְך ֱא חז ֶא ת [העיר] נבו שבִיְש ָר ֵא ל. ַו ֶא ֱה לך ַּב לילה ַו ֶא ָל ֵח ם ָּב ה ִמ ְּב קַע השחר ועד הצהריים. ואתפוס [אוחז] אותה ואהרוג את כולה ,שבעת אלפים גברים וגורים [=ילדים]
וגברות וגורות [=ילדות] ורחמות [=עלמות בתולות] כי לעשתורת כמוש החרמתי אותה. ַו ֶא ַק ח ִמ ָש ם ֶא ת ְּכ ֵל י יהוה ַו ֶא ְס ַח בֵה ם ִל ְפ ֵנ י ְּכ מוש.
מצבת מישע היא המסמך הראשון בהיסטוריה שמזכיר את אלוהי ישראל — יהוה. אך המואבים לא האמינו ביהוה .הם האמינו בכמוש ,כפי שהתנ"ך עצמו מלמד אותנו (ספר במדבר אומר "אוי לך מואב ,אבדת עם־כמוש" (במדבר ,כא ,כט) ,ואילו מלכים א' מספר ששלמה הקים בירושלים במה "לכמוש שיקוץ מואב" (מלכים א, יא ,ז) .איננו יודעים על אף אל אחר שבו האמינו המואבים ,ויש חוקרים המסיקים שהדת המואבית הייתה דומה מאוד ליהדות התנ"כית ,ואולי אף השפיעה עליה. המואבים האמינו באל אחד שהיה בורא העולם כולו ואלוהי ההיסטוריה .כמוש כרת ברית מיוחדת עם העם הנבחר (העם המואבי) ועם הארץ הנבחרת (ארץ מואב), וכל ההיסטוריה סבבה סביב הברית הזו .כאשר עשו המואבים טוב בעיני כמוש ,הם שגשגו והצליחו .כאשר חטאו המואבים הניע כמוש את גלגלי ההיסטוריה ושלח עמים שכנים ,כמו הישראלים ,להעניש אותם. אומנם המצבה מזכירה גם את "עשתר כמוש" ,אך הדעות חלוקות על משמעות המונח הזה .האם מדובר באלה עשתורת ,שהייתה אשתו של כמוש? או שמא מדובר באחד הפנים של האל האחד והיחיד? אל לנו למהר ולנופף בעשתורת־כמוש כראיה להבדל משמעותי בין המואבים ,שהאמינו אולי שלאלוהים יש בת זוג ,ובין בני ישראל ,שהאמינו שאלוהים הוא רווק .כי הטקסטים הקדומים ביותר המעידים על דתם של בני ישראל באותם ימים מעלים את החשד שגם אלוהי ישראל לא נשאר לבד באותם ימים .טקסטים שנכתבו במצודה ישראלית בכונתילת עג'רוד שבצפון סיני ,בסביבות שנת 800לפנה"ס (כארבעים שנה לאחר מצבת מישע) מכילים מספר הקדשות "ליהוה תימן ולאשרתו" וכן "ליהוה שומרון ולאשרתו". כיצד בדיוק לפרש את ההקדשות הללו? האם יהוה תימן ויהוה שומרון היו שני אלים שונים ,או רק מופעים שונים של אותו האל? בולט הדמיון לדת הכנענית של אותם הימים ,שסגדה לאל הגדול בעל ,אך הכירה בעלים מקומיים רבים ,כגון "בעל צפון" ו"בעל חצור" .ומהי בדיוק אשרתו של יהוה? בדת הכנענית ,אשרה הייתה האלה החשובה ביותר ,ואשתו של ראש האלים .בטקסי פריון שנועדו להבטיח את תנובת השדות והעדרים היו כוהני הבעל מקיימים יחסי מין עם כוהנות האשרה. פולחן אשרה היה נפוץ מאוד גם בממלכות ישראל ויהודה ,והתנ"ך מספר שמנשה מלך יהודה אף הכניס את פולחן האשרה לבית המקדש בירושלים .פסליה של אשרה היו עשויים בדרך כלל מעץ ,ועצים רבים היו קדושים לאשרה ,כך שהמילה אשרה נעשתה מונח מקובל לעצים קדושים ,לפסלים עשויי עץ ,ולמתחמים מקודשים באופן כללי. האם אשרתו של יהוה הייתה בת זוגו ,פסל עץ ,עץ קדוש ,או מתחם קדוש? מאחר
שהטקסטים מכונתילת עג'רוד אינם מפורטים ,אי אפשר להכריע במחלוקת הזו. אולם הרושם הכללי הוא שבסביבות שנת 800לפנה"ס ,ההבדל בין המונותיאיזם 12 היהודי לבין מונותיאיזם המואבי היה קטן יותר מכפי שאנו נוטים לחשוב. אבל הבעיה היותר עמוקה עם ההתפארות היהודית ש"אנחנו המצאנו את המונותיאיזם" ,היא שאין כאן הרבה במה להתפאר .בין אם המונותיאיזם הומצא על ידי המצרים ,המואבים או היהודים ,מנקודת מבט מוסרית זה היה כנראה אחד הרעיונות הגרועים ביותר בהיסטוריה .האמונה באל אחד לא שיפרה במאום את התנהגותם המוסרית של בני האדם :האם אתם באמת חושבים שמוסלמים מוסריים יותר מהינדים רק בגלל שהמוסלמים מאמינים באל אחד ואילו ההינדים בהרבה אלים? האם הקונקיסטדורים הנוצרים היו עליונים מבחינה אתית על פני האינדיאנים שכבשו והשמידו באמריקה? דווקא המונותיאיזם הוא שהפך את בני האדם להרבה פחות סובלניים ,והוא שאחראי לרוב מלחמות הדת והרדיפות הדתיות בהיסטוריה. תרבויות שהאמינו באלים רבים היו פתוחות לרעיון שאנשים שונים יסגדו לאלים שונים ויקיימו טקסים ופולחנים מגוונים .פוליתיאיסטים רדפו או הרגו אנשים בגלל האמונות הדתיות שלהם רק לעיתים נדירות .מונותיאיסטים ,לעומת זאת ,האמינו שהאל שלהם הוא האל היחיד ושהוא דורש ציות מכולם ,ולכן כשהנצרות והאסלאם התפשטו ברחבי העולם הם הביאו איתם לכל קצוות תבל את הנגע של מסעות 13 הצלב ,הג'יהאד ,האינקוויזיציה ,והרדיפה הדתית. השוו ,למשל ,את עמדותיו של הקיסר ההודי אשוקה — שחי במאה השלישית לפנה"ס — לאלה של הקיסרים הנוצרים של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה .אשוקה שלט באימפריה גדולה שהיו בה אינספור דתות ,כתות ,אשראמים וגורואים .הוא התהדר בתארים הרשמיים "אהובם של האלים" ו"מי שמתייחס לכולם בחמלה" .בסביבות שנת 250לפנה"ס הוציא צו קיסרי בנוגע לסובלנות דתית, שאמר כך: "אהוב האלים ,המלך שמתייחס לכולם בחמלה ,חולק כבוד לסגפנים ולבעלי־בית בני כל הדתות ...ותומך בכך שעיקרי כל הדתות ישגשגו .יש דרכים שונות לעודד שגשוג שכזה ,אבל לכל הדרכים הללו יש שורש משותף — דיבור מרוסן ומתון. כלומר ,אל לאדם לפאר את הדת שלו או לגנות את דתם של אחרים בלי סיבה טובה ...מי שמפאר את הדת שלו בשל אדיקות מוגזמת ,ומגנה אחרים מתוך כוונה לרומם את הדת שלו ,רק פוגע בדת שלו .לכן טוב שיהיה קשר בין הדתות השונות .אדם צריך להאזין לתורות שמקובלות על אנשים אחרים ,ולכבד אותן .אהוב האלים, המלך שמתייחס לכולם בחמלה ,רוצה שכל האנשים יכירו את הרעיונות הטובים
של דתות אחרות". חמש מאות שנים לאחר מכן ,האימפריה הרומית הייתה גדולה ומגוונת אף יותר מזו של אשוקה ,אבל כשהנוצרים השתלטו על האימפריה ,הקיסרים אימצו מדיניות דתית שונה בתכלית .הם סגרו את כל המקדשים הלא־נוצריים וגזרו דין מוות על כל מי שיקיים טקסים ופולחנים "פגאניים" .הרדיפה הגיעה לשיאה תחת שלטונו של הקיסר תיאודוסיוס — שפירוש שמו הוא "ניתן על ידי אלוהים" .בשנת 391הוציא הקיסר שורה של צווים אשר הוציאו אל מחוץ לחוק את כל הדתות מלבד הנצרות והיהדות (גם היהדות נרדפה בדרכים שונות ,אבל נותרה חוקית) 15.הצווים החדשים קבעו שאפשר להוציא להורג את כל מי שסוגד ליופיטר או למיתרא ,אפילו אם רק בביתו הפרטי 16.כחלק מהניסיון לטהר את האימפריה מהמורשת הלא־נוצרית שלה, הקיסרים הנוצרים גם ביטלו את המשחקים האולימפיים ,לאחר כאלף שנים רצופות 17 שבהם התקיימו. כמובן שלא כל השליטים המונותיאיסטים היו חסרי סובלנות כמו תיאודוסיוס "שניתן בידי אלוהים" .מנגד ,היו שליטים רבים שדחו את המונותיאיזם אך לא אימצו מדיניות סובלנית ורחבת אופקים כמו זו של "אהוב האלים" אשוקה .עם זאת, ההתעקשות המונותיאיסטית שישנו רק אל אחד הובילה לעיתים קרובות לקנאות דתית .כך שמוטב ליהודים להצניע את חלקם בהפצה של הרעיון המסוכן הזה, ולהניח לנוצרים ולמוסלמים לשאת באשמה. 14
פיזיקה יהודית וביולוגיה נוצרית רק במאתיים השנים האחרונות ניכרת תרומה חיובית יוצאת דופן של יהודים להיסטוריה של העולם .בתקופה זו אחוז גבוה להדהים מהמדענים ששינו את תפיסת עולמה של האנושות ושידרגו את יכולותיה היו ממוצא יהודי .בנוסף לאיינשטיין ,פרויד ומרקס ,כ־ 20%מזוכי פרס הנובל הם יהודים ,למרות שיהודים מהווים רק 0.2%מאוכלוסיית העולם 18.האין זו הוכחה ניצחת לערכה הייחודי של היהדות? יש להפריד בין תרומתם של יהודים כפרטים ,לבין תרומתה של היהדות כדת וכתרבות .אין ספק שאנשים ממוצא יהודי תרמו תרומה יוצאת דופן למדע ולמחשבה האנושית במאות ה־ 19וה־ .20אבל הרוב הגדול של המדענים וההוגים היהודים החשובים פעלו מחוץ למסגרת הדתית והתרבותית היהודית .למעשה, יהודים החלו למלא תפקיד חשוב בעולם המחקר והמחשבה האנושי רק כאשר נטשו את הישיבות ובתי המדרש לטובת האוניברסיטאות והמעבדות. לפני שנת 1800השפעתם של יהודים על המחקר המדעי והמחשבה האנושית הייתה קטנה .מטבע הדברים ,יהודים לא תרמו כמעט דבר לעולם המחשבה והידע של סין ,הודו או האבוריג'ינים האוסטרלים .באגן הים התיכון ובאירופה הייתה להם נוכחות משמעותית יותר ,ופה ושם אפשר למצוא הוגים וחוקרים יהודים שהשפיעו גם על עמיתיהם הגויים — כמו סעדיה גאון ,הרמב"ם או שפינוזה (שנודה והושמץ בימי חייו ,אך בדיעבד גויס גם הוא לצבא ההישגים היהודי) .אולם השפעתם של היהודים על המרחב הנוצרי והמוסלמי הייתה פחות חשובה מזו של עמים קטנים אחרים ,כגון היוונים ,ההולנדים או האנגלים .בפרט יש לציין שיהודים תרמו רק מעט לפריצת המהפכה המדעית ולהתקדמות המדע במאות ה־ ,16ה־ 17וה־.18 איננו יודעים מה בדיוק עשה סבא־רבא של איינשטיין בתקופתם של גלילאו וניוטון, אבל סביר שהתעניין בחקר הגמרא יותר מאשר בחקר האור. השינוי הגדול התחולל במאות ה־ 19וה־ ,20כאשר תנועת ההשכלה ותהליכי החילון הביאו יהודים רבים לאמץ את תפיסת העולם ואורח החיים של שכניהם הגויים ,ולהשתלב במוסדות המחקר וההשכלה של מדינות כמו גרמניה ,צרפת וארצות הברית .היהודים הביאו איתם מהשטעטלים ומהגטאות מטען תרבותי חשוב .הערך הרב שנודע ללימוד ולהשכלה בתרבות היהודית הוא אחד הגורמים העיקריים להצלחתם יוצאת הדופן של מדענים יהודים .גורמים נוספים היו הרצון העז של מיעוט מדוכא להוכיח את עצמו ,והמחסומים שהקשו על יהודים להתקדם במסגרות שמרניות ואנטישמיות כמו הצבא או המערכת הפוליטית.
אולם בעוד המדענים היהודים הביאו איתם מהשטעטל למעבדה הרגלי למידה מצוינים ואמונה עמוקה בערכה של השכלה ,קשה לומר שהביאו איתם מטען חשוב של רעיונות ותובנות .איינשטיין היה יהודי ,אבל הפיזיקה שלו לא הייתה פיזיקה יהודית .מה לאמונה בקדושתו הייחודית של עם ישראל ולתובנה שאנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע? לשם השוואה ,דארווין היה נוצרי בן נוצרים — את לימודיו בקיימברידג' התחיל מתוך כוונה להפוך לכומר אנגליקני — אבל האם נובע מכך שתורת האבולוציה היא נוצרית? זה מגוחך למנות את תורת היחסות כאחת מתרומותיה של היהדות למין האנושי ,בדיוק כשם שיהיה זה מגוחך למנות את תורת האבולוציה כאחת מתרומותיה של הנצרות לאנושות. באותו אופן ,קשה לראות מה יהודי בתהליך הסינתוז של אמוניה ,שפותח על ידי פריץ האבר (פרס נובל לכימיה ,)1918 ,מה יהודי בגילוי האנטיביוטיקה סטרפטומיצין על ידי זלמן וכסמן (פרס נובל לרפואה ,)1952 ,או מה יהודי בגבישים הקוואזי־מחזוריים שגילה דן שכטמן (פרס נובל לכימיה .)2011 ,במקרה של הוגים וחוקרים ממדעי הרוח והחברה — כגון זיגמונד פרויד — אפשר להצביע על השפעות משמעותיות יותר של מורשתם היהודית .אולם גם במקרים אלה השבר בולט יותר מן ההמשכיות .תובנותיו של פרויד על נפש האדם שונות מהותית מהשקפת עולמם של רבי יוסף קארו או רבן יוחנן בן זכאי .פרויד לא האמין בנשמה או בהשגחה פרטית ,והוא לא גילה את "תסביך אדיפוס" מתוך עיון מעמיק במורה הנבוכים. לסיכום ,לערכי ההשכלה ולהרגלי הלמידה שינקו מדענים יהודים ממורשתם הייתה כנראה השפעה משמעותית על הצלחתם .אולם את הקרקע להישגיהם של איינשטיין ,האבר ופרויד הכשירו השייגצים והשיקסעס .המהפכה המדעית הייתה מפעלם של גויים ,ויהודים החלו לשחק בה תפקיד חשוב רק כאשר עזבו את בית המדרש לטובת האוניברסיטה .אם כבר ,הנטייה היהודית לחפש תשובות לכל השאלות בטקסטים קדומים הייתה מכשלה קשה להשתלבות והתקדמות בעולם המדע המודרני ,שבו תשובות הן תוצאה של תצפיות וניסויים .אילו היה משהו בדת היהודית עצמה שמביא בהכרח להישגים מדעיים ,מדוע בין שנת 1905לשנת 1933 זכו עשרה יהודים גרמנים חילונים בפרסי נובל בכימיה ,ברפואה ובפיזיקה ,אולם אף יהודי חרדי ,ואף יהודי תימני או בולגרי לא זכה באותן שנים בשום פרס נובל? לבל איחשד כ"יהודי אנטישמי" (מה שבטח יקרה בכל זאת) ,חשוב לי להדגיש: אינני סבור שהיהדות היא דת רעה או חשוכה במיוחד .כל שאני אומר זה ,שהיא לא הייתה חשובה במיוחד .רוב שנותיה הייתה היהדות דת מתונה וצנועה של מיעוט קטן ורדוף; דת שלא גרמה למלחמות ולמסעות צלב; ושחכמיה ומנהיגיה העדיפו
להגות ולכתוב ,ולא עסקו בכיבוש ארצות ובשריפת כופרים .אנטישמים מייחסים ליהדות חשיבות יוצאת דופן .הם סבורים שהיהודים שולטים בעולם ,במערכת הבנקאית ובתקשורת ,ושהם אשמים בכל דבר מסחר העבדים ,דרך ההתחממות הגלובלית ועד למתקפת 11בספטמבר .הפרנויה האנטישמית הזו מגוחכת (ומזיקה) עוד יותר מהמגלומניה היהודית .העם יהודי הוא עם מעניין ,אבל כשבוחנים את התמונה הגדולה ,ברור שההשפעה שלו על העולם קטנה למדי. בהיסטוריה היו מאות דתות וכתות .מקצתן — כמו הנצרות ,האסלאם, ההינדואיזם והבודהיזם — השפיעו (לא תמיד לטובה) על מיליארדי אנשים לאורך אלפי שנים .רובן — כמו דת הבון ,דת היורובה והיהדות — השפיעו הרבה פחות. אני אישית אוהב את העובדה שאבותי לא היו כובשים גדולים וברוטאליים ,אלא אנשים נטולי חשיבות מיוחדת ,שעל פי רוב נמנעו מלתחוב את אפם לעניינים לא להם .הרבה דתות מהללות את ערך הענווה — ואז מתהדרות בכך שהן הדבר הכי חשוב ביקום .הן משלבות קריאה לשפלות רוח אישית עם גאוותנות קולקטיבית חסרת בושה .כדאי לבני כל הדתות לאמץ את ערך הענווה ברצינות רבה יותר. ומכל סוגי הענווה ,אולי החשובה ביותר היא הענווה בפני אלוהים .כשבני אדם מדברים על אלוהים הם נוטים להתרפס עד עפר — אבל אז משתמשים בשמו של אלוהים כדי לפאר את עצמם ולרמוס את כל מי שעומד בדרכם.
13
אלוהים לא תישא את שם אלוהים לשווא האם יש אלוהים? זה תלוי לאיזה אלוהים אנחנו מתכוונים :המסתורין הקוסמי או המחוקק הדקדקן? לפעמים כשאנשים מדברים על אלוהים ,הם מדברים על מסתורין עצום ,שאנחנו לא יודעים עליו דבר וחצי דבר .אלוהים הזה משמש תשובה לחידות העמוקות ביותר של היקום .מדוע היקום קיים? מה עיצב את חוקי הפיזיקה? מהי התודעה ,וכיצד היא נוצרה? אנחנו לא יודעים את התשובות לשאלות הללו ,אז אנו קוראים למסתורין בשם "אלוהים" .התכונה הבסיסית ביותר של האל המסתורי היא שאנחנו לא יכולים לומר עליו שום דבר .זהו האלוהים שעליו אנחנו מדברים כשאנו יושבים בלילה מסביב למדורה ,ותוהים מהי משמעות החיים. במקרים אחרים אנשים מתייחסים לאלוהים כאל מחוקק דקדקן וקפדן ,שאנחנו יודעים עליו הרבה יותר מדי .אנחנו יודעים בדיוק מה הוא חושב על אופנת נשים, על אוכל ,על סקס ועל פוליטיקה .אנחנו משתמשים בו כדי להצדיק אלפי חוקים, תקנות ואיסורים .זה אלוהים שמתעצבן כשנשים הולכות בביקיני ,כששני גברים מקיימים יחסי מין ,או כשבני נוער מאוננים .יש מי שטוענים שהאלוהים הזה לא רוצה שנשתה אלכוהול ,ואילו לדברי אחרים הוא דווקא דורש שנשתה יין בימי שישי בערב או בימי ראשון בבוקר .ספריות שלמות נכתבו כדי להסביר בפרטנות מה האלוהים הזה אוהב ואת מי הוא שונא .התכונה הבסיסית ביותר של המחוקק הדקדקן הזה היא שאנחנו יכולים לומר עליו המון .זהו האלוהים של הג'יהאדיסטים, הצלבנים והאינקוויזיטורים .זהו האלוהים שבשמו אנו מעלים על המוקד כופרים וחוטאים ,ומסבירים מה היה פשעם ומי נתן לנו את הסמכות להרוג אותם. כששואלים אנשים מאמינים אם אלוהים באמת קיים ,הם על פי רוב פותחים בשיחה על מסתרי היקום ועל מגבלות הידע האנושי" .המדע לא מסוגל להסביר את המפץ הגדול ",הם טוענים בלהט" ,אז זה ודאי מעשה ידיו של אלוהים ".אבל כמו קוסם שמתעתע בקהל ומחליף את קלף ארבע תלתן במלך לב אדום ,כך המאמינים מחליפים בתנועת ידיים זריזה את המסתורין הקוסמי במחוקק הדקדקן .אחרי שנתנו את השם "אלוהים" לתעלומות הבלתי מובנות של היקום ,הם משתמשים באותו ״אלוהים״ כדי לאסור על לבוש חושפני או על גירושין" .אנחנו לא מבינים את המפץ הגדול — ולכן אסור לנשים לחשוף את השיער שלהן בפומבי ".לא רק שאין שום קשר הגיוני בין שני חלקי המשפט הזה ,אלא שהם למעשה סותרים זה את זה .ככל
שמסתרי היקום עמוקים יותר ,כך פחות סביר שמי שאחראי להם מתעניין באופנת נשים או בהרגלים המיניים של זכרי הומו סאפיינס. המאמינים בדרך כלל מקשרים את המסתורין הקוסמי למחוקק הדקדקן בעזרתו של ספר קדוש כזה או אחר .הספר גדוש בחוקים פרטניים ובתקנות קטנוניות ,אבל המאמינים טוענים שנכתב בידי המסתורין הקוסמי .מכל הנפלאות שהיה יכול לגלות לנו בספר הזה ,הכוח שברא את המרחב והזמן בחר להתעמק דווקא בפולחנים משונים ואיסורי מזון פתלתלים .אין לנו כמובן שום הוכחה שהתנ"ך ,הקוראן ,ספר המורמון ,הוודות או כל ספר קדוש אחר נכתבו על ידי הכוח שקבע שאנרגיה היא מאסה כפול מהירות האור בריבוע ,או שפרוטונים כבדים פי 1,837מאלקטרונים. למעשה ,סביר הרבה יותר להעריך שכל הספרים הללו נכתבו בידי בני אדם מוכשרים ובעלי דמיון מפותח .אלו הם סיפורים שהומצאו על ידי אבות־אבותינו כדי להצדיק נורמות חברתיות ומוסדות פוליטיים. לעיתים קרובות אני מוצא עצמי תוהה בפליאה על מסתרי הקיום — אבל אף פעם לא הבנתי איך הם קשורים לחוקים הקטנוניים של היהדות ,הנצרות או ההינדואיזם .אומנם החוקים הללו סייעו ליצור ולתחזק את הסדר החברתי במשך אלפי שנים ,ולכן אין לזלזל בחשיבותם .אבל בכך הם לא שונים בהרבה מהחוקים (הקטנוניים לא פחות) של מוסדות חילוניים ומדינות מודרניות. הדיבר השלישי מעשרת הדיברות מורה לבני האדם לא לשאת את שם האלוהים לשווא .יש מי שמבינים את ההוראה הזאת בצורה ילדותית ,כאיסור על אמירת שמו המפורש של אלוהים .זה מה שנתן לנו לא רק את "אדוני" ו"השם" ,אלא גם את "אמוני"" ,אלוקים" ו"אדושם" .אבל דרך משמעותית יותר להבין את הדיבר השלישי היא כאיסור על שימוש בשמו של אלוהים להצדקת אינטרסים פוליטיים ,שאיפות כלכליות ושנאות אישיות .אנשים שונאים מישהו ואומרים" ,זה אלוהים ששונא". אנשים חומדים טריטוריה ואומרים" ,זה אלוהים שרוצה אותה ".אנשים נאבקים על השלטון ואומרים" ,זה בשביל אלוהים ,לא בשבילנו ".העולם היה מקום שלו וסובלני בהרבה אם אנשים היו מפסיקים לשאת את שם האלוהים לשווא .אתם רוצים להילחם בשכנים שלכם ולגנוב להם את האדמות? השאירו את אלוהים מחוץ למשחק ,ומצאו לעצמכם תירוץ אחר. ביסודו של דבר ,כל הדיון הזה הוא עניין סמנטי .כשאני משתמש במילה "אלוהים" ,אני חושב על האלוהים של דאעש ,של הצלבנים ושל האינקוויזיציה. כשאני חושב על מסתרי הקיום ,אני מעדיף להשתמש במילים אחרות ,כדי למנוע בלבול מיותר .ובניגוד לאלוהים של דאעש ושל האינקוויזיציה — שאכפת לו מאוד משמות ,ובפרט מהשם הקדוש שלו — למסתרי הקיום לא אכפת איזה שם בני
האדם נותנים להם.
מוסר בלי אלוהים מובן שמסתרי הקיום לא עוזרים לנו כשאנו מנסים לארגן את החברה האנושית ולהגן על הסדר החברתי מפני סכסוכים ואלימות .וישנה טענה שרבים מאמינים בה שבני האדם מוכרחים להאמין באיזשהו אל שנתן להם חוקים מפורטים ,שאם לא כן המוסר ייעלם והחברה תקרוס .ואכן ,אמונה באלים כאלה ואחרים סייעה לשמור על יציבותן של תרבויות רבות ,ולא פעם היו לאמונה תוצאות חיוביות .דתות אומנם אחראיות להרבה שנאה ואלימות ,אך לפעמים הן גם מטפחות חמלה וסובלנות. דוגמה מובהקת לכך היא סיפורו של הכומר המתודיסטי טד מקאילוונה ( ,)McIlvennaשעמד בראש קהילה נוצרית בסן פרנסיסקו בשנות השישים .הכומר מקאילוונה שם לב למצבם הקשה של הומואים ולסביות מהקהילה שלו ,ולכן החל לחקור את תנאי חייהם של הומואים ולסביות בחברה האמריקאית באופן כללי. במאי 1964ארגן פגישה חסרת תקדים בין כמרים נוצרים לבין מספר פעילים להט"בים .המשתתפים הקימו ארגון חדש — The Council on Religion and the — Homosexualשכלל אלו לצד אלו פעילים להט"בים וכמרים מכמה זרמים נוצריים שונים .זה היה הארגון הראשון בארצות הברית שהעז להשתמש במילה "הומוסקסואל" בשמו הרשמי. בשנים שלאחר מכן פעל הארגון בדרכים שונות למען רווחת ההומואים והלסביות, החל בהפקת מסיבות וכלה בסיוע משפטי נגד אפליה .הארגון הפך לגרעין המכונן של התנועה לזכויות הומואים ולסביות בקליפורניה .הכומר מקאילוונה ויתר הכמרים הנוצרים שהצטרפו אליו היו מודעים היטב לאיסורי התנ"ך והברית החדשה על יחסי מין הומוסקסואליים .אבל הם האמינו שיותר חשוב לגלות נאמנות לרוחו הסובלנית 1 והמקבלת של ישו מאשר ללשון הקשה והמחמירה של הטקסט התנכי. אבל למרות שאמונה בישו ,באללה או באלים אחרים בהחלט יכולה לתת השראה חיובית לאנשים כמו הכומר מקאילוונה ,היא איננה תנאי הכרחי להתנהגות מוסרית. הרעיון שבני אדם חייבים להאמין באיזשהו כוח על־טבעי כדי להתנהג בצורה מוסרית ,נשען על הנחה שיש משהו לא טבעי במוסר .מדוע להניח זאת? מוסריות היא דבר טבעי .לכל היונקים החברתיים — משימפנזים ועד חולדות — יש קודים מוסריים שמגבילים פעולות כמו גנבה ורצח .בקרב בני האדם חוקי המוסר נפוצים בכל החברות הידועות למדע ,למרות שלא כולן מאמינות באותו אל ,או באיזשהו אל .נוצרים יכולים לגלות חמלה גם מבלי להאמין באלים ההינדים ,מוסלמים מעריכים כנות למרות שהם דוחים את אלוהותו של ישו ,וארצות חילוניות כמו
דנמרק וצ'כיה אינן אלימות יותר מארצות דתיות כמו איראן ופקיסטן. המשמעות של מוסריות איננה "לציית לצווים אלוהיים" ,אלא "לצמצם את הסבל בעולם" .וכדי להתנהג בצורה מוסרית אין שום הכרח להאמין באף אל ובאף מיתוס. כל מה שצריך זה לפתח הבנה מעמיקה של הסבל .אם אתם באמת מבינים כיצד פעולה מסוימת גורמת סבל מיותר לעצמכם או לאחרים ,אתם תימנעו מהפעולה הזו .אנשים בכל זאת רוצחים ,אונסים וגונבים מפני שיש להם רק הבנה חלקית של הסבל שהם גורמים .הם מתמקדים בסיפוק התאוות והדחפים שלהם ,מבלי שאכפת 2 להם מההשלכות של אלה על בני אדם אחרים — או אפילו על עצמם. יש שיטענו שזוהי גישה תמימה מאוד למוסר ,ושאומנם בני אדם חפצים למנוע מעצמם סבל ,אבל אם הם לא מאמינים באף אל ,מדוע שיהיה להם אכפת מסבלם של אחרים? תשובה אחת היא שבני אדם הם יצורים חברתיים ,ולכן האושר שלהם תלוי במידה רבה באנשים אחרים .מי יכול להיות מאושר בלי אהבה ,חברות וקהילה? אם אכפת לכם רק מעצמכם ,אתם כנראה די אומללים .כדי להיות מאושרים צריך להיות לכם אכפת לפחות מהמשפחה שלכם ,מהחברים שלכם, ומהקהילה שלכם. ומה בנוגע לזרים גמורים? מדוע לא לרצוח זרים ולשדוד את רכושם ,כדי להעשיר את עצמי ואת השבט שלי? הוגים רבים פיתחו תיאוריות מורכבות שמסבירות מדוע בטווח הארוך ,התנהגות שכזו תזיק לכם .אתם לא תרצו לחיות בחברה שבה אנשים זרים נרצחים ונשדדים דרך קבע .לא זו בלבד שאתם עצמכם תהיו נתונים בסכנה תמידית ,אלא שהרבה מערכות חברתיות ושירותים חברתיים יפסיקו לתפקד .כך לדוגמה ,מסחר מתפקד על בסיס אמון בין זרים ,וסוחרים נוטים להתרחק מקני שודדים .זהו האופן שבו הוגים חילונים בסין ,ביוון ובהודו הצדיקו כבר לפני אלפי שנים את כלל הזהב" ,אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך ",מבלי להיזקק לאיומים אלוהיים. אבל האמת היא שאין צורך בתיאוריות מתוחכמות שכאלה כדי למצוא בסיס טבעי לפיתוח חמלה אוניברסלית ,כלפי זרים ומכרים כאחד .שכחו רגע משירותים חברתיים וממסחר .ברמה מיידית הרבה יותר ,בכל פעם שאני פוגע באחרים אני פוגע גם בעצמי .כל פעולה אלימה בעולם נולדת מתאווה אלימה בתודעה שלי, שמערערת את שלוות הנפש שלי לפני שהיא מערערת את שלוותם של אנשים אחרים .בני אדם על פי רוב לא גונבים אלא אם כן פיתחו קודם הרבה חמדנות וקנאה .בני אדם לא רוצחים אלא אם פיתחו קודם כעס ושנאה .רגשות כגון חמדנות ,קנאה ,כעס ושנאה הם רגשות לא נעימים .אי אפשר להרגיש שמחה והרמוניה בזמן שאתם רותחים מכעס או בוערים מקנאה .לכן ,הרבה לפני שאני
רוצח מישהו ,הכעס כבר הרג את שלוות הנפש שלי. אדרבא ,ייתכן שארתח מכעס במשך שנים ארוכות ,מבלי לרצוח אף פעם את מושא השנאה שלי .במקרה כזה לא פגעתי באף אדם אחר ,ובכל זאת הזקתי לעצמי .לכן האינטרס שלי עצמי — ולא צו אלוהי כזה או אחר — הוא שצריך לגרום לי לעשות משהו עם הכעס הזה .אילו הייתי מצליח להשתחרר מהכעסים שלי הייתי מרגיש הרבה יותר טוב מאשר אילו רצחתי את כל האנשים שמכעיסים אותי. לאנשים מסוימים ,אחת הדרכים הכי טובות להשתחרר מכעס היא לפתח אמונה חזקה באל רחום וחנון .זו הסיבה שאמונות דתיות מסייעות לעיתים לשלווה ולהרמוניה של החברה האנושית .לרוע המזל ,יש גם אנשים שמוצאים באמונה דתית צידוק לכעסים שלהם ,בפרט אם מישהו מעז להעליב את האל שלהם או להפר את מצוותיו .לכן ,ערכו של האל תלוי בסופו של דבר בהתנהגותם של חסידיו. כל עוד הם עושים טוב ,שיאמינו במה שהם רוצים .בדומה לכך ,גם ערכם של טקסים דתיים ושל מקומות קדושים תלוי בסוג הרגשות שהם מעוררים בנו ובסוג הפעולות שאנו עושים בהשראתם .אם כשאתם מבקרים במסגד ,בבית כנסת ,או בבית מקדש אתם חווים שלווה והרמוניה — זה נפלא .בדיוק בשביל זה יש מקדשים .אבל אם מקדש מסוים הופך לסלע מחלוקת ומצית סכסוכים ומלחמות, אז בשביל מה הוא טוב? זה כנראה מקדש מקולקל .כמו שאין טעם לריב על עץ שמצמיח קוצים במקום פירות ,כך אין טעם לריב על מקדש שמייצר אלימות במקום שלווה. אפשר כמובן גם להימנע לחלוטין מביקור במקדשים ומאמונה באלים .כפי שהוכח שוב ושוב במאות השנים האחרונות ,אין צורך להזכיר כלל את שמו של אלוהים כדי לחיות חיים טובים ולהתנהג בצורה מוסרית .תפיסת עולם חילונית יכולה לספק לנו את כל הערכים שאנחנו צריכים.
14
חילוניות לכולם יש צל מה זה אומר להיות חילוני? יש אנשים שסבורים בטעות שחילוניות פירושה שלילת הדת .חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים ,שלא שומרים שבת ,שלא מתפללים בבית כנסת ,ושלא אוכלים כשר .מכאן משתמע שהעולם החילוני הוא עולם חלול ולא־מוסרי ,כעין עגלה ריקה שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. אבל אין הרבה אנשים שמאמצים לעצמם זהות ריקנית שכזו .מי שמגדירים את עצמם כחילונים רואים את החילוניות במבט אחר לגמרי .עבורם ,החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית ,שמוגדרת על ידי קוד ערכי מפותח ולא על ידי התנגדות אוטומטית לדת זו או אחרת .למעשה ,חלק ניכר מהערכים החילוניים משותפים גם לדתות רבות .זה לא מפתיע ,בהתחשב בכך שאחד המאפיינים המרכזיים של תפיסת העולם החילונית הוא שהיא לא תובעת לעצמה מונופול על החוכמה וטוב הלב .חילונים לא מאמינים שהמוסר והחוכמה ירדו יום אחד מהשמים להר סיני ,או למכה ,או לאיזשהו מקום אחר .לדידם של החילונים ,מוסר וחוכמה הם ירושתם הטבעית של כל בני האדם ,ולכן אין פלא שערכים דומים צצים שוב ושוב בתרבויות שונות ברחבי העולם ,ונותנים השראה גם למוסלמים ,גם ליהודים, גם להינדים וגם לאתיאיסטים. מנהיגים דתיים מציבים לא פעם בפני צאן מרעיתם ברירות חדות — או שאתם מוסלמים ,או שאתם כופרים .ואם אתם מוסלמים ,אתם חייבים לדחות מעליכם את כל יתר התורות והאמונות .לעומת זאת ,לחילונים אין שום בעיה עם זהויות מורכבות .אתם יכולים להמשיך לקרוא לעצמכם מוסלמים ,ולהמשיך להתפלל לאללה ,ללבוש חיג'אב ,ולעלות לרגל למכה — ובו־זמנית להיות גם שותפים מלאים בחברה החילונית ,בתנאי אחד ויחיד :שאתם נשמעים לקוד האתי החילוני .הקוד האתי הזה — שאכן אומץ על ידי מיליוני מוסלמים ,נוצרים ,הינדים ויהודים בנוסף על מיליוני אתיאיסטים — כולל את ערכי האמת ,החמלה ,השוויון ,החופש ,האומץ והאחריות .זהו הקוד שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית. כמו כל תורות המוסר בהיסטוריה ,גם הקוד החילוני הוא אידיאל שיש לשאוף אליו ולא מציאות חברתית שכבר הוגשמה הלכה למעשה .כפי שחברות יהודיות ומוסדות
יהודיים לא תמיד פועלים על פי האידיאלים היהודיים ,כך גם חברות חילוניות ומוסדות חילוניים חוטאים לפעמים לאידיאלים שלהם .ממלכת החשמונאים של ימי הבית השני הגדירה את עצמה כממלכה יהודית ,אבל זה לא אומר שמלכי בית חשמונאי אף פעם לא הפרו את "לא תרצח" או "לא תחמוד" .בדומה לכך, הרפובליקה הצרפתית המודרנית מגדירה את עצמה כמדינה חילונית ,אבל מימי המהפכה הצרפתית ועד היום היא הפרה פעמים רבות את זכויות האדם והאזרח (תשאלו את הנשים הצרפתיות ,או את תושבי אלג'יריה) .זה לא אומר שלאנשים חילונים — בצרפת או בכל מקום אחר — אין מצפן ערכי ואין מחויבות מוסריות .זה בסך הכול אומר שאידיאלים אינם קלים למימוש.
האידיאל החילוני אז מהו האידיאל החילוני? המחויבות הראשונה במעלה של בני אדם חילונים היא לאמת ,שמבוססת על ראיות ועל עובדות ולא על אמונות .חילונים נזהרים מאוד שלא לבלבל בין אמת לבין אמונה .אם יש לכם אמונה חזקה בסיפור כלשהו ,זה אולי חושף הרבה דברים מעניינים על הפסיכולוגיה שלכם ,על הילדות שלכם ,ועל מבנה המוח שלכם — אבל זה בשום אופן לא מוכיח שהסיפור שלכם נכון (פעמים רבות, יש צורך באמונה חזקה דווקא מכיוון שהסיפור אינו נכון). בנוסף ,החילונים לא מקדשים שום ספר ,שום עם ,ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת .במקום זאת ,החילונים מקדשים את האמת בכל מקום שבו היא מתגלה — בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים ,בנוסחאות מתמטיות מסובכות ,בצילומים של גלקסיות רחוקות ,או במסורות של תרבויות אנושיות שונות .מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי ,שאפשר לאנושות לפצח את האטום ,לקרוא את הקוד הגנטי ,להתחקות אחר התפתחות החיים ,ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו. המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה .המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר ,אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם. להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל .החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם "לא תרצח" — אלא מפני שרצח גורם סבל עצום .בעיני החילונים ,יש משהו מסוכן מאוד באנשים שנמנעים מרצח רק "כי אלוהים אמר" .אנשים כאלו מופעלים על ידי ציות ולא על ידי חמלה ,ואין לדעת כיצד יפעלו אם יאמינו שאלוהים אמר להרוג כופרים או עמלקים. כמובן שבהיעדרם של צווים אלוהיים אבסולוטיים ,המוסר החילוני מתמודד לא
פעם עם דילמות קשות .מה קורה כאשר אותה פעולה פוגעת בי אבל עוזרת למישהו אחר? האם מוסרי להטיל מיסים גבוהים על עשירים כדי לעזור לעניים? האם מוסרי לפתוח במלחמה עקובה מדם כדי להפיל דיקטטור צמא דם מכיסאו? האם מוסרי להרשות למספר בלתי מוגבל של פליטים להיכנס לארץ שלנו? כשהשיח המוסרי החילוני מתמודד עם דילמות כאלה ,הוא לא שואל" :מה ציווה אלוהים?" במקום זאת ,הוא שוקל בקפידה את רגשותיהם של כל הנוגעים בדבר, בוחן מגוון רחב של ראיות ושל אפשרויות ,ומחפש את דרך האמצע שתצמצם ככל האפשר את הסבל בעולם. ניקח לדוגמה את היחס למיניות האנושית .איך מחליטים חילונים מה דעתם על אונס ,על הומוסקסואליות ,על מין עם חיות ,או על גילוי עריות? קנה המידה הוא רגשות .אונס הוא פשע נורא ,לא כי הוא מפר איזשהו ציווי אלוהי ,אלא כי הוא פוגע באנשים .לעומת זאת ,מערכת יחסים אוהבת בין שני גברים לא פוגעת באף אחד, לכן אין שום סיבה להתנגד לה. ומה בנוגע ליחסים עם חיות? השתתפתי בלא מעט דיונים שבהם איזשהו חכמולוג שאל" :אם נישואים בין שני גברים זה בסדר ,אז למה לא נישואים בין גבר לבין עז?" מנקודת מבט חילונית ,התשובה לשאלה כזאת ברורה כשמש .נישואים בריאים הם מערכת יחסים שכוללת יחסי מין ,אך גם תמיכה רגשית ,שיג ושיח אינטלקטואלי, ואפילו מסע רוחני .בעוד שני גברים בהחלט יכולים לספק זה את צרכיו הרגשיים, האינטלקטואליים והרוחניים של זה ,נישואים עם עז לא יכולים לעשות זאת .אדם שינסה לקשור את חייו עם עז במקום עם אדם אחר ,יסבול מהרבה מאוד תסכול, קהות רגשית ובדידות .אם אתם חושבים שנישואים הם מוסד שמיועד לשפר את חייהם של בני אדם — כפי שאנשים חילונים חושבים — לא תעלו בדעתכם אפילו לשאול שאלה משונה שכזו .רק אנשים שחושבים שנישואים הם איזשהו טקס פלאי על־טבעי עשויים להשוות נישואים בין שני גברים לנישואים בין אדם לבין עז. מדוע אם כך יש משהו רע בגילוי עריות של אבא ובת? הרי שניהם בני אדם ,לא? ובכן ,מחקרים פסיכולוגיים רבים מספור הוכיחו שקשר מיני ורומנטי בין הורים לילדים גורם בדרך כלל נזק עצום ובלתי הפיך לילד .בנוסף ,הם גם מעצימים נטיות הרסניות בנפשו של ההורה .האבולוציה עיצבה את הנפש האנושית באופן כזה, שקשרים רומנטיים פשוט לא מתערבבים טוב עם קשרי הורות .אתם לא צריכים את אלוהים או את התנ"ך בשביל להתנגד לגילוי עריות — מספיק שתקראו את 1 הספרות הפסיכולוגית הרלוונטית. זוהי גם הסיבה העמוקה מדוע האדם החילוני מחפש אמת .לא כדי לספק את סקרנותו ,אלא כדי שהאמת תעזור לצמצם את הסבל .בלי הנחייתה של האמת
המדעית — מחקרים פסיכולוגיים מהימנים הם רק דוגמה — החמלה שלנו הרבה פעמים עיוורת. המחויבויות לאמת ולחמלה קשורות גם למחויבות לשוויון .הסבל הוא סבל ,לא משנה מי חווה אותו; והאמת היא אמת ,לא משנה מי גילה אותה .אם ניתן עדיפות מובנית לחוויות או לתגליות של עם מסוים ,של מעמד מסוים או של מגדר מסוים, זה עלול להפוך אותנו לאכזריים וטיפשים .החילונים בהחלט גאים בייחודיות של העם שלהם ,הארץ שלהם והתרבות שלהם — אבל אינם חושבים שייחודיות זו פירושה שהעם שלהם עליון על כל יתר העמים .להיות מיוחד זה דבר שונה מלהיות עליון. חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב ,לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות .החילונים אינם נכנעים למרותו של אף ספר ,אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות "מה נכון?״ ו"מה טוב?" תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק ,לבדוק שוב ,לשמוע דעה שונה ,לנסות דרך אחרת .החילונים מעלים על נס את גלילאו גליליי ,שהעז להטיל ספק בטענה שהארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום; את ההמונים בפריז שהסתערו על מצודת הבאסטיליה ומוטטו את שלטונו הרודני של המלך; ואת רוזה פרקס שהעזה לשבת באוטובוס במקום המיועד ללבנים בלבד. החילונים מעריכים לא רק את אומץ הלב הדרוש למלחמה בדעות קדומות ובמשטרים עריצים ,אלא מעל הכול את אומץ הלב הדרוש כדי להודות בבורות, לשאול שאלות ,ולצאת אל הלא נודע .חינוך חילוני מלמד אותנו שאם אנחנו לא יודעים משהו ,אל לנו לפחד להודות בבורותנו ולחפש ראיות ותצפיות חדשות .אפילו כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים משהו ,אין סיבה לפחד להטיל ספק באמונתנו ולבדוק את עצמנו שוב .בני אדם רבים חוששים מן הלא הנודע ,ורוצים שיהיו להם תשובות ברורות וחד־משמעיות לכל שאלה .הפחד מהלא נודע יכול לשתק את האדם יותר מכל שלטון עריץ .אנשים לכל אורך ההיסטוריה חששו שאם לא נדבק באדיקות בתשובות חד־משמעיות ,החברה האנושית תתפרק לרסיסים ,ותסבול מאלימות חסרת רסן .בפועל ,ההיסטוריה של העידן המודרני הוכיחה שחברה של אנשים אמיצים ,שמוכנים להודות בבורותם ולשאול שאלות קשות ,היא על פי רוב לא רק משגשגת יותר ,אלא גם שלווה יותר ,מחברות שבהן כל האנשים נדרשים להאמין בתשובה אחת ויחידה .אנשים שמפחדים לאבד את האמת שלהם נוטים להיות אלימים יותר מאנשים שרגילים להסתכל על העולם מכמה וכמה נקודות מבט. ולבסוף ,החילונים מעריכים אחריות .הם אינם מאמינים שיש איזשהו כוח עליון
שמפקח על מה שקורה בעולם ,שמעניש את הרשעים ,שגומל טוב לצדיקים ,ושמגן מפני רעב ,מגפות או מלחמות .אי לכך אנו בני האדם מחויבים לקחת על עצמנו את האחריות המלאה לכל מה שאנו עושים — או לא עושים .אם העולם מלא בסבל ,זו האחריות שלנו למצוא לזה פתרונות .החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות ,כמו מציאת תרופות למחלות קטלניות ,צמצום היקף הרעב בעולם ,והשכנת שלום בחלקים גדולים של כדור הארץ .החילונים אינם זוקפים את ההישגים הללו לזכות שום כוח עליון — הם הושגו על ידי בני אדם שפיתחו את הידע שלהם ואת החמלה שלהם .מאותה סיבה בדיוק ,החילונים גם מתביישים עמוקות בפשעים ובמחדלים של בני האדם ,כמו אפלייתן של נשים לאורך אלפי שנים ,מעשי רצח עם שקטלו מיליונים ,והרס האקולוגיה של כדור הארץ .מתוך הכרה באחריותנו המלאה לפשעים ולמחדלים האלו ,החילונים מנסים למנוע את הישנותם .הם אינם מתפללים לאף אל שיושיע ,אלא שואלים "מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?" אלו הם הערכים העיקריים המגדירים את העולם החילוני .וכפי שכבר צוין ,אף אחד מהערכים הללו איננו ייחודי לחילונים .גם יהודים דתיים מעריכים את האמת, גם נוצרים מעריכים חמלה ,גם מוסלמים מעריכים שוויון ,גם הינדים מעריכים אחריות ועוד ועוד .מוסדות חילוניים שמחים להכיר בקשרים הללו ולהכיל בתוכם אנשים מכל הדתות ,בתנאי שכאשר הקוד החילוני מתנגש בדוגמה דתית ,הקוד החילוני מקבל עדיפות .לדוגמה ,כדי להתקבל למוסד חילוני ,יהודי אורתודוקסי יצטרך להתייחס לגויים בצורה שוויונית ,נוצרי יידרש להימנע מלשרוף כופרים על המוקד ,מוסלמי יתבקש לכבד את חופש הדיבור של כולם ,והינדי יחויב לחדול מכל צורה של אפליה כלפי בני הקאסטות הנמוכות. מנגד ,אין שום דרישה שאנשים בני דת זו או אחרת יתכחשו לאמונתם הדתית או ינטשו את הטקסים והמנהגים המסורתיים שלהם .העולם החילוני שופט אנשים על בסיס ההתנהגות שלהם ,ולא על בסיס הבגדים או הטקסים שלהם .אדם יכול להסתובב ללא כיפה על הראש ולזלול חזיר ושרימפס ,אך זה לא אומר שהוא מחויב לאמת או לשוויון .מנגד ,אדם יכול לחבוש כיפה ולשמור כשרות ,ועדיין לחיות מתוך מחויבות עמוקה לערכים החילונים .ישנם לא מעט מדענים דתיים ,פמיניסטיות דתיות ,פעילי זכויות אדם דתיים ושוחרי איכות סביבה דתיים .אם הם פועלים מתוך נאמנות לאמת המדעית ,לחמלה ,לשוויון ולחופש ,הם שותפים מלאים בעולם החילוני ,ואין שום היגיון לתבוע מהם להוריד את הכיפה ,השביס ,הטורבן או החיג'אב מהראש. מסיבות דומות ,חינוך חילוני איננו חינוך שמעלה על נס נסיעות בשבת ואכילת מזון
לא־כשר ,או חינוך שמתנגד באופן גורף להכנסת תכנים דתיים לבית הספר .במקום זאת ,חינוך חילוני מחנך את תלמידי בית הספר להבדיל בין אמונה לבין אמת ולהעריך את האמת; להבין מהו סבל ולחמול על כל מי שסובל; להתייחס באופן שוויוני לכל בני האדם — ובפרט לזר ולשונה; לחשוב בחופשיות ולא לפחד מן הלא נודע; ולגלות אחריות למעשיהם ולעולם כולו .חינוך חילוני מתנגד לכל תוכן שמעודד תלמידים להאמין בעיוורון באגדות חסרות־ביסוס ,להתאכזר לזולת, להרגיש את עצמם עליונים על בני עמים אחרים ,לפחד לשאול שאלות ,או להתנהג בצורה חסרת אחריות .ברמה הפרקטית ,חינוך חילוני נותן עדיפות למחקרים מדעיים על פני מיתוסים דתיים ,ונותן עדיפות לערכים אוניברסליים על פני אינטרסים צרים .כך עוזר החינוך החילוני לתלמידים להיות מדענים טובים יותר, אזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר.
האם סטאלין היה חילוני? אין מה לבקר את החילוניות על כך שחסרים לה ערכים .הבעיה עם החילוניות הפוכה .היא כנראה מציבה לאנשים תביעות מוסריות קשות מדי .רוב בני האדם לא מסוגלים לממש את כל הערכים החילוניים ,ומסובך מאוד לארגן חברות אנושיות גדולות על בסיס האמת והחמלה לבדן .בייחוד בעתות חירום — כגון מלחמה או משבר כלכלי — מדינות צריכות לפעול במהירות ובנחישות ,גם אם הן לא בטוחות מהי האמת .הן זקוקות להנחיות חד־משמעיות ,לסיסמאות קליטות ולקריאות קרב מלהיבות .כשהן נדרשות לשלוח חיילים לשדה הקרב או להניע רפורמות כלכליות רדיקליות ,תנועות חילוניות נוטות להפוך לתורות דוגמטיות. לדוגמה ,קרל מרקס טען שכל הדתות הן תרמיות מזיקות ,ועודד את תומכיו לחקור בעצמם את טבעו של הסדר החברתי .בעשורים שלאחר מכן סיר הלחץ של מהפכות ומלחמות הקשיח את המרקסיזם ,ובזמנו של סטאלין הקו הרשמי של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות היה ,שהסדר החברתי מסובך מכדי שאנשים רגילים יוכלו לפענח אותו בעצמם ,ולכן הכי טוב לבטוח במה שהמפלגה אומרת ולעשות כל מה שהיא דורשת ,אפילו כאשר היא כולאת ורוצחת עשרות מיליוני אנשים .זה אולי נראה רע ,אבל מהפכה איננה פיקניק ,ואם רוצים להכין חביתה אין ברירה אלא לשבור כמה ביצים. האם סטאלין היה חילוני? זה תלוי בשאלה איך מגדירים חילוניות .אם מאמצים הגדרה פשטנית שלפיה "חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים" ,סטאלין בהחלט היה חילוני .אבל אם מאמצים הגדרה מעמיקה קצת יותר שלפיה "חילונים הם אנשים שמתנגדים לאמונה עיוורת בדוגמות בלתי מבוססות ,ומחויבים לאמת,
לחמלה ולחופש" — אז מרקס בהחלט זכאי לתואר "הוגה חילוני" ,אבל סטאלין היה רחוק מהחילוניות כרחוק מזרח ממערב .סטאלין היה הנביא והכוהן הגדול של אחת מהדתות הכי דוגמטיות בהיסטוריה :הסטאליניזם. הסטאליניזם לא היה מקרה מבודד .בקצה השני של הקשת הפוליטית ,גם הקפיטליזם התפתח כתורה מדעית המעודדת מחשבה חופשית ,אבל בהדרגה התאבן לכדי דוגמה .קפיטליסטים רבים חוזרים שוב ושוב על המנטרה שלפיה השוק החופשי והצמיחה הכלכלית יפתרו את כל הבעיות של העולם ,בלי קשר למציאות בשטח .גם במקרים שהשוק החופשי והמרדף אחר צמיחה מביאים לקטסטרופה, קפיטליסטים אדוקים מבטלים את המציאות במשיכת כתף ומתעקשים שאם רק נפתח את השוק עוד קצת ,ואם רק נצמח עוד קצת ,הכול יבוא על מקומו בשלום. לדמוקרטיה הליברלית יש רקורד טוב יותר של נאמנות לערכים החילוניים של אמת וחמלה ,אבל אפילו ליברלים לפעמים נוטשים את הערכים הללו ומחפשים מחסה בחיקה של דוגמה מנחמת .כך ,לדוגמה ,כאשר הם נתקלים בדיקטטורות ברוטליות ובמדינות כושלות ,ליברלים רבים מאמינים שכל מה שצריך כדי לפתור את הבעיה הוא לבצע את הטקס הססגוני הידוע בשם "בחירות" .ליברלים מערביים יוצאים למלחמות ומבזבזים מיליארדים בארצות כמו עיראק ,אפגניסטן וקונגו ,מתוך אמונה עיוורת שאם רק נצליח לקיים בהן בחירות כלליות ,המקומות הללו יהפכו לגרסה שמשית של דנמרק .חלקם דבקים באמונה הזו למרות כישלונות חוזרים ונשנים ,ולמרות העובדה שאפילו במדינות שמקיימות בחירות כלליות הטקסים הללו לא פעם מביאים לשלטון רודנים פופוליסטים .אם תעזו לפקפק בתועלת של קיום בחירות ,כנראה שאף אחד לא ישלח אתכם לגולאג ,אבל סביר שתקבלו שטיפה רצינית ותואשמו בפאשיזם ,בגזענות ואולי במשהו גרוע מזה. כמובן שלא כל הדוגמות מזיקות באותה המידה .בדיוק כפי שיש אמונות דתיות שהיטיבו עם האנושות ,כך יש גם דוגמות חילוניות שהביאו תועלת .זה נכון בייחוד ביחס לאמונה בזכויות אדם .המקום היחיד שבו זכויות קיימות הוא בסיפורים שבני אדם ממציאים ומספרים זה לזה .כחלק מהמאבק החילוני נגד קנאות דתית ונגד ממשלות רודניות ,סיפורים על זכויות אדם הפכו לדוגמה שאין לערער עליה .למרות שאין שחר לטענה שלבני אדם יש זכות טבעית לחיים ולחירות ,האמונה בסיפור הזה סייעה לרסן את כוחן של ממשלות ,להגן על מיעוטים ,ולהציל מיליארדים מעוני ומאלימות .בכך תרמה הדוגמה לאושרם ולרווחתם של בני האדם יותר מכל אמונה אחרת בהיסטוריה של המין האנושי. אבל זו עדיין דוגמה .סעיף 19בהצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות אומר ש":לכל אדם יש זכות לחופש הדעה והביטוי ".אם אנו מבינים זאת כתביעה
פוליטית ("לכל אדם צריכה להיות זכות לחופש ביטוי") ,אז זה בהחלט הגיוני .אבל אם אנו מאמינים שכל פרט מהמין הומו סאפיינס נולד כשהוא מצויד בזכות טבעית להתבטא בחופשיות ,ושאי לכך הצנזורה מפרה את חוקי הטבע ,אז אנחנו שוגים באשליות ,ולא מבינים את טבעו האמיתי של האדם .כל עוד אני מאמין שלבני אדם יש זכויות טבעיות כאלו ואחרות ,לא אדע מה אני באמת ,ולא אבין את הכוחות ההיסטוריים שעיצבו את התרבות שלי ואת התודעה שלי (ובכלל זה גם את האמונה שלי בזכויות טבעיות). במאה העשרים ,הבלבול הזה ביחס לטבען של זכויות האדם כנראה השתלם ,כי הוא חיזק את ביטחונם העצמי של מי שנאבקו נגד דיקטטורה ונגד גזענות .אבל במאה העשרים ואחת אותו בלבול עשוי לגבות מאיתנו מחיר יקר ,כי עכשיו אנחנו נדרשים לנהל מאבקים מסוג שונה .הביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית עומדים לשנות את טבעה של האנושות .אם אנחנו מאמינים בזכות לחיים ,האם זה אומר שאנו חייבים להשתמש בביוטכנולוגיה כדי להתגבר על המוות? אם אנחנו מאמינים בזכות לחירות ,האם יש לתכנת אלגוריתמים שיפענחו וימלאו את כל תשוקותינו? ואם לכל האנשים יש זכויות שוות ,מה לגבי אנשי־על? האם להם יש זכויות־על? יהיה קשה להתמודד עם השאלות הללו בצורה מעמיקה ורצינית כל עוד אנו מחויבים לאמונה דוגמטית בזכויות האדם. האמונה בזכויות האדם התעצבה במאות קודמות ככלי נשק נגד האינקוויזיציה, המלכים המורמים מעם ,הנאצים והקו־קלאקס־קלן .היא איננה מתאימה להתמודדות עם סופרמנים ,סייבורגים ומחשבים סופר־אינטליגנטיים .ארגוני זכויות אדם פיתחו מערכת שלמה של טיעונים והגנות נגד דעות קדומות דתיות ונגד דיקטטורים אנושיים ,אך זו מערכת שלא נערכה עדיין להתמודדות עם אוטופיות טכנולוגיות.
הכירו את הצל שלכם תהיה זו טעות לזהות את החילוניות עם הסטאליניזם ,או עם הפירות הבאושים של האימפריאליזם המערבי והקפיטליזם המודרני .מצד שני ,החילוניות אינה יכולה להתנער מכל אחריות לתופעות הללו .תנועות חילוניות ומוסדות מדעיים סחררו את ראשם של מיליארדי אנשים בהבטחות ליצור חברה מושלמת ולנצל את משאבי הכוכב שלנו לתועלת המין האנושי .התוצאה הייתה לא רק ירידה ניכרת בהיקף המגפות והרעב בעולם ,אלא גם במשטרים פוליטיים רצחניים ובאסונות אקולוגיים. יש מי שיטענו שהצרות הללו באו באשמתם של מי שלא הבינו את האידיאלים החילוניים ואת העובדות המדעיות ,או עיוותו אותם בכוונה .זו טענה נכונה .אבל
מאותה בעיה בדיוק סובלות כל התנועות הרעיוניות החשובות ,ובכלל זה הדתות המסורתיות. הדת הנוצרית חוללה פשעים מחרידים כגון האינקוויזיציה ,מסעות הצלב ,דיכוי נשים ,והכחדת תרבויות ילידיות ברחבי העולם .נוצרי אדוק עשוי להתרעם על הקביעה הזו ,ולהסביר שכל הפשעים הללו נבעו מחוסר הבנה או מסילוף של עקרונות הנצרות .ישו הטיף לאהבה — והאינקוויזיציה התבססה על עיוות נוראי של תורת ישו .אפשר לגלות אמפתיה להסבר הזה ,אבל זו תהיה טעות לפטור את הנצרות מכל אשמה .על נוצרים שנחרדים מהאינקוויזיציה וממסעות הצלב לשאול את עצמם כמה וכמה שאלות נוקבות .איך התאפשר עיוות כזה של "דת האהבה" שלהם ,ולא רק פעם אחת ,אלא פעמים רבות מספור? בדומה לכך ,מרקסיסטים צריכים לשאול את עצמם אילו חלקים בהגותו של מרקס פילסו את הדרך לגולאגים; מדענים צריכים לחשוב טוב כיצד עודד המפעל המדעי את בני האדם לערער את שיווי המשקל האקולוגי; ביולוגים צריכים ללמוד לקח מר מהאופן שבו הנאצים חטפו וניצלו את תובנותיו של דארווין. לכל דת ,אידיאולוגיה ואמונה יש צל ,ובין אם אתם מגדירים את עצמכם כדתיים, כחילונים ,כמוסלמים או כבודהיסטים ,כדאי מאוד שתכירו את הצל שלכם .אל תתפתו לחשוב ש"לי זה לא יקרה" .למדע החילוני אומנם יש יתרון על פני הדתות המסורתיות ,משום שהוא אינו מבועת מהצל שלו .מדענים מוכנים להודות בטעויותיהם .אם אתם מאמינים שהתנ"ך או הקוראן הם בבחינת אמת אבסולוטית שהתגלתה על ידי כוח על־טבעי ,אינכם יכולים להרשות לעצמכם להודות באף שגיאה בספר — די בשגיאה אחת ויחידה כדי לערער את הסיפור כולו .אבל אם אתם סבורים שבני אדם צריכים לחפש את האמת בעצמם ,אז להודות בטעויות זה חלק בלתי נמנע מהמסע. זו אחת הסיבות לכך שתנועות חילוניות לא־דוגמטיות נזהרות שלא להבטיח לבני אדם יותר מדי .כל עוד הן מודעות למגבלות שלהן ,הן יבטיחו רק שינויים הדרגתיים כמו להעלות את שכר המינימום בכמה שקלים או להוריד את תמותת התינוקות בכמה אחוזים .סימן היכר מובהק של דתות ואידיאולוגיות דוגמטיות הוא הבטחות מופרזות .מתוך אמון מופרז בסיפור שלהן ,התנועות הללו מתפתות להבטיח את השמים ,ומנהיגיהן זורקים לאוויר מילים כגון "לנצח נצחים"" ,טוהר מושלם" ו"גאולה" ,כאילו די בכך שנחוקק איזשהו חוק ,נבנה איזשהו מקדש ,או נכבוש איזושהי פיסת אדמה כדי להושיע את העולם כולו. המין האנושי יצטרך בקרוב לקבל את ההחלטות החשובות ביותר בהיסטוריה .על מי נסמוך שיקבל את ההחלטות האלה? אני אישית מעדיף לתת אמון במי שמוכנים
להודות בטעויות שלהם ולא במי שחושב שהוא תמיד צודק .אם אתם רוצים שהדת שלכם ,האידיאולוגיה שלכם ,או המפלגה שלכם תנהיג את העולם ,השאלה הראשונה שאשאל אתכם היא" :מהי הטעות הגדולה ביותר שעשתה הדת, האידיאולוגיה או המפלגה שלכם? במה הן שגו?" אם לא תוכלו להצביע על טעות ממשית ,לא אתמוך בכם.
חלק ד':
אמת אם הבעיות של העולם מבלבלות אתכם ,אתם כנראה בדרך הנכונה. התהליכים שמשנים את עולמנו נהיו כל כך מסובכים ,עד שאין אף אדם שמסוגל להבין אותם בכוחות עצמו .אז איך אפשר לדעת את האמת על מה שקורה בעולם ,מבלי ליפול קורבן לתעמולה ולהסחות דעת?
15
בורות אנחנו יודעים פחות ממה שאנחנו חושבים הפרקים הקודמים סקרו כמה מהבעיות ומהמגמות החשובות של העידן הנוכחי, מהתחממות גלובלית ועד דיקטטורות דיגיטליות .אם הסקירה הזו השאירה אתכם עם הרגשה מטרידה שכל זה הוא פשוט יותר מדי ,ושאינכם מסוגלים לעבד את כל המידע הזה לכדי תמונה שתבהיר לכם מה בעצם קורה — אתם לא לבד .אף אדם לא יכול לעשות זאת. הליברליזם המודרני שם את מבטחו ברציונליות של הפרט .הוא התייחס לחברה האנושית כאילו היא מורכבת מפרטים עצמאיים ,שכל אחד מהם מקבל את החלטותיו בעצמו ,מתוך הסתמכות על הידע ועל ההיגיון שלו .הדמוקרטיה הליברלית מושתתת על הרעיון שהבוחר יודע הכי טוב; השוק הקפיטליסטי מניח שהלקוח תמיד צודק; החינוך הליברלי מלמד תלמידים לחשוב בכוחות עצמם. אך זו כנראה הייתה טעות לפתח אמון כה גדול ברציונליות של פרטים .הוגים פוסט־קולוניאליים ופמיניסטים טוענים זה זמן רב ש"האינדיבידואל הרציונלי" עשוי להיות רק פנטזיה מערבית שוביניסטית ,אשר מהללת את האוטונומיה ואת הכוח של גברים לבנים אמידים .מכיוון אחר ,כלכלנים ופסיכולוגים הוכיחו שרוב ההחלטות שלנו מבוססות על תגובות רגשיות ועל קיצורי־דרך מחשבתיים ולא על ניתוח רציונלי של המציאות .הרגשות שלנו אולי היו מותאמים לחיים בתקופת האבן ,אבל עוד לא התאימו את עצמם לחיים בתקופת הסיליקון. לא רק הרציונליות האנושית היא מיתוס .גם הרעיון שבני אדם חושבים ופועלים כאינדיבידואלים שגוי .בני אדם חושבים בקבוצות .כפי שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד ,כך דרוש כפר שלם גם כדי להמציא כלי חדש ,לפתור סכסוך ישן ,או לרפא מחלה עקשנית .אף פרט בודד לא יודע את כל מה שצריך לדעת כדי לבנות בית כנסת ,פצצת אטום ,או מטוס נוסעים .מה שנתן להומו סאפיינס יתרון על כל יתר מיני בעלי החיים והפך אותנו לשליטי כדור הארץ לא היה הרציונליות של בני אדם 1 בודדים ,אלא היכולת האנושית לחשוב יחד בקבוצות גדולות. בני אדם בודדים יודעים מעט מאוד על העולם ,וככל שההיסטוריה התקדמה ,כך הם ידעו פחות ופחות .לקטת־ציידת בתקופת האבן ידעה כיצד לתפור את הבגדים שלה ,להצית מדורה ,לצוד ארנבות ולהתחמק מאריות .אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הרבה יותר ,אבל כפרטים ,אנחנו בעצם יודעים פחות .אנו מסתמכים על
המומחיות של אנשים אחרים כדי למלא כמעט את כל הצרכים שלנו .בניסוי מאיר עיניים אחד ,אנשים נשאלו כמה טוב הם מבינים את פעולתו של רוכסן .רוב המשתתפים בניסוי אמרו שהם מבינים אותה היטב — אחרי הכול ,הם משתמשים ברוכסנים כל הזמן .אז התבקשו משתתפי הניסוי להסביר בפירוט רב ככל האפשר איך רוכסן פועל .במהרה הסתבר שלרובם לא היה שמץ של מושג 2.סטיבן סלומן ופיליפ פרנבאך קראו לתופעה הזו בשם "אשליית הידע" .אנו חושבים שאנו יודעים הרבה ,למרות שכפרטים אנחנו יודעים מעט ,כי אנחנו מתייחסים לידע שנמצא במוחם של אנשים אחרים כאילו הוא שלנו. זה לא בהכרח דבר רע .ההסתמכות שלנו על חשיבה קבוצתית אפשרה לנו את השליטה על כדור הארץ ,ואשליית הידע מאפשרת לנו לחיות בנוחות מבלי לנסות להבין את הכול בעצמנו .מזווית ראייה אבולוציונית ,המוכנות לבטוח בידע של אנשים אחרים שירתה את הומו סאפיינס היטב. אך כמו תכונות אנושיות רבות אחרות ,שהיטיבו איתנו בעבר וגורמות צרות כיום, גם לאשליית הידע יש חסרונות .העולם נעשה יותר מורכב ,ואנשים אינם מודעים עד כמה הם בורים ביחס למה שקורה בו .כתוצאה מכך ,יש כאלה שאינם יודעים דבר על מטאורולוגיה או ביולוגיה ,ובכל זאת מקדמים בנחישות מדיניות כזו או אחרת בנוגע להתחממות הגלובלית או ליבולים מהונדסים גנטית .יש כאלה שמחזיקים בדעות נחרצות על המתרחש בעיראק או באוקראינה למרות שאינם מסוגלים למקם את המדינות הללו על מפה .בני אדם לא מבחינים בבורות של עצמם מכיוון שהם סוגרים את עצמם בתיבת תהודה עם חברים ואמצעי תקשורת החושבים כמוהם ,אשר מהדהדים ומחזקים את דעותיהם ורק לעיתים נדירות 3 מאתגרים אותן ברצינות. ואפילו אם נחשוף אנשים למידע רב ומהימן ,זה לא בהכרח יביא תועלת .מדענים מקווים להילחם בבורות באמצעות חינוך מדעי ,ומומחים רוצים לשנות את דעת הקהל ביחס לנושאים כגון אקולוגיה או ביטוח בריאות ממלכתי בעזרת עובדות ודו"חות .תקוות כאלה נובעות מחוסר הבנה של האופן שבו בני אדם חושבים .רוב הדעות שלנו מעוצבות בחשיבה קבוצתית ולא בפעולת חשיבה רציונלית אישית .אנו מחזיקים בדעות שלנו מתוך נאמנות לקבוצה ,כך שלא נתקדם הרבה אם נפציץ אנשים בעובדות ונחשוף את בורותם האישית .רוב בני האדם לא אוהבים רשימות של עובדות והם בוודאי לא אוהבים להרגיש טיפשים .לכן ,אל תהיו בטוחים שטבלאות סטטיסטיות יסייעו לכם לשכנע ספקנים שאקלים כדור הארץ באמת 4 משתנה. לחשיבה הקבוצתית יש עוצמה כזאת ,שקשה לשבור את אחיזתה אפילו
כשקבוצה מאמצת דעה מסוימת באורח כמעט אקראי .כך לדוגמה ,בארצות הברית ימנים שמרנים נוטים להתעלם מסוגיות כמו זיהום סביבתי ומינים נכחדים ,ואילו שמאלנים ליברלים נוטים לייחס לסוגיות אלו חשיבות רבה יותר .זו הסיבה לכך שבמדינות ליברליות כגון מסצ'וסטס יש תקנות סביבתיות מחמירות בהרבה מאשר במדינות שמרניות כגון לואיזיאנה .אנו כה רגילים למצב הזה ,שהוא נראה לנו טבעי, למרות שלמעשה הוא די מוזר .אפשר היה לצפות שלשמרנים יהיה חשוב הרבה יותר לשמור על הסדר האקולוגי הישן והטוב ,ושהם ייאבקו להגן על האדמות, היערות והנהרות של ארץ אבותיהם .לעומת זאת ,סביר היה להניח שלשמאלנים עירוניים שחיים בבוסטון או בסן פרנסיסקו לא יהיה ממש אכפת אם מישהו כורת יער או בונה סכר על נהר ,בפרט אם המטרה היא להעלות את רמת החיים של בני אדם .אלא שאי אלו תקריות היסטוריות קיבעו את הקו המפלגתי המרכזי של אנשי ימין ושמאל דווקא באופן הזה ,ומאז הזלזול בזיהום סביבתי נהיה רפלקס מותנה של שמרנים רבים ,בעוד תומכי המפלגה הדמוקרטית נוטים לחשוש מכל שינוי בסדר 5 הטבעי של העולם. אפילו מדענים אינם חסינים מפני חשיבה קבוצתית .לדוגמה ,מדענים המאמינים שרשימה של עובדות יכולה לשנות את דעת הקהל הם בעצמם קורבנות של חשיבה קבוצתית .מכיוון שהקהילה המדעית מאמינה בכוחן של עובדות ,מי שמרגישים נאמנות לקהילה הזו ממשיכים להניח שיוכלו לנצח בדיונים ציבוריים בעזרת עובדות, למרות שיש הרבה עדויות שסותרות את האמונה הזו. בדומה לכך ,האמונה הליברלית באינדיבידואליזם היא תוצר של חשיבה קבוצתית ליברלית .באחד מרגעי השיא של הסרט בריאן כוכב עליון של חבורת מונטי פייתון, קהל גדול של חסידים שוטים טועה לחשוב שבריאן הוא המשיח .בריאן אומר להם: "אתם לא צריכים ללכת אחרי; אתם לא צריכים ללכת אחרי אף אחד! אתם צריכים לחשוב בעצמכם! כולכם אינדיבידואלים! כולכם שונים!" הקהל הנלהב מתחיל לדקלם במקהלה" :כן! כולנו אינדיבידואלים! כן ,כולנו שונים!" וכמובן ,זו פרודיה מחוכמת על תרבות־הנגד של שנות השישים ,אבל היא מתאימה גם לתקופות אחרות ולתנועות אחרות .בדמוקרטיות מודרניות יש הרבה מאוד קהלים שמדקלמים במקהלה" :כן ,הבוחר יודע הכי טוב! כן ,הלקוח תמיד צודק!"
החור השחור של הכוח חשיבה קבוצתית ובורות אישית הן בעיות קשות לא רק לבוחרים וללקוחות מן השורה ,אלא גם לנשיאים ולמנכ"לים .אומנם לאחרונים יש שלל יועצים מדופלמים ומחלקות שלמות לאיסוף ולניתוח מידע ,אבל זה לא בהכרח משפר את מצבם .למי
ששולטים בעולם קשה לגלות את האמת .הם עסוקים .רוב המנהיגים הפוליטיים והכלכליים מתזזים מכאן לשם ללא הרף ,וכל דקה שלהם יקרה מפז .העמקה ולימוד תובעים זמן ,הרבה זמן ,הם מחייבים בזבוז זמן .צריך לחקור נתיבים ללא מוצא, להשאיר חלל לספקות ולשעמום ,ולהניח לזרעים קטנים של תובנה לנבוט ולפרוח לאיטם .מי שאיננו יכול להרשות לעצמו לבזבז זמן — אף פעם לא יגיע לאמת. גרוע מכך ,עוצמה רבה מעוותת את האמת .בני אדם צוברים עוצמה כדי לשנות את העולם ,לא כדי לראות אותו כפי שהוא .כשיש לכם פטיש ביד ,כל דבר נראה כמו מסמר; וכשיש לכם הרבה כוח ,כל מצב נראה כמו הזמנה להתערבות ולשינוי. ואפילו אם אתם עומדים בפיתוי הזה ,האנשים שסביבכם לא יכולים לשכוח את הפטיש הענק שאתם מחזיקים ביד .כל מי שמדבר איתכם רוצה מכם משהו — ביודעין או שלא ביודעין — ולכן אינכם יכולים לבטוח במה שאומרים לכם .לאף סולטן לא כדאי להניח שמשרתיו תמיד אומרים לו את האמת. כוח רב דומה לחור שחור שמעקם את המרחב שסביבו .ככל שמתקרבים למרכז, כך המרחב מתעוות יותר ויותר .כל מילה הופכת כבדה והרת גורל ,וכל אדם מנסה להחניף ,לרצות ,או להשיג משהו .אנשים יודעים שלמנהיג אין יותר מכמה דקות להקדיש להם ,והם חוששים לומר משהו לא ראוי או לא ברור ,אז הם מסתפקים בסיסמאות ריקות או בקלישאות שחוקות. לפני כמה שנים הוזמנתי לארוחת ערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו .חברים טובים יעצו לי לא ללכת ,אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי .חשבתי שסוף סוף אזכה לשמוע סודות גדולים הנלחשים רק לאנשים דגולים מאחורי דלתות סגורות .איזו אכזבה זו הייתה! היו שם כשלושים אנשים ,וכולם ניסו למשוך את תשומת ליבו של האיש החשוב ,להרשים אותו בשנינותם ,למצוא חן בעיניו ,או להשיג ממנו משהו. אם הנוכחים שם ידעו איזשהו סוד גדול ,הם עשו עבודה מצוינת בלשמור אותו לעצמם .לא שזו הייתה אשמת נתניהו ,או אשמתו של מישהו אחר .ככה עובד כוח. אם אתם באמת מעוניינים להגיע לחקר האמת ,עליכם להיחלץ מהחור השחור של הכוח ,ולהרשות לעצמכם לבזבז זמן בנדודים לכאן ולשם בשוליים .ידע מהפכני נוטה להתרחק מהמרכז ,כי המרכז נבנה על יסוד הידע הישן .שומרי הסף של הסדר הישן הם שמחליטים מי יגיע למרכז ,והם נוטים לחסום את דרכם של רעיונות מטרידים או מוזרים מדי .כמובן שהם מסננים החוצה גם כמות עצומה של הבלים. אם לא הזמינו אתכם לבית הלבן ,לקרמלין או לדאבוס ,זו אינה בהכרח ערובה לחוכמתכם .בדיוק מסיבה זו יש הכרח לבזבז זמן כשאתם חוקרים את השוליים — כי השוליים מלאים בשטויות. לכן מנהיגים נתונים במלכוד .אם הם נשארים במרכזי הכוח ,תפיסת העולם
שלהם תהיה מעוותת .אם יבואו לבקר בשוליים ,הם יבזבזו יותר מדי מזמנם היקר. והבעיה הזו רק הולכת ומחריפה .בעשורים הקרובים המציאות תיעשה מסובכת יותר ,ואנשים בודדים — בין אם הם מלכים או סנדלרים — ידעו עוד פחות על התהפוכות החברתיות ,הזרמים הכלכליים והפלאים הטכנולוגיים שמעצבים את העולם .כפי שציין סוקרטס כבר לפני למעלה מאלפיים שנה ,המקסימום שאנחנו יכולים לעשות במצב כזה הוא להודות בבורות האישית שלנו. אבל אם כך ,מה נעשה בשאלות של מוסר וצדק? אם אנחנו לא מסוגלים להבין את העולם ,איך נוכל להבחין בין טוב לרע ובין צדק לגזל?
16
צדק ייתכן שפג תוקפו של חוש הצדק שלנו כמו לכל יתר התחושות שלנו ,גם לתחושת הצדק יש שורשים אבולוציוניים עתיקים. המוסר האנושי התעצב במיליוני שנות אבולוציה ,מתוך צורך להתמודד עם דילמות הנוגעות לחייה של חבורת לקטים־ציידים קטנה .האם מי שצד במו ידיו את הממותה זכאי לקבל נתח גדול יותר מבשרה? האם זה שאני חזק ממך מתיר לי לקחת את סל הפטריות שאספת בדי עמל? האם כשמסתער עלינו אריה רעב ,עלי לחוש קודם כול לעזרתו של אחי או שמא עלי לעזור באופן שווה לכל בני החבורה? אם אני יודע שאחת מבנות החבורה זוממת להרוג אותי ,האם מותר לי להקדים 1 תרופה למכה ולשסף את גרונה באישון לילה? לכאורה ,לא הרבה השתנה מאז עברנו מהסוואנה לג'ונגל העירוני .השאלות העומדות בפנינו כיום — הסכסוך הישראלי־פלסטיני ,אי־הצדק החברתי ,הרס היערות של כדור הארץ — נדמות לעיתים כאותה גברת בשינוי אדרת .אבל זוהי אשליה .לגודל יש משמעות .מבחינה מוסרית ,כמו מהרבה בחינות אחרות ,אנחנו כבר לא כל־כך מותאמים לעולם שבו אנו חיים. הבעיה איננה מחסור בערכים .בין אם אתם דתיים או חילונים ,לאזרחי המאה ה־ 21יש שפע של ערכים .הקושי נובע מהיעדר התאמה של הערכים הללו למציאות המורכבת של עולמנו הגלובלי .והאשם בקושי הוא הגודל — המספרים. חוש הצדק של לקטים־ציידים הותאם להתמודדות עם דילמות במספרים קטנים. דילמות הנוגעות לחייהם של כמה עשרות אנשים ,החיים בשטח של כמה עשרות קילומטרים רבועים ,על פני כמה עשרות שנים .כשאנו מנסים להבין את משמעות הסכסוכים של מיליוני אנשים ,החיים על פני יבשות שלמות ,למשך דורות רבים, חוש הצדק שלנו קורס. צדק דורש לא רק רשימה של ערכים מופשטים ,אלא גם הבנה נכונה של קשרי סיבה ותוצאה .אם אספת פטריות כדי להאכיל את ילדיך ,ואני לוקח ממך בכוח את סל הפטריות הזה ,כך שכל עבודתך ירדה לטמיון וילדיך ילכו לישון רעבים — זה לא צודק .קל לראות את זה ,כי קל להבין את קשרי הסיבה והתוצאה .אבל העולם הגלובלי מתאפיין בקשרים סיבתיים מאוד מסועפים ומורכבים .אני משתדל להיות בן אדם מוסרי ,להיות קשוב לצורכי הזולת ,להימנע מגרימת סבל מיותר לאחרים כמו־גם לעצמי .ויחד עם זאת ,אם להאמין לפעילי השמאל ,אני שותף מלא לעוולות
הכיבוש הישראלי בשטחים; אם להאמין לסוציאליסטים ,הנוחות שלי נקנית במחיר ניצולם של ילדים רעבים במחשכיו של מפעל סיני; אם להאמין לשוחרי איכות הסביבה ,הרי יש לי יד ורגל בהרס יערות הגשם בברזיל ובהכחדת אינספור מיני אורגניזמים; אם להאמין לפעילי זכויות בעלי החיים ,חיי שלובים בפשע המחריד ביותר בהיסטוריה. האם כל זה באמת באשמתי? לא קל לדעת .מאחר שהקשרים הסיבתיים בעולם מסובכים ,ומאחר שקיומי נסמך על רשת מסועפת של קשרים כלכליים ופוליטיים, אני מתקשה לענות אפילו על השאלות הפשוטות ביותר ,כגון מאיפה הגיעה ארוחת הצהריים שלי ,תחת אילו תנאים חי מי שתפר את החולצה שאני לובש ,והיכן בדיוק 2 מושקעים כספי קרן הפנסיה שלי?
לא תגנוב נהר לקטת־ציידת קדמונית ידעה היטב את מקור ארוחת הצהריים שלה (היא ליקטה אותה בעצמה) ,באילו תנאים חי מי שתפר את חולצתה (הוא ישן במרחק עשרים מטרים ממנה) ,ומה עושה קרן הפנסיה שלה (היא משחקת בבוץ .לכולם הייתה אז רק קרן פנסיה אחת ,וקראו לה "ילדים") .אני יודע הרבה פחות מאותה לקטת. יידרשו ממני שנים של מחקר בכדי לגלות ,לדוגמה ,שהממשלה שעבורה הצבעתי מוכרת בחשאי כלי נשק לדיקטטור נאלח בצד השני של העולם .אבל בזמן שאני מברר את זה ,ייתכן שאני מחמיץ דברים חשובים יותר ,כמו גורלן של התרנגולות שאת הביצים שלהן אכלתי לארוחת הבוקר. הדילמה האתית החשובה ביותר בימינו היא הדילמה של תשומת הלב .כשאני קשור בקשרי סיבה ותוצאה לכל מקום בעולם ,ויש לי מידה מסוימת של אחריות לכל דבר שקורה בעולם ,למה מכל הדברים עלי להקדיש את תשומת ליבי? המערכת העולמית בנויה באופן כזה ,שמי שלא מתאמץ יכול בקלות לא לדעת ,ומי שכן מתאמץ יתקשה מאוד לגלות את האמת .איך אפשר לשמור על "לא תגנוב" בעולם שבו המערכת כל הזמן גונבת בשבילי ובלי ידיעתי? אין זה משנה אם אתם שופטים פעולות לפי התוצאות שלהן (אסור לגנוב כי זה פוגע באנשים) או לפי חוקים אבסולוטיים (אסור לגנוב כי אלוהים אמר) — הבעיה היא שקשה להבין מהי בכלל פעולת הגניבה. הציווי "לא תגנוב" עוצב בעידן שבו לגנוב היה לקחת במו ידיכם חפץ שלא שייך לכם .אבל כיום ,הדיונים החשובים ביותר על גניבה מתייחסים למצבים שונים לגמרי .נניח שאני משקיע חמישים אלף שקלים במניות של תאגיד כימיקלים גדול — השקעה שנושאת רווח של כ־ 5%מדי שנה .התאגיד רווחי מאוד מכיוון שאיננו
משלם את מלוא חובותיו האמיתיים .הוא שופך פסולת מזוהמת לנהר סמוך ,מבלי לדאוג להשפעה שלה על אספקת המים באזור ,על בריאות הציבור ,או על חיי הבר. התאגיד משתמש בהון שלו כדי לגייס צבא של עורכי דין שמגינים עליו מפני תביעות פיצויים .התאגיד מחזיק לוביסטים מיומנים שחוסמים כל ניסיון לחוקק תקנות סביבתיות מחמירות. האם אפשר להאשים את התאגיד הזה בגניבת נהר? ומה בנוגע למעורבות שלי? אני אף פעם לא פורץ לבית של אף אחד ולא גונב שום דבר במו ידי .אני לא יודע איך התאגיד הזה משיג את הרווחים שלו .ייתכן בהחלט שאני אפילו לא זוכר שחלק מתיק המניות שלי מושקע בתאגיד הזה .האם אני אשם בגניבה? איך אפשר להתנהג בצורה מוסרית כשאנחנו לא יודעים את העובדות הרלוונטיות? אפשר לנסות ולהתחמק מהבעיה הזאת באימוץ "מוסר של כוונות" .מה שחשוב הוא מה אני מתכוון ,ולא מהן התוצאות של פעולותי .כל עוד אני מתכוון לטובה ,אני בסדר .אלא שבעולם שבו הכול קשור להכול ,הציווי המוסרי העליון הופך להיות הציווי לדעת ולשים לב .בפשעים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית היו מעורבים לא רק שנאה ותאוות בצע ,אלא גם אדישות והיעדר תשומת לב .גבירות אנגליות מעודנות מימנו את סחר העבדים האטלנטי בכך שרכשו מניות ואיגרות חוב בבורסה של לונדון ,ומבלי שדרכו אי פעם על אדמת אפריקה או האיים הקריביים. לאחר מכן הן המתיקו את התה שלהן בקוביות סוכר צחורות שיוצרו בגיהינום של מטעי הסוכר בצדו השני של האוקיאנוס — מבלי שידעו (או רצו לדעת) דבר על המתרחש בהם. בגרמניה של שלהי שנות השלושים ,מנהל סניף הבנק המקומי בעיירה קטנה היה לא פעם אזרח למופת שדאג לרווחת עובדי הסניף ,ועזר באופן אישי לאנשים במצוקה לחפש חבילות שאבדו .הוא תמיד בא ראשון לסניף מוקדם בבוקר ,והיה האחרון לעזוב .אפילו בסופות שלג וידא שהדואר יחולק בזמן .אלא שסניף הדואר היעיל והנעים שלו היה חלק ממערכת העצבים של המדינה הנאצית .הוא הפיץ תעמולה גזענית ,צווי גיוס לוורמאכט ,ופקודות נפשעות לאנשי הס"ס בעיירה .יש משהו לא לגמרי בסדר עם כוונותיהם של מי שלא עושים מאמץ אמיתי לדעת. אבל מהו בדיוק "מאמץ אמיתי לדעת"? האם דוורים בכל מדינה צריכים לעבור על הדואר שהם מחלקים ,ולמרוד או להתפטר אם הם מגלים תעמולה ממשלתית? קל לחשוב על גרמניה של שנות השלושים בתחושת ודאות מוסרית — כי אנחנו יודעים לאן הובילה שרשרת הסיבות והתוצאות .אך ללא החוכמה שלאחר מעשה ,קשה להגיע לוודאות מוסרית .העולם פשוט נהיה מסובך מדי למוח הלקטי שלנו. רוב אי־הצדק בעולם של ימינו נובע לא מדעות קדומות של פרטים ,אלא מעיוותים
בקנה מידה גדול במערכות חברתיות ,כלכליות ופוליטיות .והמוח הלקטי שלנו לא בנוי להבחין בעיוותים מערכתיים .כולנו שותפים במערכות מעוותות ,ואין לנו די זמן ואנרגיה לחשוף את כולן .זו בעיה שנתקלתי בה באופן אישי במהלך כתיבתו של הספר הזה .כשדנים בנושאים חובקי־עולם ,תמיד יש סכנה שניתן עדיפות לדעותיה של האליטה הגלובלית על פני עמדותיהן של קבוצות שוליים חלשות .האליטה שולטת בשיח ,ולכן אי אפשר שלא לדעת מה היא חושבת .קבוצות שוליים ,לעומת זאת ,מושתקות באופן שיטתי ,ולכן קל לשכוח מהן — לאו דווקא בזדון ,אלא בשל היעדר תשומת לב. כך לדוגמה ,אני לא יודע דבר על דעותיהם ועל בעיותיהם הייחודיות של האבוריג'ינים באי טסמניה .אני יודע עליהם כל כך מעט ,שבספר קודם הנחתי שהאבוריג'ינים הטסמנים כבר לא קיימים ,כי הם הושמדו עד האחרון שבהם בידי המתיישבים האירופים בטסמניה .אלא שלמעשה ,יש אלפי אנשים כיום שהם צאצאים של האוכלוסייה הילידית של טסמניה ,והם נאבקים בבעיות ייחודיות — שאחת מהן היא העובדה שאנשים רבים ואפילו היסטוריונים נוטים להכחיש את עצם קיומם. ואפילו אם אתם שייכים לקבוצת שוליים מוחלשת כלשהי ,ולכן יש לכם הבנה מעמיקה של תפיסת עולמה ,זה לא אומר שאתם מבינים את כל קבוצות השוליים האחרות באשר הן .כל קבוצה ותת־קבוצה כלואה בתוך מבוך שונה של חוקים מפלים ,דעות קדומות ,תקרות זכוכית וסטנדרטים כפולים .לאמריקני שחור בן שלושים יש שלושים שנות ניסיון בלהיות אמריקני שחור .אבל אין לו שום ניסיון בלהיות אישה שחורה ,צועני בולגרי ,רוסי עיוור או לסבית סינית. גבר שחור שגדל בפרבר עוני של בולטימור מכיר כנראה על בשרו את ההרגשה של מעצר ללא סיבה על ידי המשטרה .זה משהו שלסבית סינית אולי לא צריכה להתמודד איתו .אבל מנגד ,מכיוון שהשחור מבולטימור נולד למשפחה שחורה בשכונה שרוב אזרחיה שחורים ,הוא תמיד היה מוקף באנשים כמוהו שלימדו אותו איך לחיות ולשגשג כגבר שחור באמריקה .הלסבית הסינית ,לעומתו ,לא נולדה למשפחה לסבית ולא גדלה בשכונה לסבית ,ואולי לא מכירה אף אדם שיעזור לה למצוא את דרכה בעולם .חוויית החיים של גבר שחור בבולטימור לא בהכרח תעזור לו להבין את מאבקיהן של לסביות בשנחאי. בתקופות קודמות זה לא שינה הרבה ,כי לא היינו אחראים על מצוקותיהם של בני אדם בצד השני של העולם .די היה להכיר את האנשים בצד השני של הגבעה .אבל היום לדיונים על תופעות גלובליות כמו שינויי האקלים או עליית הבינה המלאכותית יש השפעה על כולם — בין אם הם חיים בטסמניה ,בשנגחאי או בבולטימור —
ולכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כולם .אבל איך מישהו יכול בכלל לקחת בחשבון את כולם? איך אפשר להבין את רשת הקשרים המסועפת בין אלפי קבוצות שונות בכל רחבי העולם?
להשטיח או להכחיש? גם אם ממש נרצה ,רובנו כבר לא מסוגלים להבין את הבעיות המוסריות המרכזיות של העולם .אנשים יודעים איך להבין יחסים של שני לקטים ,או של עשרים לקטים, או של שני שבטים סמוכים .אבל לאנשים קשה להבין את היחסים של כמה מיליוני ישראלים עם כמה מיליוני פלסטינים ,של מאות מיליוני אירופים עם מאות מיליוני אפריקנים ,או של כל הלאומים ,הגזעים והמעמדות בעולם. כשאנו בכל זאת מנסים להכריע בדילמות מוסריות בקנה מידה כזה ,רובנו משתמשים באחת מארבע שיטות. השיטה הראשונה היא השטחה .אנו מתייחסים לסכסוך הישראלי־פלסטיני כאילו היה סכסוך בין שני פרטים .אנו מדמיינים את ישראל כאדם בודד ,ואת הפלסטינים כאדם בודד .אחד טוב ואחד רע .אחד דוד ואחד גוליית .אחד בריון אלים ואחד ילד 3 חסר ישע .המורכבות ההיסטורית של הסכסוך מוחלפת בעלילה פשוטה וברורה. השיטה השנייה היא להתמקד בסיפור אנושי נוגע ללב ,ודרכו להבין את הסכסוך. כל עורך חדשות וכל איש הסברה יודעים היטב שכאשר מנסים להסביר לאנשים את המורכבות של הסכסוך מאבדים אותם ,אבל כשמגישים להם סיפור אישי נוגע ללב — זה עובד .סטטיסטיקות על מחסומים בשטחים או על ירי קסאמים גורמות לעיניים שלנו להזדגג משעמום ומחוסר הבנה .סיפוריהם של הילד מוחמד א־דורה או של גלעד שליט משחררים את הדמעות ,מרתיחים את הדם ,ויוצרים ודאות 4 מוסרית כוזבת. לא רק מערכות הסברה יודעות זאת ,אלא גם ארגוני סיוע .בניסוי מטלטל אחד, אנשים התבקשו לתרום כסף כדי לעזור לילדה בת שבע ממאלי ,בשם רוקיה. אנשים רבים הזדהו עם סיפורה של הילדה ,ופתחו את ליבם ואת ארנקם לרווחה. אבל כשהחוקרים הציגו ,בנוסף לסיפורה האישי של רוקיה ,גם נתונים על היקף בעיית העוני ביבשת אפריקה כולה ,אנשים תרמו הרבה פחות .במחקר אחר ,קבוצה אחת של אנשים התבקשה לתרום לילד חולה אחד ,וקבוצה אחרת של אנשים התבקשה לתרום לשמונה ילדים חולים .אנשים תרמו יותר למען הילד האחד 5 מאשר למען השמונה .לחוש המוסרי המבולבל שלנו נדמה שפחות זה יותר. שיטה שלישית להכריע בדילמות מוסריות היא לטוות תיאוריות קונספירציה .איך עובדת הכלכלה הקפיטליסטית העולמית והאם היא טובה או רעה? זה מסובך מדי
להבין .הרבה יותר קל לדמיין שעשרים מולטי־מיליארדרים מושכים בחוטים מאחורי הקלעים ,שולטים בתקשורת העולמית ,ועושים מלחמות כדי להעשיר את עצמם .זו כמעט תמיד פנטזיה חסרת־יסוד .העולם של ימינו מסובך מדי לא רק עבור חוש הצדק שלנו ,אלא גם עבור יכולות השליטה שלנו .אף אחד לא באמת מבין מה קורה בעולם — כולל המולטי־מיליארדרים ,ה־ ,CIAהכנסייה הקתולית 6 והבונים החופשיים — ולכן אף אחד לא מסוגל למשוך בחוטים ביעילות. שלוש השיטות הללו מכחישות את המורכבות האמיתית של המציאות .השיטה הרביעית מתמודדת עם המורכבות הזו בהישענות על דֹוגמה .אנשים מאמינים בתיאוריה ,במוסד או במנהיג שמתיימרים להסביר את כל מה שקורה בעולם .אפילו בעידן המדעי ,דֹוגמות דתיות ואידיאולוגיות עדיין מושכות את ליבם של מיליארדים, מכיוון שהן מציעות מקלט בטוח ונעים מפני המורכבות המעצבנת של המציאות. וכפי שכבר כתבתי ,גם תנועות חילוניות חשופות לסכנה הזו .אפילו אם אנו בתחילה דוחים את כל הדֹוגמות הדתיות ורוצים להיות נאמנים רק לאמת המדעית ,במוקדם או במאוחר המורכבות של המציאות נהיית קשה מנשוא ,ואנו מתפתים לייצר או לאמץ תורה שאין לחלוק עליה .תורות כאלה נותנות לאנשים תחושה של ודאות מוסרית ,אבל הן לא בהכרח מבטיחות צדק בעולם. אז מה עלינו לעשות? האם לאמץ את הדֹוגמה הליברלית ולבטוח בכך שחוכמתם של הבוחר הבודד והלקוח הבודד תגבר על כל המכשולים? או אולי מוטב לדחות את הגישה האינדיבידואליסטית הזו ,וכמו תרבויות רבות בהיסטוריה לשים את מבטחנו בקהילות שחושבות יחד? "אני לא יודע את התשובות — ולכן אשאיר את מלאכת המחשבה לעם היהודי ,למדינת ישראל ,לכנסייה הקתולית או למפלגה הקומוניסטית". הפתרון הזה אולי מאפשר להתגבר על בעיית בורותם של הפרטים ,אבל הוא מחריף את סכנותיה של החשיבה הקבוצתית ,בייחוד בעולם גלובלי .בתקופות קודמות ,שבטים של לקטים־ציידים ,כפרים שיתופיים ואפילו שכונות עירוניות יכלו לחשוב יחדיו ביעילות על בעיותיהם .אבל כיום יש לנו צרות גלובליות מבלי שהספקנו לבנות קהילה גלובלית .שום דת ,לאום או תאגיד לא קרובים ליצירתה של קהילה כזו .כל הקבוצות האנושיות של ימינו טרודות בעיקר באינטרסים הצרים שלהן ,ומתעניינות הרבה פחות באמת הגלובלית .היהודים ,הישראלים ,הקתולים והקומוניסטים לא מייצגים את כלל תושבי העולם — ולכן מסוכן מאוד לסמוך על הפרשנות שלהם למציאות. האם כל זה אומר שעלינו להרים ידיים ,ולהכריז שהחיפוש האנושי אחר אמת וצדק נכשל? האם נכנסנו באופן רשמי לעידן הפוסט־אמת?
17
פוסט־אמת יש פייק ניוז ששורדים לנצח אנו חיים בעידן חדש ומפחיד של "פוסט־אמת" ,ומוקפים בשקרים ובבדיות ,או כך לפחות מכריזות הכותרות .וגם דוגמאות לא חסרות .בשלהי פברואר 2014כוחות מיוחדים של צבא רוסיה פלשו לאוקראינה והשתלטו על מתקני מפתח בחצי האי קרים .ממשלת רוסיה והנשיא פוטין בעצמו הכחישו שוב ושוב שאלו כוחות רוסיים, וטענו שאלו הן "קבוצות להגנה עצמית" של תושבי קרים ,שאולי קנו ציוד רוסי בחנויות מקומיות 1.פוטין ועוזריו ידעו היטב שהם משקרים במצח נחושה. לאומנים רוסים מתרצים את השקר הזה בטענה שהוא בא לשרת אמת עליונה. רוסיה יצאה למלחמה צודקת ,ואם מותר להרוג למען מטרה טובה ,על אחת כמה וכמה שמותר לשקר .המטרה הטובה שהצדיקה לכאורה את הפלישה לאוקראינה הייתה ההגנה על האומה הרוסית הקדושה .לפי המיתוס הלאומי הרוסי ,רוסיה היא ישות קדושה ששרדה במשך אלף שנים למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לפלוש אליה ולבתר אותה .בעקבות המונגולים ,הפולנים ,השבדים ,צבא נפוליאון והוורמאכט, בשנות התשעים היו אלו נאט"ו ,ארצות הברית והאיחוד האירופי שניסו להשמיד את רוסיה בכך שביתרו חלקים מגופה והקימו עליהם "מדינות מזויפות" כגון אוקראינה .לאומנים רוסים רבים סבורים כי הרעיון שאוקראינה היא אומה נפרדת מרוסיה הוא שקר גדול בהרבה מכל מה שהנשיא פוטין אמר במסגרת משימתו הנשגבת לאחד מחדש את כל חלקי רוסיה. אזרחים אוקראינים ,משקיפים חיצוניים והיסטוריונים מקצועיים יתחלחלו למשמע ההסבר הזה .הטענה שאוקראינה כלל לא קיימת היא נשק גרעיני במחסן השקרים הרוסי .זו טענה שמתעלמת משורה ארוכה של עובדות היסטוריות — למשל ,שמתוך אלף השנים שבהן רוסיה הייתה לכאורה מאוחדת ,קייב ומוסקבה השתייכו לאותה ישות פוליטית רק 300שנה .טענה זו גם יוצאת נגד חוקים וחוזים בינלאומיים שרוסיה הסכימה להם בעבר ושהבטיחו את עצמאותה ואת גבולותיה של אוקראינה .חשוב מכול ,הטענה הזו מתעלמת ממה שמיליוני אוקראינים מרגישים .האם אין להם זכות להגדיר מי הם? לאומנים אוקראינים יסכימו עם לאומנים רוסים שיש באזור אי אלו "מדינות מזויפות" .אבל אוקראינה איננה אחת מהן .המדינות המזויפות הן "הרפובליקה העממית של לוהנסק" ו"הרפובליקה העממית של דונצק" ,שהרוסים המציאו כדי
להסוות את פלישתם לאוקראינה. בין אם אתם מאמינים לרוסים ובין אם לאוקראינים ,נראה שאנו אכן חיים בעידן מבהיל של פוסט־אמת ,שבו אפשר לזייף לא רק אירועים צבאיים נקודתיים אלא מדינות והיסטוריות שלמות .אבל אם זה אכן עידן הפוסט־אמת ,מתי בדיוק היה תור הזהב של האמת? בשנות השמונים של המאה העשרים? בשנות החמישים? בשנות השלושים? ומה חולל את המעבר לעידן הפוסט־אמת — האינטרנט? הרשתות החברתיות? טראמפ ופוטין? מבט חטוף בהיסטוריה של המין האנושי חושף שתעמולה ומידע כוזב אינם המצאה חדשה .יש לא מעט תקדימים אפילו להכחשת קיומן של מדינות שלמות ולהמצאתן של ארצות מזויפות .לדוגמה ,ב־ 1931הצבא היפני ביים התקפות מדומות על עצמו כדי להצדיק את פלישתו לסין ,ואז המציא את מדינת הבובות של מנצ'קאו כדי להסוות את כיבושיו .סין עצמה מכחישה זה זמן רב שטיבט התקיימה אי פעם כמדינה עצמאית .ההתנחלות הבריטית באוסטרליה הוצדקה באמצעות העיקרון המשפטי של "טרה נוליוס" (בלטינית" ,ארץ של אף אחד") ,שמחק 50,000 שנים של היסטוריה אבוריג'ינית. אחת הסיסמאות החביבות על התנועה הציונית דיברה על "עם ללא ארץ ,החוזר לארץ ללא עם ".סיסמה זו התעלמה כמובן מקיומה של האוכלוסייה הערבית בארץ. ב־ 1969ראש הממשלה גולדה מאיר הצהירה שאין דבר כזה עם פלסטיני ,ואף פעם לא היה .דעות כאלה עדין נפוצות למדי בציבור הישראלי ,גם אחרי עשרות שנות סכסוך עם משהו שלכאורה לא קיים .לדוגמה ,בפברואר 2016חברת הכנסת ענת ברקו הטילה ספק בהיסטוריה הפלסטינית ובקיומו של עם פלסטיני .כראיה היא הצביעה על כך שהאות פ' דגושה לא קיימת בערבית. 2
החיה הבדיונית לאמיתו של דבר ,בני אדם תמיד חיו בעידן הפוסט־אמת .הומו סאפיינס הוא חיה חובבת דמיון ,שכוחה טמון ביכולתה להמציא ולהאמין בבדיות .מאז תקופת האבן מיתוסים סייעו לאחד קבוצות אנושיות .למעשה ,אנו היונק היחיד שמסוגל לשתף פעולה בקבוצות גדולות מאוד ,כי אנו היחידים שיודעים לבדות סיפורים דמיוניים, להפיץ אותם ,ולשכנע מיליונים להאמין בהם .כל עוד כולם מאמינים באותם הסיפורים ,כולם מצייתים לאותם החוקים ,ולכן יכולים לשתף פעולה ביעילות. אז אם אתם מאשימים את פייסבוק ,טראמפ או פוטין בכינונו של עידן חדש ומפחיד של פוסט־אמת ,הזכירו לעצמכם שכבר לפני מאות שנים מיליוני נוצרים האמינו בסיפורים המיתולוגים של התנ"ך ושל הברית החדשה ולא העזו לפקפק באמיתותם ,ואילו מיליוני מוסלמים האמינו בכל מאודם ובכל לבבם בקוראן .במשך אלפי שנים חלק ניכר מה"עובדות" ומה"חדשות" שנפוצו ברשתות החברתיות של בני האדם היו סיפורים על ניסים ,מלאכים ,שדים ומכשפות .אין שום עדות מדעית לכך שהנחש פיתה את חווה ,שנשמות הכופרים נשרפות בגיהינום ,או שמוחמד עלה לשמים רכוב על גבו של סוסו המופלא אל־בוראק — אבל מיליארדי בני אדם האמינו בסיפורים הללו במשך דורות רבים .יש פייק ניוז ששורדות לנצח. אני מודע לכך שרבים עשויים להתרגז מאוד מההשוואה בין אמונה דתית לבין פייק ניוז ,אבל זוהי בדיוק הנקודה .כשאלף אנשים מאמינים בסיפור מצוץ מן האצבע למשך חודש — זה פייק ניוז .כשמיליארד אנשים מאמינים בסיפור למשך אלף שנה — זו אמונה דתית ,וכדאי שניזהר לא לקרוא לה "פייק ניוז" כדי לא לפגוע ברגשות המאמינים (או לעורר את חמתם) .כל זה לא בא להתכחש ליעילות או לתועלת שיש בדתות .בדיוק להפך .לטוב ולרע ,בדיות הן כלים חשובים מאוד בארגז הכלים האנושי .הן מאחדות אנשים ,ומאפשרות שיתוף פעולה בקנה מידה גדול .הן נותנות השראה לבני אדם לבנות בתי חולים ,בתי ספר וגשרים — בנוסף על צבאות ובתי כלא .אדם וחווה אולי לא היו ולא נבראו ,אבל קתדרלת שארטר היא עדיין בניין יפה מאוד .בתנ"ך יש הרבה אגדות חסרות ביסוס ,אבל הוא עדיין יכול להביא שמחה לחייהם של מיליארדים ולעודד אנשים להיות רחומים ואמיצים — בדיוק כמו יצירות בדיוניות גדולות אחרות ,כמו דון קיחוטה ,מלחמה ושלום ו־הארי פוטר. שוב ,יש מי שייפגעו מעצם ההשוואה בין התנ"ך לבין הארי פוטר .נוצרים ויהודים רבים יסבירו שאין לקרוא את סיפורי התנ"ך כתיאורים עובדתיים ,אלא כמטפורות האוצרות חוכמה עמוקה .אבל האם תיאור כזה לא מתאים גם להארי פוטר? נוצרים ויהודים אחרים יתעקשו ,שבניגוד להארי פוטר ,כל מילה בתנ"ך היא אמת
עובדתית ,ובמוקדם או במאוחר המדע ימצא לה הוכחות .אדרבא ,יש עובדות רבות שהמדע כבר הוכיח .לדוגמה ,התנ"ך מספר שמלך בבל נבוכדנצר החריב את ירושלים ואת בית המקדש — ויש לכך סימוכין ארכיאולוגיים רבים .מכאן שאפשר להאמין גם ליתר העובדות המוזכרות בתנ"ך .זו טענה חסרת יסוד .לא פעם בני אדם מערבבים עובדות מוצקות ובדיות גמורות לתרכובת סיפורית אחת ,שמהימנותה עדיין מוטלת בספק .כך לדוגמה ,על פי סדרת ספרי הארי פוטר ,הרכבת לבית הספר לכישוף הוגוורטס יוצאת מתחנת הרכבת קינגס קרוס בלונדון .ייתכן שבעוד אלפיים שנה ארכיאולוגים שיחפרו את חורבות לונדון ימצאו את שרידי תחנת קינגס קרוס (שבאמת קיימת) ,וחסידי הארי פוטר יצהלו ויאמרו שזו הוכחה ניצחת לכך שכל מה שכתוב בסדרת הספרים הזו הוא אמת לאמיתה. יש יהודים המסבירים שההוכחה הטובה ביותר לכך שהתנ"ך הוא ספר אלוהי ולא סתם סיפור שהמציאו בני אדם ,היא שישנם יהודים שאכן שומרים על תרי"ג מצוות .התנ"ך מספר לבני ישראל שהם כולם חוו ניסים רבים — כמו קריעת ים סוף — ושהם כולם נכחו במעמד הר סיני ,ושבמעמד הזה קיבלו על עצמם לקיים 613 מצוות תובעניות למדי .אם הסיפור לא היה אמת לאמיתה ,אף אחד לא היה מוכן להאמין בו — כי הסיפור כולל בתוכו מחויבות גדולה למצוות שלא כולן נוחות או נעימות .לשם השוואה ,אילו הייתי בא היום לאזרחי ישראל ומספר להם שביום העצמאות השבעים לישראל ,ב־ 18באפריל ,2018נחתה חללית זרחנית באמצע טקס הדלקת המשואות ,וחייזר בגובה 20מטר יצא ממנה ,וציווה על אזרחי ישראל להפסיק לאכול גלוטן ,לחתוך לעצמם את קצה האף ,ולקיים עוד 611חוקים נוקשים אחרים או שהוא יחזור בעוד עשרים שנה ויהרוג את כולנו — ספק אם מישהו היה מסכים לקיים את הצווים הללו" .אני ראיתי את טקס הדלקת המשואות במו עיני", היו אומרים לי" ,ולא ראיתי שום חללית ושום חייזר". אלא שהניסיון הזה להוכיח את אמיתותו של התנ״ך מתעלם מהאופן שבו דתות נוצרות ומתפתחות .הוא יוצא מהנחה שדת היא חבילה מאוחדת של סיפורים ומנהגים שנוצרה יש מאין ברגע פלאי אחד ,ושבאותו רגע אנשים חייבים לקבל את החבילה הזו במלואה או לדחות אותה מכול וכול .כאילו שלפני שלושת אלפים שנה חבורה של בדואים נבערים היתה צריכה להחליט ביום אחד אם היא מאמינה לכל סיפורי התנ"ך ,המשנה והתלמוד ומתחילה למחרת בבוקר לחיות כמו תלמידי חכמים מישיבת תולדות אהרן .אלא שבפועל ,דת נוצרת בתהליך ארוך והדרגתי, שבמסגרתו מתפתח אט אט מגוון עצום של סיפורים ומנהגים ,עד שיום אחד מישהו מחליט לעשות סדר בבלגן ,מקבץ חלק מהסיפורים לספר קדוש ,מארגן חלק מהמנהגים למערכת חוקים ברורה ,וטוען שהספר הקדוש ומערכת החוקים ירדו
מהשמים כחבילה אחת לפני שנים רבות .בנקודה הזו לפחות חלק מהאנשים מוכנים להסכים לטענה הזו ,מכיוון שהסיפורים והמנהגים שקובצו יחד כבר היו מקובלים מזה זמן רב וכבר משמשים עוגן לסדר החברתי ,ואיש ממילא לא זוכר מה היה המקור האמיתי שלהם .גם לאחר מכן הדת ממשיכה להתפתח ,ומתווספים אליה עוד ועוד סיפורים ומנהגים ,אבל מנקודה זו ואילך כל תוספת מוצגת כפרשנות מחודשת של החבילה המקורית. כך נוצרו הדת היהודית וספרי הקודש שלה .כשם שהשבטים שחיו ביוון הקדומה סיפרו על זאוס וכרונוס ,על המבול של דאוקליון ,על מלחמת טרויה ,על המלך אגממנון ועל תזאוס הגיבור — כך סיפרו השבטים שחיו בארץ ישראל סיפורים רבים ושונים על אדם וחווה ,על המבול של נוח ,על אברהם אבינו ,על משה רבנו, על שמשון הגיבור ,על יפתח בן הזונה ,ועל דוד המלך .במקביל ,הוגים חיברו ספרי חוכמה כגון משלי וקהלת; מורים ושופטים יצרו קובצי חוקים; מלכים דאגו שמעשיהם יונצחו בכרוניקות דברי הימים; כוהנים חיברו מדריכים לעבודת המקדש; וכל מיני נביאים טענו שאלוהים דיבר אליהם ושלח דרכם מסרים לבני האדם. בסופו של דבר ,האליטה הירושלמית החליטה לעשות סדר בבלגן הזה ,לאגד את הסיפורים והמדריכים שמצאו חן בעיניה לספר קדוש אחד ,ולמחות את זכרם של טקסטים ומנהגים בעייתיים .כך לדוגמה ,נבואות הושע וחבקוק נכנסו לתנ"ך ,אך ספר נתן הנביא ,ספר גד החוזה ,וספר חנוך נשארו בחוץ .שני סיפורים שונים על בריאת העולם הפכו לפרקים א' ו־ב' בספר בראשית — ואילו ספר אדם וחווה נגנז. קהלת בפנים — ספר חוכמת שלמה בחוץ .ספר עזרא ונחמיה ִא ין — ספר חזון עזרא אאוט .דברי הימים כן — ספרי המכבים לא .תהליך זה לא הסתיים כמובן בחתימת התנ"ך .במשך מאות שנים הצטברו אינספור פרשנויות סותרות לתנ"ך ,עד שברגע מסוים היה מי שעשה סדר גם בבלגן הזה ,העלים חלק ניכר מהפרשנויות, איגד את היתר למשנה — וטען שגם המשנה ניתנה במעמד הר סיני .ואפילו שם זה לא נגמר .המשנה נחתמה ,ומיד התחילו להצטבר פרשנויות סותרות למשנה ,ובסופו של דבר שוב החליטו לברור את התבן מן הבר ,יצרו את התלמוד — וטענו שגם הוא ניתן למשה בסיני ,הועבר מדור לדור בעל פה ,עד שהועלה על הכתב יותר מאלף וחמש מאות שנים מאוחר יותר. התהליך הפתלתל הזה איננו ייחודי לדת היהודית .בדיוק אותו דבר קרה גם להינדואיזם ,לבודהיזם ,לנצרות ולאסלאם .לאחר מות ישו הסתובבו הרבה סיפורים עליו ועל תלמידיו ,ובסופו של דבר רובם הוקעו כבדיות ,ורק חלק קטן מהם קובץ לברית החדשה .בדומה ,לאחר מות מוחמד נפוצו עליו ועל עוזריו אינספור סיפורים ומסורות .בכל פעם שמישהו רצה להצדיק מנהג מסוים או להתחיל מנהג חדש ,הוא
נזכר שמישהו פעם סיפר לו שמוחמד אמר כך או עשה כך .בשלב מסוים היה ברור שיש הכרח לשים גבול לתעלול הזה ,חלק גדול מה"מסורות" נדחו ,ואילו אחרות קיבלו חותמת הכשר והפכו לחדית' — שהיא הבסיס לחוקי האסלאם עד היום. דוגמה מודרנית יותר לתהליך זה היא האופן שבו ,בשלהי המאה ה־ 19ובראשית המאה ה־ ,20הממשלה היפנית בררה מתוך ערב רב של סיפורים ומסורות של דת השינטו המסורתית את החלקים שהתאימו לה ,ויצרה מהם את דת השינטו הרשמית — שעשרות מיליוני יפנים לא רק קיבלו על עצמם באדיקות ,אלא היו מוכנים להקריב את חייהם למענה. ומה בנוגע לתרי"ג המצוות? גם הן לא התקבלו כחבילה אחת .התנ"ך עצמו לא מונה רשימה של 613מצוות שיהודים צריכים לקיים .חלק ניכר מהמצוות הופיעו רק זמן רב לאחר תקופת התנ"ך ,והוצדקו בפרשנות יצירתית לפסוק זה או אחר בתנ"ך .כך לדוגמה יהודים רבים משקיעים מאמץ להפריד מוצרי בשר ממוצרי חלב, עד כדי החזקת סטים שונים של כלי מטבח ובניית מטבחים נפרדים .כל המפעל העצום הזה מושתת על הפסוק הצנוע "לא תבשל גדי בחלב אמו ",שעל פניו אוסר בסך הכול לבשל בשר גדי בחלב של העז שהמליטה אותו (מעשה שהיה נפוץ למדי בשבטי רועים קדמונים ,ושברור מדוע הוא צובט את הלב) .רק פרשנויות מאוחרות יותר הסיקו שהפסוק הזה בעצם אוסר לשתות מילקשייק מחלב בקר שעתיים אחרי שאכלתי שניצל עוף ,ושבכלל מוטב לבנות מטבחים וחדרי אוכל נפרדים למאכלי חלב ולמאכלי בשר .אם עוד אלפיים שנה ארכיאולוגים יחפרו את חורבות בסיסי צה"ל ,הם יגלו בהם מטבחים נפרדים לבשר ולחלב ,שיעידו על מנהגיהם של הישראלים בראשית המאה ה־ .21ארכיאולוגים חפרו מספר רב של מצודות וארמונות מתקופת התנ"ך ,ובכל אלה לא התגלה סימן וזכר לאיזושהי הפרדה בין בשר לחלב. חלק מהמצוות כן התקיימו כבר בתקופת התנ"ך ,כגון הימנעות מאכילת חזיר, איסור על גילוי עריות ,עריכת ברית מילה ,תשלום מעשרות לכוהנים ,והקרבת קורבנות בבית המקדש .אבל אין צורך להניח שבני ישראל חוו התגלות אלוהית כדי להסביר את המנהגים הללו .עול המצוות היהודי בתקופת התנ"ך לא היה כבד יותר ממסכת המנהגים והאיסורים ששבטים ועמים רבים אחרים פיתחו לעצמם .גם בהודו ,בגינאה החדשה ,במקסיקו ובאפריקה הייתה כמעט לכל שבט ולכל ממלכה רשימה ארוכה של הנחיות והגבלות הנוגעות למזון ,יחסי מין ,מיסים ,טקסים ופולחנים .חוקי התזונה ההינדיים מחמירים בהרבה מחוקי הכשרות היהודית ,ואילו שבטים אפריקנים רבים נוהגים עד היום למול נשים — פעולה מכאיבה ומזיקה בהרבה מקיצוץ העורלה .אם לא היה צורך במעמד הר סיני כדי שהינדים יאסרו
כליל על אכילת מוצרי בשר וכדי שאפריקנים ימולו את בנותיהם — אז כנראה שלא היה בו צורך גם כדי שבני ישראל הקדמונים יאסרו על אכילת חזיר וימולו את בניהם. אם אתם תוהים מדוע בני אדם יקבלו על עצמם שורה ארוכה של מנהגים תובעניים ללא התגלות אלוהית ,לא צריך להרחיק לכת עד להודו או לאפריקה. מספיק לקחת אוטובוס לבני ברק ביום אוגוסט חם ולח ,ולצפות במאות בני אדם שלובשים קפוטות עבות ושטריימלים מפרווה בחום של ארבעים מעלות .האם במעמד הר סיני הצטוו יהודים להתלבש כך? האם לדעתכם כך נראו בני ישראל כשנדדו במדבר? ודאי שלא .אפילו החרדים לא טוענים זאת .הם מסבירים שזהו מנהג שאבותיהם אימצו במזרח אירופה הקרירה לפני כמה מאות שנים ,ושהם ממשיכים לקיים מסיבות שונות ,למרות חוסר הנוחות הרב שכרוך בכך ,ולמרות שאלוהים לא דרש זאת ממשה .אם בעוד מאה שנה יטענו רבנים שבעצם גם לבישת קפוטה ושטריימל הם מצווה שניתנה במעמד הר סיני ,לרוב החרדים כנראה לא תהיה בעיה להאמין בזה. דוגמה קיצונית יותר היא התקנות המחמירות בנוגע ליחסים בין המינים שמקובלות על חסידי גור .תקנות אלו — שאוסרות בין השאר על בעל לקרוא לאשתו בשמה — נקבעו על ידי האדמו"ר החמישי מגור במאה האחרונה .אבל אם בשנת 2100יטען האדמו"ר העשירי מגור שתקנות אלו ניתנו למשה רבנו בעל פה ,והועברו מדור לדור עד שהועלו על הכתב בידי האדמו"ר החמישי — חסידי גור עשויים להנהן בראשם בהסכמה גמורה .בדומה ,כאשר מתישהו בתקופת בית שני החלו מנהיגי העם היהודי לטעון שברית המילה והימנעות מאכילת בשר חזיר מקורם בהתגלות אלוהית על הר סיני — למי ששמרו על המנהגים הללו מדורי דורות לא הייתה סיבה להתנגד לטענה הזאת. כבר אלפי שנים שבני כל העמים מקבלים על עצמם סיפורים דמיוניים ומנהגים תובעניים כי זוהי הדרך הטובה ביותר לבנות זהות משותפת חזקה ולהפריד בין "אנחנו" לבין "הם" .חסיד גור אחד יכול לבטוח בחסיד גור שני ,שהוא "אחד משלנו" ,כי אף אחד לא יטרח לשמור על הפרדה מחמירה מאשתו ולהשקיע עשרים שנה בלימוד המצוות ,התורה והגמרא ,רק כדי לבלבל אותו .ההבדל המהותי בין התנ"ך לבין ספרי הארי פוטר איננו שהתנ"ך מכיל אך ורק עובדות מוצקות בעוד הארי פוטר הוא אוסף של בדיות .ההבדל הוא שהאמונה בתנ"ך הפכה להיות מבחן זהות של קבוצה אנושית מגובשת ,בזמן שבינתיים איש לא מוכן להסתגף ,להתנזר או להקריב את חייו למען הארי פוטר. אבל אפילו אם נניח לרגע שבניגוד להארי פוטר ,התנ"ך הוא אכן ספר אלוהי וכל
מה שכתוב בו הוא אמת לאמיתה .עדיין ,מה זה אומר על הקוראן ,על הברית החדשה ,על ספר המורמון ,על הוודות ההינדיות או על ספר המתים של מצרים הקדומה? האם אלו אינם סיפורי בדים שהומצאו בידי בני אדם? ומה דעתכם על מעמדם האלוהי של קיסרי רומא ,כגון אוגוסטוס וקלאודיוס? באימפריה הרומית, לסנאט הייתה הסמכות להפוך בני אדם לאלים ,ותושבי האימפריה נדרשו לסגוד לאלים הללו .האם זו לא הייתה בדיה? למעשה ,יש לנו לפחות מקרה אחד בהיסטוריה שבו אל מזויף הודה במו פיו בזיוף .בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים האמינו עשרות מיליוני יפנים שהקיסר הירוהיטו הוא אל ,ולכן היו מוכנים למות למענו .לאחר שיפן הובסה ,הירוהיטו הצהיר בפומבי שנפלה טעות, ושהוא לא באמת אל. אז אפילו אם נסכים שהתנ"ך הוא דבר האל ,זה עדיין משאיר אותנו עם מיליארדי נוצרים ,מוסלמים ,הינדים ,רומאים ,מצרים ויפנים ,שבמשך אלפי שנה שמו את מבטחם בסיפורים חסרי שחר .שוב ,אין זה אומר שהסיפורים הללו היו חסרי תועלת .לפחות חלקם היו מעוררי השראה וסייעו לבסס את מוסדות החברה האנושית. כמובן שלא כל אגדה מועילה באותה מידה .ב־ 29באוגוסט 1255התגלתה גופתו של ילד אנגלי בן תשע בשם הוגו ,בבאר בעיר לינקולן .למרות שבאנגליה של אותם ימים לא היו לא פייסבוק ולא טוויטר ,בכל זאת כהרף עין פשטה השמועה שהוגו הועלה לקורבן על ידי הקהילה היהודית המקומית .עם הזמן נרקם סיפור יותר ויותר מטורף סביב המקרה הזה ,ואחד הכרוניקאים האנגלים החשובים ביותר בתקופה — מתיו פאריס — סיפק תיאור מפורט של האופן שבו יהודים מכל רחבי אנגליה התאספו בלינקולן כדי לפטם ,לענות ולצלוב את הילד החטוף .תשעה־עשר יהודים הועמדו למשפט והוצאו להורג .עלילות דם דומות הפכו לפופולריות בערים שונות באנגליה ,והביאו לסדרה של פוגרומים שבהם נטבחו קהילות שלמות .לבסוף ,בשנת ,1290נדרשו כל יהודי אנגליה בצו מלכותי לעזוב את המדינה (הצו הזה נתן השראה 3 לצו הגירוש של יהודי ספרד ופורטוגל מאתיים שנה מאוחר יותר). הסיפור לא נגמר בזה .עלילות דם הפכו לכלי בארסנל של כמעט כל תנועה אנטישמית מאיטליה של שלהי ימי הביניים ועד לרוסיה המודרנית .הד לעלילות הדם אפשר למצוא אפילו בסיפור "פייק ניוז" משנת ,2016שלפיו הילארי קלינטון עמדה בראש רשת פדופילים שהתעללה בילדים במרתף של פיצרייה פופולרית בוושינגטון .מספיק אמריקנים האמינו בסיפור הזה כדי לא רק לפגוע בסיכוייה של המועמדת הדמוקרטית ,אלא גם לגרום לאדם אחד להגיע חמוש ברובה לפיצרייה 4 ולדרוש גישה למרתף (הסתבר שלפיצרייה אין מרתף).
איש אינו יודע כיצד הילד הוגו מלינקולן מצא את מותו ,אבל הוא נקבר בקתדרלת לינקולן ונעשה לקדוש מקומי .אנשים האמינו שהוא יכול לחולל ניסים ,ולקברו באו עולי רגל במשך מאות בשנים 5.רק בשנת ,1955עשר שנים אחרי השואה ,נזכרו הכמרים של לינקולן להזים את עלילת הדם ,והציבו שלט ליד קברו של הוגו שאומר כך: "סיפורי בדים על רציחות טקסיות של ילדים נוצרים בידי קהילות יהודיות היו נפוצים בכל אירופה בימי הביניים ,ואפילו לאחר מכן .בדיות אלו עלו בחייהם של יהודים רבים .גם בלינקולן הייתה אגדה כזו ,והקורבן לכאורה נקבר בקתדרלה בשנת 6 .1255סיפורים כאלה אינם מביאים כבוד לדת הנוצרית". יש סיפורי פייק ניוז ששורדים רק 700שנה.
כיצד להפוך שקר לאמת דתות עתיקות לא היו היחידות שהשתמשו בבדיות כדי לגבש קבוצות אנושיות. בתקופה המודרנית ,כל אומה המציאה לעצמה מיתולוגיה לאומית ,ואידיאולוגיות כמו הקומוניזם והפאשיזם המציאו סיפורים מפוקפקים משלהן ,שהצדיקו מהפכות מרחיקות לכת בסדרי החיים והרג של מיליוני בני אדם .יוזף גבלס ,שר התעמולה הנאצי ואשף התקשורת הגדול ביותר של המאה העשרים ,הסביר את השיטה שלו בקצרה באמצעות העיקרון הבא" :שקר שמספרים פעם אחת נשאר שקר ,אבל שקר שמספרים אלף פעמים נהיה אמת 7".בספרו מיין קמפף כתב היטלר כך: "התעמולה המבריקה ביותר לא תזכה להצלחה אם לא נזכור תמיד עיקרון יסודי אחד — על התעמולה להגביל עצמה למספר קטן של נקודות ולחזור עליהן שוב ושוב 8".עקרונות אלו הם היום אבן יסוד בתעמולה לא רק של רודנים רצחניים ,אלא של כל המפלגות מימין ומשמאל ,ושל תאגידים קפיטליסטיים כמו־גם ראשי ממשלה דמוקרטים. מכונת התעמולה הסובייטית הייתה מקור השראה נוסף ליצרני בדיות מודרניים. הסובייטים היו מומחים בשכתוב של כל דבר — מהיסטוריה של מלחמות שלמות ועד לתמונות ולגזרי עיתונים .ב־ 29ביוני 1936התפרסמה בעמוד הראשון של העיתון הרשמי פראבדה (שפירוש שמו הוא "האמת") ,תמונה של סטאלין מחייך בעודו מחבק את גליה מרקיזובה ,ילדה בת שמונה .התמונה הפכה לאייקון סובייטי. היא הציגה את סטאלין כ"אבי האומה" הדואג לאושרם של ילדי ברית המועצות. מכונות דפוס ומפעלים ייצרו מיליוני פוסטרים ,פסלים ואפילו מוזאיקות של הסצנה, ואלה הוצגו לראווה במוסדות ציבוריים מהים הבלטי ועד לאוקיאנוס השקט .כפי שאף כנסייה רוסית אורתודוקסית לא הייתה שלמה בלי איקונה של מרים הבתולה מחזיקה את ישו התינוק ,כך אף בית ספר סובייטי לא היה יכול להרשות לעצמו שלא להציג איקונה של אבא סטאלין מחזיק את גליה הקטנה. לרוע המזל ,באימפריה של סטאלין תהילה הייתה בדרך כלל הזמנה לאסון .בתוך שנה ,אביה של גליה נעצר באשמת שווא שהוא מרגל יפני וטרוריסט טרוצקיסטי. ב־ 1938הוא הוצא להורג ,אחד ממיליוני הקורבנות של הטרור הסטאליניסטי .גליה ואמה הוגלו לקזחסטן ,שם מתה האם לאחר זמן קצר בנסיבות מסתוריות .מה לעשות עכשיו עם מיליוני איקונות המציגות את אבי האומה עם בתו של אויב האומה? אין בעיה .מאותו רגע ואילך ,גליה מרקיזובה נמחקה ,ו"הילדה הסובייטית המאושרת" שבתמונה המפורסמת זוהתה כממלאקאת נאקאנגובה — ילדה טג'יקית בת 13שזכתה בעיטור על שם לנין בזכות הצטיינותה בקטיף הכותנה (אם היו מי
שחשבו שהילדה בתמונה לא נראית בת ,13הם היו חכמים מספיק לא לומר זאת 9 בפומבי). מכונת התעמולה הסובייטית הייתה יעילה .היא הסתירה בהצלחה זוועות מפלצתיות בבית ,ובו־זמנית הקרינה דימוי אוטופי כלפי חוץ .כיום אוקראינה מתלוננת שפוטין תעתע באמצעי התקשורת המערביים בנוגע למעשיו בקרים ובדונבס .אבל בכל הנוגע להטעיה ,פוטין בקושי מגיע לקרסוליו של סטאלין. בראשית שנות השלושים היללו אנשי רוח ועיתונאים שמאלנים במערב את ברית המועצות כחברה מופתית ,בזמן שמיליוני אוקראינים ורוסים מתו ברעב מעשה ידי־אדם שסטאלין יזם .בעידן של פייסבוק וטוויטר קשה לעיתים להכריע לאיזו גרסה להאמין ,אבל לפחות משטרים רודניים כבר לא יכולים להרוג מיליונים מבלי שהעולם ידע על כך. בנוסף לדתות ולאידיאולוגיות ,גם תאגידים מסחריים מסתמכים על בדיון .מותג מוצלח נשען בדרך כלל על סיפור בדיוני משכנע .איזו תמונה קופצת לכם בראש כשאתם חושבים על קוקה קולה? האם אתם רואים אנשים צעירים ,חטובים ובריאים העוסקים בספורט ועושים כיף ביחד? או שאתם חושבים על חולי סוכרת שסובלים מהשמנת יתר וששוכבים בפיז'מה במיטת בית חולים? אם תשתו הרבה קולה ,זה לא יעשה אתכם צעירים ,זה לא יעשה אתכם בריאים ,וזה לא יעשה אתכם ספורטיביים — זה כן יגדיל את הסיכוי שלכם לסבול מעודף משקל ומסוכרת. אבל במשך עשורים רבים קוקה קולה השקיעה מיליארדי דולרים במכירת סיפור המקשר בינה לבין נעורים ,בריאות וספורט — והתת־מודע של מיליארדי אנשים השתכנע בקשר הזה. האמת היא ,שהאמת אף פעם לא הייתה בראש סדר העדיפויות של הומו סאפיינס .מקובל להניח שאם דת או אידיאולוגיה כלשהי תעוות את תמונת המציאות של חסידיה ,זה יפגע בסיכויי ההצלחה שלהם בעולם ,ולכן הם יתפכחו מהאשליות שלהם במוקדם או במאוחר .אבל גם זה מיתוס .בפועל ,כוחן של רשתות שיתוף־פעולה אנושיות מבוסס על איזון עדין בין אמת לבין בדיה. אם תעוותו את המציאות יתר על המידה ,זה אכן יפגע בכם ,כי זה יגרום לכם להתנהג בצורה לא הגיונית .ב־ 1905טען מכשף אפריקני בשם קינג'יקיטילה נגוואלה שהוא מייצג את רוח הנחש הגדולה הונגו ,ושלהונגו יש מסר חשוב לתושבי מזרח אפריקה הגרמנית :עליהם למרוד בגרמנים ולגרש אותם ממזרח אפריקה (טנזניה של ימינו) .כדי לשכנע את מאזיניו למרוד ,נגוואלה חילק להם תרופות קסם שלדבריו יהפכו את כדורי הרובים של הגרמנים למים .כך החל מרד המאג'י מאג'י ("מאג'י" זה מים בסווהילית) .המרד נחל כישלון חרוץ .בשדה הקרב ,הכדורים הגרמניים לא
הפכו למים ,אלא פילחו ללא רחם את גופם של המורדים. אלפיים שנה קודם לכן ,החל מרד יהודי גדול נגד הרומאים בנסיבות דומות, כשמטיפים כריזמטיים הבטיחו לתומכיהם שאלוהים יילחם לצד היהודים ויעזור להם להביס את האימפריה הרומית האדירה .גם המרד הזה נכשל ,ירושלים חרבה, והעם היהודי גלה מארצו .במסורת היהודית מקובל לומר שבית שני חרב בגלל שנאת חינם .זה לא נכון .בית שני חרב בגלל קנאות דתית עיוורת. מצד שני ,אי אפשר לארגן המוני בני אדם ביעילות בלי להישען על איזשהו מיתוס. אם תדבקו במציאות כפי שהיא ,מעט מאוד אנשים ילכו אחריכם .ללא מיתוסים, לא היה אפשר לארגן את מרד המאג'י מאג'י ואת המרד הגדול ,אבל גם לא את המרידות המוצלחות יותר של המהדי בסודן ושל המכבים ביהודה. למעשה ,כאשר המטרה היא ללכד אנשים רבים לתנועה אחת ,לסיפורים בדיוניים יש עדיפות מובנית על פני האמת .כדי לבחון את מידת הנאמנות של בני אדם לקבוצה ,מוטב לתבוע מהם להאמין לסיפור אבסורדי מאשר לעובדות .אם המנהיג שלנו אומר" ,השמש עולה במזרח ושוקעת במערב ",אין צורך בנאמנות רבה כדי למחוא לו כפיים .אבל אם המנהיג אומר" ,השמש עולה במערב ושוקעת במזרח", רק תומכים מסורים יריעו לו .בדומה ,אם כל אנשי הכפר מאמינים באותו סיפור מופרך ,אפשר לסמוך עליהם שיעמדו שכם אל שכם בשעת משבר .לעומת זאת, אם השכנים שלכם מוכנים להאמין רק בעובדות מבוססות ,מה זה מוכיח? אפשר לטעון שלעיתים אנשים בכל זאת מצליחים להתארגן ביעילות באמצעות הסכמים וחוזים ,וללא צורך במיתוסים משותפים .כך ,לדוגמה ,הכלכלה מאורגנת באמצעות תאגידים ושטרות כסף ,למרות שכולם יודעים שתאגידים וכסף הם המצאה אנושית .מי שמאמין בתנ"ך אומר" ,אני מאמין שהספר הזה קדוש"; לעומת זאת ,מי שמאמין בדולר אומר רק" ,אני מאמין שאנשים אחרים מאמינים ששטר הנייר הזה הוא בעל ערך ".נהיר לכולם שהדולר הוא מוסכמה בין בני אדם ,ובכל זאת יש לו ערך רב בכל רחבי העולם .אם כך ,מדוע אי אפשר לנטוש את כל המיתוסים והאגדות ,ולארגן את עצמנו על בסיס מוסכמות דומות לזו של הדולר? אולי אפשר ,אך האמת היא שמוסכמות מסוג זה אינן שונות במהותן מבדיות. ההבדל בין ספרי קודש לבין כסף ,למשל ,קטן בהרבה מכפי שנדמה במבט ראשון. כשרוב האנשים רואים שטר של דולר ,הם שוכחים שהוא רק מוסכמה אנושית .הם רואים את פיסת הנייר הירקרקה עם הדיוקן של ג'ורג' וושינגטון ,ומזהים משהו יקר ערך .הם לא עוצרים להזכיר לעצמם "למעשה ,זו פיסת נייר חסרת כל תועלת ,אבל מכיוון שאנשים אחרים חושבים שהיא בעלת ערך ,היא בכל זאת יכולה להועיל לי". אם תתבוננו במוח אנושי באמצעות סורק או מיקרוסקופ משוכלל ,תבחינו בכך 10
שברגע שמציגים לאדם ממוצע מזוודה מלאה בחבילות של שטרות מאה דולר, החלקים של המוח שנדלקים בהתרגשות הם לא החלקים הספקניים ("אנשים אחרים משום מה מאמינים שיש לזה ערך") אלא החלקים התאוותניים ("וואו! אני חייב לשים את היד על זה!") .בדומה ,ברוב המכריע של המקרים אנשים מתחילים לקדש את התנ"ך או את הברית החדשה או את הקוראן רק לאחר שנחשפו פעמים רבות לאנשים אחרים שמקדשים את הספרים הללו .אם תיתנו לתינוק תנ"ך ותיתנו לו ספר בישול ,הוא יתייחס לשני הספרים בצורה דומה .כלומר ,אנחנו לומדים לתת כבוד לספרי קודש באותו אופן שאנו לומדים לתת כבוד לשטרות כסף. לכן בפועל אין הפרדה ברורה בין "לדעת שמשהו הוא רק מוסכמה אנושית" לבין "להאמין שלמשהו יש ערך מהותי" .אנשים נוטים לשכוח או לא לשים לב להפרדה הזו .דוגמה נוספת :אם נקיים דיון פילוסופי מלומד וארוך ,כמעט כולם יסכימו שתאגידים הם סיפורים בדיוניים שנוצרו על ידי בני אדם .תנובה היא לא בנייני המשרדים ,הרפתות ,המחלבות או האוטו הגדול והירוק; והיא גם לא המנהלים, המזכירות או הרפתנים .תנובה היא פסיפס משפטי מורכב שנוצר על ידי עורכי דין ומחוקקים .אבל רוב הזמן אנחנו לא שקועים בדיון פילוסופי עמוק ,ואנחנו מתייחסים לתאגידים כאילו הם ישויות אמיתיות בעולם ,בדיוק כמו נמרים ובני אדם. אנשים מטשטשים את הגבול שבין בדיה למציאות מסיבות רבות ומגוונות — מהנאה ועד הישרדות .אי אפשר לשחק משחקים או לקרוא רומנים אלא אם כן אתם מוכנים להשעות לפחות לרגע את הספקנות שלכם .כדי ליהנות מכדורגל, צריך לקבל את חוקי המשחק ,ולשכוח למשך תשעים דקות שהם בסך הכול מוסכמה אנושית .אם לא תעשו כך ,תהיו במצבו של ישעיהו ליבוביץ ,שקבע שכדורגל הוא ״עשרים ושניים חוליגנים שרצים אחרי כדור״ .אלא שכפי שכל חוליגן אנגלי או לאומן ארגנטינאי יכולים להסביר לכם ,כדורגל מתחיל אולי בהנאה ,אבל הוא יכול להפוך למשהו הרבה יותר רציני .כדורגל מסייע לעצב זהויות ,לגבש קהילות ,ואפילו לצאת למלחמות .מדינות ודתות הם פשוט מועדוני אוהדים על סטרואידים. לבני אדם יש יכולת מופלאה לדעת ולא לדעת בו זמנית .ליתר דיוק ,אנו יכולים לדעת משהו כשאנחנו חושבים עליו בכובד ראש ,אבל רוב הזמן אנחנו לא מכבידים על ראשנו במחשבות ,אז אנחנו לא יודעים .אם אנחנו מתעמקים בסוגיה ,אנחנו מבינים שכסף הוא בדיה .אבל בדרך כלל אנחנו לא מתעמקים .אם ישאלו אותנו, נדע לומר שכדורגל זו המצאה אנושית .אבל באמצע משחק הגמר ,אף אחד לא מפריע לנו בשאלות כאלה .אם נשקיע זמן ואנרגיה ,נוכל להבין שמדינות ולאומים הם מעשיות מורכבות .אבל באמצע מלחמה ,למי יש זמן ואנרגיה? אם נתעקש
לדעת את האמת האולטימטיבית ,נגלה שסיפור אדם וחווה הוא רק מיתוס .אבל מתי בדיוק אנו מתעקשים לדעת את האמת האולטימטיבית? האמת והכוח אינם שותפים אידיאליים .במוקדם או במאוחר ,הם חייבים לפנות לדרכים נפרדות .אם אנחנו רוצים כוח ,בשלב מסוים ניאלץ להפיץ בדיות .אם אנחנו רוצים לדעת את האמת על העולם ,ללא שום מיתוסים ,בשלב מסוים ניאלץ לוותר על כוח .נצטרך להודות בדברים שיקשו עלינו לרכוש בעלי ברית ולתת השראה לתומכים .חשוב מכך ,ניאלץ להכיר בכל מיני עובדות לא נעימות בנוגע לעצמנו ,על מקורות הכוח הנוכחיים שלנו ,ועל הסיבות שמניעות אותנו לרצות עוד כוח .אין שום דבר מיסטי בפער הזה שבין האמת לבין הכוח .כדי לראות אותו ,כל מה שצריך זה לדבר עם אמריקני לבן על גזע ,לדבר עם ישראלי ממוצע על הכיבוש ,או לדבר עם גבר טיפוסי על הפטריארכיה. משכילים בני כל התרבויות עמדו מאז ומתמיד בפני הדילמה הזו :האם הם משרתים את הכוח או את האמת? האם המשימה שלהם היא לטפח סיפורים ומיתוסים שיאחדו אנשים וישמרו על ההרמוניה בחברה ,או שמא המשימה שלהם היא לחשוף את האמת בכל מחיר? רשתות רבות־עוצמה של משכילים — כגון חכמי ההלכה המוסלמים ,הרבנים היהודים ,המנדרינים הקונפוציאנים והאידיאולוגים הקומוניסטים — העדיפו את האחדות וההרמוניה החברתית על פני דבקות בלתי מתפשרת באמת .זו הסיבה שהרשתות הללו היו כה חזקות .כמין ביולוגי ,הומו סאפיינס מעדיף בבירור את הכוח על פני האמת .אנחנו משקיעים הרבה יותר זמן ומאמץ בלנסות לשלוט בעולם מאשר בלנסות להבין אותו — ואפילו כשאנו מנסים להבין אותו אנחנו בדרך כלל עושים זאת מתוך תקווה שהבנה טובה יותר של עולם תקל עלינו לשלוט בו .לכן ,אם אתם חולמים על חברה שבה האמת מושלת בכיפה ואף אחד לא מייחס חשיבות למיתוסים ,אין לכם הרבה מה לצפות מבני אדם .נסו את מזלכם עם שימפנזים.
המחיר הגבוה של חדשות בחינם המסר איננו שפייק ניוז הן לא בעיה ,או שלפוליטיקאים ,פרסומאים וכמרים מותר לשקר כאוות נפשם .זו תהיה טעות גמורה להסיק שהכול פייק ניוז ,שכל ניסיון לגלות את האמת נידון לכישלון ,ושאין שום הבדל בין עיתונאות רצינית לבין תעמולה. מתחת לכל הבדיות ,יש עובדות אמיתיות וסבל אמיתי .באוקראינה ,לדוגמה ,חיילים רוסים באמת נלחמים ,אלפי בני אדם באמת איבדו את חייהם ,ומאות אלפים נמלטו מבתיהם .פעמים רבות סבל אנושי נגרם על ידי אמונה בדמיונות ,אבל הסבל עדיין אמיתי. לכן ,במקום לקבל את תופעת הפייק ניוז כנורמה ,עלינו להכיר בה כבעיה גדולה בהרבה מכפי שנדמה במבט ראשון ,ועלינו להתאמץ עוד יותר להבחין בין מציאות לבין בדיה .אל תצפו לשלמות .אחת הבדיות הכי מסוכנות היא הכחשת המורכבות של העולם ,וחשיבה במונחים אבסולוטיים של טוהר מוחלט ורוע שטני .אף פוליטיקאי לא אומר את כל האמת ושום דבר מלבד האמת ,אבל בכל זאת יש פוליטיקאים טובים בהרבה מאחרים .בהינתן הבחירה ,אני אבטח בצ'רצ'יל יותר מאשר בסטאלין ,למרות שראש הממשלה הבריטי היה רב־אמן בייפוי המציאות. בדומה לכך ,שום עיתון אינו משוחרר לגמרי מטעויות ומדעות קדומות ,אבל יש עיתונים שעושים מאמץ אמיתי לגלות את האמת בשעה שאחרים אינם אלא מכונות תעמולה חסרות בושה .אילו חייתי בשנות השלושים ,אני מקווה שהיה לי השכל להאמין לניו יורק טיימס יותר מאשר לפראבדה או לדר שטירמר. על כולנו מוטלת אחריות להשקיע זמן ומאמץ בחשיפת הדעות הקדומות שלנו, ולוודא שאנו מסתמכים על מקורות מידע מהימנים .כפי שהוסבר בפרקים קודמים, לא נוכל לחקור את הכול בעצמנו .בדיוק בגלל זה ,אנחנו צריכים לחקור ביסודיות לפחות את מקורות המידע החביבים עלינו — בין אם אלו עיתונים ,אתרי אינטרנט, רשתות טלוויזיה או מנהיגים בשר ודם .בפרק 20נבחן לעומק כיצד להימנע משטיפת מוח וכיצד להבחין בין מציאות לבין דמיון .בינתיים ,אציע רק שני כללי אצבע פשוטים. ראשית ,אם אתם רוצים מידע מהימן — שלמו עליו .אם אתם מקבלים את החדשות שלכם בחינם ,יש סיכוי גבוה שאתם בעצם המוצר שמישהו אחר קונה ומוכר .נניח שמיליארדר מפוקפק היה מציע לכם את העסקה הבאה" :אני אשלם לכם 100שקלים כל חודש ,ובתמורה אתם תרשו לי לשטוף לכם את המוח למשך שעה מדי יום ביומו ,ולגרום לכם להאמין באיזה סיפורים פוליטיים ומסחריים שאני רוצה ".האם הייתם מקבלים את העסקה הזו? אף אדם בריא בנפשו לא היה
מסכים .אז המיליארדר המפוקפק מציע עסקה שונה במקצת" :אתם תרשו לי לשטוף לכם את המוח למשך שעה בכל יום ,ובתמורה אני לא אגבה מכם שום תשלום על השירות הזה ".משום מה ,מיליונים חושבים שזו עסקה טובה ,חוטפים את החינמונים בתחנות הרכבת והאוטובוס ,וקוראים בשקיקה את החדשות שהם מקבלים ללא תשלום היישר לחשבון הפייסבוק שלהם .לא כדאי לכם. כלל האצבע השני הוא שאם נושא כלשהו נראה לכם חשוב במיוחד ,עשו את המאמץ לקרוא את הספרות המדעית הרלוונטית .ובספרות מדעית אני מתכוון למאמרים שעברו שיפוט בכתבי עת מקצועיים ,לספרים שפורסמו על ידי הוצאות אקדמיות ידועות ,ולכתביהם של אנשי סגל מאוניברסיטאות מוכרות .כמובן שגם למדע יש בעיות ומגבלות ,וגם מדענים טעו בעבר פעמים רבות — ויטעו שוב בעתיד .יחד עם זאת ,זה מאות שנים הקהילה המדעית היא מקור המידע המהימן ביותר של האנושות .אם אתם חושבים שהקהילה המדעית טועה ביחס למשהו ,זה בהחלט אפשרי ,אבל לכל הפחות תכירו את התיאוריות המדעיות שאתם דוחים, וזהו עדויות ועובדות שתומכות בדעה החלופית שלכם. גם למדענים יש אחריות להקדיש קצת יותר תשומת לב לדיון הציבורי .אם הדיון נוגע בתחום המומחיות שלהם — בין אם מדובר ברפואה ,באקולוגיה או בהיסטוריה — המדענים צריכים להשמיע את קולם באופן ברור ואמיץ .שתיקה איננה ניטרליות — שתיקה פירושה תמיכה בסטטוס קוו .כמובן שחשוב שמדענים ימשיכו לחקור ולפרסם בכתבי עת מקצועיים שרק קומץ מומחים קוראים .אבל חשוב גם שהציבור יכיר את הממצאים המדעיים העדכניים ביותר ,ולשם כך אפשר להיעזר בספרי מדע פופולריים ,ואפילו באומנות פופולרית. האם פירוש הדבר שמדענים צריכים להתחיל לכתוב ספרי מדע בדיוני? זה דווקא רעיון לא רע .האומנות משחקת תפקיד מפתח בעיצוב תפיסת העולם של בני האדם ,ובמאה ה־ 21המדע הבדיוני הוא כנראה הסוגה האומנותית החשובה ביותר, כי הוא קובע מה רוב האנשים חושבים על בינה מלאכותית ,על הנדסה גנטית ועל שינויי אקלים .אנו בהחלט זקוקים למחקרים מדעיים טובים ,אבל מנקודת מבט פוליטית סרט מדע בדיוני טוב שווה הרבה יותר ממאמר בכתב עת מדעי.
18
מדע בדיוני העתיד זה לא מה שאתם רואים בסרטים בני אדם שולטים בכדור הארץ כי הם יודעים לשתף פעולה טוב יותר מכל בעל חיים אחר ,והם מסוגלים לשתף פעולה ביעילות שכזו כי הם מאמינים בבדיות ובמיתוסים. לכן חשיבותם של משוררים ,ציירים ומחזאים אינה נופלת מחשיבותם של חיילים ומהנדסים .בני אדם יוצאים למלחמות ובונים קתדרלות כי הם מאמינים באלוהים, והם מאמינים באלוהים כי הם שמעו שירים על אלוהים ,ראו תמונות של אלוהים, ונשבו בקסמיהם של מחזות תיאטרון על אלוהים .בדומה לכך ,המיתולוגיה המודרנית של הקפיטליזם מושתתת על יצירות האומנות של הוליווד ושל תעשיית הפופ .אנחנו מאמינים שכדי להיות מאושרים יש הכרח שנרכוש מוצר כזה או אחר, כי ראינו את גן העדן הקפיטליסטי במו עינינו בטלוויזיה. בראשית המאה ה־ ,21הסוגה האמנותית החשובה ביותר היא המדע הבדיוני. מעטים האנשים שקוראים מאמרים אקדמיים על בינה מלאכותית או על הנדסה גנטית .סרטים כגון המטריקס וסדרות טלוויזיה כגון ווסטרוורלד ו־מראה שחורה הם אלו שמעצבים את האופן שבו רוב בני האדם חושבים על ההתפתחויות הטכנולוגיות, הכלכליות והחברתיות החשובות של זמננו .זה אומר שיוצרי המדע הבדיוני צריכים להיות מאוד אחראיים כשהם מציגים את המציאות המדעית לקהל ,כי הם עלולים לנטוע רעיונות מופרכים בראשם של אנשים ,או לגרום להם להתמקד בבעיות משניות תוך התעלמות מהאיומים החשובים באמת. חטאו החמור ביותר של המדע הבדיוני הוא הבלבול בין אינטליגנציה לבין תודעה. כתוצאה מכך ,המדע הבדיוני מוטרד מאוד מהאפשרות של מלחמה בין רובוטים לבין אנשים ,בשעה שמה שבאמת צריך להטריד אותנו זה מאבק בין אליטה על־אנושית המועצמת על ידי אלגוריתמים ,לבין מעמד תחתון של הומו סאפיינסים מוחלשים .כשבאים להרהר על עתיד הבינה המלאכותית ,קרל מרקס הוא עדיין מדריך טוב יותר מאשר סטיבן ספילברג. למעשה ,סרטים רבים על בינה מלאכותית כה מנותקים מהמציאות המדעית, שאפשר לחשוד שהם בעצם אלגוריה למשהו אחר .לדוגמה ,בשנת 2015יצא לאקרנים הסרט אקס מכינה ,שזכה להצלחה רבה .לכאורה ,הסרט עוסק במומחה לבינה מלאכותית שמתאהב ברובוט־אישה ,ונופל קורבן למזימה של הרובוטית הערמומית .אבל הסרט לא באמת מדבר על הפחד של בני אדם מפני רובוטים
אינטליגנטיים .זהו בעצם סרט על הפחד של גברים מפני נשים אינטליגנטיות, ובפרט על הפחד ששחרור האישה יביא בסופו של דבר לשעבוד הגבר .בכל פעם שאתם רואים סרט על בינה מלאכותית שבו המחשב או הרובוט הם ממין נקבה, והמדען הוא ממין זכר ,דעו שזה כנראה סרט על פמיניזם .אחרת ,אין סיבה שלמחשבים או רובוטים יהיה בכלל מין או מגדר .מין הוא מאפיין של יצורים אורגניים רב־תאיים .איזו משמעות יש לו עבור יצורים לא־אורגניים?
החיים בקופסה סוגיה אחת שהמדע הבדיוני בחן בצורה טובה ,נוגעת לפחד שהטכנולוגיה תשעבד את בני האדם ותשלוט בהם .המטריקס מתאר עולם שבו כמעט כל בני האדם כלואים בסייברספייס ,וכמעט כל חוויות החיים שלנו מעוצבות על ידי אלגוריתם משוכלל .המופע של טרומן מתמקד בגורלו של אדם אחד ,טרומן ,שלא יודע שהוא הכוכב של תוכנית ריאליטי פופולרית .הוא כלוא באולפן טלוויזיה ענק; כל קרובי משפחתו וחבריו — כולל אימא שלו ואשתו — הם שחקנים מקצועיים; כל מה שקורה לו בחיים משקף תסריט מדוקדק; וכל מה שהוא אומר ועושה נלכד על ידי מצלמות ומיקרופונים נסתרים ומשודר למיליוני צופים נלהבים בעולם שבחוץ. אבל שני הסרטים הללו ,למרות גאונותם ,נרתעים מהמסקנה המתבקשת .הם יוצאים מהנחה שלאנשים הלכודים בתוך המטריקס או בתוך אולפן הטלוויזיה ישנו גרעין פנימי אותנטי ,שנשאר חופשי מכל המניפולציות הטכנולוגיות ,ושבחוץ מחכה להם המציאות האמיתית ,שהגיבורים יוכלו לגלות אם רק יתאמצו מספיק. הטכנולוגיה מתוארת כמחיצה מלאכותית המפרידה בין האני האותנטי שנמצא עמוק בפנים לבין העולם האותנטי שנמצא אי שם בחוץ .לאחר הרפתקאות רבות הגיבורים של שני הסרטים — ניאו במטריקס ,וטרומן במופע של טרומן — מצליחים להשתחרר מהרשת הטכנולוגית שמחזיקה בהם ,לגלות את האני האותנטי שלהם ,ולהגיע לארץ המובטחת שבחוץ. למרבה הפליאה ,המציאות האותנטית שהם פוגשים בחוץ זהה בכל הפרטים החשובים לרשת האשליות שממנה לכאורה נמלטו .כשטרומן בורח מאולפן הטלוויזיה ,הוא נחוש להתאחד עם אהובתו מימי בית הספר התיכון (שהבמאי של תוכנית הריאליטי החליט בשלב מסוים לחתוך מהעלילה) .אבל אם טרומן יגשים את הפנטזיה הרומנטית שלו ,החיים שלו ייראו בדיוק כמו החלום ההוליוודי המתקתק שהמופע של טרומן מכר למיליוני צופים ברחבי העולם — בתוספת חופשות בפיג'י .הסרט לא נותן שום רמז על חיים שונים באמת שטרומן עשוי למצוא לעצמו בחוץ.
בדומה לכך ,כשניאו בולע את הגלולה האדומה ומשתחרר מהמטריקס ,הוא מגלה לאכזבתו שהעולם בחוץ אינו שונה כלל מהעולם בפנים .בשניהם מתנהלים מאבקים אלימים של אנשים שמונעים על ידי פחד ,תאווה ,אהבה וקנאה .הסרט היה צריך להסתיים כשמישהו מגלה לניאו שהמציאות שאליה הגיע היא בסך הכול רשת אשליות גדולה יותר ,ושאם הוא רוצה לברוח מהרשת הזו ,הוא חייב שוב לבחור בין הגלולה הכחולה לבין הגלולה האדומה. מה באמת חושפות התגליות המדעיות והמהפכות הטכנולוגיות של המאה ה־?21 לא שמסכים ומחשבים מסוגלים לתמרן ולעוות את הזהויות והמציאויות האותנטיות ,אלא שעצם הרעיון שיש דבר כזה "זהות אותנטית" הוא מיתוס .אנשים פוחדים להילכד בתוך קופסת הטלוויזיה או קופסת המחשב ,אבל הם לא מבינים שהם כבר לכודים בתוך קופסה — המוח שלהם — שכלוא בתוך קופסה גדולה יותר — החברה האנושית על שלל המיתוסים שלה .כשאנחנו נמלטים מהרשת כל מה שאנחנו מגלים הוא רשת משכוללת עוד יותר .כשהאיכרים והפועלים מרדו בצאר ב־ ,1917הם קיבלו את סטאלין; וכשאנחנו מתחילים לחקור את אינספור הדרכים שבהן העולם מתעתע בנו ,אנו מגלים שהזהות שלנו היא אשליה מתוחכמת שנוצרה בידי רשתות של מיליארדי נוירונים. אנשים חוששים שאם הם לכודים בתוך קופסה ,הם בטח מפסידים את כל פלאי העולם האמיתי שבחוץ .כל עוד ניאו תקוע בתוך המטריקס וכל עוד טרומן תקוע באולפן הטלוויזיה ,הם לא יוכלו לבקר בפיג'י ,בפריז ,או במאצ'ו פיצ'ו .אבל האמת היא שכל מה שנחווה אי פעם נמצא בתוך הגוף שלנו ובתוך התודעה שלנו .זה לא משנה אם נפרוץ החוצה מהמטריקס ואם ניסע לפיג'י .זה לא שאי שם במרתפי התודעה שלנו יש תיבת ברזל חסונה ועליה שלט גדול שמזהיר" :לפתוח רק בפיג'י!" — וכשסוף סוף ניסע לדרום האוקיאנוס השקט נזכה לפתוח את התיבה הזו ,ויפרצו ממנה כל מיני רגשות מיוחדים שאפשר לחוות אך ורק בפיג'י .ושאם אף פעם לא נבקר בפיג'י ,אז החמצנו את הרגשות הללו .זה ממש לא ככה .כל מה שאנחנו יכולים לחוות בפיג'י ,אנחנו יכולים לחוות גם בכל מקום אחר ,כולל בתוך המטריקס. אולי כולנו חיים בתוך סימולציה ממוחשבת בסגנון המטריקס .זה יקעקע את כל הסיפורים הלאומיים ,הדתיים והאידיאולוגיים המוכרים לנו .אבל החוויות הנפשיות שלנו עדיין תהיינה ממשיות .אם יסתבר שכל ההיסטוריה האנושית איננה אלא ניסוי שעכברים סופר־אינטליגנטיים מריצים בתוך מחשב־על במעבדה שלהם בכוכב זירקון ,זה יהיה קצת מביך לקרל מרקס ולמדינה האסלאמית .אבל המדענים־העכברים עדיין יצטרכו לתת את הדין על השואה הארמנית ועל אושוויץ. איך הם הצליחו לאשר אירועים כאלה בוועדת האתיקה של אוניברסיטת זירקון? גם
אם תאי הגזים היו רק אותות אלקטרוניים בשבבי סיליקון ,זה לא הפך את חוויית הכאב ,הפחד והייאוש לזוועתית פחות. כאב הוא כאב ,פחד הוא פחד ,ואהבה היא אהבה — אפילו בתוך המטריקס .זה לא משנה אם הפחד שאנו מרגישים מונע על ידי אטומים בעולם שבחוץ או על ידי אותות אלקטרוניים בתוך מחשב .כל זה עדיין אמיתי .אז אם אנחנו רוצים לחקור את התודעה שלנו ,אפשר לעשות את זה בתוך המטריקס בדיוק כמו מחוץ למטריקס. רוב עלילות המדע הבדיוני מספרות סיפור עתיק מאוד :ניצחון הרוח על החומר. לפני שלושים אלף שנה ,הסיפור הלך ככה" :הרוח האנושית מדמיינת סכין אבן — היד יוצרת סכין — האדם הורג ממותה ".אבל האמת היא שבני האדם השיגו שליטה בעולם לא כל כך בייצור סכינים ובהרג ממותות ,אלא בתמרון הרוח האנושית .התודעה איננה הסובייקט שמעצב כרצונו את ההיסטוריה והביולוגיה — התודעה היא אובייקט שמעוצב על ידי ההיסטוריה והביולוגיה .אפילו הרעיונות היקרים ביותר לליבנו — חופש ,אהבה ,יצירתיות — הם כמו סכין אבן שמישהו אחר חתך ושייף כדי להרוג איזו ממותה .התיאוריות המדעיות העדכניות ביותר מצביעות על כך שהתודעה לעולם איננה חופשית לגמרי ממניפולציות .אין "אני" שמחכה שישחררו אותו מקליפת האשליות. האם יש לכם מושג כמה ספרים ,סרטים ושירים צרכתם במהלך השנים ,ואיך המוצרים הללו עיצבו את האופן שבו אתם מבינים אהבה? קומדיות רומנטיות מעצבות תפיסות של אהבה בדיוק כפי שפורנוגרפיה מעצבת תפיסות של מין וסרטי רמבו מעצבים תפיסות של מלחמה .ואם אתם מאמינים שאתם יכולים ללחוץ על איזשהו כפתור "מחק" ולנקות את המוח והתת־המודע שלכם משאריות של הוליווד, אתם שוגים באשליות. אנחנו מחבבים את הרעיון של יצירת סכיני אבן — אנחנו פחות מחבבים את הרעיון שאנחנו בעצמנו מין סכיני אבן .לכן המטריקס מספר מחדש את סיפור הממותה העתיק באופן הבא" :התודעה האנושית מדמיינת רובוט — היד מייצרת רובוט — הרובוט מכין לנו אוכל אבל גם מנסה להשתלט על התודעה האנושית — התודעה הורגת את הרובוט ".זהו סיפור שקרי .הבעיה איננה שבני האדם חלשים מכדי להרוג את הרובוטים .הבעיה היא שבני האדם שדמיינו את הרובוט היו תוצר של מניפולציות קדומות בהרבה .ובמילים אחרות :גם אם נהרוג את הרובוטים ,לא נצא לחופשי.
תאגיד דיסני מאבד את אמונתו ברצון החופשי
בשנת 2015הוציאו אולפני פיקסאר ותאגיד וולט דיסני את הקול בראש — סרט אנימציה מטלטל שחוקר את טבע האדם .הסרט הפך במהירות לשובר קופות אהוב על ילדים ומבוגרים .הקול בראש מספר את סיפורה של ילדה בת 11בשם ריילי אנדרסן ,שעוברת עם ההורים שלה ממינסוטה לסן פרנסיסקו .ריילי מתגעגעת לעיר הולדתה ולחבריה הקודמים ,ומתקשה להסתגל לחייה החדשים ,ולכן מנסה לברוח מהבית ולחזור למינסוטה .אבל ריילי לא יודעת שהיא שותפה לדרמה גדולה הרבה יותר .ריילי היא לא הכוכבת של תוכנית ריאליטי סודית ,והיא גם לא לכודה בתוך המטריקס .ריילי היא המטריקס ,ויש משהו שלכוד בתוכה. תאגיד דיסני בנה את אימפריית הכשפים שלו על ידי כך שסיפר שוב ושוב ושוב את אותו מיתוס מכונן .באינספור סרטים ,הגיבורים של דיסני מתמודדים עם קשיים ועם סכנות ,אבל זוכים לסוף טוב ברגע שהם מוצאים את האני האמיתי שלהם ולומדים להקשיב לרצון החופשי שלהם .הקול בראש מנפץ ללא רחם את המיתוס הזה .הסרט מאמץ את זווית הראייה העדכנית ביותר של מדעי המוח ,ולוקח את הצופים למסע בתוך המוח של ריילי שבמהלכו מסתבר שאין דבר כזה "האני האמיתי" ושלריילי אין כלל רצון חופשי .האמת היא שריילי היא רובוט גדול שמנוהל על ידי אוסף של תהליכים ביוכימיים מסובכים ,שהסרט מאניש כדמויות מצוירות וחביבות" :שמחה" (ג'וי באנגלית) ,שמתוארת כבחורה דקיקה ,צהבהבה ועליזה; "עצב" השמנמנה ,כחולה ועגמומית; "כעס" האדום ומהיר הֵח מה ,וכן הלאה .כל החבורה הזו יושבת במפקדה שבמרכז המוח ,מתבוננת בכל מהלך שריילי עושה בעולם המוצג על מרקע ענק ,ושולטת במצבי הרוח ,בהחלטות ובפעולות של ריילי בעזרת מקלדת גדולה של כפתורים וידיות. ריילי לא מצליחה להסתגל לחייה החדשים בסן פרנסיסקו בגלל טעות חמורה ששמחה עושה במפקדה הראשית ,ושמאיימת להוציא את המוח של ריילי משיווי משקל .כדי לתקן את הבעיה ,שמחה ועצב יוצאות יחד למסע הרפתקאות במוח של ריילי .הן נוסעות ברכבת המחשבות ,מושלכות לבית הכלא של התת־מודע, ומבקרות באולפן ההסרטה שבו אוסף של נוירונים־אמנים עסוק בייצור חלומות וסיוטים .במהלך מסען שמחה ועצב לא נתקלות בנשמה ,בגרעין אותנטי כלשהו ,או ברצון חופשי .למעשה ,העלילה כולה מובילה את הדמויות ואת הצופים להבנה המטלטלת שאי אפשר לזהות את ריילי עם גרעין כזה או אחר של זהות .אין ״ריילי״. יש שיווי משקל בין הרבה מנגנונים ביוכימיים שונים שאנחנו מכנים ״ריילי״. בתחילה ,הצופים נוטים לזהות את ריילי עם הדמות הראשית — שמחה הצהבהבה והעליזה .אבל בהדרגה מתברר שזוהי בדיוק הטעות שאיימה להרוס את חייה של ריילי .מכיוון ששמחה חשבה בטעות שהיא המהות האמיתית של ריילי,
היא הרשתה לעצמה לדחוק הצידה את יתר הדמויות ,ועל ידי כך ערערה את שיווי המשקל במוחה של ריילי .הכול בא על מקומו בשלום כששמחה מבינה את הטעות שלה ,ולומדת שריילי איננה "הקול השמח" שבראש שלה ,או "הקול העצוב" ,או כל קול מובחן אחר .ריילי היא סיפור מורכב מאוד שנוצר מתוך היריבויות ושיתופי הפעולה בין כל המנגנונים הפנימיים שבמוח. די מדהים שדיסני העיזו ליצור ולשווק סרט עם מסר כל כך רדיקלי — ומפתיע לא פחות שהסרט הפך ללהיט .אולי הסרט הצליח כי הקול בראש זו קומדיה עם סוף טוב, ורוב הצופים החמיצו את המשמעות הנוירוביולוגית שלו כמו־גם את המסקנות המפחידות שלו. את זה אי אפשר לומר על ספר המדע הבדיוני הנבואי ביותר של המאה העשרים. ספר שקשה לקרוא ולהישאר שמח וטוב לב .הוא נכתב לפני כמעט מאה שנה ,אבל הוא הולך ונעשה רלוונטי יותר מיום ליום .אלדוס האקסלי כתב את עולם חדש מופלא בשנת ,1931כשהקומוניזם והפשיזם כבר התבססו בברית המועצות ובאיטליה, כשהנאציזם עמד לתפוס את השלטון בגרמניה ,כשיפן המיליטריסטית יצאה למלחמת כיבוש בסין ,וכשהעולם כולו היה נתון בשפל כלכלי עמוק .ובכל זאת הוא הצליח לראות מבעד לכל העננים השחורים ,ולחזות חברה אנושית עתידית ללא מלחמות ,ללא רעב וללא מגפות ,שבה כולם נהנים משלווה ,משגשוג ומבריאות, מסקס חופשי ,מסמים ומרוקנרול .הערך העליון בחברה הזו הוא האושר ,והיא מושתתת על ההבנה שבני אדם הם אלגוריתמים ביוכימיים ,שהמדע יכול לפצח אותם ,ושאז אפשר יהיה להשתמש בפלאי הטכנולוגיה כדי לתמרן ולעצב אותם — אותנו — מחדש. בעולם החדש והמופלא שהאקסלי חזה ,ממשלת העולם משתמשת בביוטכנולוגיה ובתכנון מרכזי כדי לוודא שכולם תמיד יהיו מרוצים ,ושלאף אחד לא תהיה סיבה למרוד .כאילו שמחה ,עצב ושאר הדמויות בתוך ראשה של ריילי אנדרסן הפכו לסוכנים צייתניים של הממשלה .לכן ,אין שום צורך במשטרה חשאית או במחנות ריכוז .אין צורך להגיע למחוזות האלימים של הדיסטופיה המפחידה שחזה ג'ורג' אורוול בספר .1984אדרבא ,טענתו היסודית של האקסלי היא שאפשר לשלוט באנשים בבטחה רבה יותר בעזרת אהבה והנאה מאשר בעזרת פחד ואלימות. כשקוראים היום את ,1984ברור שאורוול מתאר סיוט ,והשאלה היחידה שהקוראים שואלים את עצמם היא" :מה צריך לעשות כדי למנוע מהסיוט הזה להתממש?" לעומת זאת ,עולם חדש מופלא הוא אתגר רגשי ואינטלקטואלי קשה בהרבה ,כי לא לגמרי ברור שמדובר בסיוט .העולם שלו ומשגשג ,וכולם מרוצים כל הזמן .מה רע בזה?
האקסלי מתעמת עם השאלה הזו ישירות בסצנת השיא של הספר :המפגש בין מוסטפא מונד ,המפקח הכללי על אזור מערב אירופה בממשלת העולם ,לבין ג'והן הפרא ,שנולד וגדל בשמורה אינדיאנית בניו מקסיקו ,ושהוא האדם היחיד בלונדון (מלבד מוסטפא) שעדיין יודע משהו על שייקספיר ועל אלוהים. כשג'והן הפרא מעודד את תושבי לונדון למרוד נגד המערכת ששולטת בהם ,הם אדישים לגמרי לקריאתו ,אבל המשטרה עוצרת אותו ומביאה אותו לפגישה עם מוסטפא מונד .המפקח משוחח עם ג'והן באריכות ובנועם ,ומציע שאם ג׳והן מתעקש לבעוט בהישגי התרבות האנושית ,אז שפשוט יעזוב לאיזה מקום שומם ויחיה כנזיר .בתגובה ,ג'והן מטיל ספק בערכים העומדים בבסיס הסדר העולמי, ומאשים את הממשלה העולמית שבמרדף שלה אחרי האושר ,היא חיסלה לא רק את האמת ואת היופי ,אלא גם את כל מה שאצילי והרואי בחיים: "ידידי הצעיר והיקר ",אמר מוסטפא מונד ,״הציוויליזציה אין לה שום צורך באצילות ובהרואיות .הדברים הללו אינם אלא סימנים לחוסר יעילות פוליטי. בחברה מאורגנת כהלכה ,כגון זו שלנו ,אין לאנשים שעת כושר להיות נאצלים והרואיים .התנאים החברתיים חייבים להיעשות בלתי יציבים לחלוטין בטרם תזדמן שעת כושר שכזאת .במקום שבו מתחוללות מלחמות ,במקום שבו תמצא נאמנויות חצויות ,במקום שבו תיתקל בפיתויים שעליך לעמוד בהם ,במקום שבו יש לך מושאי אהבה שברצונך להילחם למענם או לגונן עליהם — במקום שכזה יש כמובן טעם כלשהו באצילות ובהרואיות .אבל כיום אין שום מלחמות .מאמץ רב מושקע בכך שלא תאהב מישהו יתר על המידה .אין שום קיום לנאמנות חצויה; מתנים אותך כך שעל כורחך אתה נמצא עושה מה שחייב אתה לעשות. ומה שהנך חייב לעשות הוא בעיקרו של דבר כה נעים ,כה רבים מדחפיך הטבעיים זוכים ביד חופשית ,עד שאין שום פיתויים שעליך לעמוד בהם .ואם אתרע המזל ואיכשהו אירע לך משהו בלתי נעים ,הרי תמיד תעמוד לרשותך הסומא [סם פסיכדלי רב עוצמה ובלתי מזיק] ,שתעניק לך חופשה מהנה מן העובדות .ותמיד תוכל להשתמש בסומא כדי לשכך את כעסך לפייס אותך עם אויביך ,לעשותך סובלני ובעל כושר עמידה .בעבר יכולת להגיע לכך רק במאמצים גדולים ואחרי שנים רבות של הכשרה מוסרית קשה .כיום די לך לבלוע שתיים־שלוש כמוסות של חצי גרם ,וזהו זה .כל אדם יכול להיות מוסרי בימינו אלה .אתה יכול לטלטל את מחצית מוסריותך בכיסך ,בחפיסה קטנה .אם תרצה ,סומא אינה אלא נצרות בלי דמעות". "אבל דמעות אלו יש בהן צורך .האינך זוכר את דבריו של אותלו? 'אם אחר כל
סופה תבוא שלווה כזאת ,ישובו נא רוחות עד שיעירו מוות '.אחד מזקני האינדיאנים נהג לספר לנו סיפור מעשה על הנערה ממאטסאקי .הבחורים הצעירים שביקשו את ידה הצטוו לעדור בוקר שלם בגינה .זה נשמע דבר של מה בכך; אך היו שם זבובים ויתושים מכושפים .רוב הבחורים הללו פשוט לא יכלו לשאת את העקיצות .אך הבחור שעמד בכך — הוא זכה בנערה". "מקסים!" אמר המפקח" .אך בארצות הציוויליזציה אתה יכול להשיג נערות בלי שתיאלץ לעדור לשם כך; ושום זבובים ויתושים לא יעקצו אותך .נפטרנו מהם לפני מאות בשנים". הפרא הנהן והקדיר פנים" .נפטרתם מהם .כן ,זה מתאים לכם .להיפטר מכל דבר בלתי נעים במקום ללמוד לחיות איתו' .מה נאצל יותר ברוח האדם ,לשאת חציו ובליסטראותיו של הגורל האימתני ,או לצאת לקרב נגד ים המצוקות ובמאבק להכריען — '...אבל אתם אינכם הולכים באף אחת משתי הדרכים .לא דרך הסבל ולא דרך ההתנגדות .אתם פשוט נפטרים מכל אותם חצים ובליסטראות .זו דרך קלה מדי". []... "מה שדרוש לכם יותר מכול ".המשיך הפרא בדבריו" ,הוא לשם שינוי משהו שיש בו דמעות .שום דבר כאן אין לו מחיר כערכו []...לחשוף את שהנו בן תמותה ומעוט ביטחון לכל פגעי הגורל ,המוות והסכנה ,ולו גם בעבור קליפת ביצה — האם אין בזה משהו?" שאל ,כשהוא נושא עיניו אל מוסטפא מונד" .גם בלי קשר לאלוהים — אף כי אלוהים הוא נותן הטעם לכך .האם אין משהו בחיי סכנה?" "יש בהם הרבה מאוד ",השיב המפקח הכלל עולמי" .אנשים ונשים זקוקים מפעם לפעם לגירוי של יותרת הכליה שלהם". "מה?" שאל הפרא בחוסר הבנה גמור. "יותר הכליה מייצרת אדרנלין ,ותהליך זה הוא אחד התנאים ההכרחיים לבריאות מושלמת .על כן אנו מקפידים על טיפולי חובה של תת"ע". "תת"ע?" "ראשי תיבות :תחליף תשוקות עזות .טיפול חובה קבוע אחת לחודש .אני מציפים את המערכת כולה באדרנלין .זה מעניק מקבילה פיזיולוגית גמורה לתחושות פחד
וזעם .אתה מקבל את מלוא ההמרצה ההפרשתית של רציחת דסדמונה או של הירצחות בידי אותלו בלי אף אחת מן האי־נעימויות הנלוות לכך". "אבל אני חפץ באותן אי נעימויות". "אנו איננו חפצים בהן ",אמר המפקח" .אנו מעדיפים לעשות דברים בנוחיות". "אבל אני איני רוצה בנוחיות .רוצה אני באלוהים ,רוצה אני שירה ,רוצה אני סכנה אמיתית ,רוצה אני חירות ,רוצה אני את הטוב .רוצה אני את החטא". "במילים אחרות ",אמר מוסטפא מונד" ,אתה תובע לעצמך את הזכות להיות אומלל". "יהי כן ",התריס הפרא כנגדו" ,אני תובע לעצמי את הזכות להיות אומלל". "שלא לדבר על זכויות נוספות — הזכות להזדקן ולהתכער ולאבד את כוח הגברא; הזכות לחלות בעגבת ובסרטן; הזכות לסבול מתת תזונה; הזכות להיות שורץ כינים; הזכות לחיות בפחד תמידי מפני מה שעלול לקרות מחר; הזכות להידבק בטיפוס; הזכות להתענות בייסורים מחרידים ממינים שונים". השתררה שתיקה ארוכה. "אני תובע לעצמי את כל אלה ",אמר הפרא לבסוף. מוסטפא מונד משך בכתפיו" .בבקשה ",אמר.
1
ג'והן הפרא מצא מפלט באזור שומם ומרוחק ,ושם חי כנזיר .ימי ילדותו בשמורה האינדיאנית ,שבהם נחשף לשייקספיר ולדת הנוצרית ,צרבו במוחו התניות שגרמו לו להפנות עורף לתענוגות החברה המודרנית .אבל שמועות על הבחור המשונה נפוצו במהירות ,ואנשים החלו לנהור לשממה מכל עבר כדי לראות ולהסריט את התופעה האקזוטית ,ותוך זמן קצר הפך הנזיר לסלבריטאי .בסופו של דבר ,הפרא נחרד מכל תשומת הלב הלא־רצויה ,ונמלט מהמטריקס .לא על ידי בליעת גלולה אדומה ,אלא בהתאבדות בתלייה. שלא כמו יוצרי המטריקס ו־המופע של טרומן ,האקסלי פקפק באפשרות הבריחה ,כי לא היה בטוח שיש משהו שיכול לברוח .מאחר שהמוח וה"עצמי" הם חלק מהמטריקס ,כדי לברוח מהמטריקס נצטרך לברוח מעצמנו .אבל זוהי אפשרות ששווה לבחון יותר לעומק .ייתכן שבמאה ה־ ,21היכולת לברוח מהגדרות מצמצמות
של עצמנו תהיה יכולת בסיסית והכרחית.
חלק ה':
גמישות איך חיים בעידן של בלבול ,כשהסיפורים הישנים קורסים ,אבל עוד אין לנו סיפור חדש שיחליף אותם?
19
חינוך שינוי הוא הוודאות היחידה האנושות עומדת בפני סדרה של מהפכות אדירות .הסיפורים הישנים מתפוררים, ועוד לא הופיע סיפור חדש שיחליף אותם .איך נוכל להכין את עצמנו ואת הדור הבא לעולם כה סוער וחסר ודאות? תינוק שזה עתה נולד יהיה בן שלושים ומשהו בשנת .2050אם לא תתרחש קטסטרופה ,הוא עוד יהיה בחיים בשנת ,2100והוא עשוי להיות אחד האזרחים הפעילים והמשפיעים של המאה ה־ .22מה כדאי לנו ללמד את התינוק הזה ואת אחיו ואחיותיו כדי להכין אותם לעולם של שנת 2050או ?2100לא ברור .מכיוון שאיש אינו יודע איך ייראה העולם בשנת ( 2050שלא לדבר על ,)2100קשה לדעת אילו כישורים יצטרכו בני אדם כדי להשיג עבודה בשנת ,2050כדי להבין מה קורה סביבם ,וכדי למצוא את דרכם בחיים. נכון — בני אדם אף פעם לא יכלו לחזות את העתיד .אבל היום זה קשה יותר מאי פעם ,כי ברגע שהטכנולוגיה תאפשר לנו להנדס את הגוף האנושי ,את המוח ואת התודעה ,לא נוכל יותר להיות בטוחים בשום דבר — כולל דברים שבעבר נדמו קבועים ונצחיים .לפני אלף שנה ,בשנת ,1018היו דברים רבים שאנשים לא ידעו על העתיד ,אבל הם בכל זאת יכלו להיות בטוחים שהמאפיינים הבסיסיים של האדם ושל החברה האנושית לא ישתנו. באותה שנה הייתה ארץ ישראל מחוז של האימפריה הפאטימית .בירת המחוז הייתה העיר רמלה ,שהייתה הגדולה והחשובה שבערי הארץ .לו גרתם ברמלה של אותם ימים ,ידעתם שעד שנת 1050האימפריה הפאטימית אולי תקרוס ,ששבטים זרים עשויים לפלוש ולהחריב את רמלה ,ושמגפות נוראיות עלולות לקטול מיליונים. למרות זאת ,היה לכם ברור שבשנת 1050רוב האנשים עדיין יתפרנסו מחקלאות, שהממשלות יסתמכו על בני אדם כדי לאייש את הצבאות ואת מנגנוני המינהל שלהן ,שגברים ישלטו בנשים ,שתוחלת החיים הממוצעת תהיה נמוכה מארבעים, ושהגוף האנושי לא יעבור שום שינוי .אי לכך בשנת 1018הורים עניים בכפרים שסביב רמלה לימדו את ילדיהם איך לגדל חיטה ולרעות עיזים ,ואילו הורים בני המעמד הגבוה לימדו את בניהם לקרוא ולכתוב או להילחם מעל גב סוס — ולימדו את בנותיהם איך להיות עקרות בית צנועות וצייתניות .היה ברור להם שיהיה ביקוש רב לכישורים הללו גם בשנת ,1050בין אם הארץ עדיין תהיה חלק מהאימפריה הפאטימית ובין אם עד אז תיכבש בידי הסלג'וקים.
היום ,לעומת זאת ,אין לנו שמץ של מושג איך ייראו החיים בשנת .2050אנחנו לא יודעים במה יעבדו בני האדם ,איך יפעלו צבאות ומנגנוני מינהל ,מה יהיה טיב היחסים של גברים ונשים ,או מה תהיה תוחלת החיים .הגוף האנושי עצמו עשוי לעבור שינויים מרחיקי לכת הודות לפריצות דרך בביו־הנדסה ובבינה מלאכותית. לכן ,חלק ניכר ממה שילדי רמלה לומדים היום בבית הספר היסודי ג'ואריש ובבית הספר התיכון יגאל אלון עלול להתגלות כלגמרי לא רלוונטי בשנת .2050 רוב בתי הספר עסוקים בהאֿבסת תלמידים במידע .בעבר היה בזה היגיון ,כי מידע היה מצרך נדיר ,ואפילו הקילוח הדק של המידע הקיים נחסם שוב ושוב על ידי הצנזורה .אם חייתם ,לדוגמה ,בעיירה קטנה במקסיקו בשנת ,1800היה לכם קשה להשיג מידע על העולם הגדול .לא היו תוכניות רדיו ,שידורי טלוויזיה ,עיתונים יומיים או ספריות ציבוריות 1.גם אם ידעתם קרוא וכתוב והייתה לכם גישה לספרייה פרטית ,לא היה הרבה מה לקרוא מלבד רומנים וספרות דתית .האימפריה הספרדית הטילה צנזורה כבדה על כל מה שהודפס במקסיקו עצמה ,והרשתה לייבא רק ספרים מעטים מבחוץ 2.זה היה המצב גם בעיירות הקטנות של רוסיה ,הודו ,טורקיה וסין .כשנוסדו ברחבי העולם בתי ספר מודרניים ,שלימדו כל ילד לא רק קרוא וכתוב אלא גם את העובדות הבסיסיות של הגיאוגרפיה ,ההיסטוריה והביולוגיה ,זה היה שיפור עצום. אולם במאה ה־ 21המצב שונה לגמרי .אנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע. הממשלות והצנזורה כבר לא מנסות לחסום את זרימת המידע ,ובמקום זה הן עוסקות בהפצת מידע כוזב או בהטבעה של האזרחים בעודפי מידע לא־רלוונטי .גם אם אתם חיים בעיירה מקסיקנית נידחת ,כל עוד יש לכם סמארטפון וחיבור לרשת אתם יכולים לבלות חיים שלמים בקריאת ערכים בוויקיפדיה ,בהאזנה להרצאות טד ,ובלימוד קורסים באינטרנט בחינם .אף ממשלה לא יכולה להסתיר את כל המידע שהיא לא אוהבת .מצד שני ,קל מאוד להציף את הציבור בדיווחים סותרים ובהסחות דעת .כל אדם נמצא במרחק לחיצת כפתור מהדיווחים העדכניים על ההפצצות בחאלב או על הקרחונים שנמסים בקטבים ,אבל יש כל כך הרבה דיווחים סותרים שקשה לדעת למה להאמין .יתרה מזאת ,כל אדם נמצא במרחק לחיצת כפתור מאינספור דברים אחרים ,ולכן קשה להתמקד .כשהפוליטיקה או המדע עושים לנו כאב ראש ,יש פיתוי ממשי להקליק על סרטוני חתולים מצחיקים ,על רכילות סלבריטאים ,או על סרטון פורנו. בעולם שכזה ,הדבר האחרון שמורים צריכים להעביר לתלמידים שלהם זה עוד מידע .לתלמידים כבר ממילא יש יותר מדי ממנו .מה שהתלמידים באמת צריכים הוא היכולת להעריך את המידע שברשותם ,להבחין בין עיקר לטפל ,ולחבר יחד
פיסות מידע רבות לתמונה רחבה ועמוקה של העולם. זה כמובן היה אידיאל החינוך הליברלי זה זמן רב ,אבל עד עכשיו אפילו בתי הספר הליברליים לא יצאו מגדרם כדי להגשים אותו .מורים נטו להתמקד בלדחוף עוד ועוד מידע לתלמידים ,ובמקביל לעודד אותם מפעם לפעם "לחשוב בעצמם" .בשל הפחד מסמכותנות יתר ,בתי ספר ליברליים נמנעו מלכפות על התלמידים תמונת עולם כזו או אחרת .ההנחה הייתה שכל עוד מספקים לתלמידים מידע גולמי וחופש מחשבה ,הם יוכלו להבין את העולם בעצמם ,ושגם אם הדור הנוכחי לא יעשה זאת, יש מספיק זמן לחכות שהדורות הבאים ישלימו את החסר .אלא שהזמן נגמר. החלטות שנקבל בעשורים הקרובים יעצבו מחדש את החיים בכדור הארץ .החלטות כאלה אנחנו יכולים לקבל רק על בסיס תמונת העולם העכשווית שלנו .ואם לדור הנוכחי אין מושג מה בעצם קורה בעולם ,ההחלטות על עתיד החיים יתקבלו בצורה אקראית למדי.
כל המוצק מתנדף לאוויר מרבית בתי הספר מתמקדים יתר־על־המידה לא רק בדחיסת מידע ,אלא גם בתרגול כישורים מוגדרים־מראש ,כמו איך לפתור משוואות דיפרנציאליות ,איך לכתוב קוד מחשב בתוכנת ,++Cאיך לזהות כימיקלים במבחנה ,או איך לנהל שיחה בסינית .אבל כאמור אין לנו מושג איך ייראו העולם ושוק העבודה בשנת ,2050ולכן אנחנו לא באמת יודעים לאילו כישורים יזדקקו התלמידים כשהם יגדלו .אנו עלולים להשקיע מאמץ רב בלימוד ++Cאו סינית ,רק כדי לגלות שב־ 2050בינה מלאכותית יכולה לכתוב קוד מחשב ביעילות רבה יותר מבני אדם ,וש"גוגל טרנסלייט" מאפשר לכל אדם לנהל שיחה קולחת במנדרינית ,קנטונזית או האקה (ניבים שונים למדי של "סינית") גם אם הוא בקושי יודע לומר "ני האו". אז מה כדאי ללמד את הילדים? מומחי חינוך רבים טוענים שבתי הספר צריכים 3 להתמקד בפיתוח יכולות של חשיבה ביקורתית ,תקשורת ,שיתוף פעולה ויצירתיות. באופן כללי יותר ,בתי ספר צריכים להשקיע פחות מאמץ בכישורים טכניים נקודתיים ובמקום זאת לשים דגש על כישורי חיים רחבים .והיכולת החשובה מכולן היא היכולת להתמודד עם שינויים ,ללמוד דברים חדשים ,ולשמור על האיזון הנפשי במצבים לא מוכרים .כדי להצליח בעולם של שנת ,2050אנשים יידרשו לא רק להמציא ללא הרף רעיונות ומוצרים חדשים — הם יידרשו בראש ובראשונה להמציא את עצמם שוב ושוב מחדש .לא רק שוק העבודה ישתנה חדשות לבקרים, אלא גם המשמעות של "להיות בן אדם". כבר ב־ 1848הכריז המניפסט הקומוניסטי ש"כל מה שנראה מוצק ,נמס ומתנדף
לאוויר ".אבל מרקס ואנגלס חשבו בעיקר על מבנים חברתיים וכלכליים .אפשר להניח שמאתיים שנים אחריהם ,עד שנת ,2048גם מבנים גופניים ונפשיים יתנדפו לאוויר — או לעננים של דאטה .ב־ 1848מיליוני בני אדם איבדו את העבודה שלהם בחוות ובכפרים ,ועברו לערים הגדולות לעבוד במפעלים .אבל כשהם הגיעו לערים הגדולות ,הם לא נדרשו לשנות את המגדר שלהם או לפתח חוש שישי .אם מצאו עבודה במפעל טקסטיל גדול ,הם יכלו לצפות להישאר באותו מקצוע — ואולי אפילו באותו מפעל — עד זקנה. ב־ 2048אנשים עשויים להתמודד עם הגירה לסייברספייס ,עם זהויות מגדריות נזילות ,ועם חוויות חושיות מסוגים חדשים שמבוססות על שתלים ממוחשבים .אם ימצאו עבודה ומשמעות בעיצוב אופנות בגדים חדשניות למשחקי מציאות מדומה תלת־ממדיים ,יכול להיות שבתוך עשור הבינה המלאכותית תשתלט גם על המקצוע החדש הזה ,ועל כל יתר המקצועות שדורשים רמה דומה של יצירתיות. בגיל 25הם יציגו את עצמם באתר היכרויות מקוון כ"אישה סטרייטית בת 25שגרה בתל אביב ועובדת בחנות בגדים" .בגיל 35יאמרו שהם "אדם בעל/ת מגדר נזיל שעובר/ת התאמת גיל ,שרוב הפעילות הניאו־קורטיקלית שלה/ו מתרחשת בעולם הווירטואלי ניו־קוסמוס ,ושמשימת חייה/ו היא להגיע למקומות שאף מעצב אופנה קודם לא הגיע אליהם ".בגיל 45גם אתרי היכרויות וגם הגדרות עצמיות יהיו לגמרי אאוט .אלגוריתם חכם ימצא — או יתכנן — עבורם את בן הזוג המושלם .ובמה שנוגע למשמעות בעיצוב בגדים :ובכן ,עד אז האלגוריתמים כבר יתעלו על כל מעצב עד כדי כך ,שכאשר יביט ביצירות הנועזות ביותר שלו מלפני עשר שנים הוא ירגיש מבוכה ולא גאווה. וכל זה יקרה בגיל ,45כשאתם עוד כל כך צעירים — ומחכים לכם עוד עשורים של שינוי רדיקלי. וכמובן ,אין אפילו טעם להתייחס לתסריט הזה ברצינות רבה מדי .אף אחד לא יודע אילו שינויים באמת מחכים לנו .כל תסריט נקודתי יהיה כנראה רחוק מאוד מהאמת .אם מישהו מתאר לכם את העולם של אמצע המאה ה־ 21וזה נשמע כמו מדע בדיוני ,אז התסריט כנראה שגוי .אבל אם מישהו מתאר לכם את העולם של אמצע המאה ה־ 21וזה לא נשמע כמו מדע בדיוני — אז התסריט בטוח שגוי .אין לנו מושג מה יהיו הפרטים ,אבל ודאי שהולכים להיות שינויים גדולים. השינויים הללו יערערו את המבנה הבסיסי של חיי האדם .במקום חיים המתאפיינים בהמשכיות — כשכל תקופה בחיים נבנית על בסיס התקופה הקודמת — החיים יתאפיינו בדילוגים ובשסעים .משחר ההיסטוריה נחלקו חיי האדם לשתי תקופות עיקריות :בילדות האדם בעיקר למד ,ובבגרות האדם בעיקר עבד .בחלק
הראשון של החיים צברנו מידע ,פיתחנו כישורים ,בנינו תפיסת עולם ,ויצרנו זהות יציבה .גם אם בגיל 15בילינו את רוב היום ברעיית עדר העיזים המשפחתי (ולא בבית ספר) ,עדיין הדבר החשוב ביותר שעשינו היה ללמוד .למדנו להכיר את מנהגיהן של העיזים ,למפות את שטחי המרעה בסביבות הכפר ,להתמקח עם סוחרים מהעיר הגדולה ,ולנהל סכסוכים עם הרועים מהכפר השכן .בחלק השני של החיים הסתמכנו על הכישורים ועל הזהות שלנו כדי למצוא את דרכנו בעולם, לפרנס את עצמנו ואת משפחתנו ,ולתרום לחברה .כמובן שגם בגיל חמישים המשכנו ללמוד דברים חדשים על עיזים ועל סכסוכים ,אבל אלו היו רק כיוונונים עדינים ליכולות קיימות. עד שנת 2050ייתכן ששינוי מואץ בשילוב של תוחלת חיים ארוכה יותר יהפכו את המודל המסורתי הזה למיושן להחריד .התפרים שמחזיקים את החיים כסיפור רציף יתרופפו וייפרמו ,ויהיה פחות ופחות קשר בין חלקים שונים של החיים" .מי אני?" 4 תהיה שאלה דחופה ומסובכת יותר מאי פעם בעבר. זה מן הסתם יהיה מלחיץ מאוד .שינוי הוא תמיד דבר מלחיץ ,ואחרי גיל מסוים רוב האנשים פשוט לא אוהבים להשתנות .כשאנחנו בני ,15כל החיים שלנו הם שינוי .הגוף גדל ,התודעה מתפתחת ,מערכות היחסים מעמיקות .הכול משתנה, והכול חדש .אנחנו עסוקים בלהמציא את עצמנו .זהו תהליך מאוד מפחיד ,אך בו זמנית הוא גם מרגש .אופקים חדשים נפתחים בפנינו ,ויש לנו עולם שלם לכבוש. כשאנחנו בני ,50אנחנו כבר לא כל כך רוצים להשתנות ,ורובנו ויתרנו על התוכנית לכבוש את העולם .אנחנו מעדיפים יציבות .השקענו כל כך הרבה מאמץ בפיתוח הכישורים שלנו ,הקריירה ,הזהות ותפיסת העולם ,שאנחנו ממש לא מעוניינים להתחיל הכול מהתחלה .ככל שעבדנו קשה יותר להקים משהו ,כך קשה יותר לוותר עליו ולפנות מקום למשהו חדש .בהחלט ייתכן שאנחנו עדיין אוהבים חוויות חדשות ומעוניינים לעשות כל מיני שיפורים קטנים ,אבל אין לנו כוונה לבנות מחדש את מבני העומק של הזהות והאישיות שלנו. יש לכך סיבות נוירולוגיות .מוחם של אנשים מבוגרים הרבה פחות גמיש ממוחם של בני עשרה .זה לא קל לחווט מחדש נוירונים וסינפסות 5.אולם במאה ה־ ,21לא נוכל להרשות לעצמנו יציבות .אם ננסה להיאחז בזהות קבועה כלשהי ,עבודה קבועה ,תפיסת עולם קבועה — ניוותר מאחור ,והעולם יחלוף על פנינו בסערה. הואיל ותוחלת החיים כנראה תעלה ,אנו עלולים לבלות עשורים ארוכים כמאובנים מן העבר .כדי להישאר רלוונטיים — לא רק כלכלית ,אלא בראש ובראשונה חברתית — נצטרך את היכולת ללמוד כל הזמן ולהמציא את עצמנו שוב ושוב ,בטח בגיל צעיר כמו .50
במאה ה־ ,21המוזר יהיה הנורמלי החדש .בני אדם כפרטים והאנושות כולה יצטרכו להתמודד עם דברים שאף אחד לא נתקל בהם מעולם ,כמו מכונות סופר־אינטליגנטיות ,גופים מהונדסים גנטית ,אלגוריתמים שמסוגלים לשלוט ברגשות שלכם ,והצורך להחליף את המקצוע שלכם כל עשר שנים .מה הדבר הנכון לעשות כשעומדים בפני מצב חסר תקדים? איך לפעול כשאתם מוצפים בכמויות עצומות של מידע שאין לכם שום סיכוי לקלוט ולנתח? איך לחיות בעולם שבו חוסר ודאות הוא מצב קבוע ולא שלב חולף ,ושבו כבר אי אפשר פשוט להעתיק דוגמאות מוכרות מן העבר? כדי לשרוד ולשגשג בעולם כזה ,בני אדם יזדקקו לגמישות מחשבתית רבה ולעתודות גדולות של איזון נפשי .כדי להמשיך ולהשתנות נצטרך להשאיר מאחור הרבה ממה שאנחנו כבר מכירים ,ולהרגיש נוח עם הלא־נודע .לרוע המזל ,הרבה יותר קשה ללמד ילדים להתמודד עם הלא־נודע מאשר לזכור משוואה פיזיקלית או תאריך של קרב מפורסם .אי אפשר ללמוד דברים כאלה בקריאת ספר או בהקשבה להרצאה .לרוב המורים אין הגמישות והאיזון שהם אמורים ללמד ,שהרי הם תוצר של מערכת החינוך הישנה. המהפכה התעשייתית הורישה לנו מערכת חינוך המבוססת על שיטת הסרט הנע. באמצע העיר יש בניין בטון גדול המחולק להרבה חדרים קטנים .בכל חדר יש שורות של שולחנות וכיסאות זהים .עם הישמע הפעמון ,שלושים ילדים שכולם נולדו באותה שנה מתיישבים באחד החדרים הללו .בכל שעה מבוגר אחר נכנס לחדר ,ומתחיל לדבר .אחד מהם מתאר את צורת העולם ,השני מספר על העבר, והשלישי מסביר משהו על הגוף האנושי .הממשלה משלמת לכולם לעשות את זה. קל לצחוק על המודל הזה ,וכמעט כולם מסכימים שלא משנה מה הייתה התועלת שלו בעבר — הוא מתקרב לפשיטת רגל .אבל עד כה לא הצלחנו למצוא מודל חלופי .לפחות לא מודל בקנה מידה גדול שאפשר ליישם לא רק בפרברים העשירים של קליפורניה אלא גם בעיירות הנידחות של מקסיקו.
לפצח את האדם העצה הכי טובה שאני יכול לתת לתלמידים בני 15שתקועים במערכת חינוך מיושנת בטיחואנה ,בברמינגהאם או ברמלה היא :אל תסתמכו יותר מדי על המבוגרים .לרובם יש אומנם כוונות טובות ,אבל הם פשוט לא מבינים את העולם. בעבר ,זה היה הימור הגיוני ללכת בעקבות המבוגרים ,כי הם הכירו את העולם די טוב ,והעולם השתנה יחסית לאט .אבל המאה ה־ 21שונה .בגלל קצב השינויים המהיר ,אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות אם מה שהמבוגרים אומרים לכם הוא
ביטוי לחוכמה על־זמנית או לדעה קדומה מיושנת. אז על מה להסתמך במקום זה? על טכנולוגיה? זה הימור מסוכן עוד יותר. הטכנולוגיה יכולה לעזור לכם ,אבל היא גם עלולה לשעבד אתכם .לפני אלפי שנים בני אדם המציאו את החקלאות ,טכנולוגיה שהעשירה רק אליטה קטנה ושיעבדה את רוב בני האדם .הם מצאו את עצמם עובדים בפרך מהזריחה ועד השקיעה, מנכשים עשבים ,סוחבים דליי מים מהבאר ,וקוצרים תבואה תחת השמש הקופחת. זה יכול לקרות גם לכם. הטכנולוגיה אינה רעה .אם אתם יודעים מה אתם רוצים מהחיים ,היא יכולה לעזור לכם להשיג את מטרתכם .אבל אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים מהחיים ,לטכנולוגיה יהיה קל מאוד לעצב את המטרות שלכם ולהשתלט על חייכם. בפרט ,ככל שהטכנולוגיה תשתפר בהבנה של בני האדם ,היא עלולה לגרום לכם לשרת אותה במקום שהיא תשרת אתכם .האם יצא לכם לראות את הזומבים שמסתובבים ברחובות הערים כשהפנים שלהם דבוקות לסמארטפון? אתם חושבים שהם שולטים בטכנולוגיה ,או שהטכנולוגיה שולטת בהם? אם כך ,האם עליכם לסמוך בעיקר על עצמכם? זה סוג העצות שנותנים ברחוב סומסום או בסרט של דיסני ,אבל במציאות זה לא עובד כל כך טוב .אפילו בדיסני מבינים את זה .בדיוק כמו ריילי אנדרסן (גיבורת הסרט הקול בראש) ,רוב האנשים לא יודעים מה קורה בתוך הראש שלהם ,וכשהם מנסים "להקשיב לעצמם" הם נעשים טרף קל למניפולציות חיצוניות .הקול בתוך הראש שלנו אף פעם לא היה מהימן לגמרי ,כי הוא תמיד שיקף את התעמולה של ממשלות ,את שטיפת המוח של דתות ואת תעלולי הפרסום של תאגידים — שלא לדבר על תקלות ביוכימיות כאלה ואחרות .וככל שהביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית ישתפרו ,כך יהיה קל יותר לשלוט ברגשותיהם העמוקים ביותר ובתשוקותיהם העזות ביותר של בני האדם, ויהיה להם מסוכן עוד יותר "לעשות מה שבראש שלהם" .כשקוקה קולה ,אמאזון, פייסבוק והממשלה ידעו איך למשוך בחוטים וללחוץ על הכפתורים בתוך ראשכם, האם עדיין תוכלו להבדיל בין מה שאומר הקול הפנימי שלכם לבין מה שאומרים מומחי השיווק שלהם? כדי להצליח לעשות זאת ,תצטרכו להכיר טוב יותר את מערכת ההפעלה שלכם. לדעת מי אתם ,ומה אתם באמת רוצים מהחיים .זוהי כמובן העצה העתיקה מכולן: דע את עצמך .במשך אלפי שנים פילוסופים ונביאים האיצו בבני האדם להכיר את עצמם .אולם עצה זו מעולם לא הייתה דחופה יותר מאשר במאה ה־ ,21כיוון שבניגוד לתקופתם של לאו־דזה וסוקרטס ,עכשיו יש לכם תחרות .קוקה קולה, אמאזון ,פייסבוק והממשלה נמצאות כולן במרוץ לפרוץ את מערכת ההפעלה
שלכם .הן לא מנסות לפרוץ את הסמארטפון שלכם ,את המחשב שלכם או את חשבון הבנק שלכם — הן מנסות לפרוץ אתכם .כולם מדברים היום על האקרים שמנסים לפרוץ למחשבים .אבל זו רק מחצית מהסיפור .הסיפור המלא נוגע להאקרים ולאלגוריתמים שמנסים לפרוץ את המוח ואת התודעה שלכם. האלגוריתמים מתבוננים בכם ברגע זה ממש .הם רואים לאן אתם הולכים ,מה אתם קונים ,את מי אתם פוגשים .בקרוב יעקבו אחרי כל צעד שלכם ,כל נשימה ,כל פעימת לב .הם מתבססים על ביג דאטה ועל בינה מלאכותית כדי להכיר אתכם טוב יותר ויותר .וברגע שהאלגוריתמים הללו יכירו אתכם טוב יותר מכפי שאתם מכירים את עצמכם ,הם יוכלו לשלוט בכם ולתמרן אתכם ,ואתם אפילו לא תבינו מה קורה ולא תוכלו לעשות שום דבר כדי לעצור את זה .אתם תחיו במטריקס ,או במופע של טרומן .בסופו של יום ,זה עניין עובדתי פשוט .אם האלגוריתמים יבינו מה קורה בתוככם טוב יותר מכם ,השליטה תעבור אליהם. ייתכן שתשמחו להעביר את כל ההחלטות הקשות לידיהם של האלגוריתמים, ותבטחו בכך שהם יעשו בחירות טובות עבורכם .אם כך ,לא צריך לעשות דבר. האלגוריתמים ידאגו לכול .אבל אם אתם רוצים לשמר מידה של שליטה על קיומכם ועל עתיד החיים ,אתם חייבים לרוץ מהר יותר מהאלגוריתמים ,מהר יותר מאמאזון ומהממשלה — ולהכיר את עצמכם לפני שהם יעשו זאת .כדי לרוץ מהר ,אל תיקחו הרבה מטען .השאירו מאחור את האשליות .הן כבדות מאוד.
20
משמעות החיים הם לא כזה סיפור מי אני? מה אני צריך לעשות בחיים? מהי משמעות החיים? בני אדם שאלו את השאלות הללו מאז שחר ההיסטוריה .כל דור זקוק לתשובות חדשות ,כי מה שאנחנו יודעים ולא יודעים משתנה כל הזמן .אז בהינתן כל מה שאנחנו יודעים ולא יודעים על העולם ,על אלוהים ,על פוליטיקה ועל דת — מהן התשובות הטובות ביותר שאפשר לתת כיום? לאיזה סוג תשובות בני אדם בכלל מצפים? כמעט תמיד ,כשאנשים שואלים מהי משמעות החיים ,הם מצפים שיספרו להם סיפור .הומו סאפיינס הוא בעל חיים שמספר סיפורים ,שחושב בסיפורים ולא במספרים או במשוואות ,ושמאמין שהיקום כולו עובד כמו סיפור — עם גיבורים ורשעים ,עם סכסוכים ופיוסים ,עם נקודות מפנה דרמטיות ,ובשאיפה גם עם סוף טוב .כשאנו שואלים מהי משמעות החיים ,אנחנו מצפים לסיפור שיסביר מה קורה בעולם ומה התפקיד של כל אחד מאיתנו בדרמה הקוסמית .התפקיד הזה אמור להפוך אותי לחלק ממשהו גדול ממני, וכך לתת משמעות לכל החוויות והבחירות שלי. סיפור נפוץ אחד ,שמסופר כבר אלפי שנים למיליארדי אנשים הצמאים לתשובות, הוא שכולנו חלק ממעגל נצחי אחד .הכול קשור להכול ,ולכל אדם ,ואפילו לכל בעל חיים וצמח ,יש תפקיד ייחודי במעגל החיים .לכל רועה ורועה יש ניגון מיוחד משלו, ולכל עשב ועשב יש שירה מיוחדת משלו .להבין את משמעות החיים זה להבין את התפקיד הייחודי שלי ,ולחיות חיים טובים זה לממש את הייעוד שלי. האפוס ההינדי הבהגוואד־גיטה מספר שבאמצע מלחמת אזרחים רצחנית ,נתקף הנסיך המהולל ארג'ונה בספקות ובלבטים קשים .הוא ראה את קרובי המשפחה והחברים שלו בשורות הצבא היריב ,ולא ידע אם ראוי שיילחם בהם ויהרוג אותם. הוא החל לתהות מה זה בעצם טוב ורע ,מי קבע אותם ,ומהי המטרה של חיי האדם .אז הסביר האל קרישנה לארג'ונה שבמעגל החיים הקוסמי לכל ישות יש דהרמה — הדרך שבה עליה לצעוד והחובות שעליה למלא .אם אנו מגשימים את הדהרמה שלנו ,לא משנה כמה הדרך הזו קשה ,נהיה שלווים ומשוחררים מכל הספקות .לעומת זאת ,אם נסרב ללכת בעקבות הדהרמה שלנו ,ונלך בדרך של מישהו אחר — או נתעה כאן ושם ללא שום דרך — נערער את האיזון של היקום כולו ,ולעולם לא נוכל לגלות מי אנחנו ולמצוא שלווה ושמחה בחיים .אין זה משנה
כלל מהי הדרך שלי ,כל עוד אני מסור לה .מצבה של כובסת ענייה שמגשימה את ייעודה ככובסת טוב בהרבה מזה של נסיך עשיר שנוטש את דרך הנסיך.
לאחר שארג'ונה שומע את ההסבר הזה ,הוא פועל כפי שנסיך צריך לפעול .הוא חוזר לקרב ,הורג את בני משפחתו וחבריו ,מוביל את צבאו לניצחון ,ונעשה לאחד הגיבורים האהובים והמוערכים ביותר של העולם ההינדי. ב־ 1994הפיק תאגיד דיסני גרסה משלו לסיפור הזה — הסרט מלך האריות .בסרט מחליף האריה הצעיר סימבה את הנסיך ארג'ונה .כשסימבה מבקש לדעת מהי משמעות החיים ,אביו — מלך האריות מופאסה — מספר לו על מעגל החיים. האנטילופות אוכלות את העשב ,האריות אוכלים את האנטילופות ,וכשהאריות מתים הגוף שלהם נרקב ומזין את העשב .כך ממשיך מעגל החיים מדור לדור, בתנאי שכל חיה וצמח ממלאים בנאמנות את תפקידם .הכול קשור להכול ,כולם תלויים בכולם ,ואם אפילו גבעול של עשב יסטה מייעודו הטבעי ,כל מעגל החיים עלול להיפרם .ייעודו של סימבה — מסביר מופאסה — הוא לשלוט בממלכת האריות לאחר שמופאסה ימות ,ולהבטיח שכל יתר החיות ישמרו על הסדר הטבעי. אבל מופאסה נרצח על ידי אחיו הרשע ,סקאר ,וסימבה הצעיר מאשים את עצמו באסון הזה .ייסורי מצפון קשים דוחפים אותו לברוח מממלכת האריות ,לנטוש את גורלו המלכותי ,ולנדוד בשממה הפראית .בדרכו ,הוא פוגש שני פליטים נוספים — סוריקטה וחזיר יבלות .במשך כמה שנים נהנים השלושה מחיים חסרי אחריות מחוץ לחברה .הפילוסופיה האנטי־חברתית שלהם מתמצית בתשובה שהם נותנים לכל בעיה" :האקונה מטאטה" — אל תדאג! אלא שסימבה לא יכול להימלט מהדהרמה שלו .כשהוא מתבגר ,הוא נהיה מוטרד .הוא לא יודע מי הוא ,ומה עליו לעשות בחיים .ברגע השיא של הסרט ,רוחו של מופאסה מתגלה לסימבה ,ומזכירה לו את מעגל החיים ואת ייעודו המלכותי. סימבה שומע שבהיעדרו ,סקאר הרשע חמס את הכתר והוציא מאיזון את הממלכה כולה .רעב ומחסור מאמללים את האריות והאנטילופות ,ואין מי שיושיע .סימבה מבין סוף סוף מי הוא באמת ,ומה הוא צריך לעשות .הוא חוזר לממלכת האריות, הורג את דודו ,נעשה למלך ,ומחזיר לממלכה את הסדר הנכון והשגשוג .הסרט מסתיים כשסימבה הגאה מציג לכל חיות הסוואנה את גור האריות שזה עתה נולד לו ,ושעתיד יום אחד לרשת את כס המלוכה .מעגל החיים ימשיך לנוע. הסיפור הזה מציג את הדרמה הקוסמית כלולאה אינסופית .סימבה וארג'ונה מניחים שאריות אכלו אנטילופות ולוחמים נלחמו בקרבות במשך דורות אין קץ, וימשיכו לעשות זאת לנצח .החזרה האינסופית מרמזת שזהו הסדר הטבעי של הדברים .אם ארג'ונה מסרב להילחם או אם סימבה לא רוצה להיות מלך ,הם מתמרדים נגד חוקי הטבע עצמם. אם אני מאמין בגרסה זו או אחרת של סיפור מעגל החיים ,פירוש הדבר הוא שיש
לי זהות אמיתית אחת ויחידה שהיא הקובעת מה ייעודי וחובותיי בחיים .ייתכן שבמשך שנים רבות לא אדע מהי זהותי האמיתית ,אבל יום אחד ,ברגע דרמטי ומלא הוד ,הכול יתבהר ,ואבין מהו תפקידי ביקום .גם בהמשך אני עלול עדיין להיתקל בקשיים ובמבחנים ,אבל לפחות אהיה חופשי מספקות ומייאוש. דתות ואידיאולוגיות אחרות מאמינות בסיפור קווי ,שיש לו התחלה ,אמצע וסוף. לדוגמה ,הסיפור המוסלמי גורס שבתחילה ברא אללה את היקום וקבע את החוקים שימשלו בו .חוקים אלו מוסברים בקוראן .לרוע המזל ,אנשים בורים ורשעים מרדו באללה וניסו להפר את חוקיו או להתעלם מהם .תפקידם של המוסלמים הנאמנים הוא לדבוק בחוקיו של אללה ולהסביר אותם לכל בני האדם .ביום הדין האחרון אללה ישפוט את כולם ,כל אחד לפי מעשיו .הצדיקים יזכו לגמול נצחי בגן העדן, ואילו הרשעים יושלכו להיצלות באש הגיהינום. הסיפור הזה מלמד שהייעוד של כל אדם הוא למלא את פקודותיו של אללה, ולהבטיח שגם אנשים אחרים יצייתו לו .מי שמאמין בסיפור המוסלמי ,מוצא משמעות בתפילה חמש פעמים ביום ,תרומת כסף לצדקה או לבניית מסגד חדש, ומאבק נגד כופרים ועובדי אלילים .מי שמאמין בסיפור המוסלמי ימצא משמעות קוסמית ,טובה או רעה ,אפילו בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר ,כמו לרחוץ ידיים ,לשתות יין ,ולקיים יחסי מין .האם פעולות אלו מצייתות לחוקיו של אללה ,או מפרות אותם? גם הלאומיות נשענת על סיפור קווי .כך לדוגמה ,הסיפור הציוני מתחיל בהרפתקאות ובהישגים של העם היהודי בתקופת התנ"ך ,נמשך באלפיים שנות גלות ורדיפה ,מגיע לשיאו עם השואה ועם הקמת מדינת ישראל ,ומצפה ליום העתידי שבו ישראל תיהנה משלום ומשגשוג ותהפוך למודל מוסרי ורוחני לעולם כולו .מי שמאמין בסיפור הציוני יסיק שמטרת חייו היא לקדם את האינטרסים של העם היהודי בכך שיגן על טוהר השפה העברית ,יילחם כדי לשחרר אדמות יהודיות אבודות ,או אולי יעמיד דור של צאצאים ישראלים נאמנים. גם במקרה הזה ,אפילו פעולות קטנות נטענות במשמעות מרחיקת לכת .השיר "ארץ ישראל שלי" מדגים זאת היטב .בטקס יום העצמאות בגן או בבית הספר ,אחד הילדים ישיר "אני בניתי בית בארץ ישראל ",ילד שני ימשיך" ,אני נטעתי עץ בארץ ישראל ",שלישי יצטרף" ,אני חיברתי שיר בארץ ישראל ",וכן הלאה ,עד שכולם ישירו במקהלה" ,אז יש לנו בית ,ויש לנו עץ ,ויש לנו שיר בארץ ישראל ".כל פעולה יומיומית כמו נטיעת עץ או חיבור שיר מתמלאת במשמעות כאשר היא חלק מהמפעל הלאומי. לקומוניזם יש סיפור דומה לספר ,אבל במרכזו עומד המעמד ,לא הלאום.
המניפסט הקומוניסטי נפתח בקביעה ש"ההיסטוריה של כל החברות האנושיות שהתקיימו עד כה היא ההיסטוריה של מאבק המעמדות .בני חורין ועבדים, פטריקים ופלבאים ,אצילים ואריסים ,אומנים ושוליות ,במילה אחת — מדכאים ומדוכאים ,תמיד ניצבו זה מול זה בניגוד מתמיד ,ניהלו מאבק בלתי פוסק ,עיתים נסתר ועיתים גלוי ,מאבק שהסתיים בכל פעם בשינוי מהפכני של החברה כולה או בחורבנם המשותף של המעמדות הנאבקים". המניפסט ממשיך ומסביר שבעידן המודרני" ,החברה כולה נחלקת יותר ויותר לשני מחנות עוינים גדולים ,לשני מעמדות המתעמתים זה מול זה ישירות :הבורגנות ומעמד הפועלים ".המאבק בין המחנות הללו יגיע לשיאו במהפכה עולמית גדולה שבה ינצח מעמד הפועלים .או אז תגיע ההיסטוריה לקיצה והעולם יהפוך לגן עדן קומוניסטי ,שבו איש לא יחזיק ברכוש פרטי ,לא יהיו יותר מדכאים ומדוכאים ,וכולם יהיו חופשיים ומאושרים. מי שמאמין בסיפור הקומוניסטי ,יסיק שמטרת חייו היא לקדם את המהפכה העולמית בכתיבת מאמרים חוצבי להבות ,השתתפות בשביתות ובהפגנות ,או אולי בהתנקשות בחייהם של בעלי הון חמדנים ומלחמה אמיצה נגד המשרתים הנרצעים שלהם .סיפור זה טוען במשמעות גם את הקטנה שבמחוות ,כמו הימנעות מקניית מותג שמנצל פועלי טקסטיל בבנגלדש ,או ויכוח בארוחת יום שישי עם בן הדוד החזיר הקפיטליסט שעובד במשרד האוצר. כשאני מתבונן בכל מגוון הסיפורים שמבקשים להגדיר את זהותי האמיתית ולתת משמעות למעשי ,מפתיע להיווכח עד כמה קנה המידה לא משנה .יש סיפורים ,כגון מעגל החיים של סימבה ,שנמשכים לכאורה לנצח נצחים .רק מתוך הבנת היקום כולו אני מסוגל לדעת מי אני .סיפורים אחרים ,כמו רוב המיתוסים השבטיים והלאומיים ,הם זעירים בהשוואה .כך לדוגמה הציונות מתמקדת בהרפתקאות של 0.2%מהמין האנושי ובמאורעות שהתרחשו על פני שטח של 0.005%מכלל כדור הארץ למשך שבריר זעיר מזמן קיום הכוכב שלנו ,שלא לדבר על היקום כולו. הסיפור הציוני לא מייחס שום משקל לאימפריות הסיניות ,לשבטים של גינאה החדשה ,או לגלקסיית אנדרומדה ,ואינו מייחס שום חשיבות למיליארדי השנים שחלפו בטרם הופיעו משה ,אברהם או קופי־אדם כלשהם בכדור הארץ.
לצרות האופקים הזו יש לפעמים השלכות מרחיקות לכת .כך לדוגמה ,אחד המכשולים העיקריים לכל הסכם שלום בין ישראלים לפלסטינים הוא שהישראלים אינם מוכנים לחלק את ירושלים .הם טוענים שעיר זו היא "בירת הנצח של העם היהודי" — ולא יעלה על הדעת להתפשר על משהו נצחי 1.אלא שזו כמובן שטות גמורה .הנצח הוא לכל הפחות בן 13.8מיליארד שנים — זמן קיומו של היקום שלנו. כדור הארץ נוצר לפני כ־ 4.5מיליארד שנים ,ובני אדם חיו על פני הכוכב שלנו למשך לפחות שני מיליון שנים .העיר ירושלים נוסדה בסך הכול לפני 5,000שנים, והעם היהודי קיים לכל היותר 3,000שנים .זה לא בדיוק נצח. ובכל הנוגע לעתיד :אסטרופיזיקאים מעריכים שכדור הארץ ייבלע על ידי השמש בעוד כ־ 7.5מיליארד שנים 2,ושהיקום שלנו ישרוד לפחות עוד 13מיליארד שנים. האם מישהו באמת חושב שהעם היהודי ,מדינת ישראל או העיר ירושלים יתקיימו בעוד 13אלף שנים — שלא לדבר על 13מיליארד שנים? לציונות יש אופק עתידי של לא יותר מכמה מאות שנים ,ובכל זאת די בכך כדי להצית את דמיונם של רוב הישראלים שחושבים שכמה מאות שנים זה "נצח נצחים" .רבים מהם מוכנים להקריב קורבנות למען ״העיר הנצחית" שספק אם היו מוכנים להקריב למען יישוב זמני. כבן טיפש־עשרה ישראלי ,גם אני אהבתי להיות חלק מסיפור לאומי גדול .רציתי להאמין שאם אקדיש את חיי לאומה ,אחיה לנצח כחלק מהאומה .אבל לא ממש הצלחתי להבין למה הכוונה ב"לחיות לנצח כחלק מהאומה" .זה נשמע משהו מאוד עמוק וחשוב ,אבל מה זה בעצם אומר? אני זוכר את אחד מטקסי יום הזיכרון בבית הספר ,כשהייתי בן 13או .14כל הילדים באו לבושים בלבן ,והכיתה שלנו הכינה את המיצג המרכזי בטקס .עיטרנו את הבמה בזרי פרחים ,דקלמנו את "שיר הרעות" ואת "אחי הצעיר יהודה" ,שרנו "אנחנו שנינו מאותו הכפר" ,והנפנו דגל כחול לבן גדול .בין נפנוף דגלים לדקלום שירים ,חשבתי לעצמי (באופן טבעי למדי) שכשאגדל גם אני רוצה להיות חייל .שהרי אם אהיה חייל גיבור ואפול במלחמה למען המולדת, אז כל מיני ילדים לבושים בלבן ישירו שרים וינופפו בדגלים גם לכבודי. אבל אז חשבתי" ,רגע אחד .אם אני אהיה מת ,איך אדע שהילדים האלה באמת מדקלמים שירים לכבודי?" אז ניסיתי לדמיין את עצמי מת ,שוכב מתחת למצבה לבנה בבית קברות צבאי מסודר ומטופח למשעי ,ומקשיב לקולות השירה שבאים מלמעלה .אבל זה לא נראה לי הגיוני" .אם אני מת ,אני לא יכול לשמוע שום שירה, כי אין לי אוזניים ,ואין לי מוח ,ואני לא יכול לשמוע או להרגיש שום דבר .אז מה הטעם בזה?" כשהייתי בן 13כבר ידעתי שהיקום הוא בן כמה מיליארדי שנים ,וימשיך להתקיים
לפחות עוד אי אלו מיליארדי שנים נוספות .האם באמת אוכל לצפות שמדינת ישראל תשרוד כל כך הרבה זמן? האם ילדים אנושיים בחולצות לבנות עם מדבקה של "דם המכבים" עדיין ידקלמו שירים לכבודי בחלוף מאתיים מיליון שנים? כל העסק נשמע מפוקפק למדי. ושלא יהיה ספק :אם אתם במקרה פלסטינים ,אין לכם שום סיבה לשמוח למשמע התיאור הזה .בעוד מאתיים מיליון שנה לא יהיו גם פלסטינים .עד אז ,סביר להניח שבכלל לא יהיו יונקים .הציונות איננה צרת אופקים יותר מכל תנועה לאומית אחרת .גם ללאומנים סרבים לא ממש אכפת מהאירועים בתקופת הדינוזאורים ,וגם לאומנים קוריאנים משוכנעים שחצי אי קטן בצדה המזרחי של אסיה הוא החלק היחיד בקוסמוס שיש לו חשיבות של ממש. אפילו סימבה לא עוצר להרהר בעובדה שאריות ,אנטילופות ועשב לא יתקיימו לנצח .סימבה לא חושב איך נראה היקום לפני התפתחותם של היונקים ,או מה יקרה לסוואנה האפריקנית האהובה שלו אחרי שבני האדם יחסלו את אחרוני האריות וילבישו את מרבדי העשב בשלמת בטון ומלט .האם מחשבה כזאת תהפוך את חייו של סימבה לחסרי כל משמעות? כל הסיפורים שאנו מספרים מלאים חורים .אבל כדי לעצב זהות ולתת משמעות לחיים ,אנחנו לא באמת צריכים סיפור מושלם ,נקי מפגמים ומסתירות .כדי לתת משמעות לחיים ,הסיפור צריך לעמוד רק בשני תנאים: ראשית ,הוא חייב לתת לי תפקיד כלשהו למלא .בן שבט מגינאה החדשה לא יאמין כנראה במיתוס הלאומי הסרבי או הישראלי ,כי בסיפורים הללו אין לגינאה החדשה ותושביה מקום .כמו כוכבי קולנוע אגוצנטריים ,בני אדם אוהבים רק תסריטים שנותנים להם תפקיד. שנית ,למרות שסיפור טוב לא חייב להקיף את היקום כולו ,הוא חייב להימתח אל מעבר לאופקים שלי .הסיפור מספק לי זהות ומשמעות כאשר הוא ממקם אותי בתוך משהו גדול ממני .אבל תמיד יש סכנה שיום אחד אתחיל להרהר בשאלה מה נותן משמעות לאותו "משהו גדול" .אם מטרת חיי היא לעזור למעמד הפועלים או לאומה הפולנית ,מה בדיוק נותן משמעות למעמד הפועלים או לפולין? מעשייה ידועה מספרת על אדם שטען שהעולם עומד על גבו של פיל גדול .כששאלו אותו על מה עומד הפיל ,השיב האדם שהפיל עומד על גבו של צב .והצב? על גבו של צב אחר .והצב הזה? כאן פקעה סבלנותו של המשיב" :אל תמשיכו לשאול — מכאן והלאה ,זה רק צבים". רוב הסיפורים המוצלחים נשארים תלויים באוויר .הם אף פעם לא צריכים להסביר מהו המקור האולטימטיבי של המשמעות .במקום זה ,הם לוכדים את
תשומת ליבם של המאזינים בתוך "אזור בטוח" ,ומונעים דיון בשאלות קשות .אם העולם עומד על גבו של פיל ענק ,מוטב להקדים תרופה לשאלות טורדניות בתיאור מפורט כיצד הפיל מנפנף באוזניו ,וכיצד הנפנוף מחולל סערות וטייפונים ,וכיצד רעידות אדמה מתחוללות כל אימת שהפיל רוטט מכעס .אם תצליחו לרתק את הקהל עם סיפורי נפלאות שכאלה ,איש לא יחשוב לשאול על מה עומד הפיל. בדומה ,הלאומיות מכשפת אותנו בעזרת סיפורים עוצרי נשימה על גבורתם של לוחמי העבר ,היא מציפה את עינינו בדמעות בעזרת סיפורים על אסונות ישנים, והיא מרתיחה את דמנו בכעס בעזרת סיפורים על עוולות העבר .אם נהיה שקועים בסיפורים הללו ,נתחיל להעריך את כל מה שקורה לפי ההשפעה על העם והמדינה שלנו ,ואולי נשכח לשאול מה עושה את העם והמדינה חשובים כל כך מלכתחילה. על גבו של איזה צב הם עומדים? כשאנו מאמינים בסיפור כזה או אחר ,אנו מפתחים עניין עמוק בפרטים הקטנים ביותר שלו ,ובמקביל נעשים אדישים ועיוורים לכל מה שנופל מחוץ לתחום. קומוניסטים אדוקים יכולים לבלות שעות אין קץ בדיונים סוערים אם אפשר לכרות ברית עם הסוציאל־דמוקרטים בשלבים הראשונים של המהפכה ,מבלי לעצור לרגע כדי לחשוב מהו מקומו של מעמד הפועלים בהתפתחות היונקים בכדור הארץ או בהתפשטות החיים האורגניים ברחבי היקום .דיבורי סרק כאלה עלולים להיחשב לא רק בזבוז של זמן יקר ,אלא בגידה של ממש. למרות שיש סיפורים שבכל זאת מנסים להקיף את כל החלל והזמן ,רוב הסיפורים שומרים על היקף צנוע בהרבה .אין צורך ביותר מזה משום שברגע שסיפור הצליח להתרחב אל מעבר לאופקים של הקהל ,תוספת גודל כבר לא תשנה דבר .אנשים יכולים להפגין אותה מידה של דבקות באומה בת אלף שנים ,ובאל בן מיליארד שנים .אנחנו פשוט לא מסתדרים עם מספרים גדולים ,ובדרך כלל לא נדרש הרבה כדי להתיש את הדמיון שלנו. בהתחשב בכל מה שאנו יודעים כיום על הקוסמוס ,נדמה שאף אדם שפוי לא יוכל להאמין שהאמת על המציאות ועל האנושות מתמצה בסיפור של הלאום הישראלי, או הגרמני או הרוסי — או בכל סיפור לאומי אחר .סיפור שמתעלם כמעט מכל המרחב ,מכל הזמן ,מהמפץ הגדול ,ממכניקת הקוונטים ומהאבולוציה של החיים לא יכול להכיל יותר מחלק זעיר מהאמת .ובכל זאת ,אנשים מצליחים לא לראות מעבר לסיפור הזה. למעשה ,במהלך ההיסטוריה מיליארדי בני אדם האמינו שכדי שלחיים שלהם תהיה משמעות ,אין להם צורך אפילו להשתייך לאיזושהי אומה או תנועה אידיאולוגיות גדולה מהם .די בכך ש"ישאירו משהו מאחור" ,ובכך יבטיחו שסיפורם
האישי ימשיך גם אחרי המוות .הדבר הטוב ביותר שאני יכול להשאיר אחרי כדי להמשיך את סיפורי ,הוא הנשמה שלי או המהות שלי .אם איוולד שוב בגוף חדש אחרי מותו של גופי הנוכחי ,אז המוות אינו סוף הסיפור .הוא בסך הכול המרווח שבין שני פרקים .העלילה שהתחילה בפרק אחד תימשך גם בפרק הבא .לאנשים רבים יש אמונה מעורפלת בתיאוריה הזו ,גם אם אינם מבססים אותה על תיאולוגיה מסודרת .הם לא זקוקים לתיאוריה מורכבת — כל מה שהם רוצים הוא ההרגשה המנחמת שהסיפור שלהם ממשיך גם מעבר לקו האופק של המוות. לתיאוריה שהחיים הם אופרת סבון בלתי נגמרת יש כוח משיכה רב ,אבל היא סובלת גם משתי בעיות עיקריות .ראשית ,על ידי כך שמאריכים את משך החיים לא באמת הופכים אותם למשמעותיים יותר .בסך הכול הופכים אותם לארוכים יותר. לא במקרה ,שתי הדתות הגדולות שטוענות שלאחר כל מוות באה לידה חדשה — ההינדואיזם והבודהיזם — חולקות אימה נוראית מחוסר התוחלת שבגלגל החיים האינסופי .מיליוני פעמים אני נולד ,לומד ללכת ,גדל ,רב עם השכנים ,חוטף מחלות, מזדקן ומת — ואז עושה את הכול מחדש .מה הטעם? אם אצבור את כל הדמעות שהזלתי במהלך כל תקופות חיי ,הן ימלאו את האוקיאנוס השקט; ואם אאסוף את כל השיניים והשערות שאיבדתי ,הערימה תהיה גבוהה יותר מהרי ההימלאיה .ומה יצא לי מכל זה? אין פלא שחכמים הינדים ובודהיסטים עשו כל שביכולתם כדי למצוא דרך לרדת מהקרוסלה ,ולא להמשיך אותה עד אין קץ. הבעיה השנייה של תיאוריית הגלגולים היא מחסור בעדויות מהימנות .איזו הוכחה יש לי שבחיים קודמים הייתי איכר באימפריה הרומית ,ניאנדרתל ,טירנוזאורוס רקס או אמבה (אם אכן חייתי מיליוני חיים ,הייתי מוכרח להיות דינוזאור ואמבה בשלב כלשהו ,שהרי אנשים קיימים רק 2.5מיליון שנים)? מי בדיוק מבטיח לי שגם בעתיד איוולד מחדש ,כסייבורג ,כחוקר גלקסיות ,או לכל הפחות כצפרדע? לבסס את חיי על ההבטחה הזו זה קצת כמו למכור את הבית שלי בתמורה לצ'ק דחוי הרשום לפקודתו של בנק מעל העננים. אנשים שאינם בטוחים שאיזושהי נשמה או רוח ממשיכה להתקיים לאחר המוות מנסים להשאיר אחריהם משהו קצת יותר מוחשי .המשהו הזה יכול ללבוש שתי צורות עיקריות :יצירה תרבותית או מורשת ביולוגית .אני יכול להשאיר אחרי שיר, לדוגמה ,או כמה מהגנים היקרים שלי .לחיי יש משמעות כי עוד מאה שנים אנשים עדיין יקראו את השיר שלי ,או כי הילדים והנכדים שלי עדיין יתרוצצו פה ושם .ומהי המשמעות של החיים שלהם? טוב ,זו כבר בעיה שלהם ,לא שלי .משמעות החיים הזו היא קצת כמו לשחק עם רימון יד בלי ניצרה .ברגע שהצלחתם להעביר אותו למישהו אחר ,אתם משוחררים מאחריות.
לרוע המזל ,אפילו התקווה הצנועה "להשאיר משהו אחרי" מתממשת רק לעיתים נדירות .רוב האורגניזמים שהתקיימו בכדור הארץ בארבעה מיליארד השנים האחרונות נכחדו מבלי להותיר אחריהם ולו גן אחד ויחיד .זה היה גורלם של כמעט כל הדינוזאורים .או גורלה של משפחה ניאנדרתלית שנכחדה עד אחרון בניה כשהסאפיינסים תפסו את מקומם .או זה של משפחתה המורחבת של סבתא שלי. ב־ 1934היגרה סבתי פני לירושלים ,עם שני הוריה ושתי אחיותיה ,אבל רוב קרוביה המשיכו לגור בערים צ'נסטחובה וחמלניק שבפולין .כמה שנים לאחר מכן באו הנאצים והשמידו את כולם. גם הניסיון להשאיר ירושה תרבותית לא מחזיק מעמד זמן רב .דבר לא נשאר מהחמולה הפולנית של סבתי מלבד כמה פרצופים דהויים באלבום התמונות המשפחתי ,ובגיל 96אפילו סבתא שלי כבר לא יכולה להתאים שמות לפרצופים הללו .למיטב ידיעתי ,הדודים והדודות הרחוקים הללו לא הותירו שום ירושה תרבותית — לא שיר ,לא יומן ,אפילו לא רשימת מכולת .יש שיטענו שהם שותפים בירושה התרבותית המשותפת של העם היהודי או של התנועה הציונית — אבל זה לא ממש נותן משמעות לחיים האינדיבידואליים שלהם .יתרה מזאת ,מניין הביטחון שכולם באמת הוקירו את זהותם היהודית או הסכימו עם התנועה הציונית? אולי אחד מהם היה קומוניסט נלהב ,והקריב את חייו כמרגל סובייטי? אולי אחר רצה רק להשתלב בחברה הפולנית ,שירת כקצין בצבא פולין ,ונרצח על ידי הסובייטים בטבח קטין? אולי מישהי מהם הייתה פמיניסטית רדיקלית ,שדחתה את כל הזהויות הדתיות והלאומיות המסורתיות? מאחר שהם לא הותירו דבר ,קל מדי לגייס אותם לאחר מותם לשירות מטרה כזו או אחרת .הם לא יכולים לפתוח את פיהם ולמחות. אם אי אפשר להשאיר דבר מוחשי — ויהיה זה קטע דנ"א או קטע שירה — אולי די בכך שנתרום משהו לשיפור העולם? אני יכול לעזור למישהו ,והמישהו הזה יעזור למישהו אחר ,וכך אני תורם משהו לעולם כולו ומהווה חוליה קטנה בשרשרת גדולה של נדיבות .אולי אדריך ילד בעייתי אך מבריק ,שכאשר יגדל יהיה רופא שיציל את חייהם של אלפי אנשים? אולי אעזור לאישה זקנה לחצות את הכביש ,וכך אשפר את חייה לפחות לשעה אחת? למרות שיש ברעיון הזה הרבה קסם ,שרשרת הנדיבות הגדולה דומה קצת לשרשרת הצבים הגדולה — לא ברור מה מקור המשמעות שלה .זקן חכם אחד נשאל פעם מה הוא למד מניסיונו העשיר על משמעות החיים" .ובכן ",השיב החכם" ,למדתי שאני נמצא כאן בעולם כדי לעזור לאנשים אחרים .מה שעדיין לא הצלחתי להבין ,הוא מה האנשים האחרים עושים כאן". לאלו שאינם מאמינים בשרשרת גדולה ,בירושה עתידית ובדרמה קולקטיבית,
הסיפור הבטוח והתמציתי ביותר הוא הסיפור הרומנטי .אהבה לא דורשת להפליג אל מעבר לכאן ולעכשיו .כפי שאינספור שירי אהבה מעידים ,כשאתם מאוהבים, היקום כולו מצטמצם לתנוך האוזן ,לריס או לפיטמה של מושא אהבתכם. כשרומיאו בוהה ביוליה שמשעינה את לחייה על אחת מידיה ,הוא קורא" :הא ,לו רק הייתי כפפה על היד הזו ,כך שיכולתי לגעת בלחי הזו!" כשאתם באים במגע עם גוף אחד כאן ועכשיו ,אתם מרגישים מחוברים לקוסמוס כולו.
האמת היא שמושא אהבתכם הוא בסך הכול בן אדם ,שאינו שונה במהותו מההמונים שמהם אתם מתעלמים כל יום באוטובוס או בקניון .אבל לכם האדם הזה נראה אינסופי ,ואתם שמחים לאבד את עצמכם בתוך האינסוף הזה .מיסטיקנים מכל המסורות — ממחבר שיר השירים ועד ג'לאל א־דין רומי — נוהגים לתאר את האיחוד עם הקוסמוס במונחים של אהבה רומנטית ואפילו זיווג מיני ,ומתייחסים לאלוהים כאל מאהב .משוררים רומנטיים משיבים במטבע דומה ,ומתארים את אהובי ליבם כאלים וכמלאכים .אם אתם באמת מאוהבים ,אתם משוחררים מכל דאגה על משמעות החיים. ומה אם אתם לא מאוהבים? ובכן ,אם אתם מאמינים בסיפור הרומנטי אך כרגע אינכם מאוהבים ,לפחות אתם יודעים למה לשאוף :למצוא אהבת אמת .ראיתם זאת באינספור סרטים וקראתם על כך באינספור ספרים .אתם מאמינים שיום אחד תפגשו בנפש התאומה שלכם ,ותמצאו את האינסוף בתוך זוג עיניים מכשפות, ולפתע תבינו על מה ולמה אתם חיים ,כפי שהבין רומיאו כשראה את יוליה מביטה בו ממרומי מרפסת ביתה שבוורונה.
כובד משקלו של הגג סיפור טוב חייב לתת לי תפקיד ,וחייב להתרחב אל מעבר לאופק שלי ,אבל הוא לא חייב להיות אמיתי .הסיפור יכול להיות בדיה גמורה ,ועדיין לספק לי משענת של זהות ולגרום לי להרגיש שלחיי יש משמעות .למעשה ,למיטב הבנתנו המדעית ,אף אחד מאלפי הסיפורים שכל מיני תרבויות ,דתות ושבטים המציאו באלפי השנים האחרונות איננו נכון .הם כולם בדיות שמקורן במוחם הקודח של בני אדם יצירתיים. אם אתם שואלים מהי משמעות החיים ומישהו מציע לכם סיפור בתור תשובה ,דעו שזוהי תשובה שגויה .פרטיו המדויקים של הסיפור לא משנים .כל סיפור הוא בהכרח שגוי ,כי היקום פשוט לא עובד כסיפור. אז מדוע אנשים מאמינים בדמיונות האלה? סיבה אחת היא שהזהות האישית שלהם מושתתת על הסיפור .אנשים מחונכים מגיל אפס להאמין בסיפור .הם שומעים אותו מההורים שלהם ,מהמורים שלהם ,מהשכנים ואפילו מזרים גמורים, הרבה לפני שהם מפתחים את העצמאות המחשבתית והרגשית הנדרשת כדי להטיל ספק בסיפור .כשבסופו של דבר היכולות השכליות שלהם מתפתחות לרמה גבוהה ,הם כבר כל כך מושקעים בסיפור הזה ,שסביר יותר שישתמשו בשכלם כדי למצוא צידוקים מתוחכמים לסיפור ולא כדי לפקפק בו .רוב האנשים שיוצאים לחפש את זהותם דומים לילדים במסיבת יומולדת שיוצאים לחפש את המטמון .הם יגלו רק את מה שההורים שלהם החביאו עבורם מבעוד מועד.
סיבה נוספת היא שלא רק זהותנו האישית אלא גם המוסדות הקולקטיביים שלנו מושתתים על הסיפור .לכן מאוד מפחיד לפקפק בסיפור הזה .חברות רבות מנדות או רודפות את כל מי שמעז לגלות ספקנות מוגזמת .צריך עמוד שדרה חזק כדי להטיל ספק בעמודי התווך של הסדר החברתי .שהרי אם הסיפור שגוי ,אז כל העולם שלנו חסר היגיון .חוקי המדינה ,הנורמות החברתיות ,ההסדרים הכלכליים — כולם עלולים להתמוטט. רוב הסיפורים מוחזקים במקומם באמצעות גג כבד שמונח עליהם ,ולא באמצעות יסודות עמוקים .חישבו למשל על הסיפור הנוצרי .היסודות שלו שטחיים ורעועים להחריד .איזו הוכחה יש לנו שבנו של בורא היקום כולו התגלם כאורגניזם מבוסס־פחמן איפשהו בגלקסיית מערכת השמש לפני בערך אלפיים שנה? מהי הראיה לכך שזה קרה באזור הגליל ,ושאמו הייתה בתולה? ובכל זאת ,מוסדות אדירי כוח נבנו על גבי הסיפור המפוקפק הזה ,וכובד משקלם רובץ על הסיפור בעוצמה ומחזיק אותו במקומו .מלחמות שלמות נערכו בגלל ניסיונות לשנות מילה אחת ויחידה בסיפור הזה .כך החל הפיצול בן אלף השנים בין הנצרות המערבית לבין הנצרות המזרחית ,שעדיין מלבה סכסוכים עקובים מדם בבלקנים ובמזרח אירופה, בגלל ויכוח על המילה הבודדת "( "filioqueמילה בלטינית שמשמעותה "ומהבן"). הנוצרים המערביים רצו להכניס את המילה הזו לתוך הצהרת האמונה הנוצרית, בעוד הנוצרים המזרחיים התנגדו לכך בכל תוקף (המשמעויות התיאולוגיות של הוספת המילה הזו הן כה מסובכות ,שקשה להסביר אותן על קצה המזלג בצורה בהירה .אם אתם סקרנים ,שאלו את גוגל). ברגע שזהויות אישיות ומערכות חברתיות נשענות על סיפור כזה או אחר ,נעשה כמעט בלתי אפשרי לפקפק בו ,כי קריסת הסיפור עלולה לחולל משבר אישי וחברתי .לכן כשבאים לבנות סיפור ,הגג בדרך כלל חשוב בהרבה מהיסודות.
הוקוס פוקוס ותעשיית האמונה הזהות שלנו ומשמעות חיינו תלויות בסיפורים דמיוניים .איך קורה שאנשים שהם אמיתיים? ברור מדוע אנשים רוצים להאמין בסיפור ,אבל איך הם מאמינים בפועל? כבר לפני אלפי שנים גילו שאמאנים וכוהנים את התשובה :טקסים .הטקס הוא פעולה מאגית שהופכת דבר מופשט לדבר מוחשי .את מהותם של רוב 3 הטקסים אפשר לצמצם לנוסחה הפלאית "הוקוס פוקוס ,דבר אחד הוא דבר אחר". כיצד נהפוך את ישו לאמיתי עבור מיליוני מאמיניו? בטקס המיסה ,הכומר הנוצרי לוקח פיסת לחם וכוס יין ,ומכריז שהלחם הוא בשרו של ישו והיין הוא דמו של ישו. המאמינים אוכלים את הלחם ושותים את היין ,וכך באים במגע ישיר עם המשיח. מרגישים
מה יכול להיות ממשי יותר מאשר לטעום את המשיח במו פיכם? בכנסייה הקתולית לטינית הייתה שפת הקודש .כשהכומר הציג את לחם הקודש בפני ההמון המשתאה הוא הכריז בלטינית "הוק אסט קורפוס!" — "זהו הגוף!" — והלחם הפך באורח פלא לגופו של ישו .האיכרים האנאלפביתים לא ידעו לטינית ,ו"הוק אסט קורפוס" נשמע להם כמו "הוקוס פוקוס" .כך נולד לחש הכישוף המפורסם ,שיכול להפוך 4 צפרדע לנסיך ודלעת למרכבה מפוארת. אלף שנים לפני הולדת הנצרות ,ההינדים הקדמונים כבר השתמשו בטריקים דומים .הטקסט הקדוש של ברהדארנייקה אופנישד נתן הנחיות כיצד להעלות סוס כקורבן לאלים ,ופירש את קורבן הסוס כמימוש של סיפור הבריאה הקוסמי כולו. הטקסט בנוי בהתאם לעיקרון של "הוקוס פוקוס ,דבר אחד הוא דבר אחר ",ואומר כך" :ראשו של הסוס הוא השחר ,עינו של הסוס היא השמש ,נשימתו היא האוויר, פיו הפעור הוא האש ,הגוף שלו הוא השנה ...איבריו הם עונות השנה ,מפרקיו החודשים והשבועות ,רגליו הימים והלילות ,עצמותיו הכוכבים ,בשרו העננים... פיהוקו של הסוס הוא הברק ,רעידות גופו הן הרעם ,השתן שלו הוא הגשם 5".כך הופך סוס מסכן לקוסמוס האדיר. כמעט כל דבר יכול להפוך לטקס .אפשר להקנות משמעות דתית עמוקה למחוות קטנות ובנאליות ,כמו הדלקת נרות ,צלצול פעמונים או ספירת חרוזים .זה נכון גם לתנועות גוף ,כגון לכפוף את הראש ,להשתחוות אפיים ,או להצמיד את כפות הידיים זו לזו .לבגדים ולכיסויי ראש — מהטורבן הסיקי ועד החיג'אב המוסלמי — הוקנתה חשיבות מרחיקת לכת ,עד שהפכו למרעום של סכסוכים דתיים ופוליטיים רצחניים. גם למזון אפשר לייחס ערך דתי הרבה מעבר לערכו התזונתי ,בין אם מדובר בביצי חג הפסחא ,המסמלות חיים חדשים ואת שיבתו של ישו מהמתים ,או המרור והמצה שיהודים אוכלים בפסח ,כתזכורת לעבדותם במצרים ולשחרורם הפלאי .אין כמעט אף מאכל בעולם שאי אפשר להדביק לו משמעות כלשהי .בראש השנה יהודים אוכלים דבש כדי שהשנה הנכנסת תהיה מתוקה ,הם אוכלים ראשי דגים כדי שיהיו לראש ולא לזנב ,והם אוכלים רימונים כדי שמעשיהם הטובים ירבו כמו גרעיניו של הרימון. טקסי הוקוס פוקוס נרתמו גם למטרות פוליטיות .כתרים ,כיסאות ומקלות משמשים כבר אלפי שנים סמלים של ממלכות ואימפריות ,ומיליוני אנשים מתו במלחמות "על הכתר" או "על כס המלוכה" .חצרותיהם של נסיכים וקיסרים פיתחו מערכות טקסיות מסובכות לא פחות מאלו של המקדשים והכנסיות .בצבא המשמעת והטקס הולכים יד ביד ,וחיילים מאז ימי רומא הקדומה מבזבזים אינספור
שעות על מסדרים ,מצעדי ראווה ,וצחצוח נעליים .נפוליאון התרברב פעם שהוא יכול לגרום לגברים עזי־נפש להקריב את חייהם בעבור סרט בד צבעוני. ייתכן שקונפוציוס הבין טוב מכולם את חשיבותם הפוליטית של טקסים .ההוגה הסיני הקדמון הגדיר את השמירה הקפדנית על חוקי הטקס כמפתח להרמוניה חברתית וליציבות פוליטית .טקסטים קונפוציאניים מרכזיים כגון "ספר הטקסים", "טקסי ממלכת ז'ו" ,ו"ספר הנימוסים והטקסים" תיעדו בדקדקנות מתי יש לבצע איזה טקס ,בכמה כלים פולחניים יש להשתמש ,באיזה כלי נגינה יש לנגן ,ומה צבע הבגדים שיש ללבוש .בכל פעם שסין סבלה ממשבר כלשהו ,חכמים קונפוציאנים מיהרו להטיל את האשמה על זלזול בטקסים ,בדומה לרס"רים הסבורים שתבוסות 6 צבאיות נגרמות בגלל חיילים שלא צחצחו את מגפיהם בקפדנות מספיקה. במערב המודרני האובססיה הקונפוציאנית לטקסים נתפסת בדרך כלל כסימן למחשבה פרימיטיבית ורדודה .אולם זה כנראה סימן לכך שלקונפוציוס הייתה הבנה מעמיקה ומדויקת של טבע האדם .אולי אין זה מקרה שתרבויות קונפוציאניות — בראש ובראשונה סין ,אבל גם הארצות השכנות של קוריאה ,וייטנאם ויפן — פיתחו מבנים חברתיים ופוליטיים יציבים להדהים .אם אתם רוצים לדעת את האמת על החיים ,טקסים ופולחנים מהווים מכשול גדול בדרככם .אבל אם אתם מעוניינים — כמו קונפוציוס — ביציבות פוליטית ובהרמוניה חברתית ,האמת היא לא פעם צרה צרורה ,ואילו טקסים ופולחנים הם בעלי הברית המהימנים ביותר שלכם.
התובנה הזאת רלוונטית בעולם של המאה ה־ 21בדיוק כפי שהיתה רלוונטית בסין הקדומה .ללחש ההוקוס פוקוס יש כוח רב גם בעולם המתועש המודרני .עבור אנשים רבים החיים כיום ,שני מקלות הממוסמרים זה לזה מסמלים את אלוהים, פוסטר צבעוני על הקיר מסמל מהפכה ,ופיסת בד המתנופפת ברוח היא המדינה .אי אפשר לראות או לשמוע את צרפת ,כי היא קיימת רק בדמיון הקולקטיבי שלנו ,אבל אתם בהחלט יכולים לראות את הטריקולור ולשמוע את המרסייז .אז על ידי כך שמנופפים בדגל ושרים את ההמנון ,הופכים את המדינה מסיפור מופשט למציאות מוחשית. לפני אלפי שנה הינדים אדוקים העלו קורבן סוסים יקרי ערך — היום הם משקיעים בייצור דגלים .דגלה של הודו המודרנית הוא הטיראנגה (מילולית, "שלושת הצבעים") ,שנקרא כך כי הוא מורכב משלושה פסים — האחד כתום, השני לבן והשלישי ירוק" .חוק הדגל" של הודו משנת 2002מצהיר שהדגל "מייצג את התקוות והשאיפות של תושבי הודו .זהו הסמל של גאוותנו הלאומית .במהלך חמשת העשורים האחרונים ,אנשים שונים ובכלל זה חברי כוחות הביטחון מסרו בנדיבות את חייהם כדי לשמור על כך שהדגל בן שלושת הצבעים יתנופף במלוא תהילתו ".חוק הדגל מצטט את נשיאה השני של הודו ,סארוופאלי רדהאקרישנן, שהסביר ש"הצבע הכתום מסמל פרישות או היעדר אינטרסים .המנהיגים שלנו חייבים להיות אדישים לרווח חומרי ,ולהקדיש עצמם לעבודתם .הצבע הלבן במרכז הדגל הוא האור ,דרך האמת שמדריכה אותנו בכל פעולותינו .והצבע הירוק מדגיש את הקשר שלנו לאדמה ,הקשר שלנו לצמחים שבהם תלוי כל החי .סמל הגלגל של הקיסר אשוקה הניצב באמצע הפס הלבן הוא גלגל חוק הדהרמה .האמת והדהרמה 7 צריכים להיות העקרונות שמדריכים את כל מי שמשרת תחת הדגל הזה". בשנת 2017הניפה הממשלה הלאומנית של הודו את אחד הדגלים הגדולים בעולם באטארי שליד הגבול עם פקיסטן ,במחווה שהייתה מיועדת לא לעודד פרישות או הארה ,אלא לעורר את קנאתם של הפקיסטנים .אורכו של הדגל היה 36 מטר ,רוחבו 24מטר ,והוא הונף בראש תורן בן 110מטרים (מה היה פרויד אומר על זה?) .היה אפשר לראות את הדגל המפלצתי הזה אפילו מהעיר הפקיסטנית לאהור .לרוע המזל ,רוחות עזות קרעו את הדגל שוב ושוב ,והגאווה הלאומית 8 ההודית חייבה לתפור ולתקן אותו בכל פעם מחדש ,במחיר כבד למשלמי המיסים. מדוע בחרה ממשלת הודו להשקיע את כל הכספים והמאמצים הללו בדגל במקום במערכת הביוב של דלהי? מכיוון שדגל הופך את הודו למדינה ממשית הרבה יותר ממערכת ביוב. העובדה שהדגל עולה הרבה כסף רק הופכת את הטקס הזה ליעיל יותר .מכל סוגי
הטקסים ,טקסי קורבנות הם העוצמתיים ביותר ,כי מכל הדברים בעולם ,סבל הוא הדבר האמיתי ביותר .קשה להתעלם ממנו או לפקפק בו .אם אתם רוצים לגרום לאנשים להאמין בדמיון כלשהו ,גירמו להם להעלות לו קורבן כזה או אחר .ברגע שאתם סובלים למען סיפור ,בדרך כלל די בכך כדי לשכנע אתכם שהסיפור אמיתי. אם אתם צמים כי אלוהים ציווה על כך ,הרגשת הרעב המכרסמת בבטנכם יעילה יותר מכל פסל או מסכה בהמחשת אלוהים .אם איבדתם את רגליכם במלחמה למען המולדת ,הגדמים וכיסא הגלגלים יעילים יותר מכל המנון בהמחשת המולדת. ברמה יומיומית ,אם אתם מעדיפים לקנות פסטה מקומית מאיכות נמוכה במקום פסטה איטלקית מיובאת מאיכות גבוהה ,הקורבן הקטן הזה מאפשר לכם להרגיש פטריוטים אפילו בסופרמרקט. כמובן שכל זה מושתת על טעות לוגית .אם אתם סובלים בגלל האמונה שלכם באלוהים או בלאום ,זה לא מוכיח שהאמונה שלכם נכונה .אולי אתם בסך הכול משלמים את מחיר התמימות שלכם? אבל רוב בני האדם לא רוצים לחשוב שהם טיפשים .לכן ככל שהם מקריבים יותר למען אמונה מסוימת ,כך מתחזקת האמונה שלהם .זוהי האלכימיה המופלאה של הקרבת קורבנות .שר הטקס לא צריך לתת לנו שום דבר כדי להשתלט עלינו — לא גשם ,לא כסף ,לא ניצחון במלחמה ולא אריכות ימים .במקום זאת ,הוא רק צריך לקחת משהו מאיתנו .ברגע ששכנע אותנו להעלות קורבן מכאיב כלשהו ,הוא לכד אותנו ברשתו. זה עובד כך גם בעולם המסחרי .אם אתם קונים פיאט יד שלישית במחיר 10,000 שקל אתם כנראה תתלוננו עליה לכל מי שמוכן לשמוע .אבל אם אתם קונים פרארי במחיר מיליון שקל ,אתם כנראה תהללו אותה ,לאו דווקא כי היא כזו מכונית טובה, אלא כי שילמתם עליה כל כך הרבה כסף .אתם לא רוצים להיראות פרייארים. אפילו בזירה הרומנטית ,כפי שיודע כל רומיאו ,ללא קורבן אין אהבת אמת .הקורבן אינו רק דרך לשכנע את אהובת ליבך שאתה רציני — זו גם דרך לשכנע את עצמך שאתה באמת מאוהב .מדוע נשים מבקשות ממאהביהן טבעת יהלום יקרה? כי ברגע שהמאהב מקריב קורבן כספי כואב ,הוא חייב לשכנע את עצמו שזה נעשה למען מטרה ראויה. כשאדם מקריב את עצמו למען סיפור כלשהו זה נוסך ביטחון רב לא רק בו ,אלא גם בצופים בו .אלים ,מדינות ומהפכות מתקשים לשרוד לאורך זמן בלי קדושים מעונים .אם אתם חושבים להטיל ספק בדרמה האלוהית ,במיתוס הלאומי או במטרה המהפכנית ,מיד יאמרו לכם" :אבל המארטירים הקדושים מתו בשביל זה! האם אתם מעזים לומר שהם מתו לחינם? אתם חושבים שהגיבורים הללו היו בעצם שוטים?"
עבור מוסלמים שיעים ,רגע השיא בתולדות הקוסמוס אירע ביום העשורא — היום העשירי לחודש מוח'רם 61 ,שנים לאחר ההיג'רה ( 10באוקטובר 680לפי הספירה הנוצרית) .ביום זה ,בכרבלא שבעיראק ,טבחו חייליו של הרודן יאזיד את חוסיין בן עלי — נכדו של הנביא מוחמד — יחד עם קבוצה של כמה עשרות מתומכיו .לשיעים ,הקורבן של חוסיין ואנשיו מסמל את המאבק הנצחי של הטוב נגד הרע ושל המדוכאים כנגד רודפיהם .כפי שנוצרים ממחיזים שוב ושוב את הדרמה של הצליבה ומנסים לחקות את ישו ,כך השיעים ממחיזים את הדרמה של העשורא ומנסים לחקות את חוסיין .בכל שנה עולים מיליוני שיעים לכרבלא ולקברו של חוסיין ,וביום העשורא נערכים בכל רחבי העולם טקסי אבל ,וחלק ממשתתפיהם אף מלקים את עצמם בפומבי בשוטים ובסכינים. אבל עשורא איננו רק יום אחד בשנה .מנהיגים שיעים רבים ,כמו האייתוללה חומייני באיראן ,מסבירים למאמינים ש"כל יום הוא עשורא וכל מקום הוא כרבלא 9".קורבנו של חוסיין בכרבלא מקנה משמעות לכל מאורע ,בכל מקום ובכל זמן .אפילו להחלטות היומיומיות של אנשים פשוטים יש השפעה על המאבק הקוסמי בין טוב לרע .אם תעזו להטיל ספק בזה ,תמיד יימצא מישהו שיזכיר לכם את כרבלא .פקפוק בחשיבות קורבנו של חוסיין זה החטא החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת. אם אין מספיק אנשים שמוכנים להקריב את חייהם שלהם ,כמו חוסיין בן עלי ,שר הטקס עדיין יכול למצוא תחליף .תמיד אפשר להקריב מישהו אחר במקום את עצמכם .אולי תקריבו קורבן אדם לאל הקנאי בעל ,אולי תשרפו כופר למען תהילתו של ישו הנוצרי ,אולי תוציאו להורג אישה מורדת כי אללה רוצה בזאת ,ואולי תשלחו את אויבי המהפכה להינמק בגולאג .ברגע שתעשו זאת ,אלכימיית הקורבן תתחיל להפעיל עליכם את כשפיה .אלכימיה בנוסח מעט אחר מזה שהזכרנו קודם. כשאתם גורמים לעצמכם סבל בשמו של סיפור כלשהו ,זה מציב בפניכם ברירה: "או שהסיפור נכון ,או שאני אידיוט תמים ".כשאתם ממיטים סבל על אחרים, ניצבת בפניכם ברירה שונה" :או שהסיפור נכון ,או שאני רשע אכזר ".וכפי שאף אחד לא רוצה להודות שהוא אידיוט ,כך גם אף אחד לא רוצה להודות שהוא רשע, אז עדיף להאמין שהסיפור נכון. לפעמים ,אנשים יכולים לעבור במהירות הבזק מלהקריב את עצמם ללהקריב מישהו אחר .במרס ,1839בעיר משהד שבאיראן ,אישה יהודייה שסבלה ממחלת עור הלכה לרופא אליל מקומי ,שאמר לה שאם היא תהרוג כלב ותרחץ את ידיה בדם הכלב ,היא תירפא ממחלתה .משהד היא עיר קדושה לשיעים ,ורצה הגורל שהאישה ניסתה את הטיפול המזוויע הזה דווקא ביום העשורא .כמה שיעים ראו
אותה ,וחשבו — או כך לפחות הם טענו — שהאישה הרגה את הכלב כפרודיה על הריגתו של חוסיין בכרבלא .השמועה על חילול הקודש הנורא עשתה לה כנפיים ברחובות משהד .האספסוף ,ששולהב על ידי אחד האימאמים המקומיים ,פרץ לרובע היהודי ,העלה באש את בית הכנסת ,ורצח שלושים ושישה יהודים .ליתר יהודי משהד הוצעה בחירה :תתאסלמו מיד ,או שנרצח אתכם 10.שיעי שהלקה את עצמו בעשורא ,היה חייב להאמין שהסיפור השיעי על העולם נכון — או שהיה נאלץ להודות בתמימותו .שיעי שהרג יהודים בפוגרום משהד היה חייב להאמין שהסיפור השיעי על העולם נכון — או שהיה נאלץ להודות ברשעותו. כשאנחנו חושבים על קורבנות אדם ,הנטייה היא לדמיין טקסים אכזריים במקדש כנעני או אצטקי ,ומקובל לטעון שהמונותיאיזם שם קץ למנהגים הנוראיים הללו .אך למעשה ,מונותיאיסטים הקריבו הרבה יותר קורבנות אדם מאשר פוליתיאיסטים. הנצרות והאסלאם הרגו הרבה יותר אנשים בשמו של אלוהים מאשר הכנענים והאצטקים .בדיוק בעת שהקונקיסטדורים הספרדים החריבו את המקדשים של האלים צמאי הדם של האצטקים בעולם החדש ,האינקוויזיציה הספרדית שרפה אנוסים וכופרים בסיטונות בעולם הישן. קורבנות באים בהרבה מלבושים .המופעים הקיצוניים ביותר כוללים הוצאות להורג ופוגרומים .אבל יש גם מופעים מתונים יותר ,שגורמים סבל מבלי לשפוך דם או להרוג .חישבו לדוגמה על האיסור על תחבורה ציבורית בשבת במדינת ישראל. זה איסור שפוגע במאות אלפי אנשים ,בעיקר משכבות מוחלשות ,שלא יכולים לנסוע בשבת לבקר בני משפחה ,חברים ,מוזיאונים ושמורות טבע .לסבתא עשירה מצפון תל אביב אין שום בעיה להיכנס למכונית החדשה שלה בשבת בבוקר ולנסוע לבקר את הנכדים בקיסריה .אבל סבתא ענייה מדרום תל אביב לא יכולה לנסוע לבקר את הנכדים באור עקיבא ,כי אין רכבות או אוטובוסים בשבת. בכך שהן גורמות כאלה קשיים למאות אלפי אזרחים ,המפלגות הדתיות מוכיחות את נאמנותן הבלתי מתפשרת לסיפור היהודי .כמובן שאף אחד לא מת ואף טיפת דם לא נשפכת ,אך עדיין מקריבים כאן את רווחתם של הרבה מאוד אנשים .אם היהדות היא סיפור בדיוני ,הרי זו אכזריות חסרת־הצדקה למנוע מסבתא ענייה לבקר את נכדיה או למנוע מסטודנט תפרן לנסוע לבלות עם חברים בחוף הים .בכך שהן בכל זאת תומכות באיסור על תחבורה ציבורית בשבת המפלגות הדתיות מצהירות בפני העולם כולו — ובראש ובראשונה בפני עצמן — שהן מאמינות בכל ליבן בסיפור היהודי .מה ,אתם חושבים שהן סתם היו גורמות סבל לבני אדם ללא שום סיבה טובה? לא זו בלבד שקורבנות מחזקים את אמונתנו בסיפור שלנו ,לעיתים קרובות הם גם
מהווים תחליף לכל ההתחייבויות האחרות שהסיפור דורש מאיתנו .רוב הסיפורים הגדולים של המין האנושי קידשו אידיאלים שרוב בני האדם לא מסוגלים לממש. כמה יהודים באמת דבקים בעשרת הדיברות ,ואף פעם לא משקרים או חומדים? כמה בודהיסטים הצליחו להשתחרר מהאגו שלהם? כמה סוציאליסטים עובדים כפי יכולתם ולוקחים כפי צורכיהם?
מאחר שהם אינם מסוגלים לממש את האידיאל ,בני אדם פונים לקורבנות כתחליף .הינדי עשוי להעלים מיסים ,לבקר זונות ולזלזל בהוריו המזדקנים ,אבל הוא ישכנע את עצמו שהוא אדם אדוק ,כי הוא תומך בהרס המסגד בעיר איודיה (פעולה שהוצגה כמלחמת קודש על ידי המפלגה ההינדית השלטת) ,והוא אפילו תרם כמה אלפי רופיות כדי לבנות במקום המסגד ההרוס מקדש הינדי לאל ראמה .כמו בימי קדם ,כך גם במאה העשרים ואחת ,בני אדם שמחפשים משמעות נוטים בסופו של דבר להסתפק במסכת של קורבנות.
תיק הזהויות המצרים הקדמונים ,הכנענים והאצטקים הקריבו קורבנות לאלים רבים .אם אל אחד לא סיפק את הסחורה ,תמיד היה אפשר לקוות שאל אחר ימלא את החסר .אז הם סגדו לאל השמש בבוקר ,לאלת האדמה בצהריים ולכל מיני שדים ורוחות עם רדת הלילה .כאז כן עתה .הסיפורים והאלים שלהם סוגדים בני אדם במאה ה־21 — ישו ,הדולר ,המדינה או המהפכה — אינם מושלמים .הם מלאים בחורים ובסתירות פנימיות .לכן רוב האנשים לא שמים את כל מבטחם בסיפור אחד ויחיד. במקום זאת ,הם מחזיקים בתיק שלם של סיפורים ובמגוון של זהויות. חישבו למשל על רפובליקני טיפוסי בארצות הברית שמאמין בישו הנוצרי ,מתנגד נחרצות לשירותי רווחה ממשלתיים ,ותומך באדיקות במכירת נשק חופשית .זאת למרות שישו הטיף לעזור לעניים ,ולא היה חסיד גדול של כלי נשק .זה אולי נראה כמו סתירה פנימית ,אבל המוח האנושי מחולק למגירות .הוא מסוגל להכיל סתירות פנימיות .לכן ,לא תתקשו למצוא גם תומכים של ברני סנדרס הדמוקרטי־סוציאליסטי ,שמשלבים אמונה ערטילאית באיזשהי מהפכה עתידית עם אמונה פרקטית בכך שכדאי להשקיע את הכסף שלהם בתבונה .רגע אחד ידברו איתכם על חוסר הצדק בחלוקת המשאבים בעולם ,ודקה אחר כך יספרו לכם על הביצועים של תיק המניות או אחזקות הנדל"ן שלהם. לאף אדם אין זהות אחת ויחידה .אף אחד הוא לא רק מוסלמי ,או רק איטלקי ,או רק קפיטליסט .אבל מדי פעם צצה תנועה פנאטית ומתעקשת שכולם צריכים להאמין בסיפור אחד ויחיד ולאמץ זהות שאין בלתה .במאה האחרונה התנועה הפנאטית ביותר הייתה הפאשיזם .פאשיסטים טוענים שאנשים לא צריכים להאמין לשום סיפור מלבד הסיפור הלאומי ,ושהזהות היחידה של האדם היא זהותו הלאומית .כמובן שלא כל גילוי של לאומיות הוא סממן פאשיסטי .אדם יכול לאהוב את המדינה שלו ולהדגיש את התכונות הייחודיות שלה ואת המחויבויות שיש לו כלפיה — ועדיין להכיר בכך שזה לא כל מה שיש בעולם .אני יכול להיות פטריוט
איטלקי טוב ולמלא את חובותי למדינה האיטלקית ,ובו־זמנית להיות גם קתולי, סוציאליסט ,בעל אוהב ,אבא מסור ורופא קפדן .כל אחת מהזהויות הללו כרוכה בחובות נוספות .לפעמים הזהויות השונות שלי מושכות אותי בכיוונים מנוגדים, וחלק מהחובות שלי מתנגשות זו בזו .אבל מי אמר שהחיים הם דבר קל? הפאשיזם הוא מה שקורה כשלאומנים מנסים לעשות לעצמם חיים קלים מדי, ולהכחיש את כל יתר הזהויות והחובות של בני האדם .לאחרונה חל בלבול נפוץ ביחס למשמעות המדויקת של הפאשיזם .המילה "פאשיסט" הפכה למילת עלבון רב־שימושית ,שאנשים מטיחים כלפי כל מי שלא מוצא חן בעיניהם .לחלופין ,יש מי שמבלבלים בין פאשיזם לבין לאומיות ,וחושבים שכל גילוי של אהבת המולדת הוא סממן פאשיסטי .אז מהי המשמעות המדויקת של הפאשיזם ,ובמה הוא שונה מהלאומיות? על רגל אחת ,הלאומיות מספרת לי שהמדינה שלי היא ייחודית ושיש לי התחייבויות מיוחדות כלפיה .הפאשיזם אומר לי שהמדינה שלי היא עליונה ושיש לי התחייבויות בלעדיות כלפיה .המדינה שלי היא הדבר החשוב היחיד בעולם ,ולא צריך להיות לי אכפת מאף אחד ומשום דבר מלבד המדינה .גם אם המדינה שלי עומדת להרוויח מעט מאוד מגרימת סבל רב למיליוני זרים בארץ רחוקה ,עלי לתמוך ללא היסוס במדינה שלי .אם לא אעשה כן ,אני בוגד שפל .אם המדינה דורשת שאהרוג למענה מיליוני בני אדם — אז אהרוג מיליונים .אם המדינה דורשת שאתכחש למענה לאמת וליופי — אז אתכחש לאמת וליופי. לדוגמה ,איך פאשיסט מעריך אומנות? איך פאשיסט יודע האם סרט מסוים הוא סרט טוב? זה מאוד פשוט .קנה המידה היחידי הוא טובת המדינה .אם הסרט משרת את האינטרסים של המדינה — זה סרט טוב .אם הסרט לא משרת את האינטרסים של המדינה — זה סרט רע .בדומה ,איך פאשיסט מחליט מה ללמד תלמידים בבית ספר ,נניח בשיעורי היסטוריה? גם זה מאוד פשוט .צריך ללמד את התלמידים מה שמשרת את האינטרסים של המדינה ,ולא ללמד אותם דברים שעלולים לפגוע 11 באינטרסים של המדינה .לאמת אין שום חשיבות. כל זה הופך את הפאשיזם למאוד מפתה .לא רק משום שהוא חוסך הרבה מחשבות מסובכות ,אלא גם משום שהוא גורם לאנשים לראות את עצמם שייכים לדבר הכי חשוב והכי יפה בעולם — המדינה שלי .זוועות מלחמת העולם השנייה והשואה מזכירות לנו את התוצאות הנוראות של קו המחשבה הזה .אך לרוע המזל בעשורים האחרונים עשינו טעות קשה בכל הנוגע ללימוד הפאשיזם .לימדנו שהפאשיזם מכוער ,מבלי להסביר מה בכל זאת מפתה בו .לכן אנשים עלולים לאמץ רעיונות פאשיסטיים מבלי להבין מה הם עושים .הם אומרים לעצמם" :לימדו אותי
שהפאשיזם מכוער ,וכשאני מסתכל במראה אני רואה שם משהו מאוד יפה ,אז לא ייתכן שאני פאשיסט". דומה הדבר לסרטי הוליווד ולספרי הארי פוטר ,שבהם מקובל להציג את הרעים — את וולדמורט ,את סאורון ,ואת דארת' ויידר — כמכוערים ודוחים .הם גועליים להחריד אפילו ביחסם לתומכים הכי נאמנים שלהם .מה שאף פעם לא ברור מהסיפור זה למה שמישהו יתפתה ללכת בעקבות יצור מגעיל כמו וולדמורט? הבעיה עם הרוע היא שבמציאות הוא לא בהכרח נראה מכוער .הוא עשוי להיראות מאוד יפה .האומנות הנוצרית המסורתית ידעה זאת טוב יותר מהוליווד, ולכן בציורים נוצריים מקובל להציג את השטן דווקא כחתיך הורס .זו הסיבה שקשה לעמוד בפני השטן .זו גם הסיבה שלא קל להתמודד עם הפאשיזם .כשאתם מתבוננים במראה הפאשיסטית ,מה שאתם רואים שם לא מכוער כלל וכלל. כשהגרמנים התבוננו במראה הפאשיסטית בשנות השלושים ,הם ראו את גרמניה כדבר היפה ביותר בעולם .ואם היום הרוסים יתבוננו במראה הפאשיסטית ,הם יראו את רוסיה כדבר היפה ביותר בעולם .ואם ישראלים יתבוננו במראה הפאשיסטית, הם יראו את ישראל כדבר היפה ביותר בעולם .וכשאנשים רואים משהו כל כך יפה, הם רוצים לאבד את עצמיותם בתוכו. מקורה של המילה "פאשיזם" ברומא העתיקה .אחד מסמלי השלטון הרומי היה צרור של ענפים או זרדים ,שנקרא "פאסקס" .צרור של זרדים נשמע סמל מאוד משונה לאחת האידיאולוגיות הרצחניות ביותר בהיסטוריה .אבל יש לצרור הזרדים הזה משמעות עמוקה ומסוכנת .זרד בודד הוא דבר חלש ,וקל לשבור אותו לשניים. לעומת זאת ,כשמחברים הרבה זרדים יחד ל"פאסקס" ,כמעט בלתי אפשרי לשבור אותם .המסר הוא שלפרט הבודד אין שום חשיבות ,אבל כל עוד כולנו נפעל כגוף אחד ,נהיה מאוד חזקים 12.פאשיסטים טוענים שתמיד יש להעדיף את האינטרסים של הקולקטיב והמדינה על פני האינטרסים של הפרט ,ולאף זרד אסור לחשוב אחרת מהצרור ואסור להפר את אחדותו של הצרור. כמובן שאף פעם לא ברור היכן מסתיים צרור אחד של אנשים ומתחיל אחר. מדוע עלי לראות דווקא את איטליה כצרור שאליו אני משתייך? מדוע לא לחשוב שהצרור שלי הוא המשפחה שלי ,או העיר פירנצה ,או אזור טוסקנה ,או יבשת אירופה ,או המין האנושי כולו? הזרמים המתונים יותר של הלאומיות אכן אומרים לי שאני יכול להיות נאמן בו זמנית גם לאיטליה וגם למשפחה שלי ,לפירנצה ,לאירופה ולאנושות .אבל פאשיסטים איטלקים דרשו נאמנות מוחלטת לאיטליה לבדה. למרות מאמציהם של מוסוליני והמפלגה הפאשיסטית שלו ,רוב האיטלקים לא הסכימו להציב את המדינה לפני המשפחה שלהם .מכונת התעמולה הנאצית
בגרמניה של היטלר עשתה עבודה יסודית יותר ,אבל אפילו הנאצים לא באמת הצליחו לגרום לאנשים לשכוח את כל הסיפורים האחרים .גם בתקופה האפלה ביותר של המשטר הנאצי ,אנשים שמרו במוחם כמה סיפורים שונים כאלטרנטיבה לאידיאולוגיה הרשמית .הוכחה ניצחת לכך ניתנה ב־ .1945היה אפשר לחשוב שאחרי 12שנים של שטיפת מוח נאצית ,רוב הגרמנים לא יוכלו למצוא שום משמעות לחיים בגרמניה המובסת והכבושה שאחרי המלחמה .הרי הם נתנו את אמונם בסיפור גדול אחד ,והסיפור קרס .אלא שהרוב המכריע של הגרמנים התאוששו במהירות הבזק .איפשהו במעמקי התודעה שלהם היו להם סיפורים חלופיים ,וברגע שהיטלר ירה לעצמו כדור בראש ,תושבי ברלין ,המבורג ומינכן אימצו זהויות חדשות ומצאו משמעות חדשה לחייהם. אומנם נכון הדבר שכחמישית מהמנהיגים האזוריים של המפלגה הנאצית התאבדו ,כפי שעשו גם עשירית מהגנרלים 13.אבל פירוש הדבר הוא שרוב גדול מבכירי המפלגה הנאצית ומהגנרלים שמחו להמשיך בחייהם .רוב חברי המפלגה הנאצית ואפילו רוב חברי האס־אס לא השתגעו ולא התאבדו במאי .1945הם המשיכו לחיות כחוואים ,מורים ,רופאים וסוכני ביטוח. למעשה ,אפילו התאבדות לא תמיד מהווה הוכחה לכך שאנשים מאמינים בסיפור אחד בלבד .ב־ 13בנובמבר 2015ביצעו מחבלים מתאבדים של דאעש כמה פיגועים בפריז ,שהרגו 130בני אדם .דוברי דאעש הסבירו שהמתקפה הזו הייתה נקמה על כך שחיל האוויר הצרפתי תקף והרג פעילים של דאעש בסוריה ובעיראק ,ושהם מקווים שצרפת למדה את הלקח ולא תעז לתקוף יותר את דאעש 14.באותה נשימה, דוברי דאעש גם הכריזו שכל הלוחמים שנהרגו בתקיפות חיל האוויר הצרפתי הם שהידים ,שעכשיו נהנים מחיי נצח בגן עדן. משהו כאן מאוד משונה .אם אכן השהידים שנהרגו בתקיפות חיל האוויר הצרפתי נמצאים בגן עדן ,מדוע צריך לנקום את מותם? לנקום על מה ,בעצם? על זה שהצרפתים שלחו כמה מוסלמים לגן עדן? לשם השוואה ,נניח שזה עתה שמעתם שאח שלכם זכה במיליון שקלים בלוטו .האם אתם תתמלאו זעם בלתי נשלט, ותתחילו להרוס ולהצית דוכני לוטו? ודאי שלא .אז מדוע לצאת למסע הרג ברחובות פריז לאחר שחיל האוויר הצרפתי נתן לכמה מהאחים שלכם כרטיס בכיוון אחד לגן עדן? יש מי שיטענו שכל זה מוכיח שפעילי דאעש לא באמת מאמינים ששהידים מגיעים לגן עדן .הם לא מאמינים ,ולכן מתמלאים כעס כאשר מפציצים והורגים אותם .אבל אם כך ,איך אפשר להסביר את העובדה שחלקם מוכנים ללבוש חגורות נפץ ולפוצץ את עצמם לחתיכות? אין לנו ברירה אלא להניח שפעילי דאעש
מאמינים בו זמנית בשני סיפורים סותרים ,מבלי לחשוב יותר מדי על הסתירות. שמונה מאות שנים לפני שחיל האוויר הצרפתי הפציץ את פעילי דאעש בסוריה ובעיראק ,צבא צרפתי אחר פלש למזרח התיכון במסע הצלב השביעי .הצלבנים, שבראשם עמד מלך צרפת לואי התשיעי ,קיוו לכבוש את עמק הנילוס ולהפוך את מצרים למעוז נוצרי .אלא שהם הובסו בקרב מנסורה ,ורוב הצלבנים נפלו בשבי. אחד האבירים הצלבנים ,ז'אן דה ז'ואנוויל ,כתב לאחר מכן בזיכרונותיו שכאשר הצבא הובס והצלבנים החליטו להיכנע ,אחד מאנשיו אמר ש"אני לא יכול להסכים עם ההחלטה הזו .מה שאני מציע זה שכולנו ניתן למוסלמים להרוג אותנו ,וכך נגיע 15 היישר לגן עדן ".ז'ואנוויל כותב ביובש ש"אף אחד מאיתנו לא שעה לעצתו". ז'ואנוויל לא מסביר מדוע סירבו .אחרי הכול ,אלה היו אבירים נוצרים שעזבו את טירותיהם הנוחות בצרפת ויצאו להרפתקה ארוכה ומסוכנת במזרח התיכון בעיקר משום שהאמינו שאם ימותו במסע הצלב ,הנשמות שלהם יזכו לגאולה והם יגיעו לגן עדן .אם כך ,איך זה שכאשר הם כבר קרובים מרחק צעד אחד מגן עדן ,הם בכל זאת מעדיפים את השבי המוסלמי? ככל הנראה ,למרות שהצלבנים האמינו בגאולה ובגן עדן ,ברגע האמת הם העדיפו לא להמר על כל הקופה.
הסופרמרקט של אלסינור במהלך רוב ההיסטוריה כמעט כל בני האדם האמינו בכמה סיפורים בעת ובעונה אחת ,ולא היו משוכנעים לגמרי באמיתות של אף אחד מהם .הספקנות הטרידה את הדתות הגדולות ,ולכן קידשו את האמונה כערך עליון וציירו את הספק כחטא הגרוע מכול .כאילו זו מידה טובה להאמין במשהו גם מבלי שיש לנו עדויות מוצקות לאמיתותו .בתקופה המודרנית התהפכו היוצרות .האמונה העיוורת נתפסת יותר ויותר כסוג של עבדות ,ואילו הנכונות להטיל ספק מתוארת כתנאי הכרחי לחופש. מתישהו בין 1599ל־ 1602כתב ויליאם שייקספיר את הגרסה שלו ל־ מלך האריות, הידועה יותר כ־ המלט .אבל בניגוד לסימבה ,המלט אף פעם לא משלים את מעגל החיים .הוא נשאר מהורהר ואכול ספקות עד סוף המחזה ,אף פעם לא מגלה מהי משמעות החיים ,ולא מצליח להחליט אם טוב יותר להיות או לא להיות .זו הסיבה לכך שהמלט הוא אב הטיפוס של הגיבור המודרני .התרבות המודרנית לא דחתה את מגוון הסיפורים שהיא ירשה מהעבר — היא פתחה עבורם סופרמרקט .האדם המודרני חופשי לא רק לטעום מכל הסיפורים שעל המדף ,אלא גם לשלב ביניהם ולרקוח מהם סיפור שיתאים בדיוק לו. יש אנשים שלא מסוגלים לעכל כל כך הרבה חופש וכל כך הרבה ספקנות .תנועות טוטליטריות מודרניות כמו הפאשיזם הגיבו באלימות קשה לסופרמרקט הרעיוני של העולם המודרני ,ובדומה לדתות מסורתיות ,תבעו מחסידיהן נאמנות לסיפור אחד ויחיד .אבל רוב האנשים המודרניים למדו לחבב את הסופרמרקט .מה לעשות כשאתם לא יודעים מהי משמעות החיים ולאיזה סיפור להאמין? אתם מקדשים את עצם היכולת לבחור .אתם ממשיכים לעמוד לפני המדף בסופרמרקט ,כשלרשותכם הכוח והחופש לבחור כל דבר שתרצו ,ואתם בוחנים את המוצרים שלפניכם שוב ושוב ,ו ...קאט .הסוף .להריץ כתוביות. גם למיתולוגיה הליברלית יש סיפור :אם תעמדו מספיק זמן בסופרמרקט של הרעיונות ,במוקדם או במאוחר תחוו את ההארה הליברלית ,ותבינו מהי באמת משמעות החיים .כל הסיפורים שעל המדף בסופרמרקט הם זיופים .משמעות החיים לא יכולה להיות מוצר מוגמר שמישהו אחר הכין עבורכם .אין לחיים תסריט, כי אף אחד מלבדי לא יכול לתת משמעות לחיים שלי .רק אני נותן משמעות לעולם באמצעות הרגשות שלי והבחירות שלי. בפנטזיה ההוליוודית ווילו והנסיכה — אגדה טיפוסית מבית היוצר של ג'ורג' לוקאס — הגיבור ווילו הוא גמד רגיל למדי שחולם להיות יום אחד מכשף גדול ולשלוט בסודות היקום .יום אחד מגיע לכפר הגמדים מכשף כזה בדיוק ,שמחפש לעצמו
שוליה .ווילו ושני גמדים נוספים מתייצבים בפני המכשף ,והוא מעמיד אותם במבחן קטן .הוא מושיט קדימה את ידו הימנית ,פושט את אצבעותיו ,ואומר בקול מסתורי: "הכוח לשלוט בעולם — באיזו אצבע הוא שוכן?" כל אחד משלושת הגמדים בוחר אצבע — אבל כולם בוחרים את האצבע הלא נכונה .יחד עם זאת ,המכשף שם את עינו על ווילו ,ולאחר מכן שואל את הגמד המאוכזב" :כשפרשתי בפניך את אצבעותי ,מה היה הדחף הראשון שלך?" "ובכן ",מודה ווילו במבוכה" ,זה היה טיפשי — לבחור באצבע שלי" ".אה־הה!" קורא המכשף בתרועת ניצחון" ,זו הייתה התשובה הנכונה! חסר לך ביטחון עצמי". המיתולוגיה הליברלית אף פעם לא מתעייפת מללמד אותנו את מוסר ההשכל הזה. האצבעות האנושיות שלנו הן שכתבו את התנ"ך ,הקוראן והוודות .התודעות שלנו הן שמקנות לסיפורים את כוחם .אין ספק שמדובר בסיפורים יפים מאוד ,אבל יופיים הוא בעיני המתבונן .בדומה לכך ,ירושלים ,מכה ,ורנאסי ובודגאיה הם מקומות קדושים ,אבל זה בגלל סוג הרגשות שאנשים חווים כשהם מבקרים במקומות הללו .כשלעצמם ,כמו כל שאר היקום ,כל אלה הם רק אוסף חסר משמעות של אטומים .שום דבר איננו יפה ,קדוש או מיוחד — אלא אם רגשותיהם של בני אדם עושים אותו לכזה .רק רגשות אנושיים גורמים לתפוח אדום להיות מפתה ולחתיכת צואה להיות מגעילה .אם נתעלם מרגשותיהם של בני האדם ,גם זה וגם זה הם מצבור של מולקולות. חשבו למשל על אסיר ציון בברית המועצות ,שנשלח לגולאג בסיביר .יום אחד חבריו מצליחים לשחד את השומרים ולהבריח לו אבן קטנה מארץ ישראל .הוא מתמלא שמחה אדירה .גם אם הוא לא יכול לעלות לארץ ,לכל הפחות הוא יכול להחזיק בידו פיסה קטנה ממנה .הוא נוצר את האבן הזו כאוצרו הגדול ביותר ,מחזיק אותה בכיסו בכל יום ,ושם אותה מתחת לראשו בכל לילה .כשאחרי עשר שנים הוא משוחרר מהגולאג ועולה לארץ ,הוא מספר שהאבן הזו הצילה את חייו ,ושבלעדיה הוא ודאי היה מאבד את שפיותו .רק אז מגלים לו חבריו שהאמת היא שזו סתם אבן שהם מצאו בחצר המחנה בסיביר .הם ראו שהוא כל כך מדוכא ,שהם סיפרו לו שזו אבן מארץ ישראל .זה רק הדמיון שלנו שהופך את אבני ארץ ישראל לקדושות. אנו מקווים למצוא משמעות בכך שנתאים את עצמנו לסיפור שמישהו אחר כתב עבורנו .אבל לפי הליברליזם ,האמת הפוכה .היקום לא נותן לי משמעות .אני נותן ליקום משמעות .זהו ייעודי הקוסמי .אין לי גורל קבוע מראש ,או טבע בלתי ניתן לשינוי .אם אמצא את עצמי יום אחד בנעליהם של סימבה או ארג'ונה או המלט, אני בהחלט יכול לבחור להילחם על כס המלוכה ,אבל אני לא חייב לעשות זאת .אני
יכול גם להצטרף לקרקס נודד ,לנסוע לברודווי לשיר במחזמר ,או לעבור לעמק הסיליקון ולהקים סטארט־אפ .אני חופשי לעצב את גורלי ואת הדהרמה שלי במו ידי. וכך גם הסיפור הליברלי — כמו כל יתר הסיפורים הגדולים — מתחיל במעשה של בריאה .אבל על פי הליברליזם הבריאה מתרחשת בכל רגע ורגע ,ואני הוא הבורא .מהי מטרת חיי? ליצור משמעות בכך שארגיש דברים ,אחשוב על דברים, ארצה דברים ,ואמציא דברים .כל מה שמגביל את החופש האנושי להרגיש ,לחשוב, לרצות ולהמציא — מגביל את משמעותו של היקום .לכן ,החופש מהמגבלות הללו הוא האידיאל מספר אחת של הליברליזם. ברמה המעשית זה אומר ,שמי שחיים לאורו של הסיפור הליברלי מקבלים על עצמם שתי מצוות עליונות :ליצור ,ולהילחם למען החופש .היצירתיות יכולה להתבטא בכתיבת שיר ,בהתנסויות מיניות מגוונות ,בהמצאת אפליקציה חדשה ,או בגילוי של תרכובת כימית עלומה .ואילו המאבק למען החופש כולל כל דבר שמשחרר אנשים ממגבלות חברתיות ,ביולוגיות או פיזיות — בין אם זה לצאת להפגנה נגד רודן עריץ ,ללמד נערות קרוא וכתוב ,למצוא תרופה לסרטן ,או לבנות חללית שתיקח אותנו למאדים .בין הגיבורים הגדולים של הליברליזם אפשר למצוא את רוזה פרקס ופבלו פיקסו לצד לואי פאסטר והאחים רייט. כל זה נשמע מאוד מרגש ועמוק בתיאוריה .אלא שלרוע המזל ,היצירתיות והחופש של בני האדם הם לא בדיוק מה שהליברליזם מאמין שהם .למיטב הבנתנו המדעית ,אין שום קסם ביצירות ובבחירות שלנו .הן תוצר של מיליארדי נוירונים המחליפים ביניהם אותות ,וגם אם נשחרר את עצמנו מעולן של הכנסייה הקתולית ושל המפלגה הקומוניסטית ,הבחירות שלנו עדיין יוכתבו על ידי אלגוריתמים ביוכימיים ששולטים בנו בצורה קשוחה עוד יותר מאשר האינקוויזיציה או הקג"ב. הסיפור הליברלי מורה לי להילחם למען החופש לבטא ולממש את עצמי .אבל גם "החופש" וגם ה"עצמי" הם מיתוסים שמקורם בסיפורי אגדות קדמוניים .והדבר נכון במיוחד כשמדובר באמונה ברצון חופשי .לבני אדם כמובן יש רצון — הם משתוקקים לדברים רבים — ולפעמים הם גם חופשיים לממש את תשוקותיהם. אם ב"רצון חופשי" הכוונה היא לחופש לעשות מה שאתם רוצים — אז כן ,לבני אדם יש רצון חופשי .אבל אם ב"רצון חופשי" הכוונה היא לחופש לבחור מה לרצות — אז לא ,לבני אדם אין רצון חופשי. אם אני נמשך לגברים ,אולי אני חופשי לממש את הפנטזיות שלי ,אבל אני לא חופשי להחליט להימשך לנשים .במקרים מסוימים אני עשוי להחליט להימנע ממימוש הפנטזיות שלי או אפילו ללכת ל"טיפול המרה" כדי להפוך לסטרייט —
אבל הרצון שלי לשנות את נטייתי המינית הוא משהו שבעצמו נכפה עלי בידי הנוירונים שלי ,שאולי קיבלו את הרעיון הזה בעקבות שטיפת מוח דתית .מדוע אדם אחד מרגיש אשם בנטייתו המינית ומנסה לשנות אותה ,ואילו אדם אחר חוגג את אותן תשוקות מיניות ללא שמץ של בושה? אולי תטענו שלאדם הראשון יש רגשות דתיים חזקים יותר מאשר לשני .אבל האם אנשים חופשיים לבחור את עוצמת הרגשות הדתיים שלהם? כמובן שאדם אחד יכול להחליט להניח תפילין בכל יום וללכת לבית כנסת בכל שבת כדי לחזק את רגשותיו הדתיים — אבל מדוע האחד רוצה בכלל להתחזק ,ואילו השני מרוצה מהיותו אתאיסט? עשויות להיות לכך סיבות תרבותיות וגנטיות רבות — אבל זה אף פעם לא תוצר של רצון חופשי. מה שנכון לתשוקות מיניות נכון לכל סוגי הרצונות ,ובעצם לכל התחושות והרגשות שלנו .שימו לב למחשבה הבאה שצצה לכם בראש .מאיפה היא באה? האם החלטתם מרצונכם החופשי לחשוב אותה ,ורק אז חשבתם אותה? ודאי שלא. כשבני אדם לומדים להכיר את עצמם ,זה מתחיל בדברים קלים ונעשה קשה יותר בהדרגה .בשלב הראשון ,אנחנו מבינים שאין לנו שליטה על העולם שבחוץ .זה ברור מאוד .אני לא קובע מתי ירד גשם ומתי יהיה חמסין .לאחר מכן אנו מבינים שאין לנו שליטה על מה שקורה בתוך הגוף שלנו .אני לא מחליט מה יהיה צבע שערותי או לחץ הדם שלי .בשלב הבא אנו מבינים שגם על מה שקורה במוח אין לנו שליטה. אני לא אומר לנוירונים מתי ואיך לתקשר זה עם זה .בסופו של דבר אנו מבינים שאנחנו לא שולטים אפילו על הרצונות שלנו ,או על האופן שבו אנו מגיבים לרצונות שלנו. טוב להבין את זה כי זה עשוי לעזור לנו להיות קצת פחות אובססיביים ביחס לדעות ,להרגשות ולתשוקות שלנו .אין לנו רצון חופשי ,אבל אנחנו יכולים להיות קצת יותר חופשיים מהעריצות של הרצונות שלנו .בני אדם נוטים לייחס חשיבות כה גדולה לרצונות שלהם ,עד שהם מנסים לשלוט בעולם כולו ולעצב אותו מחדש בהתאם לרצונות הללו .כדי להגשים את התשוקות והגחמות שלהם ,בני אדם טסים לירח ,פותחים במלחמות עולם ,ומערערים את שיווי המשקל של המערכת האקולוגית כולה .אם נבין שהרצונות שלנו אינם תוצר של איזושהי בחירה חופשית קסומה ,אלא תוצר של תהליכים ביוכימיים (שמושפעים מגורמים תרבותיים שגם עליהם אין לנו שליטה) ,אולי נייחס להם קצת פחות חשיבות .יותר טוב שנבין את עצמנו ,את התודעה שלנו ואת הרצונות שלנו מאשר שננסה להגשים כל פנטזיה שצצה במוחנו. וכדי להבין את עצמנו טוב יותר ,צעד חיוני מאוד הוא להכיר בכך שגם אני לא יותר מדמות דמיונית בסיפור שהמנגנונים המורכבים של התודעה מייצרים,
מעדכנים ומשכתבים ללא הרף .יש מספר סיפורים שיושב במעמקי התודעה שלי ומסביר מי אני ,מאיפה באתי ,לאן אני הולך ,ומה קורה ברגעים אלו ממש .כמו התועמלנים של הממשלה שמסבירים לנו מה קורה בעולם ,כך הפרשן הפנימי שלנו כל הזמן טועה בהבנת האירועים ,אבל כמעט אף פעם לא מודה בכך .וכפי שהממשלה מעצבת מיתוס לאומי בעזרת דגלים ,סמלים ומצעדים ,כך מכונת התעמולה הפנימית שלי מעצבת מיתוס אישי בעזרת זיכרונות קסומים וטראומות קשות — שלפעמים לא היו ולא נבראו. בעידן של פייסבוק ואינסטגרם אתם יכולים לראות את תהליך ייצור המיתוסים על מסך המחשב ,כי חלק מהתהליך הזה עבר מיקור־חוץ מהנוירונים במוח לשבבי הסיליקון .מדהים ומפחיד לראות אנשים שמבלים אינספור שעות בעיצוב ובליטוש של סיפור אישי מושלם ברשת ,ואז מתפתים להאמין בסיפור המופרך הזה כאילו הוא האמת על עצמם 16.כך הופכת חופשה משפחתית המלאה בפקקי תנועה, במריבות קטנוניות ובשתיקות מעיקות לאוסף של צילומים מרהיבים ,ארוחות גורמה ופרצופים מחייכים .בעצם ,כמעט כל מה שאנו באמת חווים לא הופך לחלק מהסיפור שאנו מספרים על עצמנו.
מעניין לציין שהסיפור שאנו מספרים על עצמנו נוטה להיות מאוד ויזואלי ,למרות שהחוויות שלנו הן הרבה יותר גופניות .בפנטזיה ,אנחנו נוטים לראות סצנות בעיני רוחנו או על מסך המחשב .את רואה את עצמך עומדת על חוף טרופי יפהפה ,הים הכחול מאחורייך ,חיוך גדול על פרצופך ,יד אחת אוחזת בקוקטיל צבעוני ,והיד השנייה סביב מותנו של אהובך .גן עדן .מה שהתמונה אינה מראה זה את הזבוב המעצבן שעוקץ אותך ברגל ,את הרגשת הקבס בבטן ממרק הדגים המקולקל שאכלת אתמול ,את המתח שנבנה בשרירי הלסת בגלל החיוך המאולץ ,ואת המריבה המכוערת מלפני חמש דקות .אילו רק יכולנו לא רק לראות את התמונות אלא גם להרגיש את מה שהאנשים בתמונות הרגישו בזמן אמת! אז אם אתם באמת רוצים להבין את עצמכם ,אל תזדהו עם הסיפור שיוצר חשבון הפייסבוק שלכם או אפילו המספר הפנימי שבתוך ראשכם .במקום זה ,עדיף בהרבה להתבונן במה שבאמת קורה לכם בגוף ובתודעה .אתם תבחינו במחשבות ,ברגשות, בתחושות ובתשוקות שמופיעות ונעלמות ללא כל פקודה ולפעמים גם ללא כל היגיון ,בדומה לרוחות שמנשבות מכאן ומשם ופורעות את שערכם .וכפי שאינכם הרוחות שפורעות את שער ראשכם ,כך גם אינכם אוסף המחשבות ,הרגשות והתחושות שאתם חווים בתוך הראש ,ובוודאי שאינכם הסיפור הסטרילי שאתם מספרים על כל זה לאחר מעשה .אתם כמובן חווים את כל הרגשות והתחושות הללו ,אבל אתם לא שולטים בהן ,אתם לא הבעלים שלהן ,ואתם לא הן .אנשים שואלים "מי אני?" ומצפים לשמוע סיפור .הדבר הראשון שאני צריך לדעת על עצמי הוא שאני לא סיפור.
סוף סיפור הליברליזם עשה צעד מאוד אמיץ כאשר הכחיש את קיומן של כל הדרמות הקוסמיות שאנשים המציאו בעבר .אבל זה היה כל כך מפחיד ,שהליברליזם מיהר לעצב דרמה חלופית שמתרחשת בתוך האדם עצמו :ליקום אין עלילה ,ועל כן תפקידם של בני האדם הוא ליצור עלילה .זהו הייעוד שלנו ומקור המשמעות של חיינו .אלפי שנים לפני העידן הליברלי ,הבודהיזם הקדום הרחיק לכת עוד יותר, והכחיש לא רק את כל הדרמות הקוסמיות החיצוניות לנו ,אלא גם את הדרמה הפנימית שבתוכנו .ליקום אין משמעות ,וגם לרגשותיהם של בני האדם אין משמעות .הם לא חלק מסיפור קוסמי מופלא — הם רק תנודות חולפות ,שמופיעות ונעלמות בלי לשרת שום מטרה עליונה .זו האמת .תתמודדו. ברהדארנייקה אופנישד מספרת לנו ש"ראשו של הסוס הוא השחר ,עינו של הסוס היא השמש ...איבריו הם עונות השנה ,מפרקיו החודשים והשבועות ,רגליו הימים
והלילות ,עצמותיו הכוכבים ,בשרו העננים ...השתן שלו זה הגשם" .לעומת זאת, המהא־סאטיפטהנא סוטה ,טקסט בודהיסטי מרכזי ,מסבירה שכאשר אדם מתרגל מדיטציה ,הוא מתבונן בגופו בקפדנות ומבחין ש"בגוף הזה יש שער ראש ,שער גוף, ציפורניים ,שיניים ,עור ,בשר ,גידים ,עצמות ,לשד עצמות ,כליות ,לב ...ריר ,נזלת, נוזל־מפרקים ושתן .וכך הוא שרוי בהתבוננות בגוף ...כעת המודעות שלו מבוססת: ׳זהו גוף.׳" 17השיער ,העצמות והשתן לא מסמלים שום דבר .הם בדיוק מה שהם. הטקסט ממשיך ומסביר בקפדנות שאין זה כלל משנה במה האדם מבחין בגוף או בתודעה ,הוא רק מבין את המציאות הזו כפי שהיא .כך ,כאשר האדם נושם ,אז "כשהוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב :׳אני שואף שאיפה ארוכה׳ .כשהוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב :׳אני שואף שאיפה קצרה.׳" 18השאיפה הארוכה לא מסמלת את עונות השנה והשאיפה הקצרה לא מסמלת את הימים .אלו רק תנודות בגוף. הבודהא לימד את חסידיו ,ששלושת המאפיינים הבסיסיים של כל מציאות ביקום שלנו זה שהכול משתנה ללא הרף ,לשום דבר אין מהות קבועה ,ושום דבר אינו מספק לגמרי .אתם יכולים לחקור את הגלקסיות הרחוקות ביותר ,את הפינות הנסתרות ביותר בגופכם ואת מעמקי התודעה שלכם — ובשום מקום לא תיתקלו במשהו שלא משתנה ,במשהו שיש לו מהות קבועה ,או במשהו שיספק אתכם לגמרי. אנשים סובלים משום שאינם מבינים שזהו טבעה של המציאות .הם מתעקשים שישנה מהות נצחית איפשהו ,ושאם רק יוכלו לגלות אותה ולהתחבר אליה ,יהיו מסופקים .המהות הנצחית הזו מכונה לפעמים אלוהים ,לפעמים האומה ,לפעמים הנשמה ,לפעמים האני האותנטי ,ולפעמים אהבת אמת — וככל שאנשים נקשרים יותר למהות הזו ,כך הם יותר מאוכזבים ומתוסכלים כאשר אינם מצליחים למצוא אותה .חמור מכך ,ככל שההיקשרות שלהם עזה יותר ,כך גוברת שנאתם לכל מי שלדעתם חוצץ בינם לבין אותה מהות נצחית וקסומה. אם להאמין לבודהא ,לחיים אין משמעות ,וזה גם לא תפקידם של בני האדם ליצור משמעות יש מאין .הם רק צריכים להבין שאין משמעות ,וכך להשתחרר מהסבל שנגרם להם בגלל היקשרות לאשליות והזדהות עם תופעות ריקות" .מה עלי לעשות?" שואלים בני אדם ,והבודהא ייעץ" :אל תעשו שום דבר ".הבעיה היא כמובן שאנחנו כל הזמן עושים משהו .לא בהכרח במישור הגופני — אנחנו בהחלט מסוגלים לשבת שעות ארוכות בלי להניע עפעף .אבל אפילו אז ,במישור המנטאלי, אנחנו עסוקים מאוד בלהמציא סיפורים ,בליצור זהויות ,בלנהל מלחמות ובלנצח קרבות .המשמעות של "לא לעשות שום דבר" היא שגם התודעה שלנו סוגרת את
המפעל שלה. לרוע המזל ,אפילו ההנחיה ״לא לעשות דבר״ בקלות הופכת להרפתקה הירואית. גם כשאנו יושבים בעיניים עצומות ורק חשים בנשימה הנכנסת ויוצאת מבעד לנחיריים ,אנו עלולים להתחיל לרקום סביבה סיפורים" .הנשימה שלי עצורה במקצת — בטח בגלל שאני מחזיק בפנים כל מיני רגשות כואבים — ואם אנשום קצת יותר עמוק ,בוודאי אשחרר את כל המטענים הקשים הללו ואהיה בריא יותר בגופי ובנפשי ".או "אם רק אמשיך להתבונן בנשימה בלי לעשות שום דבר ,בוודאי אגיע להארה ,ואהיה האדם הכי חכם ומאושר בעולם ".ואז ההרפתקה מתרחבת, ואנשים שואפים לא רק לשחרר את עצמם מכל ההיקשרויות ו"להגיע להארה", אלא גם לשכנע או להכריח אחרים לעשות כמותם .ופתאום שוב יש משמעות לחיים :להסביר לאחרים מה עליהם לעשות ,להתווכח עם מי שלא מסכימים, להרצות לספקנים ,לתרום כסף לבניית מנזרים בודהיסטיים ,וכן הלאה" .אין סיפור" הופך בקלות לעוד סיפור. ההיסטוריה של הבודהיזם אכן מספקת אינספור דוגמאות של אנשים המאמינים שכל התופעות חולפות וחסרות מהות ,ושאל לנו להיקשר לשום דבר ,ובכל זאת מצליחים לריב ולהילחם על ממלכות ,על בניינים ,ואפילו על משמעותה המדויקת של מילה זו או אחרת .חבל שאנשים נלחמים למען תהילתו של אל נצחי — אבל זה לפחות מובן .כמה משונה שאנשים מצליחים להילחם אפילו מתוך אמונה בריקנות של כל התופעות! כאלה הם בני האדם. במאה ה־ ,18התגאו שושלות המלוכה של בורמה וסיאם בנאמנותן לתורת הבודהא ,והציגו את עצמן כמגינות הבודהיזם .המלכים תרמו כסף למנזרים ,בנו פגודות מצופות זהב ,והאזינו בכל שבוע להטפותיהם של נזירים מלומדים שהדגישו את חמשת העקרונות המוסריים שכל אדם צריך לשמור :להימנע מהרג ,מגנבה, מהתנהגות מינית פוגענית ,מרמייה ומשכרות .במקביל ,שתי הממלכות השכנות נלחמו זו בזו כמעט ללא הרף .ב־ 7באפריל 1767כבש הצבא הבורמזי של המלך הגדול סינביושין ( )Hsinbyushinאת עיר הבירה של ממלכת סיאם ,לאחר מצור ממושך ואכזרי .החיילים המנצחים הרגו מכל הבא ליד ,שדדו ,אנסו וכנראה גם השתכרו פה ושם .לאחר מכן הם שרפו חלק גדול מהעיר ,על הארמונות ,המנזרים והפגודות שלה ,ולקחו לבורמה אלפי עבדים ועגלות מלאות זהב ותכשיטים. אבל המלך סינביושין לא היה אדיש לתורת הבודהא .שבע שנים לאחר ניצחונו הגדול ,הוא הוביל תהלוכה גדולה במורד נהר האירוואדי ,ועצר שוב ושוב בדרך כדי לבקר בפגודות החשובות ,ולבקש מהבודהא שיברך את צבאותיו בניצחונות נוספים. כשסינביושין הגיע לרנגון ,הוא השקיע הון תועפות בהגדלת המבנה הקדוש ביותר
בכל בורמה — פגודת שוודאגון .הוא ציפה את המבנה המוגדל בזהב במשקל הזהה למשקל גופו שלו ,ואז הציב תורן מוזהב בראש הפגודה ושיבץ אותו באבנים יקרות (שאולי נשדדו מסיאם) .על הדרך ,גם הוציא להורג את המלך של פגו יחד עם אחיו 19 ובנו. וזה כמובן לא המקרה היחיד מסוגו .בשנות השלושים של המאה העשרים ,הוגים יפנים מצאו דרך לחבר בין תורות בודהיסטיות לבין לאומנות ,מיליטריזם ופאשיזם. הם הסבירו שכדי למוסס את ההיקשרות של האדם לאגו המזויף שלו ,יש צורך להתמסר לגמרי לשירות הקיסר ,להתכחש לכל מחשבה עצמאית ,ולגלות נאמנות עד מוות למדינה .כל מיני ארגונים לאומניים קיבלו השראה מרעיונות אלו ,ובכלל זה קבוצה של קצינים פנאטים שניסו לזעזע את הממסד השמרני של יפן בשרשרת של התנקשויות פוליטיות .הם רצחו את שר האוצר לשעבר ,את המנכ"ל של תאגיד מיטסוי ,ולבסוף את ראש הממשלה אינוקאי טסויושי .בכך סייעו להפוך את יפן לדיקטטורה צבאית .כשהצבא יצא למלחמה נגד סין ולאחר מכן נגד ארצות הברית, כוהנים בודהיסטים ומאסטרים של זן הסבירו כמה טוב להתעלות מעל אינטרסים אישיים קטנוניים ולדבוק בנאמנות עד מוות למדינה ולמאמץ המלחמתי .הם איכשהו הצליחו לשכוח את הוראותיו של בודהא בכל הנוגע לחמלה ולהימנעות 20 מאלימות. גם כיום ,מצב זכויות האדם במיאנמר הבודהיסטית הוא מהגרועים בעולם ,ונזיר בודהיסטי — אשין ויראטו — מנהיג את התנועה הלאומנית האנטי־מוסלמית במדינה שרודפת את בני המיעוט הרוהינגי .הוא טוען שהוא רוצה רק להגן על מיאנמר ועל הבודהיזם מפני ג'יהאד מוסלמי ,אבל המאמרים וההטפות שלו כל כך מלאי שנאה ,שבפברואר 2018פייסבוק מחקה את החשבון שלו .באחד הראיונות איתו בשנת ( 2017לעיתון הבריטי הגרדיאן) ,הנזיר הסביר שיש לגלות חמלה אפילו כלפי יתושים ,אבל כששאלו אותו מה דעתו על דיווחים שלפיהם נשים מוסלמיות מהמיעוט הרוהינגי נאנסו בשיטתיות על ידי הצבא ,הנזיר צחק ואמר" :זה לא ייתכן. 21 הן יותר מדי מגעילות". במילים פשוטות :אין סיכוי גדול להגיע לשלום ולהרמוניה ברחבי העולם גם אם שמונה מיליארד בני האדם יתחילו לתרגל מדיטציה באופן קבוע .לאנשים קשה להתמודד עם האמת ,וגם אם נגרום להם לנסות זאת ,רובם יעוותו את האמת שתתגלה בפניהם .כולנו נעשה מדיטציה — ואחר כך ניקח את החוויות שלנו וניצור מהן סיפור מלא בגיבורים ובאויבים ,שייתן לנו תירוצים מצוינים לצאת למלחמה.
מבחן המציאות למרות שכל הסיפורים הגדולים הם בדיות מפס הייצור של התודעה האנושית ,אין סיבה להתייאש .אומנם איננו יכולים למלא תפקיד בשום דרמה קוסמית גדולה ,אבל מדוע שנרצה לעשות זאת? השאלה הגדולה העומדת בפני האדם איננה "מהי משמעות החיים?" אלא "איך משתחררים מהסבל?" כשאנו מוותרים על כל הסיפורים הדמיוניים ,אנו יכולים סוף סוף להתבונן במציאות בבהירות רבה יותר, ואם נדע את האמת על עצמנו ועל העולם ,שום דבר לא יוכל לאמלל אותנו. כמובן ,את כל זה קל לומר וקשה יותר לעשות. אנו בני האדם כבשנו את העולם הודות ליכולת שלנו להמציא סיפורים ולהאמין בהם .כדי לשרוד ,היינו צריכים לטשטש את ההבדל בין בדיה לבין מציאות ,מה שהופך אותנו לגרועים במיוחד בזיהוי ההבדל הזה .אם נרצה בכל זאת לדעת איפה עובר הגבול ,המקום הטוב ביותר להתחיל ממנו הוא להתבונן בסבל .כי הדבר האמיתי ביותר בעולם הוא הסבל. כשמספרים לכם סיפור גדול ,ואתם רוצים לדעת אם הוא בדיה או מציאות ,אחת השאלות החשובות ביותר לשאול היא אם הגיבור המרכזי של סיפור יכול לסבול. לדוגמה ,אם מישהו מספר לכם את סיפורה של האומה הפולנית ,עיצרו רגע כדי להרהר אם פולין יכולה לסבול .אדם מיצקביץ׳ ,המשורר הרומנטי הגדול והאב המייסד של הלאומיות הפולנית המודרנית ,קרא פעם לפולין "ישו של העמים" .כמה עשורים אחרי שפולין איבדה את עצמאותה וחולקה בין רוסיה ,פרוסיה ואוסטריה, וזמן קצר לאחר שנכשל המרד הפולני של ,1830מיצקביץ׳ הסביר שסבלה האיום של פולין היה קורבן הכרחי למען האנושות כולה ,בדומה לקורבנו של ישו .ובדיוק כמו ישו ,כך גם פולין תקום מהמתים .באחד מכתביו הידועים ביותר התפייט מיצקביץ׳: ופולין אמרה לעמי אירופה :״מי שיבוא אלי ייהנה מחופש ומשוויון ,כי אני התגלמות החופש.״ אבל המלכים ששמעו זאת נחרדו וליבם התמלא פחד ,ולכן הם צלבו את האומה הפולנית וסגרו אותה בקבר וקראו ,״שחטנו וקברנו את החופש.״ אבל קריאתם הייתה לשווא ...כי האומה הפולנית לא מתה .וביום השלישי ,הרוח תחזור אל הגוף ,והאומה תקום מקברה ותשחרר את כל עמי 22 אירופה משעבודם. האם אומה באמת יכולה לסבול? האם יש לאומה עיניים ,ידיים ,חושים ,מאוויים ורגשות? אם תדקרו אותה ,האם היא תגיר דם? אם תדגדגו אותה — האם היא
תצחק? ודאי שלא .אם היא מובסת במלחמה ,מפסידה מחוז או שניים ,או אפילו מאבדת את עצמאותה לחלוטין ,עדיין היא לא יכולה להרגיש כאב ,עצב או כל סוג אחר של אומללות ,שהרי אין לה גוף ,אין לה תודעה ,והיא לא מסוגלת להרגיש דבר. האמת היא שהאומה היא מטפורה .רק בדמיונם של אנשים מסוימים פולין היא ישות אמיתית שיכולה לסבול .פולין קיימת כי האנשים הללו משאילים לה את הגוף שלהם — לא רק בכך שהם משרתים בצבא הפולני ,אלא גם בכך שהם מגלמים בבשרם את השמחות והכאבים של האומה .כשבמאי 1831הגיעו לוורשה הידיעות על תבוסת הצבא הפולני בקרב אוסטרולקה ,הבטן של אדם אחד התעוותה בייסורים ,החזה של אדם שני נלחץ בכאב ,ועיניו של אדם שלישי התמלאו בדמעות. כל זה לא מצדיק כמובן את הפלישה הרוסית לפולין ,או מערער את זכותם של הפולנים להקים מדינה עצמאית ולהחליט בעצמם כיצד תיראה תרבותם .אבל זה כן אומר שבשורה התחתונה ,המציאות לא יכולה להיות סיפורה של האומה הפולנית, כי עצם קיומה של פולין תלוי בדימויים שקיימים רק בתודעתם של בני אדם. לעומת זאת ,חישבו על גורלה של אישה ורשאית שנשדדה ונאנסה על ידי החיילים הרוסים המנצחים .בניגוד לסבל המטאפורי של האומה הפולנית ,הסבל של אותה אישה היה אמיתי לגמרי .הוא אולי נגרם על ידי אמונות אנושיות בכל מיני בדיות — כגון האמונות בלאומיות הרוסית ,בנצרות האורתודוקסית ובגבריות המאצ'ואיסטית ,שנתנו השראה למדינאים ולחיילים הרוסים .אבל הסבל שכל זה גרם עדיין היה מאוד ממשי. בכל פעם שפוליטיקאים מתחילים לדבר במונחים מיסטיים ,כדאי לנו להיזהר .יש סכנה שהפוליטיקאים האלה מנסים להסוות ולהצדיק סבל ממשי בכך שהם עוטפים אותו במילים גדולות ובלתי מובנות .חשוב להיזהר בייחוד מארבע מילים ארסיות וקטלניות :קורבן ,נצח ,טוהר וגאולה .אלו הם צפעונים מילוליים .אם אתם שומעים את המילים הללו יותר מדי פעמים ,הפעילו את האזעקה .אם אתם חיים במדינה שהמנהיג שלה אומר חדשות לבקרים דברים כמו "הקורבן הטהור שלהם יגאל את אומתנו הנצחית" — דעו שאתם עמוק בבוץ .כדי להציל את השפיות שלכם ,נסו לתרגם שטויות לדברים ממשיים :חייל הזועק מכאב ,אישה חבולה ומדממת ,ילד רועד מפחד. אם אתם רוצים לדעת את האמת על היקום ,על משמעות החיים ,ועל הזהות שלכם ,המקום הטוב ביותר להתחיל הוא להתבונן בסבל ולחקור מה הוא בדיוק. התשובה איננה סיפור.
21
התבוננות זה מה יש לאחר שמתחתי ביקורת על כל כך הרבה סיפורים ,דתות ואידיאולוגיות ,אולי מן הצדק שאשים גם את עצמי בקו האש ,ואסביר איך אדם ספקן שכמוני בכל זאת מצליח לקום בבוקר בשמחה .אינני רוצה לדחוף את עצמי למרכז הבמה ,ואני ממש לא רוצה ליצור רושם שגוי ,כאילו מה שעובד עבורי יעבוד גם עבור אחרים .אחרי הכול ,לנוירונים ,לגנים ולהיסטוריה האישית שלי יש שיגעונות ייחודיים .אבל בכל זאת ,טוב שהקוראים ידעו מה צבען של עדשות המשקפיים שחוצצות ביני לבין העולם ,ושמעוותות את מה שאני רואה וכותב. כשהייתי בן טיפש־עשרה ,הייתי אדם מאוד טרוד וחסר שקט .לא הצלחתי להבין את ההיגיון של העולם ,ולא קיבלתי תשובות לאף אחת מהשאלות הגדולות שהיו לי על החיים .בעיקר ,לא הבנתי מדוע יש כל כך הרבה סבל בעולם בכלל ,ובחיים שלי בפרט ,ומה ניתן לעשות בנוגע לזה .כל מה שקיבלתי מהאנשים סביבי ומהספרים שבלעתי היו סיפורי בדים שונים ומשונים :מיתוסים דתיים על אלים ומלאכים, מיתוסים לאומיים על העם והמולדת ,מיתוסים רומנטיים על אהבה ועל הרפתקאות ,או מיתוסים קפיטליסטיים על כך שאם רק אהיה מספיק עשיר ואקנה מספיק דברים ,בוודאי אהיה מאושר .חשדתי שכל אלו הן בדיות ,אבל לא היה לי מושג איך אפשר לגלות את האמת. כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה ,קיוויתי שזה יהיה המקום המושלם למצוא תשובות .אבל די התאכזבתי .העולם האקדמי נתן לי כלים רבי־עוצמה שבעזרתם אפשר לפרק את כל המיתוסים שבני אדם אי פעם המציאו ,אבל הוא לא סיפק לי תשובות לשאלות הגדולות של החיים .בדיוק להפך — הוא עודד אותי להתמקד בשאלות יותר ויותר קטנות וקרתניות .בסופו של דבר מצאתי את עצמי באוניברסיטת אוקספורד ,כותב דוקטורט על ספרי זיכרונות של חיילים מימי הביניים ומהעת החדשה המוקדמת .כתחביב המשכתי לקרוא ספרי הגות ולנהל דיונים פילוסופיים ,אבל למרות שאלו סיפקו לי שעות רבות של עניין ואפילו בידור ,קשה לומר שהם סיפקו לי תובנות של ממש על החיים .זה היה מאוד מתסכל. בסופו של דבר חברי הטוב רן הציע לי לעזוב לכמה ימים את כל הספרים והדיונים, ולנסות קורס ויפאסנה (משמעות המילה "ויפאסנה" היא "התבוננות עצמית"). חשבתי שזה איזשהו ממבו־ג'מבו ניו אייג'י ,ומאחר שהדבר האחרון שרציתי היה
לשמוע עוד מיתולוגיה דמיונית ,דחיתי את ההצעה בנימוס .בסבלנות רבה רן המשיך לנדנד לי עד שבסופו של דבר ,באפריל ,2000השתכנעתי ללכת לסדנת ויפאסנה של עשרה ימים .אם לא יועיל ,לא יזיק. עד לאותו רגע לא ידעתי כמעט כלום על מדיטציה ,והנחתי שהמדובר בלימוד של כל מיני תיאוריות מיסטיות מסובכות על אנרגיות ,מלאכים והשד־יודע־מה־עוד .לכן די נדהמתי לגלות כמה מעשי היה הלימוד בסדנה .המורה בקורס ,ס"נ גואנקה, הנחה את התלמידים לשבת ללא תנועה ולעצום את עיניהם ,ולרכז את כל תשומת ליבם בנשימה הנכנסת ויוצאת מבעד לנחירי האף" .אל תעשו שום דבר ",אמר שוב ושוב" ,אל תנסו לשלוט בנשימה או לנשום בדרך כזו או בדרך אחרת ,יותר חזק או יותר חלש .פשוט התבוננו במציאות של הרגע הזה ,תהא אשר תהא .כשהנשימה נכנסת ,אתם רק מודעים — עכשיו הנשימה נכנסת .כשהנשימה יוצאת ,אתם רק מודעים — עכשיו הנשימה יוצאת .וכשאתם מאבדים את הריכוז שלכם והתודעה מתחילה לנדוד בזיכרונות ובדמיונות ,אתם רק מודעים — עכשיו התודעה שלי נודדת ".זה היה הדבר החשוב ביותר שמישהו אמר לי אי פעם. כשאנשים שואלים את השאלות הגדולות של החיים ,בדרך כלל אין להם ולו שמץ של עניין לדעת אם הנשימה שלהם נכנסת עכשיו לנחיריים או יוצאת מהם .הם רוצים לדעת דברים כמו מה קורה אחרי המוות .אבל החידה האמיתית של החיים היא לא מה קורה כשמתים ,אלא מה קורה כשחיים .כדי להבין את המוות ,צריך קודם להבין את החיים. אנשים שואלים" :כשאמות ,האם אני פשוט איעלם לחלוטין? האם אגיע לגן עדן? האם איוולד בגוף חדש?" כל השאלות הללו מבוססות על ההנחה שישנו "אני" שנשאר ללא שינוי מהלידה ועד המוות ,והשאלה היא "מה יקרה לאני הזה בזמן המוות?" אבל מהו בדיוק הדבר שנשאר ללא שינוי מהלידה ועד המוות? הגוף משתנה ללא הרף ,המוח משתנה ללא הרף ,התודעה משתנה ללא הרף .ככל שאנו מתבוננים בעצמנו בקפדנות רבה יותר ,כך נעשה ברור יותר ששום דבר לא נשאר ללא שינוי אפילו מרגע אחד למשנהו .אז מה מחזיק יחד את החיים? אם אנחנו לא יודעים את התשובה לשאלה הזאת ,אנחנו לא מבינים את החיים ,ובוודאי שאין לנו שום סיכוי להבין את המוות .אם וכאשר נבין מה מחזיק את החיים ,התשובה לחידת המוות תתבהר מעצמה. אנשים אומרים" ,הנשמה היא הדבר שנשאר ללא שינוי מהלידה ועד המוות ,ועל ידי כך מחזיקה יחד את החיים — והנשמה תשרוד גם אחרי המוות" — אבל זה סתם סיפור .האם אי פעם נתקלתם בנשמה? אתם יכולים לבדוק את זה בכל רגע, לא רק ברגע המוות .אם תצליחו להבין מה קורה לכם כשרגע אחד מסתיים ורגע
חדש מתחיל — תבינו גם מה שיקרה לכם ברגע המוות .אם תצליחו להתבונן בעצמכם באמת למשך נשימה אחת בלבד — תבינו הכול. הדבר הראשון שגיליתי כשניסיתי למקד את תשומת לבי בנשימה שלי הוא שלמרות כל הספרים שקראתי וכל השיעורים שלמדתי באוניברסיטה ,לא ידעתי כמעט כלום על התודעה שלי ,ולא הייתה לי כמעט שום שליטה עליה .על אף כל המאמצים ,לא הצלחתי להתמקד במציאות של הנשימה הנכנסת ויוצאת מבעד לנחיריים למשך יותר מעשר שניות לפני שהתודעה ברחה לאנשהו .במשך שנים חייתי תחת הרושם שאני הוא האדון של חיי ,אני המנכ"ל של המותג הפרטי שלי. אבל כמה שעות של מדיטציה הספיקו כדי להוכיח לי שלא הייתי המנכ"ל של חיי — הייתי בקושי הש"ג בכניסה .ביקשו ממני לעמוד בשער הכניסה לגוף — הנחיריים — ולשים לב לכל מה שנכנס או יוצא .אבל אחרי רגעים ספורים איבדתי את הריכוז ונטשתי את העמדה .זו הייתה חוויה מטלטלת. ככל שהסדנה העמיקה ,התלמידים התבקשו להתמקד לא רק בנשימה שלהם, אלא גם בתחושות השונות בכל חלקי הגוף .לא תחושות מיוחדות של אקסטזה או התעלות ,אלא תחושות יומיומיות רגילות לגמרי :חום ,לחץ ,כאב וכן הלאה .טכניקת הוויפאסנה מבוססת על התובנה שזרם התודעה קשור לתחושות בגוף .ביני לבין העולם תמיד מפרידות תחושות הגוף .אני אף פעם לא מגיב לאירועים בעולם שבחוץ; אני תמיד מגיב לתחושות בגוף שלי .כשהתחושה לא נעימה ,אני מגיב בדחייה .כשהתחושה נעימה ,אני מגיב בהשתוקקות לעוד .גם כשנדמה לנו שאנו מגיבים למה שאדם אחר עשה ,או לציוץ האחרון של הנשיא טראמפ ,או לזיכרון ילדות רחוק ,האמת היא שאנו תמיד מגיבים לתחושות שיש לנו בגוף .אם אנחנו זועמים על כך שמישהו העליב את המדינה שלנו או את האל שלנו ,מה שהופך את העלבון הזה לקשה מנשוא הוא תחושת השרפה שיש לנו בבטן ורצועת הכאב שלוחצת לנו בחזה .המדינה לא מרגישה דבר ,אבל הגוף שלנו באמת כואב. אתם רוצים לדעת מהו כעס? שימו לב לתחושות שעולות בגוף שלכם בזמן שאתם כועסים .הייתי בן 24כשהלכתי לסדנה הזו ,ובטח חוויתי כעס עשרת אלפים פעמים קודם לכן ,אבל אף פעם לא טרחתי לשים לב איך מרגישים כשכועסים .בכל פעם שכעסתי ,תשומת ליבי התמקדה במושא הכעס — משהו שמישהו אמר או עשה — ולא בתחושת הכעס. אני חושב שהתבוננות בתחושות הללו במשך עשרה ימים לימדה אותי על עצמי ועל המין האנושי יותר מכל מה שלמדתי בחיי קודם לכן .ולשם כך לא הייתי צריך להאמין בשום סיפור ,תיאוריה ,או מיתוס .הייתי צריך רק לשים לב למציאות כפי שהיא.
ואולי הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא ,שהמקור העמוק של הסבל הוא בדפוסים של התודעה .כשאני רוצה משהו והוא לא קורה ,התודעה שלי מייצרת סבל .הסבל הוא לא מצב נתון בעולם שבחוץ .הסבל הוא תגובה מנטאלית שהתודעה שלי מייצרת .אם מבינים את זה ,אפשר להתחיל לאמן את התודעה לייצר פחות סבל. מאז אותו קורס בשנת 2000התחלתי לתרגל מדיטציה למשך שעתיים בכל יום, ובכל שנה אני הולך לקורס ארוך של חודש או חודשיים ,שמוקדש להתבוננות עצמית .זו איננה בריחה מן המציאות .זו יצירת קשר עם המציאות .לפחות למשך שעתיים בכל יום אני מתבונן במציאות כפי שהיא ,בעוד שבשאר הזמן אני מוצף במיילים ובטלפונים ובסרטוני וידיאו .בלי הריכוז והבהירות שמאפשר לי התרגול הזה ,לא הייתי יכול לכתוב את קיצור תולדות האנושות או את ההיסטוריה של המחר. אני מניח שתרגול כזה לא מתאים לכל אחד ,אבל לכולנו כדאי להתבונן בעצמנו בדרך זו או אחרת ,ולכולנו כדאי להכיר את עצמנו טוב יותר .בפרט ,עלינו ללמוד להכיר את התודעה שלנו לפני שהאלגוריתמים ילמדו להכיר אותה — ולשלוט בה. התבוננות עצמית מעולם לא הייתה משימה קלה ,אבל יש חשש שהיא הולכת ונעשית קשה יותר .ככל שההיסטוריה התקדמה ,כך יצרו בני האדם סיפורים משוכללים יותר ויותר שחצצו בינם לבין האמת על עצמם .סיפורים אלו נוצרו כדי לאגד יחד הרבה אנשים ,לצבור כוח ,ולשמור על הרמוניה חברתית .זה היה חיוני כדי להאכיל מיליארדי בני אדם ולוודא שהם לא ישספו זה את גרונו של זה .כשבני אדם ניסו להתבונן בעצמם ,מה שהם בדרך כלל גילו היה כל הסיפורים הללו .האמת הייתה יותר מדי מסוכנת .היא הייתה עלולה לזעזע את יסודותיו של הסדר החברתי. וככל שהטכנולוגיה השתכללה ,קרו שני דברים .מצד אחד ,כשסכיני אבן התפתחו בהדרגה לטילים גרעיניים ,נעשה מסוכן יותר לערער את הסדר החברתי .מצד שני, כשציורי המערות התפתחו בהדרגה לשידורי טלוויזיה ,נעשה קל יותר לתעתע בבני האדם .בקרוב ,האלגוריתמים עלולים להשלים את המהלך הזה ,ולאיין לגמרי את יכולתם של בני האדם להתבונן במציאות .האלגוריתמים הם שיחליטו עבורנו מי אנחנו ,ומה כדאי שנדע על עצמנו. למשך כמה שנים נוספות ,הבחירה עדיין בידיים שלנו .אם ממש נתאמץ ,אנחנו עוד יכולים לחקור מי אנחנו באמת .אבל אם אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, כדאי שנעשה זאת עכשיו.
תודות ברצוני להודות לכל מי שסייעו לי לכתוב — וגם למחוק: למיכל שביט ,העורכת שלי בהוצאת פנגווין־רנדום האוס בבריטניה ,ששכנעה אותי לכתוב את הספר הזה ,והדריכה אותי בתהליך הכתיבה. לשמואל רוזנר ,שערך את כתב היד העברי ,ושתמך בי וסייע לי במשך שנים רבות. ליעל נעמני ,אפרת גבר ,מיכל גרינפלד ,שרית רוזנברג ,יוסי לוקסמבורג ,אמרי זרטל ,יורם רוז וערן זמורה מהוצאת כנרת־זמורה־ביתן־דביר על עבודתם המקצועית והיסודית. לעידן שרר ,עוזר המחקר המסור שלי ,שאיתר בחריצותו הרגילה מידע על אלף ואחד דברים ,מבתי כנסת עתיקים ועד רובוטים עתידניים. ליגאל בורוכובסקי ולשרי אהרוני ,שקראו את כתב היד והקדישו זמן ומחשבה כדי לתקן את הטעויות שלי ולאפשר לי לראות דברים מזווית חדשה. לדני אורבך ,לאורי סבח ,ליורם יובל ולרן מירום ,על תובנותיהם לגבי טייסי קמיקזה ,טכנולוגיית מעקב ,פסיכולוגיה ואלגוריתמים. לצוות המסור שלי — נעמה ורטנבורג ,עידו איל ,מאיה אורבך ואיילונה אריאל — שעומדים כחומה ביני לבין מבול האימיילים ,ומאפשרים לי לחשוב ולכתוב. לכל חברי ובני משפחתי ,בתודה על סבלנותם ועל אהבתם. לאמי פנינה ולחמותי חנה ,שמקדישות מזמנן ומניסיונן. לאיציק ,בן זוגי והמנהל שלי ,שבלעדיו שום דבר מזה לא היה קורה .אני יודע רק לכתוב ספרים .הוא עושה את כל היתר. ולבסוף לקוראים שלי ,בתודה על העניין ,מזמנן וההערות שלהם .אם ספר עומד על המדף ואנשים לא קוראים בו ,האם הוא משמיע רעש?
*** כפי שצוין בהקדמה ,ספר זה נכתב בדיאלוג עם הציבור .פרקים רבים נכתבו בתשובה לשאלות שנשאלתי על ידי קוראים ,עיתונאים ועמיתים .גרסאות מוקדמות של כמה חלקים פורסמו כבר בעבר כמאמרים ,מה שנתן לי את ההזדמנות לקבל עליהם משוב ולחדד את טיעוני .גרסאות מוקדמות אלו כוללות את המאמרים הבאים: "מוסר במשבר :צדק של מספרים גדולים" ,הארץ ,יוני .2012
.2016 ינואר8 , המוסף לשבת, ידיעות אחרונות,""תיאטרון הטרור מוסף," לא כל כך חשובה,"היהדות בהיסטוריה האנושית — לא כל כך משפיעה .2016 יולי22 ,הארץ .2017 אוגוסט25 , המוסף לשבת, ידיעות אחרונות,""הניצחון האחרון .2017 ספטמבר1 , המוסף לשבת, ידיעות אחרונות,""האמת החילונית 'Yuval Noah Harari on Big Data, Google and the End of Free Will', FT.com, 26 August 2016. 'Isis is as much an offshoot of our global civilisation as Google', Guardian, 9 September 2016. 'Salvation by Algorithm: God, Technology and New 21st Century Religion', New Statesman, 9 September 2016. 'Does Trump's Rise Mean Liberalism's End?', New Yorker, 7 October 2016. 'Yuval Noah Harari Challenges the Future According to Facebook', Financial Times, 23 March 2017. 'Humankind: The Post־Truth Species', Bloomberg.com, 13 April 2017. 'People Have Limited Knowledge. What's the Remedy? Nobody Knows', New York Times, 18 April 2017. 'The Meaning of Life in a World Without Work', Guardian, 8 May 2017. 'In Big Data vs. Bach, Computers Might Win', Bloomberg View, 13 May 2017. 'Are We About to Witness the Most Unequal Societies in History?', Guardian, 24 May 2017. 'Universal Basic Income is Neither Universal Nor Basic', Bloomberg View, 4 June 2017. 'The Age of Disorder: Why Technology is the Greatest Threat to Humankind', New Statesman, 25 July 2017. 'Reboot for the AI Revolution', Nature News, 17 October 2017.
הערות התפכחות.1 We" : בו הוא אמר,2005 בוש עם כניסתו לכהונתו השנייה בינואר. ראו למשל את נאומו של הנשיא ג'ורג' וו.1 are led, by events and common sense, to one conclusion: the survival of liberty in our land increasingly depends on the success of liberty in other lands. The best hope for peace in our world is the expansion of freedom in all the world." 'Bush Pledges to Spread Democracy', CNN, 20 January 2005, http://edition.cnn.com/2005/ALLPOLITICS/01/20/bush.speech/, accessed 7 .January 2018 Katie Reilly, 'Read Barack Obama's Final Speech : ראו למשל את נאומו האחרון באו"ם,בנוגע לאובאמה to the United Nations as President', Time, 20 September 2016, http://time.com/4501910/president-obama-united-nations-speech-transcript/, accessed 3 December 2017 William Neikirk and David S. Cloud, 'Clinton: Abuses Put China "On Wrong Side of History"', .2 Chicago Tribune, 30 October 1997, http://articles.chicagotribune.com/1997-1030/news/9710300304_1_human-rights-jiang-zemin-chinese-leader, accessed 3 December 2017 Eric Bradner, 'Hillary Clinton's Email Controversy, Explained', CNN, 28 October 2016, .3 http://edition.cnn.com/2015/09/03/politics/hillary-clinton-email-controversy-explained2016/index.html, accessed 3 December 2017 Chris Graham and Robert Midgley, 'Mexico Border Wall: What is Donald Trump Planning, How .4 Much Will It Cost and Who Will Pay for It?', Telegraph, 23 August 2017, http://www. telegraph.co.uk/news/0/mexico-border-wall-donald-trump-planning-much-will-cost-will/, accessed 3 December 2017; Michael Schuman, 'Is China Stealing Jobs? It May Be Losing Them, Instead', New York Times, 22 July 2016, https://www.nytimes.com/2016/07/23/business/international/china-jobs-donald-trump.html, accessed 3 December 2017 Evgeny Dobrenko and Eric Naiman (eds.), The : ראו20 ומתחילת המאה ה־19 לדוגמאות מהמאה ה־.5 Landscape of Stalinism: The Art and Ideology of Soviet Space (Seattle: University of Washington Press, 2003); W. L. Guttsman, Art for the Workers: Ideology and the Visual Arts in .)Weimar Germany (New York: Manchester University Press, 1997 Nicholas John Cull, Propaganda and Mass Persuasion: A Historical Encyclopedia, :לדיון כללי ראו )1500 to the Present (Santa Barbara: ABC-CLIO, 2003 Ishaan Tharoor, 'Brexit: A modern-day Peasants' Revolt?' Washington : לפירוט הפרשנות הזאת ראו.6 Post, 25 June 2016, https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/06/25/thebrexit-a-modern-day-peasants-revolt/?utm_term=.9b8e81bd5306; John Curtice, 'US election 2016: The Trump-Brexit voter revolt', BBC, 11 November 2016, .http://www.bbc.com/news/election-us-2016-37943072 Francis Fukuyama, The End of History and the Last Man (London: הדוגמה המפורסמת ביותר היא.7 )Penguin, 1992
Karen Dawisha, Putin's Kleptocracy (New York: Simon and Schuster, 2014); Timothy Snyder, The .8 Road to Unfreedom: Russia, Europe, America (New York: Tim Duggan Books, 2018); Anne Garrels, Putin Country: A Journey Into the Real Russia (New York: Farrar, Straus and Giroux, 2016); Steven Lee Myers, The New Tsar: The Rise and Reign of Vladimir Putin (New York: .)Knopf Doubleday, 2016 באוגוסט3 , הארץ," והם רציניים מאוד, "האנשים האלה רוצים להקים את בית המקדש השלישי, איילת שני.9 Israeli' ;2018 נצפה בינוארhttps://www.haaretz.com/israel-news/.premium-1.805977 .2017 Minister: We Should Rebuild Jerusalem Temple', Israel Today, 7 July 2013, http://www.israeltoday.co.il/Default.aspx?tabid=178&nid=23964, accessed 7 January 2018; Yuri Yanover, 'Dep. Minister Hotovely: The Solution Is Greater Israel without Gaza', Jewish Press, 25 August 2013, http://www.jewishpress.com/news/breaking-news/dep-minister-hotovely-thesolution-is-greater-israel-without-gaza/2013/08/25/, accessed 7 January 2018; 'Israeli Minister: The Bible Says West Bank Is Ours', Al Jazeera, 24 February 2017, http://www.aljazeera.com/programmes/upfront/2017/02/israeli-minister-bible-west-bank170224082827910.html, accessed 29 January 2018 Katie Reilly, 'Read Barack Obama's Final Speech to the United Nations as President', Time, 20 .10 September 2016, http://time.com/4501910/president-obama-united-nations-speech-transcript/, accessed 3 December 2017
עבודה.2 Gregory R. Woirol, The Technological Unemployment and Strutctural Unemployment Debates .1 (Westport: Greenwood Press, 1996), 18-20; Amy Sue Bix, Inventing Ourselves out of Jobs? America's Debate over Technological Unemployment, 1929-1981 (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2000), 1-8; Joel Mokyr, Chris Vickers and Nicolas L. Ziebarth, 'The History of Technological Anxiety and the Future of Economic Growth: Is This Time Different?', Journal of Economic Perspectives 29:3 (2015), 33-42; Joe Mokyr, The Gifts of Athena: Historical Origins of the Knowledge Economy (Princeton: Princeton University Press, 2002), 255-7; David H. Autor, 'Why Are There Still So Many Jobs? The History and the Future of Workplace Automation', Journal of Economic Perspectives 29:3 (2015), 3-30; Melanie Arntz, Terry Gregory and Ulrich Zierahn, 'The Risk of Automation for Jobs in OECD Countries', OECD Social, Employment and Migration Working Papers 89 (2016); Mariacristina Piva and Marco Vivarelli, 'Technological Change and Employment: Were Ricardo and Marx Right?', IZA Institute of Labor )Economics, Discussion Paper No.10471 (2017 : ראו למשל את הדוגמה הבאה לבינה מלאכותית שמתעלה על בני אדם בתעופה.2 Nicholas Ernest et al., 'Genetic Fuzzy based Artificial Intelligence for Unmanned Combat Aerial Vehicle Control in Simulated Air Combat Missions', Journal of Defense Management 6:1 (2016), ;1-7 Kurt VanLehn, 'The Relative Effectiveness of Human Tutoring, :מערכות הוראה אינטליגנטיות Intelligent Tutoring Systems, and Other Tutoring Systems', Educational Psychologist 46:4 ;(2011), 197-221 ;Giuseppe Nuti et al., 'Algorithmic Trading', Computer 44:11 (2011), 61-9 :מסחר אלגוריתמי Arash Baharammirzaee, 'A comparative Survey of Artificial :תכנון פיננסי וניהול תיקי השקעות Intelligence Applications in Finance: Artificial Neural Networks, Expert System and Hybrid ;Intelligent Systems', Neural Computing and Applications 19:8 (2010), 1165-95 Marjorie Glass Zauderer et al., : ומתן אבחונים והמלצות לטיפול רפואי,ניתוח מידע במערכות רפואיות 'Piloting IBM Watson Oncology within Memorial Sloan Kettering's Regional Network', Journal ;of Clinical Oncology 32:15 (2014), e17653 Jean-Sébastien Vayre et al., 'Communication Mediated through :כתיבת טקסטים מקוריים בשפה אנושית Natural Language Generation in Big Data Environments: The Case of Nomao', Journal of ;Computer and Communication 5 (2017), 125-48 Florian Schroff, Dmitry Kalenichenko and James Philbin, 'FaceNet: A Unified :זיהוי פרצופים Embedding for Face Recognition and Clustering', IEEE Conference on Computer Vision and ;Pattern Recognition (CVPR) (2015), 815-23 Cristiano Premebida, 'A Lidar and Vision-based Approach for Pedestrian and Vehicle :ונהיגה )Detection and Tracking', 2007 IEEE Intelligent Transportation Systems Conference (2007 Daniel Kahneman, Thinking, Fast and Slow (New York: Farrar, Straus & Giroux, 2011); Dan .3 Ariely, Predictably Irrational (New York: Harper, 2009); Brian D. Ripley, Pattern Recognition and Neural Networks (Cambridge: Cambridge University Press, 2007); Christopher M. Bishop,
)Pattern Recognition and Machine Learning (New York: Springer, 2007 Seyed Azimi et al., 'Vehicular Networks for Collision Avoidance at Intersections,' SAE .4 International Journal of Passenger Cars — Mechanical Systems 4 (2011), 406-16; Swarun Kumar et al., 'CarSpeak: A Content-Centric Network for Autonomous Driving', SIGCOM Computer Communication Review 42 (2012), 259-70; Mihail L. Sichitiu and Maria Kihl, 'Inter-Vehicle Communication Systems: A Survey', IEEE Communications Surveys & Tutorials (2008), 10; Mario Gerla, Eun-Kyu Lee and Giovanni Pau, 'Internet of Vehicles: From Intelligent Grid to Autonomous Cars and Vehicular Clouds', 2014 IEEE World Forum on Internet of Things (WF.IoT) (2014), 241-6 David D. Luxton et al., 'mHealth for Mental Health: Integrating Smartphone Technology in .5 Behavioural Healthcare', Professional Psychology: Research and Practice 42:6 (2011), 505-12; Abu Saleh Mohammad Mosa, Illhoi Yoo and Lincoln Sheets, 'A Systematic Review of Healthcare Application for Smartphones', BMC Medical Informatics and Decision Making 12:1 (2012), 67; Karl Frederick Braekkan Payne, Heather Wharrad and Kim Watts, 'Smartphone and Medical Related App Use among Medical Students and Junior Doctors in the United Kingdom (UK): A Regional Survey', BMC Medical Informatics and Decision Making 12:1 (2012), 121; Sandeep Kumar Vashist, E. Marion Schneider and John H. T. Loung, 'Commercial SmartphoneBased Devices and Smart Applications for Personalised Healthcare Monitoring and Management', Diagnostics 4:3 (2014), 104-28; Maged N. Kamel Bouls et al., 'How Smartphones Are Changing the Face of Mobile and Participatory Healthcare: An Overview, with Example from eCAALYX', BioMedical Engineering OnLine 10:24 (2011),https://doi.org/10.1186/1475925X-10-24, accessed 30 July 2017; Paul J. F. White, Blake W. Podaima and Marcia R. Friesen, 'Algorithms for Smartphone and Tablet Image Analysis for Healthcare Applications', IEEE Access 2 (2014), 831-40 World Health Organization, Global status report on road safety 2015 (2016); 'Estimates for 2000- .6 2015, Cause-Specific Mortality', http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index1.html, accessed 6 September 2017
: לסקירה של סיבות לתאונות דרכים בארצות הברית ראו.7 Daniel J. Fagnant and Kara Kockelman, 'Preparing a Nation for Autonomous Vehicles: Opportunities, Barriers and Policy Recommendations', Transportation Research Part A: Policy ;and Practice 77 (2015), 167-81 :עולמית ראו למשל-לסקירה כלל OECD/ITF, Road Safety Annual Report 2016 (Paris: OECD Publishing, 2016), http://dx.doi.org/10.1787/irtad-2016-en Kristofer D. Kusano and Hampton C. Gabler, 'Safety Benefits of Forward Collision Warning, .8 Brake Assist, and Autonomous Braking Systems in Rear-End Collisions', IEEE Transactions on Intelligent Transportation Systems 13:4 (2012), 1546-55; James M. Anderson et al., Autonomous Vehicle Technology: A Guide for Policymakers (Santa Monica: RAND Corporation, 2014), esp. 13-15; Daniel J. Fagnant and Kara Kockelman, 'Preparing a Nation for Autonomous Vehicles: Opportunities, Barriers and Policy Recommendations', Transportation Research Part A: Policy and Practice 77 (2015), 167-81; Jean-Francois Bonnefon, Azim Shariff and Iyad Rahwan, 'Autonomous Vehicles Need Experimental Ethics: Are We Ready for Utilitarian Cars?', arXiv (2015), 1-15 : ראו,להצעות למערכות המתאמות בין רכבים שונים כדי למנוע התנגשויות Seyed R. Azimi et al., 'Vehicular Networks for Collision Avoidance at Intersections', SAE International Journal of Passenger Cars — Mechanical Systems 4:1 (2011), 406-16; Swarun Kumar et al., 'CarSpeak: A Content-Centric Network for Autonomous Driving', SIGCOM Computer Communication Review 42:4 (2012), 259-70; Mihail L. Sichitiu and Maria Kihl, 'Inter-Vehicle Communication Systems: A Survey', IEEE Communications Surveys & Tutorials 10:2 (2008); Mario Gerla et al., 'Internet of Vehicles: From Intelligent Grid to Autonomous Cars and Vehicular Clouds', 2014 IEEE World Forum on Internet of Things (WF-IoT) (2014), 241-6 Michael Chui, James Manyika and Mehdi Miremadi, 'Where Machines Could Replace Humans — .9 and Where They Can't (Yet)', McKinsey Quarterly (2016), http://www.mckinsey.com/businessfunctions/digital-mckinsey/our-insights/where-machines-could-replace-humans-and-where-theycant-yet, accessed 1 March 2018 Wu Youyou, Michal Kosinski and David Stillwell, 'Computer-based personality judgments are .10 more accurate than those made by humans', PANS, vol. 112 (2014), 1036-8 Stuart Dredge, 'AI and music: will we be slaves to the algorithm?' Guardian, 6 August 2017, .11 https://www.theguardian.com/technology/2017/aug/06/artificial-intelligence-and-will-we-be.slaves-to-the-algorithm, accessed 15 October 2017 :לסקירה כללית של שיטות ראו Jose David Fernández and Francisco Vico, 'AI Methods in Algorithmic Composition: A Comprehensive Survey', Journal of Artificial Intelligence Research 48 (2013), 513-82 Eric Topol, The Patient Will See You Now: The Future of Medicine is in Your Hands (New York: .12 Basic Books, 2015); Robert Wachter, The Digital Doctor: Hope, Hype and Harm at the Dawn of Medicine's Computer Age (New York: McGraw-Hill Education, 2015); Simon Parkin, 'The Artificially Intelligent Doctor Will Hear You Now', MIT Technology Review (2016), https://www.technologyreview.com/s/600868/the-artificially-intelligent-doctor-will-hear-you-
now/; James Gallagher, 'Artificial intelligence "as good as cancer doctors"', BBC, 26 January 2017, http://www.bbc.com/news/health-38717928 Kate Brannen, 'Air Force's lack of drone pilots reaching "crisis" levels', Foreign Policy, 15 .13 January 2015, http://foreignpolicy.com/2015/01/15/air-forces-lack-of-drone-pilots-reaching/crisis-levels Tyler Cowen, Average is Over: Powering America Beyond the Age of the Great Stagnation (New .14 York: Dutton, 2013); Brad Bush, 'How combined human and computer intelligence will redefine jobs', TechCrunch (2016), https://techcrunch.com/2016/11/01/how-combined-human-and/computer-intelligence-will-redefine-jobs Ulrich Raulff, Farewell to the Horse: The Final Century of Our Relationship (London: Allen .15 Lane, 2017); Gregory Clark, A Farewell to Alms: A Brief Economic History of the World (Princeton: Princeton University Press, 2008), 286; Margo DeMello, Animals and Society: An Introduction to Human-Animal Studies (New York: Columbia University Press, 2012), 197; Clay McShane and Joel Tarr, 'The Decline of the Urban Horse in American Cities', Journal of Transport History 24:2 (2003), 177-98 Lawrence F. Katz and Alan B. Krueger, 'The Rise and Nature of Alternative Work Arrangements .16 in the United States, 1995-2015', National Bureau of Economic Research (2016); Peter H. Cappelli and J. R. Keller, 'A Study of the Extent and Potential Causes of Alternative Employment Arrangements', ILR Review 66:4 (2013), 874-901; Gretchen M. Spreitzer, Lindsey Cameron and Lyndon Garrett, 'Alternative Work Arrangements: Two Images of the New World of Work', Annual Review of Organizational Psychology and Organizational Behavior 4 (2017), 473-99; Sarah A. Donovan, David H. Bradley and Jon O. Shimabukuru, 'What Does the Gig Economy Mean for Workers?', Washington DC: Congressional Research Service (2016), https://fas.org/sgp/crs/misc/R44365.pdf, accessed 11 February 2018; 'More Workers Are in Alternative Employment Arrangements', Pew Research Center, 28 September 2016, http://www.pewsocialtrends.org/2016/10/06/the-state-of-american-jobs/st_2016-10-06_jobs-26/, accessed 11 February 2018
David Ferrucci et al.,'Watson: Beyond Jeopardy!', Artificial Intelligence 199-200 (2013), 93-105 .17 Google's AlphaZero Destroys Stockfish in 100-Game Match', Chess.com, 6 December 2017,' .18 https://www.chess.com/news/view/google-s-alphazero-destroys-stockfish-in-100-game-match, accessed 11 February 2018; David Silver et al., 'Mastering Chess and Shogi by Self-Play with a General Reinforcement Learning Algorithm', arXiv (2017), https://arxiv.org/pdf/1712.01815.pdf, ;accessed 2 February 2018 Sarah Knapton, 'Entire Human Chess Knowledge Learned and Surpassed by DeepMind's :ראו גם AlphaZero in Four Hours', Telegraph, 6 December 2017, http://www.telegraph.co.uk/science/2017/12/06/entire-human-chess-knowledge-learnedsurpassed-deepminds-alphazero/, accessed 11 February 2018 Cowen, Average is Over, op. cit.; Tyler Cowen, 'What are humans still good for? The turning .19 point in freestyle chess may be approaching' (2013), http://marginalrevolution.com/marginalrevolution/2013/11/what-are-humans-still-good-for-theturning-point-in-freestyle-chess-may-be-approaching.html Maddalaine Ansell, 'Jobs for Life Are a Thing of the Past. Bring On Lifelong Learning', .20 Guardian, 31 May 2016, https://www.theguardian.com/higher-educationnetwork/2016/may/31/jobs-for-life-are-a-thing-of-the-past-bring-on-lifelong-learning Alex Williams, 'Prozac Nation Is Now the United States of Xanax', New York Times, 10 June .21 2017, https://www.nytimes.com/2017/06/10/style/anxiety-is-the-new-depression-xanax.html Simon Rippon, 'Imposing Options on People in Poverty: The Harm of a Live Donor Organ .22 Market', Journal of Medical Ethics 40 (2014), 145-50; I. Glenn Cohen, 'Regulating the Organ Market: Normative Foundations for Market Regulation', Law and Contemporary Problems 77 (2014); Alexandra K. Glazier, 'The Principles of Gift Law and the Regulation of Organ Donation', Transplant International 24 (2011), 368-72; Megan McAndrews and Walter E. Block, 'Legalizing Saving Lives: A Proposition for the Organ Market', Insights to A Changing World Journal 2015, 1-17 James J. Hughes, 'A Strategic Opening for a Basic Income Guarantee in the Global Crisis Being .23 Created by AI, Robots, Desktop Manufacturing and BioMedicine', Journal of Evolution & Technology 24 (2014), 45-61; Alan Cottey, 'Technologies, Culture, Work, Basic Income and Maximum Income', AI & Society 29 (2014), 249-57 Jon Henley, 'Finland Trials Basic Income for Unemployed,' Guardian, 3 January 2017, .24 https://www.theguardian.com/world/2017/jan/03/finland-trials-basic-income-for-unemployed, accessed 1 March 2018 Swiss Voters Reject Proposal to Give Basic Income to Every Adult and Child', Guardian, 5 June' .25 2017, https://www.theguardian.com/world/2016/jun/05/swiss-vote-give-basic-income-everyadult-child-marxist-dream Isabel Hunter, 'Crammed into squalid factories to produce clothes for the West on just 20p a day, .26 the children forced to work in horrific unregulated workshops of Bangladesh', Daily Mail, 1 December 2015, http://www.dailymail.co.uk/news/article-3339578/Crammed-squalid-factoriesproduce-clothes-West-just-20p-day-children-forced-work-horrific-unregulated-workshopsBangladesh.html, accessed 15 October 2017; Chris Walker and Morgan Hartley, 'The Culture
Shock
of India's Call Centers', Forbes, 16 December 2012, https://www.forbes.com/sites/morganhartley/2012/12/16/the-culture-shock-of-indias-callcentres/#17bb61d372f5, accessed 15 October 2017
Klaus Schwab and Nicholas Savis, Shaping the Fourth Industrial Revolution (World Economic .27 Forum, 2018), 54 Ha-Joon Chang, Kicking Away the Ladder: Development Strategy :לאסטרטגיות פיתוח לטווח ארוך ראו )in Historical Perspective (London: Anthem Press, 2003 Lauren Gambini, 'Trump Pans Immigration Proposal as Bringing People from "Shithole .28 Countries"', Guardian, 12 January 2018, https://www.theguardian.com/usnews/2018/jan/11/trump-pans-immigration-proposal-as-bringing-people-from-shithole-countries, accessed 11 February 2018 Thomas : לרעיון ששיפור בתנאים אבסולוטיים יכול להיות מלווה בעלייה באי־שוויון יחסי ראו בייחוד.29 )Pikkety, Capital in the Twenty-First Century (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2013 Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel', Israel Democracy Institute and 2017' .30 Jerusalem Institute for Israel Studies (2017), https://en.idi.org.il/articles/20439, accessed 1 January 2018; Melanie Lidman, 'As ultra-Orthodox women bring home the bacon, don't say the F-word', Times of Israel, 1 January 2016, https://www.timesofisrael.com/as-ultra-orthodoxwomen-bring-home-the-bacon-dont-say-the-f-word/, accessed 15 October 2017 Melanie Lidman, 'As ultra-Orthodox women bring home the bacon, don't say the F-word', Times .31 of Israel, 1 January 2016, https://www.timesofisrael.com/as-ultra-Orthodox-women-bring-homethe-bacon-dont-say-the-f-word/, accessed 15 October 2017; 'Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel', Israel Democracy Institute and Jerusalem Institute for Israel Studies 18 (2016), https://en.idi.org.il/media/4240/shnaton-e_8-9-16_web.pdf, accessed 15 October 2017. As for happiness, Israel was recently ranked eleventh out of thirty-eight in life satisfaction by the OECD: 'Life Satisfaction', OECD Better Life Index, http://www.oecdbetterlifeindex.org/topics/life-satisfaction/, accessed 15 October 2017 Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel', Israel Democracy Institute and 2017' .32 Jerusalem Institute for Israel Studies (2017), https://en.idi.org.il/articles/20439, accessed 1 January 2018
חירות.3 Margaret Thatcher, 'Interview for Woman's Own ("no such thing as society")', Margaret Thatcher .1 Foundation, 23 September 1987, https://www.margaretthatcher.org/document/106689, accessed 7 January 2018 Keith Stanovich, Who Is Rational? Studies of Individual Differences in Reasoning (New York: .2 )Psychology Press, 1999 Richard Dawkins, 'Richard Dawkins: We Need a New Party — the European Party', .3 NewStatesman, 29 March 2017, https://www.newstatesman.com/politics/uk/2017/03/richarddawkins-we-need-new-party-european-party, accessed 1 March 2018 Steven Swinford, 'Boris Johnson's allies accuse Michael Gove of "systematic and calculated plot" .4 to destroy his leadership hopes', Telegraph, 30 June 2016, http://www.telegraph.co.uk/news/2016/06/30/boris-johnsons-allies-accuse-michael-gove-ofsystematic-and-calc/, accessed 3 September 2017; Rowena Mason and Heather Stewart, 'Gove's thunderbolt and Boris's breaking point: a shocking Tory morning', Guardian, 30 June 2016, https://www.theguardian.com/politics/2016/jun/30/goves-thunderbolt-boris-johnson-torymorning, accessed 3 September 2017 James Tapsfield, 'Gove presents himself as the integrity candidate for Downing Street job but .5 sticks the knife into Boris AGAIN', Daily Mail, 1 July 2016, http://www.dailymail.co.uk/news/article-3669702/I-m-not-great-heart-s-right-place-Gove-makesbizarre-pitch-Downing-Street-admitting-no-charisma-doesn-t-really-want-job.html, accessed 3 September 2017 לקבוע אם אדם הוא סטרייט או הומו, לטענתם, צוות מאוניברסיטת סטנפורד יצר אלגוריתם שיכול2017 ב־.6 אבל.)/https://osf.io/zn79k( תוך הסתמכות אך ורק על כמה תמונות פנים של האדם,91% בדיוק של ייתכן,מאחר שהאלגוריתם פותח על בסיס תמונות שאנשים בחרו בעצמם כדי להעלות לאתר היכרויות זה לא שלהומואים יש תווי פנים שונים.מאוד שהאלגוריתם למעשה מזהה הבדלים באידיאלים תרבותיים אלא שגברים שמעלים תמונה לאתר היכרויות של הומואים בוחרים תמונה שתתאים.מלסטרייטים .לאידיאלים תרבותיים שונים מהאידיאלים של אתרי היכרויות של סטרייטים David Chan, 'So Why Ask Me? Are Self-Report Data Really That Bad?' in Charles E. Lance and .7 Robert J. Vandenberg (eds.), Statistical and Methodological Myths and Urban Legends (New York, London: Routledge, 2009), 309-36; Delroy L. Paulhus and Simine Vazire, 'The Self-Report Method' in Richard W, Robins, R. Chris Farley and Robert F. Krueger (eds.), Handbook of Research Methods in Personality Psychology (London, New York: The Guilford Press, 2007), 228-33 Elizabeth Dwoskin and Evelyn M. Rusli, 'The Technology that Unmasks Your Hidden Emotions', .8 Wall Street Journal, 28 January 2015, https://www.wsj.com/articles/startups-see-your-faceunmask-your-emotions-1422472398, accessed 6 September 2017 Norberto Andrade, 'Computers Are Getting Better Than Humans at Facial Recognition', lantic, 9 .9 June 2014, https://www.theatlantic.com/technology/archive/2014/06/bad-news-computers-aregetting-better-than-we-are-at-facial-recognition/372377/, accessed 10 December 2017; Elizabeth
Dwoskin and Evelun M. Rusli, 'The Technology That Unmasks Your Hidden Emotions', Wall Street Journal, 28 June 2015, https://www.wsj.com/articles/startups-see-your-face-unmask-youremotions-1422472398, accessed 10 December 2017; Sophie K. Scott, Nadine Lavan, Sinead Chen and Carolyn McGettigan, 'The Social Life of Laughter', Trends in Cognitive Sciences 18:12 (2014), 618-20
Daniel First, 'Will big data algorithms dismantle the foundations of liberalism?', AI & Soc, .10 10.1007/s00146-017-0733-4 Carole Cadwalladr, 'Google, Democracy and the Truth about Internet Search', Guardian, 4 .11 December 2016, https://www.theguardian.com/technology/2016/dec/04/google-democracy-truthinternet-search-facebook, accessed 6 September 2017 Jeff Freak and Shannon Holloway, 'How Not to Get to Straddie', Red Land City Bulletin, 15 .12 March 2012, http://www.redlandcitybulletin.com.au/story/104929/how-not-to-get-to-straddie/, accessed 1 March 2018 Michelle McQuigge, 'Woman Follows GPS; Ends Up in Ontario Lake', Toronto Sun, 13 May .13 2016, http://torontosun.com/2016/05/13/woman-follows-gps-ends-up-in-ontariolake/wcm/fddda6d6-6b6e-41c7-88e8-aecc501faaa5, accessed 1 March 2018; 'Woman Follows GPS into Lake', News.com.au, 16 May 2016, http://www.news.com.au/technology/gadgets/woman-follows-gps-into-lake/news.story/a7d362dfc4634fd094651afc63f853a1, accessed 1 March 2018 Henry Grabar, 'Navigation Apps Are Killing Our Sense of Direction. What if They Could Help .14 Us Remember Places Instead?' Slate, http://www.slate.com/blogs/moneybox/2017/07/10/google_and_waze_are_killing_out_sense_of_ direction_what_if_they_could_help.html, accessed 6 September 2017 Joel Delman, 'Are Amazon, Netflix, Google Making Too Many Decisions For Us?', Forbes, 24 .15 November 2010, https://www.forbes.com/2010/11/24/amazon-netflix-google-technology-cionetwork-decisions.html, accessed 6 September 2017; Cecilia Mazanec, 'Will Algorithms Erode Our Decision-Making Skills?', NPR, 8 February 2017, http://www.npr.org/sections/alltechconsidered/2017/02/08/514120713/will-algorithms-erode-ourdecision-making-skills, accessed 6 September 2017 Jean-Francois Bonnefon, Azim Shariff and Iyad Rawhan, 'The Social Dilemma of Autonomous .16 Vehicles', Science 352:6293 (2016), 1573-6 Christopher W. Bauman et al., 'Revisiting External Validity: Concerns about Trolley Problems .17 and Other Sacrificial Dilemmas in Moral Psychology', Social and Personality Psychology Compass 8:9 (2014), 536-54 John M. Darley and Daniel C. Batson, '"From Jerusalem to Jericho": A Study of Situational and .18 Dispositional Variables in Helping Behavior', Journal of Personality and Social Psychology 27:1 (1973), 100-8 Kristofer D. Kusano and Hampton C. Gabler, 'Safety Benefits of Forward Collision Warning, .19 Brake Assist, and Autonomous Braking Systems in Rear-End Collisions', IEEE Transactions on Intelligent Transportation Systems 13:4 (2012), 1546-55; James M. Anderson et al., Autonomous Vehicle Technology: A Guide for Policymakers (Santa Monica: RAND Corporation, 2014), esp. 13-15; Daniel J. Fagnant and Kara Kockelman, 'Preparing a Nation for Autonomous Vehicles: Opportunities, Barriers and Policy Recommendations', Transportation Research Part A: Policy and Practice 77 (2015), 167-81
Tim Adams, 'Job Hunting Is a Matter of Big Data, Not How You Perform at an Interview', .20 Guardian, 10 May 2014, https://www.theguardian.com/technology/2014/may/10/job-hunting-big.data-interview-algorithms-employees, accessed 6 September 2017 : לדיון מבריק בנושא זה ראו.21 Cathy O'Neil, Weapons of Math Destruction: How Big Data Increases Inequality and Threatens .)Democracy (New York: Crown, 2016 .זוהי קריאת חובה לכל מי שמתעניין בהשפעה הפוטנציאלית של אלגוריתמים על החברה האנושית Jean-François Bonnefon, Iyad Rahwan and Azim Shariff, 'The Social Dilemma of Autonomous .22 Vehicles', Science 24(352), 2016, 1573-6 Vincent C. Müller and Thomas W. Simpson, 'Autonomous Killer Robots Are Probably Good .23 News', University of Oxford, Blavatnik School of Government Policy Memo, November 2014; Ronald Arkin, Governing Lethal Behaviour: Embedding Ethics in a Hybrid Deliberative/Reactive Robot Architecture, Georgia Institute of Technology, Mobile Robot Lab, 2007, 1-13 Israel Kershner, "Israel Court Rejects Appeal for Elor Azaria, Soldier Who Shot Wounded .24 Assailant," The New York Times, July 30, 2017, https://www.nytimes.com/2017/07/30/world/middleeast/israel-elor-azaria-benjaminnetanyahu.html, accessed September 17, 2017 Harriet Agerholm, "Israeli officials back shoot-to-kill policy of Palestinian suspects, says Human .25 Rights Watch," Independent, January 2, 2017, http://www.independent.co.uk/news/world/middleeast/israel-shoot-to-kill-policy-palestinian-suspects-human-rights-watch-idf-soldiers-west-bankgaza-a7505486.html, accessed September 17, 2017 ,2015 באוקטובר11 , מאקו," הפופליזם של חיסול המחבלים: "ירי על מנת לסגור חשבון,ניב שטנדל http://www.mako.co.il/video-blogs-video-blogs-niv-shtendel/Article-679896ef8b35051006.htm .2017 באוקטובר4נצפה ב־ Robert J. Donia, Radovan Karadzic: Architect of the Bosnian Genocide (Cambridge: Cambridge .26 .)University Press, 2015 Isabella Delpla, Xavier Bougarel and Jean-Louis Fournel, Investigating Srebrenica: :ראו גם )Institutions, Facts, and Responsibilities (New York, Oxford: Berghahn Books, 2012 Noel E. Sharkey, 'The Evitability of Autonomous Robot Warfare', International Rev. Red Cross .27 94 (886) 2012, 787-99 Ben Schiller, 'Algorithms Control Our Lives: Are They Benevolent Rulers or Evil Dictators?', .28 Fast Company, 21 February 2017, https://www.fastcompany.com/3068167/algorithms-controlour-lives-are-they-benevolent-rulers-or-evil-dictators, accessed 17 September 2017
Elia Zureik, David Lyon and Yasmeen Abu-Laban (eds.), Surveillance and Control in .29 Israel/Palestine: Population, Territory and Power (London: Routledge, 2011); Elia Zureik, Israel's Colonial Project in Palestine (London: Routledge, 2015); Torin Monahan (ed.), Surveillance and Security: Technological Politics and Power in Everyday Life (London: Routledge, 2006); Nadera Shalhoub-Kevorkian, 'E-Resistance and Technological In/Security in Everyday Life: The ;Palestinian case', British Journal of Criminology, 52:1 (2012), 55-72 26 ," הארץ, השיטה החדשה להתמודדות עם טרור היחידים נחשפת: "סיכול ממוקד,אור הירשאוגה והגר שיזף ;2017 בספטמבר17 נצפה ב־https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.4124379 ,2017 במאי ביוני18 ," הארץ, "צה"ל מאיץ את רישות הגדה במצלמות ומתכנן לעקוב אחר כל הצמתים,עמוס הראל ;2017 בספטמבר17 נצפה ב־https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4179886 ,2017 ,2016 " הארץ במרץ, "כך שולטת ישראל במרחב הדיגיטלי והסלולרי בשטחים,נטע אלכסנדר ;2018 בינואר12 נצפה ב־https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.2899665 ," הארץ, "ישראל עצרה מאות פלסטנים כחשודים בכוונה לבצע פיגועים בגלל פעילות ברשת,עמוס הראל בינואר15 נצפה ב־https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4024578 ,2017 באפריל16 .2017 באפריל28 , ידיעות אחרונות," מוסף לשבת, "עידן ארגמן,; אלכס פישמן2018 22 , הארץ,"' "המשטרה הסתמכה על תרגום שגוי של פייסבוק ועצרה פלסטיני שכתב 'בוקר טוב, יותם ברגר.30 .2018 בינואר12 נצפה ב־https://www.haaretz.co.il/.premium-1.4528980 ,2017 באוקטובר William Beik, Louis XIV and Absolutism: A Brief Study with Documents (Boston: Bedford/St. .31 )Martin's, 2000 O'Neil, Weapons of Math Destruction, op. cit.; Penny Crosman, 'Can AI Be Programmed to Make .32 Fair Lending Decisions?', American Banker, 27 September 2016, https://www.americanbanker.com/news/can-ai-be-programmed-to-make-fair-lending-decisions, accessed 17 September 2017 Matt Reynolds, 'Bias Test to Prevent Algorithms Discriminating Unfairly', New Scientist, 29 May .33 2017, https://www.newscientist.com/article/mg23431195-300-bias-test-to-prevent-algorithmsdiscriminating-unfairly/, accessed 17 September 2017; Claire Cain Miller, 'When Algorithms Discriminate', New York Times, 9 July 2015, https://www.nytimes.com/2015/07/10/upshot/when-algorithms-discriminate.html, accessed 17 September 2017; Hannah Devlin, 'Discrimination by Algorithm: Scientists Devise Test to Detect AI Bias', Guardian, 19 December 2016, https://www.theguardian.com/technology/2016/dec/19/discrimination-by-algorithm-scientistsdevise-test-to-detect-ai-bias, accessed 17 September 2017 Snyder, The Road to Unfreedom, op. cit .34 Anna Lisa Peterson, Being Animal: Beasts and Boundaries in Nature Ethics (New York: .35 Columbia University Press, 2013), 100
שוויון.4 Richest 1 Percent Bagged 82 Percent of Wealth Created Last Year — Poorest Half of Humanity' .1 Nothing', Oxfam, 22 January 2018, https://www.oxfam.org/en/pressroom/pressreleases/2018-0122/richest-1-percent-bagged-82-percent-wealth-created-last-year, accessed 28 February 2018; Josh Lowe, 'The 1 Percent Now Have Half the World's Wealth', Newsweek, 14 November 2017, http://www.newsweek.com/1-wealth-money-half-world-global-710714, accessed 28 February 2018; Adam Withnall, 'All the World's Most Unequal Countries Revealed in One Chart', Independent, 23 November 2016, http://www.independent.co.uk/news/world/politics/creditsuisse-global-wealth-world-most-unequal-countries-revealed-a7434431.html, accessed 11 March 2018 )Tim Wu, The Attention Merchants (New York: Alfred A. Knopf, 2016 .2 Cara McGoogan, 'How to See All the Terrifying Things Google Knows about You', Telegraph, 18 .3 August 2017, http://www.telegraph.co.uk/technology/0/see-terrifying-things-google-knows/, accessed 19 October 2017; Caitlin Dewey, 'Everything Google Knows about You (and How It Knows It)', Washington Post, 19 November 2014, https://www.washingtonpost.com/news/theintersect/wp/2014/11/19/everything-google-knows-about-you-and-how-it-knows-it/? utm_term=.b81c3ce3ddd6, accessed 19 October 2017 Dan Bates, 'YouTube Is Losing Money Even Though It Has More Than 1 Billion Viewers', Daily .4 Mail, 26 February 2015, http://www.dailymail.co.uk/news/article-2970777/YouTube-roughlybreaking-nine-years-purchased-Google-billion-viewers.html, accessed 19 October 2017; Olivia Solon, 'Google's Bad Week: YouTube Loses Millions As Advertising Row Reaches US', Guardian, 25 March 2017, https://www.theguardian.com/technology/2017/mar/25/googleyoutube-advertising-extremist-content-att-verizon, accessed 19 October 2017; Seth Fiegerman, 'Twitter Is Now Losing Users in the US', CNN, 27 July 2017, http://money.cnn.com/2017/07/27/technology/business/twitter-earnings/index.html,
accessed 19 October 2017
קהילה.5 Mark
Zuckerberg,
'Building Global Community', 16 February 2017, .1 https://www.facebook.com/notes/mark-zuckerberg/building-globalcommunity/10154544292806634/, accessed 20 August 2017 John Shinal, 'Mark Zuckerberg: Facebook can play a role that churches and Little League once .2 filled', CNBC, 26 June 2017, https://www.cnbc.com/2017/06/26/mark-zuckerberg-comparesfacebook-to-church-little-league.html, accessed 20 August 2017 http://www.cnbc.com/2017/06/26/mark-zuckerberg-compares-facebook-to-church-little- .3 league.html; http://www.cnbc.com /2017/ 06/22/facebook-has-a-new-mission-following-fakenews-crisis-zuckerberg-says.html
Robin Dunbar, Grooming, Gossip, and the Evolution of Language (Cambridge, MA: Harvard .4 )University Press, 1998 )Pankaj Mishra, Age of Anger: A History of the Present (London: Penguin, 2017 : ראו למשל.5 Derek Y. Darves and Michael C. Dreiling, Agents of Neoliberal : לסקר כללי ולביקורת ראו.6 Globalization: Corporate Networks, State Structures and Trade Policy (Cambridge: Cambridge )University Press, 2016 Lisa Eadicicco, 'Americans Check Their Phones 8 Billion Times a Day', Time, 15 December 2015, .7 http://time.com/4147614/smartphone-usage-us-2015/, accessed 20 August 2017; Julie Beck, 'Ignoring People for Phones Is the New Normal', Atlantic, 14 June 2016, https://www.theatlantic.com/technology/archive/2016/06/ignoring-people-for-phones-is-the-newnormal-phubbing-study/486845/, accessed 20 August 2017 Zuckerberg, 'Building Global Community', op. cit .8 Time Well Spent, http://www.timewellspent.io/, accessed September 3, 2017 .9 Zuckerberg, 'Building Global Community', op. cit .10 https://www.theguardian.com/technology/2017/oct/04/facebook-uk-corporation-tax-profit; .11 https://www.theguardian.com/business/2017/sep/21/tech-firms-tax-eu-turnover-google-amazonapple; http://www.wired.co.uk/article/facebook-apple-tax-loopholes-deals
ציוויליזציה.6 Samuel P. Huntington, The Clash of Civilizations and the Remaking of World Order (New York: .1 Simon & Schuster, 1996); David Lauter and Brian Bennett, 'Trump Frames Anti-Terrorism Fight As a Clash of Civilizations, Defending Western Culture against Enemies', Los Angeles Times, 6 July 2017, http://www.latimes.com/politics/la-na-pol-trump-clash-20170706-story.html, accessed 29 January 2018. Naomi O'Leary, 'The Man Who Invented Trumpism: Geery Wilders' Radical Path to the Pinnacle of Dutch Politics', Politico, 23 February 2017, https://www.politico.eu/article/the-man-who-invented-trumpism-geert-wilders-netherlands-pvvvvd-populist/, accessed 31 January 2018 Pankaj Mishra, From the Ruins of Empire: The Revolt Against the West and the Remaking of Asia .2 (London: Penguin, 2013); Mishra, Age of Anger, op. cit.; Christopher de Bellaigue, The Muslim Enlightenment: The Modern Struggle Between Faith and Reason (London: The Bodley Head, )2017 Treaty Establishing A Constitution for Europe', European Union, https://europa.eu/european-' .3 union/sites/europaeu/files/docs/body/treaty_establishing_a_constitution_for_europe_en.pdf, accessed 18 October 2017 Phoebe Greenwood, 'Jerusalem Mayor Battles Ultra-Orthodox Groups over Women-Free .4 Billboards', Guardian, 15 November 2011, https://www.theguardian.com/world/2011/nov/15/jerusalem-mayor-battle-orthodox-billboards, accessed 7 January 2018 /http://nypost.com/2015/10/01/orthodox-publications-wont-show-hillary-clintons-photo .5 /http://nypost.com/2015/10/01/orthodox-publications-wont-show-hillary-clintons-photo .6 Simon Schama, The Story of the Jews: Finding the Words 1000 BC — 1492 AD (New York: .7 Ecco, 2014), 190-7; Hannah Wortzman, 'Jewish Women in Ancient Synagogues: Archaeological Reality vs. Rabbinical Legislation', Women in Judaism 5:2 (2008), http://wjudaism.library.utoronto.ca/index.php/wjudaism/article/view/3537, accessed 29 January 2018; Ross S. Kraemer, 'Jewish Women in the Diaspora World of Late Antiquity' in Judith R. Baskin (ed.), Jewish Women in Historical Perspective (Detroit: Wayne State University Press, 1991), esp. 49; Hachlili Rachel, Ancient Synagogues — Archaeology and Art: New Discoveries and Current Research (Leiden: Brill, 2014), 578-81; Zeev Weiss, 'The Sepphoris Synagogue Mosaic: Abraham, the Temple and the Sun God — They're All in There', Biblical Archeology Society 26:5 (2000), 48-61; David Milson, Art and Architecture of the Synagogue in Late Antique Palestine (Leiden: Brill, 2007), 48 Ivan Watson and Pamela Boykoff, 'World's Largest Muslim Group Denounces Islamist .8 Extremism', CNN, 10 May 2016, http://edition.cnn.com/2016/05/10/asia/indonesiaextremism/index.html, accessed 8 January 2018; Lauren Markoe, 'Muslim Scholars Release Open Letter To Islamic State Meticulously Blasting Its Ideology', Huffington Post, 25 September 2014, https://www.huffingtonpost.com/2014/09/24/muslim-scholars-islamic-state_n_5878038.html, ;accessed 8 January 2018
Open Letter to Al-Baghdadi', http://www.lettertobaghdadi.com/, accessed 8' :את המכתב ראו ב January 2018 Chris Perez, 'Obama Defends the "True Peaceful Nature of Islam"', New York Post, 18 February 9. 2015, http://nypost.com/2015/02/18/obama-defends-the-true-peaceful-nature-of-islam/, accessed 17 October 2017; Dave Boyer, 'Obama Says Terrorists Not Motivated By True Islam', Washington Times, 1 February 2015, http://www.washingtontimes.com/news/2015/feb/1/obamasays-terrorists-not-motivated-true-islam/, accessed 18 October 2017 De Bellaigue, The Islamic Enlightenment, op. cit .10 Christopher McIntosh, The Swan King: Ludwig II of Bavaria (London: I. B. Tauris, 2012), 100 .11 Robert Mitchell Stern, Globalization and International Trade Policies (Hackensack: World .12 Scientific, 2009), 23 John K. Thornton, A Cultural History of the Atlantic World, 1250-1820 (Cambridge: Cambridge .13 University Press, 2012), 110 Susannah Cullinane, Hamdi Alkhshali and Mohammed Tawfeeq, 'Tracking a Trail of Historical .14 Obliteration: ISIS Trumpets Destruction of Nimrud', CNN, 14 April 2015, http://edition.cnn.com/2015/03/09/world/iraq-isis-heritage/index.html, accessed 18 October 2017 Kenneth Pomeranz, The Great Divergence: China, Europe and the Making of the Modern World .15 Economy (Princeton, Oxford: Princeton University Press, 2001), 36-8 ISIS Leader Calls for Muslims to Help Build Islamic State in Iraq', CBCNEWS, 1 July 2014,' .16 http://www.cbc.ca/news/world/isis-leader-calls-for-muslims-to-help-build-islamic-state-in-iraq1.2693353, accessed 18 October 2017; Mark Townsend, 'What Happened to the British Medics Who Went to Work for ISIS?', Guardian, 12 July 2015, https://www.theguardian.com/world/2015/jul/12/british-medics-isis-turkey-islamic-state, accessed 18 October 2017
לאומיות.7 Francis Fukuyama, Political Order and Political Decay: From the Industrial Revolution to the .1 )Globalization of Democracy (New York: Farrar, Straus & Giroux, 2014 Ashley Killough, 'Lyndon Johnson's "Daisy" Ad, Which Changed the World of Politics, Turns 50', .2 CNN, 8 September 2014, http://edition.cnn.com/2014/09/07/politics/daisy-ad-turns50/index.html, accessed 19 October 2017 Cause-Specific Mortality: Estimates for 2000-2015', World Health Organization,' .3 http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index1.html, accessed 19 October 2017 David E. Sanger and William J. Broad, 'To counter Russia, US signals nuclear arms are back in a 4 big way', New York Times, 4 February 2018, https://www.nytimes.com/2018/02/04/us/politics/trump-nuclear-russia.html accessed 6 February 2018; US Department of Defense, 'Nuclear Posture Review 2018', https://www.defense.gov/News/Special-Reports/0218_npr/ accessed 6 February 2018; Jennifer Hansler, 'Trump Says He Wants Nuclear Arsenal in "Tip-Top Shape", Denies Desire to Increase Stockpile', CNN, 12 October 2017, http://edition.cnn.com/2017/10/11/politics/nuclear-arsenaltrump/index.html, accessed 19 October 2017; Jim Garamone, 'DoD Official: National Defense Strategy Will Enhance Deterrence', Department of Defense News, Defense Media Activity, 19 ,January 2018 https://www.defense.gov/News/Article/Article/1419045/dod-official-national-defense-strategy-willrebuild-dominance-enhance-deterrence/, accessed 28 January 2018 Michael Mandelbaum, Mission Failure: America and the World in the Post-Cold War Era (New .5 )York: Oxford University Press, 2016 Elizabeth Kolbert, Field Notes from a Catastrophe (London: Bloomsbury, 2006); Elizabeth Kolbert, 6 The Sixth Extinction: An Unnatural History (London: Bloomsbury, 2014); Will Steffen et al., 'Planetary Boundaries: Guiding Human Development on a Changing Planet', Science 347:6223, 13 February 2015, DOI: 10.1126/science.1259855 John Cook et al., 'Quantifying the Consensus on Anthropogenic Global Warming in the Scientific .7 Literature', Environmental Research Letters 8:2 (2013); John Cook et al., 'Consensus on Consensus: A Synthesis of Consensus Estimates on Human-Caused Global Warming', Environmental Research Letters 11:4 (2016); Andrew Griffin, '15,000 Scientists Give Catastrophic Warning about the Fate of the World in New "Letter to Humanity"', Independent, 13 November 2017, http://www.independent.co.uk/environment/letter-to-humanity-warning-climatechange-global-warming-scientists-union-concerned-a8052481.html, accessed 8 January 2018; Justin Worland, 'Climate Change Is Already Wreaking Havoc on Our Weather, Scientists Find', Time, 15 December 2017, http://time.com/5064577/climate-change-arctic/, accessed 8 January 2018 Richard J. Millar et al., 'Emission Budgets and Pathways Consistent with Limiting Warming to 1.5 .8 C', Nature Geoscience 10 (2017), 741-7; Joeri Rogelj et al., 'Differences between Carbon Budget
Estimates Unraveled', Nature Climate Change 6 (2016), 245-52; Ashkat Rathi, 'Did We Just Buy Decades More Time to Hit Climate Goals', Quartz, 21 September 2017, https://qz.com/1080883/the-breathtaking-new-climate-change-study-hasnt-changed-the-urgencywith-which-we-must-reduce-emissions/, accessed 11 February 2018; Roz Pidcock, 'Carbon Briefing: Making Sense of the IPCC's New Carbon Budget', Carbon Brief, 23 October 2013, https://www.carbonbrief.org/carbon-briefing-making-sense-of-the-ipccs-new-carbon-budget, accessed 11 February 2018 Jianping Huang et al., 'Accelerated Dryland Expansion under Climate Change', Nature Climate .9 Change 6 (2016), 166-71; Thomas R. Knutson, 'Tropical Cyclones and Climate Change', Nature Geoscience 3 (2010), 157-63; Edward Hanna et al., 'Ice-Sheet Mass Balance and Climate Change', Nature 498 (2013), 51-9; Tim Wheeler and Joachim von Braun, 'Climate Change Impacts on Global Food Security', Science 341:6145 (2013), 508-13; A. J. Challinor et al., 'A Meta-Analysis of Crop Yield under Climate Change and Adaptation', Nature Climate Change 4 (2014), 287-91; Elisabeth Lingren et al., 'Monitoring EU Emerging Infectious Disease Risk Due to Climate Change', Science 336:6080 (2012), 418-19; Frank Biermann and Ingrid Boas, 'Preparing for a Warmer World: Towards a Global Governance System to Protect Climate Change', Global Environmental Politics 10:1 (2010), 60-88; Jeff Goodell, The Water Will Come: Rising Seas, Sinking Cities and the Remaking of the Civilized World (New York: Little, Brown and Company, 2017); Mark Lynas, Six Degrees: Our Future on a Hotter Planet (Washington: National Geographic, 2008); Naomi Klein, This Changes Everything: Capitalism vs. Climate (New York: Simon & Schuster, 2014); Kolbert, The Sixth Extinction, op. cit Johan Rockström et al., 'A Roadmap for Rapid Decarbonization', Science 355:6331, 23 March .10 2017, DOI: 10.1126/science.aah3443 Institution of Mechanical Engineers, Global Food: Waste Not, Want Not (London: Institution of .11 Mechanical Engineers, 2013), 12 Paul Shapiro, Clean Meat: How Growing Meat Without Animals Will Revolutionize Dinner and .12 )the World (New York: Gallery Books, 2018 Russia's Putin Says Climate Change in Arctic Good for Economy,' CBS News, 30 March 2017,' .13 http://www.cbc.ca/news/technology/russia-putin-climate-change-beneficial-economy-1.4048430, accessed 1 March 2018; Neela Banerjee, 'Russia and the US Could be Partners in Climate Change Inaction,' Inside Climate News, 7 February 2017, https://insideclimatenews.org/news/06022017/russia-vladimir-putin-donald-trump-climatechange-paris-climate-agreement, accessed 1 March 2018; Noah Smith, 'Russia Wins in a Retreat on Climate Change', Bloomberg View, 15 December 2016, https://www.bloomberg.com/view/articles/2016-12-15/russia-wins-in-a-retreat-on-climatechange, accessed March 1, 2018; Gregg Easterbrook, 'Global Warming: Who Loses—and Who Wins?', Atlantic (April 2007), https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2007/04/globalwarming-who-loses-and-who-wins/305698/, accessed 1 March 2018; Quentin Buckholz, 'Russia and Climate Change: A Looming Threat', Diplomat, 4 February 2016, https://thediplomat.com/2016/02/russia-and-climate-change-a-looming-threat/, accessed 1 March 2018
Brian Eckhouse, Ari Natter and Christopher Martin, 'President Trump slaps tariffs on solar panels .14 in major blow to renewable energy', 22 January 2018, http://time.com/5113472/donald-trumpsolar-panel-tariff/, accessed 30 January 2018 Miranda Green and Rene Marsh, 'Trump Administration Doesn't Want to Talk about Climate .15 Change', CNN, 13 September 2017, http://edition.cnn.com/2017/09/12/politics/trump-climatechange-silence/index.html, accessed 22 October 2017; Lydia Smith, 'Trump Administration Deletes Mention of "Climate Change" from Environmental Protection Agency's Website', Independent, 22 October 2017, http://www.independent.co.uk/news/world/americas/uspolitics/donald-trump-administration-climate-change-deleted-environmental-protection-agencywebsite-a8012581.html, accessed 22 October 2017; Alana Abramson, 'No, Trump Still Hasn't Changed His Mind About Climate Change After Hurricane Irma and Harvey', Time, 11 September 2017, http://time.com/4936507/donald-trump-climate-change-hurricane-irmahurricane-harvey/, accessed 22 October 2017 Treaty Establishing A Constitution for Europe', European Union, https://europa.eu/european-' .16 union/sites/europaeu/files/docs/body/treaty_establishing_a_constitution_for_europe_en.pdf, accessed 23 October 2017
דת.8 Bernard S. Cohn, Colonialism and Its Forms of Knowledge: The British in India (Princeton: .1 Princeton University Press, 1996), 148 Encyclical Letter Laudato Si' of the Holy Father Francis on Care for Our Common Home', The' .2 Holy See, http://w2.vatican.va/content/francesco/en/encyclicals/documents/papafrancesco_20150524_enciclica-laudato-si.html, accessed 3 December 2017 First introduced by Freud in his 1929 treatise 'Civilization and Its Discontents': Sigmund Freud, .3 Civilization and Its Discontents, trans. James Strachey (New York: W. W. Norton, 1961), 61 )Ian Buruma, Inventing Japan, 1853-1964 (New York: Modern Library, 2003 .4 )Robert Axell, Kamikaze: Japan's Suicide Gods (London: Longman, 2002 .5 Charles K. Armstrong, Familism, Socialism and Political Religion in North Korea', Totalitarian .6 Movements and Political Religions 6:3 (2005), 383-94; Daniel Byman and Jennifer Lind, 'Pyongyang's Survival Strategy: Tools of Authoritarian Control in North Korea', International Security 35:1 (2010), 44-74; Paul French, North Korea: The Paranoid Peninsula, 2nd edn (London, New York: Zed Books, 2007); Andrei Lankov, The Real North Korea: Life and Politics in the Failed Stalinist Utopia (Oxford: Oxford University Press, 2015); Young Whan Kihl, 'Staying Power of the Socialist "Hermit Kingdom"', in Hong Nack Kim and Young Whan Kihl (eds.), North Korea: The Politics of Regime Survival (New York: Routledge, 2006), 3-36
הגירה.9 Global Trends: Forced Displacement in 2016', UNHCR, http://www.unhcr.org/5943e8a34.pdf,' .1 accessed 11 January 2018 Lauren Gambini, 'Trump Pans Immigration Proposal as Bringing People from "Shithole .2 Countries"', Guardian, 12 January 2018, https://www.theguardian.com/usnews/2018/jan/11/trump-pans-immigration-proposal-as-bringing-people-from-shithole-countries, accessed 11 February 2018 Tal Kopan, 'What Donald Trump Has Said about Mexico and Vice Versa', CNN, 31 August 2016, .3 https://edition.cnn.com/2016/08/31/politics/donald-trump-mexico-statements/index.html, accessed 28 February 2018
טרור.10 http://www.telegraph.co.uk/news/0/many-people-killed-terrorist-attacks-uk/; National Consortium .1 for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism (START) (2016), Global Terrorism Database [Data file]. Retrieved from https://www.start.umd.edu/gtd; http://www.cnsnews.com/news/article/susan-jones/11774-number-terror-attacks-worldwidedropped-13-2015; http://www.datagraver.com/case/people-killed-by-terrorism-per-year-inwestern-europe-1970-2015; http://www.jewishvirtuallibrary.org/statistics-on-incidents-of-
terrorism-worldwide; Gary LaFree, Laura Dugan and Erin Miller, Putting Terrorism in Context: Lessons from the Global Terrorism Database (London: Routledge, 2015); Gary LaFree, 'Using open source data to counter common myths about terrorism' in Brian Forst, Jack Greene and Jim Lynch (eds.), Criminologists on Terrorism and Homeland Security (Cambridge: Cambridge University Press, 2011), 411-42; Gary LaFree, 'The Global Terrorism Database: Accomplishments and challenges', Perspectives on Terrorism 4 (2010), 24-46; Gary LaFree and Laura Dugan, 'Research on terrorism and countering terrorism' in M. Tonry (ed.), Crime and Justice: A Review of Research (Chicago: University of Chicago Press, 2009), 413-77; Gary LaFree and Laura Dugan, 'Introducing the global terrorism database', Political Violence and Terrorism 19 (2007), 181-204 Deaths on the roads: Based on the WHO Global Status Report on Road Safety 2015', World' .2 Health Organization, accessed 26 January 2016; https://wonder.cdc.gov/mcd-icd10.html; 'Global Status Report on Road Safety 2013', World Health Organization; http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/road_safety/road_traffic_deaths/atlas.html; http://www.who.int/violence_injury_prevention/road_safety_status/2013/en/; http://www.newsweek.com/2015-brought-biggest-us-traffic-death-increase-50-years-427759 http://www.euro.who.int/en/health-topics/noncommunicable-diseases/diabetes/data-and-statistics; .3 http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf?ua=1; https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/27/more-than-million-died-due-airpollution-china-one-year Gary Sheffield, Forgotten Victory: The First World War. Myths and Reality : על הקרב על הסום ראו.4 (London: Headline, 2001), 137-64 Victims of Palestinian Violence and Terrorism since September 2000', Israel Ministry of Foreign' .5 Affairs, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Palestinian/Pages/Victims%20of%20Palestinian %20Violence%20and%20Terrorism%20sinc.aspx, accessed 23 October 2017 Car Accidents with Casualties, 2002', Central Bureau of Statistics (in Hebrew),' .6 http://www.cbs.gov.il/www/publications/acci02/acci02h.pdf, accessed 23 October 2017 Pan Am Flight 103 Fast Facts', CNN, 16 December 2016,' .7 http://edition.cnn.com/2013/09/26/world/pan-am-flight-103-fast-facts/index.html, accessed 23 October 2017 Tom Templeton and Tom Lumley, '9/11 in Numbers', Guardian, 18 August 2002, .8 .https://www.theguardian.com/world/2002/aug/18/usa.terrorism, accessed 23 October 2017 Ian Westwell and Dennis Cove (eds.), History of World War I, vol. 2 (New York: Marshall .9 .Cavendish, 2002), 431 John R. Schindler, Isonzo: The Forgotten Sacrifice of the Great War (Westport: :על איסונצו ראו .Praeger, 2001), 217-18 Reported Rapes in France Jump 18% in Five Years', France 24, 11 August 2015,' .10 http://www.france24.com/en/20150811-reported-rapes-france-jump-18-five-years, accessed 11 January 2018
מלחמה.11 Global Health Observatory Data Repository, 2012',' ;2015 , דביר, ההיסטוריה של המחר, יובל נח הררי.1 World Health Organization, http://apps.who.int/gho/data/node.main.RCODWORLD?lang=en, accessed 16 August 2015; 'Global Study on Homicide, 2013', UNDOC, http://www.unodc.org/documents/gsh/pdfs/2014_GLOBAL_HOMICIDE_BOOK_web.pdf; accessed 16 August 2015; http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index1.html World Military Spending: Increases in the USA and Europe, Decreases in Oil-Exporting' .2 Countries', Stockholm International Peace Research Institute, 24 April 2017, https://www.sipri.org/media/press-release/2017/world-military-spending-increases-usa-andeurope, accessed October 23, 2017 http://www.nationalarchives.gov.uk/battles/egypt/popup/telel4.htm .3 Spencer C. Tucker (ed.), The Encyclopedia of the Mexican-American War: A Political, Social and .4 Military History (Santa Barbara: ABC-CLIO, 2013), 131 Ivana Kottasova, 'Putin Meets Xi: Two Economies, Only One to Envy', CNN, 2 July 2017, .5 http://money.cnn.com/2017/07/02/news/economy/china-russia-putin-xi-meeting/index.html, accessed 23 October 2017 GDP is according to the IMF's statistics, calculated on the basis of purchasing power parity: .6 International Monetary Fund, 'Report for Selected Countries and Subjects, 2017', https://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2017/02/weodata/index.aspx, accessed 27 February .2018 http://www.businessinsider.com/isis-making-50-million-a-month-from-oil-sales-2015-10 .7 Ian Buruma, Inventing Japan (London: Weidenfeld & Nicolson, 2003); Eri Hotta, Japan 1941: .8 )Countdown to Infamy (London: Vintage, 2014
ענווה.12 http://www.ancientpages.com/2015/10/19/10-remarkable-ancient-indian-sages-familiar-with- .1 advanced-technology-science-long-before-modern-era/; https://www.hindujagruti.org/articles/31.html; http://mcknowledge.info/about-vedas/what-is/vedic-science Conrad Hackett and David McClendon, 'Christians : המספרים הללו והיחס מתבטאים היטב בגרף הבא.2 Remain World's Largest Religious Group, but They Are Declining in Europe', Pew Research Center, 5 April 2017, http://www.pewresearch.org/fact-tank/2017/04/05/christians-remain.worlds-largest-religious-group-but-they-are-declining-in-europe/, accessed 13 November 2017 Jonathan Haidt, The Righteous Mind: Why Good People Are Divided by Politics and Religion .3 (New York: Pantheon, 2012); Joshua Greene, Moral Tribes: Emotion, Reason, and the Gap )Between Us and Them (New York: Penguin Press, 2013 Marc Bekoff and Jessica Pierce, 'Wild Justive — Honor and Fairness among Beasts at Play', .4
American Journal of Play 1:4 (2009), 451-75 .Frans de Waal, Our Inner Ape (London: Granta, 2005), ch. 5 .5 Frans de Waal, Bonobo: The Forgotten Ape (Berkeley: University of California Press, 1997), 157 .6 :2010 טבע הפיצו בשנת- שאולפני דיסני, הסיפור הזה הפך לסרט שימפנזה.7 M. E. J. Richardson, Hammurabi's Laws (London, New York: T&T Clark International, 2000), 29- .8 31 )Loren R. Fisher, The Eloquent Peasant, 2nd edn (Eugene: Wipf & Stock Publishers, 2015 .9 Geoffrey W. Bromiley et al., ed., The International Standard Bible Encyclopedia, vol.4 (Grand .10 Rapids: W.B. Eerdmans, 1988), 247-8; Gerhard Kittel and Gerhard Friedrich, eds., Theological Dictionary of the Old Testament, trans. Geoffrey W. Bromiley, vol.3 (Grand Rapids: Eerdemans, 1995), 2-3 James K. Hoffmeier, Akhenaten and the Origins of Monotheism (Oxford: Oxford University .11 Press, 2015); Peter A. Clayton, Chronicle of the Pharaohs (New York: Thames and Hudson, 1994), 120-37 Spencer L. Allen, The Splintered Divine: A Study of Istar, Baal and Yaweh Divine Names and .12 Divine Multiplicity in the Ancient Near East (Berlin, Boston: De Gruyter, 2015); Andrew ;)Dearman, ed., Studies in the Mesha Inscription and Moab (Atlanta: Scholars Press, 1989 , רסלינג, קיצור תולדות יהוה,; יגאל בן־נון249-61 ,1992 , ביאליק, אסופת כתובות עבריות,שמואל אחיטוב .2017 Catherine Nixey, The Darkening Age: The Christian Destruction of the Classical World .13 )(London: Macmillan, 2017 Charles Allen, Ashoka: The Search for India's Lost Emperor (London: Little, Brown, 2012), 412- .14 13 Clyde Pharr et al. (eds.), The Theodosian Code and Novels, and the Sirmondian Constitutions .15 (Princeton: Princeton University Press, 1952), 440, 467-71 Ibid., esp. 472-3 .16 Sofie Remijsen, The End of Greek Athletics in Late Antiquity (Cambridge: Cambridge .17 University Press, 2015), 45-51 Ruth Schuster, 'Why Do Jews Win So Many Nobels?', Haaretz, 9 October 2013, .18 https://www.haaretz.com/jewish/news/1.551520, accessed 13 November 2017
אלוהים.13 Lillian Faderman, The Gay Revolution: The Story of the Struggle (New York: Simon & Schuster, .1 )2015 Elaine Scarry, The Body in Pain: The Making and Unmaking of the World (New York: Oxford .2 )University Press, 1985
חילוניות.14 Jonathan H. Turner, Incest: Origins of the Taboo (Boulder: Paradigm Publishers, 2005); Robert J. .1 Kelly et al., 'Effects of Mother-Son Incest and Positive Perceptions of Sexual Abuse Experiences on the Psychosocial Adjustment of Clinic-Referred Men', Child Abuse & Neglect 26:4 (2002), 425-41; Mireille Cyr et al., 'Intrafamilial Sexual Abuse: Brother-Sister Incest Does Not Differ from Father-Daughter and Stepfather-Stepdaughter Incest', Child Abuse & Neglect 26:9 (2002), 957-73; Sandra S. Stroebel, 'Father-Daughter Incest: Data from an Anonymous Computerized Survey', Journal of Child Sexual Abuse 21:2 (2010), 176-99
בורות.15 Steven A. Sloman and Philip Fernbach, The Knowledge Illusion: Why We Never Think Alone .1 (New York: Riverhead Books, 2017); Greene, Moral Tribes, op. cit Sloman and Fernbach, The Knowledge Illusion, op. cit., 20 .2 Eli Pariser, The Filter Bubble (London: Penguin Books, 2012); Greene, Moral Tribes, op. cit .3 Greene, Moral Tribes, op. cit.; Dan M. Kahan, 'The Polarizing Impact of Science Literacy and .4 Numeracy on Perceived Climate Change Risks', Nature Climate Change 2 (2012), 732-5 Sophie Guy et al., 'Investigating the Effects of Knowledge and Ideology on :לעמדה הפוכה ראו Climate Change Beliefs', European Journal of Social Psychology 44:5 (2014), 421-9 Arlie Russell Hochschild, Strangers in Their Own Land: Anger and Mourning on the American .5 )Right (New York: The New Press, 2016
צדק.16 )Greene, Moral Tribes, op. cit.; Robert Wright, The Moral Animal (New York: Pantheon, 1994 .1 Kelsey Timmerman, Where Am I Wearing?: A Global Tour of the Countries, Factories, and .2 People That Make Our Clothes (Hoboken: Wiley, 2012); Kelsey Timmerman, Where Am I )Eating?: An Adventure Through the Global Food Economy (Hoboken: Wiley, 2013 Josie Ensor, '"Everyone in Syria Is Bad Now", Says UN War Crimes Prosecutor as She Quits Post', .3 New York Times, 17 August 2017, http://www.telegraph.co.uk/news/2017/08/07/everyone-syriabad-now-says-un-war-crimes-prosecutor-quits-post/, accessed 18 October 2017 Helena Smith, 'Shocking Images of Drowned Syrian Boy Show Tragic Plight of Refugees', , למשל.4
Guardian, 2 September 2015, https://www.theguardian.com/world/2015/sep/02/shocking-imageof-drowned-syrian-boy-shows-tragic-plight-of-refugees, accessed 18 October 2017 T. Kogut and I. Ritov, 'The singularity effect of identified victims in separate and joint .5 evaluations', Organizational Behavior and Human Decision Processes 97:2 (2005), 106-16; D. A. Small and G. Loewenstein, 'Helping a victim or helping the victim: Altruism and identifiability', Journal of Risk and Uncertainty 26:1 (2003), 5-16; Greene, Moral Tribes, op. cit., 264 Russ Alan Prince, 'Who Rules the World?', Forbes, 22 July 2013, .6 https://www.forbes.com/sites/russalanprince/2013/07/22/who-rules-the-world/#63c9e31d7625, accessed 18 October 2017
אמת- פוסט.17 Julian Borger, 'Putin Offers Ukraine Olive Branches Delivered by Russian Tanks', The Guardian, 4 .1 March 2014, https://www.theguardian.com/world/2014/mar/04/putin-ukraine-olive-branchesrussian-tanks, accessed 11 March 2018 Serhii Plokhy, Lost Kingdom: The Quest for Empire and the Making of the Russian Nation (New .2 York: Basic Books, 2017); Snyder, The Road to Unfreedom Matthew Paris, Matthew Paris' English History, trans. J. A. Gyles, vol. 3 (London: Henry G. .3 Bohn, 1854), 138-41; Patricia Healy Wasyliw, Martyrdom, Murder and Magic: Child Saints and Their Cults in Medieval Europe (New York: Peter Lang, 2008), 123-5 Cecilia Kang and Adam Goldman, 'In Washington Pizzeria Attack, Fake News Brought Real .4 Guns', New York Times, 5 December 2016, https://www.nytimes.com/2016/12/05/business/media/comet-ping-pong-pizza-shooting-fakenews-consequences.html, accessed 12 January 2018 Leonard B. Glick, Abraham's Heirs: Jews and Christians in Medieval Europe (Syracuse: Syracuse .5 University Press, 1999), 228-9 Anthony Bale, 'Afterword: Violence, Memory and the Traumatic Middle Ages' in Sarah Rees .6 Jones and Sethina Watson (eds.), Christians and Jews in Angevin England: The York Massacre of 1190, Narrative and Contexts (York: York Medieval Press, 2013), 297 לא הצלחתי למצוא שום ראיה מדעית לכך שהוא, צחוק הגורל הוא שלמרות שמשפט זה מיוחס לגבלס.7 .באמת היה זה שאמר אותו Wilmar Hoffman, The Triumph of Propaganda: Film and National Socialism, 1933-1945 .8 (Providence: Berghahn Books, 1997), 140 Lee Hockstader, 'From A Ruler's Embrace To A Life In Disgrace', Washington Post, 10 March .9 1995, accessed 29 January 2018 Thomas Pakenham, The Scramble for Africa (London: Weidenfeld & Nicolson, 1991), 616-17 .10
מדע בדיוני.18 .240-237 ' עמ,2008 , זמורה ביתן, מאיר ויזלטיר: מאנגלית, עולם חדש מופלא, אלדוס האקסלי.1
חינוך.19 Wayne A. Wiegand and Donald G. Davis (eds.), Encyclopedia of Library History (New York, .1 London: Garland Publishing, 1994), 432-3 Verity Smith (ed.), Concise Encyclopedia of Latin American Literature (London, New York: .2 Routledge, 2013), 142, 180 Cathy N. Davidson, The New Education: How to Revolutionize the University to Prepare .3 Students for a World in Flux (New York: Basic Books, 2017); Bernie Trilling, 21st Century Skills: Learning for Life in Our Times (San Francisco: Jossey-Bass, 2009); Charles Kivunja,
'Teaching Students to Learn and to Work Well with 21st Century Skills: Unpacking the Career and Life Skills Domain of the New Learning Paradigm', International Journal of Higher .)Education 4:1 (2015 P21 Partnership for 21st Century Learning', http://www.p21.org/our-work/4cs-' : ראוP21 על האתר של .research-series, accessed 12 January 2018 כדוגמה ליישום השיטות הפדגוגיות החדשות ראו למשל את הפרסום הבא של האגודה הלאומית האמריקאית Preparing 21st Century Students for a Global Society', NEA,' :לחינוך http://www.nea.org/assets/docs/A-Guide-to-Four-Cs.pdf, accessed 21 January 2018 Maddalaine Ansell, 'Jobs for Life Are a Thing of the Past. Bring On Lifelong Learning', Guardian, .4 31 May 2016, https://www.theguardian.com/higher-education-network/2016/may/31/jobs-for.life-are-a-thing-of-the-past-bring-on-lifelong-learning Erik B. Bloss et al., 'Evidence for Reduced Experience-Dependent Dendritic Spine Plasticity in the .5 Aging Prefrontal Cortex', Journal of Neuroscience 31:21 (2011): 7831-9; Miriam Matamales et al., 'Aging-Related Dysfunction of Striatal Cholinergic Interneurons Produces Conflict in Action Selection', Neuron 90:2 (2016), 362-72; Mo Costandi, 'Does your brain produce new cells? A skeptical view of human adult neurogenesis', Guardian, 23 February 2012, https://www.theguardian.com/science/neurophilosophy/2012/feb/23/brain-new-cells-adultneurogenesis, accessed 17 August 2017; Gianluigi Mongillo, Simon Rumpel and Yonatan Loewenstein, 'Intrinsic volatility of synaptic connections — a challenge to the synaptic trace theory of memory', Current Opinion in Neurobiology 46 (2017), 7-13
משמעות.20 Raoul Wootlif, 'Netanyahu Welcomes Envoy Friedman to "Jerusalem, Our Eternal Capital"', Times .1 of Israel, 16 May 2017, https://www.timesofisrael.com/netanyahu-welcomes-envoy-friedman-tojerusalem-our-eternal-capital/, accessed 12 January 2018; Peter Beaumont, 'Israeli Minister's Jerusalem Dress Proves Controversial in Cannes', Guardian, 18 May 2017, https://www.theguardian.com/world/2017/may/18/israeli-minister-miri-regev-jerusalem-dresscontroversial-cannes, accessed 12 January 2018; Lahav Harkov, 'New 80-Majority Jerusalem Bill Has Loophole Enabling City to Be Divided', Jerusalem Post, 2 January 2018, http://www.jpost.com/Israel-News/Right-wing-coalition-passes-law-allowing-Jerusalem-to-bedivided-522627, accessed 12 January 2018 K. P. Schroder and Robert Connon Smith, 'Distant Future of the Sun and Earth Revisited', Monthly .2 Notices of the Royal Astronomical Society 386:1 (2008), 155-63 Roy A. Rappaport, Ritual and Religion in the Making of Humanity (Cambridge: : ראו בייחוד.3 Cambridge University Press, 1999); Graham Harvey, Ritual and Religious Belief: A Reader )(New York: Routledge, 2005 Leslie K. Arnovick, Written : למקור המונח הוקוס פוקוס, אך לא היחידה, זוהי הפרשנות הנפוצה ביותר4 Reliquaries (Amsterdam: John Benjamins Publishing Company, 2006), 250, n.30 Joseph Campbell, The Hero with a Thousand Faces (London: Fontana Press, 1993), 235 5 Xinzhong Yao, An Introduction to Confucianism (Cambridge: Cambridge University Press, 2000), .6 190-9 http://pib.nic.in/feature/feyr2002/fapr2002/f030420021.html .7 https://www.thenews.com.pk/latest/195493-Heres-why-Indias-tallest-flag-cannot-be-hoisted-at- .8 Pakistan-border Stephen C. Poulson, Social Movements in Twentieth-Century Iran: Culture, Ideology and .9 Mobilizing Frameworks (Lanham: Lexington Books, 2006), 44 Houman Sharshar (ed.), The Jews of Iran: The History, Religion and Culture of a Community in .10 the Islamic World (New York: Palgrave Macmillan, 2014), 52-5; Houman M. Sarshar, Jewish Communities of Iran (New York: Encyclopedia Iranica Foundation, 2011), 158-60 )Robert O. Paxton, The Anatomy of Fascism (New York: Vintage Books, 2005 : ראו בייחוד.11 Richard Griffiths, Fascism (London, New York: Continuum, 2005), 33 .12 )Christian Goeschel, Suicide in the Third Reich (Oxford: Oxford University Press, 2009 .13 Paris attacks: What happened on the night', BBC, 9 December 2015,' .14 http://www.bbc.com/news/world-europe-34818994, accessed 13 August 2017; Anna Cara, 'ISIS expresses fury over French airstrikes in Syria; France says they will continue', CTV News, 14 November 2015, http://www.ctvnews.ca/world/isis-expresses-fury-over-french-airstrikes-insyria-france-says-they-will-continue-1.2658642, accessed 13 August 2017 Jean de Joinville, The Life of Saint Louis in M. R. B. Shaw (ed.), Chronicles of the Crusades .15 (London: Penguin, 1963), 243; Jean de Joinville, Vie de saint Louis, ed. Jacques Monfrin (Paris, 1995), ch. 319, p. 156
Ray Williams, 'How Facebook Can Amplify Low Self-Esteem/Narcissism/Anxiety', Psychology .16 Today, 20 May 2014, https://www.psychologytoday.com/blog/wired-success/201405/howfacebook-can-amplify-low-self-esteemnarcissismanxiety, accessed 17 August 2017 Mahasatipatthana Sutta, ch. 2, section 1, ed. Vipassana Research Institute (Igatpuri: Vipassana .17 Research Institute, 2006), 12-13 Ibid., 5 .18 G. E. Harvey, History of Burma: From the Earliest Times to 10 March 1824 (London: Frank .19 Cass & Co. Ltd, 1925), 252-60 Brian Daizen Victoria, Zen at War (Lanham: Rowman & Littlefield, 2006); Buruma, Inventing .20 Japan, op. cit.; Stephen S. Large, 'Nationalist Extremism in Early Showa Japan: Inoue Nissho and the "Blood-Pledge Corps Incident", 1932', Modern Asian Studies 35:3 (2001), 533-64; W. L. King, Zen and the Way of the Sword: Arming the Samurai Psyche (New York: Oxford University Press, 1993); Danny Orbach, 'A Japanese prophet: eschatology and epistemology in .the thought of Kita Ikki', Japan Forum 23:3 (2011), 339-61 Facebook removes Myanmar monk's page for "inflammatory posts" about Muslims', Scroll.in, 27' .21 February 2018, https://amp.scroll.in/article/870245/facebook-removes-myanmar-monks-pagefor-inflammatory-posts-about-muslims, accessed 4 March 2018; Marella Oppenheim, '"It only takes one terrorist": The Buddhist monk who reviles Myanmar's Muslims', Guardian, 12 May 2017, https://www.theguardian.com/global-development/2017/may/12/only-takes-one-terroristbuddhist-monk-reviles-myanmar-muslims-rohingya-refugees-ashin-wirathu, accessed 4 March 2018 Jerzy Lukowski and Hubert Zawadzki, A Concise History of Poland (Cambridge: Cambridge .22 University Press, 2001), 163
Contents .1הקדמה .2חלק א': .3האתגר הטכנולוגי 1 .4 .5התפכחות 2 .6 .7עבודה 3 .8 .9חירות .10שוויון .11חלק ב': .12האתגר הפוליטי .13קהילה .14ציוויליזציה .15לאומיות .16דת .17הגירה .18חלק ג': .19ייאוש ותקווה .20טרור .21מלחמה .22ענווה .23אלוהים .24חילוניות .25חלק ד': .26אמת .27בורות .28צדק .29פוסט־אמת .30מדע בדיוני .31חלק ה': .32גמישות .33חינוך .34משמעות
.35התבוננות .36תודות .37הערות
Landmarks Cover .1
This le was downloaded from Z-Library project
Your gateway to knowledge and culture. Accessible for everyone.
z-library.se
singlelogin.re
go-to-zlibrary.se
O cial Telegram channel
Z-Access
fi
ffi
https://wikipedia.org/wiki/Z-Library
single-login.ru