Wandering to Other Times Francesco Petrarca: Selected Writings 9789657808610, 9789657808627

Citation preview

‫פרנצ'סקו פטררקה‬

‫נודד לזמנים אחרים‬ ‫מבחר כתבים‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 1‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 2‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫פרנצ'סקו פטררקה‬

‫נודד לזמנים אחרים‬ ‫מבחר כתבים‬ ‫עורך‪ :‬גור זק‬ ‫תרגומים מלטינית‪ :‬אברהם ארואטי‪ ,‬עמינדב דיקמן‪,‬‬ ‫גור זק‪ ,‬נתן רון‬

‫הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 3‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪Francesco Petrarca‬‬

‫‪Wandering to Other Times‬‬ ‫‪Selected Writings‬‬ ‫הספר יוצא לאור בסיוע‬ ‫מרכז הספר והספריות ובתמיכת משרד התרבות‬

‫מנחם קיסטר‪ ,‬לזכרה של מגדה מניחה (הלפגוט־קיסטר)‪,‬‬ ‫אשת ספרות שנספתה בשואה‬ ‫עריכת לשון‪ :‬בני מר‬ ‫ההפצה‪ :‬הוצאת מאגנס‬ ‫ת"ד ‪ ,39099‬ירושלים ‪ ,9139002‬טל' ‪ ,02-6586659‬פקס ‪02-5660341‬‬ ‫‪www.magnespress.co.il‬‬

‫©‬ ‫כל זכויות המהדורה בעברית שמורות‬ ‫להוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫ירושלים תשפ"ד‪2023/‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני‬ ‫או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג‬ ‫שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת‬ ‫מראש ובכתב מהמו"ל‪.‬‬ ‫עימוד‪ :‬גרינהויז — הרצליה‬ ‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-7808-61-0‬‬ ‫‪eBook ISBN 978-965-7808-62-7‬‬ ‫נדפס בישראל‬

‫‪28/09/2023 12:21:29‬‬

‫‪.indd 4‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫לזכרו של עמיתנו עמינדב דיקמן ז"ל‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 5‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 6‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫תוכן העניינים‬ ‫פתח דבר ‬

‫ט‬

‫מבוא‪ :‬פטררקה וראשית ההומניזם ‬

‫‪1‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬מתוך "מכתבים לקרובים" (‪ )Ad familiares‬‬ ‫‪ .1‬אל סוקרטס שלו (‪ )Ad fam. 1.1‬‬ ‫‪ .2‬אל תומאסו ממסינה‪ ,‬נגד הדיאלקטיקנים הזקנים‬ ‫ (‪ )Ad fam. 1.7‬‬ ‫‪ .3‬אל דיוניג'י מבורגו סנספולקרו‪ ,‬בנוגע לבעיותיו האישיות‬ ‫ (‪ (Ad fam. 4.1‬‬ ‫‪ .4‬אל ג'ובאני קולונה‪ ,‬על כך שאין לאהוב פלגנות אלא‬ ‫ את האמת‪ ,‬ועל אתריה הידועים של העיר רומא‬ ‫ )‪ )Ad fam. 6.2‬‬ ‫‪ .5‬אל סוקרטס שלו‪ ,‬נכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים‬ ‫ שפרצה בתקופתם (‪ )Ad fam. 8.7‬‬ ‫‪ .6‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬טיהור מהכפשות שהוטחו על ידי‬ ‫ קנאים (‪ )Ad fam. 21.15‬‬ ‫‪ .7‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על כך שלעתים קרובות הכותב‬ ‫ מוליך שולל בדברים שהוא מכיר מקרוב‪ ,‬ועל אודות חוק‬ ‫ החיקוי (‪ )Ad fam. 22.2‬‬ ‫‪ .8‬אל מרקוס טוליוס קיקרו (‪ )Ad fam. 24.3‬‬ ‫‪ .9‬אל אותו נמען (‪ )Ad fam. 24.4‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪110‬‬

‫‪.indd 7‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫חלק שני‪ :‬מתוך "הסוד (על מאבקן הסודי של‬ ‫ מחשבותי)" (‪ )Secretum‬‬ ‫פתח דבר (פרולוג) ‬ ‫ספר שלישי ‬

‫‪115‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪121‬‬

‫חלק שלישי‪" :‬על הבורות שלו עצמו ושל רבים אחרים"‬ ‫(‪ )De ignorantia‬‬ ‫ספר רביעי ‬

‫‪189‬‬ ‫‪191‬‬

‫חלק רביעי‪ :‬מתוך "מכתבים לעת זקנה" (‪)Res seniles‬‬ ‫ו"המכתב אל הדורות הבאים" (‪ )Posteritati‬‬ ‫‪ .1‬לג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על נאמנותה וצייתנותה המופלאה‬ ‫ של רעיה (‪ )Res seniles 17.3‬‬ ‫‪ .2‬לאותו נמען‪ ,‬כמה עניינים נלווים למכתב הקודם‪,‬‬ ‫ וסתימת הגולל על כתיבת המכתבים (‪ )Res seniles 17.4‬‬ ‫‪ .3‬אל הדורות הבאים‪ ,‬דין וחשבון על רקעו‪ ,‬על אורחותיו‬ ‫  ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו (‪ )Posteritati‬‬

‫‪231‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪253‬‬

‫חלק חמישי‪ :‬מתוך השירה הלטינית‬ ‫("שירי רועים" ו"אפריקה") ‬ ‫יאס ‬ ‫אקלוגה ראשונה‪ַ ּ :‬פ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫אקלוגה רביעית‪ַ :‬דיְ ָדלוּ ס ‬ ‫מתוך "אפריקה"‪ ,‬ספר חמישי (על קץ אהבתם הטראגית של‬ ‫ מסיניסה וסופוניסבה) ‬

‫‪278‬‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים ‬

‫‪282‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪263‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪273‬‬

‫‪.indd 8‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫פתח דבר‬ ‫באחת מנסיעותינו המשותפות להר הצופים אמרתי לידידי‪ ,‬פרופ'‬ ‫עמינדב דיקמן ז"ל‪ ,‬שפטררקה‪ ,‬מחשובי ההוגים והמשוררים בתרבות‬ ‫המערב‪ ,‬אינו נוכח כמעט בספרות ובתרבות העברית‪ .‬בעוד שקודמו‬ ‫(ובמידה רבה יריבו) הגדול דנטה אליגיירי‪ ,‬מחבר הקומדיה האלוהית‪,‬‬ ‫תורגם פעמים אחדות לעברית‪ ,‬מצבו של פטררקה בעברית בכי רע‪.‬‬ ‫דיקמן שיתף אותי בכך שהוא עמל זה שנים על תרגום מאיטלקית של‬ ‫מבחר מקיף מקובץ שירת האהבה הידוע של פטררקה‪ ,‬הקנצוניירה‬ ‫— קובץ שעתיד לראות אור בקרוב‪ .‬באותה נסיעה החלטנו אפוא‬ ‫שהגיעה העת להכין מבחר מתורגם מתוך כתיבתו הלטינית העשירה‬ ‫של פטררקה‪ ,‬שהייתה הבסיס להומניזם האירופי‪ ,‬ובמידה לא מבוטלת‬ ‫— לרנסנס ולמודרניות באופן כללי‪.‬‬ ‫בעקבות שיחתנו בחרתי קטעים נבחרים לתרגום מתוך הפרוזה‬ ‫הלטינית של פטררקה‪ ,‬ודיקמן הוסיף קטעים אחדים מתוך השירה‬ ‫הלטינית‪ .‬בהמשך גייסנו למשימה שני מתרגמים מצוינים נוספים‬ ‫מלטינית — אברהם ארואטי ונתן רון — והם הצטרפו אלינו למלאכת‬ ‫התרגום‪ .‬התוצאה היא הספר שלפניכם‪ ,‬שיש לקוות כי יעורר עניין‬ ‫בעולם המחשבה והיצירה הפטררקי העשיר‪.‬‬ ‫כמה חוקרים ואנשי ספר סייעו לנו לאורך העבודה על הספר‬ ‫וזו ההזדמנות להודות להם‪ :‬מירי אליאב־פלדון‪ ,‬בנימין ארבל‪ ,‬דרור‬ ‫בורשטיין‪ ,‬צחי זמיר‪ ,‬יעל יוסטוס סגל‪ ,‬חנן יורן‪ ,‬אילנה פרדס‪ ,‬מנואלה‬ ‫קונסוני‪ ,‬מיכל קריסטל ויואב רינון‪ .‬יעקב קרויזר סייע רבות באיתור‬ ‫של מקורות ומהדורות ואני מבקש להודות לו מקרב לב על עזרתו‪.‬‬ ‫תודה גדולה שמורה גם לצוות של הוצאת מאגנס‪ :‬למנכ"ל יהונתן‬ ‫נדב‪ ,‬לעורך בני מר ולמנהל הייצור רם גולדברג‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:11‬‬

‫‪.indd 9‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫י  ‪  ,‬פתח דבר‬

‫בעיצומה של המלאכה על הספר‪ ,‬ב־‪ 2‬ביוני ‪ ,2022‬הלך עמינדב‬ ‫דיקמן לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן‪ .‬נוכחותו הייחודית‪ ,‬אהבת‬ ‫הספר והדעת שלו‪ ,‬קולו וכמובן העברית החד־פעמית שלו חסרים לנו‬ ‫מאוד והספר כולו מוקדש לזכרו‪.‬‬ ‫גור זק‪ ,‬ירושלים‪2023 ,‬‬

‫‪27/09/2023 10:07:12‬‬

‫‪.indd 10‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‪-‬םירעש‬

‫מבוא‪ :‬פטררקה וראשית ההומניזם‬ ‫גור זק‬

‫פרנצ'סקו פטררקה (‪ )1374-1304‬הוא מהיוצרים וההוגים המשפיעים‬ ‫ביותר בהיסטוריה האנושית‪ .‬לצד היותו מחבר קובץ שירת האהבה‬ ‫הידוע הקנצוניירה‪ ,‬שבמידה רבה עיצב את השירה הלירית המודרנית‪,‬‬ ‫פטררקה נחשב ל"אבי ההומניזם" — תנועת החזרה לתרבות הקלאסית‬ ‫הגדולה של יוון ורומא שפרחה החל במאה הארבע־עשרה‪ .‬באמצעות‬ ‫הפרויקט המונומנטלי של החייאת התרבות הקלאסית פטררקה סייע‬ ‫בהנחת היסודות לרנסנס האיטלקי‪ ,‬ובמובנים רבים — ל"מודרניות"‬ ‫באופן כללי‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬פטררקה כמעט אינו נוכח בתרבות‬ ‫העברית‪ .‬פרט לספרון קטן ונפלא של תרגומים מתוך הקנצוניירה‬ ‫של לאה גולדברג‪ ,‬פטררקה כמעט לא תורגם לעברית‪ 1.‬המטרה‬ ‫של הספר הנוכחי היא לתקן במעט עיוות היסטורי זה ולתת לקורא‬ ‫העברי מבחר מייצג עד כמה שניתן של כתביו הלטיניים הרבים של‬ ‫פטררקה‪ ,‬ובכך‪ ,‬בתקווה‪ ,‬לעורר עניין בעולם הרוח והמחשבה העשיר‬ ‫של ההומניזם הפטררקי‪ .‬במבוא זה אציג בתחילה את קורות חייו של‬ ‫פטררקה ומשם אעבור לדון במאפיינים המרכזיים של ההומניזם שלו‪,‬‬ ‫בניסיון להבהיר את חשיבותם ומשמעותם הן לזמנו והן לימינו אנו‪.‬‬ ‫אתעמק ראשית באופן שבו הניח את היסודות לחינוך ההומניסטי‬ ‫ומשם אעבור לצמיחת התודעה ההיסטורית בכתביו‪ .‬חציו השני של‬ ‫המבוא יוקדש לדיון באידיאל האתי של "הדאגה לעצמי"‪ ,‬המרכזי‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫פטררקה‪ ,‬מבחר שירים‪ .‬ראו גם את תרגומו של בנימין ארבל לקטע מתוך‬ ‫אחד ממכתביו של פטררקה‪" ,‬מכתב לקרדינל"‪.‬‬

‫‪.indb 1‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  2‬מבוא‬

‫לכתביו הלטיניים‪ ,‬ובמתחים ובקונפליקטים המלווים אידיאל זה —‬ ‫קונפליקטים ההופכים בעצמם למאפיינים חשובים של ההומניזם‬ ‫הפטררקי‪.‬‬ ‫***‬ ‫פרנצ'סקו פטררקה נולד ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1304‬בעיר ָא ֶרצוֹ שבטוסקנה‪,‬‬ ‫השוכנת כשישים קילומטרים דרומית לפירנצה‪ .‬אביו‪ ,‬סר פטרקו‪,‬‬ ‫הוגלה מעירו פירנצה על רקע מאבקים פוליטיים בעיר כשנתיים לפני‬ ‫הולדת בנו‪ .‬כמה חודשים קודם לכן הוגלה מהעיר מאותן סיבות גם‬ ‫גדול משוררי איטליה‪ ,‬דנטה אליגיירי (‪ ,)1321–1265‬ופטררקה האב‬ ‫ודנטה קרוב לוודאי הכירו זה את זה היטב‪2.‬‬ ‫את שנות ילדותו המוקדמות העביר פטררקה בעיקר עם אמו‪,‬‬ ‫אלטה קאניג'יאני (‪ ,)Eletta Canigiani‬ואחיו הקטן ג'ררדו‪ ,‬בכפר‬ ‫לארצו‪ .‬אביו‪ ,‬שעבד‬ ‫ֶ‬ ‫הקטן אינצ'יזה (‪ )Incisa‬השוכן בין פירנצה‬ ‫בערים סמוכות‪ ,‬הגיע לבקרם מעת לעת‪ .‬כשהיה פרנצ'סקו בן שבע‬ ‫העביר סר פטרקו את המשפחה לפיזה וזמן קצר לאחר מכן לאביניון‬ ‫שבדרום צרפת‪ ,‬שבה שכנה החל ב־‪ 1309‬החצר האפיפיורית‪ ,‬במה‬ ‫שנודע כ"גלות בבל" של האפיפיורות‪3.‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫‪ 3‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫החל במאה השתים־עשרה היו ערי איטליה זירת קרב בין שני הכוחות‬ ‫הפוליטיים הדומיננטיים באירופה בת הזמן — האפיפיורות מזה והקיסרות‪,‬‬ ‫שמרכז מושבה היה בגרמניה‪ ,‬מזה‪ .‬בערי איטליה צמחו שתי מפלגות‬ ‫דומיננטיות — הגואלפים‪ ,‬נאמני האפיפיור‪ ,‬והגיבלינים‪ ,‬נאמני הקיסרות‪.‬‬ ‫המאבקים הפוליטיים ביניהן גלשו לעתים קרובות לקרבות של ממש‬ ‫והובילו להגליות חוזרות ונשנות‪ .‬ב־‪ 1289‬סולקו הגיבלינים מפירנצה‪,‬‬ ‫אולם אז חל פיצול בתוך הגואלפים עצמם‪ ,‬שנחלקו ביניהם לתומכים‬ ‫במעורבות אפיפיורית ישירה בניהול העיר ("השחורים") למתנגדים לכך‬ ‫("הלבנים")‪ .‬אביו של פטררקה‪ ,‬כמו דנטה‪ ,‬השתייך ללבנים‪ ,‬שגורשו‬ ‫מהעיר ב־‪.1302‬‬ ‫היה זה האפיפיור הצרפתי קלמנס החמישי שהעביר את החצר האפיפיורית‬ ‫מרומא לאביניון‪ ,‬על רקע מאבקי האפיפיורות עם הכתר הצרפתי מזה ועם‬ ‫משפחות אצולה שונות ברומא מזה‪" .‬גלות בבל" של האפיפיורות נמשכה‬ ‫עד ‪.1376‬‬

‫‪.indb 2‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪3  ,‬‬

‫אביו של פטררקה‪ ,‬כמו גם סבו ואבי סבו‪ ,‬היו נוטריונים —‬ ‫מקצוע שהצריך היכרות עם החוק הרומי העתיק ובכך שימש‬ ‫בסיס חשוב לצמיחתה של שכבה עירונית משכילה בערי איטליה‬ ‫של שלהי ימי הביניים‪ .‬בתמיכת אביו‪ ,‬שייעד את בנו לקריירה‬ ‫משפטית דומה לשלו‪ ,‬החל פטררקה ללמוד את מקצועות הדקדוק‬ ‫והרטוריקה אצל המורה קונבנבולה מפראטו (‪Convenevole da‬‬ ‫‪ )Prato‬בעיר ַק ְר ּ ַפנְ ְט ָרה (‪ )Carpentras‬הסמוכה לאביניון‪ .‬באותם‬ ‫שיעורים פגש פרנצ'סקו הצעיר לראשונה בכתביהם של האורטור‬ ‫הרומי קיקרו (‪ 43–106‬לפנה"ס) והמשורר הדגול ורגיליוס (‪19–70‬‬ ‫לפנה"ס) ונולדה בקרבו התשוקה לספרות הרומית העתיקה‪ .‬בנעוריו‬ ‫נפּליֶ ה והמשיך בכך‬ ‫החל פטררקה ללמוד משפטים באוניברסיטת מוֹ ְ‬ ‫באוניברסיטת בולוניה הידועה‪ .‬במקביל ללימודי המשפטים טיפח‬ ‫בהתמדה את חיבתו לספרות הקלאסית והחל לרכוש כתבי יד של‬ ‫קיקרו והמשוררים הרומיים העתיקים‪ ,‬למגינת לבו של אביו‪ .‬שנים‬ ‫מאוחר יותר תיאר פטררקה במכתב כיצד אביו זעם על כך שהוא‬ ‫מכלה את זמנו בקריאת ספרות במקום להקדיש עצמו כראוי ללימודי‬ ‫המשפטים‪ .‬בהתקף זעם זרק האב אל האש את ספריו‪ ,‬ולתחינותיו‬ ‫של הבן הסכים בסופו של דבר למשות מהאש שני ספרים בלבד‬ ‫— האחד של שירת ורגיליוס והשני של כתביו על הרטוריקה של‬ ‫קיקרו‪4.‬‬ ‫ב־‪ ,1318‬כשהיה בסך הכל בן ארבע־עשרה‪ ,‬מתה אמו של‬ ‫פטררקה‪ .‬שיר הקינה שחיבר בלטינית עם מות האם הוא הראשון‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫האנקדוטה מתוארת במכתב הראשון של הספר השישה־עשר בקובץ‬ ‫המכתבים לעת זקנה (‪ .)Res seniles 16.1‬בהתחשב בעובדה שאביו של‬ ‫פטררקה היה בעצמו חובב ספרות קלאסית ומימן הכנה של כתב יד מפואר‬ ‫של שירת ורגיליוס‪ ,‬ניכר שפטררקה הקצין במעט את הדרמה במכתבו‪.‬‬ ‫עם מותו של האב עבר כתב היד לידיו של פטררקה והיה אחד מהיקרים‬ ‫לו ביותר‪ ,‬כפי שעולה מנוהגו של פטררקה להוסיף לכתב היד אזכורים‬ ‫בכתב ידו של ציוני דרך ותאריכים מרכזיים בחייו‪ .‬כיום נמצא כתב היד‪,‬‬ ‫מהחשובים של הרנסנס המוקדם‪ ,‬בספריית האמברוזיאנה במילאנו‪.‬‬

‫‪.indb 3‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  4‬מבוא‬

‫פרי עטו שהגיע לידינו‪ 5.‬שמונה שנים מאוחר יותר‪ ,‬במהלך לימודיו‬ ‫בבולוניה‪ ,‬הלך לעולמו גם אביו‪ .‬עם מות האב החליט פרנצ'סקו‬ ‫הצעיר להשאיר מאחור את קריירת המשפט שלה יועד‪ ,‬לשוב לאביניון‬ ‫ולהקדיש עצמו כל כולו לספרות‪.‬‬ ‫אף שפטררקה עתיד להיות לאחד מגדולי המבקרים של הגלות‬ ‫האפיפיורית באביניון‪ ,‬הוא ידע להפיק את המיטב משהייתו בסמוך‬ ‫לחצר האפיפיור‪ .‬אביניון של אותה עת הייתה צומת מרכזי שעברו‬ ‫בו אנשי הרוח‪ ,‬המדינאים ואנשי הכנסייה הבולטים של התקופה‪,‬‬ ‫ופטררקה יצר בכישרון רב קשר קרוב עם רבים מהם‪ .‬הקשרים‬ ‫שטווה באותן שנים יצרו מעין רשת חברתית ענפה של מלומדים‬ ‫ואנשי כנסייה‪ ,‬והוא טיפח אותה בהתמדה בהמשך חייו‪ ,‬בעיקר‬ ‫דרך חליפת מכתבים‪ .‬משמעותי במיוחד היה הקשר שיצר פטררקה‬ ‫עם בני משפחת האצולה הרומית קוֹ לוֹ נָ ה‪ ,‬שבכיר בניה — הקרדינל‬ ‫ג'ובאני קולונה — היה החל ב־‪ 1330‬לפטרונו האישי‪ .‬פטררקה מילא‬ ‫שירותים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים שונים בעבור הקרדינל במשך‬ ‫שבע־עשרה השנים הבאות‪ ,‬ובתמורה נתן לו הקרדינל את האמצעים‬ ‫החומריים שאפשרו לו לטפח את שאיפותיו הספרותיות‪ ,‬אשר הלכו‬ ‫וגדלו בהתמדה‪ .‬במסגרת מסעותיו בשירות פטרונו ביקר פטררקה‬ ‫ברחבי אירופה של זמנו‪ ,‬תר באדיקות אחר כתבי יד עתיקים שנזנחו‬ ‫ושאר שרידים מן העולם הרומי‪ ,‬והוסיף לטפח קשרים עם אישים‬ ‫רמי מעלה באירופה‪.‬‬ ‫את פועלו הספרותי של פטררקה באותן שנים — ולמעשה‬ ‫למשך שארית חייו — ניתן לחלק לשני חלקים מרכזיים‪ :‬מחד גיסא‬ ‫ניצבת הכתיבה של שירת האהבה בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב‬ ‫הפלורנטיני שבה חיבר דנטה בראשית המאה הארבע־עשרה את‬ ‫הקומדיה האלוהית; מאידך גיסא ניצבות היצירות הרבות בלטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ ,‬המנסות לחקות את סגנון הכתיבה הקלאסי והן‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫המכתבים השקולים‪.2.7 ,‬‬

‫‪.indb 4‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪5  ,‬‬

‫לב לבו של הפרויקט ההומניסטי של פטררקה — פרויקט החייאת‬ ‫התרבות הקלאסית הגדולה‪ ,‬בעיקר זו הרומית‪6.‬‬ ‫את שירת האהבה שלו‪ ,‬לפי עדותו‪ ,‬החל פטררקה לכתוב‬ ‫לאחר שפגש לראשונה את אהובתו‪ ,‬לאוּ ָרה‪ ,‬בכנסיית סנטה קלרה‬ ‫באביניון ב־‪ 6‬באפריל ‪( 1327‬שחל בו "יום שישי הטוב"‪ ,‬היום שבו‬ ‫מצוינת צליבתו של ישוע)‪ .‬בהתאם לקונבנציות המקובלות של‬ ‫השירה החצרונית‪ ,‬שהייתה פופולרית מאוד בזמנו‪ ,‬פטררקה מתאר‬ ‫את המפגש עם האהובה כאירוע הרה גורל המוביל להשתלטות‬ ‫מוחלטת של האהבה עליו‪ .‬האהבה‪ ,‬כמקובל בז'אנר‪ ,‬נותרת בלתי‬ ‫ממומשת והיא מהווה את הבסיס למאות שירים שבהם בוחן פטררקה‬ ‫בדקדקנות את השפעת האהבה עליו ואת התנודות הבלתי פוסקות‬ ‫של נפשו — בחינה שהובילה רבים לראות בקובץ שירי האהבה של‬ ‫פטררקה‪ ,‬הקנצוניירה‪ ,‬את הבסיס לסובייקט המודרני‪ ,‬העסוק ללא‬ ‫לאות בבחינה מתמדת של פנימיותו‪ .‬בשירתו‪ ,‬שמביאה לידי שלמות‬ ‫את סוגת הסונטה‪ ,‬פטררקה מתכתב באופן מתמיד עם משוררי‬ ‫האהבה המובילים של זמנו — בראשם דנטה אליגיירי — ומדגיש‬ ‫בניגוד לקודמו את מה שהוא תופס כאמביוולנטיות המהותית של‬ ‫האהבה‪ :‬בעוד דנטה הציב בקומדיה האלוהית את אהובתו ביאטריצ'ה‬ ‫כמדריכה שמיימית המובילה אותו אל העדן‪ ,‬הרי שפטררקה מדגיש‬ ‫כל העת את ארציותה של אהובתו לאורה‪ ,‬ומתוך כך את השפעתה‬ ‫האמביוולנטית עליו — מקור להתעלות ולנפילה‪ ,‬לאושר עילאי‬ ‫ולסבל בלתי פוסק‪ ,‬בה בעת‪7.‬‬ ‫אם שירת האהבה של פטררקה הופנתה לציבור הקוראים הרחב‬ ‫ולקחה חלק בתרבות הפופולרית של זמנו‪ ,‬הרי שהכתיבה הלטינית‬ ‫שלו הייתה פרויקט אליטיסטי במהותו שיועד לקבוצה מצומצמת‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫פטררקה העריץ גם את המסורת הקלאסית היוונית ורכש כתבי יד‬ ‫מהקלאסיקה היוונית‪ ,‬אולם מאחר שלא ידע יוונית‪ ,‬היכרותו עם מסורת‬ ‫זו הייתה מצומצמת‪.‬‬ ‫על שירת האהבה של פטררקה ראו זק‪" ,‬תשוקה‪ ,‬כתיבה ועצמיות"‪ ,‬וכמובן‬ ‫פטררקה‪ ,‬מבחר שירים‪.‬‬

‫‪.indb 5‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  6‬מבוא‬

‫יחסית של מלומדים הפזורים ברחבי אירופה (ובמובן זה‪ ,‬היה‬ ‫בכתיבה הלטינית גם אלמנט גלובלי מובהק)‪ .‬החל בשנות השלושים‬ ‫של המאה הארבע־עשרה התיישב פטררקה לתקופות ממושכות בכפר‬ ‫קטן סמוך לאביניון‪ ,‬ווֹ ְקלוּז‪ ,‬מקום נביעתו של נהר הסוֹ ְרג‪ .‬יופיו‬ ‫של הטבע המקומי משך את פטררקה והוא ראה בהתבודדות שם‬ ‫מפלט מהשאון המאיים של העיר הגדולה ומהאינטריגות של החצר‬ ‫האפיפיורית‪ .‬במקום זה‪ ,‬כפי שהוא מצהיר במכתב "אל הדורות‬ ‫הבאים" (‪ — )Posteritati‬פורטרט אוטוביוגרפי שחיבר סמוך למותו‬ ‫— הוא הגה את מרבית יצירותיו הגדולות בשפה הלטינית שהעסיקו‬ ‫אותו בהמשך חייו‪ :‬האפוס אפריקה‪ ,‬שנכתב בהתאם למתכונת של‬ ‫האפוסים הקלאסיים הגדולים‪ ,‬בראשם האינאיס של ורגיליוס‪ ,‬ועוסק‬ ‫במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו; אוסף הביוגרפיות על‬ ‫אודות אנשי שם‪ ,‬שנכתבו בהתאם למודל של כתבי ההיסטוריונים‬ ‫העתיקים סווטוניוס וליוויוס; האוסף שירי רועים‪ ,‬שבו חידש את‬ ‫המודל הקלאסי של שירת הרועים של ורגיליוס והניח את היסודות‬ ‫ליצירות הפסטורלה של הרנסנס ועוד‪.‬‬ ‫הכתיבה הלטינית של פטררקה הייתה מבחינתו אמצעי ראשון‬ ‫במעלה להחייאה של התרבות הקלאסית האבודה‪ .‬לדידו של פטררקה‪,‬‬ ‫הוא חי בתקופה של שקיעה תרבותית ומוסרית חסרת תקדים‪ ,‬ואת‬ ‫התרופה לזה חיפש בחזרה לעולם הרומי העתיק‪ .‬כפי שהוא מצהיר‬ ‫במכתב "אל הדורות הבאים"‪" :‬שקעתי כמעט לחלוטין בלימוד העת‬ ‫העתיקה‪ ,‬בין היתר מכיוון שהעידן שאני חי בו תמיד עורר בי שאט‬ ‫נפש‪ .‬סלידתי ממנו גדולה כל כך‪ ,‬עד שלולא אהבתי לקרובי עמדה‬ ‫מנגד‪ ,‬הייתי מעדיף להיוולד בכל עידן אחר ולשכוח את ימינו אלה‪.‬‬ ‫ברוחי נדדתי תמיד לזמנים אחרים"‪ .‬היה זה למעשה פטררקה שהניח‬ ‫את היסודות לראיית אלף השנים שהפרידו בין נפילת האימפריה‬ ‫הרומית לימיו כ"עידן החושך"‪ 8.‬מבחינה זו‪ ,‬פטררקה הוא גם האחראי‬

‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫לעניין זה ראו מומסן‪ ,‬עידן החושך‪ ,‬עמ' ‪.228–227‬‬

‫‪.indb 6‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪7  ,‬‬

‫במידה רבה לעיצוב הפריאודיזציה ההיסטורית שעדיין מושלת בכיפה‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬כלומר חלוקת ההיסטוריה לשלוש תקופות מרכזיות‪:‬‬ ‫תור הזהב של התרבות הקלאסית של יוון ורומא‪ ,‬השקיעה של "ימי‬ ‫הביניים"‪ ,‬והלידה מחדש — ה"רנסנס" — של העולם העתיק החל‬ ‫במאה הארבע־עשרה‪ .‬לידה מחדש זו טמונה מבחינתו של פטררקה‬ ‫לא רק בחיקוי סוגות הכתיבה הקלאסיות‪ ,‬אלא גם בחזרה לסגנון‬ ‫הכתיבה הלטיני העתיק — בעיקר זה של קיקרו‪ .‬את סגנון הכתיבה‬ ‫הלטינית של ימיו — במיוחד זה שהיה מקובל באוניברסיטאות בנות‬ ‫הזמן — פטררקה ראה כלא פחות מברברי‪ ,‬דוגמה להשחתה תרבותית‬ ‫נטולת מחילה‪.‬‬ ‫כתביו השונים של פטררקה זכו להצלחה כבירה למן ההתחלה‪.‬‬ ‫שירת האהבה שלו הפכה פופולרית מאוד ואף הולחנה והושרה‬ ‫בכיכרות הערים‪ ,‬כפי שהוא מציין בסלידה לא פעם בכתביו (ראו‬ ‫למשל את דבריו בעניין במכתב ‪ 21.15‬מתוך האוסף מכתבים‬ ‫לקרובים המתורגם בהמשך והעוסק ביחסו המורכב לדנטה)‪ .‬המוניטין‬ ‫של כתביו הלטיניים יצאו גם הם למרחוק‪ ,‬וב־‪ ,1341‬לפי עדותו‪ ,‬קיבל‬ ‫באותו יום ממש שתי הזמנות שונות להכתרה בזר הדפנה כמשורר‬ ‫הנבחר של זמנו — האחת מפריז‪ ,‬מקום מושבה של האוניברסיטה של‬ ‫פריז ומרכז הידע הפילוסופי והתיאולוגי של זמנו‪ ,‬והשנייה מרומא‪,‬‬ ‫ערש העולם העתיק המזוהה מבחינתו עם הספרות והרטוריקה‬ ‫הקלאסית‪ .‬לאחר התלבטות קצרה בחר פטררקה כמובן ברומא‪ ,‬ושם‬ ‫נערך טקס ההכתרה המפואר שלו‪ ,‬במיטב המסורת הרומית‪ ,‬באפריל‬ ‫‪ .1341‬כמו במקרים רבים אחרים בכתיבתו של פטררקה‪ ,‬קשה מאוד‬ ‫לקבוע את הגבול בין המציאות ההיסטורית להבניה הרטורית שלה‪:‬‬ ‫האם הוא אכן קיבל באותו יום הזמנות זהות מפריז ומרומא‪ ,‬או שמא‬ ‫מדובר ביצירה של הנגדה רטורית מכוונת בין העולם האינטלקטואלי‬ ‫של זמנו‪ ,‬שהוא מרבה לבוז לו‪ ,‬לבין העולם העתיק הנערץ עליו?‬ ‫תהא אשר תהא האמת ההיסטורית‪ ,‬אין ספק שלעצם קיומו של טקס‬ ‫ההכתרה של פטררקה על הקפיטוליום ברומא היה תפקיד משמעותי‬ ‫בהתפתחות הרנסנס המוקדם ובקידום התפיסה שהתשוקה לתהילה‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫‪.indb 7‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  8‬מבוא‬

‫ארצית אינה חטא שיש להישמר מפניו (כפי שסברו במידה רבה בימי‬ ‫הביניים)‪ ,‬אלא אידיאל שראוי לפעול למענו‪9.‬‬ ‫על אף חיבתו המוצהרת של פטררקה לחיי התבודדות והגות‬ ‫וסלידתו מחיי המעשה‪ ,‬הוא היה מעורב לא מעט בצמתים פוליטיים‬ ‫מרכזיים של זמנו‪ .‬לצד הביקורת הנוקבת שלו על מעבר החצר‬ ‫האפיפיורית לאביניון והשחיתות הפושה בה — ביקורת שהביע‬ ‫במכתבים פומביים רבים — פטררקה תמך באופן פעיל בניסיון להפיכה‬ ‫עממית שהנהיג ברומא הרפורמטור הכריזמטי קולא די ריאנצו (‪di‬‬ ‫‪ )1354–1313 ,Rienzo‬במחצית השנייה של שנות הארבעים של‬ ‫המאה‪ .‬קולא היה רומאי ממעמד נמוך‪ ,‬שבדומה לפטררקה העריץ‬ ‫את רומא העתיקה ושאף להחזירה לימי גדולתה על ידי כינונה‬ ‫מחדש של הרפובליקה הרומית‪ .‬ב־‪ 19‬במאי ‪ 1347‬עלה קולא בראש‬ ‫המון חמוש על גבעת הקפיטוליום ברומא‪ ,‬תקף פיזית את ראשי‬ ‫משפחות האצולה במקום והורה על הנהגתה של חוקה חדשה ברומא‪,‬‬ ‫המעבירה את השליטה בעיר לעם‪ .‬את עצמו הכתיר ל"טריביון העם‬ ‫הרומי"‪ .‬לאחר שהגיעו לפטררקה‪ ,‬ששהה אז באביניון‪ ,‬החדשות‬ ‫על ההפיכה‪ ,‬הוא כתב מכתב תמיכה ארוך לקולא‪ ,‬שבו שיבח את‬ ‫ה"חירות" של העם הרומי וקרא לקולא להתמיד בהפיכתו הצודקת‪10.‬‬ ‫פטררקה אף השווה במכתב את קולא לברוטוס‪ ,‬מייסד הרפובליקה‬ ‫העתיקה‪ ,‬וכן לברוטוס המאוחר יותר‪ ,‬רוצחו של יוליוס קיסר‪ .‬בין‬ ‫פטררקה וקולא התפתחה חליפת מכתבים אוהדת‪ .‬בהדרגה‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫התברר שקולא אימץ לעצמו עוד ועוד גינונים של שליט יחיד‪ ,‬פעל‬ ‫להצרת צעדיהן של משפחות האצולה המקומיות‪ ,‬בראשן משפחת‬ ‫קולונה‪ ,‬והשית מסים גבוהים על הציבור למימון הוצאות שלטונו‪.‬‬ ‫בדצמבר של אותה שנה התערער מעמדו והוא נאלץ לברוח מרומא‬ ‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫טקסי הכתרה דומים החלו להתקיים דור או שניים לפני פטררקה‪ ,‬כמו‬ ‫למשל טקס הכתרתו של המשורר אלברטינו מוסאטו (‪ )Mussato‬בפדובה‬ ‫בראשית המאה הארבע־עשרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף אחד מהטקסים לא התקיים‬ ‫ברומא עצמה ולא זכה לתהודה דומה לזו של הכתרתו של פטררקה‪.‬‬ ‫למכתב ראו מכתבים מן העזבון‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬

‫‪.indb 8‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪9  ,‬‬

‫ולחפש מקלט באביניון — שבה עדיין זכה לאוזן קשבת מצדו של‬ ‫פטררקה‪ .‬בהגיעו לאביניון קולא נעצר‪ ,‬נכלא‪ ,‬ומאוחר יותר שוחרר‬ ‫וחזר לרומא‪ ,‬ושם גם נהרג ב־‪ 1354‬במהלך ניסיונות להחזיר לעצמו‬ ‫את השליטה בעיר‪.‬‬ ‫מעורבותו של פטררקה בפרשת קולא הובילה למשבר עמוק‬ ‫ביחסים בינו לבין פטרוניו ממשפחת קולונה‪ .‬המשבר‪ ,‬לצד ההרס‬ ‫העצום שגרמה לו המגיפה השחורה של ‪ — 1348‬שבה הלכו לעולמם‬ ‫אהובתו לאורה וכן פטרונו הקרדינל קולונה — הובילו להחלטתו של‬ ‫פטררקה לעזוב את אביניון ולשוב להשתקע באיטליה‪ .‬ב־‪ 1350‬ביקר‬ ‫לראשונה בחייו בעיר אבותיו פירנצה‪ .‬הוא עבר דרך העיר במסע‬ ‫עלייה לרגל לרומא במסגרת חגיגות היובל שעליהן הכריז האפיפיור‬ ‫קלמנס השישי‪ .‬בהתקרבו אל העיר הגיע לקבל את פניו ג'ובאני‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬מחבר דקאמרון‪ ,‬שהיה אז הדמות הבולטת בחבורה של‬ ‫אנשי ספר מעריצי פטררקה בפירנצה‪ .‬פטררקה שהה בעיר כשבועיים‪,‬‬ ‫ובמהלכם ניסו בוקאצ'ו ורעיו לשכנעו לעבור להתגורר בעיר אבותיו‪.‬‬ ‫בוקאצ'ו אף פעל להחזרת הרכוש שנלקח ממשפחתו של פטררקה עת‬ ‫הוגלתה מהעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬למגינת לבם של בוקאצ'ו וחבריו‪ ,‬פטררקה‬ ‫בחר בסופו של דבר להשתקע במילאנו‪ ,‬שהייתה אז אויבתה של‬ ‫פירנצה‪ ,‬כבן חסותו של הדוכס המקומי ג'ובאני ויסקונטי‪ .‬הבחירה‬ ‫של פטררקה להתיישב במילאנו הובילה לתגובה נזעמת במיוחד של‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬שכתב לפטררקה מכתב ארוך ב־‪ ,1353‬ובו האשים אותו‬ ‫בוויתור על אידיאל החירות שבו דגל לאורך חייו ובכניעה לטירנים‪.‬‬ ‫פטררקה מעולם לא השיב לאותו מכתב של בוקאצ'ו‪ ,‬אולם כמה‬ ‫חודשים מאוחר יותר שלח מכתב לידיד משותף שלהם‪ ,‬פרנצ'סקו‬ ‫נֶ ִלי‪ ,‬ובו הסביר שהוא זוכה מוויסקונטי לחופש מוחלט לטיפוח‬ ‫יצירותיו ולימודיו וכי אינו מחויב לשרתו בכלום‪ ,‬טענה שניכר שלא‬ ‫עמדה לחלוטין במבחן המציאות‪11.‬‬ ‫פטררקה שהה במילאנו כשמונה שנים כאורחו של ויסקונטי‪,‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫בעניין זה ראו אסקולי‪" ,‬הפוליטיקה הפרטית"‪.‬‬

‫‪.indb 9‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  10‬מבוא‬

‫ומאוחר יותר עבר להתגורר במשך תקופות ארוכות יחסית בוונציה‬ ‫ובפדובה‪ ,‬לפני שהשתקע לקראת סוף חייו באחוזה קטנה בארקואה‬ ‫(‪ )Arquà‬הסמוכה לפדובה‪ ,‬הידועה היום כארקואה־פטררקה‪ .‬בשנות‬ ‫חייו המאוחרות המשיך פטררקה לשקוד על עריכת יצירותיו —‬ ‫כולל שירתו בשפת העם — ולטפח את הפרויקט ההומניסטי של‬ ‫החייאת התרבות הקלאסית שלו הקדיש את חייו‪ .‬במכתב שכתב‬ ‫לבוקאצ'ו ב־‪( 1372‬מכתבים לקרובים‪ ,)17.2 ,‬כשנתיים לפני מותו‪,‬‬ ‫הגיב פטררקה לבקשתו של בוקאצ'ו לפרוש מכתיבה ולימוד כדי‬ ‫לדאוג לבריאותו הרופפת‪ .‬במכתבו הדגיש בוקאצ'ו כי פטררקה הוא‬ ‫ראש וראשון לקהילה הולכת וגדלה של מחדשי התרבות הקלאסית‬ ‫ההולכים בדרכיו‪ ,‬והוא קרא לפטררקה לפרוש בין היתר כדי "להשאיר‬ ‫משהו לאחרים לכתוב עליו"‪ .‬בתגובה‪ ,‬פטררקה הצהיר שהמוניטין‬ ‫שיצאו לו כמוביל תנועת האוונגרד ההומניסטית רק מחזקים את‬ ‫רצונו להמשיך בפועלו וכי הוא מקווה שהמוות ימצא אותו "קורא‬ ‫וכותב"‪ .‬זמן לא רב לאחר מכן‪ ,‬בלילה שבין ‪ 18‬ל־‪ 19‬ביולי ‪,1374‬‬ ‫יום אחד לפני יום הולדתו השבעים‪ ,‬פטררקה מת‪ ,‬רכון על שולחן‬ ‫הכתיבה שלו‪.‬‬

‫פטררקה‪ ,‬הומניזם והולדת החינוך ההומניסטי‬ ‫אף שפטררקה ידוע כיום כ"אבי ההומניזם"‪ ,‬או לכל הפחות כדמות‬ ‫המשמעותית ביותר בהומניזם המוקדם‪ 12,‬חשוב להדגיש שהמונח‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:37‬‬

‫בספרו החשוב על ראשית ההומניזם טען ההיסטוריון רונלד וויט (‪)Witt‬‬ ‫כי פטררקה לא היה ההומניסט הראשון‪ ,‬אלא בן הדור השלישי להומניזם‪.‬‬ ‫ההומניזם‪ ,‬לטענת וויט‪ ,‬החל לצמוח בקרב נוטריונים ומשוררים מפדובה‬ ‫שניסו לחקות את סגנון הכתיבה הקלאסי כבר בשלהי המאה השלוש־‬ ‫עשרה‪ .‬וויט‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אינו שולל את העובדה שפטררקה היה זה‬ ‫שהעניק להומניזם כיוון מוסרי ברור והפך אותו לתנועה האינטלקטואלית‬ ‫והתרבותית המשמעותית של זמנה‪ .‬ראו וויט‪ ,‬מקורות ההומניזם‪.‬‬

‫‪.indb 10‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪11  ,‬‬

‫"הומניזם" לא היה קיים בזמנו‪ .‬המושג "הומניזם" המוכר לנו כיום‬ ‫הוא תולדה של השקפות הנאורות של המאות השמונה־עשרה‬ ‫והתשע־עשרה‪ ,‬ובעיקר של מסורת ההשכלה הגרמנית של ראשית‬ ‫המאה התשע־עשרה‪ ,‬אז החל גם השימוש במונח ‪13.humanismus‬‬ ‫במסורות אלו‪ ,‬המונח "הומניזם" משקף מערך של גישות ואמונות‬ ‫המציבות את האדם (ולא האל) במרכז היקום וההוויה ומניחות את‬ ‫קיומו של טבע אנושי אוניברסלי‪ .‬על בסיס האמונה בטבע אוניברסלי‬ ‫זה נוצרה ההנחה שכל בני האדם באשר הם ראויים לזכויות טבעיות‬ ‫לחיים‪ ,‬חירות ואושר‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬ה"הומניזם" המודרני מאופיין‬ ‫בממד חזק של חילון ובאמונה בתבונה האנושית ובמדע כאמצעי‬ ‫לקדמה‪ .‬ההומניזם הרנסנסי אמנם תרם לא מעט‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬להבנה‬ ‫הנוכחית של המונח "הומניזם"‪ ,‬אולם ברנסנס עצמו‪ ,‬בוודאי בזמנו‬ ‫של פטררקה‪ ,‬הוא לא היה קיים‪ .‬על מה אנחנו מדברים‪ ,‬לאור זאת‪,‬‬ ‫כאשר אנחנו מדברים על "ההומניזם הפטררקי"?‬ ‫המונח "הומניזם"‪ ,‬ראוי לזכור‪ ,‬נגזר מן התואר הלטיני ‪,humanus‬‬ ‫שמשמעותו היא "הומני"‪ ,‬או אנושי‪ .‬ברומא הקלאסית התואר "הומני"‬ ‫הכיל שתי משמעויות מרכזיות — נדיבות (‪ )benevolentia‬ובקיאות‬ ‫בתחומי ידע המזוהים עם לימודי האדם — ‪14.humanae litterae‬‬ ‫לימודים אלה נסובו ברובם סביב תחומים הקשורים בטיפוח השפה‬ ‫האנושית — דקדוק (תורת הלשון או‪ ,‬למעשה‪ ,‬ספרות)‪ ,‬רטוריקה‬ ‫(תורת הנאום) ודיאלקטיקה (תורת ההיגיון)‪ .‬להיות הומני ברומא‬ ‫העתיקה משמעו אם כן להיות נדיב‪ ,‬מלומד וצח לשון‪ ,‬או במילים‬ ‫אחרות‪ :‬בן תרבות‪ .‬לאורך המאות החמש־עשרה והשש־עשרה הלך‬ ‫והתפתח באיטליה החינוך ההומניסטי‪ ,‬שבבסיסו עמדה החזרה ללימודי‬ ‫האדם שהיו מקובלים ברומא העתיקה‪ .‬חינוך זה כונה בתקופה ‪studia‬‬ ‫‪( humanitatis‬לימודים הומניים‪ ,‬הבסיס למדעי הרוח של ימינו) והוא‬ ‫הורכב מחמישה תחומי לימוד מרכזיים‪ :‬דקדוק‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬פילוסופיה‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו גם ארבל‪ ,‬הרנסנס האיטלקי‪ ,‬עמ' ‪.66–57‬‬ ‫בעניין זה ראו ג'וסטיניאני‪" ,‬משמעויות ההומניזם"‪.‬‬

‫‪.indb 11‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  12‬מבוא‬

‫של המוסר‪ ,‬היסטוריה ושירה‪ .‬ההומניזם הרנסנסי‪ ,‬כפי שטען חוקר‬ ‫הרנסנס רב ההשפעה פול אוסקר קריסטלר‪ ,‬היה לפיכך בבסיסו תנועה‬ ‫חינוכית־ספרותית שהחייתה את מסורת החינוך הקלאסי‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫לטפח את "אנושיותם" של בני התקופה‪ 15.‬שלא במקרה‪ ,‬כפי שהראה‬ ‫קריסטלר‪ ,‬המונח הלטיני ‪ umanista( humanista‬באיטלקית) צמח‬ ‫בערי איטליה במהלך המאה החמש־עשרה כדי לתאר מורים ומחנכים‬ ‫שעסקו בלימוד תחומי הידע הקשורים ל־‪.studia humanitatis‬‬ ‫פטררקה עצמו אמנם לא השתמש ישירות במונח ‪studia‬‬ ‫‪ humanitatis‬בכתביו השונים ולא עסק בחינוך‪ ,‬אולם בחזרתו לתרבות‬ ‫הקלאסית הוא היה זה שהניח את היסודות לחינוך ההומניסטי כפי‬ ‫שהתפתח במאות שלאחריו‪ 16.‬ב־‪ ,1333‬במהלך מסעותיו‪ ,‬פטררקה‬ ‫גילה בספריית מנזר בליאז' עותק של הנאום הנשכח של קיקרו ‪Pro‬‬ ‫‪"( Archia poeta‬להגנתו של המשורר ארכיאס") והחל להעתיקו‬ ‫ולהפיצו בין חבריו המלומדים‪ .‬בנאומו‪ ,‬קיקרו מתאר את עקרונות‬ ‫החינוך האידיאלי ומשתמש במונח ‪ studia humanitatis‬ככינוי של‬ ‫חינוך זה‪ .‬תגליתו היא זו שאפשרה את צמיחת המונח — והפרוגרמה‬ ‫החינוכית הקשורה בו — בקרב ממשיכיו‪ .‬במכתב מ־‪( 1362‬מכתבים‬ ‫לעת זקנה‪ ,)1.6 ,‬פטררקה תיאר את תחומי הידע השונים שבהם‬ ‫הוא מתמחה‪ ,‬ומנה ספציפית את השירה‪ ,‬הרטוריקה‪ ,‬ההיסטוריה‬ ‫והפילוסופיה של המוסר — אותם תחומים שעתידים להיות בסיס‬ ‫החינוך ההומניסטי ברנסנס‪ 17.‬פטררקה גם היה זה שעיצב את‬ ‫הקאנון הלטיני שעל בסיסו התבצע החינוך בתחומים אלו‪ :‬ורגיליוס‬ ‫והוראטיוס כמשוררים הנבחרים‪ ,‬קיקרו וקווינטיליאנוס כמומחים‬ ‫לתורת הרטוריקה‪ ,‬ליוויוס כהיסטוריון המועדף‪ ,‬וסנקה (ולעתים‬ ‫קרובות גם קיקרו) כפילוסוף של המוסר‪.‬‬ ‫החינוך ההומניסטי‪ ,‬נוסף לכך‪ ,‬צמח במידה רבה כריאקציה‬ ‫‪1 5‬‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו קריסטלר‪" ,‬התנועה ההומניסטית"‪.‬‬ ‫בעניין זה ראו קול‪" ,‬לימודים הומניים"‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.188–187‬‬

‫‪.indb 12‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪13  ,‬‬

‫למסורות החינוך הסכולסטיות שהיו דומיננטיות באוניברסיטאות‬ ‫האירופיות בנות הזמן‪ ,‬והיה זה פטררקה שהציב את החזרה לתחומי‬ ‫הידע הקלאסיים כאלטרנטיבה מפורשת לסכולסטיקה‪ .‬המסורת‬ ‫הסכולסטית שמה את הדגש על הדיאלקטיקה‪ ,‬ובעיקר על טיפוח‬ ‫שיטת ההיקש הלוגי (הסילוגיסמוס) ככלים לעיסוק בסוגיות שהיו‬ ‫בעיקרן מטאפיזיות ותיאולוגיות‪ 18.‬פטררקה וממשיכיו ביקרו בחריפות‬ ‫את המסורת הזו וטענו שמלומדי התקופה נוטים להתפלפל יתר על‬ ‫המידה בסוגיות מופשטות — ידוע הדיון הסוער בשאלה כמה מלאכים‬ ‫יכולים לרקוד על ראש סיכה אחת — תוך שימוש בשפה עמוסת‬ ‫ז'רגון מקצועי‪ .‬דיונים אלו‪ ,‬טען פטררקה‪ ,‬אינם רלוונטיים לחיים‬ ‫עצמם‪ ,‬והם מתמקדים בוויכוח לשם ויכוח‪ .‬כפי שהצהיר במכתבו‬ ‫"נגד הדיאלקטיקנים הזקנים" (מכתבים לקרובים‪" :)1.7 ,‬פולמוס‬ ‫הוא הנאתם העליונה; מטרתם איננה להגיע לאמת אלא להתפלמס"‪.‬‬ ‫שלא במקרה‪ ,‬פטררקה מרבה לצטט באותו מכתב את הרטוריקנים‬ ‫הרומיים קיקרו וקווינטיליאנוס ומצהיר כי "לאמנויות הנעלות תכלית‬ ‫אצילית יותר" מאשר ויכוחים ריקים לשם הפקת רווח חומרי‪ .‬אם‬ ‫כן הנחת היסודות לחינוך ההומניסטי כקונטרה לסכולסטיקה היא‬ ‫מאפיין מרכזי של ההומניזם הפטררקי‪ ,‬וחינוך זה עתיד להיות ליבת‬ ‫החינוך המערבי עד המאה העשרים‪.‬‬

‫הומניזם‪ ,‬תודעה היסטורית וחילון‬ ‫במחקריו הרבים‪ ,‬כפי שציינו שורה של חוקרים‪ ,‬קריסטלר נטה לאפיין‬ ‫את ההומניזם הרנסנסי כפרוגרמה חינוכית־ספרותית גרידא‪ ,‬שהשפעתה‬ ‫על תחומים אחרים‪ ,‬כדוגמת הפילוסופיה‪ ,‬הייתה שולית‪ 19.‬קריסטלר‬ ‫גם נטה להמעיט בהשלכות התודעתיות המהפכניות של ההומניזם‪.‬‬ ‫‪ 18‬‬ ‫‪1 9‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ארבל‪ ,‬הרנסנס האיטלקי‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬ ‫גאוונס‪" ,‬פוסטהומניזם"‪ ,‬עמ' ‪.41–40 ,37–36‬‬

‫‪.indb 13‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  14‬מבוא‬

‫ברי‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי לצד הנחת היסודות למהפכת החינוך ההומניסטי‪,‬‬ ‫ההומניזם הפטררקי טמן בחובו מאפיינים ומשמעויות מרחיקי לכת‬ ‫נוספים‪ .‬מאפיין אחד כזה הוא חידוד התודעה ההיסטורית של בני‬ ‫זמנו וההכרה בהבדל בין־תרבותי — התפתחויות הטומנות בחובן גם‬ ‫אלמנט מובהק של חילון‪ .‬התפתחות זו של התודעה ההיסטורית‪ ,‬כפי‬ ‫שטען חוקר האמנות הידוע ארווין פאנופסקי‪ ,‬הייתה תוצר ישיר של‬ ‫ההנחה שהעולם הקלאסי הנערץ הוא אבוד ושל הכמיהה הנוסטלגית‬ ‫לעוררו לחיים‪20.‬‬ ‫תודעה היסטורית‪ ,‬או הכרה בהבדל בין תקופות ותרבויות שונות‪,‬‬ ‫אינה דבר מובן מאליו בחברות אנושיות‪ 21.‬לאורך ימי הביניים‪,‬‬ ‫התפיסה הדומיננטית הייתה שאין הבדל מהותי בין חברות ושהדמיון‬ ‫בין תקופות גובר על השוני‪ .‬התוצאה של תפיסה זו היא לעתים‬ ‫קרובות העדר הכרה באחרוּת וראיית ההיסטוריה כולה כמקשה אחת‪,‬‬ ‫שמאפייניה נקבעים בהכרח על ידי נקודת המבט של ההווה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬באמנות ימי הביניים היה מקובל לצייר לוחמים מהעת העתיקה‬ ‫כאבירים ימי־ביניימים‪ ,‬ופילוסופים יוונים — כנזירים עטויי גלימות‪.‬‬ ‫אנכרוניזמים מסוג זה היו נפוצים מאוד גם בספרות ובכרוניקות של‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫בכתביו של פטררקה אנו עדים להתפתחותה של הכרה מהותית‬ ‫בשינוי היסטורי ובהבדל בין תקופות‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא‬ ‫במכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים (המתורגם בהמשך)‪ ,‬שפטררקה‬ ‫כתב לחברו ולפטרונו ג'ובאני קולונה‪ ,‬נזיר דומיניקני ואחיינו של‬ ‫הקרדינל קולונה המוזכר לעיל‪ .‬במכתב מתאר פטררקה סיור משותף‬ ‫שערכו השניים בין שרידי המבנים המפוארים של רומא העתיקה בעת‬ ‫שפטררקה ביקר שם לראשונה ב־‪ .1336‬מראה השרידים מוביל את‬ ‫פטררקה לשחזור וירטואוזי של ההיסטוריה הרומית העתיקה מיסודה‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫פאנופסקי‪ ,‬רנסנס‪.‬‬ ‫ראו בעניין את הדיון המצוין של יורן‪" ,‬ההומניזם של הרנסנס"‪,‬‬ ‫עמ' ‪.67-52‬‬

‫‪.indb 14‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪15  ,‬‬

‫ועד ימי הקיסרים הנוצרים הראשונים‪ ,‬תוך שהוא "מלביש" את‬ ‫המרחב הנגלה לעיניו בפרטים שדלה מקריאתו‪" :‬שוטטנו יחדיו בעיר‬ ‫הגדולה ההיא‪ ,‬שמרחביה גורמים לה להיראות ריקה‪ ,‬אך אוכלוסייתה‬ ‫עצומה‪ .‬סיירנו לא רק בעיר עצמה אלא גם באזורים שמסביבה‪ ,‬ועל‬ ‫כל צעד ושעל שעשינו היה משהו שעורר את לשוננו ונפשנו‪ .‬כאן‬ ‫ניצב הארמון המלכותי של אוואנדר‪ ,‬פה שכנה קארמנטה‪ ,‬כאן המערה‬ ‫של קאקוס‪ ,‬פה הזאבה המיניקה ועץ התאנה הרומינאלי שנכון יותר‬ ‫לקרוא לו רומולארי‪ ."...‬כשסיים את הסיור המדומיין שלו‪ ,‬פטררקה‬ ‫עבר לקונן על מצבה הנוכחי העגום של רומא‪:‬‬ ‫מי נבער היום יותר בענייני היסטוריה רומית מאשר אזרחים‬ ‫רומיים? כואב לי לומר זאת‪ ,‬אך אין מקום שבו רומא מוכרת‬ ‫פחות מאשר רומא עצמה‪ .‬אני בוכה לא רק בגלל הבורות בנושא‬ ‫— אם כי‪ ,‬למען האמת‪ ,‬מה גרוע מבורות? — אלא בשל העלמותן‬ ‫של הסגולות הטובות ויציאתן של רבות מהן לגלות‪ .‬מי הרי יכול‬ ‫לפקפק שרומא הייתה קמה מעפרה‪ ,‬אילו רק הייתה מתחילה לדעת‬ ‫את עצמה?‬

‫פטררקה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מודע עמוקות לשינויים שעברו על רומא לאורך‬ ‫הדורות‪ ,‬ומבחינתו ישנו הבדל מהותי בין רומא של ימיו לרומא‬ ‫העתיקה‪" .‬הכול השתנה" — ‪ — mutata sunt omnia‬כפי שהוא‬ ‫מצהיר בנימה נוסטלגית מעט מאוחר יותר במכתב‪ .‬ההבדל בין‬ ‫השתיים אמנם אינו מוחלט — ניתן עדיין לשחזר לדידו את ימי‬ ‫הזוהר האבודים של רומא העתיקה — אולם שחזור זה יצריך עבודה‬ ‫מונומנטלית של החייאת העולם שחלף‪.‬‬ ‫כדי לעמוד על החידוש שביחסו של פטררקה לעבר הרומי‬ ‫כדאי להשוות את יחסו לזה של קודמו הגדול דנטה אליגיירי‪,‬‬ ‫מחבר הקומדיה האלוהית‪ .‬גם דנטה הסתכל כמובן בהערצה על‬ ‫רומא העתיקה‪ ,‬ובחר כידוע במשורר הרומי הקדם־נוצרי ורגיליוס‬ ‫לשמש כמדריכו בעולם הבא‪ .‬ואולם בעיני דנטה‪ ,‬רומא העתיקה‬ ‫אינה אבודה‪ ,‬אלא היא הבסיס שמתוכו צומחת ועליו נשענת רומא‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 15‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  16‬מבוא‬

‫הנוצרית‪ ,‬בתהליך רציף של התפתחות המוביל לדידו אל הגאולה‪.‬‬ ‫מבחינתו של דנטה יש קשר ישיר וחזק בין שתי התרבויות —‬ ‫הקדם־נוצרית והנוצרית — ותפיסה זו היא המאפשרת לדנטה‪ ,‬כמו‬ ‫לרבים אחרים בני זמנו‪ ,‬לראות בוורגיליוס נוצרי בכוח גם אם לא‬ ‫בפועל‪ .‬ורגיליוס‪ ,‬כפי שטענה הסברה הרווחת בימי הביניים‪ ,‬חזה‬ ‫בשירתו את בואו של ישוע‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבעיני דנטה — ואנשי ימי‬ ‫הביניים באופן כללי — ההיסטוריה היא במהותה יחידה הומוגנית אחת‬ ‫שבה הדמיון בין תקופות גובר על השוני‪ ,‬הרי שמבחינת פטררקה‪,‬‬ ‫כפי שממחיש מכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים‪ ,‬ההיסטוריה מורכבת‬ ‫מתקופות הנבדלות זו מזו באופן מהותי‪ ,‬וכדי לגשר בין תקופות (וגם‬ ‫בין חברות שונות) יש צורך בעבודת שחזור קפדנית של התרבות‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫הכרה זו בהבדל היסטורי היא העומדת בבסיס הפילולוגיה‬ ‫ההומניסטית‪ ,‬פרקטיקה מדעית שמטרתה לשחזר טקסטים עתיקים‬ ‫מתוך השוואה של הגרסאות השונות של הטקסט שהגיעו לידינו‪ .‬לפי‬ ‫פרקטיקה זו‪ ,‬שחזור טקסט המקור מחייב היכרות עמוקה עם התרבות‬ ‫שבה נוצר ועם סגנונו של מחברה‪ ,‬באופן המאפשר להתקרב ככל‬ ‫האפשר לנוסח המקורי‪ .‬את היסודות לפילולוגיה זו הניח פטררקה‬ ‫עצמו בעבודת השחזור שלו של הטקסט המקורי של מאז ייסוד‬ ‫העיר מאת ההיסטוריון הרומי ליוויוס‪ 22.‬נוסף לכך‪ ,‬צמיחת התודעה‬ ‫ההיסטורית גם השפיעה השפעה מכרעת על ההרמנויטיקה‪ ,‬או תורת‬ ‫הפרשנות‪ ,‬ההומניסטית‪ .‬גם כאן‪ ,‬ובניגוד לגישה המקובלת בימי‬ ‫הביניים‪ ,‬ההנחה היא שפרשנות של טקסט מחייבת היכרות מעמיקה‬ ‫עם ההקשר המקורי שבו נוצר וניסיון לשחזר את הכוונה המקורית‬ ‫של מחברו‪23.‬‬ ‫צמיחת התודעה ההיסטורית בכתביו של פטררקה מתבהרת גם‬ ‫מצמד המכתבים הידוע שכתב פטררקה לגיבורו קיקרו‪ ,‬אשר חי‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו בנושא את המאמר של בילאנוביץ'‪" ,‬פטררקה וליוויוס"‪.‬‬ ‫הדיון הקלאסי בנושא הוא‪ :‬גרין‪" ,‬פטררקה וההרמנויטיקה ההומניסטית"‪.‬‬

‫‪.indb 16‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪17  ,‬‬

‫כ־‪ 1,400‬שנה לפניו‪ .‬פטררקה כתב את המכתבים לקיקרו לאחר‬ ‫שגילה ב־‪ 1345‬בספריית הקתדרלה של ורונה את אוסף המכתבים‬ ‫שכתב קיקרו לידידו אטיקוס — אוסף ששכב זנוח ונשכח לאורך‬ ‫מאות בשנים‪ .‬בניגוד למוניטין של קיקרו בימי הביניים כפילוסוף‬ ‫שפרש מהבלי העולם והפוליטיקה לצורך התמקדות בחיי הגות‬ ‫וכתיבה‪ ,‬התמונה שעלתה ממכתביו היא של אדם השקוע עד צוואר‬ ‫באינטריגות הפוליטיות של זמנו‪ ,‬ימי דמדומי הרפובליקה‪ ,‬ובניסיונות‬ ‫לשוב למוקדי הכוח הפוליטיים שמהם הורחק‪ .‬פטררקה‪ ,‬שנדהם‬ ‫מתגליתו‪ ,‬כתב מכתב זועם לקיקרו‪ ,‬ובו ביקר אותו על התנהלותו‪,‬‬ ‫הפכפכותו ובגידתו באידיאלים שלו עצמו‪ .‬במכתבו השני לקיקרו‪,‬‬ ‫פטררקה התוודה לנמענו על הערצתו הרבה לסגנונו ותיאר לו את‬ ‫מצבם הנוכחי הרעוע של ספריו‪ ,‬שרבים מהם אבדו או שרדו בצורה‬ ‫חלקית בלבד — באופן המזכיר את שרידי המבנים הרומיים שתיאר‬ ‫במכתב ‪ 6.2‬של המכתבים לקרובים‪ .‬מה שמשמעותי במיוחד לדיוננו‬ ‫הוא האופן שבו פטררקה מדגיש במכתבים את המרחק ההיסטורי‬ ‫המפריד בין השניים‪ .‬בתום המכתב הראשון‪ ,‬פטררקה מציין בדקדקנות‬ ‫את מקום וזמן הכתיבה‪" :‬מארץ החיים‪ ,‬בגדה הימנית של האדיג'ה‬ ‫הפוֹ ‪ ,‬ב־‪ 16‬ביוני של‬ ‫(‪ ,)Adige‬בעיר ורונה באיטליה שמעבר לנהר ּ‬ ‫השנה ה־‪ 1345‬ללידתו של האל שאותו לא ידעת"‪ .‬הצהרה זו מעידה‬ ‫על המודעות העמוקה של פטררקה לתהום ההיסטורית המפרידה‬ ‫ביניהם — תהום שעליה הוא מנסה לגשר במידת האפשר באמצעות‬ ‫הקריאה והכתיבה של מכתבים‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬השוואה לדנטה והקומדיה האלוהית‪ ,‬ובעיקר למפגש‬ ‫של דנטה עם רוחו של המשורר הרומי ורגיליוס‪ ,‬עשויה להאיר את‬ ‫ההבדל בתודעה ההיסטורית של השניים‪ .‬דנטה‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬פוגש‬ ‫בפתיחת הקומדיה‪ ,‬בעודו תוהה ביער אפל‪ ,‬את רוחו של ורגיליוס‪,‬‬ ‫שהגיע ממקום מושבו בגיהנום כדי להנחות את דנטה במסעו אל‬ ‫העדן‪ .‬המפגש של דנטה עם ורגיליוס הוא אם כן מפגש המתקיים‬ ‫פנים אל פנים בעולם הבא‪ ,‬באופן המבטל את המרחק ההיסטורי בין‬ ‫השניים‪ .‬במכתבו של פטררקה לקיקרו הוא פונה אל גיבורו הרומי‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 17‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  18‬מבוא‬

‫דרך הכתיבה‪ ,‬אולם עושה זאת באופן המדגיש את הפער הבלתי נמנע‬ ‫ביניהם‪ .‬בעוד הוא נמצא בארץ החיים‪ ,‬קיקרו‪ ,‬כפי שפטררקה מדגיש‪,‬‬ ‫נמצא בארץ המתים כבר מאות בשנים‪ .‬המכתב אינו מבטל את ההבדל‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬אלא מדגיש אותו בה בעת שהוא מנסה לגשר עליו‪ .‬במובן‬ ‫זה‪ ,‬אקט הכתיבה של המכתב לקיקרו (והקריאה במכתביו) הוא אקט‬ ‫שתוצאותיו אמביוולנטיות במהותן‪ :‬הכתיבה היא גשר על פני התהום‬ ‫המפרידה בין החיים למתים‪ ,‬ההווה לעבר‪ ,‬אולם בד בבד היא גם זו‬ ‫המחדדת ומדגישה פער זה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬עלינו לשים לב שוורגיליוס של דנטה הוא דמות‬ ‫היסטורית קונקרטית ואלגוריה מופשטת לתבונה נעלה בעת ובעונה‬ ‫אחת‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬ורגיליוס מצהיר עם הופעתו בקומדיה האלוהית‬ ‫על המקום והזמן הספציפיים שבהם חי ופעל‪" :‬איני אדם‪ ,‬אדם כבר‬ ‫הייתי [‪ / ]...‬ומנטובה הייתה מולדת‪ ,‬ולומברדיה ‪ /‬מחוז מגוריהם של‬ ‫שני הורי ‪ //‬נולדתי תחת יוליוס" (תופת‪ .)1.67-70 ,‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫לאורך הקומדיה האלוהית תפקידו האלגורי של ורגיליוס כקולה של‬ ‫סמכות ותבונה אוניברסלית המנחה את דנטה במסעו היא ברורה‪.‬‬ ‫במקרה של קיקרו של פטררקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המיקוד הוא כל העת‬ ‫באדם הקונקרטי‪ ,‬ההיסטורי‪ ,‬על שלל פגמיו‪ .‬פטררקה אמנם מעריץ‬ ‫עמוקות את סגנונו וכתביו של קיקרו‪ ,‬אולם הוא מבדיל במפורש‬ ‫בין כתיבתו לחייו‪ .‬קיקרו הוא מושא להערצה‪ ,‬לא אלגוריה לשלמות‪:‬‬ ‫"אתה קיקרו‪ ,‬הרשה לי לומר‪ ,‬חיית כאדם‪ ,‬דיברת כנואם וכתבת‬ ‫כפילוסוף‪ .‬על חייך מתחתי ביקורתי‪ ,‬לא על גאונותך ושפתך‪,‬‬ ‫כי מתפעל אני מהראשונה ומוכה תדהמה מהאחרונה" (מכתבים‬ ‫לקרובים‪ .)24.4 ,‬המפגש של פטררקה עם קיקרו הוא לפיכך מפגש‬ ‫בין שני בני אדם קונקרטיים החיים כל אחד בנקודה מסוימת בזמן‬ ‫ומנסים לגשר על הפער ביניהם ככל שניתן במסגרת גבולות אנוש‪.‬‬ ‫ההכרה בקונטינגנטיות של הקיום האנושי ובמגבלות הבלתי נמנעות‬ ‫של נקודת המבט האנושית הופכת בכך למאפיין מרכזי נוסף של‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪.‬‬ ‫לתודעת ההבדל ההיסטורי העולה ממכתביו של פטררקה נלווה‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 18‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪19  ,‬‬

‫גם ממד חזק של חילון‪ .‬אין עוררין על כך שפטררקה היה נוצרי אדוק‬ ‫בחייו (ועוד נשוב לעניין זה בהמשך)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברי מן המכתבים‬ ‫כי פטררקה מתייחס אל ההיסטוריה הרומית בפרספקטיבה חילונית‬ ‫ולא דתית במהותה‪ .‬בעוד דנטה‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬וכפי שמקובל היה‬ ‫לאורך ימי הביניים‪ ,‬מתייחס אל רומא העתיקה כחלק מההיסטוריה‬ ‫האוניברסלית של הגאולה הנוצרית‪ ,‬הרי שפטררקה מציב את‬ ‫התרבות הרומית הפגנית‪ ,‬הקדם־נוצרית‪ ,‬כאידיאל בפני עצמו‪,‬‬ ‫במנותק מהפריזמה הנוצרית‪ .‬אם דנטה מתבונן בהיסטוריה מנקודת‬ ‫מבט שמיימית־נוצרית‪ ,‬ניתן לומר ורטיקלית‪ ,‬הרי שפטררקה מתבונן‬ ‫בה מפרספקטיבה אנושית־ארצית הוריזונטלית‪ .‬בהמשך לנקודת מבט‬ ‫אנושית זו‪ ,‬פטררקה גם יוצר בכתביו הבחנה בין הנצרות‪ ,‬שמטרתה‬ ‫לדאוג לגאולת הנפש בעולם הבא‪ ,‬לבין המסורת הקלאסית‪ ,‬שבכוחה‬ ‫לדאוג לרווחת הנפש והחברה בעולם הזה‪ .‬במכתב הרביעי של‬ ‫הספר העשירי של מכתבים לקרובים‪ ,‬שבו הוא מפרש את האקלוגה‬ ‫הפותחת את אוסף שירי רועים שלו (פרתניאס‪ ,‬המתורגמת בספר זה)‪,‬‬ ‫פטררקה מבחין במפורש בין כתבי הקודש‪ ,‬העוסקים באל ובענייני‬ ‫העולם הבא‪ ,‬לבין הספרות הקלאסית‪ ,‬שעניינה הוא האדם‪ .‬הספרות‬ ‫הקלאסית‪ ,‬לדידו של פטררקה‪ ,‬נותנת מודלים מוסריים לחיי האדם‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ומכאן חשיבותה‪.‬‬

‫הומניזם‪ ,‬עיצוב עצמי ושליטה בתשוקות‬ ‫ההנחה שהמסורת הקלאסית מספקת מודלים ואידיאלים אתיים‬ ‫רלוונטיים ביותר לחיי האדם בעולם הזה היא היבט מהותי נוסף של‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪ .‬ממד אתי זה אינו ממוקד רק בחינוך‪ ,‬כפי שסבר‬ ‫קריסטלר‪ ,‬אלא כולל בתוכו פרוגרמה מקיפה שהיחיד נדרש ליישם‬ ‫ולטפח לאורך חייו‪ ,‬כחלק מחיפוש מתמיד אחר החיים המאושרים‪,‬‬ ‫או מה שפטררקה מכנה "החיים המבורכים" (‪ .)beata vita‬ממד זה‬ ‫בהגותו של פטררקה נשען בעיקרו על חזרה לאידיאלים הקלאסיים‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 19‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  20‬מבוא‬

‫של "הדאגה לעצמי" (‪ ,care of the self‬או ‪ cura sui‬בלטינית)‪,‬‬ ‫שהיו דומיננטיים מאוד בעת העתיקה המאוחרת‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫הסטואיקנים‪ 24.‬על פי אידיאלים אלו‪ ,‬על האדם מוטלת החובה להפוך‬ ‫עצמו לפרויקט עיצוב‪ ,‬אובייקט של "דאגה"‪ ,‬שמטרתו העליונה היא‬ ‫השגת חירות פנימית וחיצונית‪ ,‬דרך השליטה בתשוקות וברגשות‬ ‫(‪ .)passiones‬בעבור סטואיקנים כסנקה‪ ,‬העדר שליטה בתשוקות‬ ‫וברגשות הוא המקור לכאוס ולאי־שקט המושל באדם ומתוך כך‬ ‫בחברה בכלל‪ .‬טיפוח השליטה יבטיח לדידו של סנקה אוטונומיה‬ ‫מנסיבות חיצוניות ומתהפוכות גורל שאינן בשליטתנו‪ ,‬ויביא לשלוות‬ ‫הנפש הנכספת‪.‬‬ ‫פרויקט עיצוב זה נשען בעולם העתיק על שורה של טכניקות‪ ,‬או‬ ‫מה שהפילוסוף הצרפתי פייר ָאדוֹ כינה "תרגילים רוחניים"‪ 25,‬שהאדם‬ ‫מבצע על עצמו‪ ,‬כדוגמת התבוננות במוות‪ ,‬בחינה עצמית מתמדת‬ ‫וכתיבה של יומנים אישיים שמטרתם לשמש עזר זיכרון המסייע‬ ‫בהפנמה של עקרונות לחיים‪ .‬בכתביו הלטיניים השונים (ובחייו)‬ ‫פטררקה החייה הן את העקרונות הקלאסיים של הדאגה לעצמי —‬ ‫ובעיקר את אידיאל השליטה בתשוקות — והן טכניקות לעיצוב עצמי‬ ‫שהיו דומיננטיות בעת העתיקה‪ .‬במכתב ‪ 1.9‬של קובץ המכתבים‬ ‫לקרובים‪ ,‬למשל‪ ,‬פטררקה מצהיר שהדאגה לנפש — ‪— animi cura‬‬ ‫היא המטרה המרכזית של הפילוסוף‪ ,‬ומוסיף שמטרת אותה דאגה‬ ‫היא השגה של יציבות נפשית‪ ,‬שליטה עצמית ושלווה — מצב נפשי‬ ‫שהוא מזהה עם השתלטות התבונה על התשוקות והרגש‪ 26.‬במכתב‬ ‫‪ 24‬‬

‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫על "הדאגה לעצמי" בעת העתיקה המאוחרת ראו בעיקר את מאמריו‬ ‫המאוחרים של מישל פוקו המכונסים בקובץ אתיקה‪ :‬סובייקטיביות‬ ‫ואמת‪.‬‬ ‫אדו‪ ,‬מהי הפילוסופיה העתיקה‪.‬‬ ‫במכתב ‪ 12.14‬של המכתבים לקרובים‪ ,‬למשל‪ ,‬פטררקה מבקר את נמענו‬ ‫על סערת הרגשות שבה הוא שרוי וקורא לו לחזור לסדר התבונה‪" :‬אני‬ ‫מאיץ בך‪ ,‬אדון נכבד‪ ,‬להכפיף את נפשך לתבונתך [‪ ,]rationi‬או‪ ,‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬אותך לעצמך"‪.‬‬

‫‪.indb 20‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪21  ,‬‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬פטררקה מעודד את נמענו‪ ,‬נזיר מלומד ושמו לואיג'י‬ ‫מרסילי‪ ,‬לדאוג לנפשו באמצעות בחינה מתמדת של מעשיו בסופו‬ ‫של כל יום‪" :‬עורר את עצמך ובחן את ימיך אחד אחד [‪ ]...‬עלינו‬ ‫לדאוג שלא יעבור יום מבלי שנבחן את עצמנו ונתבונן במעשינו‪ .‬איך‬ ‫נוכל לדאוג לעניינים אחרים אם לא נטפל קודם בעצמנו?"‪ 27‬הצהרה‬ ‫זו של פטררקה נשענת ישירות על דבריו של הפילוסוף הסטואי סנקה‬ ‫במכתב ‪ 83.2‬של מכתבי המוסר אל לוקיליוס‪" :‬מיד אתבונן בעצמי‪,‬‬ ‫ומה שמועיל מאוד‪ ,‬אבחן את יומי‪ .‬מה שעושה אותנו רעים שברעים‬ ‫הוא שאיש אינו שב לבחון את חייו"‪ 28.‬דגש זה על הדאגה לעצמי‬ ‫בכתיבתו של פטררקה מזכיר במובנים רבים את האסקסיס‪ ,‬התרגול‬ ‫הרוחני שהיה נפוץ במסגרת תנועות הנזירות של שלהי ימי הביניים‪,‬‬ ‫אולם בניגוד אליו פטררקה מתמקד בכתבים קלאסיים כבסיס לעיצוב‬ ‫העצמי ואינו רואה בביטול עצמי בפני האל — שהיה מהותי לתנועות‬ ‫הנזירות — מרכיב בעיצוב העצמי‪ .‬מטרתו של פטררקה היא השגת‬ ‫שליטה עצמית‪ ,‬לא ביטול עצמי‪ ,‬ובכך הוא הציב אלטרנטיבה חשובה‬ ‫לתנועות הנזירות של ימיו‪.‬‬ ‫לצד החזרה לטכניקות קלאסיות של עיצוב עצמי‪ ,‬פטררקה גם‬ ‫העניק חשיבות מכרעת לקריאה ולכתיבה של יצירות ספרות — בעיקר‬ ‫אלו הנשענות על סוגות קלאסיות כמו אפוס וביוגרפיה — כאמצעי‬ ‫לטיפוח הנפש‪ .‬במכתב הפותח את אוסף המכתבים לקרובים‪ ,‬פטררקה‬ ‫מדגיש לנמענו‪ ,‬ידידו הפלמי לודוויג ואן ֶק ְמ ּ ֶפן (שאותו הוא מכנה‬ ‫"סוקרטס")‪ ,‬את חשיבות הספרות הקלאסית לעיצוב העצמי‪:‬‬ ‫כפי שנוהגים הנואמים ומצביאי המלחמות המציבים את היסודות‬ ‫החלשים במרכז‪ ,‬אעשה כל מאמץ כדי שבחזית הספר ובסופו‬ ‫יוצבו היסודות הגבריים והחזקים‪ ,‬מה גם שבמהלך חיי נראה כי‬ ‫התחשלתי יותר ויותר אל מול מתקפות הגורל ופגעיו‪ .‬לא אעז‬ ‫לדעת כיצד יעצבוני התנסויות חיי‪ ,‬אבל נכון אני ברוחי לא עוד‬ ‫‪2 7‬‬ ‫‪ 28‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫מכתבים לעת זקנה‪.41–37 ,15.6 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪( 41‬מכתב ‪.)83.2‬‬

‫‪.indb 21‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  22‬מבוא‬

‫לכוף ראש לאשר יקרה‪" :‬ואם תקרוס כיפת השחק‪ ,‬הוא המפלת‬ ‫יישא בלי פחד"‪ 29.‬דע לך כי אני צועד חמוש באמרותיהם של‬ ‫ורגיליוס והוראטיוס‪ ,‬שאמנם קראתי בעבר ולעתים קרובות היללתי‪,‬‬ ‫אולם רק לאחרונה‪ ,‬לאור המאבק שכפה עלי הגורל הבלתי נמנע‪,‬‬ ‫למדתי סוף סוף לאמץ ולהפוך לחלק ממני‪.‬‬

‫אל מול תהפוכות הגורל — ופטררקה מתייחס כאן בעיקר לאובדן‬ ‫העצום שחווה במגיפה השחורה של ‪ — 1348‬משוררים קלאסיים כמו‬ ‫ורגיליוס והוראטיוס יכולים לסייע בטיפוח יכולת עמידה ובהגשמת‬ ‫האידיאל האתי של השליטה בתשוקות וברגשות לנוכח סערות‬ ‫חיצוניות‪.‬‬ ‫ועל אף הצהרות מעין אלו‪ ,‬החזרה של פטררקה לאידיאלים‬ ‫הסטואיים של השליטה העצמית בכתביו הלטיניים אינה חפה‬ ‫ממתחים‪ .‬במכתביו הרבים עולה לא פעם ההכרה שהפגיעות לנוכח‬ ‫אירועים שאינם בשליטתנו והצער והכאב שהם גורמים‪ ,‬כמו גם‬ ‫החמלה שהם מעוררים בקרב הקרובים לנו‪ ,‬הם מאפיינים מהותיים‬ ‫של הקיום האנושי לא פחות מאשר אידיאל הגבריות הרומי‪ .‬מבחינה‬ ‫זו‪ ,‬הפגיעות וסערת הרגש המושלים בשירת האהבה הוורנקולרית של‬ ‫פטררקה הופכים לחלק בלתי נפרד גם מהכתיבה הלטינית התבונית‬ ‫והמוקפדת‪ .‬קונפליקט זה מקבל ביטוי באותו מכתב מבוא של קובץ‬ ‫המכתבים לקרובים שהוזכר לעיל‪ .‬פטררקה מצהיר בו על החולשה‬ ‫שהתגלתה לבושתו במכתבים שכתב בימי השיא של המגיפה השחורה‪,‬‬ ‫כאשר מכל עבר הגיעו דיווחים על אובדן של חברים וקרובים‪" :‬בוש‬ ‫אני על שחיי הגיעו לשפל של רפיון אין קץ‪ .‬הנה‪ ,‬מעיד על כך‬ ‫סדר המכתבים עצמו‪ :‬הדברים שכתבתי בצעירותי היו בעלי עוצמה‬ ‫ומפוכחים‪ ,‬אות חיובי לנפש בריאה‪ ,‬במידה כזאת שהם היו נחמה לא‬ ‫רק לי אלא‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬גם לאחרים‪ .‬הדברים שכתבתי לאחר מכן‬ ‫היו שבריריים ונואשים יותר מדי יום ורצופי תלונות שאינן ראויות‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ ,‬שיר ג ‪.8-7 ,3‬‬

‫‪.indb 22‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪23  ,‬‬

‫לגבר"‪ .‬אחד המכתבים שפטררקה מתייחס אליהם כאן הוא מכתב ‪8.7‬‬ ‫של המכתבים לקרובים‪ ,‬שנכתב גם הוא אל ואן קמפן‪ ,‬ובו פטררקה‬ ‫מקונן‪:‬‬ ‫אבוי לי‪ ,‬הטוב שבאחים! כואב ומתייסר אני מעומק לבי‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫מה יגידו אלה השומעים זאת? "אתה שנראית כמי שמושיט נחמה‬ ‫וסיוע לאחרים [‪ ]...‬שפגעי החיים חייבו אותך להקשיח את עורך‬ ‫אל מול כל תהפוכות הגורל והקשיים‪ ,‬או שלחלופין היית צריך‬ ‫להתקשות ולהפוך לאבן‪ ,‬ראה כמה חלש אתה בנשיאת יגונותיך‪,‬‬ ‫כמה אתה הולם באוזנינו בקינותיך החוזרות ונשנות‪ .‬היכן היא‬ ‫רוממות הנפש התואמת את שליחותך הנעלה? היכן הן המילים‬ ‫המפוארות? אם נועדו הן להצביע על תהילת כישרונך ולא להעניק‬ ‫עצה לחיים‪ ,‬מהן מלבד צלילים חלולים ופיתויים לאוזניים סקרניות?‬ ‫ציפינו ממך לשירת גיבורים‪ ,‬והנה אנחנו קוראים אלגיות‪ .‬קיווינו‬ ‫לספרי היסטוריה הדנים באישים מהוללים‪ ,‬אבל אנחנו קוראים‬ ‫רק את הסיפור של כאבך‪ .‬המכתבים‪ ,‬בניגוד למה שחשבנו‪ ,‬הם‬ ‫קינות"‪.‬‬

‫תוך שהוא מדגיש פעם נוספת את האופן שבו הוא תופס את ייעודו‬ ‫כעיצוב הנפש שלו ושל קוראיו‪ ,‬פטררקה גם מודה בכישלונו לעמוד‬ ‫באידיאלים שהוא עצמו הציב‪ .‬באופן הקושר ישירות בין אתיקה‬ ‫ופואטיקה‪ ,‬פטררקה מונה בשורות אלו את סוגות הכתיבה הראויות‬ ‫מבחינתו‪ ,‬אלו המעניקות "עצה לחיים" ומציעות נחמה וסיוע דרך‬ ‫טיפוח השליטה העצמית — שירת הגיבורים‪ ,‬היסטוריה של אישים‬ ‫מהוללים ומכתבי מוסר‪ .‬הכוונה כאן היא באופן ברור לכתבים‬ ‫שעליהם שקד פטררקה עצמו מצעירותו — האפוס אפריקה‪ ,‬ספר‬ ‫הביוגרפיות על אודות אנשי שם‪ ,‬ומכתביו השונים‪ .‬ואולם‪ ,‬האבל‬ ‫הכבד לנוכח המגיפה פגם הן בחוסנו הנפשי והן בכתיבתו‪ ,‬והוביל‬ ‫לכתיבת קינות על מר גורלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף שפטררקה מתבייש במופגן‬ ‫במכתביו אלו‪ ,‬הוא גם מודה שכתיבה זו היא שאפשרה לו להתמודד‬ ‫עם האימה והכאב‪" :‬אני מודע לכך שגבר הוא מי שמסוגל לבלום את‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 23‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  24‬מבוא‬

‫הכאב או לכבוש אותו‪ ,‬או לפחות למתן או אפילו להסתיר אותו‪ .‬אך‬ ‫מה עלי לעשות? אמות אם לא אניח לכאבי לזרום בדמע ובמילים"‪.‬‬ ‫מכלי לטיפוח הסגולה הטובה והשליטה בתשוקה וברגש‪ ,‬הכתיבה של‬ ‫מכתביו הלטיניים הופכת במהלך המגיפה אמצעי לפורקן של צער‬ ‫וכאב — באופן המזכיר מאוד את הקינות המלוות את שירת האהבה‬ ‫שלו‪ .‬במכתבים מתקופת המגיפה‪ ,‬הקונפליקט בין החזרה לאידיאל‬ ‫הסטואי של עיצוב העצמי להכרה בפגיעות האנושית ובצורך לתת‬ ‫לה ביטוי נהיה למאפיין מרכזי של ההומניזם הפטררקי‪.‬‬

‫עיצוב עצמי בין הומניזם לנצרות‬ ‫המשבר האישי הקשה שחווה פטררקה במגיפה השחורה‪ ,‬לצד אירועים‬ ‫נוספים שהתרחשו באותה עת‪ ,‬כמו פרשת קולא די ריאנצו‪ ,‬הובילו‬ ‫אותו לפקפק בהנחה כי החזרה לתרבות הקלאסית יכולה לתת לו‬ ‫ולקוראיו את היציבות ושלוות הנפש שחיפש‪ .‬בשורה של כתבים מסוף‬ ‫שנות הארבעים וראשית שנות החמישים של המאה הארבע־עשרה‪,‬‬ ‫ביניהם המכתב המתאר את העפלתו על הר ונטו בפרובנס (מכתבים‬ ‫לקרובים‪ ,)4.1 ,‬האקלוגה פרתניאס והדיאלוג הדמיוני שהוא מנהל‬ ‫עם דמותו של אוגוסטינוס ביצירתו הסוד‪ ,‬פטררקה בוחן את התועלת‬ ‫שבחזרה לספרות ולאידיאלים הקלאסיים ומציב את האידיאל הנוצרי‬ ‫של הפיכת הלב כאלטרנטיבה להשגת החיים המבורכים‪ .‬פטררקה‬ ‫שואב מודל דתי זה בעיקר מכתביו של אוגוסטינוס הקדוש (‪—354‬‬ ‫‪ ,)430‬ובראשם וידויים‪ ,‬הנרטיב האוטוביוגרפי שבו מתאר אוגוסטינוס‬ ‫כיצד נטש בהדרגה את עולם הספרות והרטוריקה הקלאסית ועבר‬ ‫הפיכת לב מלאה לחיי הדת הנוצרית‪ .‬בהמשך לאוגוסטינוס‪ ,‬פטררקה‬ ‫מצהיר בכתבים מתקופת המשבר שההיקשרות לדברים ארציים —‬ ‫כולל חבריו הקרובים וכתביו — נועדה להסתיים במוות‪ ,‬אובדן ומפח‬ ‫נפש‪ ,‬ומכאן שרק הפניית עורף מלאה לעולם הארצי‪ ,‬גם העולם‬ ‫הקלאסי‪ ,‬יכולה להביא לו מזור אמיתי‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 24‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪25  ,‬‬

‫הדיאלוג המפורש ביותר של פטררקה עם מודל הפיכת הלב של‬ ‫אוגוסטינוס מתקיים במכתב המפורסם המתאר את העפלתו על פסגת‬ ‫הר ונטו בפרובנס‪ ,‬מהיצירות המרתקות והמשמעותיות ביותר של‬ ‫הרנסנס המוקדם‪ .‬המכתב ממוען לחברו של פטררקה ומי ששימש‬ ‫מבוֹ רגוֹ ַסנְ ֶס ּפוֹ ְל ְקרוֹ ‪ ,‬שהיה נזיר‬ ‫גם ככומר מוודה שלו — דיוניג'י ּ‬ ‫אוגוסטיני‪ 30.‬בפתיחת המכתב‪ ,‬פטררקה מתאר איך הגשים לאחרונה‬ ‫את תשוקתו ארוכת השנים לטפס על פסגת הר ונטו‪ .‬מה שהוביל‬ ‫אותו לממש את התשוקה היה הקריאה באחד מהספרים הקלאסיים‬ ‫האהובים עליו — מאז ייסוד העיר של ההיסטוריון טיטוס ליוויוס‪:‬‬ ‫"לבסוף הכריעה אותי תשוקת הטיפוס לאחר שעיינתי לפני ימים‬ ‫אחדים בספר מאז ייסוד העיר מאת ליוויוס ונתקלתי בפסקה שבה‬ ‫פיליפוס מלך מקדוניה‪ ,‬אשר לחם ברומאים‪ ,‬העפיל להר ֶהמוּס‬ ‫בתסאליה‪ ,‬בהאמינו לסיפור הידוע כי מפסגתו ניתן לראות שני ימים‪,‬‬ ‫את הים האדריאטי והים השחור"‪ .‬למסע הטיפוס שלו‪ ,‬פטררקה צירף‬ ‫את אחיו הצעיר ג'ררדו‪ ,‬שהיה בעצמו נזיר מהמסדר הקרתוזיאני‪.‬‬ ‫השניים החלו לטפס עם שחר‪ ,‬ובעוד שאחיו הנזיר בחר בדרך‬ ‫התלולה והגיע לפסגה במהירות‪ ,‬פטררקה חיפש דרכי קיצור ונע‬ ‫סביב עצמו במעגלים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ולאחר עיכובים רבים‪ ,‬גם הוא‬ ‫הצליח להגיע לפסגת ההר‪ .‬בפסגה‪ ,‬הטיפוס הפיזי נהפך לאלגוריה‬ ‫מפורשת לחיי הנפש‪" :‬דע לך‪ ,‬מה שכל כך סבלת היום בעלותך על‬ ‫ההר‪ ,‬קורה לך ולרבים אחרים הפוסעים אל החיים המבורכים [‪]...‬‬ ‫אכן‪ ,‬החיים המבורכים‪ ,‬כהגדרתנו‪ ,‬נמצאים במקום נישא מאוד‪ ,‬כך‬ ‫אומרים‪ ,‬שאליו מוליך שביל צר"‪ .‬ההעפלה אל ראש ההר של שני‬ ‫האחים מוצגת כאלגוריה לחיפוש אחר החיים המבורכים‪ ,‬ובהתחשב‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫פטררקה מתארך את כתיבת המכתב לשנת ‪ .1336‬עם זאת‪ ,‬חוקרי פטררקה‬ ‫תמימי דעים שכתיבת המכתב התרחשה בעיקרה מאוחר יותר‪ ,‬בראשית‬ ‫שנות החמישים של המאה‪ .‬את תארוך המכתב ל־‪ 1336‬ניתן לשייך‬ ‫לעובדה שבאותה שנה היה פטררקה בן ‪ ,32‬הגיל שבו עבר אוגוסטינוס את‬ ‫הפיכת הלב שלו לפי וידויים‪ .‬בחירת התאריך היא אם כן בעצמה חלק‬ ‫מהדיאלוג של פטררקה במכתב עם מודל הפיכת הלב של אוגוסטינוס‪.‬‬

‫‪.indb 25‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  26‬מבוא‬

‫בהעפלה הישירה של האח הנזיר לפסגה‪ ,‬ברי מהו המודל שפטררקה‬ ‫נקרא לאמץ‪.‬‬ ‫בהמשך המכתב‪ ,‬פטררקה פונה להתבונן בנוף המרהיב הנגלה‬ ‫לעיניו מראש ההר‪ ,‬ומחשבותיו נודדות מהמרחב — מולדתו איטליה‬ ‫שנמצאת במרחק — אל הזמן שחלף מאז סיים את לימודיו בבולוניה‪.‬‬ ‫הרפלקסיה על הזמן מובילה אותו להזכיר ישירות את וידויים של‬ ‫אוגוסטינוס ואת הפיכת הלב המתוארת בהם‪" :‬היום מלא עשור‬ ‫לעזיבתך את בולוניה עם סיום לימודי תקופת הנעורים‪ .‬הו‪ ,‬אלוהי‬ ‫הנצח‪ ,‬חוכמה מושלמת‪ ,‬לכמה שינויים בנוהגיך המוסריים היה הזמן‬ ‫הנוכחי עד! אני מתעלם מאינסוף המקרים‪ ,‬שהרי עדיין אינני מצוי‬ ‫בנמל מבטחים שממנו אוכל‪ ,‬נטול חרדה‪ ,‬להיזכר בבטחה בסערות‬ ‫העבר‪ .‬אולי עוד יגיע הזמן שבו אוכל לסוקרן כסדר התרחשותן‪,‬‬ ‫ואשתמש כמבוא בדברי אוגוסטינוס שלך‪' :‬אני רוצה להיזכר בתועבות‬ ‫שעשיתי ובתאוות הבשר של נפשי לא משום שאני אוהב אותן‪ ,‬אלא‬ ‫כדי שאוהב אותך‪ ,‬אלי'‪ .‬אך עניינים רבים ומפוקפקים עדיין מכבידים‬ ‫עלי"‪ .‬מודל הפיכת הלב לחיי הדת של אוגוסטינוס‪ ,‬שבבסיסו הקריאה‬ ‫לנטוש את עולם החול ולהפנות את התשוקה אל האל הנצחי‪ ,‬הופך‬ ‫כאן לכמיהה מפורשת של פטררקה‪.‬‬ ‫לאחר אזכור זה‪ ,‬פטררקה אף עובר לתאר סצינה של קריאה ישירה‬ ‫בוידויים‪ ,‬שעותק קטן שלו‪ ,‬כפי שמתברר‪ ,‬הוא נשא עמו בכיסו אל‬ ‫ראש ההר‪ .‬באופן המחקה את אקט הקריאה של אוגוסטינוס עצמו‬ ‫בספר השמיני של וידויים — עת פתח באקראי וקרא בכתבי הקודש‬ ‫— פטררקה פותח באקראי את וידויים וקורא את המשפט הראשון‬ ‫שעליו נופלות עיניו — משפט העוסק בהבל של הסקרנות האנושית‬ ‫המתבטאת בין היתר בטיפוס על הרים‪" :‬אנשים הולכים להתפעל‬ ‫מפסגות הרים ומגלי הים העצומים‪ ,‬ממפלי הנהרות הרחבים‪ ,‬מגודלו‬ ‫של האוקיינוס וממסילות הכוכבים‪ ,‬ומזניחים את עצמם"‪ 31.‬בהתחשב‬ ‫בכך שהיה זה ספרו של ליוויוס שעודד את פטררקה להגשים את‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫אצל אוגוסטינוס המשפט מופיע בוידויים‪ ,‬ספר עשירי‪ ,15 ,‬עמ' ‪.246‬‬

‫‪.indb 26‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪27  ,‬‬

‫תשוקתו הארצית ולטפס על ההר‪ ,‬הרי שהספרות הקלאסית הופכת‬ ‫כאן למעודדת תשוקות ארציות מסוכנות שהוא נקרא להשאיר מאחור‪.‬‬ ‫פטררקה ההמום סוגר את הספר‪ ,‬מתכנס אל תוך עצמו ומתחיל בירידה‬ ‫מההר‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יש לשים לב שהחיקוי שלו את המודל האוגוסטיני‬ ‫אינו שלם‪ :‬בעוד אוגוסטינוס סוגר את כתבי הקודש ומצהיר כי "כל‬ ‫צללי הספק נעלמו"‪ 32,‬הרי שפטררקה אינו מצהיר הצהרה דומה‪.‬‬ ‫הוא יורד מההר‪ ,‬מפנה כל העת את מבטו לאחור אל עבר הפסגה‪,‬‬ ‫ומסיים את המכתב בתפילה שיום אחד תגיע נפשו לנמל המבטחים‬ ‫שהוא כמה לו‪ .‬המודל האוגוסטיני של דחיית עולם החול וההקדשה‬ ‫העצמית המלאה לחיי הדת נדחה בסופו של דבר‪.‬‬ ‫לעצם הדחייה של המודל האוגוסטיני במכתב ‪ 4.1‬יש כמובן‬ ‫השלכות מרחיקות לכת בבחינת ההומניזם הפטררקי‪ :‬פטררקה‬ ‫מתכתב ישירות עם המודל הדתי של אוגוסטינוס‪ ,‬מכיר בכוחו ושוקל‬ ‫לאמצו‪ ,‬אולם בסופו של דבר דוחה אותו וממשיך לדבוק בתשוקותיו‬ ‫הארציות ובפרויקט ההומניסטי שטיפח מנעוריו‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬דבקותו‬ ‫של פטררקה באותו פרויקט רק מקבלת משנה תוקף מתוך הדיאלוג‬ ‫עם אוגוסטינוס‪ .‬גם ביצירתו הסוד‪ ,‬דיאלוג דמיוני שהוא מנהל עם‬ ‫דמותו של אוגוסטינוס בכבודו ובעצמו כדי להתמודד עם המשבר‬ ‫שאליו נקלע באמצע חייו‪ ,‬פטררקה מהרהר בוויתור על הפרויקט‬ ‫ההומניסטי שלו כתרופה למכאוביו אולם בסופו של דבר ממשיך‬ ‫לאחוז בו‪ .‬בספר השלישי של היצירה‪ ,‬אוגוסטינוס טוען שהתשוקות‬ ‫הארציות של פטררקה לאהובתו לאורה מחד גיסא ולתהילה הארצית‬ ‫דרך יצירותיו האלמותיות מאידך גיסא הן גורם מרכזי לסבלו וקורא‬ ‫לו לוותר עליהן‪ ,‬כולל על כתיבת האפוס אפריקה‪ ,‬שגיבורו הוא‬ ‫המצביא הרומי המהולל סקיפיו אפריקנוס‪" :‬עזוב את אפריקה והנח‬ ‫אותה לבעליה; לא תוסיף תהילה לא לסקיפיו ולא לעצמך‪ .‬אותו אי‬ ‫אפשר לרומם לגבהים נעלים יותר‪ ,‬ואתה רק מתייגע דרך עקלתון‬

‫‪ 32‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.206‬‬

‫‪.indb 27‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  28‬מבוא‬

‫אחריו‪ .‬משתניח כל זאת בצד‪ ,‬השב לך סוף כל סוף את עצמך"‬ ‫(יז‪ .)5 .‬הספרות הנשענת על מודלים קלאסיים‪ ,‬לפי אוגוסטינוס‪ ,‬היא‬ ‫מקור לאובדן עצמי‪ ,‬לא לעיצוב עצמי‪ .‬הוויתור עליה הוא שיאפשר‬ ‫לפטררקה "להשיב עצמו לעצמו"‪ .‬בין השניים ניטש ויכוח עז‪ ,‬ואף‬ ‫שנדמה כי פרנציסקוס נוטה להסכין עם עמדתו של אוגוסטינוס‪,‬‬ ‫בסופה של היצירה‪ ,‬כמו במכתב ‪ ,4.1‬הוא דוחה את המסקנה‬ ‫המתבקשת מכך‪" :‬אני יודע‪ ,‬כשם שאמרת לפני זמן קצר‪ ,‬כי אזכה‬ ‫לביטחון רב פי כמה‪ ,‬אם אתמקד בעיסוק זה בלבד‪ ,‬אסור מדרכים‬ ‫עקלקלות ואפסע בנתיב הישר אל הגאולה‪ .‬אולם אין בכוחי לרסן את‬ ‫תשוקתי" (יח‪ .)7 .‬בדיוק כמו במכתב ‪ ,4.1‬מודל הפיכת הלב‪ ,‬הטיפוס‬ ‫הישיר אל הגאולה‪ ,‬מוצג על מנת להידחות‪.‬‬ ‫בכתיבה של הסוד‪ ,‬פטררקה לא רק דוחה את המודל האוגוסטיני‪,‬‬ ‫אלא גם עושה שימוש חתרני למדי בדמותו של הקדוש‪ .‬לאורך‬ ‫וידויים‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬אוגוסטינוס מדגיש שוב ושוב את הסכנה‬ ‫שבספרות וברטוריקה הקלאסית וקורא להשאירן מאחור‪ .‬בספר‬ ‫הראשון‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא מתאר כיצד הקריאה באינאיס של ורגיליוס‬ ‫גרמה לו להזדהות עמוקות עם סיפור האהבה הטרגי של דידו ואיניאס‪,‬‬ ‫ובכך העצימה את תשוקתו לאהבות ארציות על חשבון אהבתו לאל‪.‬‬ ‫בספר השלישי‪ ,‬אוגוסטינוס מתאר כיצד יפי הרטוריקה של כתבי‬ ‫קיקרו גרם לו לבוז לסגנון הפשוט של כתבי הקודש ובכך להתרחק‬ ‫מבשורתו של ישוע‪ .‬שלא במקרה‪ ,‬כתיבתו של אוגוסטינוס בוידויים‬ ‫מלאה בציטוטים מתוך כתבי הקודש‪ ,‬וממעטת בהישענות ישירה‬ ‫על הספרות הקלאסית‪ .‬בסוד של פטררקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אוגוסטינוס‬ ‫מצטט בדבריו כל העת מתוך היוצרים הקלאסיים‪ ,‬בראשם קיקרו‪,‬‬ ‫ורגיליוס וסנקה‪ .‬לעתים הוא אף משבח את אפריקה של פטררקה‬ ‫עצמו ואת מסריה המוסריים‪ 33,‬בה בעת שהוא קורא לפרנציסקוס‬ ‫לזנוח אותה‪ .‬במובן זה‪ ,‬לא פחות מאשר דמותו של אוגוסטינוס היא‬ ‫אלטרנטיבה דתית לפרויקט ההומניסטי של פטררקה‪ ,‬הרי שפטררקה‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫ראו למשל הסוד‪ ,‬ספר ג‪ ,‬טז‪.6 ,‬‬

‫‪.indb 28‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪29  ,‬‬

‫משתמש בסוד בסמכותו העצומה של אוגוסטינוס כדי לבסס את‬ ‫חשיבותה של הספרות והפילוסופיה הקלאסית להווה שבו הוא‬ ‫חי‪ .‬על אף המשבר הנוקב המתגלם בכתביו מסוף שנות הארבעים‬ ‫וראשית שנות החמישים‪ ,‬ניכר כי פטררקה מעולם לא הפסיק לדבוק‬ ‫בפרויקט ההומניסטי שלו ולהאמין בחשיבותו ובנחיצותו ככלי לטיפוח‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬בכתביו המאוחרים‪ ,‬שנכתבו לאחר המשבר של ראשית‬ ‫שנות החמישים‪ ,‬ניכר שהמתח בין החזרה לספרות הקלאסית לבין‬ ‫המסורת הנוצרית בכתיבתו של פטררקה בא על פתרונו במידה רבה‪.‬‬ ‫בכתביו המאוחרים פטררקה אמנם מצטט יותר ויותר מכתבי הקודש‬ ‫ומדגיש את חשיבות האמונה הנוצרית לגאולת הנפש‪ ,‬אולם הוא‬ ‫עושה זאת מבלי לוותר על היוצרים הקלאסיים המועדפים עליו —‬ ‫קיקרו‪ ,‬ורגיליוס‪ ,‬סנקה‪ ,‬הוראטיוס‪ .‬ביצירות מאוחרות כדוגמת כתב‬ ‫התוכחה על הבורות‪ ,‬שחלק מרכזי ממנו מתורגם בהמשך‪ ,‬פטררקה‬ ‫מדגיש שהדרך אל הגאולה טמונה אך ורק באמונה הנוצרית הפשוטה‬ ‫והטהורה‪ ,‬אולם הספרות והרטוריקה הקלאסית בהחלט יכולות לסייע‬ ‫בדרך לשם על ידי טיפוח הסגולה הטובה בעולם הזה‪:‬‬ ‫אף אחד לא יכול להעשות חכם‪ ,‬או בעל סגולה טובה‪ ,‬או טוב‪,‬‬ ‫אלא אם ילגום לגימה הגונה‪ ,‬לא מהמעיין האגדי ההוא השוכן בין‬ ‫פסגות הר פרנסוס‪ ,‬אלא מהמעיין האמיתי והיחיד ההוא הנובע‬ ‫בשמים ומימיו זורמים מעלה אל חיי נצח‪ .‬מי שיטעם מהם לא‬ ‫יצמא עוד שוב‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לאלה המבקשים את הדבר ההוא‬ ‫עצמו‪ ,‬הסופרים שעליהם דיברתי [קיקרו‪ ,‬סנקה‪ ,‬הוראטיוס] מספקים‬ ‫עידוד וסיוע רב [‪ ]...‬אף שיעדנו העליון איננו הסגולה הטובה‪ ,‬אם‬ ‫כי הפילוסופים קבעו כך‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬המסלול הישר אל יעדנו‬ ‫עובר דרך הסגולות הטובות‪ ,‬ולא דרך ידיעת אותן סגולות טובות‪,‬‬ ‫אני אומר‪ ,‬אלא דרך אהבתם (על הבורות‪.)110-109 ,‬‬

‫בכתביו המאוחרים פטררקה משלב אם כן בין המסורת הרטורית‬ ‫והספרותית הקלאסית לאמונה הנוצרית ומדגיש את נחיצותה של‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 29‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  30‬מבוא‬

‫המסורת הקלאסית לאמונה הנוצרית כאמצעי הן לטיפוח הנפש‬ ‫בעולם הזה והן לגאולתה בעולם הבא‪.‬‬

‫עיצוב עצמי בין תבונה לחמלה‪:‬‬ ‫שאלת האנושיות ב"מכתבים לעת זקנה"‬ ‫פטררקה אמנם פתר בשלהי חייו במידה רבה את המתח בין הקלאסיקה‬ ‫לנצרות‪ ,‬אך הקונפליקט סביב האידיאל האתי של השליטה העצמית‬ ‫לנוכח תלאות הגורל נותר על כנו‪ .‬במכתביו המאוחרים‪ ,‬המכונסים‬ ‫בקובץ מכתבים לעת זקנה‪ ,‬פטררקה מרבה להצהיר כי הוא אינו‬ ‫מתכוון לאפשר לעצמו להישבר ולהפגין פגיעות כפי שנהג בעבר‬ ‫לנוכח אסונות שונים שנפלו עליו‪ .‬במרבית ממכתביו המאוחרים הטון‬ ‫הוא אכן יציב וסמכותי הרבה יותר מאשר בכתביו מתקופת המשבר‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬בקיעים באידיאל הגבריות הרומי לא נעלמים לגמרי‪,‬‬ ‫והמקום שבו המתח סביב אידיאל זה מקבל את הביטוי המובהק‬ ‫ביותר הוא צמד המכתבים החותם את הספר השבעה־עשר והאחרון‬ ‫של קובץ מכתבים לעת זקנה‪ ,‬ולמעשה את כל מכתבי פטררקה‪34.‬‬ ‫שני המכתבים נכתבו סמוך למותו ביולי ‪ ,1374‬ובצוותא הם מעין‬ ‫סיכום וצוואה רוחנית של הפרויקט ההומניסטי שלו כולו‪.‬‬ ‫הנמען של שני המכתבים הוא לא אחר מאשר ג'ובאני בוקאצ'ו‪,‬‬ ‫מחבר דקאמרון‪ .‬על אף המתח שהתגלה ביניהם סביב מעברו של‬ ‫פטררקה למילאנו‪ ,‬בשנותיהם המאוחרות בוקאצ'ו היה חברו הקרוב‬ ‫ביותר של פטררקה והנמען המרכזי של מכתביו‪ .‬המכתב הראשון‬ ‫מבין השניים‪ ,‬מכתב ‪ ,17.3‬מכיל את תרגומו הידוע של פטררקה‬ ‫‪ 34‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫בעבר היה מקובל למקם את המכתב אל הדורות הבאים כספר השמונה־‬ ‫עשר והאחרון של הקובץ מכתבים לעת זקנה‪ .‬במסגרת עבודתן על‬ ‫המהדורה המדעית של האוסף קבעו העורכות כי מדובר בתוספת מאוחרת‬ ‫וכי הספר השבעה־עשר הוא החותם את האוסף‪ .‬ראו‪ :‬ברטה וריזו‪" ,‬הספר‬ ‫האחרון של מכתבים לעת זקנה"‪.‬‬

‫‪.indb 30‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪31  ,‬‬

‫ללטינית לסיפור החותם את דקאמרון — תרגום שזכה לאינספור‬ ‫עיבודים באירופה של ראשית העת החדשה‪ ,‬הידוע שבהם הוא זה‬ ‫המופיע בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מן המאה הארבע־עשרה‪.‬‬ ‫הסיפור עוסק באיכרה ושמה גריזלדה‪ ,‬שמרקיז סאלוצו‪ ,‬וולטריוס‪,‬‬ ‫בוחר לשאתה לאשה בעקבות תחינותיהם של נתיניו שיכפיף עצמו‬ ‫לעול הנישואים ויעמיד יורש‪ .‬לאחר החתונה‪ ,‬וולטריוס מתמלא‬ ‫ב"תשוקה משונה" לבחון את נאמנותה וצייתנותה של אשתו ולשם‬ ‫כך הוא מעמידה בשורה של ניסויים אכזריים‪ .‬בתחילה הוא מורה‬ ‫לקחת ממנה את ילדיה ולגרום לה להאמין שהוצאו להורג; לאחר‬ ‫מכן הוא מגרשה מהארמון בתואנה שברצונו לקחת אשה אחרת‬ ‫תחתיה; לבסוף הוא מזמינה להיות שפחה בארמון כדי לדאוג להכנות‬ ‫לחתונה‪ .‬גריזלדה עומדת בכל המבחנים בהרואיות ובסבלנות שלא‬ ‫ייאמנו‪ ,‬ומקבלת את האסונות הנופלים עליה בזה אחר זה בשלוות‬ ‫נפש מוחלטת ובהכנעה‪ .‬כפי שפטררקה מדגיש בתרגומו פעם אחר‬ ‫פעם‪" :‬שום רמז לעצבות הנפש לא ניכר בה"‪ .‬לאחר שהשתכנע‬ ‫בסופו של דבר בנאמנותה‪ ,‬וולטריוס חושף לפניה את העובדה שהכול‬ ‫היה מבחן‪ .‬הסיפור מסתיים בכי טוב וגריזלדה מתאחדת עם בעלה‬ ‫וילדיה‪ .‬כשפטררקה מסיים את הסיפור‪ ,‬הוא מצהיר כי בחר לתרגמו‬ ‫מהאיטלקית הפלורנטינית של בוקאצ'ו — שפת העם — ללטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ ,‬כדי לתת לקוראיו מודל ראוי לעמידה בתלאות‬ ‫הגורל‪:‬‬ ‫החלטתי לספר סיפור זה מחדש ובשפה אחרת‪ ,‬לא כדי לעודד את‬ ‫הרעיות בימינו לסגל לעצמן את סבלנותה של אותה רעיה — הדבר‬ ‫כמדומני כמעט בלתי אפשרי — אלא כדי לדרבן את הקוראים‬ ‫לסגל לעצמם לכל הפחות את רוחה האיתנה [‪ ]constantia‬של‬ ‫אותה אשה‪ ,‬כדי שאת מה שהיא יכלה לשאת מיד בעלה יהיו הם‬ ‫מסוגלים לשאת מיד אלוהינו‪.‬‬

‫באופן ההולם את האידיאל הסטואי של היציבות והשליטה‬ ‫בתשוקות‪ ,‬שבו דגל לאורך חייו‪ ,‬פטררקה מצהיר שבחר לתרגם‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫‪.indb 31‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  32‬מבוא‬

‫את סיפורו של בוקאצ'ו כדי לתת לקוראיו (הגברים) אקסמפלום‪,‬‬ ‫מודל של איתנות‪ .‬במהלך זה‪ ,‬ראוי לציין‪ ,‬פטררקה מצמצם מאוד‬ ‫את חוסר הוודאות והנימה החתרנית המלווה את סיפורו המקורי של‬ ‫בוקאצ'ו‪35.‬‬ ‫ויחד עם זאת‪ ,‬במכתב הבא‪ ,17.4 ,‬הממשיך את העיסוק בתרגומו‬ ‫לסיפור‪ ,‬הטון של פטררקה משתנה למדי‪ .‬בפתיחת המכתב‪ ,‬פטררקה‬ ‫מתאר סצנה של קריאה משותפת שבה נטל חלק לצד כמה חברים‬ ‫מלומדים‪ .‬אחד החברים‪" ,‬אדם חריף שׂ כל עד מאוד וידען מופלג"‬ ‫מהעיר פדובה‪ ,‬החל לקרוא בקול את תרגומו של פטררקה לסיפור‪,‬‬ ‫אולם נאלץ להפסיק את הקריאה באמצעה מאחר שהתמלא בחמלה‬ ‫כלפי גריזלדה ולא הצליח למשול בצערו‪" :‬עוד בטרם יגיע לאמצע‬ ‫המכתב‪ ,‬גבר עליו הבכי והוא נאלץ להפסיק את הקריאה‪ .‬לאחר זמן‬ ‫קצר‪ ,‬כשהתאושש‪ ,‬לקח את המכתב לידיו בשנית והמשיך לקרוא‪.‬‬ ‫אולם אז שוב קטעה יבבה את הקריאה‪ ,‬כאילו קבעה לעצמה לשוב‬ ‫במועד מאוחר יותר"‪ .‬ברי כי קורא מלומד זה אינו קורא את הסיפור‬ ‫בהתאם לכוונתו המקורית של פטררקה‪ :‬במקום לראות בגריזלדה‬ ‫מודל הירואי ליציבות בתלאות הגורל‪ ,‬הוא מזדהה עם סבלה‬ ‫ומתמלא חמלה כלפיה‪ .‬פטררקה‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬משבח את הקורא‬ ‫על תגובתו הרגשנית‪ ,‬ומצטט שורות הלקוחות מסאטירה חמש־עשרה‬ ‫של יובנליס‪ ,‬המשורר הרומי בן המאה השנייה לספירה‪:‬‬

‫‪ 35‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:38‬‬

‫גרסתו של בוקאצ'ו בדקאמרון מסתיימת בהערה חתרנית של מספר‬ ‫הסיפור‪ ,‬דיונאו‪ ,‬המטילה ספק במודל הסבלנות שמספקת גריזלדה‪" :‬מי‬ ‫היה יכול לעמוד כמו גריזלדה בניסיונות הקשים‪ ,‬שעל כמותם לא נשמע‬ ‫מעולם‪ ,‬אשר גואלטיירי העמיד אותה בהם — וכל זאת לא רק בפנים‬ ‫יבשות מדמע אלא אף בפנים שמחות? אולי מן הצדק היה שתיפול לידי‬ ‫גואלטיירי אשה‪ ,‬שלוּ היה מגרשה מביתו ורק כתונת על גופה‪ ,‬הייתה‬ ‫מבקשת מגבר אחר לחמם היטב את עורה‪ ,‬ומרוויחה בדרך זו שמלה נאה"‬ ‫(דקאמרון‪ ,‬עמ' ‪ .)592‬פטררקה‪ ,‬מיותר לציין‪ ,‬מתעלם מהערה המינית‬ ‫הפרובוקטיבית של מספרו של בוקאצ'ו ומשבח ללא סייג‪ ,‬כאמור‪ ,‬את‬ ‫מודל הסבלנות והיציבות שמציבה גריזלדה‪.‬‬

‫‪.indb 32‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪33  ,‬‬

‫אינני בטוח כיצד יפרשו אחרים את התקרית‪ ,‬אבל אני פירשתי‬ ‫אותה על צד החיוב והבנתי שלאיש לב רך ורגיש במיוחד‪ .‬למען‬ ‫האמת‪ ,‬אינני מכיר אדם אנושי ממנו‪ .‬בעודו קורא ובוכה חליפות‪,‬‬ ‫"בתתו לבני אשת ‪ /‬את‬ ‫נזכרתי במילותיו של הסטיריקן יובנליס‪ִ :‬‬ ‫הדמעה‪ ,‬הטבע הצהיר כי עלינו השפיע ‪ /‬לב מחונן ועדין‪ :‬זה הפן‬ ‫הנשגב של נפשנו"‪.‬‬

‫אם בתרגומו לסיפור מציב פטררקה אידיאל סטואי של יציבות ושליטה‬ ‫עצמית‪ ,‬הרי שבתיאור תגובתו של הקורא מפדובה הוא רואה בבכי על‬ ‫סבלם של אחרים ובחמלה עליהם אידיאל אתי מרכזי לא פחות וסימן‬ ‫לאנושיות‪ .‬בספר השלישי של הסוד‪ ,‬אוגוסטינוס של פטררקה מזהה‬ ‫את האנושי באופן מפורש עם התבונה והשליטה בתשוקות‪" :‬כעת‬ ‫תדע כי אתה נקרא אל אותה מצודה [התבונה]‪ ,‬אשר בה בלבד תוכל‬ ‫להיות בטוח מפני מתקפותיהן של ההיפעלויות ]‪ ,]passionum‬ואשר‬ ‫באמצעותה תזכה לכינוי 'אדם' [‪( "]homo‬יג‪ — )1 .‬משפט הנשען‬ ‫במפורש על הצהרה דומה של סנקה מתוך המכתבים אל לוקיליוס‪36.‬‬ ‫במכתב ‪ ,17.4‬עם זאת‪ ,‬הפגיעוּ ת האנושית והחמלה שהיא מעוררת‬ ‫הופכות להיות לא רק היבט בלתי נמנע של הקיום האנושי‪ ,‬אלא‬ ‫הבסיס לאנושיות‪.‬‬ ‫הבחירה של פטררקה להישען על סמכותו של המשורר הרומי‬ ‫יובנליס בעת השבח שהוא מרעיף על חמלתו של הקורא מפדובה היא‬ ‫משמעותית ביותר בפני עצמה‪ .‬החמלה הייתה רגש מרכזי במסורת‬ ‫השירה החצרונית של שלהי ימי הביניים (כולל כמובן בשירי האהבה‬ ‫של פטררקה עצמו)‪ ,‬וגם במסורות הדבקות הדתית של שלהי ימי‬ ‫הביניים — בעיקר הפרנציסקנית — שמו דגש מרכזי על רגש זה‬ ‫‪ 36‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪" :)6-5 ,82( 36‬נפש שנטשה עניינים‬ ‫חיצוניים עומדת במקום נשגב‪ ,‬מבוצרת במבצרה‪ ,‬חץ לא יחדור אליו‪ .‬אין‬ ‫לגורל‪ ,‬כפי שאני חושב‪ ,‬זרועות ארוכות‪ :‬לא ינטוש אלא את הדבקים בו‬ ‫[‪ ]...‬שידע האדם [‪ ]...‬מהו אותו היגיון [‪ ]ratio‬המבחין בין מה שרצוי ואינו‬ ‫רצוי‪ ,‬הכובש את שגעון התשוקות‪ ,‬הבולם את אלימות הפחדים"‪.‬‬

‫‪.indb 33‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  34‬מבוא‬

‫כבסיס החוויה הדתית־האמונית‪ .‬במאה הארבע־עשרה הופיע במסגרת‬ ‫הקהילות הפרנציסקניות הספר מדיטציות על חיי ישו (‪Meditationes‬‬ ‫‪ ,)vitae Christi‬שזכה לתהודה עצומה ברחבי אירופה של התקופה‪.‬‬ ‫זהו מעין ספר הדרכה למאמין‪ ,‬המזמין אותו לדמיין את סבלו של‬ ‫ישוע על הצלב ואת כאבה של אמו מריה כדי לחוש כאב וחמלה‬ ‫אין קץ עליהם‪ .‬את החזרה של פטררקה לאידיאלים הסטואיים‬ ‫של השליטה העצמית ניתן לפרש גם כריאקציה למסורות דבקות‬ ‫פופולריות־רגשניות אלו‪ .‬בד בבד‪ ,‬הבחירה של פטררקה לשבח את‬ ‫החמלה בסוף קובץ מכתביו ולהישען על מודל קלאסי בשבח זה‬ ‫מעידה על ניסיון מקביל לאמץ את אידיאל החמלה של זמנו תוך כדי‬ ‫הלבשתו בלבוש קלאסי מחולן‪ .‬בציטוט מיובנליס‪ ,‬פטררקה הופך את‬ ‫החמלה לאידיאל טבעי ואוניברסלי של אנושיות‪ ,‬ללא קשר לאמונה‬ ‫דתית ספציפית‪ .‬בסוף אוסף מכתביו‪ ,‬ההומניזם הפטררקי מתגלה‬ ‫כמפוצל באופן מהותי בין שני אידיאלים קלאסיים של אנושיות —‬ ‫התפיסה הסטואית הרואה בתבונה בסיס לאנושיות מחד גיסא ועמדתו‬ ‫של יובנליס המציבה את החמלה והרגש כ"פן הנשגב של נפשנו"‬ ‫מאידך גיסא‪.‬‬ ‫קונפליקט זה מוסיף להתפתח בהמשכו של מכתב ‪ ,17.4‬עת‬ ‫פטררקה עובר לתאר את תסכולו הרב לנוכח העובדה שלמד כי‬ ‫המכתב המכיל את תרגומו מעולם לא הגיע ליעדו (בוקאצ'ו)‪ ,‬אלא‬ ‫נגנב על ידי שומרי גבולות‪ .‬בהעדר יכולת למשול בצערו ובכעסו‪,‬‬ ‫פטררקה מקונן על מר גורלו ומצהיר שהגיע העת לשים קץ לכתיבת‬ ‫מכתביו‪:‬‬ ‫אין מי שההפקרות הזאת מגעילה אותו יותר משהיא מגעילה אותי‪,‬‬ ‫אין מי שהסבלנות שלו קצרה משלי‪ ,‬ועל כן לעתים קרובות נמנעתי‬ ‫מכתיבה בגלל העניין הזה והצטערתי על דברים שכתבתי‪ .‬אין מה‬ ‫לעשות נגד שודדי המכתבים הללו ואין כל אפשרות לנקום באיזה‬ ‫אופן‪ ,‬עכשיו שהתוהו שולט סביב והחופש של מדינתנו אבד לה‪.‬‬ ‫מובן שלטרדה הזו נוסף גילי המתקדם והלאות מהכול כמעט‪ ,‬ולכן‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 34‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫פטררקה וראשית‬

‫ההומניזם  ‪35  ,‬‬

‫לא זו בלבד שמיציתי את הכתיבה‪ ,‬אלא מאסתי בה‪ .‬כל זה מוביל‬ ‫אותי לומר לך‪ ,‬חבר יקר‪ ,‬ולכל השאר שנהגתי לכתוב להם‪ ,‬שלום‬ ‫אחרון‪ ,‬לפחות בכל הנוגע לסגנון האפיסטולרי שלי [‪ ]...‬היו שלום‪,‬‬ ‫חברי היקרים‪ ,‬היו שלום‪ ,‬מכתבי‪.‬‬

‫מיד לאחר הלבשתו את סיפורו של בוקאצ'ו בלבוש לטיני גבה מצח‬ ‫בניסיון להציב באמצעותו מודל של יציבות‪ ,‬פטררקה עובר לתאר את‬ ‫פגיעותו ואת חוסר יכולתו לשלוט ברגשותיו‪ .‬כמו במקרה של הקורא‬ ‫הרגיש מפדובה‪ ,‬הפגיעות האנושית בפני תהפוכות הגורל — ולא‬ ‫היציבות התבונית — נהפכת למרכיב הדומיננטי במכתב‪ .‬לא יהיה‬ ‫זה מיותר להזכיר בהקשר זה כי את מכתבו הראשון לקיקרו החליט‬ ‫פטררקה לכתוב בעקבות הפגיעות ואי־היציבות שהתגלו במכתביו‬ ‫של קיקרו עצמו והכעס והחמלה שאלו עוררו בו כקורא‪" :‬כשעיינתי‬ ‫באותם מכתבים הוקסמתי והתאכזבתי במידה שווה‪ ,‬עד שלא יכולתי‬ ‫לרסן עצמי מלכתוב לו‪ ,‬כאילו היה ידיד בן זמני‪ ,‬מכתב שבו נזפתי‬ ‫בו על דבריו" (מכתבים לקרובים‪ .)1.1 ,‬הפגיעות והחולשה האנושית‬ ‫— ולא התבונה האוניברסלית — פטררקה מצהיר‪ ,‬הן אלו שגרמו לו‬ ‫"לשכוח את מרחק הזמנים המפריד בינינו" ולכתוב לקיקרו כאילו היה‬ ‫ידידו‪ 37.‬בתום אוסף מכתביו‪ ,‬פטררקה חושף לקוראיו באופן דומה‬ ‫את פגיעותו וחוסר יציבותו ובכך אולי מזמינם לחוש כלפיו אותו‬ ‫קשר בלתי אמצעי — הנשען על הפגיעות האנושית המשותפת —‬ ‫שהוא עצמו חש כלפי קיקרו‪ .‬המתח בין פגיעותו של המחבר המתגלה‬ ‫במכתב ‪ 17.4‬לאידיאל היציבות ההירואי שהציב במכתב ‪ 17.3‬ממחיש‬ ‫בפעם האחרונה — ואולי המזוקקת ביותר — את הקונפליקט סביב‬ ‫מהות האנושיות הניצב בלב ההומניזם הפטררקי‪ .‬ובעוד שלחזרה של‬ ‫פטררקה לאידיאל התבונה הרומי עתידה להיות השפעה מכרעת על‬ ‫התפתחות מסורת הנאורות האירופית ואמונתה בתבונה אוניברסלית‪,‬‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה מתייחס לחמלה שחש כלפי קיקרו‪ ,‬לצד הכעס‪ ,‬במכתב ‪" :24‬אני‬ ‫אינני לועג לך כלל וכלל‪ ,‬ומפגין חמלה כלפי חייך" (מכתבים לקרובים‪,‬‬ ‫‪.)24.4‬‬

‫‪.indb 35‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  36‬מבוא‬

‫בהכרה שלו בפגיעות וברגש כמאפייני האנושיות ניתן לראות מטרים‬ ‫חשוב לרומנטיקה האירופית ואולי אף לגישות "פוסט־הומניסטיות"‬ ‫עכשוויות‪ ,‬המערערות על מרכזיותה של התבונה האנושית ומדגישות‬ ‫את הפגיעוּ ת המשותפת לכלל ההוויה‪.‬‬ ‫ההומניזם הפטררקי‪ ,‬לסיכום‪ ,‬מורכב משורה של מאפיינים‬ ‫מרכזיים‪ ,‬ובהם הנחת היסודות לחזרה ללימודי האדם העתיקים‪,‬‬ ‫צמיחת התודעה ההיסטורית וההכרה בהבדל בין־תרבותי‪ ,‬וקידומו‬ ‫של אידיאל אתי מחולן של "דאגה לעצמי"‪ ,‬שבבסיסו ניצב אידיאל‬ ‫השליטה העצמית והתבונה כבסיס האנושיות וכדרך להשגת "החיים‬ ‫המבורכים"‪ .‬אידיאל זה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ניצב במתח מתמיד אל מול המודל‬ ‫האוגוסטיני של הפיכת הלב הדתית מחד גיסא‪ ,‬וההכרה בפגיעות‬ ‫וברגש כמאפייני האנושיות מאידך גיסא‪ .‬יותר מכל דבר אחר‪ ,‬זהו‬ ‫אולי הקונפליקט המתמיד על מהות האנושיות והדרך אל החיים‬ ‫המבורכים המגדיר את ההומניזם הפטררקי — קונפליקט הטומן בחובו‬ ‫גם מסר של פתיחות‪ ,‬העדר היקבעות ומידה של ספקנות בריאה‪.‬‬ ‫***‬ ‫בספר זה תרגמנו מבחר מייצג עד כמה שניתן מתוך כתביו הלטיניים‬ ‫הרבים של פטררקה‪ .‬לספר חמישה חלקים‪ :‬החלק הראשון כולל מבחר‬ ‫מתוך אוסף המכתבים לקרובים; השני מתוך הסוד; השלישי מתוך‬ ‫על הבורות; הרביעי מתוך האוסף מכתבים לעת זקנה ואת המכתב‬ ‫האוטוביוגרפי אל הדורות הבאים; והחמישי והאחרון מכיל מבחר‬ ‫מתוך היצירות השיריות שירי רועים ואפריקה‪ .‬החלוקה (פרט לחלק‬ ‫האחרון) משקפת בקירוב את הסדר הכרונולוגי שלפיו נכתבו היצירות‬ ‫השונות ובאופן זה מספקת מעין נרטיב לינארי של התפתחות חייו‪,‬‬ ‫יצירתו ומחשבתו של פטררקה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 36‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

37  ,  ‫ההומניזם‬

‫פטררקה וראשית‬

:‫לקריאה נוספת‬ Ascoli, Albert A., and Falkeid, Unn (eds.), The Cambridge Companion to Petrarch, Cambridge: Cambridge University Press, 2015. Barański, Zigmunt, and Cachey, Theodore, Jr. (eds.), Petrarch and Dante: Anti-Dantism, Metaphysics, Tradition, Notre Dame, IN: University of Notre Dame Press, 2009. Celenza, Cristopher, Petrarch: Everywhere a Wanderer, London: Reaktion, 2017. Dotti, Ugo, Vita di Petrarca, Rome: Laterza, 1987. Fenzi, Enrico, Saggi Petrarcheschi, Fiesole: Cadmo, 2002. Kircher, Timothy, The Poet’s Wisdom: The Humanists, the Church, and the Formation of Philosophy in the Early Renaissance, Leiden: Brill, 2006. Kircher, Timothy, Huss, Bernhard, and Zak, Gur (eds.), Petrarchan Passions: Affects and Community-Formation in the Renaissance World, Berlin: Schriften des Italienzentrums der Freien Universität Berlin, 2022. Kirkham, Victoria, and Maggi, Armando (eds.), Petrarch: A Critical Guide to the Complete Works, Chicago, IL: University of Chicago Press, 2009. Mazzotta, Giuseppe, The Worlds of Petrarch, Durham: Duke University Press, 1993. Quillen, Carol E., Rereading the Renaissance: Petrarch, Augustine, and the Language of Humanism, Ann Arbor, MI: University of Michigan Press, 1998. Wilkins, Ernest H., Life of Petrarch, Chicago, IL: University of Chicago Press, 1971.

‫םיבתכ רחבמ‬-‫הקררטפ וקסצנרפ‬.indd 37

27/09/2023 10:26:18

‫  מבוא‬,  38

Zak, Gur, Petrarch’s Humanism and the Care of the Self, Cambridge: Cambridge University Press, 2010.

‫הקררטפ םיבתכ רחבמ‬.indb 38

27/08/2023 13:28:39

‫חלק ראשון‬

‫מתוך "מכתבים לקרובים" (‪)Ad familiares‬‬ ‫מלטינית‪ :‬נתן רון‬

‫את הקובץ מכתבים לקרובים‪ ,‬המכיל מבחר מתוך המכתבים שכתב‬ ‫בשנים ‪ ,1366–1325‬החל פטררקה לערוך קרוב לוודאי ב־‪,1345‬‬ ‫לאחר שגילה בקתדרלה של ורונה את אוסף מכתביו של קיקרו‬ ‫לאטיקוס‪ .‬ניכר כי המכתבים נכתבו מראש מתוך מחשבה על פרסום‬ ‫עתידי‪ ,‬ופטררקה נהג להעתיק ולשמור לעצמו עותק מכל מכתב‬ ‫ששלח‪ .‬חלק מהמכתבים גם הופצו בין מכריו ומעריציו עוד לפני‬ ‫שקיבצם יחדיו לאוסף‪ .‬בתצורתו הסופית מכיל האוסף בדיוק ‪350‬‬ ‫מכתבים המכונסים ב־‪ 24‬ספרים‪ 24 .‬הוא מספר הספרים המרכיבים‬ ‫את האפוסים העתיקים הגדולים האיליאדה והאודיסאה‪ ,‬ואלוזיה‬ ‫צורנית זו מרמזת על האופן שבו אוסף המכתבים עתיר הממדים היה‬ ‫מבחינתו של פטררקה מעין אפוס של העצמי‪.‬‬ ‫האוסף מכתבים לקרובים שימש מודל לשורה ארוכה של‬ ‫אוספים דומים שראו אור בראשית העת החדשה והוא אחת היצירות‬ ‫החשובות והמשפיעות של ההומניזם המוקדם‪ .‬במבחר זה מתורגמים‬ ‫מכתב המבוא לאוסף כולו‪ ,‬המכתב הפולמוסי נגד הדיאלקטיקנים‬ ‫הזקנים‪ ,‬המכתב המתאר את העפלתו של פטררקה על פסגת הר‬ ‫ונטו בפרובנס‪ ,‬המכתב על הטיול בין הריסות רומא‪ ,‬מכתב הקינה‬ ‫על המגיפה השחורה‪ ,‬המכתב לבוקאצ'ו על המשורר דנטה אליגיירי‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫‪.indb 39‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫  חלק ראשון‬,  40

‫ וצמד המכתבים הידוע לגיבורו הקלאסי‬,‫המכתב על החיקוי הספרותי‬ 1.‫ קיקרו‬,‫של פטררקה‬

:‫התרגום נעשה לפי המהדורה המדעית‬ Francesco Petrarca, Le Familiari [familiarium rerum libri], 4 vols., ed. by Vittorio Rossi (vols. 1–3) and Umberto Bosco (vol. 4), Florence: Sansoni, 1933–1942.

‫הקררטפ םיבתכ רחבמ‬.indb 40

1

27/08/2023 13:28:39

‫מתוך "מכתבים‬

‫‪ .1‬אל סוקרטס שלו (‪fam. 1.1‬‬

‫לקרובים"  ‪41  ,‬‬

‫‪2)Ad‬‬

‫ובכן אח יקר‪ ,‬מה עושים עכשיו? הנה‪ ,‬כבר ניסינו כמעט הכול‪,‬‬ ‫ובשום מקום לא מצאנו מנוחה‪ .‬מתי לצפות לה? היכן לחפש אחריה?‬ ‫הזמן‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬חמק בין אצבעותינו; תקוותינו משכבר הימים‬ ‫קבורות עם חברינו‪ .‬שנת ‪ 1348‬עשתה אותנו בודדים ומרוששים‪3,‬‬ ‫אבל לא יכלה למנוע מאתנו לשוב אל האוקיינוס ההודי‪ ,‬הים הכספי‬ ‫או הים הקרפטי‪ 4.‬קשות ביותר הן המכות שניחתו עלינו לאחרונה‪,‬‬ ‫וכל שהמוות הנחית‪ ,‬פצע שאין לו מרפא הוא‪ .‬נחמתנו אחת‪ :‬נלך‬ ‫בעקבות מי ששלחנו לפנינו‪ .‬אינני יודע עד כמה תארך המתנה זאת‪,‬‬ ‫אך זאת אדע‪ :‬ממושכת היא לא יכולה להיות‪ .‬ברור כי כל כמה‬ ‫שתתמשך‪ ,‬טובה היא לא יכולה להיות‪ .‬אך עלינו — לכל הפחות‬ ‫בתחילה — להימנע מקינות‪ .‬באשר לך‪ ,‬אח יקר‪ ,‬אינני יודע כיצד‬ ‫אתה דואג לעצמך‪ ,‬או מה אתה חושב לגבי עצמך; אני כבר אורז‬ ‫את מיטלטלי‪ ,‬וכנהוג כשעוברים דירה‪ ,‬אני מסתכל סביב ובוחן מה‬ ‫אקח עמי‪ ,‬מה אשאיר לידידי ומה אשליך אל האש‪ .‬אין ברשותי דבר‬ ‫הראוי למכירה‪ .‬מתברר כי אני עמוס בחפצים יותר‪ ,‬לאמיתו של‬ ‫דבר מעוכב יותר‪ ,‬מאשר חשבתי; הרבה חומר ספרותי מסוגים שונים‬

‫‪ 2‬‬

‫‪ 3‬‬

‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫"סוקרטס" הוא הכינוי שהעניק פטררקה לחברו הפלמי לודוויג ואן קמפן‪,‬‬ ‫שהיה ממכותביו העיקריים והאינטימיים ביותר באוסף מכתבים לקרובים‪.‬‬ ‫המכתב הוא מ־‪ 13‬בינואר ‪.1350‬‬ ‫במגיפה שנודעה לימים כ"מגיפה השחורה"‪ ,‬או "המוות השחור"‪ ,‬איבד‬ ‫פטררקה את לאורה‪ ,‬אהבתו הגדולה והבלתי ממומשת‪ ,‬את פטרונו‬ ‫הקרדינל ג'ובני קולונה ועוד רבים מחבריו‪ .‬את כאבו על האובדן הביע‬ ‫במכתבים ובשירים רבים‪ .‬‬ ‫האוקיינוס ההודי‪ ,‬הים הכספי והים הקרפטי‪ ,‬שהוא חלק מהים האגאי‬ ‫ונקרא על שם האי קרפטוס‪ ,‬מציינים את המזרח ואת דרכי הסחר שהובילו‬ ‫מהמזרח לאירופה‪.‬‬

‫‪.indb 41‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  42‬חלק ראשון‬

‫מצוי בביתי‪ ,‬מפוזר ומוזנח‪ .‬כשאני מכוסה באבק בחנתי קופסאות‬ ‫עבשות שהיו מונחות במקום וחשפתי כתבים אכולים למחצה‪ .‬פגעו‬ ‫בי עכבר לא קרוא ולהק עשים חמדן‪ .‬וכיוון שעשיתי את מלאכתה‬ ‫של פאלאס‪ ,‬העכביש‪ ,‬אויבה של פאלאס‪ ,‬לא חדל מלהטרידני‪5.‬‬ ‫אבל עבודה קשה ומתמדת גוברת על הכול‪ .‬אחרי שהוקפתי ערימות‬ ‫של כתבים בלתי סדורים וניירות פגומים‪ ,‬הדחף הראשוני שלי היה‬ ‫להשליך הכול ללהבות וכך למנוע מעצמי צרה מבישה‪ .‬אך לאחר‬ ‫מחשבה נוספת אמרתי לעצמי‪" :‬מה מונע בעדך‪ ,‬כמו נוסע מותש‬ ‫מדרך ארוכה‪ ,‬להתבונן אחור מנקודת תצפיתך ולהיזכר‪ ,‬שלב אחר‬ ‫שלב‪ ,‬בדברים שהעסיקו אותך בימי עלומיך?"‬ ‫מחשבה זאת ניצחה והתברר כי היה נעים למדי‪ ,‬גם אם לא‬ ‫נהדר‪ ,‬להיזכר במה שחשבתי בזמן ההוא‪ .‬אבל כאשר עיינתי‪ ,‬באופן‬ ‫אקראי‪ ,‬בכתבים שנערמו ללא סדר‪ ,‬תמונה מעורפלת ומוזרה הופיעה‬ ‫לנגד עיני‪ ,‬עד שבקושי זיהיתי אותם‪ ,‬לא כל כך בגלל מראם כמו‬ ‫בגלל השינוי שחל בתודעתי שלי‪ .‬כתבים אחרים‪ ,‬בה בעת‪ ,‬עוררו‬ ‫בי זיכרון ימים עברו לא מבלי מידה של הנאה‪ .‬חלקם היה כתוב‬ ‫בפרוזה‪ ,‬חלק הפגינו שליטה הומרית‪ ,‬מאחר ורק לעתים נדירות‬ ‫נהגתי בשיטתו של איסוקרטס‪ 6.‬חלק אחר מן הכתבים‪ ,‬שנועד‬ ‫להנעים את אוזני ההמון‪ ,‬נכתב בהתאם לכללים הייחודיים לו‪7.‬‬ ‫סגנון זה‪ ,‬כידוע‪ ,‬נולד מחדש בסיציליה לפני כמה מאות בשנים‪ ,‬ועד‬

‫‪ 5‬‬

‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פאלאס אתנה היא מינרווה‪ ,‬אלת החוכמה ופטרונית האמנויות‪ .‬אובידיוס‬ ‫במטמורפוזות (ספר שישי‪ )145-144 ,‬מספר כיצד היא הפכה לעכבישה‬ ‫את אויבתה בת האנוש ארכנה‪ ,‬שקראה תיגר על כישורי האריגה שלה‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון לכתביו השונים בלטינית‪ ,‬חלקם בפרוזה וחלקם במשקל‬ ‫האפי ("שליטה הומרית")‪ .‬האורטור איסוקרטס (‪ 338–436‬לפנה"ס) נחשב‬ ‫לאחד מעשרת האורטורים הקנוניים של יוון העתיקה‪ .‬פטררקה‪ ,‬בעקבות‬ ‫קיקרו‪ ,‬מייחס לו את ייסוד הסגנון הרטורי המליצי המשלב בפרוזה‬ ‫אלמנטים פואטיים כריתמוס‪.‬‬ ‫כאן פטררקה עובר להתייחס לשירתו בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב‬ ‫הפלורנטיני של זמנו‪.‬‬

‫‪.indb 42‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪43  ,‬‬

‫מהרה נפוץ באיטליה כולה ואף מעבר לה‪ .‬פעם הוא נודע לתהילה‬ ‫ביוון וברומא העתיקות‪ ,‬אם להאמין כי בני אטיקה והרומאים נהגו‬ ‫לכתוב אך ורק שירה המבוססת על מקצב‪8.‬‬ ‫מצבור זה של דברים מגוונים העסיק אותי במשך ימים אחדים‪,‬‬ ‫ומתוך מתק קסם ולא מעט חיבה נמשכתי ליצירות הבוסר שלי‪ .‬אף‬ ‫על פי כן‪ ,‬ערכן של יצירותי החשובות יותר ניצח‪ ,‬יצירות שרבים תלו‬ ‫בהן ציפיות‪ ,‬ושכתיבתן התארכה בידי זמן רב מדי‪ 9.‬הזיכרון בדבר‬ ‫קוצר החיים גבר‪ .‬חששתי‪ ,‬אני מודה‪ ,‬פן אולך שולל; מה בר חלוף‬ ‫יותר‪ִ ,‬אמרו לי‪ ,‬מאשר החיים? מי לנו בן לוויה נאמן יותר מהמוות?‬ ‫חלפה במוחי המחשבה על היסודות שהנחתי‪ ,‬העמל והלילות הלבנים‬ ‫המצפים לי; כמה נמהר או אף מטורף לאמץ אל חיקך עמל ויגע‬ ‫ודאיים ובלתי פוסקים‪ ,‬בעוד חיינו קצרים וארעיים‪ ,‬ולפזר את מאמץ‬ ‫ִשכלנו על פני עיסוקים שונים כשאך בקושי הוא מספיק לעיסוק‬ ‫יחיד; במיוחד כשמשימה אחרת מצפה לי‪ 10,‬כידוע לך‪ ,‬והיא נכבדת‬ ‫יותר‪ ,‬שהרי איתן יותר הוא השבח שחולקים על מעשים מאשר על‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫מדוע אכביר מילים? הסכת ושמע דבר שהוא אולי בלתי ייאמן‪,‬‬ ‫אבל אמיתי לחלוטין‪ :‬מסרתי לוולקנוס כדי שיערוך‪ 11‬אלף‪ ,‬או אף‬ ‫יותר‪ ,‬שירים מכל מיני סוגים‪ ,‬וכן מכתבים אישיים — לא כי סלדתי‬ ‫מהם כל כך‪ ,‬אלא כי קריאתם הייתה טרחה יותר מהנאה‪ .‬לא בלי‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה מתאר את סיציליה כערש לידתה מחדש של השירה העממית‪.‬‬ ‫הוא מכוון ל"אסכולה הסיציליאנית"‪ ,‬חוג משוררים שפעל בחצרו של‬ ‫פרידריך השני במחצית הראשונה של המאה השלוש־עשרה‪ ,‬ושאחראי‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬ללידתה של הסונטה‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬הכוונה היא לאפוס הלטיני אפריקה והחיבור ההיסטורי על‬ ‫אודות אנשי שם (‪ ,)De viris illustribus‬שתי יצירות שפטררקה החל‬ ‫לחבר ב־‪.1339-1338‬‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬הכוונה היא לנסיעה לרומא שפטררקה תכנן להוציא לפועל‬ ‫ב־‪ ,1350‬במסגרת חגיגות היובל שעליהן הכריז האפיפיור קלמנס‬ ‫השישי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬השלכתי אל האש‪.‬‬

‫‪.indb 43‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  44‬חלק ראשון‬

‫להיאנח — האם בושה היא להודות בחולשה? — אך חייב הייתי להקל‬ ‫על מועקת נפשי באמצעות תרופה‪ ,‬חריפה ככל שתהיה‪ .‬כמו אונייה‬ ‫עמוסה מדי בלב ים‪ ,‬שיש להקל עליה גם במחיר השלכת מטען יקר‬ ‫הימה‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד הלהבות עושות את מלאכתן‪ ,‬הבחנתי במכתבים‬ ‫מעטים‪ ,‬מונחים בפינה‪ ,‬שניצלו באופן מקרי ולא מתוכנן מהאש או‬ ‫מאחר שהועתקו זה מכבר על ידי מכרים‪ .‬כל המכתבים הללו גברו על‬ ‫שיני הזמן הבלתי מנוצחות‪ .‬מכתבים מעטים אמרתי‪ ,‬אבל אני חושש‬ ‫שלקורא הם ייראו רבים‪ ,‬ורבים מדי לכותב‪ .‬הייתי סובלני כלפיהם‪,‬‬ ‫הנחתי להם לחיות‪ ,‬לא מפאת ערכם אלא כנחמה על מאמצי‪ .‬הם‬ ‫גם לא דרשו עבודת עריכה רבה מדי‪ .‬ואמנם‪ ,‬לאחר ששקלתי את‬ ‫כישרונם של שני חברי היקרים ביותר‪ ,‬נראה היה לי הולם להקדיש‬ ‫את המכתבים בפרוזה לך ואת אלו השקולים לברבטוס שלנו‪ 12.‬כך‬ ‫גם אתם נהגתם לבחור‪ ,‬וזכרתי כי זאת גם הייתה הבטחתי‪ .‬ואף‬ ‫שהשמדתי בבת אחת את כל הנקרה בדרכי‪ ,‬והתכוונתי גם לא לחמול‬ ‫על מכתבים אלה‪ ,‬לפתע כמו ראיתי אחד מכם ניצב לשמאלי ואחד‬ ‫לימיני‪ ,‬תופסים את ידי ומזהירים‪ ,‬כדרכם של ידידים‪ ,‬בל אכלה‬ ‫במחי אש את האמון שניתן בי ואת תקוותיכם‪ .‬זאת הייתה הסיבה‬ ‫העיקרית לכך שהאש פסחה עליהם‪ .‬אחרת‪ ,‬האמן לי‪ ,‬הם היו עולים‬ ‫בלהבות עם כל השאר‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬קרא נא עתה את הפריטים שמגיעים אליך מהחלק הגברי‬ ‫יותר של השרידים הללו‪ ,‬לא רק באופן הוגן‪ ,‬אלא בנפש חפצה‪ .‬איני‬ ‫מעז לבטא את ִאמרתו הידועה של אפוליאוס איש מדאורה‪" :‬קורא‪,‬‬ ‫אם תשים לב‪ ,‬תפיק הנאה"‪ 13.‬ואמנם‪ ,‬מהיכן אשאב את הביטחון‬ ‫הזה להבטיח לקורא הנאה ועונג? אבל אתה תקרא אותם‪ ,‬סוקרטס‪,‬‬ ‫ובהיותך מסור כל כך לידידיך‪ ,‬אולי תפיק מהם הנאה ותתענג על‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪ 13‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:39‬‬

‫פטררקה הקדיש את אוסף המכתבים השקולים (‪)Epistolae metricae‬‬ ‫לחברו ההומניסט ברבטו דה סולמונה (–‪Barbato da Sulmona, c. 1300‬‬ ‫‪.)1363‬‬ ‫מצוטט מתוך המטמורפוזות של אפוליאוס איש מדאורה (‪.)1.1‬‬

‫‪.indb 44‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪45  ,‬‬

‫סגנונו של זה שרוחו מוצאת חן בעיניך‪ .‬מה חשיבות יש לצורתו‬ ‫של דבר מסוים‪ ,‬אם נתון הוא אך ורק לשיפוטו של אוהב? אין ערך‬ ‫לעטר מה שכבר מוצא חן‪ .‬אם איזו מיצירותי מוצאת חן בעיניך‪ ,‬אני‬ ‫מתוודה כי אין זה הודות לי אלא הודות לך‪ .‬השבח הוא לא לי על‬ ‫כישרוני אלא לך על חברותך‪ .‬אין במכתבי שום כוח דיבור גדול;‬ ‫ודאי שאין הוא קיים בי‪ ,‬וגם אילו הייתי ניחן בו‪ ,‬הסגנון האפיסטולרי‬ ‫דוחה כל ִס ְגנוּ ן רטורי‪ .‬אף קיקרו עצמו‪ ,‬שהצטיין ביותר בכישרונו‬ ‫הרטורי‪ ,‬לא עשה בו שימוש במכתביו או באלו מספריו שנזקקו‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ל"סוג של דיבור שהוא מאוזן ומאופק"‪ 14.‬בנאומיו הוא ידע‬ ‫להפעיל את הכוח הייחודי הזה‪ ,‬הזוהר‪ ,‬עז כל כך‪ ,‬נהר שוצף של‬ ‫הידור‪ .‬הוא עשה בו שימוש מרחיק לכת ביותר למען ידידיו‪ ,‬ולעתים‬ ‫קרובות גם נגד אויבי המדינה ויריבים אישיים‪ ,‬בדומה לקאטו שנאם‬ ‫לעתים קרובות למען אחרים‪ ,‬ו־‪ 44‬פעמים למען עצמו‪ 15.‬בסוג הזה‬ ‫של הבעה לא התנסיתי‪ ,‬כי הדרתי עצמי ממטלות המדינה‪ .‬המוניטין‬ ‫שלי אולי הותקפו מדי פעם במלמולים חרישיים ולחש לגלגני נסתר‪,‬‬ ‫אך עד עתה לא אירעה כל פגיעה שחייבה אותי לבקש נקם או לסטות‬ ‫מדרכי‪ ,‬וכך נמנעתי מהפגיעה הכרוכה בפעולה משפטית‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫תחום עיסוקנו אינו כרוך בניצול כוחה של המילה לפגיעה באחרים‪.‬‬ ‫לא למדתי לשדל בית משפט או להשכיר את לשוני‪ .‬טבע אישיותי‬ ‫מסתייג מכך‪ ,‬ועשני אוהב שקט ובדידות‪ ,‬עוין הפורום‪ ,‬בז לכסף‪ .‬אך‬ ‫טוב שכך‪ ,‬כי לא עשני נזקק לאיזשהו דבר שאולי הייתי חש בחסרונו‪,‬‬ ‫אילו הייתי נדרש לו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬נניח בצד את כוח הדיבור ההוא‪ ,‬שאינני נצרך לו ואיננו‬ ‫שוצף בי‪ ,‬וגם אילו היה שופע בי לא אדע היכן להפעילו‪ .‬קרא‪ ,‬ידידי‪,‬‬ ‫את סוג הדיבור השגור כאן על פי‪ ,‬האינטימי‪ ,‬המוכר‪ ,‬כפי שקראת‬ ‫את שאר כתבי‪ ,‬ושפוט אותו כהולם במיוחד לביטוי מחשבותי‪ .‬אבל‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫מצוטט מתוך קיקרו‪ ,‬על החובות (‪.)1.1.3‬‬ ‫מדובר בקאטו הזקן‪ ,‬שכיהן כצנזור ב־‪ 184‬לפנה"ס‪ .‬פליניוס מדווח‬ ‫בתולדות הטבע (‪ )7.100.27‬כי ‪ 44‬פעמים נתבע האיש למשפט וזוכה‪.‬‬

‫‪.indb 45‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  46‬חלק ראשון‬

‫לא כל שופטי הם כמוך‪ ,‬ולא כולם חשים אותו דבר או אוהבים באופן‬ ‫דומה‪ .‬כיצד אמצא חן בעיני כולם כשתמיד התאוויתי להתחבב על‬ ‫מעטים? אכן‪ ,‬שלושה סוגי רעל מסכנים את השיפוט הנכון‪ :‬אהבה‪,‬‬ ‫שנאה וקנאה‪ .‬דאג לכך שמתוך אהבת יתר אלי לא תפרסם משהו‬ ‫הראוי להיות מוסתר מעיני ההמון‪ ,‬כי כפי שהאהבה תציב מכשול‬ ‫לפניך כך דבר אחר עשוי להכשיל אחרים‪ .‬בין האהבה לקנאה יש‬ ‫הבדל גדול במקור [ממנו הן נובעות]‪ ,‬אבל שום הבדל בתוצאה‪ .‬את‬ ‫השנאה‪ ,‬שציינתי קודם לכן‪ ,‬אינני מוקיר ואינני ירא‪ .‬ייתכן כי לאחר‬ ‫שתקרא זוטות אלו תנצור אותן לעצמך והן ישמשו אותך רק לצורך‬ ‫היזכרות בחוויות העבר שלנו ואלו של ידידינו‪ .‬דבר זה ינעם לי‬ ‫מאוד‪ .‬באופן כזה בקשתך לא תיזנח והמוניטין שלי יהיו בטוחים‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אלא אם כן אנו מרמים עצמנו בכזבים‪ ,‬כיצד יכולים אנו‬ ‫לחשוב שמישהו‪ ,‬אפילו חבר‪ ,‬אלא אם כן הוא "אני אחר"‪ 16,‬יקרא את‬ ‫הדברים הללו ללא סלידה ותחושה של רתיעה והתנגדות לנוכח סגנונו‬ ‫של הכותב וכוונותיו‪ ,‬שהרי הרוח שהכתיבה אותם הושפעה ממגוון‬ ‫של נסיבות‪ ,‬לעתים נדירות משמחות‪ ,‬אך לעתים תכופות קודרות?‬ ‫אפיקורוס‪ ,‬פילוסוף מושמץ על ידי ההמון אך גדול על פי‬ ‫שיפוטם של אנשי שם‪ ,‬הקדיש את מכתביו לשניים או שלושה‬ ‫ידידים‪ :‬אידומנאוס (‪ ,)Idomeneus‬פוליאינאוס (‪)Polyaneus‬‬ ‫ומטרודורוס (‪ 17.)Metrodorus‬קיקרו הקדיש את מכתביו לאותו‬ ‫מספר של אנשים‪ :‬ברוטוס‪ ,‬אטיקוס (‪ )Atticus‬וקרוביו הנושאים את‬ ‫השם קיקרו‪ ,‬כלומר אחיו ובנו‪ 18.‬סנקה כתב מעט מאוד מכתבים‪ ,‬חוץ‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫פטררקה מהדהד את דברי קיקרו הנוגעים בחברות אמיתית בחיבורו על‬ ‫הידידות‪.‬‬ ‫את המידע הזה בנוגע לאפיקורוס שאב פטררקה מסנקה‪ .‬הדברים מופיעים‬ ‫באחדים מן המכתבים אל לוקיליוס‪.‬‬ ‫שלושה מאוספי המכתבים של קיקרו נושאים — כל אחד בנפרד — את‬ ‫שמותיהם של ברוטוס (רוצחו של יוליוס קיסר)‪ ,‬אטיקוס (ידידו הקרוב‬ ‫של קיקרו)‪ ,‬וקווינטוס (אחיו)‪ .‬בניגוד לדברי פטררקה לא היה ואין בנמצא‬ ‫אוסף מכתבים שכונסו על ידי קיקרו ונושאים את שם בנו‪ ,‬אם כי ברור‬

‫‪.indb 46‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪47  ,‬‬

‫מאשר ללוקיליוס‪ 19.‬עבודת הכתיבה קלה יותר והתוצאה מוצלחת‬ ‫יותר כאשר אתה יודע את הלך רוחו של בן שיחך‪ ,‬כשאתה מכיר את‬ ‫נטייתו הייחודית‪ ,‬כשאתה יודע מה משמח אותו לשמוע ומה ראוי‬ ‫שתאמר‪ .‬אבל מנת חלקי שונה מאוד‪ .‬כמעט כל חיי‪ ,‬עד עתה‪ ,‬חלפו‬ ‫עלי בנדודים‪ .‬השווה את תהיותיו של יוליסס לשלי‪ :‬גם אילו ידועים‬ ‫היינו בשמנו ובמעשנו באותה מידה‪ ,‬הוא לא האריך ולא הרחיק נדוד‬ ‫יותר ממני‪ 20.‬הוא כבר היה זקן למדי כשיצא אל מעבר לגבולות נחלת‬ ‫אבותיו‪ .‬ואף שבחיי אנוש שום פרק זמן איננו באמת ארוך‪ ,‬הכול קצר‬ ‫עוד יותר לעת זקנה‪ .‬אני נוצרתי בגלות ובגלות נולדתי‪ ,‬עת ִאמי‬ ‫התייסרה והסתכנה בלידתי‪ ,‬עד כדי כך שהמיילדת והרופאים סברו‬ ‫במשך זמן רב שהיא איננה עוד בין החיים‪ .‬כך חוויתי סכנה עוד לפני‬ ‫שנולדתי והגעתי עד קצה גבול החיים עצמו‪ ,‬כשאות מוות מלווני‪.‬‬ ‫ָא ֶרצוֹ ‪ 21,‬העיר ששמה ידוע באיטליה‪ ,‬זוכרת זאת‪ .‬בה מצא אבי מקלט‬ ‫אחרי שגלה מארצו ועמו משא גדול של טובין‪ .‬בחודש השביעי לחיי‬ ‫נלקחתי משם ונגררתי סביב טוסקנה כולה בידיו של עלם חסון‪ .‬כיוון‬ ‫שלעונג לי לחלוק עמך את זיכרונות יגיעותי וסכנות חיי‪ ,‬אומר לך‬ ‫כי הוא נשאני עטוף בשמיכה‪ ,‬לא אחרת מאשר ֶמ ּ‬ ‫טאבוּ ס (‪)Metabus‬‬ ‫נשא את קאמילה כשהיא תלויה על ענף מסועף‪ ,‬לבל יפצע מגעו‬ ‫הגברי את גופי הרך‪ 22.‬כשחצינו את נהר הארנו‪ ,‬סוסו מעד והוא‬

‫‪ 19‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬

‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫ממקורות אחרים שקיקרו אכן כתב לבנו‪.‬‬ ‫גאיוס לוקיליוס יוניור (‪ )C. Lucilius Iunior‬היה מכותבו של סנקה‬ ‫במכתבים אל לוקיליוס‪.‬‬ ‫כיוון שגלותו של פטררקה מפירנצה החלה עוד ברחם אמו‪.‬‬ ‫כפי שצוין במבוא‪ ,‬אביו של פטררקה הוגלה מפירנצה ב־‪ ,1302‬ופטררקה‬ ‫נולד בארצו ב־‪ .1304‬הוא היה בן שבעה חודשים כשעבר עם אמו‬ ‫לאינצ'יסה (‪ ,)Incisa‬ומשם‪ ,‬ב־‪ ,1310‬לפיזה‪ .‬בהיותו בן שבע עברה‬ ‫המשפחה לאביניון שבדרום צרפת‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את סיפור מטאבוס‪ ,‬מלכם הגולה של הוולסקים‪ ,‬שנמלט‬ ‫עם בתו התינוקת וכדי לחלצה מרודפיו קשר אותה לאלת העץ שלו‬ ‫והשליכה לנהר‪ .‬על כך מסופר אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר אחד־עשר‪,‬‬ ‫‪.570-550‬‬

‫‪.indb 47‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  48‬חלק ראשון‬

‫נפל ממנו‪ ,‬ובהתאמצו להגן על המטען שהופקד בידיו‪ ,‬הוא עצמו‬ ‫כמעט אבד במערבולת העזה‪ .‬מסעי בטוסקנה הגיע לידי סיום בפיזה‪,‬‬ ‫אבל בשנה השביעית לחיי נקרעתי משם שוב ובדרך הים העבירוני‬ ‫לגאליה‪ .‬לא הרחק ממרסיי גרמו רוחות החורף הצפוניות לטביעת‬ ‫האונייה‪ .‬בקושי נכנסתי למבואה של חיי החדשים וכמעט שנאלצתי‬ ‫שוב לוותר עליהם‪.‬‬ ‫אבל להיכן אני נסחף ושוכח את כוונתי? מאז ועד היום לא‬ ‫נקרתה לי ההזדמנות‪ ,‬או שהיא הייתה נדירה ביותר‪ ,‬לעצור ולנשום‪,‬‬ ‫וכמה סבלתי בנדודי מיני סכנות ופחדים‪ ,‬אף אחד‪ ,‬מלבדי‪ ,‬לא יודע‬ ‫זאת טוב ממך‪ .‬העליתי זיכרונות אלה עתה כדי להזכירך איך נולדתי‬ ‫מוקף סכנות; בין סכנות גם הזדקנתי‪ ,‬אם אכן לזקן אני נחשב ואם‬ ‫דברים נוראים יותר אינם מצפים לי‪ .‬וגם אם דברים אלה משותפים‬ ‫לכל מי שנכנסים לחיים האלה — הן חיי אנוש על פני האדמה אינם‬ ‫רק מאבק אלא קרב של ממש — הרי שאנשים שונים סובלים מדברים‬ ‫שונים ומסוג שונה מאוד של קרבות‪ .‬ואף על פי שכל אחד סובל את‬ ‫מנת חלקו‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬בפועל‪ ,‬יש משמעות רבה למיני הנטל הלוחצים‬ ‫אותנו‪ .‬וכך‪ ,‬בסערות החיים האלה‪ ,‬אם לחזור לעניין‪ ,‬לא הטלתי‬ ‫עוגן לזמן ארוך דיו בנמל כלשהו‪ ,‬ואף כי יצרתי קשר עם מכרים‬ ‫רבים מספור‪ ,‬לא אדע כמה חברים אמיתיים יש לי‪ ,‬הרי השיפוט‬ ‫בעניין איננו חד משמעי ובכל מקרה הם אינם רבים‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫נפל בחלקי לכתוב לאנשים רבים הנבדלים מאוד ברוחם ובמעמדם‪,‬‬ ‫והמגוון כה גדול עד שבקוראי שוב את מכתבי‪ ,‬נראה לי לעתים‬ ‫שדברי מלאים בסתירות‪ .‬כל מי שהתנסה בדבר דומה יכיר בכך‬ ‫שפעלתי מתוך הכרח כמעט‪ .‬הצורך הראשון במעלה של הכותב הוא‬ ‫להיות קשוב לנמענו על מנת לדעת איך ומה לכתוב‪ ,‬וכן את שאר‬ ‫הנסיבות‪ .‬אל אדם אמיץ יש לפנות באופן שונה מאשר אל פחדן; אל‬ ‫צעיר חסר ניסיון באופן אחר מאל זקן שהשלים את כל משימות חייו;‬ ‫אל בר־מזל נפוח אחרת מלזה למוד הסבל; אל מלומד הידוע כאיש‬ ‫ספר רב־שׂ כל אחרת מאל מי שלא יבין אמירה מתוחכמת אם תבוא‬ ‫מפיך באופן מסוגנן אפילו במעט‪ .‬אינסופי הוא מגוון בני האדם‪ ,‬והם‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫‪.indb 48‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪49  ,‬‬

‫אינם דומים יותר בשכלם מאשר במראה פניהם‪ .‬וכפי שמזון מאותו‬ ‫סוג אינו תמיד מענג את קיבותיהם של אנשים שונים‪ ,‬ואפילו את‬ ‫קיבתו של אדם יחיד‪ ,‬כך הנפש איננה תמיד ניזונה מסגנון כתיבה‬ ‫אחד ויחיד‪ .‬המאמץ כאן הוא כפול‪ :‬לחשוב אל מי אנחנו מכוונים את‬ ‫כתיבתנו‪ ,‬ובאיזה מצב רוח ומתי הוא יקרא את אשר כתבנו‪.‬‬ ‫הקשיים האלה אילצוני לסתור את עצמי לעתים קרובות‪ .‬ביחס‬ ‫לחלק מהמכתבים‪ ,‬ניצלתי מגינויָ ם של מבקרים בלתי הוגנים הודות‬ ‫לחסדה של האש; בנוגע לחלק האחר‪ ,‬אני תקווה שתעשה עמי‬ ‫חסד ותשמור על חשאיות בנוגע לשמו של הכותב‪ .‬ואם אינך יכול‬ ‫להסתירו מפני ידידינו המעטים שנותרו בין החיים — הרי לחברות‬ ‫יש עיני שונר‪ 23‬ודבר איננו נעלם מעיניה — לפחות הזהר אותם‬ ‫שישליכו את העותקים שנותרו אצלם‪ ,‬לבל ייפגעו כתוצאה משינוי‬ ‫כלשהו בסגנון או בתוכן‪ .‬מעולם לא שיערתי כי תבקש ממני לכנס‬ ‫את מכתבי בכרך אחד‪ ,‬או שאיעתר לבקשה מעין זאת‪ ,‬כך שלא‬ ‫היססתי בעבר לחזור על ִאמרה המופיעה פה ושם במכתבי‪ ,‬וכפי‬ ‫שאומר טרנטיוס — להשתמש בעבודתי כבשלי‪ 24.‬מאחר שמכתבים‬ ‫אלה נכתבו לאורך שנים ארוכות ויועדו להגיע לחלקים שונים של‬ ‫העולם‪ ,‬עתה כשהם מכונסים בזמן ובמקום אחד‪ ,‬המוזרוּ ת של הגוף‬ ‫כולו‪ ,‬שהוסתרה כל עוד חלקי הגוף היו נפרדים‪ ,‬ניכרת בקלות‪ .‬מילה‬ ‫שהופיעה פעם במכתב אחד ועינגה את קוראיה‪ ,‬חזרה על עצמה כעת‬ ‫כמה פעמים לאורך העבודה ויצרה מטרד‪ ,‬כך שהיה צורך להשאירה‬ ‫בטקסט פעם אחת ולעוקרה בכל יתר הפעמים‪ .‬נוסף לכך השמטתי‬ ‫הרבה מהתיאורים הנוגעים לענייני משק הבית‪ ,‬שייתכן והיו מעניינים‬ ‫כאשר נכתבו אולם עתה הם למעמסה על כל קורא‪ ,‬תאב קריאה וסקרן‬ ‫ככל שיהיה‪ .‬עשיתי זאת בזוכרי כיצד סנקה לעג לקיקרו על כך‪ ,‬אף‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪ 24‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫במקור כתוב ‪ — linceos oculos‬עיני לינקס‪.‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס (‪ ,14–13‬עמ' ‪ .)27‬המשפט מופיע בפרולוג‬ ‫למחזה שבו מסביר טרנטיוס כי העביר קטעים ממחזה של מננדר למחזה‬ ‫שלו "והשתמש בהם כבשלו"‪.‬‬

‫‪.indb 49‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  50‬חלק ראשון‬

‫שבמכתבים אלה אני הולך בעקבות הדפוס שטבע קיקרו יותר מאשר‬ ‫אחר סנקה‪ ,‬שערם במכתביו כמעט את כל ענייני המוסר המצויים‬ ‫בספריו‪ .‬בספריו אמנם עסק קיקרו בפילוסופיה‪ ,‬אך במכתביו כלל גם‬ ‫ענייני יומיום‪ ,‬וכן חדשות ושמועות הנוגעות לתקופתו‪ .‬את דעתו על‬ ‫אלה יואיל סנקה עצמו לקבוע‪ .‬באשר לי‪ ,‬אני מתוודה כי לי הקריאה‬ ‫בקיקרו היא מהנה ביותר‪ .‬היא משחררת מהכורח להתעמק כל העת‬ ‫בעניינים כבדי משקל‪ ,‬והיא מקור לעונג כאשר היא נעשית לפרקים‪,‬‬ ‫אם כי הפרזה בה מייצרת אי נחת‪.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬ואתה עצמך‬ ‫ַ‬ ‫תגלה כאן כי הרבה כתבתי בסגנון חברי אל‬ ‫ביניהם‪ .‬יש שכתבתי על אודות עסקי ציבור ועניינים פרטיים‪ ,‬יש‬ ‫שכתבתי על מכאובינו (עניין שנדון לעתים קרובות מדי)‪ ,‬או בנושאים‬ ‫מזדמנים אחרים שיד המקרה זימנה‪ .‬לא כתבתי דבר שאיננו נוגע‬ ‫למצב רוחי‪ ,‬אך גם כתבתי כדי ליידע את ידידי על דבר שגיליתי‪ ,‬כי‬ ‫קיבלתי על עצמי את שאמר קיקרו באיגרת הראשונה לאחיו‪" :‬תפקידה‬ ‫של האיגרת הוא לעדכן את המכותב בדברים שאינו יודע"‪ 25.‬וזהו‬ ‫ההסבר לכותרת שקבעתי‪ .‬כאשר הרהרתי בכך‪ ,‬השם "מכתבים"‬ ‫התאים לעניינים אלה‪ ,‬כי רבים שהיו על סף זִ קנה השתמשו בו‪,‬‬ ‫וגם אני עצמי חיברתי לכבוד ידידי אוסף של שירים שונים‪ ,‬שהוזכר‬ ‫מעט קודם לכן‪ ,‬וקראתי לו באותו שם‪ ,‬אלא שהשימוש החוזר בשם‬ ‫הטרידני‪ ,‬ולכן בחרתי בשם חדש‪" :‬ספר בעניינים הנוגעים למכרי"‪26.‬‬ ‫בספר זה יש דברים אחדים הכתובים בסגנון מוקפד‪ ,‬אך הרבה‬ ‫מהדברים נכתבו בלשון ִקרבה על עניינים של ִקרבה‪ ,‬גם אם לעתים‪,‬‬ ‫על פי הצורך‪ ,‬הדיווח הפשוט והבלתי מתוחכם תובל בלקחי מוסר‬ ‫מסוימים‪ ,‬דבר שגם קיקרו עצמו נהג לעשות‪ .‬אני מודה כי דיון נרחב‬ ‫כל כך על עניין כה פעוט נובע מפחד פגיעתם הרעה של המבקרים‪,‬‬ ‫שאינם כותבים איזשהו דבר שאפשר לשופטו‪ ,‬אבל שופטים את‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫קיקרו‪ ,‬מכתבים לקווינטוס‪.1.37 ,‬‬ ‫בלטינית‪ .”Familiarium rerum liber“ :‬הקובץ האחר שפטררקה מתייחס‬ ‫אליו הוא אוסף המכתבים השקולים‪ ,‬שהזכיר קודם לכן‪.‬‬

‫‪.indb 50‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪51  ,‬‬

‫יכולותיהם של אחרים‪ .‬איזו התנהגות נמהרת וחצופה — רק שתיקתם‬ ‫מגנה עליהם‪ .‬מי שיושב על החוף בידיים שלובות בל יחווה דעתו‬ ‫על הקברניט‪ .‬לפחות אתה‪ ,‬המצא נא מקלט לאוסף מחוספס זה‪,‬‬ ‫שנפלט בשוגג מידי‪ ,‬מפני חוסר המעצורים הזה‪ .‬את יצירתי האחרת‪,‬‬ ‫שעיצבתי במאמץ רב‪ ,‬שגם אם איננה אתנה של פידיאס‪ ,‬כמאמר‬ ‫קיקרו‪ 27,‬הרי היא צלם רוחי ובת דמותו של כישרוני כפי שהוא‪,‬‬ ‫אם אי פעם תגיע עדיך‪ ,‬אחרי שאניח עליה את ידי בפעם האחרונה‪,‬‬ ‫תוכל להציב בבטחה בפסגת כל מצודה שתחפוץ‪28.‬‬ ‫עד כאן בעניין זה‪ .‬על העניין האחר משתוקק הייתי להעטות‬ ‫שתיקה‪ ,‬אילו ניתן היה‪ .‬אלא שלא בקלות ניתן להסתיר מחלה קשה‪.‬‬ ‫היא הרי פורצת וניכרת בסימניה‪ .‬בוש אני על שחיי הגיעו לשפל‬ ‫של רפיון אין קץ‪ .‬הנה‪ ,‬מעיד על כך סדר המכתבים עצמו‪ :‬הדברים‬ ‫שכתבתי בצעירותי היו בעלי עוצמה ומפוכחים‪ ,‬אות חיובי לנפש‬ ‫בריאה‪ ,‬במידה כזאת שהם היו לנחמה לא רק לי אלא‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬ ‫גם לאחרים‪ .‬הדברים שכתבתי לאחר מכן היו שבריריים ונואשים יותר‬ ‫ורצופי תלונות שאינן ראויות לגבר‪ .‬אני מפציר בך לעשות כל מאמץ‬ ‫כדי להסתירם‪ .‬מה עלולים לומר אחרים‪ ,‬כאשר אני עצמי מסמיק‬ ‫בקוראי בהם שוב? כלומר‪ ,‬שבצעירותי הייתי גבר‪ ,‬ובזקנתי נהייתי‬ ‫נער? איזו סטייה אומללה וארורה‪ :‬הלוואי שהייתי יכול לשנות את‬ ‫סדר המכתבים או להסתיר ממך לגמרי את אלה שאני מגנה! אלא‬ ‫שנראה כי אף לא אחת [משתי השיטות] הייתה יכולה להוליך אותך‬ ‫שולל‪ ,‬כיוון שגם אתה מחזיק ברשותך את הפריטים מלאי הקינה‬

‫‪ 27‬‬

‫‪ 28‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:40‬‬

‫הכוונה היא לפסלה הידוע של אתנה‪ ,‬מעשי ידי פידיאס‪ ,‬במקדש הפרתנון‬ ‫שבאתונה‪ .‬בחיבורו על הנואם (‪ )2.73‬מעמיד קיקרו את איכותו האמנותית‬ ‫הגבוהה של הפסל כמטרה שאליה‪ ,‬בהקבלה‪ ,‬צריכים הנואמים הטובים‬ ‫ביותר לכוון עצמם‪.‬‬ ‫"ביצירה האחרת"‪ ,‬פטררקה מתכוון קרוב לוודאי לאפוס אפריקה שלו‪,‬‬ ‫שעליו שקד לאורך חייו הבוגרים והיה עיקר תקוותו לתהילת נצח‪ .‬האפוס‬ ‫נותר בלתי גמור במותו‪.‬‬

‫‪.indb 51‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  52‬חלק ראשון‬

‫הללו‪ ,‬ועל כל אחד מהם גם מצוינת השנה שבה נכתב‪ 29.‬לפיכך‪ ,‬לא‬ ‫נותר לי אלא לסגת לנשק התירוצים‪ .‬הגורל התיש אותי בקרב ארוך‬ ‫ואלים‪ .‬כל עוד היו בי רוח וכוחות נפש הייתה עמידתי איתנה וגם‬ ‫המרצתי אחרים לעמוד בגבורה אל מול תלאות הגורל‪ .‬אולם כשצעדי‬ ‫ונפשי החלו להתערער תחת כוחות והתקפות אויבי‪ ,‬סגנוני המפואר‬ ‫התמוטט ושקעתי אל אותו ייאוש שבו אני נתון‪ .‬אולי נאמנותם של‬ ‫חברי תמחל לי על כך‪ .‬לא קוננתי על רוע הגורל כל עוד הם היו‬ ‫מוגנים‪ ,‬אבל עד מהרה‪ ,‬לאחר שאת כולם כמעט היכה אותו אסון‪,‬‬ ‫כשהעולם מת גם כן‪ ,‬לא להזדעזע נראה היה בלתי אנושי יותר‬ ‫מאשר גברי‪ .‬קודם לכן‪ ,‬מי שמע אותי נושא קינה על גלות‪ ,‬מחלה‪,‬‬ ‫משפט‪ ,‬בחירות‪ ,‬או איזושהי תהפוכה בזירה הפוליטית; מי שמע אותי‬ ‫מקונן על בית אבי‪ ,‬גורלי האבוד‪ ,‬תהילתי המתפוגגת‪ ,‬כספי המתפזר‪,‬‬ ‫אובדן חברים?‬ ‫בנסיבות קשות מעין אלה דיבורו של קיקרו היה כה נרפה‪ ,‬כך שאף‬ ‫כי אני מתענג על סגנונו‪ ,‬הרי שלעתים קרובות אני פגוע מעמדתו‪.‬‬ ‫הוסף לכך את מכתביו הפולמוסיים ואת ההשמצות והגינויים שהעתיר‬ ‫על אישים מפורסמים שרק מעט קודם לכן הילל ושיבח עד מאוד‬ ‫בקלות נפש מפליאה‪ .‬כשעיינתי באותם מכתבים הוקסמתי והתאכזבתי‬ ‫במידה שווה‪ ,‬עד שלא יכולתי לרסן עצמי מלכתוב לו‪ ,‬כאילו היה‬ ‫הקרבה שאני‬ ‫ידיד בן זמני‪ ,‬מכתב שבו נזפתי בו על דבריו‪ .‬מידת ִ‬ ‫חש לגאוניותו ולמחשבתו כמו גרמה לי לשכוח את מרחק הזמנים‬ ‫המפריד בינינו‪ 30.‬זו הייתה גם נקודת המוצא של כתיבתי‪ ,‬באותה‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫הרישום המדויק והמלא של הסדר הכרונולוגי הנזכר כאן אבד‪ ,‬ולפיכך‬ ‫עמלו מלומדים מאוחרים יותר ובני זמננו על תארוכם של המכתבים‪,‬‬ ‫ועדיין קיימים חילוקי דעות במחקר בנושא זה‪ .‬לכך יש להוסיף גם את‬ ‫נטייתו של פטררקה לשוב ולערוך ולשנות את מכתביו בנקודות שונות‬ ‫בחייו‪ ,‬באופן המקשה מאוד על תארוך מדויק‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון למכתבו לקיקרו (מכתבים לקרובים‪ ,)24.3 ,‬המתורגם‬ ‫בהמשך‪ ,‬מכתב שבו קובל פטררקה על חולשות וחסרונות בולטים של‬ ‫קיקרו כפי שהם עולים ממכתביו לאטיקוס‪ .‬כפי שצויין במבוא‪ ,‬את קובץ‬

‫‪.indb 52‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪53  ,‬‬

‫מידה של תוקפנות‪ ,‬לסנקה‪ ,‬לאחר שבחלוף שנים קראתי שוב את‬ ‫הטרגדיה הנקראת אוקטביה‪ 31.‬מאוחר יותר‪ ,‬כשהנסיבות התאימו‬ ‫לכך‪ ,‬כתבתי גם לווארו‪ 32,‬ורגיליוס ואחרים‪ .‬אחדים מהמכתבים הללו‬ ‫כללתי בחלק האחרון של אוסף זה‪ ,‬ואני מתריע על כך מראש כדי‬ ‫שהקורא לא יתמלא פליאה כשיגיע אליהם‪ .‬חלק מהמכתבים האלה‬ ‫נשרף בשריפה שערכתי‪ .‬כפי שקיקרו התנהל לנוכח ייסוריו‪ ,‬כך גם‬ ‫אני‪ .‬כיום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אם לעדכן אותך במצבי הנפשי הנוכחי‪ ,‬אוכל‬ ‫לייחס לעצמי מה שלדברי סנקה נופל בחלקם של הבלתי מנוסים —‬ ‫נעשיתי יציב יותר וטרוד פחות כתוצאה מאותו ייאוש עצמו‪ 33.‬וכי‬ ‫ידע פחד מי שנאבק כך במוות? "ישע אחד למנוצח‪ :‬לא עוד לקוות‬ ‫אלי ישע!"‪ 34‬אתה תיווכח כי מיום ליום התנהלותי וסגנוני מתמלאים‬ ‫עזוז‪ ,‬ואם דבר מה ראוי יציע את עצמו לקולמוסי‪ ,‬יתמלא עטי במרץ‬ ‫רב‪ .‬דברים רבים אכן יציעו את עצמם ואני מברך על כך‪ ,‬כי בעבורי‬ ‫הכתיבה והחיים חד הם וכך אני מקווה שיהיה עד יום מותי‪ .‬בעוד‬ ‫יתר הדברים מגיעים‪ ,‬או אמורים להגיע‪ ,‬לסופם‪ ,‬אהבת החברים‬ ‫שלי מבטיחה שלעמל זה לא יהיה סוף — אותה עבודה שהתחלתי‬ ‫לעשות‪ ,‬אם כי לא ברציפות‪ ,‬בתקופת נעורי המוקדמים ושעתה‪ ,‬בגיל‬ ‫מבוגר יותר‪ ,‬אני מכנס ועורך לספר‪ .‬אני חש חובה לקיים עמם קשר‬ ‫מתמשך‪ ,‬ושום תירוץ של עיסוקים רבים מדי אינו פוטרני מחוב זה‪.‬‬ ‫היֵ ה סמוך ובטוח כי רק כאשר אמות ויסתיימו כל מטלות חיי אבקש‬ ‫לעצמי פטור מאותה חובה ואניח כי בא הקץ למלאכתי זאת‪ .‬בינתיים‬

‫‪ 31‬‬ ‫‪ 32‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪ 34‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫המכתבים הנשכח של קיקרו לאטיקוס מצא פטררקה בספרייה של מנזר‬ ‫בוורונה ב־‪ ,1345‬במסגרת חיפושיו ברחבי אירופה אחר כתבים עתיקים‬ ‫נשכחים‪.‬‬ ‫טרגדיה זו נכתבה לאחר מותו של סנקה‪ ,‬אך בזמנו של פטררקה לא נודע‬ ‫הדבר והיא יוחסה למחבר הרומי‪.‬‬ ‫מרקוס טרנטיוס וארו (‪ ,)Marcus Terentius Varro‬היה מלומד ומחבר רומי‬ ‫שחי בשנים ‪ 27–116‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫בעניין זה ראו‪ :‬סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע‪.6.2.1 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪.354 ,‬‬

‫‪.indb 53‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  54‬חלק ראשון‬

‫אמשיך ללכת בדרך שהתחלתי בה‪ ,‬ולא אסטה ממנה לפני שיכבה נרי‬ ‫ובמקום עמל מתוק תשתרר דממה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬כפי שנוהגים הנואמים ומצביאי המלחמות המציבים‬ ‫את היסודות החלשים במרכז‪ ,‬אעשה כל מאמץ כדי שבחזית הספר‬ ‫ובסופו יוצבו היסודות הגבריים והחזקים‪ ,‬מה גם שבמהלך חיי נראה‬ ‫כי התחשלתי יותר ויותר אל מול מתקפות הגורל ופגעיו‪ .‬לא אעז‬ ‫לדעת כיצד יעצבוני התנסויות חיי‪ ,‬אבל נכון אני ברוחי לא עוד לכוף‬ ‫ראש לאשר יקרה‪" :‬ואם תקרוס כיפת השחק‪ ,‬הוא המפולת יישא‬ ‫בלי פחד"‪ 35.‬דע לך כי אני צועד חמוש באמרותיהם של ורגיליוס‬ ‫והוראטיוס‪ ,‬שאמנם קראתי בעבר ולעתים קרובות היללתי‪ ,‬אולם רק‬ ‫לאחרונה‪ ,‬לאור המאבק שכפה עלי הגורל הבלתי נמנע‪ ,‬למדתי סוף‬ ‫סוף לאמץ ולהפוך לחלק ממני‪.‬‬ ‫השיחה עמך הייתה לי לעונג‪ ,‬והארכתי בה בחשק ובכוונה‪ .‬היא‬ ‫עוררה לעיני רוחי מחדש את מראה פניך והנכיחה אותך עמי גם אם‬ ‫מפרידים בינינו יבשות וימים‪ .‬התחלתי לכתוב לך עם שחר ומאז‬ ‫הבוקר לא הרפיתי מקולמוסי‪ .‬כעת פנה הערב‪ .‬היום קרב לסיומו‪,‬‬ ‫וכך גם מכתבי‪ .‬לך‪ ,‬אח יקר‪ ,‬מוקדשת עבודתי זו‪ ,‬הארוגה פתילים‬ ‫צבעוניים‪ ,‬כפי שנהוג לומר‪ .‬אם ייפול בחלקי מעון של קבע‪ ,‬עם‬ ‫הזמן הפנוי שתמיד לשווא ביקשתי‪ ,‬כפי שאולי מתחיל להסתמן‬ ‫עתה‪ ,‬אארוג למענך מארג‪ 36‬אחיד ובוודאי אצילי יותר‪ 37.‬הייתי רוצה‬ ‫להיות אחד מאותם מעטים שיכולים לערוב לפרסומך או להעניק‬ ‫לך אותו‪ ,‬אבל אתה בכוח עצמך תגיע אל האור‪ ,‬תתנשא בכישרונך‬ ‫מעל אחרים מבלי להזדקק כלל לסיוע כלשהו ממני‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬

‫‪3 5‬‬ ‫‪ 36‬‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬השירים (האודות)‪ ,‬שיר ג ‪.8-7 ,3‬‬ ‫זוהי מטאפורה של המילה טקסט (‪ ,)textus‬שמשמעותה המקורית היא‬ ‫רשת או מארג של חוטים צבעוניים‪.‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן פעם נוספת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליצירתו הבלתי גמורה‬ ‫אפריקה‪.‬‬

‫‪.indb 54‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪55  ,‬‬

‫אם אהיה מסוגל לכך‪ ,‬על אף כל הקשיים‪ ,‬עוד אעשה ממך פעם‬ ‫אידוֹ מניאוּ ס שלי‪ ,‬אטיקוס שלי‪ ,‬לוקיליוס שלי‪ 38.‬היֵ ה שלום!‬

‫‪ .2‬אל תומאסו ממסינה‪ ,‬נגד הדיאלקטיקנים הזקנים‬ ‫(‪39)Ad fam. 1.7‬‬ ‫מסוכן להתעמת עם אויב המתאווה לקרב יותר מאשר לניצחון‪.‬‬ ‫כותב אתה לי על דיאלקטיקן זקן אחד שחש נסער מאוד ממכתבי‪,‬‬ ‫כאילו גיניתי את אומנותו‪ .‬ולכן‪ ,‬נהם ואיים בגלוי שהוא יתקוף את‬ ‫לימודינו במכתבים שאתה מצפה להם כבר חודשים רבים‪ ,‬אך לשווא‪.‬‬ ‫אל לך לצפות יותר‪ .‬האמן לי‪ ,‬הם אף פעם לא יגיעו‪ .‬בין שהוא‬ ‫בוש בסגנונו‪ ,‬ובין שזוהי הודאה בבורותו — גם העיקשים שבאנשים‬ ‫הללו‪ ,‬בכל הנוגע לוויכוח פומבי‪ ,‬לא יתאמצו להשתמש בקולמוסם‪.‬‬ ‫הם אינם רוצים לחשוף את חימושם הגרוע‪ ,‬ולכן‪ ,‬כדרך הלחימה‬ ‫הפרתית‪ ,‬בנסיגתם משדה הקרב הם משליכים מילים לאוויר‪ ,‬כמו‬ ‫מטילים חניתות לרוח‪.‬‬ ‫כפי שאמרתי‪ ,‬מסוכן להתמודד נגדם בשיטתם הם‪ .‬פולמוס הוא‬ ‫הנאתם העליונה; מטרתם איננה להגיע לאמת אלא להתפלמס‪ .‬אך‬ ‫ידועה אמרתו של וארו‪" :‬בהתארך הוויכוח‪ ,‬האמת אובדת"‪ 40.‬אל‬

‫‪ 38‬‬

‫‪ 39‬‬

‫‪ 40‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫פטררקה מונה את שמותיהם של נמענים מפורסמים של אוספי מכתבים‬ ‫עתיקים‪ .‬לצד אטיקוס (נמענו של קיקרו) ולוקיליוס (נמענו של סנקה)‪,‬‬ ‫פטררקה מזכיר את אידומנאוס איש למפסקוס (‪ ,)Lampascus‬שהיה חברו‬ ‫ותלמידו של הפילוסוף אפיקורוס‪.‬‬ ‫המכתב הוא ככל הנראה משנת ‪ 1334‬או ‪ ,1335‬וייתכן כי שוכתב ונערך‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בסביבות ‪ ,1351–1350‬בעת העריכה הכללית של האוסף‪.‬‬ ‫הוא נשלח לתומאסו ממסינה‪ ,‬הוא תומאסו קלוירו (‪Tommaso Caloiro,‬‬ ‫‪ ,)c. 1302-1341‬משורר שכתב באיטלקית והיה חברו של פטררקה מימי‬ ‫לימודיהם באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫ִאמרתו של המלומד הרומי מרקוס טרנטיוס וארו (ראו הערה ‪ 32‬לעיל)‪.‬‬

‫‪.indb 55‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  56‬חלק ראשון‬

‫לך לחשוש פן ירדו לזירה הפתוחה של התמודדות בכתב או שיחה‬ ‫מקיפה‪ .‬והרי על שכמותם דיבר קווינטיליאנוס ב"יסודות הנאום"‬ ‫שלו‪" :‬אלה שאתה מוצא מיומנים להפליא בוויכוח‪ ,‬כאשר הם‬ ‫נאלצים להיקרע מקטנוניותיהם הפולמוסיות‪ ,‬אינם מסוגלים להתמודד‬ ‫עם עניין כבד משקל כלשהו‪ ,‬כאותם בעלי חיים זעירים שפעילים‬ ‫בחורים צרים אך ניצודים בשדה הפתוח"‪ 41.‬ולכן‪ ,‬בדין הם נרתעים‬ ‫מהשדה הפתוח‪ .‬נכונה גם ִאמרה נוספת של קווינטיליאנוס‪" :‬סטיות‬ ‫מן הדרך והתפתלויות מעידות על חולשה‪ ,‬כפי שרצים הנחלשים‬ ‫במהלך מירוץ‪ ,‬מרמים בעיקול המסלול"‪42.‬‬ ‫ידידי‪ ,‬את הדבר האחד הבא הייתי רוצה לומר לך‪ :‬אם ברצונך‬ ‫ללכת בעקבות הסגולה הטובה והאמת‪ ,‬הימנע מסוג זה של אנשים‪.‬‬ ‫אך כיצד נימלט מפני המטורפים‪ ,‬אם גם איי הים אינם מוגנים‬ ‫מפניהם‪ ,‬ואם גם סקילה וכריבדיס לא יכלו למנוע מן המגיפה‬ ‫הזאת לעבור לסיציליה? אכן‪ ,‬פגע רע זה כבר נהיה ייחודי לאיים‪,‬‬ ‫אם מוסיפים את צבא הדיאלקטיקנים הבריטי לחזית הקיקלופים‬ ‫החדשים הסובבת את הר האתנה‪ .‬האם סיציליה אינה דומה ביותר‬ ‫לבריטניה‪ ,‬כפי שקראתי בקוסמוגרפיה של פומפוניוס ֶמ ָלה?‪43‬‬ ‫סברתי כי הדמיון הזה נעוץ במיקומן של הארצות ובצורתן הכמעט‬ ‫משולשת של כל אחת מהשתיים‪ ,‬ואולי גם בהתנגשותן הנצחית‬ ‫עם הים הסובב אותן‪ .‬לא חשבתי כלל על דיאלקטיקנים‪ .‬בתחילה‬ ‫שמעתי על קיקלופים; לאחר מכן על טיראנים ואיכרים פראיים;‬ ‫על בוא סוג חדש של מפלצות לא ידעתי‪ ,‬חמושים בטיעונים‬ ‫כפולי להבים‪ ,‬עזים יותר מהלהבה הלוחכת את חופי טאורמינה‪44.‬‬ ‫‪4 1‬‬ ‫‪ 42‬‬ ‫‪ 43‬‬

‫‪ 44‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫קווינטיליאנוס‪ ,‬יסודות הנאום‪.12.2.14 ,‬‬ ‫שם‪.9.2.78 ,‬‬ ‫פומפוניוס מלה היה גיאוגרף רומי‪ ,‬ונודע בחיבורו תיאור העולם (‪De situ‬‬ ‫‪ ,)orbis, 44–43 B.C.‬הידוע גם כעל מיפוי העולם (‪,)De chorographia‬‬ ‫שהיה חיבור נפוץ ורב השפעה עד לתקופת התגליות הגיאוגרפיות‪.‬‬ ‫הכוונה היא להר הגעש אתנה המתנשא מעל טאורמינה שבסיציליה‬ ‫ומתפרץ תדיר‪.‬‬

‫‪.indb 56‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪57  ,‬‬

‫לדבר אחד ברור שמתי לב כבר מזמן‪ ,‬ומפניו מזהיר אני אותך‬ ‫עכשיו‪ :‬הם מגנים על הכת שלהם באמצעות השימוש בהדר שמו של‬ ‫אריסטו‪ .‬הם אומרים כי כך נהג אריסטו להתווכח‪ .‬תירוץ כזה ניתן‬ ‫היה לקבל‪ ,‬אני מודה‪ ,‬אילו אכן נהו בעקבות מנהיגים דגולים‪ ,‬והרי‬ ‫גם מרקוס טוליוס [קיקרו] אמר כי ברצון היה בוחר "לשגות" עם‬ ‫אפלטון‪ ,‬אילו חייב היה לשגות‪ .‬אלא שהם מרמים עצמם‪ .‬אריסטו‬ ‫היה אדם חריף דעת‪ ,‬שהתווכח אך גם כתב על דברים שחשיבותם‬ ‫עליונה‪ .‬כיצד נסביר אחרת את הספרים הרבים כל כך שנכתבו‬ ‫בלמדנות עליונה ובקפידה רבה כל כך‪ ,‬בין שלל עיסוקיו הרבים‬ ‫והמחייבים — במיוחד חניכת התלמיד בר המזל שלו‪ — 45‬וכל זאת‬ ‫בתקופת חיים לא ארוכה? הוא מת בשנת חייו ה־‪ 63‬בערך‪ ,‬כך נמסר‪,‬‬ ‫גיל ידוע לשמצה בכתבי הסופרים השונים‪ .‬אך מדוע הדיאלקטיקנים‬ ‫מתרחקים כל כך וסוטים מדרכו של מנהיגם? מדוע‪ ,‬אני מבקש‬ ‫לדעת‪ ,‬הזדהותם כאריסטוטלים מסייעת להם ואיננה מעטה עליהם‬ ‫קלון? אין דבר שונה יותר מהפילוסוף הזה מאשר אדם שאינו כותב‬ ‫דבר‪ ,‬מבין כה מעט ומכריז הכרזות שווא לרוב‪ .‬מי לא יצחק לשמע‬ ‫מסקנותיהם המתחכמות שבהן מתישים הם‪ ,‬למרות למדנותם‪ ,‬את‬ ‫עצמם ואת האחרים‪ ,‬שוחקים את חייהם‪ ,‬ובעוד שהם לחלוטין‬ ‫חסרי תועלת בתחומים אחרים‪ ,‬הרי שבנושא הזה עצמו הם מזיקים‬ ‫במיוחד? להתפלמסויות כאלה קיקרו וסנקה לועגים במקומות שונים‬ ‫בכתביהם‪ .‬מקרה כזה אירע גם לדיוגנס‪ ,‬שדיאלקטיקן וכחן פנה‬ ‫אליו באופן הבא‪" :‬מה שאני‪ ,‬אתה אינך"‪ ,‬וכשדיוגנס נד בהסכמה‪,‬‬ ‫הוסיף הלה ואמר‪" :‬והרי אדם הנני"‪ .‬כאשר דיוגנס לא הכחיש זאת‪,‬‬ ‫הסיק הפולמוסן המתקטנן את המסקנה‪" :‬לכן‪ ,‬אתה אינך אדם"‪ .‬לכך‬ ‫ענה דיוגנס‪" :‬כמובן‪ ,‬האמירה האחרונה אינה נכונה‪ .‬אם רוצה אתה‬ ‫שתהיה נכונה‪ ,‬עליך להתחיל [את ההוכחה] בי"‪ 46.‬הבלים מסוג זה‬ ‫‪ 45‬‬ ‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫אריסטו היה מורו של אלכסנדר (הגדול) הנער במשך שבע שנים‪ ,‬עד‬ ‫שאלכסנדר ירש את מלוכת אביו‪.‬‬ ‫דיוגנס איש סינופה שביוון‪ ,‬הידוע שבפילוסופים הציניקנים‪ ,‬לא השאיר‬

‫‪.indb 57‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  58‬חלק ראשון‬

‫רבים הם‪ .‬מה מבקשים הדיאלקטיקנים להשיג באמצעותם — פרסום‪,‬‬ ‫שעשוע‪ ,‬עצה לחיים טובים ומאושרים — הם אולי יודעים‪ .‬אני אינני‬ ‫יודע‪ .‬רווח כספי הוא אינו גמול ראוי למוחות אצילים בעבור עיסוק‬ ‫לימודי‪ .‬החתירה לרווח אופיינית לעוסקים במקצועות הטכניים‪ ,‬אך‬ ‫לאמנויות הנעלות תכלית אצילית יותר‪.‬‬ ‫כשהם שומעים דברים אלה מתמלאים הדיאלקטיקנים חימה‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫שיחם של הפולמוסנים הללו כרוך במזגם הנוטה לרוגז‪" .‬משמע"‪,‬‬ ‫הם אומרים‪" ,‬את הדיאלקטיקה אתה מגנה?" רחוק אני מכך‪ .‬הרי‬ ‫אני יודע עד כמה העריכו את הדיאלקטיקה הסטואיקנים‪ ,‬אסכולה‬ ‫גברית ואיתנה של פילוסופים שקיקרו שלנו הזכיר תכופות‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫בספרו על תכליות הטוב והרע‪ 47.‬יודע אני כי הדיאלקטיקה היא‬ ‫אחת מהאמנויות החופשיות והיא סולם לאלה החותרים כלפי מעלה‪,‬‬ ‫ולגמרי לא שריון חסר תועלת לאלה הפוסעים בסבך הפילוסופיה‪.‬‬ ‫מעוררת היא את הדעת‪ ,‬מסמנת את דרך האמת‪ ,‬מצביעה על ִפרכות‬ ‫שיש להימנע מהן‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬לבד מכל אלה‪ ,‬היא עושה אותנו מהירי‬ ‫מחשבה ושנונים‪.‬‬ ‫אין להכחיש כי כך הדבר‪ .‬אבל גם אם פסענו בדרך משובחת‪,‬‬ ‫לא מיד נחליט להישאר בה כל ימי חיינו‪ .‬אין בנמצא נוסע‪ ,‬אלא‬ ‫אם בלתי שפוי הוא‪ ,‬שישכח את יעדו כתוצאה ממנעמי הדרך‪ .‬נוסע‬ ‫ראוי לשבח מתקדם במהירות ואינו מתעכב לפני הגיעו אל יעדו‪.‬‬ ‫ומי מאתנו איננו נוסע? כולנו עושים את הדרך הארוכה והקשה‬ ‫בזמן קצר ולוחץ‪ ,‬גם ביום חורפי וגשום‪ .‬הדיאלקטיקה יכולה להיות‬ ‫חלק מהדרך‪ ,‬אבל לא היעד הסופי‪ :‬היא ראויה להיות בוקר החיים‪,‬‬ ‫אך לא הערב שלהם‪ .‬עשינו דברים רבים שהיו ראויים לזמנם‪ ,‬אך‬ ‫מביש הוא להמשיך ולעשותם‪ .‬אם לא נדע לנטוש בזקנתנו את בתי‬ ‫הספר לדיאלקטיקה שבהם השתעשענו כילדים‪ ,‬מדוע‪ ,‬על פי אותו‬

‫‪ 47‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫האמרות המיוחסות לו מתועדות אצל דיוגנס לארטיוס‪ ,‬חיי‬ ‫דבר בכתובים‪ִ .‬‬ ‫הפילוסופים‪ ,‬ספר שני‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪.‬‬

‫‪.indb 58‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪59  ,‬‬

‫כלל‪ ,‬נבוש לשחק "זוג או פרט"‪" ,‬לרכוב" על "קנה סוף" רוטט‪ ,‬או‬ ‫להתנענע שוב בעריסות תינוקות?‬ ‫הטבע‪ ,‬בתחבולה ערמומית ביותר שהגה‪ ,‬נמנע מחדגוניות‬ ‫משעממת באמצעות שינויים וחילופי עונות מופלאים‪ .‬אותם‪ ,‬אני‬ ‫סבור‪ ,‬יהיה קשה לגלות במהלך שנה אחת; תידרש לכך תקופת חיים‬ ‫ארוכה‪ .‬האביב אוהב פרחים ועצים‪ ,‬הקיץ עשיר ביבולים‪ ,‬הסתיו‬ ‫מצטיין בפירות‪ ,‬והחורף שופע שלגים‪ .‬סדר הדברים הזה הוא לא רק‬ ‫נסבל אלא רצוי‪ ,‬ואם ישובש‪ ,‬בניגוד לחוקי הטבע‪ ,‬הרי שלא יתקבל‬ ‫באהדה‪ .‬אף אחד לא יישא בשוויון נפש כפור של יאנוס‪ 48‬בקיץ‪ ,‬או‬ ‫את החום האכזרי של השמש בחודשים שאינם מתאימים לכך‪ .‬כך‬ ‫גם אין מי שלא יחוש בוז או לעג כלפי זקן המשתעשע עם ילדים‪,‬‬ ‫או שלא ישתומם למראה נער אפור שיער או לוקה בצינית‪ 49.‬מה‬ ‫שימושי ונחוץ מאין כמוהו‪ ,‬אני שואל‪ ,‬לכל תחום דעת יותר מאשר‬ ‫ההכרה הראשונית של אותיות האל"ף־בי"ת עצמן‪ ,‬שבהן נטועים‬ ‫היסודות של כל הלימודים כולם? אבל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מה מגוחך יותר‬ ‫מזקן העוסק בלימוד האותיות?‬ ‫עורר נא את תלמידי [הדיאלקטיקן] הזקן שלך בטיעוני‪ .‬אל‬ ‫תרתיעם‪ ,‬אלא עודד אותם; לא כדי שיחושו לעסוק בדיאלקטיקה‪,‬‬ ‫אלא כדי שבאמצעותה ימהרו אל הדברים הטובים יותר‪ .‬אמור גם‬ ‫לזקן כי לא מהאמנויות החופשיות אני מסתייג אלא מאותם נערים־‬ ‫זקנים‪ .‬כפי שהרי אין דבר מביש יותר מאשר זקן השוקד על לימוד‬ ‫הדבר הבסיסי ביותר‪ ,‬כדברי סנקה‪ 50,‬כך אין דבר מעוות יותר מאשר‬ ‫זקן העוסק בדיאלקטיקה‪ .‬ואם הוא יתחיל להקיא עליך סילוגיזמים‪,‬‬

‫‪ 48‬‬ ‫‪ 49‬‬

‫‪ 50‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫משמו של האל הרומי הקדום יאנוס נגזר שמו של החודש ינואר‬ ‫(‪ ,)Ianuarius‬שאותו כורך כאן פטררקה עם כפור‪.‬‬ ‫פודגרה (‪ )Podagra‬היא צינית או שיגדון (באנגלית ‪ ,(Gout‬מחלה‬ ‫ששכיחותה עולה ככל שהגיל עולה והיא מתבטאת בהתקפים של דלקות‬ ‫במפרקים‪.‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.4.36 ,‬‬

‫‪.indb 59‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  60‬חלק ראשון‬

‫עצתי לך‪ :‬הורה לו להתפלמס עם אנקלאדוס‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫אביניון‪ 11 ,‬במארס‪.‬‬

‫(‪51.(Enceladus‬‬

‫היֵ ה‬

‫‪ .3‬אל דיוניג'י מבורגו סנספולקרו‪ ,‬הנמנה עם מסדר‬ ‫אוגוסטינוס הקדוש ומשמש פרופסור לכתבי הקודש‪,‬‬ ‫בנוגע לבעיותיו האישיות‬ ‫(‪52(Ad fam. 4.1‬‬ ‫היום העפלתי אל הנישא שבהרי האזור — הר הרוחות מכנים אותו‬ ‫בדין‪ — 53‬אך ורק מתוך תשוקה לחזות ברומו יוצא הדופן של המקום‪.‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪ 53‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:41‬‬

‫במיתולוגיה היוונית אנקלדוס הוא אחד הענקים‪ ,‬צאצאם של גאיה‬ ‫(האדמה) ואורנוס (השמים)‪.‬‬ ‫מכתב זה הוא מהידועים והמשפיעים שבכתביו של פטררקה ונחשב‬ ‫למסמך מכונן בהתהוות ההומניזם האיטלקי בפרט והרנסנס האירופי‬ ‫בכלל‪ .‬ראו בעניין את הדיון במבוא‪ .‬פטררקה מתארך את כתיבת המכתב‬ ‫ל־‪ .1336‬עם זאת‪ ,‬גם במקרה זה‪ ,‬הוא ערך את המכתב באופן משמעותי‬ ‫בסביבות ‪ .1351–1350‬דיוניג'י מבורגו סנספולקרו (סוף המאה השלוש־‬ ‫עשרה עד ‪ 1342‬בערך) היה חבר קרוב של פטררקה‪ ,‬שגם שימש כומר‬ ‫מוודה שלו בתקופה שבה חי פטררקה באביניון‪ .‬דיוניג'י הגיע לדרגת‬ ‫בישוף (במונופולי שבאפוליה)‪ .‬שלושה ממכתביו של פטררקה מוענו‬ ‫אליו‪ .‬דיוניג'י הוא שהמליץ לפטררקה לקרוא את אוגוסטינוס וגם העניק‬ ‫לו עותק כיס של וידויים‪ ,‬ואשר פטררקה העיד‪ ,‬במכתב שלפנינו‪ ,‬כי‬ ‫הוא נהג לשאת עמו לכל מקום‪ .‬דיוניג'י מילא תפקיד חשוב בשכנועו‬ ‫של מלך נפולי‪ ,‬רוברט מאנז'ו )‪ ,)1343–1275‬להעניק לפטררקה מעמד‬ ‫של משורר נבחר (‪ )poeta laureato‬ולעטרו בנזר של עלי דפנה‪ ,‬טקס‬ ‫שהתקיים כאמור בקפיטוליום ברומא ב־‪.1341‬‬ ‫רוח בלטינית היא ‪ .ventus‬לכן נקרא ההר בלטינית ‪ Mons ventosus‬או‬ ‫‪ ,Mons ventorius‬ובצרפתית ‪ — Mont ventoux‬הר הרוחות‪ .‬ההר נמצא‬ ‫בפרובנס‪ ,‬כעשרים קילומטר מווקלוז )‪ ,)Vaucluse‬מקום מגוריו של‬ ‫פטררקה‪ .‬גובהה של פסגת ההר הוא כ־‪ 1,900‬מטר‪.‬‬

‫‪.indb 60‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪61  ,‬‬

‫כבר שנים רבות שאפתי לצאת למסע זה‪ .‬מילדות‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬טולטלתי‬ ‫לאזור הזה ביד הגורל המטלטל חיי אנוש‪ 54.‬וההר‪ ,‬הבולט לכל עבר‪,‬‬ ‫כמעט תמיד נשקף לעינינו‪ .‬לבסוף הכריעה אותי תשוקת הטיפוס‬ ‫לאחר שעיינתי לפני ימים אחדים בספר מאז ייסוד העיר מאת ליוויוס‬ ‫ונתקלתי בפסקה שבה פיליפוס מלך מקדוניה‪ ,‬אשר לחם ברומאים‪,‬‬ ‫העפיל להר המוס (‪ )Hemus‬בתסאליה‪ ,‬בהאמינו לסיפור הידוע כי‬ ‫מפסגתו ניתן לראות שני ימים‪ ,‬את הים האדריאטי והים השחור‪55.‬‬ ‫אני בספק אם הדבר נכון‪ ,‬הן משום שההר רחוק מחלק זה של העולם‪,‬‬ ‫והן מפאת אי ההסכמה השוררת בין אלה שכתבו בנושא זה‪ .‬מבלי‬ ‫להתעכב על כל אחד ואחד מהם‪ ,‬אציין כי הגיאוגרף פומפוניוס ֶמלה‬ ‫מדווח על כך ללא שמץ של הבעת ספק‪ ,‬בעוד שטיטוס ליוויוס חושב‬ ‫שהסיפור איננו נכון‪ 56.‬אילו קל היה לבחון הר זה כמו שניתן לבחון‬ ‫את ההר הנוכחי‪ ,‬לא הייתי משאיר את השאלה פתוחה משך זמן רב‪.‬‬ ‫אך אני מניח לכך כדי לחזור לעניין‪ .‬סבורני כי ניתן לסלוח לאדם‬ ‫צעיר‪ ,‬שאינו מחזיק במשרה ציבורית‪ ,‬על שעשה מעשה דומה לזה‬ ‫של מלך זקן‪ ,‬שאף הוא לא גונה על מעשהו‪.‬‬ ‫כאשר שקלתי במי לבחור כבן לוויה למסע‪ ,‬תתפלא לדעת שאף‬ ‫לא אחד מחברי נראה לי מתאים לגמרי‪ .‬אני מתקשה מאוד למצוא‪,‬‬ ‫גם בקרב ידידי היקרים לי‪ ,‬כאלה שלבבם תואם לחלוטין את רצונותי‬ ‫ומנהגי‪ .‬אחד נרפה מדי‪ ,‬אחר נמרץ מדי‪ .‬זה אטי מדי‪ ,‬ההוא נמהר‪.‬‬ ‫זה קודר מדי‪ ,‬ההוא עליז מדי‪ .‬אחד טיפש מדי‪ ,‬וההוא זהיר מדי‬ ‫לטעמי‪ .‬חששתי משתקנותו של זה‪ ,‬מדברנותו של ההוא‪ ,‬ממשקלו‬ ‫ומשמניו של הלז‪ ,‬וגם מרזונו וחולשתו של זולתו‪ .‬הרתיעוני אדישותו‬ ‫המקפיאה של אחד והסקרנות הלוהטת של אחר‪ .‬חסרונות אלה‪,‬‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ 55‬‬

‫‪ 56‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫בקיץ ‪ ,1311‬והוא בן שבע‪ ,‬עברה משפחתו של פטררקה לאביניון‪ ,‬אז‬ ‫מקום מושב האפיפיור‪.‬‬ ‫‪ ,Mons hemus‬ובשמו הרווח ‪ ,Mons haemus‬הוא שמו העתיק של רכס‬ ‫הרי הבלקן‪ .‬סיפור העפלתו של פיליפוס החמישי מלך מקדוניה אל פסגת‬ ‫ההר מתואר אצל ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.40.21-22 ,‬‬ ‫פומפוניוס מלה‪ ,‬תיאור העולם‪.2.2.17 ,‬‬

‫‪.indb 61‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  62‬חלק ראשון‬

‫חמורים ככל שיהיו‪ ,‬נסבלים בבית‪ ,‬כי האהבה סובלת הכול והחברות‬ ‫איננה נגרעת בשל משקל עודף‪ ,‬אך בעת טיול‪ ,‬כל המגרעות הללו‬ ‫נעשות בלתי נסבלות ממש‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬נפשי האנינה‪ ,‬החושקת בעונג מכובד וצופה סביב‪ ,‬שקלה‬ ‫תכונותיו של כל אחד מבלי שתיפגע החברות בינינו‪ ,‬אבל פסלה בלא‬ ‫לומר מילה כל מה שהעריכה כעלול להזיק לטיול המתוכנן‪ .‬וכי מה‬ ‫סבור אתה? לבסוף פניתי לעזרת בני ביתי‪ ,‬וחשפתי את תוכניתי לפני‬ ‫אחי יחידי‪ ,‬הצעיר ממני והמוכר לך היטב‪ .‬בשמחה גדולה שמע את‬ ‫דברי‪ ,‬מלא אושר על שהוא יכול לשמש לי רע ואח בעת ובעונה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ביום שנקבע יצאנו מהבית ובשעות הערב הגענו למלוֹ סן‬ ‫(‪ .(Malaucène‬המקום שוכן במורד הצפוני של ההר‪ .‬שהינו שם יום‬ ‫אחד‪ ,‬והיום‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬טיפסנו על ההר‪ ,‬כל אחד עם מלווהו‪ ,‬ולא בלי‬ ‫קשיים מרובים‪ :‬השטח כה סלעי ותלול עד שהוא כמעט בלתי עביר‪.‬‬ ‫אלא שצדק המשורר‪" :‬מאמץ נחוש גובר על כל קושי"‪57.‬‬ ‫אור היום והאוויר הנעים‪ ,‬רוחנו הנמרצת‪ ,‬גופנו החזקים והגמישים‪,‬‬ ‫כל אלה סייעו לטיפוס‪ .‬רק טבע המקום הקשה עלינו‪ .‬בינות חללים‬ ‫פעורים מצאנו רועה זקן שהתאמץ והכביר מילים כדי להניא אותנו‬ ‫מלעלות בהר‪ .‬הוא סיפר כי לפני חמישים שנה העפיל בלהט נעורים‬ ‫אל פסגת ההר‪ ,‬כשהסלעים והקוצים קורעים את גופו ובגדיו‪ ,‬ולא‬ ‫הביא משם חזרה דבר מלבד חרטה ויגע‪ .‬בטרם יעפיל לשם ולאחר‬ ‫מכן לא שמעו אנשי המקום על מי אשר העז לעשות כדבר הזה‪ .‬אך‬ ‫דבריו רק העצימו את תשוקתנו‪ ,‬כי נפשות הצעירים לא מוקירות‬ ‫עצות מפי זקנים‪ .‬הזקן‪ ,‬משהבחין כי אינו משיג דבר‪ ,‬התקדם קמעה‬ ‫בין הצוקים‪ ,‬סימן לנו באצבעו לעבר שביל תלול‪ ,‬המטיר עלינו‬ ‫אזהרות‪ ,‬וגם כשהתקדמנו והוא ניצב מאחורינו לא חדל מלהתריע‬ ‫עוד ועוד‪ .‬השארנו אתו כל בגד או דבר אחר שעלול היה להכביד‪,‬‬ ‫ולאחר שהכנו עצמנו לטיפוס‪ ,‬החילונו לעלות מלאי עזוז במעלה‬ ‫‪ 57‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪.146–145 ,1 ,‬‬

‫‪.indb 62‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪63  ,‬‬

‫ההר‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שקורה בדרך כלל‪ ,‬המאמץ הכביר הוביל לעייפות‪,‬‬ ‫ולכן עצרנו על המצוק בקרבת מקום‪ .‬משם שוב יצאנו לדרכנו‪,‬‬ ‫באטיות רבה יותר‪ :‬במחשבה תחילה האטתי צעדי בשביל המתפתל‬ ‫במעלה ההר‪ ,‬בעוד אחי בוחר בדרך הקצרה‪ ,‬הישר אל מרומי הרכס‪.‬‬ ‫בהיותי חלש יותר נטיתי אל המקומות הנמוכים יותר‪ ,‬וכאשר קרא‬ ‫לי אחי והצביע על הדרך הישרה עניתי שעדיפה בעיני הדרך הקלה‬ ‫יותר הנפרסת מנגד‪ ,‬ואף שתיארך יותר אין בכך להרתיעני‪ ,‬כי היא‬ ‫מאפשרת לי להתקדם בביטחון במדרון מתון‪ .‬התירוץ הזה נועד‬ ‫לחפות על נרפותי‪ .‬בעוד האחרים מגיעים אל מרום ההר‪ ,‬משוטט‬ ‫אני בין גאיות‪ ,‬ואין שביל גישה מתון יותר נגלה בדרכי המתארכת‬ ‫ונמשכת‪ ,‬והמאמץ חסר התוחלת רק הולך ומתגבר‪ .‬הייתי תשוש ויגע‪,‬‬ ‫וכבר התחרטתי על תעייתי המיותרת‪ ,‬ושמתי פעמי אל הגבהים ממש‪.‬‬ ‫בהגיעי‪ ,‬יגע וחרד‪ ,‬אל אחי הממתין לי כולו רענן ממנוחה שהתארכה‪,‬‬ ‫המשכנו במסענו בצעדים שווים — לעת עתה‪ .‬אך עזבנו את הגבעה‬ ‫ההיא‪ ,‬שכחתי את תעיותי הקודמות ושוב נטיתי אל המקומות‬ ‫הנמוכים יותר‪ ,‬וכמקודם סובבתי בגאיות ותרתי אחר הדרך הקלה‬ ‫יותר‪ ,‬מבחינת אורכה‪ ,‬והנה נקלעתי בשנית למצוקה גדולה‪ .‬נמנעתי‬ ‫מלהתמודד עם קשיי העלייה‪ ,‬אבל הטבע אינו סר לרוח האדם‪ ,‬ולא‬ ‫ייתכן כי גוף ארצי יגיע לגבהים בעודו נע כלפי מטה‪ .‬האם יש צורך‬ ‫להוסיף על כך? בתוך שעות אחדות אירע לי כך שלוש או ארבע‬ ‫פעמים‪ ,‬לזעמי ולקול צחוקו של אחי‪ .‬אזי‪ ,‬נלעג ומושפל‪ ,‬התיישבתי‬ ‫לי באחד הגאיות‪.‬‬ ‫בעודי מהרהר על שהתרחש דילגתי במחשבתי מדברים גופניים‬ ‫לרוחניים‪ ,‬ופניתי אל עצמי במילים כאלה ואחרות‪" :‬דע לך‪ ,‬מה שכל‬ ‫כך סבלת היום בעלותך על ההר‪ ,‬קורה לך ולרבים אחרים הפוסעים‬ ‫אל החיים המבורכים‪ .‬אבל כיוון שתנועות הגוף הן גלויות‪ ,‬בני‬ ‫אנוש מתייחסים אליהן בכובד ראש‪ ,‬בעוד שאלה של הנפש הן בלתי‬ ‫נראות ונסתרות מן העין‪ .‬אכן‪ ,‬החיים המבורכים‪ ,‬כהגדרתנו‪ ,‬נמצאים‬ ‫במקום נישא מאוד‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬שאליו מוליך שביל צר‪ .‬גבעות רבות‬ ‫מתנשאות בדרך‪ ,‬ויש לפסוע בצעדים מחושבים מסגולה אחת אל‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫‪.indb 63‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  64‬חלק ראשון‬

‫מעלה אחרת‪ .‬הפסגה שאליה מכוון מסענו היא היעד של כולנו וגם‬ ‫סוף השביל‪ .‬אליה רוצים כולם להגיע‪ ,‬אלא שכדברי אובידיוס‪' :‬כדי‬ ‫שתוכל להגשים‪ ,‬לא מספיק לרצות‪ ,‬צריך להשתוקק'‪ 58.‬אתה בוודאי‬ ‫לא רק רוצה בכך כי אם גם משתוקק‪ ,‬אלא אם כן גם הפעם‪ ,‬כמו‬ ‫במקרים רבים אחרים‪ ,‬אתה מוליך שולל את עצמך‪ .‬ובכן‪ ,‬מה עוצר‬ ‫בעדך? ודאי דבר לא מלבד הדרך המישורית והקלה יותר‪ ,‬כפי שהיא‬ ‫נראית תחילה‪ ,‬הרצופה תאוות ארציות ובזויות‪ .‬אבל לאמיתו של דבר‬ ‫עומדות לפניך שתי דרכים‪ :‬או להעפיל למרומי החיים המבורכים‪,‬‬ ‫כשאתה כורע תחת המאמץ העילאי שאת ההתמודדת עמו דחית שלא‬ ‫בטובתך‪ ,‬או לשקוע אט אט וללכת לאיבוד במחילות חטאיך‪ .‬ושם‪,‬‬ ‫ירא אני לחזות‪ ,‬חושך וצלמוות יפקדוך‪ 59,‬ויהא עליך לשהות בחשכת‬ ‫לילה נצחית בייסורים ללא סוף"‪ .‬מדהים לומר עד כמה טלטלה‬ ‫מחשבה זאת את נפשי ואת גופי בשעות הנותרות של הטיול‪ .‬לו‬ ‫רק אוכל להשלים את המסע הזה‪ ,‬שאליו אני מייחל ימים ולילות‪,‬‬ ‫כפי שהשלמתי היום בצעדי גופי את הטיפוס על אף כל המכשולים‪.‬‬ ‫תמהני‪ ,‬אם אין זה ראוי שיהיה קל יותר לבצע את הניתן לעשייה‬ ‫באמצעות נפש זריזה ונצחית‪ 60,‬כהרף עין וללא תנועה‪ ,‬מאשר‬ ‫במהלך הזמן באמצעות הגוף הארצי‪ ,‬החלש והמועד למות והנתון‬ ‫תחת עול האיברים הלאים?‬ ‫לגבעה המתנשאת מעל כל האחרות קוראים הכפריים "הבן‬ ‫הצעיר"‪ .‬מדוע? אינני יודע‪ .‬אלא אם כן אני מניח שהיא נקראת על‬ ‫דרך ההיפוך‪ ,‬כנהוג גם במקרים אחרים‪ .‬היא אכן נראית כאביהם של‬ ‫כל ההרים הקרובים‪ .‬על הפסגה ישורת קטנה‪ .‬שם‪ ,‬עייפים ותשושים‪,‬‬ ‫עצרנו למנוחה‪ .‬ומכיוון ששמעת על הדאגות שעלו וחדרו אל לבי‬ ‫במהלך הטיפוס‪ ,‬מפציר אני בך‪ ,‬אבי‪ ,‬האזן גם לכל היתר‪ .‬הקצה‬ ‫שעה אחת מזמנך כדי לבחון את מעשי במהלך יום אחד‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫‪5 8‬‬ ‫‪ 59‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬איגרות מחוף הים השחור‪.3.1.35 ,‬‬ ‫בעקבות תהלים קז‪ ,‬י; איוב לד‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫הדהוד של דברי סנקה בעל שלוות הנפש‪.2.11 ,‬‬

‫‪.indb 64‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪65  ,‬‬

‫הלום ממשב הרוח החריג והנוף שנשקף‪ ,‬עמדתי נפעם‪ .‬הבטתי סביב‪:‬‬ ‫עומדות היו רגלי מעל לעננים‪ .‬אתוס ואולימפוס‪ ,‬כפי ששמעתי‬ ‫וקראתי עליהם‪ ,‬נהיו דמיוניים פחות בעיני‪ :‬הרי עתה צופה אני בהר‬ ‫מפורסם פחות מהם‪ 61.‬אז הפניתי את עיני אל עבר מחוזות איטליה‪,‬‬ ‫שאליה נוטה נפשי מאוד‪ .‬האלפים התלולים והמושלגים שחצה האויב‬ ‫הנורא של העם הרומי — הוא‪ ,‬אם להאמין לשמועה‪ ,‬התגבר על‬ ‫הסלעים באמצעות חומץ‪ — 62‬נראו לי כל כך קרובים‪ ,‬אף שהם‬ ‫רחוקים מכאן‪ .‬אני מודה‪ ,‬השמעתי אנחת כמיהה לאוויר האיטלקי‬ ‫שנפשי קרובה אליו יותר מאשר עיני‪ ,‬ורגש שאין לשער השתלט עלי‬ ‫ועורר בי תשוקה לחזור ולראות את חברי ומולדתי‪ .‬אלא שכבשתי‬ ‫את הרכות שהתגלתה באופיי הגברי‪ ,‬אף כי לתשוקה לכל אחד מן‬ ‫השניים הללו‪ 63‬ניתן למצוא צידוקים‪ ,‬בהסתמך על עדים גדולים ממני‪.‬‬ ‫אז השתלטה מחשבה חדשה על נפשי והסיטה את תשומת לבי‬ ‫מן המרחב אל הזמן‪ .‬אמרתי לעצמי‪" :‬היום מלא עשור לעזיבתך את‬ ‫בולוניה עם סיום לימודי תקופת הנעורים‪ 64.‬הו‪ ,‬אלוהי הנצח‪ ,‬חוכמה‬ ‫מושלמת‪ ,‬לכמה שינויים בנהגיך המוסריים היה הזמן הנוכחי ֵעד! אני‬ ‫מתעלם מאינסוף המקרים‪ ,‬שהרי עדיין אינני מצוי בנמל מבטחים‬ ‫אשר ממנו אוכל‪ ,‬נטול חרדה‪ ,‬להיזכר בבטחה בסערות העבר‪.‬‬ ‫אולי עוד יגיע הזמן שבו אוכל לסוקרן כסדר התרחשותן‪ ,‬ואשתמש‬ ‫כמבוא בדברי אוגוסטינוס שלך‪' :‬אני רוצה להיזכר בתועבות שעשיתי‬

‫‪ 61‬‬

‫‪ 62‬‬

‫‪6 3‬‬ ‫‪ 64‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫הר ָאתוֹ ס (‪ )Όρος Άθως‬גובהו כאלפיים מטרים‪ .‬הוא נמצא במקדוניה‬ ‫שבצפון יוון‪ ,‬ומכונה גם "ההר הקדוש" (‪ .)Άγιον Όρος‬בעת העתיקה‬ ‫נקרא המקום "אקטי" (‪ .)Ακτή‬גובהו של הר אולימפוס השוכן בתסאליה‬ ‫שביוון הוא כ־‪ 2,900‬מטרים — הגבוה שבהרי יוון‪.‬‬ ‫"האויב הנורא" הוא חניבעל‪ ,‬מצביאה של קרתגו במהלך המלחמה הפונית‬ ‫השנייה‪ .‬על פי תיאורו של ליוויוס‪ ,‬הסלעים הותכו לאחר שהובערו באש‬ ‫שהוזנה בחומץ‪ .‬ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.21.37.2 ,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חברים ומולדת‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1326-1320‬למד פטררקה משפטים בבולוניה תוך שהוא נאלץ‬ ‫לקטוע את לימודיו פעמים אחדות‪.‬‬

‫‪.indb 65‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  66‬חלק ראשון‬

‫ובתאוות הבשר של נפשי לא משום שאני אוהב אותן‪ ,‬אלא כדי‬ ‫שאוהב אותך‪ ,‬אלי'‪ 65.‬אך עניינים רבים ומפוקפקים עדיין מכבידים‬ ‫עלי‪ .‬מה שנהגתי לאהוב‪ ,‬אינני אוהב עוד‪ .‬משקר אני‪ :‬אוהב‪ ,‬אך‬ ‫מקמץ באהבה‪ .‬שוב שיקרתי‪ :‬אוהב אכן‪ ,‬אך ביתר ביישנות ובמשנה‬ ‫עצבות‪ .‬הנה‪ ,‬לבסוף‪ ,‬אמת דיברתי‪ .‬כך אכן‪ ,‬אוהב אני את אשר‬ ‫אהבתי לא לאהוב והשתוקקתי לשנוא‪ .‬עדיין אני אוהב‪ ,‬אבל בעל‬ ‫כורחי‪ ,‬קודר ומבכה‪ ,‬כמו כפו עלי לאהוב‪ .‬מתנסה אומלל אני בפסק‬ ‫דינה של אותה שורה מפורסמת‪' :‬אשנא‪ ,‬אם אוכל; אם לא‪ ,‬אוהב‬ ‫בעל כורחי"‪ 66.‬עוד לא חלפו שלוש שנים מאז אחזה בי תשוקה‬ ‫חדשה וקראה תיגר על אותה תשוקה מעוותת ונפסדת שהשתלטה‬ ‫על חדרי לבי ואין עוצר‪ .‬לדבר אחר היא התאוותה‪ ,‬באופן מרדני אך‬ ‫מסוכסך עם עצמו‪ .‬קרב אימתני ושקול כוחות התנהל מאז במחשבותי‬ ‫על השליטה של כל אחד מהשניים בי‪67.‬‬ ‫כך גלגלתי במחשבותי את העשור שחלף‪ .‬לאחר מכן הנחתי מאחור‬ ‫את דאגות העבר ושאלתי את עצמי‪" :‬אילו נפל בגורלך להאריך‬ ‫את החיים בני החלוף הללו בעשר שנים נוספות‪ ,‬ולהתקדם בהן‬ ‫נסוגת בשנתיים האחרונות‬ ‫ָ‬ ‫כלפי המעלה הטובה באותו שיעור שבו‬ ‫מעיקשותך הקודמת באמצעות העימות בין תשוקתך החדשה לישנה‬ ‫— האם לא היית מסוגל‪ ,‬לא בוודאות אך לפחות בתקווה‪ ,‬למות‬ ‫בשנתך הארבעים בשוויון נפש‪ ,‬או לפחות להשלים ללא דאגה את‬ ‫שארית ימיך היורדת אל עבר הזקנה?"‬ ‫‪ 65‬‬ ‫‪6 6‬‬ ‫‪ 67‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שני‪.1 ,‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬אהבים‪.11b35 ,3 ,‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן למאבק בין תשוקתו הארצית לאהובתו לאורה‪,‬‬ ‫שאותה ראה לראשונה בכנסייה באביניון ב־‪ 6‬באפריל ‪ ,1327‬כשהיה בן‬ ‫‪ ,23‬לבין התשוקה לאל‪ ,‬שלטענתו כאן נולדה במלוא עוזה שלוש שנים‬ ‫לפני כתיבת המכתב‪ ,‬כלומר ב־‪ .1333‬המאבק בין שתי התשוקות בלבו‬ ‫של פטררקה מזכיר את המאבק שהתחולל בנפשו של אוגוסטינוס בספר‬ ‫השמיני של וידויים‪ ,‬ובמיוחד ברגע הגורלי לפני הפיכת הלב (‪)conversio‬‬ ‫שהתחוללה בו (‪.)26-25‬‬

‫‪.indb 66‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪67  ,‬‬

‫מחשבות אלה ודומות להן‪ ,‬אבי‪ ,‬חזרו ועלו בלבי‪ .‬שמחתי על‬ ‫התקדמותי‪ ,‬אך קוננתי על כישלוני להשלים את המשימה‪ ,‬וחשתי‬ ‫אומלל לנוכח אי יציבותם של מעשי אנוש‪ ,‬ונראה היה כי שכחתי‬ ‫להיכן ומדוע הגעתי הלום‪ ,‬עד שסוף סוף הותרתי מאחור את דאגותי‪,‬‬ ‫שמקום אחר יאה להן‪ .‬הבטתי סביבי כדי לראות את מה שבאתי‬ ‫לראות‪ .‬כמי שהתעורר ונזכר — הזמן לעזוב הרי דחק‪ ,‬כי השמש נטתה‬ ‫לערוב וצללים פשטו בהר — פניתי למה שהיה בעורפי והשקפתי‬ ‫מערבה‪ .‬רכס הפירנאים‪ ,‬הגבול בין צרפת לספרד‪ ,‬אינו נראה משם‪,‬‬ ‫לא כי מכשול כלשהו מצוי בדרך ומפריע‪ ,‬אלא ככל שידיעתי מגעת‪,‬‬ ‫רק בגלל חולשת ראייתם של בני אנוש‪ .‬ההרים של מחוז ליון מימין‪,‬‬ ‫מפרץ מסיליה משמאל‪ ,‬ומשברי הים של אג מורט (‪)Aigues Mortes‬‬ ‫במרחק כמה ימים משם‪ — 68‬כולם ניבטו בבהירות רבה‪ .‬נהר הרון זרם‬ ‫מתחת לעינינו‪ .‬ובעוד אני מתפעל מהמראות‪ ,‬מתענג על הנוף‪ ,‬לעתים‬ ‫מהרהר על דברים ארציים ולעתים מתעלה לגבהים רוחניים בעקבות‬ ‫גופי‪ ,‬מצאתי לנכון לעיין בוידויים של אוגוסטינוס‪ ,‬ספר שהוא מתנת‬ ‫אהבתך — אני מחזיקו לזכר מחברו וגם לזכר מי שהעניק לי אותו‬ ‫— והוא תמיד בהישג ידי‪ .‬ספר קטן‪ ,‬כרך זעיר אמנם‪ ,‬אך מתיקותו‬ ‫אינסופית‪ .‬פתחתי אותו באקראי‪ ,‬כדי לעיין במה שעיני תיתקלנה בו‬ ‫— במה עוד אפשר להיתקל שם מלבד יראת שמים ומסירות דתית?‬ ‫במקרה פתחתי את הספר בחלקו העשירי‪ .‬אחי‪ ,‬שציפה לשמוע מפי‬ ‫את דבר אוגוסטינוס‪ ,‬עמד באוזניים כרויות‪ .‬האל עדי וכן אחי שנכח‬ ‫שם‪ ,‬כי מבט עיני נפל‪ ,‬ראשית כול‪ ,‬על המקום שבו נאמר‪" :‬אנשים‬ ‫הולכים להתפעל מפסגות הרים ומגלי הים העצומים‪ ,‬ממפלי הנהרות‬ ‫הרחבים‪ ,‬מגודלו של האוקיינוס וממסילות הכוכבים‪ ,‬ומזניחים את‬ ‫עצמם"‪ 69.‬נדהמתי‪ ,‬אני מודה‪ .‬ותוך שאני מבקש מאחי המשתוקק‬ ‫להאזין לבל יפריע לי‪ ,‬סגרתי את הספר בכעס על שעדיין‪ ,‬אף עתה‪,‬‬ ‫‪ 68‬‬ ‫‪ 69‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:42‬‬

‫עיירה בשם זה שוכנת בקטע חוף מפורץ של הים התיכון מרחק קצר‬ ‫ממזרח למונפלייה‪ .‬השם הנקוב בטקסט הוא ‪.Aquae mortuae‬‬ ‫וידויים‪ ,‬ספר עשירי‪.15 ,‬‬

‫‪.indb 67‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  68‬חלק ראשון‬

‫עניינים ארציים מהלכים עלי קסם‪ ,‬אף כי כבר מזמן חייב הייתי‬ ‫ללמוד מאותם פילוסופים פגאניים כי "דבר איננו מופלא מלבד‬ ‫הנפש‪ ,‬והנפש‪ ,‬אם גדולה היא‪ ,‬אין גדול ממנה"‪70.‬‬ ‫הסתפקתי במה שראיתי על ההר והחלטתי להפנות את עיני‬ ‫הפנימית אל עצמי‪ .‬מאותה שעה אף אחד לא שמע דבר מפי עד‬ ‫שהגענו לרגלי ההר‪ .‬דבר אוגוסטינוס די היה בו להשקיט את‬ ‫פעלתנותי‪ .‬לא ייתכן כי יד המקרה היא‪ .‬מה שקראתי שם כוון‬ ‫אלי ולא לאף אחד אחר‪ ,‬אני סבור‪ .‬נזכרתי שאוגוסטינוס עצמו חש‬ ‫כך כשחווה פעם מקרה דומה‪ .‬היה זה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬כאשר קרא בכתבי‬ ‫השליח‪ ,‬והמשפט הראשון שנגלה לעיניו היה‪" :‬לֹא ְבזוֹ ֲללוּ ת ְוּב ׁ ִש ָּכרוֹ ן‬ ‫וְ לֹא ְּב ִג ּ‬ ‫ם־ל ְב ׁשוּ ֶאת־‬ ‫ה׃‪ ‬כי ִא ִ‬ ‫ילוּ י ֲע ָריוֹ ת וַ ֲעשׂ וֹ ת זִ ָּמה וְ לֹא ִב ְמ ִר ָיבה וְ ִקנְ ָא ִּ‬ ‫ָה ָאדוֹ ן יֵ ׁשוּ ַע ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫יח וְ ַד ֲאגוּ ִל ְבשַׂ ְר ֶכם ַא ְך־לֹא ְל ַה ְג ִּביר ַה ַּת ֲאוֹ ת"‪ 71.‬זה‬ ‫ם־ח ְפ ְצ ָך‬ ‫"א ֶ‬ ‫קרה גם לאנטוניוס כאשר הקשיב לאוונגליון שבו כתוב‪ִ :‬‬ ‫ת־ר ֻכ ׁ ְש ָך וְ נָ ַת ָּת ָל ֲענִ ִ ּיים וְ ָהיָ ה ְל ָך אוֹ ָצר ַּב ׁ ָש ָמיִ ם‬ ‫ִל ְהיוֹ ת ׁ ָש ֵלם ֵל ְך ְמכֹר ֶא ְ‬ ‫וְ ׁשוּב ֲהלֹם וְ ָה ַל ְכ ָּת ַא ֲח ָרי"‪ 72.‬וכאילו שהכתוב כיוון אליו עצמו —‬ ‫אתנסיוס‪ ,‬מחבר תולדות חייו‪ ,‬מעיד — החיל אנטוניוס את הציווי‬ ‫האלוהי על עצמו‪ .‬וכפי שבשומעו את הדברים האלה לא ביקש כל‬ ‫דבר אחר‪ ,‬וכפי שאוגוסטינוס‪ ,‬בקוראו את הדברים‪ ,‬חדל מחטאיו‬ ‫ולא יסף‪ ,‬כך תמה קריאתי והסתכמה באותן מילים ספורות שהזכרתי‬ ‫קודם‪ .‬מהרהר הייתי עד כמה נעדרי חוכמה הם בני תמותה המזניחים‬

‫‪7 0‬‬ ‫‪ 71‬‬

‫‪ 72‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪.8.5 ,‬‬ ‫האיגרת אל הרומים יג‪ .14-13 ,‬זה הפסוק שבו נתקל אוגוסטינוס כשפתח‬ ‫באקראי את כתבי הקודש וקרא בהם‪ ,‬רגע לפני הפיכת הלב שחווה בגן‬ ‫ביתו במילאנו (וידויים‪ ,‬ספר שמיני‪ .)29 ,‬סצינת הקריאה של פטררקה‬ ‫בוידויים על פסגת הר ונטו היא אם כן אלוזיה מפורשת לקריאה של‬ ‫אוגוסטינוס בכתבי הקודש‪ .‬במקרה של פטררקה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ברי כי הקריאה‬ ‫אינה מסתיימת בהפיכת לב מלאה לחיי הדת‪.‬‬ ‫הבשורה על פי מתי יט‪ .21 ,‬הסיפור מופיע בחיי אנטוניוס הקדוש אב‬ ‫המנזר (‪ ,)4-3 ,2‬שתרגם ללטינית אב הכנסייה אתנסיוס‪ .‬גם אוגוסטינוס‬ ‫מצטט את הסיפור בוידויים (ספר שמיני‪.)29 ,‬‬

‫‪.indb 68‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪69  ,‬‬

‫את החלק האציל ביותר שבהם‪ ,‬מקדישים עצמם לכל מיני דברים‬ ‫ותרים אחר חזיונות ריקים‪ ,‬בחפשם בחוץ את שניתן למצוא בפנים‪.‬‬ ‫הייתי יכול להעריץ את אצילות נפשנו‪ ,‬אלמלא הידרדרה מרצונה‬ ‫והתנתקה ממקורותיה העתיקים‪ ,‬ואת מה שהאל העניק לכבודו של‬ ‫האדם היא הפכה לקלון‪.‬‬ ‫דמה בנפשך כי ביום ההוא כשחזרתי‪ ,‬כל כמה שהבטתי אחור אל‬ ‫פסגת ההר נראתה לי זו כמו היה גובהה אמה אחת בלבד בהשוואה‬ ‫לעומק החשיבה האנושית‪ ,‬בתנאי שלא הוטבעה ברפש השפלות‬ ‫האנושית‪ .‬מחשבה נוספת ניקרה בי עם כל צעד ושעל‪" :‬מי שלא‬ ‫נרתע לסבול כל כך הרבה יזע ועמל כדי שגופו יתקרב מעט לשמים‪,‬‬ ‫איזה צלב‪ ,‬איזה צינוק‪ ,‬איזה מכשיר עינויים‪ ,‬יוכלו להרתיע את נפשו‬ ‫מלהתקרב לאל‪ ,‬כשהוא רומס את רום נפיחותה של עזות המצח‬ ‫וגורלות בני התמותה?" וכן‪" :‬כמה נדיר הוא האדם שאינו סוטה‬ ‫מהשביל הצר הזה‪ ,‬בין שמתיירא הוא מפני קשיים‪ ,‬ובין שמתיירא‬ ‫הוא מחמת תאוות עינוגים‪ .‬אדם כזה הוא מאושר מדי‪ ,‬אם בכלל‬ ‫מצוי אדם כזה"‪ .‬אני סבור כי אליו כיוון המשורר‪:‬‬ ‫מאושר הוא מי שמסוגל לדעת את סיבת הדברים‬ ‫ברגליו הוא דורס את כל הפחדים‪ ,‬את הגורל חסר המעצור‬ ‫ואף את שאון זרימתו של כארון החמדן‪73.‬‬

‫איזו דבקות בלתי מתפשרת נדרשת כדי לחתור‪ ,‬לא אל ההר הגבוה‬ ‫אלא אל כמיהות נשגבות‪ ,‬ולא להיכנע לדחפים ארציים!‬ ‫‪ 73‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ .492–490 ,2 ,‬מתייחס ללוקרציוס‪ ,‬שאת שירו על‬ ‫טבע היקום פטררקה לא הכיר ישירות‪ .‬על פי המיתולוגיה היוונית‪,‬‬ ‫האכרון (‪ )Acheron‬היה אחד מחמשת הנהרות הגובלים בשאול‪ .‬הנהר‬ ‫שימש להובלת הנשמות היוצאות למסען אל עבר ממלכתו של האדס‪ ,‬אל‬ ‫השאול‪ .‬כארון (‪ ,)Χάρων‬משיט המעבורת של‪ ‬האדס‪ ,‬הוא שהעביר מתים‬ ‫לצדו השני של הנהר — רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום תמורת השיט‪.‬‬ ‫לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע‪ ‬אובול‪ ‬מתחת‬ ‫ללשונם‪.‬‬

‫‪.indb 69‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  70‬חלק ראשון‬

‫בין פרפורי לבי המיטלטל‪ ,‬בלא לחוש את המדרך המייסר‪ ,‬שבתי‬ ‫בחשכת הלילה העמוקה אל המחסה הכפרי שממנו התחלתי להעפיל‬ ‫לפני שהפציע השחר‪ .‬ברדתנו מטה סיפק לנו הירח שירות נדיב‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬בעוד המשרתים טורחים בהכנת הארוחה‪ ,‬פניתי לבדי לחלק‬ ‫מוצנע של הבית‪ ,‬כדי לכתוב לך דברים אלה בזריזות ומבלי שנערכתי‬ ‫לכך מראש‪ .‬חששתי כי אם אדחה את הכתיבה‪ ,‬אולי תשתנה תחושתי‬ ‫עם שינוי המקום‪ ,‬וכוונתי לכתוב לך תדעך‪ .‬ראה נא‪ ,‬אב אוהב ביותר‪,‬‬ ‫עד כמה אני רוצה שדבר ממני לא יהיה נסתר מעיניך‪ ,‬כי חושף‬ ‫אני לפניך לא רק את כל חיי‪ ,‬אלא אף כל מחשבה ומחשבה באופן‬ ‫המדויק ביותר‪ .‬התפלל בעבור מחשבותי‪ ,‬אני מייחל‪ ,‬שעל אף היותן‬ ‫נעות ונדות‪ ,‬תמצאנה מנוח‪ ,‬ואחרי שהיטלטלו ללא תכלית לרוב‪,‬‬ ‫תתהפכנה אל פני האחד‪ ,‬הטוב‪ ,‬האמיתי‪ ,‬הוודאי והיציב‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום‪,‬‬ ‫מלוסן‪ 26 ,‬באפריל‪.‬‬

‫‪ .4‬אל ג'ובאני קולונה הנמנה עם מסדר הדומיניקנים‪ ,‬על כך‬ ‫שאין לאהוב פלגנות אלא את האמת‪ ,‬ועל אתריה הידועים‬ ‫של העיר רומא (‪74)Ad fam. 6.2‬‬ ‫שוטטנו סביב רומא לבדנו‪ .‬אתה מכיר את הנוהג הפריפטטי של‬ ‫שיטוטי‪ 75.‬אני אוהב לשוטט‪ .‬זה מתאים ביותר לטבעי ולהרגלי‪ .‬מבין‬ ‫‪ 74‬‬

‫‪ 75‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫המכתב נשלח מרומא ב־‪ ,1337‬ככל הנראה‪ ,‬אל ג'ובני קולונה (‪c. 1298-‬‬ ‫‪ ,)1343/44‬שהשתייך למסדר הדומיניקנים והיה אחיינו של הקרדינל‪,‬‬

‫פטרונו של פטררקה‪ ,‬שנשא אותו שם‪.‬‬ ‫האסכולה הפריפטטית נוסדה על ידי אריסטו‪ .‬משכנה היה האכסדרה של‬ ‫מקדש אפולו ליצאום (‪ )Lyceum‬באתונה‪ ,‬שבו נהגו אריסטו ותלמידיו‬ ‫להיפגש ולשוטט בשבילי המקום‪ .‬המונח היווני (‪ )peripatein‬מתייחס למי‬ ‫שמתהלך ומשוחח בעת ובעונה אחת‪ ,‬ומכאן הכינוי "פריפטטים"‪ ,‬שדבק‬ ‫בתלמידי אריסטו‪ .‬‬

‫‪.indb 70‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪71  ,‬‬

‫הדעות השונות‪ ,‬שבחלקן אני מצדד ומחלקן אני מסתייג‪ ,‬אינני אוהב‬ ‫את הפלגנות‪ ,‬אלא את האמת‪ .‬כך שעכשיו אני פריפטטי‪ ,‬הנה אני‬ ‫סטואיקן‪ ,‬ומדי פעם איש האקדמיה‪ 76.‬אבל לעתים קרובות אף לא‬ ‫אחד מאלה — בכל פעם שמתגלה אצלם דבר שנוגד או עוין את‬ ‫האמונה האמיתית והנושאת ברכה‪ .‬אמנם מתירים אנו לאהוב ולקבל‬ ‫את הפלגים הפילוסופיים‪ ,‬אם אינם שוטמים את האמת ואינם מדיחים‬ ‫אותנו מהתכלית העיקרית שלנו‪ ,‬אבל כאשר הם מנסים‪ ,‬מפעם לפעם‪,‬‬ ‫לעשות כן‪ ,‬בין שמדובר באפלטון ובין שמדובר באריסטו‪ ,‬וארו או‬ ‫קיקרו‪ ,‬הרי שראוי לבוז להם ולרומסם ללא כל פשרה או ויתור‪ .‬בל‬ ‫לדבר מקלות לשונם‪ ,‬ולסמכות‬ ‫ניתפס לטיעון כלשהו מוויכוחיהם‪ ,‬או ָ‬ ‫המעוגנת בשמותיהם‪ :‬הם היו בני אנוש‪ ,‬מלומדים וידועים ברהיטות‬ ‫דיבורם ומבורכים בכישרונם הטבעי‪ ,‬ככל שהסקרנות האנושית ומצב‬ ‫הידע של הדברים אפשרו‪ ,‬אך אומללים שמנעו מעצמם את הדברים‬ ‫הנעלים שאינם ניתנים לביטוי‪ ,‬שהאמינו בכוחותיהם ולא ביקשו את‬ ‫האור האמיתי; עתים נופלים כאורח עיוורים‪ ,‬עתים נתקלים באבן‬ ‫ומועדים‪ .‬הבה נעריץ את כישרונם‪ ,‬כפי שעלינו לסגוד למי שיצר‬ ‫כישרון זה‪ .‬הבה נחוש חמלה כלפיהם על שגיאותיהם‪ ,‬בעוד אנו‬ ‫מברכים את האל שעשה חסדו עמנו‪ ,‬ומודים על שזכינו והועדפנו‬ ‫על פני אבותינו על ידי מי שהועיד עצמו לגלות לקטנים את הסוד‬ ‫שהוא מסתיר מחכמים‪ 77.‬לבסוף‪ ,‬הבה נעסוק בפילוסופיה כדי לאהוב‬ ‫את החוכמה‪ ,‬כי זה מה שהשם "פילוסופיה" מביע‪ .‬ישוע המשיח‬ ‫הוא התגלמות חוכמת האל‪ .‬כדי לעסוק בפילוסופיה לאמיתה עלינו‪,‬‬ ‫‪ 76‬‬

‫‪ 77‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫האסכולה שייסד אפלטון זוהתה עם מקום המפגש של הפילוסוף ותלמידיו‪:‬‬ ‫חורשה מחוץ לאתונה שהייתה מקודשת לגיבור המיתולוגי אקאדמוס‬ ‫ונשאה את שמו‪ ,‬ומכאן נגזר השם אקדמיה‪.‬‬ ‫"ב ֵעת ַה ִהיא‬ ‫פטררקה מהדהד את שנאמר בספרי הבשורה‪ ,‬מתי יא‪ָּ :25 ,‬‬ ‫ת־א ֶּלה ִמן־‬ ‫ָענָ ה יֵ ׁשוּ ַע וְ ָא ַמר אוֹ ְד ָך ָא ִבי ֲאדוֹ ן ַה ׁ ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ ִּכי ִה ְס ַּת ְר ָּת ֶא ֵ‬ ‫"ב ּׁ ָש ָעה ַה ִהיא ָע ַלץ‬ ‫יתם ָלעוֹ ֲל ִלים"‪ .‬לוקאס י‪ַּ :21 ,‬‬ ‫ַה ֲח ָכ ִמים וְ ַה ְּנבוֹ נִ ים וְ ִג ִּל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאמר אוֹ ְדך ָא ִבי ֲאדוֹ ן ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ ִּכי ִה ְס ַּת ְר ָּת ֶאת־‬ ‫יֵ ׁשוּ ַע ְּברוּ ַח ַה ּק ֶֹד ׁש וַ ּי ַ‬ ‫יתם ָלע ֲֹל ִלים"‪.‬‬ ‫ן־ה ֲח ָכ ִמים וְ ַה ְּנבוֹ נִ ים וְ ִג ִּל ָ‬ ‫ֵא ֶּלה ִמ ַ‬

‫‪.indb 71‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  72‬חלק ראשון‬

‫ראשית כול‪ ,‬לאהוב אותו ולהוקירו‪ .‬הבה ננהג כך בכל תחום‪ ,‬כי‬ ‫לפני הכול עלינו להיות נוצרים‪ .‬הבה נקרא פילוסופיה‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬כדי שהבשורה של ישוע המשיח תהדהד תמיד באוזני‬ ‫לבנו‪ :‬זה הדבר היחיד שאנו מלומדים ומתברכים בו דיינו‪ ,‬שבלעדיו‬ ‫ככל שנלמד יותר‪ ,‬כך נהיה יותר חסרי דעת ואומללים; כמו הייתה‬ ‫בשורה זו המבצר הנישא של האמת שאליה אנו חייבים לייחס כל‬ ‫דבר; כמו היא לבדה התשתית האיתנה של האומנויות האמיתיות‪,‬‬ ‫וכל עמל אנושי עליה יישען‪ .‬והיה אם נְ פתח בשקידה תחומי דעת‬ ‫אחרים שאינם מנוגדים לאותה בשורה‪ ,‬לא נהיה ראויים לגנאי בשל‬ ‫כך; גם אם ייראה כאילו הוספנו רק מעט למכלול‪ ,‬הרי בוודאי‬ ‫נתרום רבות לעינוג הנפש ולטיפוח דרך חיים תרבותית יותר‪ .‬דברים‬ ‫אלה נאלצתי לומר כבדרך אגב‪ ,‬ככל שקוצר היריעה התיר לי‪ .‬עתה‬ ‫אמשיך לענייני‪.‬‬ ‫שוטטנו יחדיו בעיר הגדולה ההיא‪ ,‬שמרחביה גורמים לה להיראות‬ ‫ריקה‪ ,‬אך אוכלוסייתה עצומה‪ .‬סיירנו לא רק בעיר עצמה אלא גם‬ ‫באזורים שמסביבה‪ ,‬ועל כל צעד ושעל שעשינו היה משהו שעורר‬ ‫את לשוננו ונפשנו‪ .‬כאן ניצב הארמון המלכותי של אוואנדר‪ 78,‬פה‬ ‫שכנה קארמנטה‪ 79,‬כאן המערה של קאקוס‪ 80,‬פה הזאבה המיניקה‬

‫‪ 78‬‬

‫‪ 79‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫פטררקה פותח כאן בקטלוג ארוך שבו הוא "מלביש" את המרחב הרומי‬ ‫הנגלה לעיניו בתיאור כרונולוגי‪ ,‬הלקוח מספרי ההיסטוריונים העתיקים‪,‬‬ ‫של דמויות ואירועים מרכזיים מההיסטוריה הרומית מהיווסדה ועד‬ ‫ראשית הנצרות‪ .‬אוואנדר (‪ ,)Evander‬שעליו מספר ורגיליוס באינאיס‪,‬‬ ‫היה מלך יווני שנמלט מארקדיה מולדתו והתיישב בגבעת הפאלאטיום‬ ‫(אחת משבע הגבעות שעליהן קמה רומא)‪ .‬הוא נחשב‪ ,‬על פי המסורת‬ ‫הספרותית‪ ,‬כמתיישב הראשון במקום שרומא קמה לאחר מכן‪.‬‬ ‫כמסופר באינאיס‪ ,‬הנימפה קארמנטה (‪ )Carmenta‬הייתה אמו של‬ ‫אוואנדר‪.‬‬ ‫במפגש עם איניאס סיפר לו אוואנדר את הסיפור המקומי על קאקוס‬ ‫(‪ ,)Cacus‬ענק יורק אש‪ ,‬שחוסל בידי הרקולס כי ניסה לגנוב את צאנו‬ ‫של גריאון (‪ )Geryon‬ולהחביאו במערה‪.‬‬

‫‪.indb 72‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪73  ,‬‬

‫ועץ התאנה הרומינאלי שנכון יותר לקרוא לו רומולארי‪ 81.‬כאן‬ ‫דילג רמוס‪ 82,‬פה נערכו משחקי השעשועים ובמהלכם נחטפו נשות‬ ‫הסאבינים‪ 83.‬כאן הייתה ביצת קפרה ונעלם רומולוס‪ 84.‬כאן נערכו‬ ‫ההתוועדויות של נומא עם אגריה‪ 85.‬פה התנהל הקרב בין שתי‬ ‫שלישיות האחים‪ 86.‬כאן הוכרע טולוס הוסטיליוס‪ ,‬מנצח האויבים‬ ‫ובונה הצבא‪ ,‬מפגיעת ברק‪ 87.‬פה היה אנקוס מארקיוס‪ ,‬המלך‬ ‫הבנאי‪ 88,‬וכאן חי טארקוויניוס פריסקוס יוצר החלוקה למעמדות‪89.‬‬ ‫פה התלקחה אש מעל ראשו של סרוויוס‪ 90.‬כאן חלפה טוליה‬ ‫הפראית במרכבה‪ ,‬כשהיא גורמת לרחוב להתבייש בפשע שלה‪91.‬‬ ‫‪ 81‬‬

‫‪ 82‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪ 84‬‬ ‫‪ 85‬‬ ‫‪ 86‬‬ ‫‪ 87‬‬ ‫‪ 88‬‬ ‫‪ 89‬‬

‫‪ 90‬‬ ‫‪ 91‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ראו ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪ .1.4 ,‬לפי המסורת הרומית‪ ,‬העץ שמתחתיו‬ ‫היניקה הזאבה את התאומים נקרא רומינאליס (‪ ,(Ruminalis‬על שם האלה‬ ‫רומינה (‪ ,)Rumina‬אלת ההנקה הקדומה‪ ,‬ותאנים מציינות לעתים שדיים‬ ‫על שום מיצן החלבי‪ .‬משמעו של רומולאריס (‪ )Romularis‬שנזכר כאן‬ ‫הוא‪ :‬מה שמתייחס לרומולוס (‪.)Romulus‬‬ ‫שם‪" :7 ,‬דילג רמוס על החומות החדשות‪ .‬אז הרגו רומולוס [‪ ]...‬והוסיף‪:‬‬ ‫כן יאבד כל המדלג על חומותי"‪.‬‬ ‫שם‪.9 ,‬‬ ‫שם‪.16 ,‬‬ ‫שם‪.21 ,19 ,‬‬ ‫שם‪.25–24 ,‬‬ ‫שם‪.31 ,‬‬ ‫שם‪.33 ,‬‬ ‫את החלוקה למעמדות ביצע מי שמלך אחריו‪ ,‬סרוויוס טוליוס (שם‪,‬‬ ‫‪ .)44–42‬פטררקה מכוון לפעולה אחרת שמייחס ליוויוס — בטעות —‬ ‫לטארקוויניוס פריסקוס (שם‪" :)35 ,‬אז הוקצה לראשונה המקום לקרקס‬ ‫הקרוי היום מאקסימוס‪ ,‬ומקומות חולקו לסנאטורים ולפרשים למען יתקין‬ ‫איש־איש מושב לעצמו"‪.‬‬ ‫מדובר בילד סרוויוס טוליוס שנעשה בבגרותו למלך‪ :‬שם‪ .39 ,‬היה מלכה‬ ‫השישי של רומא בין ‪ 578‬לפנה"ס ל־‪ 535‬לפנה"ס לערך‪.‬‬ ‫שם‪ .48 ,‬טוליה הייתה בתו של סרוויוס טוליוס ולפי המסורת הייתה‬ ‫מעורבת ברצח אביה ובעלייתו של בעלה‪ ,‬לוקיוס טארקוויניוס‪ ,‬לכס‬ ‫המלוכה‪ .‬לפי ליוויוס‪ ,‬לאחר רציחתו של אביה‪ ,‬טוליה דרסה את גופתו‬ ‫בכרכרתה‪.‬‬

‫‪.indb 73‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  74‬חלק ראשון‬

‫הנה גם "הדרך הקדושה"‪ ,‬פה הגבעה האסקווילינית‪ ,‬כאן הגבעה‬ ‫הווימינאלית‪ ,‬פה הגבעה הקווירינאלית והנה גבעת הקליוס‪ 92.‬כאן‬ ‫שוכן שדה מארס וצמחי הפרג שטארקוויניוס סופרבוס קצץ‪ 93.‬פה‬ ‫לוקרציה רכנה אל פגיונה‪ ,‬האנס נמלט אל מותו‪ ,‬וברוטוס נקם את‬ ‫נקמת תומתה המחוללת‪ 94.‬כאן חנו פורסינא והצבא האטרוסקי‪,‬‬ ‫ומוקיוס שיד ימינו אבדה‪ 95,‬ובנו של העריץ שחבר למלחמה‬ ‫נגד החירות‪ ,‬והקונסול שסילק את האויב מהעיר והלך בעקבותיו‬ ‫אל השאול‪ 96,‬וגשר הכלונסאות שנהרס בגבו של האיש האמיץ‪,‬‬ ‫והוראטיוס השוחה בנהר‪ 97,‬והטיבר המשיב את קלויליה‪ 98.‬פה היה‬

‫‪ 92‬‬ ‫‪ 93‬‬

‫‪ 94‬‬

‫‪9 5‬‬ ‫‪ 96‬‬ ‫‪ 97‬‬

‫‪ 98‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫"הדרך הקדושה" (‪ )Via Sacra‬הוליכה מהפורום אל הקאפיטוליום ושדה‬ ‫מארס‪ .‬פטררקה גם מזכיר כמה מן הגבעות שעליהן השתרעה רומא‪.‬‬ ‫מסופר כי לוקיוס טארקוויניוס [סופרבוס] קצץ את הגבוהים בין צמחי‬ ‫הפרג שפרחו בגן ארמונו‪ ,‬כדי להצביע‪ ,‬בתשובה לשאלה שנשאל‪ ,‬על‬ ‫הדרך שיש לנקוט כדי לכבוש את העיר גאביי (‪ ,)Gabii‬משמע חיסול‬ ‫הבכירים שבין תושבי העיר‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.54 ,‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס‪ ,‬נטלה לוקרציה את חייה באמצעות פגיון שנעצה‬ ‫בלבה לאחר שנאנסה על ידי סקסטוס טארקוויניוס‪ ,‬בנו של המלך (שם‪,‬‬ ‫‪ .)58‬עקב כך עורר ברוטוס את העם להתקומם נגד עריצותו של המלך‪.‬‬ ‫במהפכה סולקו המלך ובני משפחתו מרומא ונכונה הרפובליקה (שנת ‪509‬‬ ‫לפנה"ס)‪ ,‬שבה כיהן ברוטוס עצמו כאחד משני הקונסולים הראשונים (שם‪,‬‬ ‫‪.)60–59‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר שני‪.13–12 ,‬‬ ‫מדובר בארונס טארקוויניוס (‪ (Arruns Tarquinius‬ובברוטוס שלחמו זה‬ ‫בזה עד מוות‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.6 ,‬‬ ‫גשר הכלונסאות‪ ,‬ובשמו הרומי ‪ ,Pons sublicius‬נהרס בשידולו של‬ ‫הוראטיוס קוקלס (‪ ,(Horatius Cocles‬כדי לחסום את דרכו של האויב‬ ‫המסתער‪ .‬קוקלס עצמו "קפץ אל הטיבר‪ ,‬ובעוד קלעים רבים ניתכים מעל‬ ‫לו שלם צלח את הנהר והגיע אל אנשיו"‪ .‬ראו‪ :‬שם‪.10 ,‬‬ ‫כמסופר‪" ,‬חמקה משומריה קלויליה‪ ,‬עלמה מבנות התערובות‪ ,‬ובראש‬ ‫קבוצת עלמות צלחה בין קלעי האויב את הטיבר והחזירה את כל העלמות‬ ‫שלמות אל בני ביתן ברומא" (שם‪.)13 ,‬‬

‫‪.indb 74‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪75  ,‬‬

‫ביתו של פובליקולה שנפל עליו חשד שווא‪ 99.‬כאן חרש קווינטוס‬ ‫כשזכה להתמנות לדיקטטור במקום איכר‪ ,‬ומכאן נלקח סראנוס‬ ‫להעשות קונסול‪ 100.‬כאן גבעת היאניקולום‪ ,‬פה גבעת האוונטינוס‪,‬‬ ‫הנה "הר הקודש" שאליו פרשו הפלבאים שלוש פעמים בזעמם על‬ ‫הפטריקים‪ 101.‬כאן ישב הטריבונל של אפיוס התאוותן‪ ,‬שווירג'יניה‬ ‫ניצלה מעוולת דינו תודות לחרב אביה ולמותו של איש "חבר‬ ‫העשרה"‪ ,‬מוות שפריצותו הייתה ראויה לו‪ 102.‬פה קוריולאנוס‪ ,‬על‬ ‫סף ניצחון בקרב‪ ,‬נסוג מובס בידי מסירותם לעיר של בני משפחתו‪103.‬‬

‫‪ 99‬‬

‫‪ 100‬‬

‫‪ 101‬‬

‫‪ 102‬‬

‫‪ 103‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫ואלריוס פובליקולה (‪ )Valerius Publicola‬הרס את ביתו שבגבעת‬ ‫הפאלאטיום לאחר שההמון חשד בו כי הוא שואף למלוכה‪" :‬ובית בונה‬ ‫הוא בפסגת וליה‪ :‬שם‪ ,‬במקום הגבוה והמבוצר‪ ,‬יהי לו למצודה שאין‬ ‫להבקיעה" (שם‪.)7 ,‬‬ ‫לוקיוס קווינטוס קינקינאטוס (‪ )Lucius Quintus Cincinnatus‬נקרא‬ ‫ממחרשתו להתמנות לדיקטטור ולהוביל צבא (שם‪ .)26–19 ,3 ,‬גם‬ ‫אטיליוס רגולוס סראנוס (‪ ,(Atilius Regulus Serranus‬גיבור המלחמה‬ ‫הפונית הראשונה‪ ,‬מוזכר כמי שנקרא מהשדה ונהפך למצביא (פליניוס‪,‬‬ ‫תולדות הטבע‪.)18.4.20 ,‬‬ ‫על פרישתם הראשונה של הפלבאים ל"הר הקודש" ראו ליוויוס‪ ,‬מאז‬ ‫ייסוד העיר‪ .2.23 ,‬פעמיים נוספות הם פרשו מן העיר כדי ללחוץ על‬ ‫הפטריקים ולהשיג זכויות מדיניות חשובות‪.‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר שלישי)‪ ,‬אפיוס קלאודיוס (‪)Appius Claudius‬‬ ‫נמנה עם "חבר העשרה" (‪ )decemviratus‬שהכין לפרסום את החוקים‬ ‫הכתובים הראשונים של רומא ("שנים־עשר הלוחות") בזמן המאבק‬ ‫של הפלבאים בפטריקים‪ .‬אפיוס חשק בעלמה פלבאית‪ ,‬וירג'יניה שמה‪,‬‬ ‫ומשדחתה אותו‪ ,‬טפל עליה אשמת היותה שפחה נמלטת של אחד מבני‬ ‫חסותו‪ .‬אחרי שאפיוס גזר את דינה לעבדות הרג אותה אביה‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫ממנה חיי עבדות ולמען חירותה‪ ,‬כדבריו‪.‬‬ ‫קוריולאנוס‪ ,‬שהוגלה מרומא ב־‪ 491‬לפנה"ס‪ ,‬שב אליה בראש צבא וולסקי‬ ‫— הוולסקים היו שכניה־אויביה של רומא באזור לאטיום — כדי לכובשה‪.‬‬ ‫אמו‪ ,‬בראש משלחת של נשים‪ ,‬יצאה לקראתו‪ ,‬ובדברי תוכחה ותחנונים‬ ‫עזים הצליחה לגרום לו להסיג את צבאו‪ .‬על כך מספר ליוויוס (ספר שני‬ ‫‪.)40‬‬

‫‪.indb 75‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  76‬חלק ראשון‬

‫על צוק־סלע זה הגן מאנליוס‪ ,‬וממנו נפל אל מותו‪ 104.‬כאן קאמילוס‪,‬‬ ‫שפתע הופיע והתערב‪ ,‬הדף אחור את הגאלים המשתוממים ולימד‬ ‫את האזרחים הנואשים כי את מולדתם האבודה יש להושיע לא בזהב‬ ‫אלא בחרב‪ 105.‬פה קורטיוס במלוא חימושו צנח אל מותו‪ 106.‬כאן‬ ‫ראש אדם שנמצא טמון באדמה והיכל טרמינוס שלא הועתק ממקומו‬ ‫סימלו אימפריה איתנה ויציבה‪ 107.‬כאן הבתולה שבגדה הוכתה בכלי‬ ‫נשק אחרי שבוגדנותה פעלה כנגדה‪ 108.‬כאן מזדקר הסלע הטארפיאי‬ ‫‪ 104‬‬

‫‪ 105‬‬

‫‪ 106‬‬

‫‪ 107‬‬

‫‪ 108‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר חמישי)‪ ,‬מרקוס מאנליוס קאפיטולינוס‬ ‫(‪ )M. Manlius Capitolinus‬הגן על מצודת העיר‪ ,‬ששכנה בגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬מפני התקפת הגאלים המיוחסת לשנת ‪ 390‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫תמיכתו הרבה בפלבאים הביאה לכך שהסנאטורים התנכלו לו‪ :‬הוא הואשם‬ ‫בשאיפה למלוך על רומא ונגזר עליו להיות מושלך מהסלע הטארפיאי‪,‬‬ ‫שבצדה הדרומי של גבעת הקאפיטוליום‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר חמישי) כי הרומאים‪ ,‬שכבר נערכו למסור את אוצרות‬ ‫זהבם לידי הגאלים‪ ,‬ניצלו הודות למרקוס פוריוס קאמילוס (‪Markus‬‬ ‫‪ ,)Furius Camillus‬שבמפתיע חזר מגלותו בראש צבא והושיע את רומא‪.‬‬ ‫האמרה "לא בזהב אלא בחרב תיוושע המולדת" (‪Non auro,‬‬ ‫מיוחסת לו ִ‬ ‫‪.)sed ferro recuperanda est patria‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר שביעי‪ )6 ,‬כי תהום נפערה בפורום הרומי‪ .‬הכוהנים־‬ ‫החוזים ניבאו כי היא לא תיסגר אלא אם האוצר היקר ביותר ברומא‬ ‫ייבלע בה‪ .‬מרקוס קורטיוס (‪ (M. Curtius‬הרכוב על סוסו זינק ונבלע‬ ‫בתוכה‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר ראשון‪ )55 ,‬כי החופרים את יסודות המקדש ליופיטר‬ ‫בגבעת הקאפיטוליום נתקלו בראש אדם שמור היטב‪" .‬מראה זה בישר‬ ‫ברור כי משגב הממלכה ובירת העולם יהי המקום"‪ .‬לצורך בנייתו של‬ ‫מקדש יופיטר הועתקו מקדשים ממקומם‪ ,‬אך להיכל טרמינוס — האל‬ ‫המשגיח על אבני הגבול — לא רצו לעשות כן‪ .‬וכיוון שנשאר במקומו‪,‬‬ ‫היה זה אות ומופת לכך "שתהא המדינה כולה איתנה ויציבה"‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר ראשון‪ )11 ,‬כי טארפיה (‪ ,)Tarpeia‬בתו של ספוריוס‬ ‫טארפיוס (‪ )Spurius Tarpeius‬הממונה על מצודת רומא שבגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬אפשרה לסאבינים אויבי רומא לתפוס את המצודה‪ .‬הם‪,‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬השליכו עליה את מגיניהם ורמסו אותה למוות תחת כלי נשקם‪.‬‬ ‫מכאן מקור שמו של הסלע הטארפיאי בגבעת הקאפיטוליום‪ ,‬שממנו היו‬

‫‪.indb 76‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪77  ,‬‬

‫ועושרו של העם הרומי שנאסף מן העולם כולו‪ 109.‬כאן היה האווז‬ ‫הכסוף‪ 110,‬פה מקדש יאנוס שומר כלי הנשק‪ 111,‬זה מקדש יופיטר‬ ‫סטאטור‪ 112,‬והנה מקדש יופיטר פרטריוס‪ 113.‬זה היכלו של יופיטר‬ ‫ומשכן כל תהלוכות הניצחון‪ 114.‬כאן הובל פרסאוס‪ ,‬מכאן נהדף‬ ‫חניבעל‪ ,‬כאן הושלך יוגורתא אל מותו‪ ,‬כפי שסוברים אחדים‪ ,‬בעוד‬ ‫אחרים סבורים שהוא מת בבית הכלא‪ 115.‬כאן הוביל יוליוס קיסר‬ ‫‪ 109‬‬ ‫‪ 110‬‬

‫‪ 111‬‬

‫‪ 112‬‬

‫‪ 113‬‬

‫‪ 114‬‬

‫‪ 115‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:43‬‬

‫משליכים פושעים אל מותם‪.‬‬ ‫אוצר המדינה‪ ,‬ה־‪ ,Aerarium‬נשמר במקדש סאטורנוס (‪ )Saturnus‬ששכן‬ ‫במורד המזרחי של גבעת הקאפיטוליום‪.‬‬ ‫ליוויוס מספר (ספר חמישי‪ )47 ,‬על אווזים שהיו במצודה הרומית בגבעת‬ ‫הקאפיטוליום‪ ,‬ומשהבחינו בגאלים המתקרבים החלו להרעיש‪ ,‬וכך הסבו‬ ‫את תשומת לב הרומים אל האויב התוקף‪ .‬ורגיליוס (אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪,‬‬ ‫‪ )652‬שורר על "עף אווז־כסף על פני מרפסות הזהב וצורח‪ ,‬כי מתקרב‬ ‫האויב אל שער הקרת מגליה"‪.‬‬ ‫האל יאנוס היה ממונה על התחלות (ומכאן נגזר שם החודש ינואר)‪.‬‬ ‫דלתות מקדש יאנוס‪ ,‬ששכן בפורום‪ ,‬סימלו את המעבר משלום למלחמה‬ ‫וממלחמה לשלום ועל כן היו פתוחות בזמנים של מלחמה וסגורות בזמנים‬ ‫של שלום (ליוויוס‪ ,‬ספר ראשון‪.)19 ,‬‬ ‫כמסופר אצל ליוויוס (ספר ראשון‪ ,)12 ,‬מדובר במקדש שהקים המלך‬ ‫רומולוס לכבודו של יופיטר סטאטור (‪ )Stator‬בגבעת הפאלאטיום עקב‬ ‫נדר שנדר המלך לעשות כן‪ ,‬אם יסייע האל לרומאים לגבור בקרב על‬ ‫הסאבינים‪.‬‬ ‫מקדש יופיטר פרטריוס (‪ )Feretrius‬הוקם‪ ,‬כמסופר אצל ליוויוס (ספר‬ ‫ראשון‪ ,)10 ,‬על ידי המלך רומולוס בגבעת הקאפיטוליום כמשכן לשלל‪,‬‬ ‫שהוקדש לאל‪ ,‬של כלי הנשק שנתפסו ממנהיגי אויבים שנוצחו‪.‬‬ ‫זהו מקדש יופיטר הקאפיטוליני‪ .‬בתהלוכות הניצחון שערכו מצביאים‬ ‫רומים מנצחים נהגו להוביל למקדש זה שלל מלחמה ואת מנהיגי האויבים‬ ‫המנוצחים כשהם אסורים בשלשלאות‪.‬‬ ‫פרסאוס (‪ )Perseus‬מלך מקדוניה שנוצח בידי הרומאים (‪ 168‬לפנה"ס)‬ ‫הובל בתהלוכת הניצחון שערך מנצחו אימיליוס פאולוס (‪Aemilius‬‬ ‫‪ .)Paulus‬חניבעל וצבאו התקרבו מאוד אל רומא (‪ 217‬לפנה"ס)‪ ,‬אך‬ ‫לא צרו על העיר ונסוגו‪ .‬יוגורתא מלך נומידיה הובל בתהלוכת הניצחון‬ ‫שערך מאריוס (‪ 105‬לפנה"ס) ולאחר מכן הומת — לא ידוע כיצד‪ .‬ייתכן‬ ‫כי הושלך מצוק‪ ,‬אך מקובל יותר על רבים כי הושלך לכלא והומת ברעב‪.‬‬

‫‪.indb 77‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  78‬חלק ראשון‬

‫תהלוכת ניצחון וכאן הוא מת‪ 116.‬במקדש זה חזה אוגוסטוס בהמון‬ ‫מלכים נכנעים ובתבל כולה מעלה מס לרומא‪ 117.‬הנה קשת הניצחון‬ ‫לכבוד פומפיוס‪ 118,‬אכסדרת העמודים‪ ,‬ופרס הניצחון של מריוס על‬ ‫הקימברים‪ 119.‬הנה עמוד טראיאנוס‪ ,‬המקום שבו נטמן קיסר זה‪ ,‬היחיד‬ ‫מבין כל הקיסרים — לדברי אוסביוס — שנקבר בעיר‪ 120.‬הנה הגשר‬ ‫שזכה להיקרא על שמו של פטרוס הקדוש‪ ,‬והנה מצודת אדריאנוס‪,‬‬ ‫שהוא עצמו טמון תחתיה‪ ,‬הקרויה "מצודת המלאך הקדוש"‪ 121.‬הנה‬ ‫גוש הסלע עצום הממדים‪ ,‬נשען על אריות ארד‪ ,‬קודש לקיסרים‬ ‫האלוהיים‪ ,‬שבראשו — על פי השמועה — נחות עצמותיו של יוליוס‬ ‫קיסר‪ 122.‬פה היה "מקדש האדמה"‪ ,‬כאן משכנה של אלת המזל‪ ,‬פה‬ ‫מקדש השלום‪ ,‬שאיבד כל נחיצות עם בואו לעולם של המלך רודף‬

‫‪ 116‬‬

‫‪ 117‬‬ ‫‪ 118‬‬

‫‪ 119‬‬

‫‪1 20‬‬ ‫‪ 121‬‬

‫‪ 122‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫יוליוס קיסר הוביל תהלוכות ניצחון רבות בגבעת הקאפיטוליום ונרצח‬ ‫בבית הסנאט שבמתחם תיאטרון פומפיוס (אזור שדה מארס)‪ ,‬אלא שעל‬ ‫פי מקורות ימי־ביניימים‪ ,‬שעליהם הסתמך פטררקה‪ ,‬הרצח התרחש‬ ‫בקאפיטוליום‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את התיאור המובא אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪,‬‬ ‫‪.728-714‬‬ ‫שער ניצחון זה אינו מוזכר במקורות העתיקים‪ ,‬וזיהוי השער אינו ודאי‪.‬‬ ‫הוא מוזכר במקור ימי־ביניימי המציין כי השער נבנה לכבוד ניצחונו של‬ ‫פומפיוס על המלך מיתרידאטס‪.‬‬ ‫אכסדרת העמודים הנזכרת הייתה חלק ממתחם תיאטרון פומפיוס‪ .‬גאיוס‬ ‫מריוס זכה באותות זיכרון שהוקמו לרגל ניצחונו על יוגורתא מלך נומידיה‬ ‫ועל הקימברים והטבטונים (סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ :‬יוליוס‬ ‫האלוהי‪.)11 ,‬‬ ‫אוסביוס‪ ,‬כרוניקה‪ ,‬עמ' ‪.197‬‬ ‫הגשר (‪ )Pons Aelius‬נבנה על ידי איליוס אדריאנוס ונועד להוביל‬ ‫למאוזוליאום שלו‪ ,‬הידוע כיום כמצודת סנטאנג'לו‪ .‬בימי הביניים חצו‬ ‫אותו צליינים בדרכם לכנסיית פטרוס הקדוש ומכאן שמו "גשר פטרוס‬ ‫הקדוש"‪.‬‬ ‫בימי הביניים האמינו כי הכדור שבראש האובליסק‪ ,‬שניצב בכיכר כנסיית‬ ‫פטרוס הקדוש‪ ,‬מכיל את אפרו של יוליוס קיסר‪.‬‬

‫‪.indb 78‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪79  ,‬‬

‫שאם האלוהים‬ ‫השלום האמיתי‪ 123.‬הנה יצירת המופת של אגריפא‪ֵ ,‬‬ ‫האמיתי תפסה מידי אם אלי הכזב‪ 124.‬כאן ירד שלג ביום החמישי‬ ‫לחודש אוגוסט‪ 125.‬פה זרם נהר של שמן אל הטיבר‪ 126.‬כאן‪ ,‬על‬ ‫פי השמועה‪ ,‬אוגוסטוס הזקן חזה‪ ,‬בהנחייתה של הסיבילה‪ ,‬בישוע‬ ‫המשיח והוא עולל בן יומו‪ 127.‬כאן נכחה יהירותו של נרון ותאוות‬ ‫המותרות היוקדת שלו לבנאים‪ 128.‬זהו ביתו של אוגוסטוס‪ ,‬וזו "דרך‬ ‫פלמיניוס"‪ ,‬המקום שעל פי המסורת קברו שלו עצמו מצוי‪129.‬‬ ‫פה עמוד אנטונינוס‪ ,‬והנה ארמונו הסמוך ל"דרך אפיוס"‪ 130,‬הנה‬ ‫הספטיזוניום [‪ [Septizonium‬שבנה סוורוס האפריקאי‪ ,‬מבנה שאתה‬ ‫מכנה משכן השמש‪ ,‬אך אני מוסר את שמו כפי שאני קורא בספרי‬ ‫‪1 23‬‬ ‫‪ 124‬‬

‫‪ 125‬‬

‫‪ 126‬‬ ‫‪ 127‬‬

‫‪ 128‬‬

‫‪ 129‬‬ ‫‪ 130‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫"המלך" הזה הוא ישוע‪.‬‬ ‫מדובר ב"פנתיאון"‪ ,‬שהקים אגריפא‪ ,‬מקורבו ויד ימינו של אוגוסטוס‪.‬‬ ‫ברבות הימים נהפך המקדש לכנסייה נוצרית לכבודה של הבתולה מרים‪,‬‬ ‫וזה כנראה גם ההסבר לנאמר כאן כאילו אם האלוהים תפסה את מקומה‬ ‫של אם אלי הכזב (היא קיבלה‪.)Cybele ,‬‬ ‫האתר שבו נבנתה הבזיליקה ליבריה (‪ ,)Liberia‬שנהפכה להיות כנסיית‬ ‫סנטה מריה מג'ורה‪ ,‬נבחר על ידי האפיפיור ליבריוס (כיהן במאה‬ ‫הרביעית)‪ ,‬על שום השלג הפלאי שירד בו בעיצומו של הקיץ והתפרש‬ ‫כאות אלוהי‪.‬‬ ‫כנסיית סנטה מריה בטרסטוורה (‪ )Trastevere‬נחנכה במקום שבו זרם של‬ ‫שמן זית פרץ באורח פלא מן האדמה‪.‬‬ ‫על פי המסופר‪ ,‬בזמן שאוגוסטוס נועץ בכוהנת־סיבילה בשאלה אם להתיר‬ ‫לסגוד לו כאל‪ ,‬נגלתה אליו אם האלוהים כשהיא חובקת בזרועותיה את‬ ‫ישוע העולל‪ .‬במקום זה‪ ,‬על גבעת הקאפיטוליום‪ ,‬נבנתה לימים כנסייה‪.‬‬ ‫הכוונה היא לארמונו של נירון‪ ,‬שהוא קרא לו "בית הזהב"‪ .‬סווטוניוס‬ ‫מוסר לנו תיאור מפורט על כך (סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪:‬‬ ‫נירון‪.)31 ,‬‬ ‫המאוזוליאום של אוגוסטוס ניצב על תלו ב"דרך פלמיניוס" (‪via‬‬ ‫‪ ,)Flaminia‬בגדה המזרחית של הטיבר‪.‬‬ ‫העמוד לכבודו של הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס (‪Marcus Aurelius‬‬ ‫‪ )Antoninus‬הוקם על ידי קומודוס בנו באזור שדה מארס‪ ,‬וניצב כיום‬ ‫בכיכר קולונה‪ .‬לגבי הארמון‪ ,‬ככל הנראה פטררקה טעה וזיהה את שרידי‬ ‫מרחצאות קרקלה כשרידי ארמונו של מרקוס אורליוס‪.‬‬

‫‪.indb 79‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  80‬חלק ראשון‬

‫ההיסטוריה‪ 131.‬כאן מונצחת באבן‪ ,‬מזה עידן ועידנים‪ ,‬תחרות‬ ‫הכישרון והמיומנות שנערכה בין פרקסיטלס לפידיאס‪ 132.‬פה פגש‬ ‫ישוע המשיח את מחליפו הנמלט [מן העיר]‪ ,‬פה נצלב פטרוס‪ ,‬כאן‬ ‫נערף ראשו של פאולוס‪ ,‬פה לורנציוס נצלה באש‪ ,‬וכאן הוא נקבר‬ ‫ופינה את מקומו לקראת בואו של סטפאנוס‪ 133.‬כאן לעג יוחנן לשמן‬ ‫הרותח‪ ,‬ופה אסרה אגנס על קרוביה לבכות‪ ,‬לאחר שנשארה בחיים‬ ‫גם אחרי מותה‪ 134.‬כאן התחבא סילבסטר‪ ,‬פה נרפא קונסטנטינוס‬ ‫מהצרעת‪ ,‬וכאן ערך קאליקסטוס הלוויות מהוללות‪135.‬‬ ‫‪ 131‬‬

‫‪ 132‬‬

‫‪ 133‬‬

‫‪ 134‬‬

‫‪ 135‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫הספטיזוניום היה נימפאון — מקדש שכלל מזרקות מים — עצום ממדים‬ ‫שבנה הקיסר ספטימוס סוורוס בארמונו בגבעת הפאלאטיום‪ .‬הוא נהרס‬ ‫במאה השש־עשרה‪.‬‬ ‫פטררקה מכוון לפסלי הדיוסקורים (‪ ,(Dioscuri‬קסטור ופולוקס‪ ,‬שהם‬ ‫העתקים של פסלים יווניים מעשי ידיהם להתפאר של הפסלים האתונאים‬ ‫המפורסמים פידיאס ופרקסיטלס‪ .‬אלא שבניגוד לדברי פטררקה‪ ,‬תחרות‬ ‫בין השניים לא התקיימה — הם חיו בתקופות שונות‪.‬‬ ‫פטררקה מסיים את סיורו ברומא באזכור סדרה של אתרים נוצריים‬ ‫שהוקמו במאות הראשונות לספירת הנוצרים‪ .‬ישוע נגלה לפטרוס ב"דרך‬ ‫אפיוס" (‪ .)via Appia‬פטרוס נצלב‪ ,‬כמשוער‪ ,‬במקום שבו נבנתה לימים‬ ‫כנסיית פטרוס הקדוש‪ .‬כנסייה אחרת (‪)San Paolo alle tre fontane‬‬ ‫הוקמה במקום שנערף ראשו של פאולוס‪ .‬גם במקום שלורנציוס נצלה‬ ‫חיים ונשרף הוקמה כנסייה (‪ .)San Lorenzo fuori le mura‬לכנסייה זאת‬ ‫הועבר גם אפרו של סטפאנוס‪ ,‬המרטיר הנוצרי הראשון‪.‬‬ ‫כנסייה (‪ )San Giovanni in oleo‬הוקמה במקום שבו‪ ,‬כמסופר‪ ,‬ניצל יוחנן‬ ‫האוונגליסט משמן רותח שהושלך לעברו‪ .‬כנסייה אחרת (‪Santa Agnese‬‬ ‫‪ ,)fuori le mura‬המנציחה את מעשה ההקרבה העצמית של המרטירית‬ ‫אגנס‪ ,‬הוקמה במקום האירוע‪.‬‬ ‫על פי המסופר‪ ,‬האפיפיור סילבסטר הראשון שב לרומא‪ ,‬לאחר ששהה‬ ‫זמן מסוים במסתור מחוץ לה‪ ,‬וריפא את קונסטנטינוס (שלט בשנים‬ ‫‪ )337-306‬מצרעת‪ ,‬מעשה שהניע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את השליט להתנצר וגם‬ ‫להעניק לכנסייה את מה שנודע כ"מתנת קונסטנטינוס" (‪donatio‬‬ ‫‪ .)Constantini‬האפיפיור קאליקסטוס ארגן קבורה נוצרית בסתר לנוצרים‬ ‫רבים בקטקומבות שב"דרך אפיוס"‪ ,‬וכך יצר לראשונה בית קברות נוצרי‬ ‫גדול‪ ,‬גם אם תת־קרקעי‪.‬‬

‫‪.indb 80‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪81  ,‬‬

‫אבל לאן אני ממשיך מכאן? האם אוכל לתאר לך את רומא על‬ ‫פיסת נייר קטנה זאת? גם אם אוכל‪ ,‬אין צורך בכך‪ .‬יודע אתה את כל‬ ‫אלה‪ ,‬לא כי אזרח רומי הנך‪ ,‬אלא כי מאז נעוריך גילית סקרנות רבה‬ ‫ביותר לדברים מסוג זה‪ .‬והרי מי נבער היום יותר בענייני היסטוריה‬ ‫רומית מאשר אזרחים רומיים? כואב לי לומר זאת‪ ,‬אך אין מקום‬ ‫שבו רומא פחות מוכרת מאשר רומא עצמה‪ .‬אני בוכה לא רק בשל‬ ‫הבורות בנושא — אם כי‪ ,‬למען האמת‪ ,‬מה גרוע מבורות? — אלא‬ ‫בשל העלמותן של הסגולות הטובות ויציאתן של רבות מהן לגלות‪.‬‬ ‫מי הרי יכול לפקפק בכך שרומא הייתה קמה מעפרה‪ ,‬אילו רק הייתה‬ ‫מתחילה לדעת את עצמה? אלא שקינה זאת צריכה להידון בהזדמנות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫לעתים תכופות‪ ,‬לאחר שהתעייפנו מהשיטוט בעיר העצומה‬ ‫בהיקפה‪ ,‬נהגנו לעצור במרחצאות דיוקלטיאנוס ולא אחת לטפס‬ ‫אל כיפת הגג של מה שהיה פעם מבנה מפואר ביותר‪ .‬האוויר שם‬ ‫בריא‪ ,‬שדה הראייה פתוח‪ ,‬ואין בנמצא מקום שהדממה וההתבודדות‬ ‫המיוחלת גדולות בו יותר‪ 136.‬שם לא דנו בעניינים ארציים כלל‬ ‫ועיקר‪ ,‬לא בעניינינו הפרטיים ולא באלה הציבוריים — על אלה כבר‬ ‫קוננו די והותר בעבר‪ .‬שברי הריסות נגלו לעינינו בלכתנו לאורך‬ ‫חומות העיר המנותצת ובשבתנו שם‪ .‬על מה שוחחנו‪ ,‬אם כן? דנו‬ ‫רבות בכתבים היסטוריים‪ ,‬ונראה היה שהחלוקה בינינו היא כדלקמן‪:‬‬ ‫אתה מומחה גדול יותר לחדשים שבהם‪ ,‬ואני מצטייר כמומחה גדול‬ ‫יותר לעתיקים‪ .‬נכנה עתיק כל מה שקדם ברומא להערצה ולסגידה‬ ‫לשמו של ישוע המשיח על ידי הקיסרים הרומיים‪ ,‬ומה שאירע מאז‬ ‫ועד זמננו הוא בחזקת חדש‪ 137.‬שוחחנו רבות גם על אודות אותו‬ ‫תחום של הפילוסופיה שמיסד את עקרונות המוסר‪ ,‬ומכאן גם נגזר‬ ‫‪ 1 36‬האתר נמצא בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית של רומא‪ .‬כיפת גג אכן‬ ‫הייתה נהוגה במבנים של מרחצאות‪.‬‬ ‫‪ 137‬על פי פטררקה‪ ,‬קיסרותו של קונסטנטינוס‪ ,‬שהפך את הנצרות לדת‬ ‫מותרת על פי חוק‪ ,‬היא שמבדילה בין העת "העתיקה" לעת "החדשה"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 81‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  82‬חלק ראשון‬

‫שמו‪ .‬מדי פעם דיברנו על האמנויות‪ ,‬על ראשיתן ועל היוצרים‬ ‫בתחומים אלה‪ .‬וכך‪ ,‬יום אחד‪ ,‬כאשר דנו בנושא זה‪ ,‬הפצרת בי לומר‬ ‫לך מה הוא מקורן של האמנויות החופשיות לעומת אלה המכאניות‪,‬‬ ‫דבר ששמעת ממני פה ושם‪ .‬עשיתי את שנתבקשתי ללא כל קושי‪ ,‬כי‬ ‫הזמן והחופש מדאגות טורדות והמקום עצמו המריצוני לטוות דברים‬ ‫ביתר אריכות‪ ,‬ותשומת הלב שלך העידה כי הנושא מצא חן בעיניך‬ ‫מאוד‪ .‬אף על פי כן הצהרתי באוזניך שלא אחדש דבר ולא אומר דבר‬ ‫שהוא לגמרי שלי‪ ,‬אם כי בוודאי לא אמרתי משהו שהוא לחלוטין‬ ‫אינו שלי‪ :‬כל הדברים‪ ,‬מכל מקור שממנו למדנו אותם‪ ,‬שלנו הם‪,‬‬ ‫השכחה נושאת אותם הרחק מאתנו‪ .‬עכשיו מבקש אתה‬ ‫אלא אם כן ִ‬ ‫שאחזור על מה שאמרתי באותו יום ואעלה אותו על הכתב‪ .‬אמרתי‬ ‫אז רבות‪ ,‬אני מודה‪ ,‬ואף כי התאוויתי לחזור ולומר את הדברים מבלי‬ ‫לשנות את מילותי‪ ,‬אינני יכול‪ .‬השב לי את המקום ההוא‪ ,‬את הזמן‬ ‫הפנוי‪ ,‬את היום‪ ,‬את תשומת הלב שלך‪ ,‬את פרץ הכישרון שלי — אז‬ ‫מסוגל אהיה לכך‪ .‬אבל הכול השתנה‪ :‬המקום איננו‪ ,‬היום חלף‪ ,‬הזמן‬ ‫הפנוי נעלם‪ ,‬ובמקום לראות את פניך אני סוקר מכתבים דוממים‪.‬‬ ‫רעש שברי עניינים ארציים שלא הסתיימו מהדהד באוזני וחוסם את‬ ‫יכולת חשיבתי‪ ,‬אף שמלכתחילה גרם לי להימלט מהם‪ ,‬כדי לענות‬ ‫לך באופן חופשי יותר‪ .‬אמלא את רצונך ככל שאוכל‪ .‬הייתי יכול‬ ‫להפנות אותך אל הסופרים העתיקים ואל החדשים‪ ,‬שמהם היית יכול‬ ‫לקבל כל שתאבה‪ .‬אבל אתה דאגת שלא אעשה זאת וביקשת ממני‬ ‫שאומר את הדברים במילותי‪ ,‬כי‪ ,‬כפי שאמרת‪ ,‬כל דבר היוצא מפי‬ ‫נשמע לך טוב וברור יותר‪ .‬אני מוקיר לך תודה‪ ,‬בין שאכן כך הוא‬ ‫הדבר‪ ,‬בין שאמירתך נועדה לרומם את רוחי‪ .‬קבל נא אפוא את מה‬ ‫שאמרתי אז‪ ,‬במילים אחרות אולי‪ ,‬אבל באותה הדעה ממש‪.‬‬ ‫אבל מה אנחנו עושים? הרי אין זה עניין פעוט ומכתב זה כבר‬ ‫התארך דיו‪ .‬עדיין לא התחלנו‪ ,‬וסופו של היום הגיע‪ .‬הלא תרצה‬ ‫שאחוס מעט על אצבעותי ועיניך? הבה נדחה ליום המחרת את‬ ‫הדברים שנותרו‪ ,‬ונחלק את העבודה ואת המכתב‪ ,‬ולא נדון בשני‬ ‫עניינים שונים באותה פיסת נייר‪ .‬מצד שני‪ ,‬מה אני חושב כשאני‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 82‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪83  ,‬‬

‫מבטיח לך מחר מכתב נוסף? זו איננה עבודה ליום אחד וגם לא‬ ‫עניין למכתב אלא לספר‪ ,‬שאת כתיבתו אוכל להתחיל — אם דאגות‬ ‫גדולות יותר לא ירתיעוני מכך או יפריעוני — כשיד הגורל תשיבני‬ ‫אל שלוות בדידותי‪ .‬כי רק שם‪ ,‬ולא בשום מקום אחר‪ ,‬אני שייך‬ ‫לעצמי‪ .‬שם נמצא קולמוסי‪ ,‬שלעת עתה מתקומם ומסרב לקבל את‬ ‫מרותי‪ ,‬עת אני מחויב לעיסוקי המוגיעים‪ .‬ובכן‪ ,‬קולומוסי‪ ,‬שבזמני‬ ‫הפנוי אינו פוסק מלהיות עסוק‪ ,‬מבקש לעצמו זמן פנוי מהתעסקות‪,‬‬ ‫כמו עבד לא ישר וחצוף הדוחה את עבודת אדונו לשעות המנוחה‬ ‫שלו‪ .‬אבל כשאחזור לביתי מיד ארתום אותו לעול‪ ,‬ואכתוב על מה‬ ‫שאתה מבקש‪ ,‬ואכנס בספר יחיד ונפרד את מה שמקורו בכתביהם‬ ‫של אחרים והוא גם פרי רוחי שלי‪ .‬אכן‪ ,‬ממש כשם שאני נוהג‬ ‫להשתעשע בכתיבת מכתבים לחברי במהלך היטלטלות בדרכים‬ ‫ועיסוקים בלתי פוסקים‪ ,‬הרי שכתיבת ספרים מחייבת אותי לשלוות‬ ‫בדידות‪ ,‬שפע של זמן פנוי ונעים ושקט בלתי מופרע‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‪ ,‬מהדרך‪.‬‬

‫‪ .5‬אל סוקרטס שלו‪ ,‬נכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים‬ ‫שפרצה בתקופתם (‪138(Ad fam. 8.7‬‬ ‫"אחי שלי‪ ,‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי" — זוהי פתיחה יוצאת דופן למכתב‪,‬‬ ‫אם כי עתיקה‪ ,‬ולפני כאלף וארבע מאות שנים עשה בה מרקוס טוליוס‬ ‫שימוש‪ 139.‬אוי לי‪ ,‬אח אהוב ביותר‪ ,‬מה אומר? היכן אתחיל? אנא‬ ‫אפנה? כאב בכל מקום ואימה סביב‪ .‬במקרה האחד שלי תוכל לראות‬ ‫‪ 1 38‬המכתב הוא מ־‪ 20‬ביוני ‪ ,1349‬ומכותבו הוא לודוויג ואן קמפן‪ ,‬חברו‬ ‫הפלמי של פטררקה‪ ,‬שלו הקדיש את האוסף כולו‪ .‬ראו מכתב ‪.1‬‬ ‫‪ 139‬מדובר במכתב ששלח קיקרו לאחיו בשנת ‪ 58‬לפנה"ס (מכתבים‬ ‫לקווינטוס‪ .)3.1 ,‬הוא נפתח במילים‪" :‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי‪ ,‬אחי שלי"‬ ‫(“‪.)”Mi frater, mi frater, mi frater‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 83‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  84‬חלק ראשון‬

‫מה שאתה קורא אצל ורגיליוס על עיר שלמה‪" :‬חיל ורעדה ודמעות‬ ‫ומראות בלהה מסביבנו"‪ 140.‬הלוואי‪ ,‬אח יקר‪ ,‬ולא הייתי נולד או‬ ‫שהייתי מת לפני כן! אבל אם עכשיו נאלץ אני לייחל למוות‪ ,‬מה‬ ‫סבור אתה שאומר אם אגיע לזִ קנה מופלגת? הלוואי שלא אגיע עדיה‪.‬‬ ‫אבל אם אגיע‪ ,‬לא לכך שחיי יהיו ארוכים יותר אזכה‪ ,‬אלא שמותי‬ ‫יתארך‪ ,‬חוששני‪ .‬כי יודע אני את גורלי ומבין אט אט מדוע הוטלתי‬ ‫אל החיים המדכדכים והאומללים האלה‪ .‬אבוי לי‪ ,‬הטוב שבאחים!‬ ‫כואב ומתייסר אני מעומק לבי‪ .‬ואמנם‪ ,‬מה יגידו אלה השומעים‬ ‫זאת? "אתה שנראית כמי שמושיט נחמה וסיוע לאחרים‪ ,‬שאף אחת‬ ‫מהבטחותיך לא הייתה שחוקה‪ ,‬שפגעי החיים חייבו אותך להקשיח‬ ‫את עורך אל מול כל תהפוכות הגורל והקשיים‪ ,‬או שלחלופין‬ ‫היית צריך להתקשות ולהפוך לאבן‪ ,‬ראה כמה חלש אתה בנשיאת‬ ‫יגונותיך‪ ,‬כמה אתה הולם באוזנינו בקינותיך החוזרות ונשנות‪ .‬היכן‬ ‫היא רוממות הנפש התואמת את שליחותך הנעלה? היכן הן המילים‬ ‫המפוארות? אם נועדו הן להצביע על תהילת כישרונך ולא להעניק‬ ‫עצה לחיים‪ ,‬מהן מלבד צלילים חלולים ופיתויים לאוזניים סקרניות?‬ ‫ציפינו ממך לשירת גיבורים‪ ,‬והנה אנחנו קוראים אלגיות‪ 141.‬קיווינו‬ ‫לספרי היסטוריה הדנים באישים מהוללים‪ 142,‬אבל אנחנו קוראים רק‬ ‫את הסיפור של כאבך‪ .‬המכתבים‪ ,‬בניגוד למה שחשבנו‪ ,‬הם קינות‪.‬‬ ‫במקום שחיפשנו מחרוזות מילים מפוארות‪ ,‬מנצנצות במתק צבעים‬ ‫רטוריים‪ ,‬שכמו רוקעו על סדן חדש‪ ,‬איננו מוצאים אלא קריאות‬ ‫נהי‪ ,‬ביטויי מרמור וכתמי בכי‪ .‬אם רצונך הוא לקונן על מר גורלם‬ ‫של בני התמותה‪ ,‬היכן יבוא הקץ לקינתך? לב אחד ולשון אחת‬ ‫לא יספיקו לכך‪ .‬אומלל שכמוך‪ ,‬לקחת על עצמך משא עצום‪,‬‬ ‫מטריד ומיותר‪ ,‬שלעומקו אין חקר‪ .‬את דמעותיך בקש ממקור אחר‪:‬‬ ‫‪ 1 40‬מתוך תיאור נפילת טרויה אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪.369 ,‬‬ ‫‪ 141‬כתוב ‪ ,carmen heroicum‬והכוונה לשירה אפית‪ .‬אלגיה היא קינה או‬ ‫שירה נוגה‪.‬‬ ‫‪ 142‬רמז ליצירות שפטררקה לא סיים את כתיבתן‪ :‬אפריקה ועל אודות אנשי‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 84‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪85  ,‬‬

‫המכאובים האחרונים נולדים ומתחדשים ללא הפסק‪ ,‬ושתי עיניך‬ ‫העייפות שכבר התייגעו עד יובש יוכלו אך בקושי להזליף טיפת‬ ‫ליחה של עצב עליהם‪ .‬מה אתה מעולל? שכחת את עצמך‪ ,‬ואינך‬ ‫מסתפק באומללות ובמחלה שבהן שקעת מידיעה ובנפש חפצה‪ ,‬אלא‬ ‫אתה גם מציע רעל לידידיך‪ ,‬אף כי הבטחת להם תרופה‪ .‬בכה לבדך‬ ‫או למד לשאת בשוויון נפש את מר המוות‪ ,‬בהבנה כי לא רק גורלך‬ ‫וגורל ידידיך להילקח בידי המוות‪ ,‬אלא גם זה של האנושות כולה‪.‬‬ ‫שים גבול לקינותיך חסרות התוחלת"‪ .‬אולי יימצא מישהו זועף עוד‬ ‫יותר שישליך בתיעוב את כתרי שירתי הקודרים או שירמוס אותם‬ ‫בלעג עוקצני‪" .‬לך לאבדון"‪ ,‬יאמר‪" ,‬אם נוצחת כמו אשה‪ ,‬האם לכל‬ ‫הפחות לא תניח לנו לנהוג כגברים?" אני חוזה כל זאת‪ ,‬ודבר מאלה‪,‬‬ ‫אח יקר‪ ,‬לא נעלם ממני‪ .‬אני מודע לכך שגבר הוא מי שמסוגל‬ ‫לבלום את הכאב או לכבוש אותו‪ ,‬או לפחות למתן או אפילו להסתיר‬ ‫אותו‪ .‬אך מה עלי לעשות? אמות אם לא אניח לכאבי לזרום בדמע‬ ‫ובמילים‪ .‬אך זאת היא נחמה לי‪ :‬כל מה שאכתוב‪ ,‬חלש וקלוש ככל‬ ‫שיהיה‪ ,‬כאשר יגיע לידיך‪ ,‬לא לידיים זרות יגיע אלא ייראה כאילו‬ ‫שב לידי שלי עצמי‪ .‬כך‪ ,‬כאשר תיקרא את הדברים‪ ,‬לא אסמיק יותר‬ ‫מאשר האדמתי כשכתבתי אותם‪.‬‬ ‫ולא אכחיש כי הסמקתי; חשתי שנפשי וקולמוסי‪ ,‬הנתונים תחת‬ ‫משא רגשותי‪ ,‬השתחררו מרסן ההיגיון ונסחפו אל מחוץ לנתיבם‬ ‫המיועד; דבר כה מטריד שכעת אינני מסוגל לשאתו‪ .‬ומה שחמור‬ ‫אף יותר‪ ,‬כבר שנה שלמה וחלק גדול מהשנה שלאחריה חלפו מבלי‬ ‫שעשיתי או אמרתי דבר הראוי לגבר‪ ,‬בהיותי מוכרע תחת הגורל‬ ‫האכזר המכה בי בברקיו ורעמיו מכל עבר‪ .‬על כך אולי היה סולח‬ ‫לי שופט נדיב‪ ,‬לו היה שוקל שאין זה דבר של מה בכך שעליו אני‬ ‫מקונן‪ ,‬כי אם שנת ‪ 1348‬למניין השישי‪ 143,‬שלא רק קרעה מאתנו‬ ‫‪ 143‬מניין השנים הנוצרי נתפס לעתים כעידן השישי והאחרון בהיסטוריה‬ ‫האנושית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קובע איסידורוס מסביליה (איסידורוס‪ ,‬אטימולוגיות‪,‬‬ ‫‪.)5.38.5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 85‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  86‬חלק ראשון‬

‫את חברינו‪ ,‬אלא את העולם כולו מעמיו‪ .‬ואם שנה זאת פסחה על‬ ‫משהו‪ ,‬הרי השנה שלאחריה קצרה בחרמש המוות שלה את כל היתר‪,‬‬ ‫ואת כל מה ששרד בסערה ההיא‪ .‬מתי יאמינו הדורות הבאים כי‬ ‫היה זמן ללא שיטפון‪ ,‬ללא אש ששרפה את השמים ואת הארץ‪,‬‬ ‫ללא מלחמות‪ ,‬או אסון אחר נראה לעין‪ ,‬שבו לא רק אזור זה או‬ ‫אחר על פני האדמה‪ ,‬אלא כמעט תבל כולה נשארה ללא תושבים?‬ ‫מתי אי פעם נראה או נשמע דבר כזה? באילו מספרי ההיסטוריה‬ ‫ניתן לקרוא על בתים שהתרוקנו‪ ,‬ערים שנעלמו‪ ,‬אזורי כפר שננטשו‪,‬‬ ‫וחרב המשתרע על פני כל העולם‬ ‫שדות זרועי גוויות וישימון נורא ֵ‬ ‫כולו? היוועץ בהיסטוריונים‪ :‬הם שותקים‪ .‬חקור את חוקרי הטבע‪ :‬הם‬ ‫אילמים‪ .‬שאל בפילוסופים‪ :‬הם מושכים בכתפיהם‪ ,‬מקמטים מצחם‪,‬‬ ‫ובלחיצת אצבע אל שפתותיהם מצווים שקט‪ .‬הדורות הבאים‪ ,‬התוכלו‬ ‫להאמין לדברים‪ ,‬כאשר אנו עצמנו‪ ,‬אף שחזינו בהם‪ ,‬האמנו בקושי‪.‬‬ ‫היינו חושבים אותם לחלום‪ ,‬אלמלא היינו ערים וצפינו בהם בעיניים‬ ‫פקוחות‪ ,‬והנה אנו חוזרים לביתנו‪ ,‬חוצים את העיר המתפקעת‬ ‫מהלוויות המתים ומוצאים אותה ריקה מילדינו שאליהם אנו עורגים‪,‬‬ ‫ונוכחים לדעת כי מספדנו איננו שווא?‬ ‫כמה מאושר יהיה הדור של נינינו שלא ידע את הפורענויות‬ ‫האלה‪ ,‬ואולי יתייחס לעדותנו כסיפור בין סיפורים בדיוניים אחרים!‬ ‫אנחנו ראויים לאסונות האלה ואף לנוראים מהם‪ ,‬לא אכחיש; וראויים‬ ‫להם היו אף אבותינו‪ ,‬והלוואי שהדורות הבאים לא יהיו ראויים להם!‬ ‫מדוע‪ ,‬הצודק שבשופטים‪ ,‬מדוע להט נקמתך מוחץ באופן מיוחד‬ ‫דווקא את בני דורנו? מדוע זה‪ ,‬אף שחטאים יש גם בזמנים אחרים‪,‬‬ ‫אין מי שנענש כמונו? חטאנו עם כולם‪ ,‬ורק עלינו ניחת השוט‪ .‬רק‬ ‫עלינו‪ ,‬אני אומר; אני מעז לומר כי כל מכות השוט בכל הזמנים —‬ ‫מאז נשאה התיבה המפורסמת ההיא את שרידי בני התמותה כשהים‬ ‫מתנפץ סביבה‪ — 144‬תיחשבנה לתענוגות‪ ,‬שעשוע ומרגוע בהשוואה‬ ‫למכות הנוכחיות‪ .‬לא ראוי להשוות מלחמות‪ ,‬נוראות ככל שיהיו‪,‬‬ ‫‪ 144‬סיפור תיבת נח מובא בספר בראשית‪ ,‬פרקים ו‪-‬ט‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 86‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪87  ,‬‬

‫לפורענויות האלה‪ ,‬שהרי במלחמות יש סוגים שונים של פתרונות‪,‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬אנשים יכולים‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬לבחור למות בגבורה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מוות נכון וראוי הוא נחמה גדולה ביותר‪ .‬אך עתה אין בנמצא‬ ‫כל פתרון כזה‪ ,‬אין כל נחמה; כמו הוטל עלינו אסון נוסף‪ ,‬ואין לדעת‬ ‫את סיבות הרעה ומקורותיה‪ .‬לא אי הידיעה ולא המגיפה עצמה בזויים‬ ‫יותר מהלעג ומסיפורי הבדים של אותם אנשים‪ ,‬שיש להם מה לומר‬ ‫על כל מכול‪ ,‬אך בעצם אינם יודעים דבר‪ 145.‬פיותיהם‪ ,‬הרגילים כל‬ ‫כך לשקרים‪ ,‬סכורים סוף כל סוף‪ ,‬ואת עזות המצח שנבעה קודם לכן‬ ‫ממנהגם בלם בלבול מוחלט‪ .‬אבל אני חוזר למושא חקירתי‪.‬‬ ‫אולי‪ ,‬כפי שקורה למי שעושים דרך ארוכה‪ ,‬בעוד שהחלק‬ ‫הראשון של הדרך גורם לעייפות‪ ,‬והחלק השני מאשר את דבר קיומה‬ ‫של אותה עייפות‪ ,‬כך גם רחמיך עלינו‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בגלל פשעי בני‬ ‫אנוש ונטל העולם ההולך וגדל‪ ,‬הלכו ונשחקו בהדרגה‪ ,‬עד שהוכרעו‬ ‫והתמוטטו‪ .‬ואתה‪ ,‬הטוב שבקברניטים‪ ,‬האינך חזק מספיק לשאת‬ ‫אותנו עוד? האם הפנית לנו עורף ובזעם הסטת מעמנו את עיני‬ ‫חמלתך? אם כך‪ ,‬הרי שאנו נושאים לא רק בעונשנו‪ ,‬אלא גם‪ ,‬באותה‬ ‫עת‪ ,‬בעונשם של אבותינו‪ 146.‬לא אדע אם רעים אנחנו מהם‪ ,‬אך אנו‬ ‫בוודאי אומללים מהם‪ .‬ואולי נכון חשדם של אותם מוחות גדולים‪ ,‬כי‬ ‫לאל אין כל עניין בבני תמותה?‪ 147‬בל נניח לדבר שטות זה להתקבל‬ ‫על דעתנו‪ :‬אילו לא היה לאל עניין בנו‪ ,‬הפורענויות לא היו חדלות‪.‬‬ ‫מה עלינו לחשוב — מסורים כפי שאנו לחיפוש אחר האמת שלך‬ ‫— על מי שטוענים כי לא האל אלא הטבע הוא שדואג לנו‪ ,‬כאשר‬ ‫סנקה מגדיר ככפויי טובה יותר מכול את מי שבאמצעות שינוי ֵשם‬ ‫מתחמקים מחובתם כלפי האל ובהתפלמסות שיש בה חילול שמים‬ ‫מתכחשים להוד רוממותך?‪ 148‬אלוהים‪ ,‬אתה אכן דואג לנו ולכל‬ ‫‪ 145‬‬ ‫‪1 46‬‬ ‫‪ 147‬‬ ‫‪ 148‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫הכוונה היא לאסטרולוגים‪ ,‬שאליהם מכוון פטררקה גם במכתבים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫פטררקה מהדהד את הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ ,‬שיר ג ‪( 1 ,6‬עמ' ‪.)319‬‬ ‫פטררקה מכוון אל האפיקוראים‪.‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על החסדים‪.4.7.1 ,‬‬

‫‪.indb 87‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  88‬חלק ראשון‬

‫אשר לנו‪ ,‬אבל מאיזושהי סיבה חבויה ובלתי ידועה אנחנו נמצאנו‬ ‫ראויים ביותר‪ ,‬מבני כל הדורות לתקופותיהם‪ ,‬לספוג את המכות‬ ‫הקשות ביותר‪ .‬משמע‪ ,‬מידת הצדק אינה פחותה גם כשהיא נסתרת;‬ ‫כי עומק משפטיך אין יורד חקרו‪ ,‬ובחושי בני אנוש אין לתופסו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫או שאנחנו באמת הגרועים מבין כולם‪ ,‬דבר שהייתי רוצה להכחיש‬ ‫יותר מאשר אני מעז‪ ,‬או שבאמצעות פגעי ההווה אנחנו מתחשלים‬ ‫ומטוהרים לקראת הטובות שנכונו לנו בעתיד‪ ,‬או שיש משהו אחר‬ ‫שאנחנו לחלוטין איננו מסוגלים להבין — מה שלא תהיינה הסיבות‪,‬‬ ‫עלומות ככל שתהיינה‪ ,‬תוצאותיהן גלויות ביותר‪.‬‬ ‫אך הבה נסור מדמעות בענייני הכלל ונשוב לבכות על ענייננו‬ ‫הפרטיים‪ .‬בקושי חלפה לה המחצית הראשונה של השנה השנייה‬ ‫מאז שבתי לאיטליה ונפרדתי ממך‪ ,‬הרחק מכאן במקום שנובע נהר‬ ‫הסוֹ ְרג‪ 149.‬שנינו הזלנו אז דמעות‪ .‬אינני מורה לך להפנות עיניים‬ ‫למרחקים; רק ספור את הימים המעטים וחשוב מה היינו ומה אנחנו‪.‬‬ ‫היכן הם עתה ידידינו הנעימים? לאן נעלמו הפנים האהובות‪ ,‬המילים‬ ‫המרגיעות‪ ,‬שיחם הרגוע והמענג? איזה רעם היכה בם? איזו רעידת‬ ‫אדמה מוטטה אותם? איזו סופה העלימה אותם? איזו תהום בלעם?‬ ‫היינו קרובים זה לזה‪ ,‬ועכשיו אנחנו כמעט לבד‪ .‬עלינו ליצור חברויות‬ ‫חדשות‪ ,‬אך היכן נעשה זאת ולשם מה‪ ,‬כשהמין האנושי כמעט ונכחד‪,‬‬ ‫וסוף כל הדברים‪ ,‬כפי שאני חוזה‪ ,‬הוא קרוב? אנחנו‪ ,‬אח יקר‪ ,‬אנחנו‬ ‫— למה אסתיר זאת? — באמת לבד‪ .‬אני מאמין כי אלוהים פעל‬ ‫כך כדי שאנחנו‪ ,‬קרועים ממנעמי החיים ומהאיסורים המפתים של‬ ‫העולם הזה‪ ,‬נהיה חופשיים יותר לשאוף אל החיים האחרים‪ .‬השינוי‬ ‫הפתאומי של הדברים מביא אותנו לבחון אם זכאים אנו לומר את‬ ‫אמירתו הנהדרת של אפיקורוס‪" :‬גם איש לרעהו בלבד‪ ,‬אנחנו זה לזה‬

‫‪ 149‬פטררקה עזב את אביניון ושם פעמיו לאיטליה בספטמבר ‪ .1347‬נהר‬ ‫הסורג נובע בווקלוז‪ ,‬בקרבת הבית שבו התגורר פטררקה‪ ,‬ושם התקיימה‬ ‫הפרידה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 88‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪89  ,‬‬

‫תיאטרון גדול דיו"‪ 150.‬אך גם אם ניתן לומר זאת עלינו‪ ,‬עד מתי‬ ‫אפשר יהיה לומר זאת? מי חוזה (‪ )augur‬ויקבע כמה זמן תתקיים‬ ‫יכולת העמידה ההדדית של הקהל הזה‪ ,‬כשהעמודים בשני צדי אולם‬ ‫התיאטרון כבר מתנודדים? מדוע אני‪ ,‬בכותבי את הדברים‪ ,‬צריך לחוש‬ ‫יותר ביטחון לגבי חייך מאשר אתה‪ ,‬הקורא אותם‪ ,‬צריך לחוש לגבי‬ ‫חיי? האדם הוא בן תמותה ובה בעת גם חיה יהירה מדי‪ ,‬והוא בונה‬ ‫גבוה מדי על גבי יסודות שבריריים‪ .‬רואה אתה עד כמה הצטצמם‬ ‫מספר הידידים הנמנים עם חבורתינו; והנה‪ ,‬בעודנו מדברים‪ ,‬אנו‬ ‫עצמנו חולפים ונמוגים כצל‪ ,‬ובתוך רגע ילמד מי מאתנו כי זולתו‬ ‫נפרד מעמנו‪ ,‬והוא מכין עצמו ללכת במהרה בעקבות קודמו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הטוב שבאחי‪ ,‬מה אנחנו? מה אנחנו? ואף על פי כן‪ ,‬איננו חדלים‬ ‫מיהירות‪ .‬קיקרו‪ ,‬עמוס דאגות‪ ,‬כתב באחד ממכתביו לאטיקוס‪" :‬אנו‬ ‫עצמנו‪ ,‬מה אנחנו‪ ,‬ועד מתי נמשיך לדאוג בשל כל אותם דברים?"‪151‬‬ ‫שאלה קצרה אמנם‪ ,‬אבל טובה‪ ,‬אם אינני טועה; מועילה וגם טעונה‬ ‫מחשבות מפרות לרוב‪ ,‬ובה באמת ימצא החוקר הערני ענווה רבה‬ ‫וצניעות‪ ,‬ותיעוב רב כלפי דברים בני חלוף‪.‬‬ ‫אני שואל שוב‪ :‬מה אנחנו? כמה כבדים‪ ,‬אטיים ושבריריים אנחנו‬ ‫בגופנו; כמה עיוורים‪ ,‬נסערים‪ ,‬לא רגועים אנו בנפשנו; כמה נתון‬ ‫לשינויים‪ ,‬בלתי ודאי ומסתחרר הוא הגורל! עד מתי נמשיך לדאוג‬ ‫בשל כל אותם דברים? בוודאי רק עוד זמן קצר‪ .‬אין זה שונה מאשר‬ ‫אילו קיקרו היה אומר‪" :‬אנו עצמנו‪ ,‬מה אנחנו‪ ,‬ועד מתי נמשיך‬ ‫ונהיה אותו אדם עצמו?" בכל מקרה‪ ,‬חי הרקולס‪ ,‬לא עוד זמן רב‪,‬‬ ‫כי ישויותינו לא יכולות להתקיים לאורך ימים‪ ,‬ועלולות לחדול‬ ‫מלהתקיים בעוד אנו מחליפים מילים‪ ,‬ואם כך יקרה‪ ,‬לא ייפלא שכך‬ ‫אירע‪ .‬לכן‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬שאלה טובה וכבדת משקל שאלת; אך‬ ‫אני שואל אותך‪ ,‬היכן השארת את האפשרות השלישית‪ 152,‬המסוכנת‬ ‫‪ 1 50‬את ִאמרתו של אפיקורוס מצטט סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.7.11 ,‬‬ ‫‪ 151‬הציטוט של פטררקה אינו מדויק‪ :‬קיקרו‪ ,‬מכתבים לאטיקוס‪.13.10 ,‬‬ ‫‪ 152‬כלומר‪ ,‬החיים שלאחר המוות‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 89‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  90‬חלק ראשון‬

‫יותר בתוצאתה אך הראויה יותר לחקירה? לאחר שנחדל להיות כאן‪,‬‬ ‫מה יהיה עלינו? שאלה גדולה ובעייתית‪ ,‬אבל מוזנחת!‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .6‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ 153,‬טיהור מהכפשות שהוטחו על ידי‬ ‫קנאים (‪)Ad fam. 21.15‬‬ ‫כיוון שלאחרונה דנו בשורה של עניינים פנים מול פנים‪ 154,‬יש דברים‬ ‫רבים במכתבך שאינם מחייבים מענה כמעט‪ .‬על שניים מהעניינים‬ ‫שאתה מעלה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן לעבור בשתיקה‪ ,‬ואתייחס אליהם‬ ‫בקצרה‪ .‬ראשית‪ ,‬מבקש הנך את סליחתי על שנראה כי הקדשת זמן‬ ‫רב מדי כדי להעתיר שבחים לרוב על בן ארצנו — משורר שכותב‬ ‫בסגנון פופולרי‪ ,‬אך על נושא שהוא ללא ספק אצילי‪ 155.‬אתה חושש‬ ‫כי אני סבור ששבחיו או שבחי אדם אחר גורעים מתהילתי‪ .‬אומר‬ ‫אתה שאם אבחן את מכלול הדברים ביתר קפידה‪ ,‬אבין כי כל מה‬ ‫שהצהרת עליו לא כוון אלא לשם תהילתי‪ .‬ואתה מתרץ בפרוטרוט‬ ‫את עמדתך בכך שבימי עלומיך הוא היה האלוף והמאור הראשי של‬ ‫לימודיך‪ .‬אכן‪ ,‬בדין ובהכרת תודה ומתוך הוקרת זכרו דיברת; הייתי‬ ‫מגדיר זאת כהבעת נאמנות נאותה‪ .‬והרי‪ ,‬אם חבים אנו להורינו הכול‬ ‫‪ 1 53‬במקור כתוב ג'ובאני איש צ'רטלדו (‪ .)Certaldo‬בוקאצ'ו (‪)1375–1313‬‬ ‫מחבר דקאמרון היה ידידו הקרוב של פטררקה החל מ־‪ ,1350‬אז נפגשו‬ ‫השניים לראשונה‪ .‬המכתב הנוכחי הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מקיץ ‪.1359‬‬ ‫‪ 154‬בוקאצ'ו ביקר בביתו של פטררקה במילאנו במארס–אפריל ‪.1359‬‬ ‫‪ 155‬מדובר כאן כמובן בדנטה אליגיירי (‪ ,)1321–1265‬מחבר הקומדיה‬ ‫האלוהית‪ ,‬שכתב באיטלקית בניב הפלורנטיני המקומי ולא בלטינית‪,‬‬ ‫שפת המלומדים‪ .‬אף שהמכתב כולו עוסק בדנטה‪ ,‬פטררקה אינו מזכיר‬ ‫את שמו במפורש ולו פעם אחת לאורך המכתב‪ .‬כמה שנים לפני המכתב‬ ‫הנדון‪ ,‬בוקאצ'ו שלח לפטררקה עותק של הקומדיה האלוהית שהעתיק‬ ‫בכתב ידו וכן שיר בלטינית בשבחו של דנטה‪ ,‬שאליו מתייחס פטררקה‬ ‫גם כן במהלך מכתבו זה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 90‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪91  ,‬‬

‫בעבור גופינו‪ ,‬וחוב גדול יש לנו לאחראים על גורלנו‪ ,‬מה אין אנו‬ ‫חייבים להורי ומעצבי שכלנו? ראוי שנוקיר יותר את מי שטיפחו‬ ‫את נפשנו מאשר את אלה שדאגו לגופינו; כל מי שיעריך את ערכם‬ ‫של השניים יבין זאת ויודה‪ :‬האחת היא מתת נצחי‪ ,‬האחר בר חלוף‬ ‫ובן מוות‪ .‬לכן‪ ,‬הלל והוקר‪ ,‬לא רק בהסכמתי אלא גם בתמיכתי‪ ,‬את‬ ‫לפיד האור של שכלך שסיפק לך אומץ ואור בדרך שבה אתה מתקדם‬ ‫בצעדים גדולים אל עבר היעד הנכסף‪ .‬שא לשמים באמצעות שבחים‬ ‫אמיתיים הראויים לך וגם לו את המשורר הזה‪ ,‬שבמשך זמן ארוך‬ ‫הולל‪ ,‬ואף הותש‪ ,‬אם יורשה לי לומר‪ ,‬על ידי התשואות הסוערות‬ ‫של ההמון‪ .‬שבחים אלה מוצאים חן בעיני כי אכן ראוי הוא לכרוז‬ ‫הזה‪ 156,‬ואתה‪ ,‬כדבריך‪ ,‬מחויב לתפקיד הזה‪ ,‬כך שאני מחבק את‬ ‫שיר ההלל שלך ובעצמי משבח את המשורר ששיבחת בו‪ .‬במכתב‬ ‫ההתנצלות שלך אין דבר שיש בו כדי לפגוע בי‪ ,‬לבד מכך שעולה‬ ‫ממנו כי עדיין אינך מכיר אותי די‪ ,‬ואילו אני סברתי שמוכר אני לך‬ ‫היטב‪ .‬האם לא אפיק הנאה משבחים שזוכים להם אנשים מפורסמים‪,‬‬ ‫ואף לא אהלל אותם? האמן לי‪ ,‬דבר אינו רחוק יותר או עלום ממני‬ ‫מאשר הקנאה; מעיד אני עלי את האל הבוחן נפשות‪ ,‬כי דבר לא‬ ‫היה קשה לי יותר בחיי מאשר לראות אנשים ראויים להערכה מודרים‬ ‫מכל תהילה וגמול‪ .‬לא שאני קובל על נזק שנגרם לי מכך או שאני‬ ‫מקווה להפיק רווח כלשהו‪ ,‬אלא מפני שאני מצר על הפגיעה בטובת‬ ‫הציבור בראותי כיצד התגמולים שנועדו לאמנויות הראויות להם‬ ‫מופנים אל המגונות שבאמנויות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אני יודע כי גם אם‬ ‫התהילה המושגת על ידי הראויים לה מעוררת את כוחות היצירה‪,‬‬ ‫הסגולה האמיתית עצמה‪ ,‬כפי שמקובל על הפילוסופים‪ ,‬היא היא‬ ‫המדרבנת אותם‪ ,‬היא עצמה הפרס‪ ,‬והיא להם הדרך וגם הגמול‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫כיוון שסיפקת לי עניין לדון בו‪ ,‬כזה שלא הייתי תר בעצמי‪ ,‬אתעכב‬ ‫עליו כדי לטהר עצמי בעיניך‪ ,‬ובאמצעותך לנקות עצמי בעיני אחרים‬ ‫מהדעה שנפוצה מאוד בקרב רבים בנוגע לשיפוטי את האיש ההוא‪,‬‬ ‫‪ 156‬כלומר‪ ,‬לשירו של בוקאצ'ו בשבח דנטה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 91‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  92‬חלק ראשון‬

‫דעה שהיא לא רק כוזבת — כפי שקווינטיליאנוס מעיר לגבי עצמו‬ ‫ולגבי סנקה‪ — 157‬אלא גם מעוותת ומרושעת‪ .‬שונאי הרי אומרים‬ ‫שאני שונא אותו ובז לו‪ ,‬וכך מציתים נגדי שנאה בקרב ההמון כי‬ ‫להם הוא יקר ביותר‪ .‬זהו רשע מסוג חדש ואמנות מופלאה של גרימת‬ ‫נזק‪ .‬הבה נניח לאמת עצמה להשיב להם בשמי‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אין לי כל סיבה לשנוא אדם שראיתי רק פעם אחת‪ ,‬וגם‬ ‫זאת בימי נעורי המוקדמים‪ 158.‬הוא חי בזמנם של סבי ואבי‪ .‬צעיר‬ ‫היה מסבי‪ ,‬אך מבוגר מאבי שעמו הוגלה אל מחוץ לגבולות המולדת‬ ‫באותו יום ובאותה סערה אזרחית שטלטלה את המדינה‪ 159.‬בזמן כזה‬ ‫נרקמות לעתים קרובות חברויות אמיצות בין שותפים לצרה‪ ,‬וזה‬ ‫בבירור מה שקרה ביניהם‪ .‬מלבד הגורל הדומה‪ ,‬היה גם דמיון רב‬ ‫בתחומי לימודיהם וכישרונותיהם‪ ,‬אלא שאבי הקדיש עצמו לדאגות‬ ‫אחרות והיה טרוד בענייני משפחתו‪ ,‬ואילו הוא לא ויתר והקדיש‬ ‫עצמו ביתר להט למה שהחל בו תוך שהוא מתעלם מכל דבר אחר‬ ‫ומשתוקק אך ורק לתהילה‪ .‬אין לי די מילות הערכה להביע את‬ ‫התפעלותי ולשבחו על שדבר לא הסיטו מהדרך שבה בחר אז ללכת‪,‬‬ ‫לא העוול שנגרם לו כאזרח‪ ,‬לא הגלות‪ ,‬העוני‪ ,‬תאוות נקם‪ ,‬אהבתו‬ ‫לאשתו ומסירותו לילדיו‪ 160.‬וזאת אף שהאינטלקט של רבים‪ ,‬נעלים‬ ‫‪ 157‬‬

‫‪1 58‬‬ ‫‪ 159‬‬

‫‪ 160‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫קווינטיליאנוס הסתייג מיצירותיו של סנקה‪ ,‬ואף שנא אותו באופן אישי‪,‬‬ ‫ופטררקה מוצא אצלו דברים שאמר נגד סנקה הדומים במהותם ובניסוחם‬ ‫להאשמות שהועלו נגד פטררקה‪.‬‬ ‫ייתכן שפטררקה ראה את דנטה בפיזה בילדותו‪ ,‬ב־‪.1311–1310‬‬ ‫פטררקה מתייחס כאן למאבק הפנימי בתוך מפלגת הגואלפים בין‬ ‫ה"שחורים" ל"לבנים"‪ ,‬מאבק שפיצל את פירנצה והוביל‪ ,‬כפי שצוין‬ ‫במבוא‪ ,‬להגליות חוזרות ונשנות של מנהיגי הקבוצות השונות בעיר‪.‬‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬ה"שחורים" תמכו במעורבות האפיפיור בניהול ענייניה של‬ ‫פירנצה ואילו ה"לבנים" — שאליהם השתייכו דנטה ואביו של פטררקה‬ ‫— דגלו באוטונומיה של העיר מן הכס האפיפיורי‪.‬‬ ‫פטררקה משתמש כאן בתיאור זהה כמעט לחלוטין לזה שבו השתמש‬ ‫דנטה עצמו עת תיאר את התנהלותו של יוליסס (גיבור האודיסיאה)‬ ‫במזמור ה־‪ 26‬של התופת (‪.)99–94‬‬

‫‪.indb 92‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪93  ,‬‬

‫ככל שיהיו‪ ,‬כה פגיע עד שרעש קל מוציא אותם מריכוז‪ .‬הקושי‬ ‫גדול אף יותר בקרב אלו המעוניינים לא רק להביע מחשבות ומונחים‬ ‫אלא גם לצרף ולהתאים מילים בחרוז ובמשקל‪ .‬הם זקוקים לשקט‬ ‫יותר מאחרים‪ .‬מבין אתה אפוא כמה מרושעת ומגוחכת כאחד היא‬ ‫השנאה שהללו ייחסו לי כלפיו‪ .‬עיניך הרואות‪ ,‬אין בסיס לשנאה‬ ‫בינינו אלא דווקא לאהבה רבה‪ .‬מולדתנו המשותפת‪ ,‬חברות אבותינו‪,‬‬ ‫כישרונו והיותו הכותב הטוב ביותר מסוגו‪ ,‬מבטיחים לו חסינות‬ ‫רחבה מפני בוז‪.‬‬ ‫החלק השני של הדיבה שהוטחה בי קשור בטענה שאף על פי‬ ‫שמשנות נעורי המוקדמות הייתי להוט ביותר לחפש אחר ספרים‬ ‫מכל סוג שהוא‪ ,‬אף פעם לא היה באמתחתי ספרו שלו‪ ,‬אף ששירתו‬ ‫התאימה במיוחד לגילי אז‪ .‬בעוד שתרתי ללא לאות אחר ספרים שלא‬ ‫הייתה כל תקווה לאתרם‪ ,‬הרי שגיליתי אדישות מופגנת — וכלל לא‬ ‫אופיינית לי — כלפי ספרו שלו‪ ,‬שהיה מצוי וזמין ללא קושי‪ .‬אני‬ ‫מודה בעובדות‪ ,‬אך מכחיש כי פעלתי מתוך המניע שמייחסים לי‬ ‫אויבי‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬דרך כתיבה זאת הייתה מקובלת עלי וניסיתי‬ ‫להביע את כישרוני בשפת העם‪ 161.‬דבר לא נראה לי אז אלגנטי‬ ‫יותר‪ ,‬ועדיין לא למדתי לשאוף כלפי מעלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לנוכח חוסר‬ ‫היציבות של תקופת הנעורים והיותה נוחה להשפעות‪ ,‬חששתי פן‬ ‫אשקע בשפתו של משורר כזה או אחר ואהפוך לחקיין בניגוד לרצוני‬ ‫ושלא בידיעתי‪ .‬הייתי גא ומלא תעוזה‪ ,‬והתייחסתי לאפשרות זאת‬ ‫בשאט נפש‪ .‬סברתי כי הכישרון שלי יעוצב דיו ללא כל צורך בסיוע‬ ‫מבן תמותה אחר המצוי באמנות זו‪ .‬אחרים ישפטו אם צדקתי בכך‪.‬‬ ‫אינני מסתיר זאת‪ ,‬ואם משהו שהבעתי בשפה ההיא דמה — או אף‬ ‫היה זהה — לדבריו שלו או לדברי משורר אחר‪ ,‬הדבר לא נעשה‬ ‫בגניבה או מתוך רצון מודע לחקות — שני דברים רווחים ביותר‪,‬‬ ‫שתמיד התרחקתי מהם כמו משרטונים בים‪ .‬יד המקרה הייתה בדבר‬

‫‪ 161‬כלומר‪ ,‬השפה האיטלקית בניב הפלורנטיני‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 93‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  94‬חלק ראשון‬

‫או שמקורו באינטלקט דומה‪ ,‬כפי שקיקרו הניח‪ 162.‬האמן לי‪ ,‬אם‬ ‫יש לך בי אמון כלשהו‪ ,‬כי כך הוא הדבר‪ .‬ואם הגינותי או צניעותי‬ ‫אינן מביאות לידי כך שיאמינו לי‪ ,‬הרי שרוח הנעורים הגאה בוודאי‬ ‫תאפשר זאת‪ .‬היום רחוק אני מדאגות כאלה‪ ,‬ומאז התרחקתי לגמרי‬ ‫מהשפה המקומית‪ 163,‬החשש שהיה נטוע בי בעבר חלף לו ואני מקבל‬ ‫ברוח נכונה את הכותבים האחרים ואותו יותר מכול‪ .‬אם נהגתי להציג‬ ‫את יצירתי לשיפוטם של אחרים‪ ,‬כעת אני שופט אחרים בדממה‪ .‬וגם‬ ‫אם אנו חלוקים בדברים רבים‪ ,‬על דבר אחד אנו מסכימים‪ :‬אין ראוי‬ ‫ממנו לכתר הכתיבה הרהוטה ביותר בשפת העם‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬משקרים הם באומרם שאני מבזה את תהילתו‪ .‬למען האמת‪,‬‬ ‫אני יודע טוב יותר אולי מאשר רבים מאותם מעטירי שבחים סרי טעם‬ ‫וחסרי גבול מה ערב לאוזניהם אך אינו חודר לעומק נשמתם בגלל‬ ‫הנתיבים החסומים של מחשבתם‪ .‬הם נמנים עם אותו העדר שקיקרו‬ ‫מגנה ברטוריקה שלו‪" :‬כשהם קוראים את מיטב הנאומים והשירה‪,‬‬ ‫הם משבחים את הנואמים והמשוררים‪ ,‬אך אינם מבינים מדוע נגעו‬ ‫בהם הדברים‪ ,‬כי אינם מסוגלים להבין היכן ומה וכיצד פועל הדבר‬ ‫הגורם להם הנאה כה רבה"‪ 164.‬אם כך קורה בקרב אנשים מלומדים‪,‬‬ ‫כמו דמוסתנס וקיקרו‪ ,‬הומרוס וורגיליוס‪ ,‬ובאסכולות השונות‪ ,‬מה‬ ‫סבור אתה יקרה אצלנו בקרב ההדיוטות בבתי המרזח ובשווקים?‬ ‫בנוגע אלי‪ ,‬אינני בז לו; מוקיר אני אותו ורוחש לו אהבה‪ .‬והייתי‬ ‫אולי אף אומר כי לו ניתן היה לו להאריך חיים עד לתקופה זאת‪,‬‬ ‫למעטים הוא היה חבר טוב יותר מאשר לי — אילו הצטיין באורחותיו‬ ‫כפי שבלט בכישרונו‪ .‬באותה עת‪ ,‬לאף אחד הוא לא היה מגלה עוינות‬ ‫רבה יותר מאשר לאותם מעטירי שבחים שוטים שאינם מבינים מה‬ ‫הם משבחים ומה הם פוסלים‪ ,‬ובהכרזותיהם מעוותים ומשחיתים את‬ ‫‪ 1 62‬קיקרו‪ ,‬על הנואם‪.2.152 ,‬‬ ‫‪ 163‬על אף הצהרותיו‪ ,‬ברי כי פטררקה המשיך לעמול על שיריו בשפת‬ ‫הוורנקולר עד סמוך ביותר למותו‪.‬‬ ‫‪ 164‬פסאודו־קיקרו‪ ,‬רטוריקה‪.4.2.3 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 94‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪95  ,‬‬

‫כתביו — הנזק החמור ביותר שניתן לעולל למשורר כלשהו‪ .‬הייתי‬ ‫אולי משתדל במלוא כוחי לחלצו מהפארסה הזאת‪ ,‬אלמלא נקראתי‬ ‫על ידי מחויבויותי למקום אחר‪.‬‬ ‫הדבר היחיד שנותר הוא להלין ולקבול על כך שכתיבתו האיכותית‬ ‫כל כך סופגת יריקות ומזדהמת בגלל הלשונות הגסות הללו‪ .‬בהקשר‬ ‫זה‪ ,‬על דבר אחד לא אוכל לעבור בשתיקה‪ :‬סיבה לא פעוטה‬ ‫לנטישתי את הכתיבה בסגנונו‪ ,‬שלה התמסרתי בימי עלומי‪ ,‬הייתה‬ ‫החשש שיקרה לכתבי מה שראיתי קורה לכתבי אחרים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לכתביו של מי שאנו מדברים בו‪ .‬לא יכולתי לצפות שבשירי יעשו‬ ‫שימוש לשונות מוזיקליות ומעודנות יותר מקרב ההמון מאשר אלו‬ ‫שהשתמשו ביצירתם של אישים שמסורת העבר ואהדה מתמשכת‬ ‫הפכו אותם לפופולריים בתיאטראות ובכיכרות הערים‪ .‬ואכן העובדות‬ ‫מעידות כי לא לשווא חששתי‪ :‬יצירות קטנות אחדות שחיברתי בימי‬ ‫נעורי וחמקו מרשותי נקרעות לגזרים על ידי ההמון הנבער‪ ,‬בעוד‬ ‫אני מלא זעם‪ ,‬שונא את אשר אהבתי פעם‪ 165.‬מדי יום אני משוטט‬ ‫באכסדראות‪ ,‬חסר סיפוק וזועם על כישרוני‪ ,‬גדודי בורים בכל מקום‪,‬‬ ‫דמויטאס (‪ )Damoetas‬שלי נכון בכל קרן רחוב "להרוס שיר אומלל‬ ‫באמצעות קנה חליל צווחני"‪166.‬‬ ‫אך די לדוש בעניין צנוע זה‪ ,‬שלא הייתי צריך לעסוק בו ברצינות‬ ‫רבה כל כך‪ .‬את השעה הזאת‪ ,‬שלעולם לא תשוב‪ ,‬חייב הייתי להקדיש‬ ‫לדאגות אחרות‪ .‬אלא שהצטדקותך נראתה דומה בטעמה — אינני יודע‬ ‫מדוע — לאשמה שהם מטיחים בי‪ .‬רבים מגנים אותי‪ ,‬כפי שאמרתי‪,‬‬ ‫על כך שאני בז‪ ,‬לכאורה‪ ,‬או אף שונא‪ ,‬את המשורר הזה‪ ,‬שאת שמו‬ ‫נמנעתי במודע מלהזכיר היום לבל ישאג ההמון השומע הכול אך‬ ‫לא מבין דבר כי אני מוציא את דיבתו רעה‪ .‬יש המייחסים לי קנאה‪,‬‬ ‫‪ 1 65‬פטררקה מתייחס כאן לנוהג הפופולרי בתקופה להלחין ולבצע שירי‬ ‫משוררים בכיכרות ערים‪.‬‬ ‫‪ 166‬דמויטאס הוא רועה שיריבו לתחרות הנגינה מציגו כנגן עלוב (ורגיליוס‪,‬‬ ‫שירי רועים‪.)27–26 ,3 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 95‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  96‬חלק ראשון‬

‫כלומר אלה שמלאים קנאה בי ובשם שיצא לי‪ .‬אף על פי שבתחילה‬ ‫לא האמנתי שזה אפשרי‪ ,‬ורק באיחור הבחנתי בכך‪ ,‬הופתעתי לגלות‬ ‫כי אכן מקנאים בי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לפני שנים רבות‪ ,‬כאשר לרגשותי‬ ‫היה מותר עדיין להביע יותר‪ ,‬בטחתי במצפוני והעזתי להצהיר — לא‬ ‫באמירה מקרית אלא בשיר ששלחתי לאדם רם מעלה — כי אינני‬ ‫מקנא במישהו על משהו‪ .‬נניח שאינני ראוי לאמון על אמירה זו‪.‬‬ ‫עדיין‪ ,‬מה צורה לאמת זאת‪ ,‬שלפיה אני מקנא במי שהקדיש את חייו‬ ‫לשירה מהסוג שהקדשתי לה בקושי את פרח עלומי וביכורי? במי‬ ‫שבעבורו הייתה זאת אולי האמנות היחידה‪ ,‬בוודאי הנעלה מכול‪,‬‬ ‫בעוד לי היא הייתה לא יותר משעשוע ופורקן וניסיונות בוסר של‬ ‫כישרוני? אמור נא‪ ,‬מה קנאה או חשד לקנאה יש כאן?‬ ‫אשר למה שאמרת בינות שבחיך‪ ,‬שהוא יכול היה‪ ,‬לו חפץ בכך‪,‬‬ ‫לכתוב בסגנון אחר‪ ,‬אני מקבל זאת לחלוטין‪ .‬דעתי לגבי כישרונו היא‬ ‫חיובית ביותר ואני מניח שהוא היה מצליח בכל אשר היה פונה‪ .‬אם‬ ‫כי ברור וגלוי עתה לאן הוא פנה‪ .‬נחזור ונאמר‪ :‬הוא הציב לעצמו יעד‪,‬‬ ‫הוא התמיד‪ ,‬והוא עמד בו‪ .‬מה‪ ,‬אם כן? מה יש בכך כדי לעורר את‬ ‫קנאתי ולא את שמחתי? מדוע שאקנא בו‪ ,‬אם גם בוורגיליוס בכבודו‬ ‫ובעצמו אינני מקנא? או שמא עלי לקנא במחיאות הכפיים ובנהמות‬ ‫הגסות שהוא זוכה להן מבעלי הפונדקים ואורגי הבגדים ומאמני‬ ‫הגלדיאטורים‪ ,‬וכל שאר אלו המחרפים את מי שהם רוצים לשבח?‬ ‫אנשים שאני מברך — בצוותא עם ורגיליוס והומרוס — על כך שאינם‬ ‫משבחים אותי? יודע אני מהו שבח מפי בורים בעיני מלומדים‪ .‬ואם‬ ‫ייטען שאני מעדיף את אזרח מנטובה על פני בן פירנצה כי ידוע‬ ‫שקנאה לוהטת נוטה לשרור בין שכנים‪ 167,‬אומר שמוצא כשלעצמו‬ ‫אינו יכול להיות מקור להעדפה‪ ,‬אלא אם כן נוסף לו משהו‪ .‬ומלבד‬ ‫כל זאת‪ ,‬החשד הזה אינו תופס גם בגלל הבדלי הזמנים‪ ,‬כפי שאומר‬ ‫ברהיטות אותו נואם שדבריו תמיד רהוטים‪" :‬המתים אינם מעוררים‬

‫‪ 167‬ורגיליוס היה בן מנטובה‪ .‬דנטה היה בן פירנצה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:44‬‬

‫‪.indb 96‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪97  ,‬‬

‫לא קנאה ולא שנאה"‪ 168.‬האמן לי כשאני נשבע כי איני מפיק אלא‬ ‫הנאה מכישרונו ומסגנונו של האיש‪ ,‬ואף פעם לא דיברתי בו אלא‬ ‫גדולות‪ .‬ישנו דבר אחד שלעתים השבתי לשואלים חקרניים יותר‪ :‬הוא‬ ‫הפגין חוסר איזון ביצירתו‪ ,‬כיוון שהוא נוסק גבוה יותר בשפת העם‬ ‫מאשר בשירה או בפרוזה שלו‪ 169.‬גם אתה לא תכחיש זאת‪ ,‬ובעיני‬ ‫אלה הרואים נכוחה אין בכך כדי לפגום בשבחו ובתהילתו‪ .‬כי מי‬ ‫הצליח לכבוש את פסגת צחות הלשון על כל צדדיה‪ ,‬לא רק בימים‬ ‫אלה‪ ,‬לאחר שכבר הוכחדה והוספדה מזה זמן רב‪ ,‬אלא גם כאשר‬ ‫היא עדיין הייתה במלוא תפארתה? קרא את ספריו של סנקה על‬ ‫הנאומים‪ :‬הישג כזה לא יוחס לקיקרו‪ ,‬לא לוורגיליוס‪ ,‬לא לסלוסטיוס‬ ‫ולא לאפלטון‪ 170.‬מי יתחרה על פרס ההצטיינות ביותר מסגנון אחד‪,‬‬ ‫שאף כישרונות גדולים כמו ורגיליוס‪ ,‬סלוסטיוס ואפלטון לא הצליחו‬ ‫להשיג? כיוון שכך הם פני הדברים‪ ,‬מבקש אני כי מוציאי הדיבה‬ ‫יתכבדו ויסכרו את פיהם‪ ,‬אבל מי שאולי מאמינים למוציאי הדיבה‪,‬‬ ‫מהם אני מבקש שיקראו את דברי אלה‪ ,‬אם יואילו‪.‬‬ ‫לאחר שהצגתי לך את ההאשמות שהוטחו בי‪ ,‬אני מגיע לדבר‬ ‫השני‪ .‬אתה מודה לי על שדאגתי כל כך לבריאותך‪ .‬אף שאתה‬ ‫עושה זאת בהתאם לנוהג המכובד ולא העממי‪ ,‬אתה יודע שהדבר‬ ‫אינו נחוץ‪ .‬וכי למי אי פעם הודו על שדאג לשלומו ולרווחתו שלו‬ ‫עצמו? רעי‪ ,‬שׂ ם אני את יהבי בך‪ .‬ואף שבענייני אנוש‪ ,‬לבד מהסגולה‬ ‫הטובה‪ ,‬אין דבר נעלה‪ ,‬מקודש ושמימי יותר מהחברות‪ ,‬סבורני כי‬

‫‪ 1 68‬פטררקה מצטט מנאום נגד סאלוסטיוס (‪ )5‬שכתבי היד שברשותו ציינו‬ ‫— בשוגג — את קיקרו כמחברו‪.‬‬ ‫‪ 169‬כלומר‪ ,‬רהיטותו באיטלקית הפלורנטינית גדולה יותר מאשר בלטינית‪.‬‬ ‫בין כתביו של דנטה בלטינית נכללים יצירות הפרוזה מונרכיה ועל צחות‬ ‫הלשון בשפת העם וכן כמה אקלוגות‪.‬‬ ‫‪ 170‬סנקה "הזקן"‪ ,‬אביו של הפילוסוף הנודע‪ ,‬דן בהישגיהם וכישלונותיהם של‬ ‫כותבים מפורסמים (‪.)Seneca, Controversiae, 3, praefatio‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 97‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  98‬חלק ראשון‬

‫חשוב יותר להתחיל מהענקת אהבה מאשר להיות נאהב‪ .‬החברויות‬ ‫שבהן אנו משיבים אהבה לאהבה מטופחות ביתר מסירות מאשר‬ ‫אלה שבהן אנו מקבלים אהבה‪ .‬כי גם אם אעבור לסדר היום על‬ ‫דברים רבים ביודעי עד כמה תשומת לבך ומתנות חברותך נתונות‬ ‫לי‪ ,‬דבר אחד במיוחד אין אני מסוגל לשכוח‪ .‬פעם‪ ,‬כשעשיתי דרכי‬ ‫במהירות ברחבי איטליה — החורף זעף אז — באת לפגוש אותי פנים‬ ‫אל פנים‪ ,‬כלומר לא רק בגילויי חיבתך‪ ,‬שהם כצעדים של הנפש‪,‬‬ ‫אלא במלוא מהירות הגוף‪ ,‬מונע מתשוקה מופלאה לחזות באדם‬ ‫שעדיין לא ראית‪ ,‬אך כבר הכרעת לאהוב‪ .‬לפניך שלחת אלי שיר‬ ‫מרשים‪ ,‬וכך הצגת לי את הלך רוחך עוד לפני מבע גופך‪ 171.‬הייתה‬ ‫זו שעה מאוחרת של היום‪ ,‬השמש כבר ירדה‪ ,‬עת שבתי מהעדרות‬ ‫ממושכת ומצאתי עצמי בין חומות עיר אבותינו‪ 172.‬קידמת את פני‬ ‫בברכה לבבית יותר מאשר אני ראוי לה‪ ,‬כמו חידשת את המפגש‬ ‫בין מלך ארקדיה לאנכיסס‪ ,‬המונצח בשורות השיר‪" :‬ותשוקתי‬ ‫בקרבי לחבק את האיש הציקתני‪ ,‬רגע ללחץ ימינו ולשים ימיני‬ ‫בכפהו"‪173.‬‬ ‫וגם אם בניגוד אליו איני ניצב מעל כל האחרים‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫מתחתם‪ ,‬הדבר לא הפחית כהוא זה מרוחך הנלהבת‪ .‬לא הכנסת‬ ‫אותי "תחת חומותיו של פינאוס [‪ ,"]Phineus‬אלא אל מעמקי קודשי‬ ‫חברותך‪ ,‬ואני לא הענקתי לך "תלי לוקי מפאר למזכרת"‪ 174,‬אלא‬ ‫רצון טוב‪ ,‬נצחי וכן‪ .‬ואף שבמובנים רבים אני נחות‪ ,‬בעניין זה לא‬ ‫‪ 171‬‬

‫‪ 172‬‬

‫‪1 73‬‬ ‫‪ 174‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫בוקאצ'ו‪ ,‬כאמור‪ ,‬פגש את פטררקה לראשונה באוקטובר ‪ ,1350‬כשפטררקה‬ ‫עבר בפירנצה בדרכו לרומא במסגרת חגיגות שנת היובל‪ .‬לפני מפגשם‬ ‫שלח לו בוקאצ'ו מכתב מנוסח כשיר‪ ,‬שלא השתמר‪.‬‬ ‫ביקורו זה של פטררקה בפירנצה היה הראשון — והיחיד — בחייו בעיר‬ ‫אבותיו‪ .‬לאחר המפגש ביניהם בוקאצ'ו פעל נמרצות למען שיבתו של‬ ‫פטררקה לפירנצה‪ .‬למגינת לבו של בוקאצ'ו‪ ,‬פטררקה בחר להשתקע‬ ‫במילאנו‪ ,‬שהייתה באותה עת יריבה מרה של פירנצה‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שמיני‪.164-163 ,‬‬ ‫שם‪.166 ,‬‬

‫‪.indb 98‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪99  ,‬‬

‫אסוג מרצוני מפני ניסוס (‪ (Nisus‬או פיתיאס (‪ (Pythias‬או לאיליוס‬ ‫(‪175.)Laelius‬‬ ‫היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .7‬אל ג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על כך שלעתים קרובות הכותב מולך‬ ‫שולל בדברים שהוא מכיר מקרוב‪ ,‬ועל אודות חוק החיקוי‬ ‫(‪176)Ad fam. 22.2‬‬ ‫עם עזיבתך‪ 177,‬ואף שכאבתי את לכתך‪ ,‬מיד התחלתי לדאוג לכך‬ ‫שחברנו המשותף יעסוק‪ 178,‬כטובה אישית‪ ,‬בעריכת קובץ שירי‬ ‫הרועים שלי‪ 179‬שלקחת עמך‪ .‬אינני יודע איך ללכת בטל‪ ,‬אם כי‪,‬‬ ‫אודה על האמת‪ ,‬כמעט כל מה שאני עושה יכול להיחשב כלא כלום‬ ‫‪ 175‬‬

‫‪ 176‬‬ ‫‪ 177‬‬

‫‪ 178‬‬

‫‪ 179‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫השלושה משמשים דוגמאות לחברים נאמנים מהעת העתיקה‪ .‬לאיליוס‬ ‫היה חברו הקרוב של סקיפיו אפריקנוס "הצעיר" והוא גיבור חיבורו של‬ ‫קיקרו על הידידות‪ .‬ניסוס מופיע אצל ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר חמישי‬ ‫וספר תשיעי‪ .‬פיתיאס (או פינתיאס) מופיע אצל קיקרו‪ ,‬על החובות‬ ‫(‪ ,)3.45‬כמופת של החבר הרצוי‪ ,‬זה המוכן להקריב את חייו למען רעו‬ ‫ואוהבו‪.‬‬ ‫המכתב הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מאוקטובר ‪ ,1359‬ונשלח מפגצאנו (‪)Pagazzano‬‬ ‫שבלומברדיה‪.‬‬ ‫בוקאצ'ו‪ ,‬כפי שצוין לעיל (הערה ‪ ,)154‬ביקר את פטררקה בביתו במילאנו‬ ‫במארס–אפריל ‪ .1359‬לאחר אותו ביקור פטררקה כתב גם את המכתב‬ ‫העוסק בדנטה (‪ )21.15‬והמתורגם לעיל (‪.)6‬‬ ‫אפשר שהחבר הוא מוג'ו מוג'י (‪ ,)Moggio Moggi‬שהיה אחד ממכותביו‬ ‫של פטררקה ומזכירו של אצו דה קורג'ו (‪ ,(Azzo da Correggio‬שליט‬ ‫פרמה‪.‬‬ ‫מדובר בשירי רועים (‪ )Bucolicum carmen‬של פטררקה‪ ,‬אוסף של שתים־‬ ‫עשרה אקלוגות שחיבר על פי המתכונת של יצירתו של ורגיליוס שירי‬ ‫רועים‪ .‬אוסף זה של פטררקה‪ ,‬שחלקים ממנו מתורגמים בהמשך‪ ,‬הוא ציון‬ ‫דרך משמעותי בחידוש סוגת שירת הרועים‪ ,‬או הפסטורלה‪ ,‬בראשית העת‬ ‫החדשה‪.‬‬

‫‪.indb 99‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  100‬חלק ראשון‬

‫או כקרוב ללא כלום‪ .‬בעודני מסדר את החומר יחד עם אותו איש‬ ‫טוב ומיושן הליכות — אמנם אטי הוא בקריאה אך כחבר אין נאמן‬ ‫ממנו — שמתי לבי לכך שמילים זוטרות מסוימות חוזרות ומופיעות‬ ‫יותר מאשר רציתי‪ ,‬בעוד פרטים אחרים עדיין דורשים טיפול‪ .‬והרי‬ ‫הזהרתיך לבל תמהר להעתיק את השירים ולבל תעביר עותק שלהם‬ ‫לפרנצ'סקו שלנו‪ 180.‬ידעתי את התלהבותך לכל כתב יד שברשותי‪,‬‬ ‫ובמיוחד לכתבי שלי‪ ,‬שאינם ראויים למגע אצבעותיך ובוודאי לא‬ ‫לעיניך‪ ,‬אלא אם כן האהבה משבשת את שיפוטך‪ .‬חשבתי שאצליח‬ ‫לעשות את התיקונים הנדרשים בלא יותר משעות עבודה אחדות‬ ‫לאחר שובי לביתי הכפרי‪ ,‬שאליו תכננתי לחזור באחד ביולי‪ .‬כמה‬ ‫השליתי את עצמי‪ .‬התהפוכות הבלתי פוסקות בליגוריה‪ ,‬שכבר נהפכו‬ ‫לאירועים שנתיים‪ ,‬אילצוני‪ ,‬אוהב כפר ומתעב ערים שכמוני‪ ,‬להישאר‬ ‫בעיר‪ 181.‬לאחרונה‪ ,‬כשנראה היה כי החשש גדול יותר מהסכנה‪,‬‬ ‫באחד באוקטובר בקירוב‪ ,‬גבר ביטחוני על ההיסוס והגעתי אל גדת‬ ‫נחל אדה (‪ ,)Adda‬מקום התבודדותי באזורים האלה‪ .‬זה היום השמיני‬ ‫לשהותי כאן‪ ,‬במקום שגשמים בלתי פוסקים וסתיו שהקדים‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר חורף שהחיש בואו‪ ,‬מבטיחים אך מעט זמן פנוי‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫במהלך שהייתי הקצרה‪ ,‬כשמראה השמים ומזג האוויר הקשה העיקו‬ ‫עלי‪ ,‬אזרתי רוח כדי לערוך את השיר הזה‪ ,‬ואף חשתי כי אטיותו‬ ‫של הקורא מיטיבה עם הנצרך לעבודת תיקונים‪ .‬אכן‪ ,‬כפי שהקורא‬ ‫הפיקח‪ ,‬החד והנבון הופך את הנקרא למהנה‪ ,‬כך גם‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬ ‫הקורא המתקשה‪ ,‬המהסס והגרוע‪ ,‬יגלה את השגיאות שבנקרא‪ .‬חי‬ ‫האל‪ ,‬מה שמתרחש כאן אינו שונה מהקורה בעיסוקים אחרים‪ .‬תן‬ ‫סוס שמומים בו לרוכב חרוץ ומיומן‪ ,‬ויישארו המומים חבויים‪ .‬תן‬ ‫אותו לרוכב בלתי מנוסה‪ :‬ייראו הללו לעין‪ .‬הפקד עניין בלתי צודק‬ ‫בידי סנגור מצטיין והוא יאפיל על העוול בגווני צבעים של רגשות‪.‬‬ ‫‪ 1 80‬החבר המשותף הוא פרנצ'סקו נלי (‪.)Francesco Nelli‬‬ ‫‪ 181‬פטררקה מתייחס לאירועים פוליטיים וצבאיים תכופים שהתרחשו באזור‪.‬‬ ‫לאזור מילאנו קורא פטררקה ליגוריה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 100‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪101  ,‬‬

‫הובל פרקליט מתחיל אל בית הדין‪ :‬העוול יתגלה עקב ילדותיותו של‬ ‫הנואם‪ .‬או שמא שכחת את קרניאדס (‪ ,)Carneades‬איש האקדמיה‬ ‫שנשלח לרומא בראש משלחת פילוסופים מאתונה‪ ,‬ואשר מרקוס‬ ‫קאטו הצנזור הציע לשולחו מיד בחזרה והסביר כי כשהאיש הזה‬ ‫מדבר קשה להבין מה נכון ומה לא נכון?‪ 182‬כך הוא הדבר‪ :‬מיומנותו‬ ‫של בעל המלאכה מכסה על ליקויי דברים כאלה ואחרים‪ ,‬ובורותו‬ ‫מגלה אותם‪ .‬תוך כדי הקריאה שלו ראיתי מה שאצלך לא ראיתי‬ ‫כשאתה קראת‪ ,‬ועתה למדתי היטב‪ :‬אם מבקשים אנו להפיק הנאה‬ ‫מעבודתנו‪ ,‬עלינו להעסיק קורא מיומן שקריאתו מהנה‪ .‬אם לערוך‬ ‫תיקונים חפצנו‪ ,‬נבקש לנו קורא אטי והססן‪ .‬קרא נא בנפרד מה‬ ‫שאני חפץ לשנות בשיר הזה‪ ,‬כדי שמכתב זה לא יהיה מלא בפרטים‬ ‫משמימים‪ .‬דבר אחד חשבתי לא להשמיט ממך ומהמכתב‪ ,‬דבר שלא‬ ‫ידעתי עד כה‪ ,‬אני מודה‪ ,‬וגם עתה אני מוצא שהוא מפליא ובלתי‬ ‫ייאמן‪ .‬כולנו‪ ,‬אלה הכותבים משהו חדש‪ ,‬נכשלים תכופות יותר‬ ‫להבחין בדברים שלמדנו באופן יסודי יותר ואנחנו מרומים באופן‬ ‫אינטימי יותר במעשה הכתיבה שלנו‪ .‬אנחנו יודעים טוב יותר מה‬ ‫שנקלט באופן אטי יותר בזיכרוננו‪" .‬מה?" אתה אומר‪" ,‬אינך רואה‬ ‫שבדבריך יש סתירה? לא ייתכן כי שני הפכים הם נכונים בעת ובעונה‬ ‫אחת; כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬תגרום לכך שמה שאנו יודעים טוב יותר‪ ,‬אותו‬ ‫אנחנו בעצם יודעים טוב פחות‪ ,‬ומה שספגנו לאט יותר אנו אוצרים‬ ‫בתוכנו טוב יותר? באיזה ספינקס או תעלומה מדובר?"‪ 183‬אומר לך‪:‬‬ ‫כך קורה גם בדברים אחרים‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬ראש משפחה מתקשה‬ ‫לשים ידו על דברים שהסתיר בקפידה רבה‪ ,‬ודברים שהוטמנו עמוק‬ ‫יותר נחשפים בקושי רב יותר‪ .‬אבל כאן מדובר בדברים גשמיים‪,‬‬ ‫ולחלוטין לא לכך כיוונתי‪ .‬כדי לחסוך ממך הסברים ארוכים‪ ,‬הא לך‬ ‫‪ 1 82‬קרניאדס‪ ,‬פילוסוף מהאסכולה הסקפטית‪ ,‬עמד בראש האקדמיה באתונה‬ ‫והיה אחד משלושת הפילוסופים שבאו לרומא ב־‪ 155‬לפנה"ס‪ .‬דברי‬ ‫קאטו על קרניאדס מופיעים אצל פליניוס הזקן (תולדות הטבע‪.)7.112 ,‬‬ ‫‪ 183‬הספינקס‪ ,‬יצור מיתולוגי־מפלצתי‪ ,‬ניצב בשערי תבאי ואילץ את הבאים‬ ‫בשעריה להשיב על חידה חורצת גורלות‪ .‬רק אדיפוס השיב נכונה‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:45‬‬

‫‪.indb 101‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  102‬חלק ראשון‬

‫דוגמה‪ .‬רפרפתי פעם באניוס (‪ ,)Ennius‬גם בפלאוטוס‪ ,‬בפליקס קפלה‬ ‫(‪ )Felix Capella‬ובאפוליאוס‪ .‬קראתי אותם בחופזה ובמהירות‪,‬‬ ‫והשתהיתי רק פה ושם‪ ,‬כתייר העובר בארצות ניכר‪ 184.‬תוך כדי‬ ‫רפרוף בהם קרה שהבחנתי בדברים רבים‪ ,‬שמקצתם ציטטתי‪ ,‬ומעטים‬ ‫יותר אף שיננתי לעצמי כביטויים נפוצים הזמינים לכול במרחב‬ ‫הפתוח וגם‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬טמנתי אותם בהיכל הכניסה של זיכרוני‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בכל פעם שמזדמן לי לשמוע או להשמיע אותם‪ ,‬אני יודע מיד‬ ‫שהם אינם שלי‪ ,‬ושלא רומיתי באשר למקורם‪ ,‬כלומר שאמירות אלה‬ ‫— השמורות עמי — חוברו לאמיתו של דבר על ידי אדם אחר‪ .‬את‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬את פלקוס‪ ,‬את סוורינוס ואת טוליוס‪ 185,‬עם זאת‪ ,‬קראתי לא‬ ‫פעם כי אם אלפי פעמים‪ ,‬ולא בחטף אלא בעיון רב‪ ,‬והשקעתי עצמי‬ ‫בתוכם בכל נימי נפשי; בבוקר אכלתי את מה שנהגתי לעכל בערב‪,‬‬ ‫וכנער גמעתי את מה שאעמיק בו כשאזקין‪ .‬יצירות אלה התמזגו בי‬ ‫באופן אינטימי כל כך‪ ,‬עד שהתקבעו לא רק בזיכרוני אלא גם בלשד‬ ‫עצמותי‪ ,‬ונהפכו לחלק בלתי נפרד מהווייתי‪ ,‬כך שגם אם לא אעיין‬ ‫בהן עוד כל ימי חיי‪ ,‬הן עדיין ימשיכו להתקיים‪ ,‬אחוזות בשורשיהן‬ ‫בחלק האינטימי ביותר של הנפש‪ .‬לעתים אני אף שוכח את מקורן‪,‬‬ ‫מתוך כך שהתרגלתי‪ ,‬אם ניתן לומר כך‪ ,‬לשגרת השימוש וההחזקה‬ ‫המתמשכות בהן‪ ,‬ולכך שבמשך תקופה ארוכה נהגתי בהן כבשלי‪.‬‬ ‫מחמת כובד משקלן של היצירות הללו אני נוטה לשכוח מה מקורן‬ ‫ואם אין הן מושאלות‪ .‬ובכן‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬דברים מוכרים יותר גם‬ ‫מטעים יותר‪ ,‬ואם מתוך הרגל אותן יצירות שבות ועולות בזיכרון‪,‬‬ ‫במיוחד כשהנפש עסוקה וממוקדת בעניין אחר‪ ,‬או אז הן מציעות‬ ‫את עצמן לא רק כאילו הן שלי במקור‪ ,‬אלא‪ ,‬למרבה הפליאה‪ ,‬אף‬

‫‪ 1 84‬הפואנטה היא שפטררקה לא מצא לנכון להקדיש ליוצרים הללו חשיבות‬ ‫ותשומת לב במידה שהוא הקדיש לקיקרו וורגיליוס‪ ,‬המודלים הקלאסיים‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ 185‬פלקוס הוא הוראטיוס‪ ,‬סוורינוס הוא בואטיוס (‪Anicius Manlius‬‬ ‫‪ ,)Severinus Boëthius‬מחבר הספר נחמת הפילוסופיה‪ ,‬טוליוס הוא קיקרו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 102‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪103  ,‬‬

‫כיצירות חדשות שהגיתי בעצמי זה עתה‪ .‬אבל מדוע אמרתי שתשתאה‬ ‫מדבר שבעצם תסכים עמו‪ ,‬כי בהכרח גם אתה התנסית‪ ,‬אני מנחש‪,‬‬ ‫באותו דבר עצמו? קושי לא קטן הוא לי להבחין בין הדברים הללו‪.‬‬ ‫אפולו שלנו‪ ,‬בנו הייחודי של יופיטר השמימי‪ ,‬וישוע המשיח‪ ,‬האל‬ ‫האמיתי של החוכמה‪ ,‬עדים לכך שאינני תאב ביזה כלשהי ונמנע אני‬ ‫משלל שבעליו הוא מוחו של אדם אחר‪ ,‬כפי שמדיר אני את עצמי‬ ‫מרכושו‪ .‬אם אתה מוצא בכתבי משהו שונה מכך‪ ,‬הרי שביחס לאותם‬ ‫כותבים שלא קראתי הדבר נובע מדמיון בכישרון‪ ,‬נושא שדנתי בו‬ ‫במכתב קודם שכתבתי לך;‪ 186‬במקרים אחרים‪ ,‬הדבר נובע משגיאה‬ ‫כלשהי או שכחה מצדי‪ ,‬וכזה הוא המקרה הנוכחי‪ .‬מודה אני כי יש‬ ‫בי הדחף להעשיר את חיי באמירות מושאלות ובעצות של אחרים‪,‬‬ ‫אך לא את כתיבתי‪ ,‬אלא אם כן אני מצטט ישירות את המחבר או‬ ‫מבצע בדבריו שינוי של ממש‪ .‬חיקוי מושלם מתרחש כאשר אנו‬ ‫יוצרים דבר חדש ממקורות רבים ומגוונים‪ ,‬כפי שהדבר הוא אצל‬ ‫הדבורים המפיקות דבש‪187.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬מעדיף אני הרבה יותר להיות בעל סגנון משלי‪ ,‬מחוספס‬ ‫וגס ככל שיהיה‪ ,‬אבל מותאם כגלימה לכישרוני ועשוי למידת שכלי‪,‬‬ ‫מאשר לעטות עלי סגנון של אחר‪ ,‬קישוט שאפתני שמקורו בכישרון‬ ‫גדול והוא חורג ממידותי באופן שאינו הולם את יכולותי הצנועות‪.‬‬ ‫כל תלבושת הולמת שחקן‪ ,‬אך לא כל סגנון מתאים לכותב; עליו‬ ‫ליצור ולשמר את סגנונו‪ ,‬לבל ייראה כמי שלבוש‪ ,‬באופן תמוה‪,‬‬ ‫בבגדי אחרים‪ ,‬או ייהפך לנלעג כעורב שעדת ציפורים עטות עליו‪,‬‬ ‫מבקשות להחזיר לעצמן את נוצותיהן השדודות‪ 188.‬כל אחד מאתנו‬ ‫בוודאי ניחן באופן טבעי בייחוד המשתקף בפניו ובמחוותיו‪ ,‬וכן בקולו‬ ‫ובדרך דיבורו‪ ,‬ועדיף ומוצלח יותר יהיה לטפח ייחוד זה ולעצבו‬ ‫‪ 1 86‬ראו מכתב ‪ 6‬לעיל‪ ,‬מכתבים לקרובים ‪.21.15‬‬ ‫‪ 187‬בנוגע ליצירת החיקוי המוצלח וההקבלה לדבורים‪ ,‬פטררקה מסתמך על‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪.84.3-4 ,‬‬ ‫‪ 188‬הדימוי נלקח מהוראטיוס‪ ,‬האיגרות (‪ ,)20–15 ,1.3‬במקום שהוראטיוס‬ ‫דוחק בחברו למצוא את סגנון השירה האישי שלו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 103‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  104‬חלק ראשון‬

‫מאשר לשנותו‪" .‬ולמי אתה מחשיב את עצמך?" ישאל מאן דהוא; לא‬ ‫אתה‪ ,‬רעי‪ ,‬המכיר אותי לעומק‪ ,‬אלא אחד מאלה הבוחרים לשתוק —‬ ‫השתיקה לבדה מעניקה להם הגנה וביטחון מפני המבקרים — ולשלח‬ ‫בנו חצים בלתי פוסקים‪ .‬יאזינו נא‪ ,‬די בכך שיאזינו כדי שקצפם יצא‪.‬‬ ‫אינני רואה עצמי כפי תיאורו של יובאנליס‪" :‬אך הפייטן המופלא‬ ‫שמקור כישרונו לא שכיח‪ ,‬זה שאיננו נוהג לשאוב מבאר משתפת‪,‬‬ ‫או להוציא ממטבעת הכלל שירה מדשדשת"‪ 189.‬הוא עצמו הודה‬ ‫כי אינו יכול להצביע עליו‪ ,‬על הפייטן שהוא כתב עליו‪ ,‬אלא רק‬ ‫לדמיינו‪ .‬ואין אני האחד שעליו כתב הוראטיוס‪" :‬את עקבי החופשיים‬ ‫ראשון נטעתי בקרקע בתולית"‪ 190.‬אף אינני לוקרציוס ששורר "על‬ ‫במתי פיארידות אדרך‪ ,‬לא דרכה עוד כף־רגל על הריהן!"‪ 191‬וגם‬ ‫לא ורגיליוס שתיאר "אוהב אני לשוטט בפסגות [הר פארנסוס]‬ ‫שבהן רגלי קודמי לא כבשו משעול המשתפל מעדנות אל מעיין‬ ‫קסטליה"‪192.‬‬ ‫ובכן? שמח אני ללכת בנתיב שסללו אחרים‪ ,‬אבל לא תמיד‬ ‫בעקבות שהותירו‪ .‬הייתי חפץ להשתמש בכתבי אחרים אבל לא‬ ‫בגניבה‪ ,‬אלא לבקש זאת מדי פעם‪ ,‬ואף שהדבר מותר לי‪ ,‬מעדיף‬ ‫אני להסתמך על שלי‪ .‬אוהב אני קיומם של קווי דמיון‪ ,‬לא זהויות‬ ‫מוחלטות‪ ,‬וקווי הדמיון עצמם אסור שיהיו קרובים מדי‪ ,‬כך שזוהר‬ ‫כישרונו של העוקב יבלוט‪ ,‬לא עיוורונו ודלותו‪ .‬אני מעדיף להיות‬ ‫חסר מורה דרך בכלל מאשר ללכת בעקבותיו בכל צעד ושעל‪ .‬אינני‬ ‫חפץ במורה דרך הכובש אותי אלא במי שהולך לפני‪ .‬יעקבו נא‬ ‫עיני‪ ,‬שיפוטי‪ ,‬חירותי‪ ,‬אחר מורה הדרך שלא ימנע ממני מלהניח רגל‬ ‫במקום שאחפוץ‪ ,‬ולא יאסור עלי לפסוח על דברים ולנסות כאלה‬ ‫שעדיין לא נוסו‪ ,‬ושאוכל ללכת גם בנתיבים קצרים יותר‪ .‬ואם חשקה‬ ‫‪1 89‬‬ ‫‪ 190‬‬ ‫‪ 191‬‬ ‫‪ 192‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ז‪.56-53 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.21 ,1.19 ,‬‬ ‫לוקרציוס‪ ,‬על טבע היקום‪ ,‬ספר ראשון‪ .927-926 ,‬הפיארידות הן‬ ‫המוזות‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪.293–292 ,3 ,‬‬

‫‪.indb 104‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪105  ,‬‬

‫נפשי ללכת בשביל מישורי יותר‪ ,‬אלך גם בו‪ ,‬ויותר לי להיחפז‪,‬‬ ‫ולעצור‪ ,‬ולסטות‪ ,‬ולחזור לנתיבי‪193.‬‬ ‫אך אני סוטה מדי מהעיקר‪ ,‬ומביא אותך לידי סטייה מיותרת‪.‬‬ ‫הנושא של היום היה האקלוגה העשירית של שיר הרועים שלי‪ ,‬שבה‬ ‫כתבתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כך‪" :‬רם נישא מכס שלטון של ֶ‬ ‫אדר"‪ 194,‬אבל‬ ‫לאחר קריאה חוזרת שמתי לב כי הדמיון לשירו של ורגיליוס רב‬ ‫מדי‪ .‬הוא הרי כתב בחלק השביעי של עבודתו האלוהית‪" :‬ומזמינו‬ ‫מכס שלטון האדר שלו"‪ 195.‬שנה נא במקום הזה וכתוב כך‪" :‬נערץ‬ ‫מכס שלטון של אדר"‪ 196.‬מאוד רציתי שכס האימפריה הרומית יהיה‬ ‫עשוי אדר‪ ,‬והרי אצל ורגיליוס הסוס ששימש להרס טרויה עשוי היה‬ ‫מאדר‪ .‬כך‪ ,‬כפי שבכתבי הקודש עץ היה הסיבה הראשונית לסבלם‬ ‫של בני אנוש‪ ,‬ולאחר מכן לתשועתם‪ 197,‬כך גם בכתבי המשוררים‬ ‫לא רק אותו סוג של עץ‪ ,‬אלא אותו סוג של אילן עצמו ישמש חומר‬ ‫לאימפריה שהחייתי ולזאת שנהרסה‪ .‬הא לך‪ ,‬זו תמצית כוונתי‪ .‬אין‬ ‫צורך בהסברים נוספים‪198.‬‬ ‫באותה אקלוגה היה כתוב דבר — ראה כמה מפתיע! — שלא‬ ‫הייתי מודע לו משום שהכרתי אותו על בוריו ולכן כשלתי בו‪ .‬אילו‬ ‫‪ 1 93‬מעניין להשוות את הצהרתו של פטררקה כאן עם האופן שבו הוא מתאר‬ ‫את טיפוסו על הר ונטו במכתב ‪ 3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 194‬במקור‪.”solio sublimis acerno“ :‬‬ ‫‪ — ”solioque invitat acerno“ 195‬פטררקה טעה‪ :‬הציטוט הוא מהחלק השמיני‬ ‫של הספר‪.‬‬ ‫‪”e sede verendus acerna“ 196‬‬ ‫‪ 197‬העץ שהוביל לסבלם של בני האדם הוא כמובן עץ הדעת‪ ,‬שממנו אכלו‬ ‫אדם וחוה‪ .‬העץ האחראי לישועה הוא זה שעליו נצלב ישוע‪.‬‬ ‫‪ 198‬פטררקה רצה לשנות את המשפט תוך שימור שם התואר ‪( acernus‬עשוי‬ ‫מעץ אדר)‪ .‬המשפט מתייחס לכס המלכות של אוואנדר (ראו הערה‬ ‫‪ .)78‬פטררקה אהב את הרעיון של כס מלכות רומי העשוי מאותו חומר‬ ‫שממנו נבנה הסוס הטרויאני (על פי ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שני‪,)112 ,‬‬ ‫זה שהמיט על טרויה את חורבנה והוביל לייסוד רומא על ידי איניאס‬ ‫ופליטים טרויאנים אחרים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 105‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  106‬חלק ראשון‬

‫ידעתי אותו פחות‪ ,‬לא הייתי נכשל בו‪ .‬ולא בדמיון למשהו אחר‪,‬‬ ‫אלא בזהות מוחלטת מדובר כאן‪ .‬אבל זה אכן קורה לי‪ ,‬בדומה למי‬ ‫שעיניו פקוחות והוא אינו מבחין בחברו הניצב לפניו‪ .‬כתוב כך‪:‬‬ ‫"האם יש משהו שהוא למעלה מיכולתם של שירים להשיג?"‪199‬‬ ‫כשחושי שבו אלי הבחנתי שסוף השורה איננו שלי‪ .‬היססתי לרגע;‬ ‫חככתי בדעתי של מי הוא יכול להיות‪ ,‬בדיוק משום‪ ,‬כפי שאמרתי‪,‬‬ ‫שכבר הנחתי בשכלי כי סוף השורה הוא שלי‪ .‬לבסוף גיליתי כי‬ ‫הוא שייך לחלק השביעי של המטמורפוזות של אובידיוס‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫שנה נא באופן דומה גם כאן וכתוב כך‪" :‬מה ישווה לכוחה של‬ ‫השירה?"‪ 200‬אינני סבור כי שורה זאת חלשה יותר במילים או‬ ‫ברעיון‪ .‬תהא זאת שורת הטקסט שלנו; גם אם עליה להיכתב כפי‬ ‫שתיקנו‪ ,‬שלנו היא‪ .‬תשוב נא האחרת אל אובידיוס אדונה; אותה אילו‬ ‫רציתי לא הייתי מסוגל לגזול ממנו‪ ,‬ואילו מסוגל הייתי‪ ,‬לא הייתי‬ ‫רוצה‪201.‬‬ ‫לא נעלם ממני כי משוררים עתיקים מסוימים‪ ,‬וורגיליוס יותר‬ ‫מכולם‪ ,‬שילבו בעבודותיהם אינספור שורות לא רק בתרגמם מיוונית‬ ‫ללטינית — כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬במקום שוורגיליוס מתפאר שחטף את האלה‬ ‫מידי הרקולס‪ — 202‬אלא העבירו קטעים מיצירות אחרות לשלהם‪.‬‬ ‫ברי כי הדבר לא נעשה מתוך בורות — היא לא הייתה מאפשרת‬ ‫לוורגיליוס לשלב כל כך הרבה פרטים חשובים שנלקחו מיצירה‬ ‫כזאת או אחרת — ולא מתוך כוונה לגנוב‪ ,‬אלא מתוך השאיפה‬ ‫להתחרות‪ .‬ועדיין‪ ,‬או שהייתה לו חירות גדולה יותר משלי או‬ ‫מנטליות אחרת‪ .‬ודאי שגם אני אתיר לעצמי להשתמש ביצירות של‬

‫‪”Quid enim non carmina possunt“ 1 99‬‬ ‫‪”Quid enim vim carmines equet“ 200‬‬

‫‪ 2 01‬מדובר באובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר שביעי‪.167 ,‬‬ ‫‪ 202‬ליתר דיוק‪ ,‬להאשמה שהוטחה בו על שגנב ביטוי מהומרוס ענה ורגיליוס‬ ‫כי הדבר קשה באותה מידה כמו לגנוב אלה מידי הרקולס‪ .‬כך על פי חיי‬ ‫ורגיליוס מאת דונטוס (‪.)46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 106‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪107  ,‬‬

‫אחרים‪ ,‬אם הנסיבות ידחפוני לכך‪ ,‬אבל לא כדי להתהדר‪ .‬אם אעשה‬ ‫דבר כזה‪ ,‬מבלי שאהיה מודע לכך‪ ,‬אנא הבא אותו לידיעתי‪ :‬ברצון‬ ‫אודה שפעלתי בתום לב‪ ,‬ובלא ידיעה‪ ,‬ואשיב את שחטפתי‪ .‬כאלה הן‬ ‫שתי השורות שדנתי בהן‪ .‬אם יכול אתה להבחין במקרים נוספים‪ ,‬או‬ ‫שתתקנם על פי שיקול דעתך‪ ,‬או שבאורח חברי התרע לי על כך‪ .‬כי‬ ‫אין דבר מבורך יותר שאתה או מישהו מחברי יכולים לעשות מאשר‬ ‫להיות בעלי רוח נכונה ואמיצה בתקנכם אותי‪ .‬דבר אינו רצוי יותר‬ ‫ממתיחת ביקורת על התנהגותי‪ .‬בנפש חפצה נכון אני לשנות את‬ ‫סגנוני ואת חיי לא רק בהתאם לקולות חברי אלא גם עקב נביחות‬ ‫יריבים‪ ,‬אם רק אבחין באיזשהו ניצוץ של אמת בתוך חשכת קנאתם‪.‬‬ ‫חייה באושר וזכור אותי‪ .‬היֵ ה שלום‪.‬‬

‫‪ .8‬אל מרקוס טוליוס קיקרו )‪fam. 24.3‬‬

‫‪203(Ad‬‬

‫פרנצ'סקו מברך את קיקרו שלו‪ .‬את מכתביך‪ ,‬שאחריהם תרתי בעמל‬ ‫רב תקופה ארוכה ומצאתים במקום הבלתי צפוי ביותר‪ ,‬קראתי‬ ‫בתשוקה עזה‪ .‬האזנתי לך‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬מדבר הרבה‪ ,‬מקונן רבות‪,‬‬ ‫משנה דעתך בנושאים רבים‪ ,‬ואף שכבר מזמן ידעתי איזה מורה‬ ‫היית לאחרים‪ ,‬רק עתה הבנתי איזה מורה היית לך עצמך‪ .‬בתמורה‪,‬‬ ‫האזן נא באשר הנך לדבר האחד הזה‪ ,‬שאיננו עצה אלא קובלנה‬ ‫שמקורה באהבת אמת‪ ,‬קובלנה שאחד מהבאים אחריך והנאמנים‬ ‫לשמך מפנה אליך כשהוא דומע‪ .‬הו‪ ,‬נפש אומללה תמיד וחרדה‪ ,‬או‬

‫‪ 203‬המכתב הוא מ־‪ 16‬ביוני ‪ ,1345‬כמצוין בסופו‪ ,‬והוא נכתב‪ ,‬כמשתמע‬ ‫ממנו‪ ,‬לאחר שפטררקה גילה את כתב היד של מכתבי קיקרו לאטיקוס‪,‬‬ ‫ברוטוס וקווינטוס‪ ,‬בספרייה (‪ )Biblioteca capitolare‬שבקתדרלה של‬ ‫ורונה‪ .‬במכתב מגיב פטררקה לאשר נגלה לו על קיקרו מתוך קריאת‬ ‫המכתבים‪ ,‬ואשר נבדל מהתדמית שהייתה חקוקה בתודעתו של המשורר‬ ‫המעריץ‪ .‬להרחבה נוספת ראו את הדיון בעניין במבוא‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫‪.indb 107‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  108‬חלק ראשון‬

‫אם להיזכר במילותיך‪" :‬מט ליפול וממיט אסון שכמותך"‪ 204,‬מדוע‬ ‫חפצת בכל אותן מחלוקות ומריבות חסרות תכלית? מדוע נטשת את‬ ‫רווחת הפנאי המתאימה לגילך‪ ,‬לעיסוקך ולאחריתך? איזה זוהר שווא‬ ‫של תהילה הטיל אותך‪ ,‬איש זקן‪ ,‬למלחמות של צעירים‪ ,‬ובסופה‬ ‫של סדרת האסונות המיט עליך מוות שאיננו ראוי לפילוסופים?‪205‬‬ ‫אבוי‪ ,‬התעלמת מעצת אחיך‪ 206‬ומן ההנחיות המועילות שלך עצמך‪.‬‬ ‫כעובר אורח לילי הנושא מנורה בחשיכה הראית להולכים אחריך‬ ‫את הנתיב שאתה עצמך נפלת בו באורח כה אומלל‪ .‬אני פוסח‬ ‫על אזכור דיוניסיוס‪ ,‬נמנע מלהזכיר את אחיך ואחיינך‪ ,‬נמנע גם‪,‬‬ ‫אם תרצה‪ ,‬מלהזכיר את דולבלה (‪ — )Dolabella‬אנשים שעתים‬ ‫רוממת בשבחים השמיימה‪ ,‬ולעתים במפתיע ריסקת בקללות‪ :‬על‬ ‫כל המעשים האלה ניתן אולי למחול‪ 207.‬אני גם פוסח על יוליוס‬ ‫קיסר שסלחנותו המוכחת עצמה הייתה מפלט לתוקפיו‪ 208.‬ומלבד‬

‫‪2 04‬‬ ‫‪ 205‬‬

‫‪ 206‬‬ ‫‪ 207‬‬

‫‪ 208‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫הציטוט הוא מתוך מכתב לאוקטביאנוס מאת פסאודו־קיקרו (‪.)6‬‬ ‫קיקרו הביע לא אחת את רצונו ליהנות‪ ,‬לאחר תום הקריירה הפוליטית‬ ‫שלו‪ ,‬מ"זמן פנוי ויוקרה" (‪ ,)Otium cum dignitate‬אבל משנרצח‬ ‫יוליוס קיסר חזר לפעילות פוליטית והוא בן שישים‪ .‬התנגדותו העזה‬ ‫למרקוס אנטוניוס הביאה למותו (‪ 43‬לפנה"ס) עת שניסה להימלט‬ ‫ליוון‪.‬‬ ‫עצתו של קווינטוס קיקרו לאחיו‪ ,‬ללמוד מנפילתם של אישים רבי עוצמה‬ ‫ולהימנע מיריבויות מסוכנות‪ .‬על כך מעיד קיקרו בעל הנואם‪.3.13 ,‬‬ ‫דיוניסיוס היה עבד מלומד ששימש מורה למרקוס‪ ,‬בנו של קיקרו‪ .‬מכתבי‬ ‫קיקרו מעידים על עליות ומורדות ביחסיו עם דיוניסיוס‪ ,‬וכן על יחסיו של‬ ‫קיקרו עם אחיו ואחיינו‪ ,‬ששניהם נקראו קווינטוס‪ ,‬ועם קורנליוס דולבלה‪,‬‬ ‫בן בריתו של מרקוס אנטוניוס‪ ,‬שאותו תקף קיקרו בנאומיו‪ ,‬אך במכתביו‬ ‫קודם לכך הפגין אליו יחס חיובי‪.‬‬ ‫יוליוס קיסר נודע ב־‪ clementia‬שלו‪ ,‬יכולתו לסלוח או לא לנטור טינה‬ ‫ליריבי עבר‪ .‬יחסיו של קיקרו עמו ידעו עליות ומורדות מאז כיהנו שניהם‬ ‫כקונסולים ברומא (‪ 63‬לפנה"ס)‪ .‬בין היתר תמך קיקרו בפומפיוס יריבו‬ ‫של קיסר ומשזה הובס בידי קיסר דחה קיקרו את הצעת המנצח לחבור‬ ‫אליו‪.‬‬

‫‪.indb 108‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪109  ,‬‬

‫זאת אינני אומר דבר על פומפיוס הגדול‪ ,‬שיחד אתו יכול היית‪,‬‬ ‫מתוקף ִ‬ ‫הקרבה שביניכם‪ 209,‬לעשות כל שהיית מוצא לנכון‪ .‬אבל‬ ‫איזה שיגעון הביא אותך להתנגש באנטוניוס? אהבת הרפובליקה‪,‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬זאת שהודית כי נהרסה כבר עד היסוד‪ .‬אם אמון טהור‬ ‫הקרבה הזאת לאוגוסטוס? מה תשיב‬ ‫או חירות הניעו אותך‪ ,‬מה לך ִ‬ ‫לברוטוס שלך? הוא אומר‪" :‬אם מצדד אתה באוקטביוס‪ ,‬אין אתה‬ ‫נמלט מעריץ‪ ,‬אלא תר אחר עריץ שהוא ידידותי יותר"‪ 210.‬נותרה‬ ‫עדיין‪ ,‬קיקרו האומלל‪ ,‬שגיאתך האחרונה‪ ,‬שדיברת סרה במי ששיבחת‬ ‫כל כך‪ ,‬ולא מפני שגרם לך רעה אלא כיוון שלא פעל נגד חורשי‬ ‫רעתך‪ .‬אני כואב את שעלה בגורלך‪ ,‬ידידי‪ ,‬ואני מלא בושה וצער‬ ‫על שגיאותיך‪ ,‬וכמו ברוטוס "אינני בוטח כלל וכלל באותן אמנויות‬ ‫שבהן היית כל כך מיומן"‪ 211.‬אכן‪ ,‬מה הטעם ללמד אחרים? מה‬ ‫התועלת בדיבור‪ ,‬במילים נהדרות תמיד‪ ,‬על הסגולות הטובות‪ ,‬אם‬ ‫אתה את עצמך אינך שומע? כמה עדיף היה‪ ,‬במיוחד לפילוסוף‪,‬‬ ‫להזדקן במקום כפרי רוגע‪ ,‬להגות בחיי נצח‪ ,‬כפי שאתה עצמך כותב‬ ‫היכן שהוא‪ 212,‬ולא לחשוב על חיינו חסרי החשיבות; מבלי להחזיק‬ ‫בסמלים של שררה‪ 213,‬בלא לשאוף לתהלוכות ניצחון‪ ,‬ללא נוכחות‬ ‫‪ 209‬‬

‫‪ 210‬‬ ‫‪ 211‬‬ ‫‪ 212‬‬ ‫‪ 213‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:46‬‬

‫יחסיו הקרובים של קיקרו עם פומפיוס הניעו אותו לחשוב‪ ,‬כך עולה‬ ‫ממכתביו‪ ,‬שיוכל לתווך ולגשר בינו ליריבו יוליוס קיסר כדי למנוע את‬ ‫פרוץ מלחמת האזרחים בין השניים‪ .‬הדבר לא עלה בידו‪.‬‬ ‫הציטוט הוא מתוך אחד ממכתביו של ברוטוס לקיקרו‪ ,‬שנשמר באוסף‬ ‫מכתביו של קיקרו‪ ,‬מכתבים לברוטוס‪.25.7 )1.16.7( ,‬‬ ‫גם ציטוט זה מתוך מכתב של ברוטוס‪ ,‬מכתבים לברוטוס‪)1.17.5( ,‬‬ ‫‪.26.5‬‬ ‫הדהוד לדבריו של קיקרו לאטיקוס רעו‪ ,‬מכתבים לאטיקוס‪)10.8.8( ,‬‬ ‫‪.199.8‬‬ ‫במקור כתוב ‪ .fasces‬אלה היו מעין אגודות זרדים שנשאו הליקטורים‬ ‫שהתלוו לקונסולים ברומא העתיקה‪ .‬כשהקונסולים היו מחוץ לעיר‬ ‫התנוסס להב גרזן בראש כל אגודה כזאת‪ ,‬והוא הוסר כאשר הקונסולים‬ ‫שהו בעיר‪ .‬אגודות אלה סימלו את סמכותם החוקית של נושאי המשרה‬ ‫הגבוהה ביותר ברפובליקה הרומית‪.‬‬

‫‪.indb 109‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  110‬חלק ראשון‬ ‫יוהרתך‪214.‬‬

‫אך כל אלה אך לשווא‪.‬‬

‫של קטילינה כלשהו המנפח את‬ ‫היֵ ה שלום לנצח‪ ,‬קיקרו שלי‪.‬‬ ‫מארץ החיים‪ ,‬בגדה הימנית של האדיג'ה (‪,)Adige‬‬ ‫בעיר ורונה באיטליה שמעבר לנהר הפו‪,‬‬ ‫ב־‪ 16‬ליוני של השנה ה־‪ 1345‬ללידתו של האל שלא ידעת‪.‬‬

‫‪ .9‬אל אותו נמען )‪fam. 24.4‬‬

‫‪215(Ad‬‬

‫פרנצ'סקו מברך את קיקרו שלו‪ .‬אם מכתבי הקודם פגע בך — הרי‬ ‫יש אמת‪ ,‬כפי שאתה עצמך נוהג לומר‪ ,‬במה שמקורבך אומר בהאשה‬ ‫מאנדרוס‪" :‬פייסנות יוצרת ידידים‪ ,‬האמת משניאה"‪ 216.‬האזן למה‬ ‫שישכך חלקית את רוחך הפגועה‪ ,‬לבל תהיה האמת תמיד מקור‬ ‫לשנאה‪ ,‬כי מתמלאים אנו חרון עקב ביקורות אמיתיות‪ ,‬אך מתמוגגים‬ ‫משבחי אמת‪ .‬אתה קיקרו‪ ,‬הרשה לי לומר‪ ,‬חיית כאדם‪ ,‬דיברת‬ ‫כנואם וכתבת כפילוסוף‪ .‬על חייך מתחתי ביקורתי‪ ,‬לא על גאונותך‬ ‫ושפתך‪ ,‬כי מתפעל אני מהראשונה ומוכה תדהמה מהאחרונה‪ .‬חייך‪,‬‬ ‫אני מוצא‪ ,‬אינם חסרים דבר אלא יציבות‪ ,‬התשוקה לרוגע המחויבת‬ ‫מן העיסוק בפילוסופיה‪ ,‬וההימנעות ממעורבות במלחמות אזרחים‬ ‫‪ 2 14‬הסנטור לוקיוס סרגיוס קטילינה קשר קשר לתפיסת השלטון ברומא‬ ‫(‪ 63‬לפנה"ס)‪ .‬הקשר נחשף וסוכל על ידי קיקרו‪ ,‬והקושרים הוצאו‬ ‫להורג‪ .‬ייתכן שפטררקה מכוון לנאומים המפורסמים נגד קטילינה שנשא‬ ‫קיקרו בסנאט‪ ,‬ובהם חשף את הקשר וזכה בתהילת עולם ובתואר "אבי‬ ‫המולדת"‪.‬‬ ‫‪ 215‬גם מכתב זה חובר ב־‪ ,1345‬חודשים אחדים מאוחר יותר מקודמו‪ .‬זהו‬ ‫מכתב המשך והשלמה של קודמו‪ ,‬והוא מעיד גם על היכרותו של‬ ‫פטררקה עם עבודותיו של קיקרו‪ ,‬תשוקתו הספרותית אליהן ומודעותו‬ ‫בנוגע לאלה מהן שעדיין לא התגלו‪.‬‬ ‫האמרה הוא במחזה של טרנטיוס (האשה מאנדרוס‪ ,68 ,‬עמ' ‪,)30‬‬ ‫‪ 216‬מקור ִ‬ ‫וקיקרו‪ ,‬בדיאלוג על הידידות (‪ ,)89‬שם אותה בפיו של לאיליוס (‪)Laelius‬‬ ‫המכנה את טרנטיוס "מקורבי" (‪.)familiaris meus‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 110‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪111  ,‬‬

‫משאבדה החירות והרפובליקה נקברה והוספדה‪ .‬ראה כיצד אני נוהג‬ ‫בך אחרת מאשר נהגת אתה באפיקורוס בעבודותיך הרבות‪ ,‬אך באופן‬ ‫בוטה במיוחד בספר על תכליות הטוב והרע‪ .‬בכל מקום בחיבור אתה‬ ‫משלים עם אורח חייו‪ ,‬אך לועג לשכלו‪ 217.‬אני אינני לועג לך כלל‬ ‫וכלל‪ ,‬ומפגין חמלה כלפי חייך‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬מברך אני אותך על‬ ‫כישרונך ורהיטותך‪ .‬הו‪ ,‬אב עליון של הרהיטות הרומית‪ ,‬ולא רק אני‬ ‫אלא כולנו מודים לך‪ ,‬כל המתהדרים בפרחי השפה הלטינית‪ .‬אנו‬ ‫משקים את שדותינו במימי מעיינותיך; מודים ומתוודים שהנהגתך‬ ‫מובילה אותנו‪ ,‬שמסתייעים אנו בשיפוטך‪ ,‬מוארים באור גאוניותך‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬כנהוג לומר‪ ,‬בהשראתך רכשנו לעצמנו את מיומנות הכתיבה‬ ‫ועקרונותיה — עד כמה שהצלחנו‪ .‬ועוד גאון נוסף אליך‪ ,‬בתחום‬ ‫השירה‪ 218.‬הצורך הרי הכתיב שנלך בעקבות מורה דרך אחד בדרכים‬ ‫המשוחררות מקשיים של כתיבת פרוזה ומורה דרך אחר בדרכים‬ ‫הצרות ומוגבלות יותר של השירה‪ .‬מעריצים אנו הן את כותב הפרוזה‬ ‫והן את המשורר‪ ,‬כי‪ ,‬במחילה משניכם‪ ,‬אף אחד מכם לא הספיק‬ ‫לשני התחומים‪ :‬אחד לא יכול להשתוות אל זולתו במימיו שלו‪ ,‬כפי‬ ‫שזולתו לא השתווה אליו בזרמו הצר‪ .‬אולי אינני הראשון לומר זאת‪,‬‬ ‫אף שחשתי בכך בבירור‪ ,‬אך עוד לפני זמני‪ ,‬אישיות דגולה‪ ,‬אנאוס‬ ‫סנקה מקורדובה‪ ,‬כתב או שאל את האמירה מאחרים; טירוף מלחמות‬ ‫האזרחים‪ ,‬ולא הבדלי הגיל ביניכם‪ ,‬מנע ממנו לפוגשך‪ ,‬כפי שהוא‬ ‫עצמו קונן‪ 219.‬הוא יכול היה לראותך‪ ,‬אבל לא ראה‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫מעריץ נלהב של עבודותיך ושל הגאון השני שציינו‪ .‬לדעתו‪ ,‬כל‬ ‫אחד משניכם מוגבל כפי שהוא לגבולות הרהיטות שלו ומצוּ וה לקבל‬ ‫את עליונות עמיתו בשאר הדברים‪ .‬אבל אתה כבר מתענה מציפייה;‬ ‫מתאווה אתה לדעת מי הוא אותו מורה דרך‪ .‬יודע אתה את האיש‪,‬‬ ‫‪ 2 17‬בחלק השני של חיבור זה מרבה קיקרו לבקר את אפיקורוס על הפער בין‬ ‫אורח חייו הסגפני להשקפת העולם שהגה‪ ,‬המתמקדת במיקסוּ ם העונג‪.‬‬ ‫‪ 218‬הכוונה היא לוורגיליוס‪.‬‬ ‫‪ 219‬אין מדובר בפילוסוף הידוע כי אם באביו (‪Lucius Annaeus Seneca, c.‬‬ ‫‪.)54 BC – c. 39 AD‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 111‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  112‬חלק ראשון‬

‫אם רק תזכור את שמו‪ :‬פובליוס ורגיליוס מארו‪ ,‬אזרח מנטובה‪ ,‬שעל‬ ‫אודותיו ניבאת גדולות ונצורות‪ .‬אנו קוראים כי הוכית פליאה מעבודת‬ ‫נעורים קטנה שלו ושאלת לשם המחבר; אתה‪ ,‬שהיית כבר בא בימים‪,‬‬ ‫הבחנת בו עוד בהיותו עול ימים‪ ,‬שאבת הנאה‪ ,‬וממעיין הרהיטות‬ ‫הבלתי נדלית שלך חלקת לו שבח‪ ,‬מעורב אמנם במחמאה לעצמך‪,‬‬ ‫אך עדיין כן‪ ,‬מקסים ונהדר‪ .‬כינית אותו‪" :‬התקווה האחרת של רומא‬ ‫הגדולה"‪ 220.‬לשמוע זאת מפיך שימח אותו והוטמע כל כך בזיכרונו‬ ‫עד שכעבור עשרים שנה‪ ,‬הרבה אחרי שכבר נפטרת מהעולם הזה‪,‬‬ ‫הוא הכניס את המילים‪ ,‬כפי שנאמרו‪ ,‬לעבודתו האלוהית‪ ,‬ואילו ניתן‬ ‫לך לראות עבודה זאת‪ ,‬היית מתמוגג מכך שהקדמת לחוש באופן‬ ‫ודאי כבר מהפריחה הראשונית את הפרי שיבשיל בעתיד‪ ,‬ואף היית‬ ‫מברך את המוזות הלטיניות על אחת מהשתיים‪ :‬או שהשאירו את‬ ‫הניצחון על המוזות היווניות מוטל בספק‪ ,‬או שהשיגו ניצחון ודאי‬ ‫עליהן‪ .‬הסופרים השונים חלוקים בנדון‪ ,‬אבל אם מתוך ספריך יודע‬ ‫אני את נפשך‪ ,‬שאותה אני מכיר כמו ביליתי את חיי עמך‪ ,‬אני בטוח‬ ‫כי בוחר היית בעמדה השנייה‪ ,‬וכפי שהענקת ללטיום את הניצחון‬ ‫באמנות הנאום‪ ,‬כך היית מעניק לה אותו באמנות השירה ומצווה‬ ‫על האיליאדה לסגת מפני אינאיס‪ ,‬דבר שפרופרטיוס לא חשש לומר‬ ‫כשעבודתו של ורגיליוס הייתה עוד בתחילתה‪ .‬כי כאשר העמיק‬ ‫חשוב ביסודות השירה‪ ,‬הוא ביטא בגלוי את מה שחש וקיווה בשורות‬ ‫הבאות‪" :‬פנו דרך סופרים רומיים‪ ,‬פנו דרך יוונים; דבר גדול יותר‬ ‫מהאיליאדה נולד"‪221.‬‬ ‫‪ 2 20‬הסיפור מופיע אצל סרוויוס‪ ,‬בפירוש לאקלוגות של ורגיליוס‪ .6.11 ,‬על‬ ‫פיו נכח קיקרו באירוע שבו הוקראה האקלוגה השישית של ורגיליוס ואהב‬ ‫כל כך את ששמע עד שהחמיא למשורר במילים‪" :‬התקווה האחרת של‬ ‫רומא הגדולה" — “‪ .”Magnae spes altera Romae‬בביטוי הזה השתמש‬ ‫ורגיליוס עצמו‪ ,‬ביצירתו אינאיס‪ ,‬בתארו את אסקניוס בנו של איניאס‪.‬‬ ‫‪ 221‬פרופרטיוס (‪ 50 ,Propertius‬לפנה"ס לערך‪ 15-‬לפנה"ס)‪ ,‬מהלל את‬ ‫האינאיס באלגיות שלו (‪ ,)66–61 ,2.34‬והציטוט הוא משורות ‪66-65‬‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 112‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים‬

‫לקרובים"  ‪113  ,‬‬

‫זה באשר למורה הדרך האחר של הרהיטות הלטינית ו"התקווה‬ ‫האחרת של רומא הגדולה"‪ .‬אני חוזר עתה אליך‪ .‬שמעת מה אני‬ ‫חש בנוגע לחייך ולכישרונך‪ .‬האם מצפה אתה לשמוע על אודות‬ ‫ספריך‪ ,‬ומה עלה בגורלם? כיצד הם התקבלו בציבור הרחב או על‬ ‫ידי המלומדים? ספרים מפורסמים אחדים השתמרו‪ ,‬אך בקושי ניתן‬ ‫למנותם‪ ,‬שלא לומר לקוראם בשטף‪ .‬עבודותיך נודעות לתהילה ושמך‬ ‫הגדול נישא בפי כול‪ ,‬אך נדירים הם הלמדנים העוסקים בך‪ .‬ייתכן כי‬ ‫ההידרדרות הכללית בזמנים אלה אשמה בכך‪ ,‬או אולי הדלות ונרפות‬ ‫הדעת באשר היא‪ ,‬או מה שסביר יותר בעיני‪ ,‬האשם הוא בחמדנות‬ ‫הדוחפת את הנפש לכיוון אחר בתכלית‪ .‬וכך אחדים מספריך‪ ,‬אם‬ ‫אינני טועה‪ ,‬אבדו לנו‪ ,‬אנו שעודנו בחיים‪ ,‬ואינני יודע אם אי פעם‬ ‫ניתן יהיה להשיגם‪ :‬גדול הוא כאבי‪ ,‬חרפה קשה היא לתקופתנו‪,‬‬ ‫ופגיעה קשה גם בדורות הבאים‪ .‬כאילו אין זה מביש מספיק להזניח‬ ‫את כישרונותינו כך שהדור הבא לא ייהנה מפירותיו‪ ,‬גם השחתנו את‬ ‫פירות פועלך בהזנחתנו האכזרית והבלתי נסלחת‪ .‬מה שאני מקונן‬ ‫עליו בנוגע לעבודותיך‪ ,‬אירע גם לספריהם של אישים מפורסמים‬ ‫רבים‪ .‬אבל כיוון שהדיון עתה הוא על ספריך‪ ,‬הנה שמות אלה‬ ‫שאובדנם בולט ביותר‪ :‬על המדינה‪ ,‬על ענייני משק הבית‪ ,‬על ענייני‬ ‫מלחמה‪ ,‬על שבחי הפילוסופיה‪ ,‬על הנחמה‪ ,‬על התהילה‪ ,‬אם כי‬ ‫בנוגע לאחרונות מקננת בי תקווה מסויגת יותר מאשר יאוש ודאי‪222.‬‬ ‫וגם הספרים ששרדו‪ ,‬חלקים גדולים מהם אבדו‪ .‬כמו לאחר ניצחון‬ ‫בקרב אדיר נגד השכחה והחידלון‪ ,‬עלינו להתאבל לא רק על אלה‬ ‫שנהרגו אלא גם על קטועי הגפיים והנעדרים מקרבנו‪ .‬אנו סובלים‬ ‫מכך ברבים מספריך‪ ,‬אבל יותר מכול בספריך על הנואם‪ ,‬הספרים‬

‫‪ 222‬אלה שמות הספרים במקור‪De republica, De re familiari, De re :‬‬ ‫‪ .militari, De laude philosophiae, De consolatione, De gloria‬ספרים‬

‫אלה מוזכרים אצל סופרים עתיקים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קטעים מסוימים‬ ‫או פסקאות אחדות מהספרים שאבדו מצוטטים אצל אחדים מהסופרים‬ ‫העתיקים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 113‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  114‬חלק ראשון‬

‫האקדמיים והחוקים‪ ,‬שהגיעו אלינו כל כך מקוטעים ומעוותים עד‬ ‫שכמעט עדיף היה שיאבדו‪223.‬‬ ‫בוודאי תרצה לשמוע לסיום על מצבה של העיר רומא והמדינה‬ ‫הרומית‪ ,‬על מראה של המולדת‪ ,‬שלום אזרחיה‪ ,‬מי אחראי על ניהול‬ ‫העניינים החשובים בעיר ובידי מי נתונות מוסרות האימפריה ועל‬ ‫פי איזו מדיניות היא מתנהלת; האם הדנובה והגנגס‪ ,‬האברו‪ ,‬הנילוס‬ ‫והדון הם גבולותינו או שמא‪ ,‬כדברי ידידך איש מנטובה‪ ,‬קם אדם‬ ‫אשר "כבוד מלכותו ישתרע מן הים עד שיא־כוכבי־שחק"‪ ,‬וגם "הוא‬ ‫בשבטהו יכניע הדים וערי־גרמנטים"‪ 224.‬אני משער שתאזין בשקיקה‬ ‫יתרה לחדשות האלה ולשכמותן‪ .‬אני למד זאת ממסירותך ואהבתך‬ ‫המפורסמת כל כך למולדת שהביאה לאובדנך‪ .‬מהצד האחר‪ ,‬עדיף‬ ‫שלא לומר דבר‪ .‬האמן לי קיקרו‪ ,‬אילו היית שומע מה מצב העניינים‬ ‫אצלנו‪ ,‬בין ששרוי אתה בחלק מהשמים ובין שאתה בשאול‪ ,‬דמעות‬ ‫היו פורצות מעיניך‪.‬‬ ‫היֵ ה שלום לנצח‬ ‫מארץ החיים‪,‬‬ ‫בגדה השמאלית של הרון בגאליה שמעבר לאלפים‪225,‬‬ ‫ב־‪ 19‬בדצמבר באותה שנה‪.‬‬

‫‪ 2 23‬אלה שמות הספרים במקור‪.De oratore, Academica, De legibus :‬‬ ‫הדיווח של פטררקה אכן משקף את מצב הספרים הללו לאמיתו‪.‬‬ ‫‪ 224‬הציטוטים מתוך ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪ ,287 ,‬וספר שישי‪,‬‬ ‫‪ ,795–794‬ובהם מובע חזון גדולתו של אוגוסטוס‪ .‬הנהרות המצוינים‬ ‫בטקסט סימנו את גבולות "העולם המיושב" על פי תודעתם של אנשי‬ ‫העולם הרומי‪.‬‬ ‫‪ 225‬פטררקה כותב את המכתב מהעיר אביניון (‪ (Avignon‬שבדרום צרפת‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 114‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק שני‬

‫מחשבותי)‬ ‫ַ‬ ‫מתוך הסוד (על מאבקן הסודי של‬ ‫(‪)De secreto conflictu curarum mearum‬‬

‫פתח דבר (פרולוג); ספר ג‬ ‫מלטינית‪ :‬אברהם ארואטי‬

‫היצירה הסוד היא דיאלוג בדיוני בין פטררקה ("פרנציסקוס") למורו‬ ‫הרוחני‪ ,‬אוגוסטינוס הקדוש ("אוגוסטינוס")‪ ,‬שחי כמעט אלף שנה‬ ‫לפניו‪ .‬פטררקה כתב את הדיאלוג ככל הנראה בשנים ‪,1353–1347‬‬ ‫ולטענתו הוא לא התכוון לפרסמו מעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חבריו של‬ ‫פטררקה‪ ,‬בהם בוקאצ'ו‪ ,‬ידעו על קיומו של הדיאלוג‪ ,‬ולאחר מותו‬ ‫הוא הועתק והופץ על ידי חוג מעריציו בערי צפון איטליה‪ .‬הדיאלוג‬ ‫נמשך שלושה ימים ובמהלכו מנסה אוגוסטינוס לסייע לפרנציסקוס‬ ‫לפתור את המשבר שממנו סבל באותה עת‪ ,‬בין היתר באמצעות‬ ‫הניסיון לשכנעו להתגבר על תשוקותיו הארציות — בראשן תשוקתו‬ ‫לאהובתו לאורה ולתהילה השירית המגולמת בעץ הדפנה (הלאורו‬ ‫באיטלקית)‪ .‬שכנועיו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא בהכרח עולים בהצלחה‪ ,‬והדיאלוג‬ ‫מסתיים ללא הכרעה חד משמעית‪ .‬לצד האופן שבו מתגלמים בדיאלוג‬ ‫המתחים בין הקלאסיקה לנצרות ובין האידיאל הסטואי של השליטה‬ ‫בתשוקות להכרה בתלות האנושית הבלתי נמנעת בתשוקה וברגש‪,‬‬ ‫הסוד מהווה גם את אחת הדוגמאות הראשונות והמרכזיות לצמיחת‬ ‫הז'אנר האוטוביוגרפי בשלהי ימי הביניים‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫‪.indb 115‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  116‬חלק שני‬

‫במבחר זה מתורגמים הפרולוג ליצירה‪ ,‬שבו הגבירה אמת מופיעה‬ ‫לפני פטררקה כשהיא מלווה בדמותו של אוגוסטינוס‪ ,‬והספר השלישי‬ ‫והאחרון‪ ,‬שבו מתנהל הוויכוח הנוקב בין השניים בנוגע לתועלת‬ ‫שבתשוקות‪1.‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫ ‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫תרגום הטקסט וחלוקתו לפרקים ולסעיפים נעשו על פי הסדרה הדו־לשונית‬ ‫‪ The I Tatti Renaissance Library‬בהוצאת אוניברסיטת הרווארד‪:‬‬ ‫‪Francesco Petrarca, My Secret Book, ed. and trans. by Nicholas‬‬ ‫‪Mann, Cambridge, MA: Harvard University Press, 2016.‬‬

‫‪.indb 116‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪117  ,‬‬

‫פתח דבר (פרולוג)‬ ‫א‬ ‫(‪ )1‬זה לא כבר‪ ,‬שעה שאחזתני פליאה והרהרתי כבפעמים רבות כיצד‬ ‫נכנסתי אל החיים האלה וכיצד אצא מהם‪ ,‬קרה שלא נפלה עלי‬ ‫שינה‪ ,‬אשר ברגיל נופלת על נפשות דווּ יות‪ .‬לא כי‪ ,‬אלא בהיותי ער‬ ‫וטרוד‪ ,‬דימיתי כי אשה אחת קרבה אלי‪ ,‬אך לא ברור היה לי מניִ ן;‬ ‫תוארה בני אנוש לא יבינו‬ ‫ּ‬ ‫וזוהרה‪ ,‬את‬ ‫ּ‬ ‫לא אוכל לתאר את חן עלומיה‬ ‫לבושה ופניה אמרו כי בתולה היא‪ )2( .‬בעודי משתאה‬ ‫ּ‬ ‫דיים‪ .‬אמנם‬ ‫אפוא למראה הנוגה הזר ואין בי עוז לשאת את עינַ י אל עבר הקרניים‬ ‫שפרצו מעיניה הבוהקות כחמה‪ ,‬פנתה אלי וכה אמרה‪" :‬אל תפחד‪,‬‬ ‫ואל יבהילך המראה החדש! ריחמתי על שגגותיך וירדתי ממרחקים‬ ‫בעתו‪ .‬די‪ ,‬די והותר היבטת עד עתה בארץ‬ ‫על מנת להביא לך מזור ִ‬ ‫בעיניים ערפיליות‪ .‬ואם עד רגע זה אותם דברים בני חלוף היו תאווה‬ ‫לעיניך‪ ,‬מה תצפה לעתיד לבוא‪ ,‬אם תישאן אל דברי הנצח?" (‪)3‬‬ ‫האזנתי לדבריה ועדיין לא סרה אימה מעלי; בפה נרעד עניתי אך‬ ‫בקושי במילותיו של ורגיליוס‪:‬‬ ‫ֵא ְ‬ ‫יך ֲא ַכ ֵּנ ְך ַע ְל ָמה? וַ ֲהלֹא ַּב ֲא ֶר ׁ ֶשת ּ ָפנָ יִ ְך‪,‬‬ ‫ַאף ְּבקוֹ ֵל ְך לֹא ָד ִמית ְל ִא ּׁ ָשה‪2.‬‬

‫ב‬ ‫(‪" )1‬הנני זו"‪ ,‬השיבה‪" ,‬שתיארת אתה במין הידור מוקפד‬ ‫כא ְמ ִפיאוֹ ן הנודע‪ ,‬איש דִּ ְיר ֵקה‪4,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬ובעבורה‪ ,‬חרוץ ַ‬ ‫הקימות משכן‬ ‫ָ‬

‫באפריקה‪3‬‬

‫ ‪2‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:47‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪.328–327 ,‬‬ ‫שמו של האפוס שחיבר פטררקה בלטינית על אודות המלחמה הפונית‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫דירקה (‪ )Dirke‬הוא שמו של מעיין ליד תבאי; על פי האגדה נוסדה‬

‫‪.indb 117‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  118‬חלק שני‬

‫מהולל ומרהיב ביופיו בירכתי מערב ממש‪ ,‬על שיא פסגתו של‬ ‫בדברי‬ ‫ַ‬ ‫אטלס‪ ,‬וזאת עשית בכישרון מופלא ובידיים — למען אדייק‬ ‫— מיומנות באמנות השיר‪ .‬בוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬האזן כעת בלי כל דאגה ואל‬ ‫מוכרת ודי חביבה עליך‪,‬‬ ‫תרעד לנוכח פניה של זו‪ ,‬אשר לפנים הייתה ּ‬ ‫כשם שהעדת באמרים נפתלים ומחוכמים"‪ )2( .‬אך בקושי כילתה את‬ ‫דבריה והנה‪ ,‬לאחר שהפכתי בכול‪ ,‬הבנתי כי לא הייתה זאת אלא‬ ‫אמת‪ 5‬בעצמה אשר שוחחה עמי‪ .‬הרי נזכרתי בתיאורי את ארמונה‬ ‫בגובהי אטלס; ברם מאיזה אזור באה — לא ידעתי‪ ,‬ועם זאת בטוח‬ ‫הייתי‪ ,‬כי אלמלא היא דרת רקיע‪ ,‬לא יכלה לבוא‪ )3( .‬הבטתי אפוא‪,‬‬ ‫לאורה השמימי‪ .‬שוב אם‬ ‫ּ‬ ‫להוט להסתכל בה‪ ,‬אך עיני אנוש לא יכלו‬ ‫כן השפלתי מבטי ארצה; היא הבחינה בזאת והחרישה לרגע קט‪ .‬אז‬ ‫פרצה בדברים‪ ,‬עוד ועוד‪ ,‬ובעזרת שאלות קטנות‪ ,‬פעוטות‪ ,‬אילצתני‬ ‫גם כן לשוחח עמה על עניינים מרובים‪ .‬הבנתי‪ ,‬כי יתרון כפול באני‬ ‫מכך‪ :‬הלא גם נעשיתי מעט חכם יותר‪ ,‬וגם‪ ,‬הואיל וגבר ביטחוני‬ ‫מעצם שיחתנו‪ ,‬החילותי להיות מסוגל להתבונן נכוחה באותם פנים‪,‬‬ ‫אשר בתחילה החרידוני בבוהקם העז מדי‪ )4( .‬לאחר שנשאתי את‬ ‫מראה פניה ללא חיל ורעדה‪ ,‬נעצתי בהם מבטי‪ ,‬שבוי בחינם המופלא;‬ ‫לצדה או שמא חדרה היישר‬ ‫אף הסתכלתי סביב‪ ,‬שמא היה מישהו ִ‬ ‫אל מסתור בדידותי באין מלווה‪ ,‬והנה רואה אני לידה גבר ישיש‪,‬‬ ‫רב הדר ונכבד‪.‬‬

‫ג‬ ‫(‪ )1‬לא היה צורך לדרוש את שמו‪ :‬מראהו מלא הקדוּ שה‪ ,‬הבעתו‬ ‫הצנועה‪ ,‬עיניו הרציניות‪ ,‬הילוכו המדוד‪ ,‬לבושו האפריקני ועם זאת‬ ‫רהיטותו הרומית — היו סימן ברור דיו‪ ,‬כי זהו אוגוסטינוס אבינו‪.‬‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫תבאי על ידי אמפיאון‪ ,‬שהפליא לנגן בנבל והעתיק אבנים ממקומן‪ ,‬ואחיו‬ ‫זֵ ּתוֹ ס‪ .‬השוו הומרוס‪ ,‬אודיסיאה‪ ,‬יא‪ ;261–­260 ,‬אפולוניוס איש רודוס‪,‬‬ ‫ארגונאוטיקה‪ ,‬א‪ ;741–­­735 ,‬הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט‪ .396–­394 ,‬על פי‬ ‫גרסה אחרת היה קדמוס מייסדה של תבאי‪.‬‬ ‫המונח המופשט "אמת" מוצג כאן כאלוהות‪ ,‬הקרויה בלטינית ‪.Veritas‬‬

‫‪.indb 118‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪119  ,‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬הוא הפגין חיבה ענוגה וגדולה יותר משל אדם רגיל‪,‬‬ ‫אשר לא התירה לי לחשוב אחרת‪ )2( .‬אמנם לא נותרתי בלי אמרים‬ ‫בשל כך; כבר ערכתי לי את מילות שאלתי וכמעט שהיו הדברים‬ ‫על קצה לשוני‪ ,‬כשלפתע פתאום שמעתי מפי אמת את שמו הנודע‬ ‫ונעים הצליל‪ .‬היא הלא פנתה אליו‪ ,‬הפריעה את הרהוריו העמוקים‬ ‫וכה אמרה‪" :‬אוגוסטינוס היקר לי מרבבה! מכיר אתה איש זה המסור‬ ‫לך‪ ,‬ולא נעלם מעיניך מה מסוכנת וממושכת המחלה שאוחזתו‪ ,‬אשר‬ ‫קרבה והולכת אל המוות ככל שהחולה עצמו רחוק יותר מלהכיר‬ ‫בחוליו הוא! באשר על כן יש עתה לדאוג לחייו של זה הגוסס‪ ,‬וזהו‬ ‫מעשה חסד‪ ,‬אשר אף לא אחד בבני האדם יכול לעשותו טוב ממך‪.‬‬ ‫(‪ )3‬הן מעולם אהב הוא את שמך אהבה יתרה; ואכן יפה עניין זה‬ ‫לכל לימוד‪ ,‬שמרצה אהוב נוטעו בקלות רבה יותר בלב מאזיניו‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫אושרך הנוכחי הביאך אולי לשכוח את מצוקותיך‪ ,‬אולם אף אתה‪,‬‬ ‫כאשר היית אסור בכלא הגוף‪ ,‬סבלת רבות כמותו‪ .‬על שום זאת אין‬ ‫טוב ממך לרפא מכאובים שחווית בעצמך‪ ,‬והגם שהרהור חרישי הוא‬ ‫הנעים מכול הדברים‪ ,‬בכל זאת אבקשך כי ָּת ֵפר שתיקתך זו בקולך‬ ‫הקדוש והערב לאוזנַ י במיוחד‪ ,‬ותברר אם תוכל באופן כלשהו להקל‬ ‫את עמלו ויגעו אשר כה כבדו עליו"‪ )4( .‬לזאת השיב הוא‪" :‬את‬ ‫לי מנחה‪ ,‬יועצת‪ ,‬גבירה ומורה‪ .‬מדוע אפוא תצוויני לדבר ואת כאן‬ ‫נוכחת?" והיא‪" :‬יהלום נא קול אנוש באוזנו של אדם בן מוותה;‬ ‫הוא יישא את קולך ביתר שלווה‪ .‬אולם למען יחשוב כי כל שישמע‬ ‫ממך נאמר מפי‪ ,‬אישאר כאן לצדכם"‪" .‬לציית"‪ ,‬השיב‪" ,‬מכריחתני‬ ‫הן אהבתי לחולה הן סמכותה של הפוקדת"‪ .‬הוא הביט בי ברוך‪,‬‬ ‫עודדני בחיבוק אבהי ומיד הובילני לנקודה מבודדת יותר במקום‪,‬‬ ‫שעה שאמת ניצבה מעט לפנינו; שם התיישבנו שלושתנו יחדיו‪)5( .‬‬ ‫ולסוף‪ ,‬בעוד היא שופטת כל עניין ועניין בשקט‪ ,‬הרחק מכל עד‪,‬‬ ‫החלה מתוך רצון הדדי שיחה ארוכה למדי‪ ,‬אשר נמשכה שלושה‬ ‫ימים הואיל ונתרחב תוכן דיוננו‪ .‬דיברנו רבות בגנות אורחותיו של‬ ‫דורנו אנו‪ ,‬וכן על אודות עוונותיהם של כלל בני האדם‪ ,‬עד כי נדמה‬ ‫שדברי התוכחה לא היו נגדי בעיקר‪ ,‬אלא נגד כל המין האנושי; אף‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 119‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  120‬חלק שני‬

‫על פי כן אותם דברים‪ ,‬שבהם אני עצמי הוזכרתי‪ ,‬נחקקו עמוקות‬ ‫בזיכרוני‪ .‬גמרתי אומר אפוא להעלות על כתב את ויעוּ דנו‪ ,‬שהיה כה‬ ‫אישי‪ ,‬פן יאבד בדרך מקרה‪ ,‬ובכן מילאתי את מידותיו של ספרון זה‪.‬‬ ‫יצירותי‪ ,‬או כי אבקש תהילה‬ ‫ַ‬ ‫ואין זאת כי ברצוני שיימנה עם שאר‬ ‫ממנו (הן יש בדעתי לחבר אי אלה יצירות חשובות יותר)‪ ,‬אלא כדי‬ ‫שאחוש אותו נועם‪ ,‬אשר חשתי פעם אחת בשעת דיוננו‪ ,‬כל אימת‬ ‫שייטב בעינַ י‪ ,‬מתוך קריאה בו‪.‬‬

‫ד‬ ‫(‪ )1‬אתה אם כן‪ ,‬ספרי הקט‪ ,‬תימלט מחברת בני האדם ותסתפק‬ ‫בשהותך עמי‪ ,‬אף לא תשכח את שמך‪ .‬הלא הנך הסוד שלי וכך‬ ‫תיקרא; וכאשר אעסוק בעניינים נשגבים יותר‪ ,‬כשם שתיעדת בפרטיות‬ ‫את אשר נאמר אי אז‪ ,‬כך בפרטיות תעלה זאת בזכרוני‪ )2( .‬הלא‬ ‫כמו שאומר טוליוס‪" 6:‬פן אקטע תכופות את רצף הדברים ב'אמרתי‬ ‫אני' וב'הוא אמר' ולמען תיראה השיחה כאילו היו משתתפיה נוכחים‬ ‫מאמרי אני‬ ‫ַ‬ ‫לפניך"‪ ,‬לא הפרדתי את אמריו של בן שיחי המצוין‬ ‫בצירוף מילים כלשהו‪ ,‬אלא רק בכתיבת שמותינו לפניהם‪ .‬אמת‪,‬‬ ‫למדתי אופן כתיבה זה מקיקרו שלי‪ ,‬והוא למדו קודם לכן מאפלטון‪.‬‬ ‫ברם לא אמשיך עוד לסטות מן הנושא; ראשית פנה אלי אוגוסטינוס‬ ‫בדברים אלה‪.‬‬

‫‪ 6‬‬

‫הוא מרקוס טוליוס קיקרו (‪ 43–­106‬לפנה"ס); פטררקה מצטט להלן מן‬ ‫המסכת על הידידות (‪ .)3‬הציטוט אינו מדויק‪ ,‬שכן פטררקה כותב ‪ut‬‬ ‫‪ coram res agi velut a presentibus videretur‬תחת ‪ut tamquam a‬‬ ‫‪( praesentibus coram haberi sermo videretur‬למען תיראה השיחה וגו')‪.‬‬

‫עם זאת מובנם של שני הניסוחים זהה‪ ,‬ועל כן לא שונה התרגום למקור‬ ‫מאת קיקרו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 120‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪121  ,‬‬

‫ספר שלישי‬ ‫א‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אם עד כה שיחתי הועילה לך בדרך כלשהי‪ ,‬מבקש‬ ‫אני ומפציר בך‪ ,‬כי תהיה נכון לגמוע את אשר נותר ותסיר מעליך‬ ‫רוח התקוממות ומחלוקת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ראה זאת כמוסכם‪ .‬הן אני מרגיש כי בעזרת עצותיך‬ ‫מדאגותי‪ ,‬ומשום כך נכון אני עוד יותר‬ ‫ַ‬ ‫השתחררתי מחלק נכבד‬ ‫להמשיך ולהאזין ליתרן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬עוד לא נגעתי בפצעיך החמורים‪ ,‬הנטועים עמוק בקרבך‪,‬‬ ‫וחושש אני לנגוע בהם; הן זכורני מה רבו הפולמוס והמחאות‪ ,‬שעורר‬ ‫אך מגע קל באלה‪ .‬אולם מאידך גיסא אני מקווה כי רוחך‪ ,‬הואיל‬ ‫ואזרה כוחותיה‪ ,‬הריהי חזקה דיה ותישא תרופות מרות יותר בשלווה‬ ‫יתרה‪.‬‬ ‫תחלואי‪ ,‬וגם‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אל חשש! כבר התרגלתי להאזין לשמות‬ ‫להכיל את עזרתה של היד הרוֹ ְפ ָאה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬ימינך ושמאלך כבולות עדיין בצמד שלשלות פלדה‪,‬‬ ‫אשר לא מתירות לך להגות לא במוות ואף לא בחיים‪ .‬תמיד חששתי‬ ‫תובלנה אותך לאבדון; אמת‪ ,‬עודני דואג ולא אחדל לדאוג‪,‬‬ ‫כי הן ֵ‬ ‫עד שלא אראה אותך חופשי ומשוחרר מהן‪ ,‬לאחר שניפצתן והשלכתן‬ ‫מעליך‪ .‬הן אינני סבור כי הדבר בלתי אפשרי‪ ,‬אך לבטח קשה; ובכלל‪,‬‬ ‫טורח לריק‪ ,‬לו עסקתי במה שאינו אפשרי‪ )3( .‬הן כשם‬ ‫היה זה ַ‬ ‫‪7‬‬ ‫שלשבירת יהלום‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬דרוש דם תיש‪ ,‬כך כדי להמתיק את‬ ‫חומרתן של דאגות ממין זה יעיל להפליא אותו דם‪ ,‬אשר מיד עם‬ ‫‪ 7‬‬

‫‪27/09/2023 10:10:38‬‬

‫השוו פליניוס‪ ,‬תולדות הטבע‪.20.1.2 ,‬‬

‫‪.indd 121‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  122‬חלק שני‬

‫נוגעוֹ בלב קשיח‪ ,‬הוא מפלחו וחודר לעומקו‪ )4( .‬אף על פי כן‬ ‫בעניין זה יש צורך בהסכמתך‪ ,‬ועל כן חוששני כי לא תוכל — או‬ ‫אם אנסח זאת נכון יותר‪ ,‬לא תרצה — לתתה‪ .‬רבה דאגתי שמא‬ ‫ְּב ַרק השלשלאות הקורן הוא הוא יפתה את עיניך ויכשילך; או שמא‬ ‫יארע לך מה שעשוי‪ ,‬כמדומני‪ ,‬לקרות לכילאי‪ ,‬אם יחזיקוהו במאסר‬ ‫כבול בשלשלות זהב‪ :‬הלא ירצה להשתחרר‪ ,‬אבל יסרב לאבד את‬ ‫שלשלותיו‪ .‬אך בעניין מאסרך אתה נקבע חוק זה‪ ,‬כי אם לא תשליך‬ ‫מעליך את שלשלותיך‪ ,‬לא תוכל להיות חופשי‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אוי לי! אומלל הייתי משחשבתי! כלום עדיין לופתות‬ ‫את נפשי שתי שלשלאות‪ ,‬שאותן אינני מכיר?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬לא כי‪ ,‬תיטיב להכירן עד מאוד‪ ,‬אך משום שאתה מוקסם‬ ‫מיופיין‪ ,‬אינך סבור כי שלשלאות הן‪ ,‬אלא אוצרות‪ .‬אמשיך באותה‬ ‫השוואה ואומר‪ ,‬כי כמוך בדיוק כאותו אדם‪ ,‬אזוק בידיו וברגליו‬ ‫באסורי זהב‪ ,‬אשר יתבונן בזהב שמח וטוב לב‪ ,‬אך לא יראה את‬ ‫האסורים‪ )6( .‬גם אתה כעת רואה בעיניך הפקוחות את מה שכובל‬ ‫אותך‪ ,‬אבל — הוי העיוורון! — אתה נהנה מן השלשלאות עצמן‪,‬‬ ‫אשר גוררות אותך אל מותך‪ ,‬והגרוע מכול — אף תתהדר בהן‪.‬‬

‫ב‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬מה הן אפוא שלשלאות אלה‪ ,‬שאותן הזכרת?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אהבה ותהילה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלוהים אדירים‪ ,‬מה זאת אשמע? כלום את הללו תכנה‬ ‫שלשלאות ואותן‪ ,‬אם אתיר לך‪ ,‬תנתץ?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬זאת אשתדל לעשות‪ ,‬אך אינני בטוח כי אצליח‪ .‬הן‬ ‫כל יתר אזיקיך‪ ,‬שבהם היית רתוק‪ ,‬היו חלשים יותר ונעימים פחות;‬ ‫לפיכך סייעת בידי לנפצם‪ .‬ברם שלשלאות אלה מענגות בעודן‬ ‫מזיקות ומוליכות אותך שולל במין מסווה של חן‪ .‬משום כך דרוש‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 122‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪123  ,‬‬

‫מאמץ רב יותר‪ ,‬שהרי תתנגד‪ ,‬כאילו רציתי להורידך מנכסיך היקרים‬ ‫ביותר‪ .‬אף על פי כן — אנסה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬פרנציסקוס‪ :‬מדוע ראוי אני לזאת מידיך? הן תבקש ליטול ממני‬ ‫השלו ביותר‬ ‫ֵ‬ ‫שכיות חמדה יפהפיות ולדון לאפלת נצח את החלק‬ ‫בנפשי‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי אומלל! השכחת את האמרה הפילוסופית‬ ‫הידועה‪ ,‬כי אנו מגיעים לשפל של סך כל המצוקות‪ ,‬כשעל סמך‬ ‫דעות כזב אנו הולכים ומשתכנעים להוותנו‪ ,‬כי על הדברים להיות‬ ‫בהכר ַח?‬ ‫ֵ‬ ‫כך‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬כלל וכלל לא שכחתי! אך אמרה זו רחוקה מהנושא‬ ‫המונח לפנינו‪ .‬הן מדוע אהיה סבור‪ ,‬כי לא מן ההכרח שכך יהיו‬ ‫אסבור‪ ,‬כי ישנו דבר‬ ‫ּ‬ ‫הדברים? לא כי‪ ,‬מעולם לא סברתי ולעולם לא‬ ‫מה נכון יותר מהיותן של היפעלויות אלה‪ ,‬שבגללן תוכיחני‪ ,‬נעלות‬ ‫עד מאוד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הבה נפריד מעט בין השתיים‪ ,‬שעה שאני משתדל לחפש‬ ‫ומהלומותי בכל אחת מהן תהיינה חלשות‬ ‫ַ‬ ‫מרפא‪ ,‬לבל איגרר אנה ואנה‬ ‫יותר‪ )4( .‬אמור לי אפוא — הואיל וראשית הזכרנו את האהבה —‬ ‫כלום אינך חושב אותה לגרועה מכל מיני הטירוף?‬ ‫מושאה‬ ‫ּ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬למען האמת‪ ,‬סבורני שבהתאם לרבגוניות‬ ‫יכולה האהבה להיחשב הן למתועבת שבהיפעלויות הנפש הן לנעלה‬ ‫שבמעשים‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬יש צורך בדוגמה; אנא הצג אחת‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אם בוערת בי אהבה לאשה נבזית ומגונה‪ ,‬הרי‬ ‫שאהבתי היא טירוף מוחלט; אך אם ייצוג כלשהו של מידה טובה‬ ‫מפתני‪ ,‬ואני אוהבו ומוקירו בכל מאודי‪ ,‬או אז מה דעתך? כלום אינך‬ ‫מבדיל כלל בין שני עניינים כה שונים? האם עד כדי כך התפוגגה‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 123‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  124‬חלק שני‬

‫כל הגינות? אמת‪ ,‬אם אביע את דעתי‪ ,‬כשם שאני חושב את העניין‬ ‫הראשון לנטל נפשי כבד וארור‪ ,‬כך סבורני כי אין שום דבר משמח‬ ‫יותר מן השני‪ )6( .‬ברם אם במקרה נראים הדברים אחרת בעיניך‪,‬‬ ‫יחזיק נא איש איש בדעתו הוא; הרי‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬יש מגוון עצום של‬ ‫ֵדעות‪ ,‬ובידינו החירות לשפטן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬בעניינים שנויים במחלוקת ישנן דעות שונות; אמת‪ ,‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬יש אחת והיא לעולם עומדת בעינה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים שכך הוא; אך מה שמוליך אותנו שולל הוא‬ ‫שאנו דבקים בדעות העבר בעיקשות‪ ,‬ואיננו נפרדים מהן על נקלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הלוואי הייתה דעתך לגבי שאלת האהבה בכללותה כה‬ ‫נכונה כדעתך לגבי נושא זה!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה אוסיף? סבורני כי דעתי כה נכונה‪ ,‬עד כי אין לי‬ ‫ספק שכל החושבים אחרת נטרפה דעתם‪.‬‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬לחשוב שקר ותיק לאמת ולהעריך כי אמת‪ ,‬שנתגלתה‬ ‫זה לא כבר‪ ,‬היא שקר‪ ,‬כך שכל תוקף סמכותם של דברים תלוי בזמן‪,‬‬ ‫אין זאת אלא שיא הטירוף‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אתה מתאמץ לשווא; לא אאמין לאיש; והנה עולים‬ ‫ברוחי דבריו של קיקרו‪" :‬אם שוגה אני באמונתי זו‪ ,‬אזי ברצון אשגה‪,‬‬ ‫ואינני חפץ כי תישלל ממני טעות זו‪ ,‬כל עוד אחיה"‪8.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הוא אמנם השתמש במילים מעין אלה כאשר הביע את‬ ‫היפה מכל הדעות על נצחיות הנפש ורצה להראות כי אין לו שום‬ ‫ספק בה וכי הוא מסרב לשמוע דבר מה הסותר אותה‪ .‬ברם אתה‬ ‫מנצל אותן מילים כדי לתמוך בדעה מבישה וכוזבת מאין כמותה‪.‬‬ ‫(‪ )8‬הן בוודאי גם לו הייתה הנפש בת תמותה‪ ,‬מוטב היה לחשוב‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫ציטוט חופשי מעל הזקנה‪( 85 ,‬השוו תרגום ארואטי לחיבור זה)‪.‬‬

‫‪.indb 124‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪125  ,‬‬

‫שהיא נצחית‪ ,‬וטעות זו עשויה להיראות מועילה כי היא מקנה‬ ‫אהבה למידה הטובה‪ .‬הגם שיש לבקש את המידה הטובה כשלעצמה‪,‬‬ ‫אפילו בלי תקווה לגמול‪ ,‬בכל זאת התשוקה אליה הייתה ללא ספק‬ ‫דועכת‪ ,‬לו נקבע כי הנפש היא בת תמותה‪ .‬ומנגד‪ ,‬אפילו שקרית היא‬ ‫ההבטחה לחיים בעולם הבא‪ ,‬הלא עשויה היא להיראות יעילה למדי‬ ‫כדי לעורר את רוחם של בני אנוש‪ .‬אתה רואה בוודאי מה תגרום‬ ‫לך טעותך זו‪ :‬ברי שהיא תשליך את רוחך אל תהום של כל מיני‬ ‫שיגעונות‪ ,‬שם בושה ופחד והיגיון‪ ,‬אשר ברגיל מרסן את הדחפים‪,‬‬ ‫וכן ידיעת האמת בטלים ומבוטלים‪.‬‬ ‫(‪ )9‬פרנציסקוס‪ :‬כבר אמרתי כי אתה מתאמץ לשווא‪ .‬הן אינני זוכר‬ ‫היפה‬ ‫כי אי פעם אהבתי דבר מה מביש‪ ,‬ולמעשה — שום דבר זולת ֶ‬ ‫מכול‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אפילו דברים יפים אפשר בוודאי לאהוב באופן מביש‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בטוחני כי לא חטאתי לא במושאי אהבתי ולא באופן‬ ‫אהבתי אותם‪ .‬הפסק אפוא להטרידני עוד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מה אם כן? התרצה‪ ,‬כהרגלם של אי אלה משוגעים‪,‬‬ ‫לנפוח את נשמתך אגב הלצות וצחוק? (‪ )10‬או שמא תעדיף כי‬ ‫לנפשך‪ ,‬שעדיין סובלת מחולי אומלל‪ ,‬יינתן מרפא כלשהו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי שלא אסרב לתרופה‪ ,‬אם תוכיח כי אני זקוק לה‪.‬‬ ‫אבל נתינת תרופות בכפייה למי שבריאותם תקינה הריהי לעתים‬ ‫קרובות קטלנית‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬תוך כדי החלמתך תגלה‪ ,‬כשם שקורה לרבים‪ ,‬כי חלית‬ ‫קשות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אחרי ככלות הכול אינני יכול לבוז לעצותיך‪ ,‬כי לעתים‬ ‫קרובות במקרים אחרים‪ ,‬ובייחוד בימים האחרונים הללו‪ ,‬נוכחתי‬ ‫ביעילותן‪ .‬המשך אפוא‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.indb 125‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  126‬חלק שני‬

‫ג‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬ראשית אם כן ארצה לבקש את סליחתך‪ ,‬אם איסחף‬ ‫מכורח נושא דיוננו ואולי אומר דבר מה נגד אהובתך‪ .‬הן כבר צופה‬ ‫אני כי צליל האמת יצרום עד מאוד לאוזניך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בטרם תתחיל‪ ,‬האזן נא קמעה‪ .‬היודע אתה מי האשה‪,‬‬ ‫שעליה תידרש לדבר?‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬בחנתי את הכול בקפידה‪ .‬שיחתנו נסבה על אשה‬ ‫בת תמותה‪ ,‬אשר בהערצתך ובסגידתך לה כילית‪ ,‬לצערי‪ ,‬חלק ניכר‬ ‫מחייך; ואני משתאה ביותר לטירוף כה גדול וכה ממושך באדם בעל‬ ‫שיעור קומה כשלך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬חסוך ממני את נזיפותיך‪ ,‬בבקשה! ַּת ִאיס ִ‬ ‫וליוִ ויָ ה‪ 9‬היו‬ ‫שלבה חף‬ ‫ּ‬ ‫נשים בנות תמותה‪ .‬כלום אינך יודע כי הזכרת אשה‪,‬‬ ‫מכל דאגה ארצית ובוער בתשוקה לעניינים שמימיים? מפניה — אם‬ ‫אישהו קיים דבר אמת — קורן מין חן אלוהי; אורחותיה הם מופת‬ ‫ליושרה עילאית; אין שום דבר בן מוותה לא בקולה ולא בברק עיניה‪,‬‬ ‫אף הליכתה אינה מעידה כי בת אנוש היא‪ 10.‬בזאת‪ ,‬אבקשך‪ ,‬הפוך‬ ‫שוב ושוב; חושבני כי תבין באילו מילים עליך להשתמש‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי ְטרוף דעת! האם כך‪ ,‬בדברי חנופה כוזבים‪ ,‬אתה‬

‫‪ 9‬‬

‫‪ 10‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫תאיס (‪ )Thais‬הייתה הטיירה (‪ )hetaira‬ידועה מאתונה‪ ,‬בת לווייתו של‬ ‫אלכסנדר הגדול‪ .‬זהו גם שמה של דמות היצאנית במחזה הסריס מאת‬ ‫פובליוס טרנטיוס אפר (‪ 159-195 ,Publius Terentius Afer‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫מחבר קומדיות רומי; יש בידינו שישה מחזות מפרי עטו)‪ .‬ליוויה (‪Livia‬‬ ‫‪ 58 ,Drusilla‬לפנה"ס‪ 29-‬לספירה) הייתה רעייתו של אוגוסטוס קיסר‬ ‫ואמו של טיבריוס; יש אומרים כי פעלה ללא רחם לקידום ענייניה‪.‬‬ ‫אורחותיהן של נשים אלה היו אפוא שונים תכלית שוני מאלה של לאורה‪,‬‬ ‫כשם שעולה מתיאורו של פטררקה להלן‪.‬‬ ‫השוו ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪" :405 ,‬הוֹ ד ֱא ָלהוּ ת נִ ְג ָלה ְּב ֶל ְכ ָּת ּה"‪.‬‬

‫‪.indb 126‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪127  ,‬‬

‫מלבה את הלהבות בלבך מזה שש־עשרה שנה?‪ 11‬בוודאי איטליה‬ ‫לא הייתה זמן רב יותר תחת עולו של המפורסם באויביה‪ 12,‬ובאותה‬ ‫עת אף לא הותקפה בכלי נשק לעתים תכופות יותר ולא בערה באש‬ ‫עזה יותר מלהבות התשוקה ומתקפותיה האלימות‪ ,‬שאותן ספגת‬ ‫בזמנינו אלה‪ .‬ואחרי ככלות הכול נמצא האיש אשר אילץ את האויב‬ ‫לסגת;‪ 13‬אך את חניבעל שלך מי יסיר אי פעם מעל צווארך‪ ,‬אם‬ ‫אתה אוסר עליו לצאת וכעת‪ ,‬כעבד מרצון‪ ,‬אף מזמינו להישאר עמך?‬ ‫(‪ )4‬אתה נהנה ממצוקתך האישית‪ ,‬אומלל שכמותך! אך כאשר יום‬ ‫אחרון יסגור את עיניך הללו‪ ,‬אשר הסבו לך עונג לאובדנך; כשתחזה‬ ‫בדמותה‪ ,‬לאחר שהמוות השחיתה‪ ,‬ובאיבריה החיוורים‪ ,‬אזי תבוש כי‬ ‫נפשך בת האלמוות התמסרה לגופיף בן חלוף; אודם יעלה בלחייך‬ ‫לכשתיזכר בדברים שבהם אתה נחוש לתמוך כעת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ישמרני אלוהים! לא אראה דברים אלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ובכל זאת בהכרח יתגשמו‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬אני יודע‪ ,‬אך אין הכוכבים כה עוינים לי‪ ,‬עד כי‬ ‫יפרו את סדר הטבע במוות זה‪ .‬ראשון נכנסתי לעולם; ראשון אצא‬ ‫ֵ‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אתה זוכר‪ ,‬סבורני‪ ,‬את הזמן ההוא שבו חששת מן ההפך‪,‬‬ ‫ובצו תוגתך חיברת בעבורה קינה‪ ,‬כאילו עמדה למות בכל רגע‪14.‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫פטררקה‪ ,‬כמצוין במבוא‪ ,‬התאהב בלאורה‪ ,‬על פי עדותו‪ ,‬ב־‪ 6‬באפריל‬ ‫‪ ;1327‬יוצא אפוא מדבריו שאת הסוד חיבר ב־‪ ,1343‬כשהיה בן ‪.39‬‬ ‫המחקר העכשווי נוטה כאמור למקם את כתיבת היצירה מעט מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬בשנים ‪.1353–1347‬‬ ‫הוא חניבעל; הכוונה למלחמה הפונית השנייה (‪ 201–218‬לפנה"ס)‪.‬‬ ‫הכוונה לקווינטוס פביוס מקסימוס ורוקוסוס "המתמהמה" (‪Quintus‬‬ ‫‪ 275 ,Fabius Maximus Verrucosus Cunctator‬בקירוב‪ 203-‬לפנה"ס)‪,‬‬ ‫שניהל מלחמת התשה נגד חניבעל ואילצו לסגת מאיטליה‪.‬‬ ‫אפשר שהכוונה לשירו של פטררקה בלטינית ‪“Laurus amena” (Elegia‬‬

‫‪.indb 127‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  128‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬בוודאי זוכר אני‪ ,‬אך הייתי שרוי בכאב‪ ,‬ובזוכרי זאת‬ ‫עדיין אוחז בי רעד‪ .‬כעסתי על כך שכביכול ייגדע ממני החלק‬ ‫הנעלה יותר של נפשי‪ ,‬וכי אאריך לחיות מזו‪ ,‬אשר בעצם נוכחותה‬ ‫המתיקה את חיי‪ .‬הן את זאת מבכה אותו שיר‪ ,‬אשר בשעתו נבע‬ ‫ממני כשגשם של דמעות ניגר עליו‪ .‬זוכר אני את רוחו; לוּ זכרתי‬ ‫מילותיו!‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬אין השאלה כמה דמעות או כמה כאב עורר בך‬ ‫ממותה; לא כי‪ ,‬העיקר הוא כי תבין‪ ,‬שהאימה שהיכתה בך‬ ‫ּ‬ ‫הפחד‬ ‫פעם אחת יכולה לשוב; ואף בקלות יתרה‪ ,‬הואיל וכל יום מקרב‬ ‫אותה אל מותה‪ ,‬ואותו גוף נפלא כבר איבד הרבה מרעננותו ההיולית‬ ‫והוא תשוש מחוליים ומלידות תכופות‪.‬‬ ‫בשנותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאגותי כבד יותר ואף אני הלכתי וזקנתי‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אף עול‬ ‫לפיכך‪ ,‬הגם שהיא קרבה אל המוות‪ ,‬אץ אני לפניה‪.‬‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי הטירוף! להסיק את סדר המיתה על סמך סדר‬ ‫הלידה! הן על מה מלינים הורים שכולים בזקנתם‪ ,‬אם לא על מות‬ ‫בניהם הצעירים בטרם עת? על מה תקוננה אומנות באות בימים‪ ,‬אם‬ ‫לא על עולליהן‪ ,‬אשר קיפחו את חייהם קודם זמנם?‬ ‫ָמוֶ ת ְל ֶפ ַתע ְט ָר ָפן ִמ ְ ּזרוֹ עוֹ ת הוֹ ָר ָתן ַה ֵּמינֶ ֶקת‪,‬‬ ‫ח ֶֹש ְך וְ ֵצל־עוֹ ָל ִמים יְ ַכ ְסיֻ מוּ ַּב ֶ ּק ֶבר ָלנֶ ַצח‪15.‬‬

‫(‪ )8‬אכן אתה מבוגר ממנה בשנים ספורות‪ ,‬והן שהפיחו בך תקווה‬ ‫חסרת תוחלת מאין כמוה‪ ,‬כי אתה תמות לפני זו‪ ,‬שהציתה את‬ ‫תשוקתך הטרופה‪ .‬אף תדמה בנפשך כי סדר טבעי זה הוא בלתי‬ ‫משתנה‪.‬‬

‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:48‬‬

‫‪.)ritmica in morte di Laura‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .429–­428 ,‬התרגום מתייחס לנשמות‬ ‫העוללים ועל כן נוקט לשון נקבה (טרפן‪ ,‬הורתן)‪.‬‬

‫‪.indb 128‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪129  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬לא כה בלתי משתנה‪ ,‬עד כי אינני מודע לכך שהיפוכו‬ ‫יכול להתרחש‪ .‬אבל אני מתפלל בלי הרף שדבר זה לא יארע‪ ,‬וכל‬ ‫אימת שאהגה במותה‪ ,‬עולה ברוחי זה חרוזו של אובידיוס‪:‬‬ ‫(ב ַח ַ ּיי ַאל‬ ‫יא ֵחר ַה ּמוֹ ֵעד ְּ‬ ‫ָא ָּנא ֲעשׂ וּ וִ ַ‬

‫ֶא ְר ֶאנּ וּ !)‪16‬‬

‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬אינני יכול לשמוע עוד שטויות אלה‪ .‬הן הואיל‬ ‫ואינך מתעלם מכך שהיא עשויה למות לפניך‪ ,‬מה תאמר בשעת‬ ‫מותה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה אומר אם לא כי אומלל אני מכול בשל האסון‬ ‫שפוקדני‪ ,‬וכי אכן תהיה לי נחמה מזכרם של ימים עברו? ברם הלוואי‬ ‫יחטפו הרוחות את דברינו אלה‪ ,‬ויפוגגו משבי סער את זה החזון!‬ ‫(‪ )10‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי עיוור! כלום עדיין אינך מבין מה גדול טירופך‪,‬‬ ‫שכך הכפפת את נפשך לדברים בני חלוף? הם מציתים בה להבות‬ ‫של תשוקה ולא ידעו להשקיטה; ערכם לא יעמוד לעד והם מענים‬ ‫את נפשך בשינויים תמידיים‪ ,‬אף כי יבטיחו להרגיעה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אם יש לך דבר מה מועיל יותר‪ ,‬הגד לי‪ .‬לעולם לא‬ ‫תחרידני בטענה זו; (‪ )11‬הרי לא הקדשתי את נפשי למשהו בן‬ ‫חלוף‪ ,‬כסברתך; דע לך‪ ,‬כי אהבתי את נפשה יותר מאשר את גופה‪,‬‬ ‫הוקסמתי מאופיה העולה על האנושי‪ ,‬ומדוגמתו הובהר לי כיצד חיים‬ ‫דרי רקיע‪ .‬באשר על כן האם תשאלני — ורק לשמע הדברים אני‬ ‫מתייסר — מה אעשה אם היא ראשונה תלך לעולמה ותיטוש אותי?‬ ‫עם לאיליוס‪ ,‬זה החכם באנשי רומי‪ 17,‬אמצא נחמה לסבלי‪" :‬הלא‬

‫‪ 16‬‬ ‫‪1 7‬‬

‫‪27/09/2023 10:11:23‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר חמישה־עשר‪.868 ,‬‬ ‫גאיוס לאיליוס (‪ )Gaius Laelius‬היה קונסול בשנת ‪ 140‬לפנה"ס‪ .‬הוא‬ ‫נודע בכישרונו כנואם וזכה לכינוי ‪( Sapiens‬חכם) על שום שניחן‬ ‫בתושייה מדינית והיה רחב אופקים ובקי בפילוסופיה‪ .‬הוא הדובר הראשי‬ ‫בדיאלוג על הידידות מאת קיקרו‪ .‬ראו גם עמוד ‪ 99‬הערה ‪ 175‬לעיל‪.‬‬

‫‪.indd 129‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  130‬חלק שני‬

‫אהבתי את מידתו הטובה של זה האיש‪ ,‬והיא לא נגוזה"‪ 18.‬כדברים‬ ‫האלה אשמיע‪ ,‬ואף אחרים שאמר אותו האיש‪ ,‬להבנתי‪ ,‬לאחר מותו‬ ‫של זה‪ ,‬שלו רחש חיבה מופלאה‪.‬‬

‫ד‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה ניצב במבצר של טעות שאין לכובשו‪ ,‬ואין זו‬ ‫משימה קלה לחלצך ממנו‪ .‬אך משום שאני רואה כי אתה נוח בהרבה‬ ‫להאזין בסבלנות לדברי אמת‪ ,‬יהיו אשר יהיו‪ ,‬הנאמרים עליך מאשר‬ ‫עליה‪ ,‬הרעף אפוא שבחים על חמדתך כאוות נפשך; אני כלל לא‬ ‫אסתור את דבריך‪ :‬תהא מלכה‪ ,‬תהא קדושה‪:‬‬ ‫[‪ֵ ]...‬אין זֹאת ִּכי ֵא ָלה ַא ְּת‪,‬‬ ‫פוֹ יְ ּבוּ ס ָה ֵאל ָא ִח ְ‬ ‫יך — וְ אוּ ַלי ַא ְּת ִמ ְּבנוֹ ת‬

‫ָהאוֹ ְקיָ נוּ ס?‪19‬‬

‫למרות זאת סגולתה האדירה תיתן לך רק תירוץ קלוש לטעותך‪.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני ממתין לשמוע איזו האשמה חדשה אתה מכין‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬אין ספק‪ ,‬כי הדברים היפים מכול נאהבים לעתים‬ ‫קרובות באופן מביש‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לזאת כבר השבתי קודם לכן‪ .‬לו אפשר היה להבחין‬ ‫בפניה של האהבה המושלת בי‪ ,‬כי אז היו דומים לקלסתרה של זו‬ ‫שאמנם שיבחתיה‪ ,‬אך מעט מכפי הנדרש‪ .‬תעיד זו אשר בנוכחותה אנו‬ ‫משוחחים‪ 20,‬כי באהבתי לא היה אי פעם שום דבר מביש‪ ,‬שום דבר‬ ‫מגונה‪ ,‬ולמעשה שום דבר הראוי לאשמה‪ ,‬פרט לגודלה‪ )3( .‬שרטט‬ ‫לאהבתי גבול‪ ,‬ולא ניתן יהיה להעלות על הדעת דבר מה יפה יותר‪.‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪ 19‬‬ ‫‪2 0‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫קירקו‪ ,‬על הידידות‪ .102 ,‬לאיליוס אומר דברים אלה על ידידו הקרוב‪,‬‬ ‫סקיפיו אפריקנוס "הצעיר"‪ ,‬שהחריב את קרתגו ב־‪ 146‬לפנה"ס ומת‬ ‫ב־‪ 129‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪.328–­293 ,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אמת (‪.)Veritas‬‬

‫‪.indb 130‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪131  ,‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬יכולני להשיב לך במילותיו של קיקרו‪" :‬אתה מבקש‬ ‫גבול למגרעת"‪21.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לא למגרעת כי אם לאהבה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך גם הוא‪ ,‬כשאמר זאת‪ ,‬דיבר על אהבה‪ .‬התזכור את‬ ‫הקטע?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬וכיצד לא אזכרהו? קראתיו בשיחות בטוסקולום‪ .‬אולם‬ ‫הוא עוסק באהבה כללית אצל בני אנוש; ואילו לאהבתי ישנם כמה‬ ‫מאפיינים יחודיים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬והרי אפשר שאחרים סבורים בדיוק כך לגבי עצמם‪.‬‬ ‫נכון הדבר לגבי יתר הרגשות‪ ,‬אך בעיקר לגבי רגש זה‪ ,‬כי איש איש‬ ‫דן את היפעלויותיו הוא לחסד‪ .‬לא בלי טעם זוכים חרוזים אלה‬ ‫לשבח‪ ,‬אף כי נאמרו מפי משורר נחות‪:‬‬ ‫ְל ָכל ֶא ָחד ַר ְעיָ תוֹ ‪ ,‬וְ ִלי — ַר ְעיָ ִתי;‬ ‫ְל ָכל ֶא ָחד ַא ֲה ָבתוֹ ‪ ,‬וְ ִלי — ַא ֲה ָב ִתי‪22.‬‬

‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬התרצה‪ ,‬אם ירשה זאת הזמן‪ ,‬כי אפרט מעט משלל‬ ‫מעלותיה‪ ,‬אשר יביאוך לידי הערצה ותדהמה?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כלום סבור אתה שאינני יודע‪ ,‬כי‬

‫‪ 21‬‬

‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ציטוט חופשי משיחות בטוסקולום‪" :4.41 ,‬מי שמבקש אפוא גבול‬ ‫למגרעת הרי זה כאילו הוא סבור‪ ,‬שאדם המשליך עצמו מכף ֶלאוּ ַקס‬ ‫יכול לעצור את נפילתו כשאך ירצה"‪ .‬לצוק בקצהו הדרומי של האי‬ ‫לאוקס יוחס צביון רומנטי כמקום שממנו אוהבים משליכים עצמם אל‬ ‫מותם‪.‬‬ ‫אלה חרוזיו של מחבר הקומדיות הרומי מרקוס אטיליוס (‪,Marcus Atilius‬‬ ‫בן המחצית הראשונה של המאה השנייה לפנה"ס)‪ ,‬כשם שמצטטם קיקרו‬ ‫במכתבים לאטיקוס ‪ .)14.20.3( 374.3‬יצירותיו של אטיליוס לא נשתמרו;‬ ‫על היותו משורר נחות השוו קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪.1.5 ,‬‬

‫‪.indb 131‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  132‬חלק שני‬

‫ָהאוֹ ֲה ִבים ּבוֹ ִדים ְל ַע ְצ ָמם ֶחזְ יוֹ נוֹ ת‬

‫ׁ ָשוְ א?‪23‬‬

‫זה השיר ידוע היטב בכל בתי הספר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬צר לי לשמוע דברי‬ ‫הבל כאלה מפיו של אדם‪ ,‬אשר יאה לו להחכים ולשוחח על עניינים‬ ‫נעלים יותר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לא אשתוק באשר לעניין אחד זה‪ ,‬בין שיש ליחסו‬ ‫שא ָר ֶאה‬ ‫להכרת טובה ובין לסכלות‪ )6( :‬את מה שהנני כעת‪ ,‬ככל ֵ‬ ‫בעיניך פחות ערך‪ ,‬חב אני לה; ומעולם לא היה יוצא שמי לתהילה‪,‬‬ ‫ואם גם מועטה‪ ,‬לולא טיפחה היא ברגשותיה הנאצלים מאין כמותם‬ ‫את זרעה הקטנטון של המידה הטובה‪ ,‬אשר הטבע נטע בלבי‪ .‬היא‬ ‫מנעה את נפשי הנערית מכל מעשה מביש‪ ,‬משכה אותה‪ ,‬כמו‬ ‫שאומרים‪ ,‬באנקול ואילצתה להתבונן בנשגב‪ )7( .‬כיצד אפוא יכולתי‬ ‫שלא להשתנות כפי אורחותיה של אהובתי? מעולם לא נמצא מלעיז‬ ‫כלשהו‪ ,‬נשכני ככל שיהיה‪ ,‬אשר בשיניו החדות יוכל לגעת בשמה‬ ‫הטוב; אשר יעז לספר כי הבחין בדבר מה ראוי לגנאי בתנועתה‬ ‫או בדיבורה‪ ,‬שלא לומר במעשיה; ואפילו אלה שלא חסו על‬ ‫כלום הניחו לה בפליאה וביראת כבוד‪ .‬אין תמה אפוא כל עיקר‬ ‫אם מוניטין כה מצוינים עוררו גם בי תשוקה לשם נודע יותר‪ ,‬ואף‬ ‫ֵה ֵקלו את המאמצים המפרכים שנטלתי על עצמי כדי להשיג את‬ ‫בעלומי‪ ,‬אם לא כי אמצא חן‬ ‫ַ‬ ‫מאוויי‪ )8( .‬הן מה עוד ביקשתי לי‬ ‫אך ורק בעיניה של זו‪ ,‬אשר לבדה מצאה חן בעינַ י? הן תדע לכמה‬ ‫דאגות ותלאות שיעבדתי את עצמי בלא עת כדי להגשים זאת‪ ,‬ואף‬ ‫דחיתי אלף פיתויי תענוגות‪ .‬כלום תצווני לשכוח אותה או לאהוב‬ ‫פחות אשה זו‪ ,‬שהפרידה אותי מן ההמון המתגודד‪ ,‬שהייתה לי‬ ‫הל ָאה ועוררה את נפשי‬ ‫מורת דרך בכל נתיב‪ ,‬דירבנה את רוחי ֵ‬ ‫המנומנמת?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אומלל שכמותך‪ ,‬מה מוטב היה לך לשתוק מאשר לדבר!‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים‪.8.108 ,‬‬

‫‪.indb 132‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪133  ,‬‬

‫אם כי‪ ,‬אפילו בשתיקתך‪ ,‬הייתי מתבונן אל תוכך כמות שאתה; אולם‬ ‫קביעתך עצמה‪ ,‬כה בלתי מתפשרת‪ ,‬עוררה בי ֶק ֶבס ומיאוס‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מדוע‪ ,‬במחילה?‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬משום שלהחזיק בדעות כוזבות הוא סימן לבורות;‬ ‫ברם להצדיק דברי כזב במצח נחושה הוא סימן הן לבורות הן לגבהות‬ ‫לב‪.‬‬ ‫הצהרותי כה כוזבות?‬ ‫ַ‬ ‫דעותי או‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ומה מוכיח כי‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬איזו שאלה! מכלול הדברים שציינת! לכל לראש‪ ,‬כאשר‬ ‫אתה אומר‪ ,‬כי אתה מה שהנך בזכותה‪ )10( .‬אם בזאת כוונתך‪ ,‬כי‬ ‫היא אפשרה לך להיות מה שהנך‪ ,‬או אז ללא ספק אתה משקר;‬ ‫ברם אם כוונתך כי לא התירה לך להיות רם ונישא יותר‪ ,‬אזי אמת‬ ‫בפיך‪ .‬הוי‪ ,‬איזה אדם גדול יכולת להיות‪ ,‬לולא היא משכה אותך‬ ‫בקסמי יופיה! אתה אפוא חב את מה שהנך לנדיבותו של‬ ‫לאחור ִ‬ ‫הטבע; את מה שיכולת להיות חטפה היא ממך‪ ,‬או אדרבה‪ ,‬גזלת‬ ‫אתה מעצמך‪ .‬הן היא נקייה מעוון‪ .‬אכן‪ ,‬יופיה נדמה בעיניך כה‬ ‫מקסים‪ ,‬כה מתוק‪ ,‬עד כי באמצעות להבות תשוקתך הלוהטת מאין‬ ‫כמותה ושטף דמעותיך התמידי ֵה ׁ ֵשם כל יבול‪ ,‬אשר עתיד היה‬ ‫לצמוח מזרעי המידות הטובות‪ ,‬שהיו טמונים בך מלידתך‪ )11( .‬וכן‬ ‫בטעות תתהדר‪ ,‬כי היא מנעה אותך מכל מעשה מביש; ייתכן כי‬ ‫מנעה אותך ממצוקות רבות‪ ,‬אך המיטה עליך רעות גדולות יותר‪.‬‬ ‫שמורה לנו לסטות מדרך חתחתים מלאה במיני‬ ‫ֶ‬ ‫הן בוודאי מי‬ ‫זוהמה‪ ,‬ברם מובילנו אל פי תהום; או מי שמרפאנו מפצעים קטנים‬ ‫למדי ובינתיים משסף את גרוננו‪ ,‬אין לומר עליו כי הוא מביא לנו‬ ‫ישועה‪ ,‬אלא אבדון‪ .‬כך גם אשה זו‪ ,‬שאותה אתה מתאר כמנהיגתך‪,‬‬ ‫הגם שהסיטה אותך מתועבות רבות‪ ,‬דחפה אותך לשאול תחתיות‪.‬‬ ‫(‪ )12‬ובאשר לכך שלימדה אותך להתבונן בנשגב והפרידה אותך‬ ‫מההמון‪ ,‬מה זאת אם לא כי הפכה אותך‪ ,‬שנשבית בקסמיה שלה‬ ‫בלבד‪ ,‬למשגיח עליה‪ ,‬בעודך מגנה את כל יתר העניינים ומזניחם‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 133‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  134‬חלק שני‬

‫בבוז? דע לך כי אין דבר מעיק יותר מכך ביחסי אנוש‪ )13( .‬ברם‬ ‫כאשר אתה מציין כי היא סיבכה אותך בקשיים אינספור‪ ,‬רק אז‬ ‫בלבד אתה דובר אמת‪ .‬אך חשוֹ ב‪ :‬איזו רבותא תמצא כאן? הואיל‬ ‫וכבר ישנם קשיים רבים ומגוונים‪ ,‬שמהם אין להימנע‪ ,‬מה אווילי‬ ‫לתור ברצון אחר קשיים חדשים! אך כשאתה מתהדר‪ ,‬כי בזכותה‬ ‫נעשית להוט לתהילה גדולה יותר‪ ,‬מזדהה אני עם טעותך‪ .‬אמת‬ ‫ויציב‪ ,‬אוכיח לך‪ ,‬כי מכל הטרדות המכבידות על רוחך אין מסוכנת‬ ‫בדברי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מזו‪ .‬אבל עדיין לא הגעתי שמה‬

‫ה‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬היריב הזריז מכול מאיים ופוצע; והנה אני פוחד הן‬ ‫מהפצע הן מהאיום וכבר מתחיל להתערער ממש‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ועוד תתערער ביתר שאת‪ ,‬כשאפצע אותך אנושות!‬ ‫אמת‪ ,‬אשה זו שאתה משבח ושלה‪ ,‬לטענתך‪ ,‬חב אתה הכול‪ ,‬היא‬ ‫היא הביאה לחורבנך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלי הטוב‪ ,‬כיצד תשכנעני בזאת?‬ ‫(‪ )2‬אוגוסטינוס‪ :‬היא הרחיקה את נפשך מאהבת הדברים השמימיים‬ ‫והסיטה את תשוקתך מן הבורא אל ברייה‪ .‬ואכן הייתה זו דרך אחת‪,‬‬ ‫ישירה למדי‪ ,‬אל המוות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אל נא‪ ,‬אבקשך‪ ,‬תיחפז לחרוץ משפט‪ .‬אהבתי אליה‬ ‫בוודאי השיאתני לאהוב את האל‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך היא שיבשה את הסדר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הכיצד?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הואיל ויש לאהוב כל נברא בגלל אהבת האל; ועם זאת‬ ‫אתה‪ ,‬בניגוד לכך‪ ,‬בלכתך שבי אחר פיתוייה של ברייה‪ ,‬לא אהבת‬ ‫את הבורא כראוי‪ .‬לא כי‪ ,‬הערצת את האוּ מן‪ ,‬כאילו הייתה היא‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 134‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪135  ,‬‬

‫הדבר היפה ביותר מכל אשר ברא‪ ,‬אף על פי שיפיותו של הגוף היא‬ ‫האחרונה מבין הדברים היפים‪.‬‬ ‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬אני קורא לגבירה הנוכחת‪ 24‬כי תעיד‪ ,‬ואעיד גם‬ ‫את מצפוני‪ :‬לא אהבתי את גופה (כשם שכבר אמרתי קודם) יותר‬ ‫מנפשה‪ .‬וְ ִל ְראיה כי תבין‪ ,‬הן ככל שהתקדמה לצעוד במשעול החיים‬ ‫(וליפי הגוף הרי זאת מכת ברק בלתי נמנעת)‪ ,‬כך התמדתי והתחזקתי‬ ‫בדעתי‪ .‬הרי גם אם גלוי לעין רואה כי כמש פרח עלומיה בחלוף‬ ‫הזמן‪ ,‬הלא חן נפשה התעצם עם השנים‪ ,‬וכשם שחולל את ראשית‬ ‫אהבתי כך נתנני להמשיך במה שהתחלתי‪ )4( .‬אלמלא כן‪ ,‬לו נהיתי‬ ‫אחר גופה‪ ,‬אזי זה מכבר הגיעה העת כי אשנה את השקפתי‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬האם אתה לועג לי? לו שכנה אותה נפש בגוף כעור‬ ‫ומיובל‪ ,‬כלום הייתה נושאת חן בעיניך באותה מידה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן אינני מעז לומר זאת; שהרי הנפש אינה גלויה לעין‪,‬‬ ‫ודמות הגוף אינה יכולה לערוב לטיבה‪ .‬ברם לו נגלתה לעין רואה‪,‬‬ ‫כי אז בוודאי הייתי אוהב את יפעת הנפש‪ ,‬אפילו דרה היא במשכן‬ ‫כעור‪25.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה משלה עצמך במילים; הן אם אינך יכול לאהוב‬ ‫אלא את מה שגלוי לעין‪ ,‬אהבת אפוא את גופה‪ .‬לא אכחיש עם‬ ‫זאת‪ ,‬שגם נפשה ואורחותיה סיפקו חומר בערה לאש תשוקתך; אין‬ ‫שמה בעצמו הוסיף משהו‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫תמה בזאת‪ ,‬כי (כשם שאומר עוד מעט)‬ ‫ולמעשה הרבה מאוד‪ ,‬להזיותיך אלה‪ 26.‬הן בכל היפעלויות הנפש‪,‬‬ ‫דלקות גדולות מתלקחות מניצוצות‬ ‫ובייחוד בהיפעלות זו‪ ,‬קורה כי ֵ‬ ‫קטנים ביותר‪.‬‬ ‫‪ 24‬‬ ‫‪2 5‬‬

‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫דהיינו‪ ,‬אמת (‪.)Veritas‬‬ ‫לנסתרותן של התבונה‪ ,‬החוכמה והמידה הטובה (שהן מסגולות הנפש)‬ ‫השוו אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪250 ,‬ד; קיקרו‪ ,‬על תכליות הטוב והרע‪;2.52 ,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬על החובות‪.1.15 ,‬‬ ‫ראו להלן‪ ,‬ז‪.5 ,‬‬

‫‪.indb 135‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  136‬חלק שני‬

‫(‪ )6‬פרנציסקוס‪ :‬אני רואה לאן אתה דוחק בי‪ :‬לומר‪ ,‬כמובן‪ ,‬עם‬ ‫אובידיוס‪" :‬נֶ ֶפ ׁש וְ גוּ ף ָא ַה ְב ִּתי ַ ּגם יַ ַחד"‪27.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬עליך גם להודות בדבר הבא‪ :‬לא אהבת לא את זו ולא‬ ‫את זה בתבונה מספקת ואף לא כראוי‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬יהיה עליך לענותני בטרם אודה בזאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬וכן בדבר נוסף‪ :‬בגלל אהבה זו נקלעת למצוקות‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אפילו תשימני בסד לא אודה בזאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬נהפוך הוא! בקרוב תודה מרצונך בשני הדברים גם יחד‪,‬‬ ‫ומשאלותי‪ )7( .‬הגד אפוא‪ :‬התזכור את‬ ‫ַ‬ ‫מנימוקי‬ ‫ַ‬ ‫אלא אם כן תתעלם‬ ‫שנות נעוריך‪ ,‬או שמא‪ ,‬עקב ריבוי דאגותיך הנוכחיות‪ ,‬נגוז כל זכר‬ ‫של אותה תקופה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אמת‪ ,‬ילדותי ונערותי נמצאות לנגד עינַ י כאילו היו אך‬ ‫אתמול‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬התזכור כמה יראת את האלוהים בעת ההיא‪ ,‬כמה הרבית‬ ‫להגות במוות‪ ,‬מה עזים היו רגשותיך הדתיים‪ ,‬מה גדולה הייתה‬ ‫אהבתך למוסריות?‬ ‫סגולותי אלה‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי שאני זוכר‪ ,‬וצר לי שברבות השנים‬ ‫קטנו והלכו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני אמנם תמיד חששתי פן רוח אביב תדרוס פרח זה‪,‬‬ ‫שכה הקדים ללבלב; לו נשאר שלם וללא פגע‪ ,‬היה מניב פרי נפלא‬ ‫בעתו‪.‬‬ ‫ִ‬

‫‪ 27‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬אהבים‪.1.10.13 ,‬‬

‫‪.indb 136‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪137  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אל נא תסטה מן הנושא‪ .‬הרי מה לזאת ולעניינים‬ ‫שעליהם התחלנו לשוחח?‬ ‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬אומר לך‪ .‬בדוק חרישית עם עצמך (הואיל ואתה‬ ‫מרגיש כי זכרונך שלם ורענן) — בדוק את מהלך חייך בשלמותו‬ ‫והיזכר מתי התרחש שינוי כה גדול באורחותיך‪.‬‬ ‫שנותי כסדרן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הנה כהרף עין סקרתי את מספר‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ומה מוצא אתה אם כן?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬כי תורת האות של פיתגורס‪ 28,‬שעליה שמעתי וקראתי‪,‬‬ ‫אינה חסרת משמעות‪ )9( .‬אחר עלותי בשביל ישר הגעתי‪ ,‬רגוע‬ ‫ומפוקח‪ ,‬לצומת דרכים; והגם שנצטוויתי‪ 29‬לתפוס את הימנית‪,‬‬ ‫סטיתי — האומר שמחוסר זהירות או מיוהרה? — לשמאל‪ .‬אף לא‬ ‫הועיל לי מה שקראתי לעתים קרובות כילד‪:‬‬ ‫אשים‪ :‬זוֹ ַהדֶּ ֶר ְך‬ ‫זֶ ה ַה ָּמקוֹ ם יִ ּ ָפ ֵרד ּפֹה ִל ׁ ְשנַ יִ ם ָר ׁ ִ‬ ‫ָּכאן ִמ ָ ּי ִמין‪ֶ ,‬אל חוֹ מוֹ ת ֵאל ַה ָּמוֶ ת ּתוֹ ִל ְ‬ ‫יך‪ֱ ,‬א ֵלי ּ ְפלוּ טוֹ ן‪.‬‬ ‫ילנּ וּ‬ ‫יסיוּ ם‪ַ .‬א ְך זֹאת ִמ ַ ּצד שְׂ מֹאל ּתוֹ ִב ֶ‬ ‫ׁ ָשם ַ ּגם ׁ ַש ְדמוֹ ת ָה ֱא ִל ְ‬ ‫ֶאל ַה ּ ַט ְר ָטר ָה ָארוּ ר‪ֶ ,‬אל ַא ְד ַמת ַה ָּנ ָקם וְ ָהעֹנֶ ׁש‪30.‬‬

‫(‪ )10‬אין תמה‪ ,‬כי אף על פי שקראתי דברים אלה בעבר‪ ,‬לא ֲהבנתים‬ ‫בטרם נתנסיתי בהם‪ .‬אולם מאז‪ ,‬לאחר שתעיתי בנתיב נפתל ומזוהם‬ ‫‪ 28‬‬ ‫‪ 29‬‬

‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫היא האות אוּ ּפסילון (‪ .)Y‬פיתגורס השתמש בה כסמל להסתעפות דרכי‬ ‫החיים ולבחירה בין טוב לרע‪ .‬השוו גם פרסיוס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ג‪.57-­56 ,‬‬ ‫כנראה לפי לקטנטיוס (‪ 240-320 ,Lactantius‬לספירה בקירוב‪ ,‬מאבות‬ ‫הכנסייה וראשוני הסופרים הנוצרים)‪ .‬בחיבורו האפולוגטי הגדול‪ ,‬יסודות‬ ‫אלוהיים (‪ )6.3.6-18‬כותב לקטנטיוס על אודות צומת הדרכים‪ ,‬שאליו‬ ‫מגיע כל אדם בשחר נעוריו‪ ,‬ועליו לבחור אם יפנה ימינה‪ ,‬אל דרך‬ ‫המצוינות הנקנית בעמל‪ ,‬או שמאלה‪ ,‬לחיי עצלות ונהנתנות שסופן צער‪.‬‬ ‫השוו גם כסנופון‪ ,‬זיכרונות‪( 33–­­21 ,2.1 ,‬בחירתו של הרקלס)‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪.543–­540 ,‬‬

‫‪.indb 137‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  138‬חלק שני‬

‫ואף כי לעתים קרובות פניתי לאחור בדמעות‪ ,‬לא יכולתי לחזור‬ ‫לדרך הימנית‪ .‬כאשר נטשתיה‪ ,‬אז‪ ,‬בדיוק אז‪ ,‬התחוללה אותה מהומה‬ ‫באורחותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אולם באיזה שלב של חייך אירע עניין זה?‬ ‫ַ‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬בשיא פריחת‬ ‫עלומי‪ 31,‬ואם תמתין מעט‪ ,‬אזכר בקלות‬ ‫מה היה גילי כאשר אירע לי המקרה‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬אינני מבקש חישוב כה מדויק‪ .‬אמור לי במקום‬ ‫זאת מתי נגלה לעיניך יופיה של אותה אשה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬זאת בוודאי לא אשכח לעולם‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬השווה אפוא בין הזמנים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ודאי פגישתי עמה וסטייתי מן הדרך התרחשו בעת‬ ‫ובעונה אחת‪.‬‬ ‫(‪ )12‬אוגוסטינוס‪ :‬זאת רציתי לדעת! נדהמת‪ ,‬אני מאמין‪ ,‬וזוהר יוצא‬ ‫דופן ִסנוור את עיניך‪ .‬הלא מספרים כי פליאה היא ראשית האהבה;‬ ‫לפיכך מוצאים אנו כזאת אצל משורר שניחן ברגישות לטבע‪:‬‬ ‫ת־צידוֹ ן‪ַ ,‬ה ַּמ ְל ָּכה‪ ,‬נִ ְד ֲה ָמה ְל ַמ ְר ֵאה‬ ‫ַ ּגם ַּב ִ‬

‫ָהאוֹ ֵר ַח‪32.‬‬

‫ת־א ֲה ָבה"‪ 33.‬אף על פי‬ ‫ובעקבות פסוק זה נאמר אחר כך‪" :‬דִּ ידוֹ חוֹ ַל ַ‬ ‫שעלילה זו כולה‪ ,‬כשם שאתה יודע היטב‪ ,‬אינה אלא בדיה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫חיברה‪ )13( .‬אולם אם נדהמת‬ ‫ּ‬ ‫התחשב המשורר בסדרי הטבע כאשר‬ ‫בעת הפגישה עמה‪ ,‬למה ומדוע פנית לשמאל?‬ ‫‪ 31‬‬ ‫‪ 32‬‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫על פי איסידורוס (אטימולוגיות‪ )11.2.4 ,‬תקופת העלומים (‪)adolescentia‬‬ ‫מתחילה בגיל חמש־עשרה ונמשכת עד גיל ‪.28‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר ראשון‪ .613 ,‬הכוונה כאן להתאהבותה של דידו‬ ‫באיניאס‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר רביעי‪.101 ,‬‬

‫‪.indb 138‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪139  ,‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬כי דרך זו‪ ,‬סבורני‪ ,‬נראתה משתפעת ורחבה יותר; הן‬ ‫הימנית תלולה היא וצרה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬חששת אפוא ממאמץ‪ .‬ברם האשה הלזו‪ ,‬שהנה‬ ‫נודעת ושאותה אתה מתאר כמדריכתך הנאמנה מכול אל רומו‬ ‫עולם‪ ,‬מדוע לא הנחתה אותך‪ ,‬שעה שהיססת וחששת? מדוע‬ ‫אחזה את ידך‪ ,‬כשם שברגיל ייעשה ליתר העיוורים‪ ,‬החזיקה‬ ‫והורתה לך באיזו דרך עליך לצעוד?‬

‫כה‬ ‫של‬ ‫לא‬ ‫בה‬

‫ו‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬היא עשתה זאת ככל יכולתה‪ .‬כלום עשתה דבר‬ ‫מתחינותי‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מה אחר‪ ,‬כאשר שמרה על כבודה הנשי ולא התרגשה‬ ‫לא נעתרה לפיתויַ י? חרף גילה‪ ,‬כמו גם גילי‪ ,‬ולמרות גירויים רבים‬ ‫ושונים שבוודאי היו מרככים לב של פלדה‪ ,‬היא עמדה איתנה‬ ‫וחסונה‪ .‬רוחה של אשה זו הדגימה לי בוודאי מה יאה לגבר ודאגה‬ ‫לכך‪ ,‬שבשקידתי לדבוק בצניעות "לא תחסרנה לי דוגמה ותוכחה"‪,‬‬ ‫וש ַעטתי בלי‬ ‫כשם שאומר סנקה‪ 34.‬לסוף‪ ,‬כשראתה שהיתרתי כל רסן ָ‬ ‫בעקבותי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫משים‪ ,‬העדיפה לנטוש אותי מאשר לבוא‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אם כן חפצת לפעמים במשהו מביש‪ ,‬אף שהכחשת זאת‬ ‫קודם‪ )2( 35.‬ברם זהו טירוף נפוץ של חולי אהבה‪ ,‬או שמא אדייק‬ ‫"רוצה‪ ,‬לא רוצה‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫ואומר חולי נפש‪ 36,‬ובצדק אפשר לומר על כולם‪:‬‬ ‫לא רוצה‪ ,‬רוצה"‪ 37.‬אתם בעצמכם לא יודעים מה אתם רוצים או‬ ‫לא רוצים‪.‬‬ ‫‪3 4‬‬ ‫‪ 35‬‬ ‫‪ 36‬‬

‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫סנקה‪ ,‬על החסדים‪.7.8.3 ,‬‬ ‫ראו לעיל‪ ,‬ב‪.9 ,‬‬ ‫בלטינית יש כאן לשון נופל על לשון‪( amantium :‬של חולי אהבה‪/‬‬ ‫אוהבים) לעומת ‪( amentium‬חולי נפש)‪ .‬פטררקה הולך כאן בעקבות‬ ‫טרנטיוס במחזהו האשה מאנדרוס‪ ,218 ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫השוו טרנטיוס‪ ,‬פורמיו‪ ,950 ,‬עמ' ‪ ,162‬שם סדר הפעלים הפוך‪" :‬לא‬ ‫רוצה‪ ,‬רוצה‪ ,‬רוצה‪ ,‬לא רוצה"‪.‬‬

‫‪.indb 139‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  140‬חלק שני‬

‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬נפלתי במלכודת משום שלא נזהרתי‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫אם רציתי אולי דבר מה שונה אי אז‪ ,‬הרי שאהבתי וגילי הכריחוני;‬ ‫עתה אני יודע מה אני רוצה ולמה אני נכסף והקשחתי סוף כל סוף‬ ‫את נפשי המהססת‪ .‬אולם היא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה נחושה בדעתה‬ ‫ונשארה תמיד כמות שהייתה‪ ,‬וככל שאיטיב להבין יציבות נשית זו‪,‬‬ ‫ארבה להעריצה‪ .‬אם אי פעם התעצבתי כי זו הייתה החלטתה‪ ,‬הרי‬ ‫שכעת אני שמח ומכיר לה תודה על כך‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬לא קל לתת שוב אמון במי שהיתל בך אך פעם‪.‬‬ ‫אתה תשנה את אורחותיך‪ ,‬הרגליך וחייך‪ ,‬בטרם תשכנעני כי שינית‬ ‫את נפשך‪ .‬אפשר שהתמתנת ונרגעת‪ ,‬אך בוודאי הלהט שבך לא כבה‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬אתה‪ ,‬שכה מוקיר את אהובתך‪ ,‬כלום אינך מבחין כמה אתה‬ ‫מגנה את עצמך בסליחתך לה? טוב בעיניך להודות‪ ,‬כי היא הייתה‬ ‫טהורה מאין כמותה‪ ,‬בעוד תסכים כי אתה היית טרוף דעת ורשע; וכן‬ ‫היא — המאושרת באדם‪ ,‬ואילו אתה‪ ,‬בגלל אהבתך אליה — אומלל‬ ‫מכול‪ .‬הן בזאת‪ ,‬אם תזכור‪ ,‬פתחתי‪38.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן זוכר אני‪ ,‬ואין בכוחי לסתור זאת‪ .‬אני אף מבחין‬ ‫אנה הובלת אותי צעד אחר צעד‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬שים לב‪ ,‬על מנת שתבחין בבירור רב יותר‪ .‬אין‬ ‫דבר המביא לידי שכחת האל או ביזויו כמו אהבת דברים בני חלוף;‬ ‫ובייחוד זה הקרוי בשם הפרטי אהבה‪ ,‬ואפילו (מה שעולה על כל‬ ‫חילול קודשים) מכנים אותו אל‪ 39,‬כמובן כדי למצוא אמתלה שמימית‬ ‫לשגיונות אנוש ולהכשיר פשע איום באמצעות דחף אלוהי כביכול‪.‬‬ ‫(‪ )6‬אף אין צורך להתפלא כי כוחו של רגש זה כה רב בלבם של‬ ‫בני האדם; הן בשאר העניינים אתם נסחפים על ידי יופיו הנגלה של‬ ‫דבר‪ ,‬הציפייה להפיק עונג והנאה ממנו ופרץ עז של רצונכם אתם‪.‬‬ ‫‪3 8‬‬ ‫‪ 39‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫השוו לעיל‪ ,‬ג‪.3 ,‬‬ ‫הכוונה כאן לאל ‪ ,Amor‬אל האהבה במיתולוגיה הרומית (מקבילו של‬ ‫‪ Eros‬היווני)‪.‬‬

‫‪.indb 140‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪141  ,‬‬

‫אולם באהבה כל אלה מתקיימים יחדיו‪ ,‬ונוסף על כך ניצתת חיבה‬ ‫הדדית‪ ,‬אשר מפיחה תקווה; ובלי תקווה זו האהבה עצמה בהכרח‬ ‫תיחלש‪ .‬כך‪ ,‬בעניינים אחרים אתם — ורק אתם — אוהבים‪ ,‬ואילו‬ ‫כאן אתם גם נאהבים בחזרה‪ ,‬ודורבנות הדדיים ממריצים את לבכם‬ ‫בן התמותה‪ .‬נדמה שלא לשווא אמר קיקרו‪ ,‬כי "מכל היפעלויות‬ ‫הנפש בוודאי אין ַתקיפה מן האהבה"‪ )7( 40.‬אכן הוא היה בטוח‬ ‫מאוד כאשר הוסיף "בוודאי"‪ ,‬היות שבארבעה ספרים הוא הגן על‬ ‫האקדמיה‪ ,‬אשר הטילה ספק בכול‪41.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לעתים קרובות למדי נתתי דעתי לקטע זה והשתאיתי‬ ‫לדבריו‪ ,‬כי זו התקיפה מכל ההיפעלויות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כלל לא היית משתאה‪ ,‬לולא נפלה על נפשך שכחה‪.‬‬ ‫אבל אזהרה קצרה בהכרח תזכיר לך רעות רבות‪.‬‬

‫ז‬ ‫(‪ )1‬חשוב עתה‪ ,‬כי מאז השחית נגע זה את תבונתך‪ ,‬כל כולך‬ ‫התפרצת לפתע פתאום באנקות יגון ונעשית כה אומלל‪ ,‬עד כי‬ ‫יכולת‪ ,‬בהנאה מאוסה‪ ,‬להזין עצמך בדמעותיך ובאנחותיך; חשוב על‬ ‫לילות שימורים‪ ,‬שבהם היה שמה של אהובתך על שפתותיך; זכור‬ ‫את את החיים והשתוקקת למוות; אהבת‬ ‫איך בזת לכל הדברים‪ ,‬שָׂ נֵ ָ‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪ 41‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.4.75 ,‬‬ ‫בגישתו הפילוסופית נטה קיקרו לעמדת האקדמיה החדשה ("הספקנית")‪,‬‬ ‫אחת מהאסכולות הפילוסופיות ההלניסטיות‪ ,‬אשר גרסה כי לא ניתן‬ ‫להגיע לוודאות מוחלטת אלא רק למה שנראה סביר ומתקבל על הדעת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אם הביע קיקרו ודאות בדבריו‪ ,‬אליבא דאוגוסטינוס‪ ,‬אין זאת‬ ‫אלא כי היה משוכנע לגמרי באמיתותם‪ .‬ארבעת הספרים הנזכרים כאן‬ ‫הם הספרים האקדמיים‪ ,‬שקיקרו חיבר בשנת ‪ 45‬לפנה"ס ובהם דיון על‬ ‫משנת האקדמיה החדשה וגישתה הספקנית‪ .‬תחילה כתב קיקרו שני ספרים‪,‬‬ ‫ואחר כך התקין מהדורה בת ארבעה ספרים‪ .‬בידינו ישנם הספר השני של‬ ‫המהדורה הראשונה וחלק מהספר הראשון של המהדורה השנייה‪ .‬ראו גם‬ ‫דבריו של פטררקה בעניין בעמ' ‪ 113‬לעיל (מכתבים לקרובים‪.)9 ,‬‬

‫‪.indb 141‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  142‬חלק שני‬

‫להתבודד בעצב והסתלקת מחברת בני אדם‪ ,‬עד כי אפשר היה לומר‬ ‫עליך בדיוק את שאמר הומרוס על ֶּב ֶלרוֹ פוֹ נְ ֵטס‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ְּב ִמ ׁישוֹ ר ַא ֵליְ אוֹ ס ׁשוֹ ֵטט ָא ֵבל וּ ְמ ֵלא ַצ ַער‪,‬‬ ‫ֶאת ְל ָבבוֹ הוּ א אוֹ ֵכל‪ֵ ,‬מ ִע ְ ּקבוֹ ת ְּבנֵ י ָא ָדם הוּ א‬

‫ּבוֹ ֵר ַח‪42.‬‬

‫(‪ )2‬לכן החוורת וכחשת‪ ,‬ופרח עלומיך כמש בלא עת; עיניך עצובות‬ ‫ולעולם דומעות‪ ,‬מחשבתך מבולבלת ומנוחתך טרודה בלילות; בשנתך‬ ‫תשמיע אנחות בוכיות‪ ,‬קולך חלש וצרוד מעצב‪ ,‬דבריך מקוטעים‬ ‫ומגומגמים‪ ,‬וניכרים בך כל אי־שקט ודכדוך שאפשר לדמיין‪ .‬כלום‬ ‫אלה נראים לך סימני בריאות? (‪ )3‬ומה באשר לכך‪ ,‬שהיא זו שפתחה‬ ‫וסגרה את ימיך‪ ,‬בין שהיו שמחים או מלאי יגון? עם בואה זרחה‬ ‫החמה‪ ,‬ובלכתה ירד שוב הליל‪ .‬כל שינוי בארשת פניה שינה את‬ ‫מזגך; נעשית שמח ועצוב על פי תהפוכותיה‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬כולך‬ ‫תלוי היית בגחמתה‪ .‬אתה יודע כי אני מעלה כאן דברים נכונים והם‬ ‫בחינת ידע כללי‪ )4( .‬אולם מה יותר מטורף מכך שלא הסתפקת‬ ‫בדמות פניה החיים‪ ,‬שממנה באו כל צרותיך הללו‪ ,‬אלא גם ביקשת‬ ‫לך אחת אחרת‪ ,‬שאמן ידוע ציירה ברוב כישרון‪ 43,‬כדי שתוכל‬ ‫לשאתה עמך בכל מקום וכך לעולם תהיה לך סיבה לדמעותיך‬ ‫הנצחיות? ומשום שחששת פן חלילה תיבשנה‪ ,‬הגית בשקדנות אין‬ ‫קץ בכל מה שעשוי לעוררן‪ ,‬אך את יתר הדברים הזנחת ולא גילית‬ ‫בהם כל עניין‪ )5( .‬אולם — למען אגיע לשיא השיאים של הזיותיך‬ ‫‪ 42‬‬

‫‪ 43‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ ,‬ו‪ ;202–­201 ,‬פטררקה‪ ,‬שלא ידע יוונית‪ ,‬מצטט טורים‬ ‫אלה על פי תרגומו של קיקרו‪ ,‬שמביאם בשיחות בטוסקולום‪.3.63 ,‬‬ ‫בחלק מכתבי היד של הטקסט של קיקרו מצויה בטור הראשון הקריאה‬ ‫‪( campis ]...] alienis‬בשדות זרים) במקום ‪( campis [...] Aleis‬במישור‬ ‫אליאוס)‪ ,‬והוא הנוסח שפטררקה מצטט כאן‪ .‬עם זאת התרגום הוא‬ ‫"במישור אליאוס" משום שנוסח זה נאמן למקור ההומרי‪ ,‬ואין בהבדל זה‬ ‫כדי לפגוע בהיגיון הדיון כאן‪.‬‬ ‫הכוונה לדיוקנה של לאורה‪ ,‬מעשה ידיו של הצייר סימונה מרטיני‬ ‫(‪ 1344-1284 ,Simone Martini‬בקירוב)‪.‬‬

‫‪.indb 142‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪143  ,‬‬

‫איומי שהשמעתי לפני זמן קצר‪ — 44‬מי יתעב או‬ ‫ִ‬ ‫כולן ואקיים את‬ ‫יחרד כדבעי לנוכח טירופך ודעתך המשובשת‪ ,‬הואיל והוקסמת לא‬ ‫ובה ְבלוּ ת שלא תיאמן‬ ‫משמה‪ַ ,‬‬ ‫ּ‬ ‫רק מיפי דמותה‪ ,‬אלא לא פחות גם‬ ‫הערצת כל מה שהצטלצל כמותו? משום כך אהבת בשקיקה רבה‬ ‫את זר הדפנה‪ ,‬עטרתם הן של מלכים הן של משוררים‪ ,‬הואיל והוא‬ ‫קרוי בשמה;‪ 45‬ומאז אותה עת אך בקושי נבע ממך שיר בלא אזכור‬ ‫של ַד ְפנים‪ ,‬ממש כאילו שכנת על גדות הנהר ּ ֵפנֵ אוּ ס או היית כוהן‬ ‫בגבהי ִק ָירה‪ 46.‬זאת ועוד‪ ,‬הואיל ולא הייתה לך סיבה לשאוף לזר‬ ‫מלכות‪ ,‬חשקת בזר השירה‪ ,‬שאותו הבטיחה לך מעלתם של לימודיך‪,‬‬ ‫באופן לא פחות בוטה משהתאווית לגבירה עצמה; והגם שנישאת על‬ ‫כנפי כישרונך כדי להשיג עטרת זו‪ ,‬בכל זאת תצטמרר‪ ,‬אם תשקול‬ ‫בלבך לאיזה מאמץ אדירים נדרשת עד שהגעת ליעדך‪ )6( .‬אף לא‬ ‫נסתר ממני מה מתחולל כעת במחשבתך‪ ,‬היות שאני רואה כי אתה‬ ‫נכון לענות ועדיין מתכוון לפתוח בדברים‪ .‬אתה בוודאי סבור כי‬ ‫התמסרת ללימודים אלה זמן רב לפני שהתאהבת וכי תפארת השיר‬ ‫הסעירה את נפשך עוד משנות ילדותך; אכן‪ ,‬אינני מכחיש זאת‬ ‫ואינני מתעלם מכך‪ )7( .‬הן לאמיתו של דבר‪ ,‬נוהג שאבד עליו כלח‬ ‫כבר לפני מאות שנים‪ ,‬עוינותו של דורנו ללימודים כאלה‪ ,‬הסכנות‬ ‫במסעותיך הארוכים‪ ,‬שהובילוך לא רק אל מפתן הכלא כי אם גם‬ ‫אל סף המוות‪ ,‬וכן מכשולי הגורל האחרים‪ ,‬הרסניים לא פחות‪ ,‬היו‬ ‫‪ 44‬‬ ‫‪4 5‬‬

‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ראו לעיל‪ ,‬ה‪.5 ,‬‬ ‫בלטינית זר דפנה הוא ‪ ,laurea‬שסימל מצוינות וניצחון ונהגו לעטר בו‬ ‫ראשי מצביאים ומשוררים נבחרים ברומא העתיקה; שם זה מצטלצל‬ ‫כשמה של אהובת פטררקה‪ ,‬לאורה (‪.)Laura‬‬ ‫פנאוס (‪ )Peneus‬הוא נהר בתסליה (‪ )Thessalia‬ואביה של הנימפה דפנה‬ ‫(‪ ,)Daphne‬שעוררה אש אהבה באל אפולו‪ .‬על פי האגדה הידועה‪,‬‬ ‫במנוסתה מאפולו נהפכה דפנה לעץ הקרוי על שמה (בלטינית שמו‬ ‫‪ Laurus‬ומכאן השם ‪ .)Laura‬ראו אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר ראשון‪,‬‬ ‫‪ .567–­452‬קירה (‪ ,Cirrha‬וכן מצוי השם קריסה‪ )Crissa ,‬הייתה עיר בחבל‬ ‫פוקיס בקרבת דלפי והר פרנסוס (‪ )Parnassus‬שהיה קדוש לאפולו‪.‬‬

‫‪.indb 143‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  144‬חלק שני‬

‫עשויים לעכב ואולי להזיק לתוכניתך‪ ,‬לולא זִ כרו של שם כה אהוב‬ ‫חידש את רוחך ללא לאות‪ ,‬הסיר מעליך את עולן של יתר הדאגות‬ ‫וגררך על פני יבשה וים‪ ,‬דרך מהמורות כה רבות וקשות‪ ,‬אל רומא‬ ‫ונאפולי‪ .‬שם סוף כל סוף השגת את מה שאיווית לו בלהט כה‬ ‫גדול‪ 47.‬אם סבור מאן דהוא שכל אלה אינם מעידים אלא על טירוף‬ ‫מתון‪ ,‬אזי אומר בביטחון גמור‪ ,‬כי נטרפה דעתו הוא לחלוטין‪)8( .‬‬ ‫עתה ביודעין משמיט אני את הפסוקים שקיקרו לא התבייש לשאול‬ ‫מהסריס‪ ,‬מחזהו של טרנטיוס‪ ,‬וזה לשונם‪:‬‬ ‫באהבה כרוכים זה בזה כל הפגעים האלה‪ :‬פגיעות‬ ‫חשדות‪ ,‬עוינוּ ת‪ ,‬שביתת נשק‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬שוב שלום [‪48]...‬‬

‫במילותיו אתה מזהה את שיגעונותיך‪ ,‬ובפרט את הקנאה‪ ,‬אשר מחזיקה‬ ‫במקום הראשון — ועל כך אין חולק — בין רעות חולות אלה‪ ,‬כשם‬ ‫שהאהבה נמצאת בראש ההיפעלויות‪ )9( .‬ברם אולי תתנגד ותאמר‪:‬‬ ‫"אינני מכחיש שכך הם פני הדברים‪ ,‬אך תמיד נמצא עמי ההיגיון‪,‬‬ ‫אשר סמכותו ממתנת פגמים אלה"‪ .‬הנה טרנטיוס כבר צפה כי תשיב‬ ‫כך כאשר הוסיף‪:‬‬ ‫דברים חסרי ודאות כאלה אם תנסה‬ ‫‪ 47‬‬

‫‪ 48‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫אוגוסטינוס מתייחס כאן לטקס ההכתרה של פטררקה כמשורר הנבחר‪,‬‬ ‫שבו עוטר בזר הדפנה הנכסף‪ .‬הטקס‪ ,‬כפי שצוין במבוא‪ ,‬התרחש על‬ ‫גבעת הקפיטוליום ברומא באפריל ‪ 1341‬והיה אחת מגולות הכותרת של‬ ‫מאמציו של פטררקה לחדש ריטואלים רומיים עתיקים שנשכחו לטענתו‪.‬‬ ‫לפני הטקס ביקר פטררקה בחצרו של המלך רוברט מאנז'ו בנאפולי‪.‬‬ ‫במהלך הביקור בחן המלך את ידיעותיו של פטררקה ומצאו ראוי לזר‬ ‫הדפנה‪ .‬מדבריו של אוגוסטינוס בקטע זה עולה שהאהובה לאורה הייתה‬ ‫אחראית לא רק לשירת האהבה הוורנקולרית של פטררקה‪ ,‬אלא גם‬ ‫לכתבים הלטיניים שלו‪ ,‬כולל האפוס אפריקה‪.‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,61–­59 ,‬עמ' ‪ ;39‬קיקרו מצטט טורים אלה (ללא משפט‬ ‫הפתיחה) בשיחות בטוסקולום‪.4.76 ,‬‬

‫‪.indb 144‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪145  ,‬‬

‫להפוך לוודאיים בדרך הגיונית‪ ,‬לא תשיג דבר‬ ‫פרט להשתדלות להשתגע בהיגיון‪49.‬‬

‫באמירה זו‪ ,‬אשר ללא ספק אתה מבין כי היא נכונה מאין כמוה‪,‬‬ ‫התבטלו‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬כל התחמקויותיך‪ )10( .‬זה טיבן של‬ ‫הצרות באהבה; מניינן המדויק אינו הכרחי למי שנתנסה בהן‪ ,‬ואילו‬ ‫חסר הניסיון לא יאמין בזאת‪ .‬אולם ראשונה בחשיבותה מכל אלה‬ ‫(למען אשוב אל נושאנו) היא זו‪ ,‬המביאה לידי שכחת האל כמו‬ ‫גם שכחה עצמית‪ )11( .‬הן כיצד תזחל נפש הכורעת תחת עולן של‬ ‫רעות כה רבות ותגיע אל אותו מקור אחד‪ ,‬טהור מאין כמותו‪ ,‬של‬ ‫הטוב האמיתי? היות שכך הם פני הדברים‪ ,‬חדל להשתומם כי שום‬ ‫היפעלות אחרת לא נראתה למרקוס טוליוס‪ 50‬תקיפה יותר‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬נוצחתי‪ ,‬אני מודה‪ ,‬הואיל וכל העניינים שגוללת‪ ,‬ליקטתם‬ ‫זיכרונותי‪ )12( .‬ומשום שהזכרת את הסריס של‬ ‫ַ‬ ‫דומני‪ ,‬היישר מספר‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬ארצה להוסיף כאן טרוניה מאותו קטע‪:‬‬ ‫איזה מעשה מחפיר! עכשיו אני‬ ‫[‪ ]...‬ואני אומלל‪.‬‬ ‫אני מתעב אותה וגם לוהט מאהבה אליה‪ ,‬אני נהרס ואובד‬ ‫חושי ובעיניים פקוחות‪ ,‬ואני לא יודע‬ ‫ַ‬ ‫בהכרה וביודעים‪ ,‬במלוא‬ ‫מה לעשות‪51.‬‬

‫ארצה גם להשתמש במילותיו של אותו המשורר כדי לתבוע ממך עצה‪:‬‬ ‫כל עוד יש זמן‪ ,‬שקול את העניין שוב‬

‫ושוב‪52.‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬אף אנוכי אשיב לך במילותיו של טרנטיוס‪ ,‬שהרי‪:‬‬

‫‪4 9‬‬ ‫‪ 50‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫טרנטיוס‪ ,‬שם; וכן אצל קיקרו‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫הוא קיקרו; ראו לעיל‪ ,‬ו‪.6 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,73–­70 ,‬עמ' ‪.39‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

‫‪.indb 145‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  146‬חלק שני‬

‫מה שאין בו לא היגיון ולא מידה‬ ‫לא תוכל לשלוט בו בדרך של‬

‫היגיון‪53.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬מה אעשה אפוא? האומר נואש?‬

‫ח‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לפני כן יש לנסות הכול‪ .‬קבל כעת בקצרה את עצתי‬ ‫ייחדו מסות‬ ‫המהימנה‪ .‬אתה יודע‪ ,‬כי לא רק פילוסופים מצוינים ֲ‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אלא גם משוררים בעלי שם הקדישו לו ספרים שלמים‪.‬‬ ‫אם אוסיף ואומר היכן יש למוצאם או כיצד עלינו להבינם‪ ,‬תהיה זו‬ ‫פגיעה אישית בכבודך‪ ,‬כי לטענתך הנך מורה לסוגיות אלה‪ .‬אולם‬ ‫ייתכן שזו העת הנכונה להמחיש לך כיצד להסב את מה שקראת‬ ‫והבנת לישועתך אתה‪ )2( .‬ראשית אם כן‪ ,‬כשם שאומר קיקרו‪ ,‬יש‬ ‫סבורים כי "עלינו לסלק אהבה ישנה בעזרת אהבה חדשה‪ ,‬כסלק‬ ‫מסמר חדש את הישן"‪ 54.‬נאסוֹ ‪ ,‬אדון האהבה‪ 55,‬מסכים עם דעה זו‬ ‫ומציע היגד כללי‪ ,‬כי‬ ‫ָּכל ַא ֲה ָבה ֲח ָד ׁ ָשה ֶאת קוֹ ַד ְמ ָּת ּה‬

‫ְּתנַ ַ ּצח‪56.‬‬

‫(‪ )3‬כך הוא‪ ,‬ללא ספק‪ .‬נפש פזורה הנמשכת לכיוונים רבים מתקשה‬ ‫יותר להתמקד בכל דבר ודבר‪ .‬כך מלך פרס‪ ,‬מספרים‪ ,‬חילק את‬ ‫הגנגס בתעלות אין ספור ופיצל נהר אחד ואימתני לנחלים רבים‬ ‫ונלעגים‪ 57.‬כך‪ ,‬מערך קרב פזור הוא נוח להבקעה על ידי אויב;‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪ 54‬‬ ‫‪ 55‬‬ ‫‪5 6‬‬ ‫‪ 57‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫שם‪.58–­57 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.4.75 ,‬‬ ‫הוא פובליוס אובידיוס נאסו (‪ ,)Publius Ovidius Naso‬שהרבה לשורר על‬ ‫אודות האהבה‪ ,‬ועל כן נתכנה כאן "אדון האהבה" (‪.)magister amoris‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬רפואות האהבה‪.462 ,‬‬ ‫השוו סנקה‪ ,‬על הכעס‪ ,21.3 ,‬שם מסופר על כורש‪ ,‬מלך פרס‪ ,‬שבכעסו‬ ‫על הנהר גינדס (‪ ,Gyndes‬מיובליו של החידקל‪ ,‬ולא הנהר גנגס) חילק את‬ ‫אפיקו ל־‪ 360‬נחלים בעזרת ‪ 180‬תעלות‪ .‬ראו גם הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫‪.190–­189 ,1‬‬

‫‪.indb 146‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪147  ,‬‬

‫בערה‪ ,‬שאינה מרוכזת במקום אחד‪ ,‬נחלשת‪ ,‬ולמעשה כל כוח‬ ‫כך ֵ‬ ‫גובר בהיותו מלוכד‪ ,‬ואילו פוחת אם יפזרוהו‪ )4( .‬ברם מנגד‪ ,‬הסכת‬ ‫ושמע מהי דעתי בעניין זה‪ .‬עלינו לחשוש מאוד שמא בהתנתקותך‬ ‫מתשוקה אחת‪ ,‬שהיא גם (אם יאה לומר זאת) נעלית למדי‪ ,‬תיסחף‬ ‫אוהב תיעשה לרודף שמלות הולל‪ .‬הן‬ ‫ומ ֵ‬ ‫חלילה אל רבות אחרות‪ֵ ,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬אם בהכרח נגזר עלינו למות‪ ,‬הרי שיש נחמה במוות מחולי‬ ‫נאצל משהו‪ .‬תשאלני אפוא מה אייעץ‪ .‬אם אתה יכול לאזור אומץ‬ ‫ולברוח‪ ,‬ומכלא אחד להגר אל משנהו‪ ,‬אינני שולל זאת‪ .‬הלא במעבר‬ ‫זה עשויה להיות תקווה לחירות או למשטר מתון יותר‪ .‬ברם אינני‬ ‫מסכים‪ ,‬כי תחלץ את צווארך מעול בודד ואחר כך תכופפהו למינים‬ ‫אין קץ של השתעבדויות שפלות‪.‬‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬האם תרשה לחולה המודע לחוליו להפריע את נאום‬ ‫הרופא בדבר ביניים?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מדוע לא ארשה זאת? הרי רופאים רבים הגיעו לחקר‬ ‫התרופה הנכונה משום שהאזינו למילות החולה‪ ,‬משל היו אף אלה‬ ‫מסממני מחלתו‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אם כן‪ ,‬זאת בלבד עליך לדעת‪ :‬אינני מסוגל לאהוב דבר‬ ‫מה אחר‪ .‬נפשי התרגלה להעריץ אותה; התרגלו עינַ י להתבונן בה‪,‬‬ ‫וכל מה שאינו היא נדמה להן כעור ואפל‪ .‬באשר על כן אם תצווני‬ ‫לאהוב אחרת‪ ,‬כדי שבכך אשתחרר מאהבה זו‪ ,‬או אז אתה מציב בפני‬ ‫תנאי בלתי אפשרי‪ .‬תם העניין; אני אבוד‪.‬‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬חושיך קהים ורצונך התאבן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הואיל ואינך‬ ‫מסוגל לקבל שום תרופה פנימית‪ ,‬יש להעניק לך רפואות חיצוניות‪.‬‬ ‫האם יכול אתה להשלים בלבך עם בריחה או גלות‪ ,‬ועם העדר מראם‬ ‫של מקומות מוכרים?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אפילו יגררוני לאחור אנקולים קשיחים ביותר‪ ,‬בכל זאת‬ ‫יכול אני‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫‪.indb 147‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  148‬חלק שני‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬אם אתה יכול לזאת‪ ,‬תינצל‪ .‬הן מה אוסיף ואומר‪ ,‬אם‬ ‫לא חרוז זה מאת ורגיליוס‪ ,‬בשינויים קלים‪:‬‬ ‫הוֹ י‪ְּ ,‬ב ַרח ֵמ ֶא ֶרץ ֶח ְמדָּ ה‪ִ ,‬ה ָּמ ֵלט ֵמחוֹ ף‬

‫ׁ ֶש ָא ַה ְב ָּת?‪58‬‬

‫הלא כיצד תוכל אי פעם להיות בטוח במקומות אלה‪ ,‬שבהם ישנם‬ ‫עקבות כה רבים של פצעיך‪ ,‬ובהם חזות ההווה וזכר העבר צרים‬ ‫עליך? ככה אפוא אומר גם קיקרו‪" :‬כמו חולים שאינם מחלימים‪,‬‬ ‫עליך להירפא על ידי שינוי מקום"‪59.‬‬ ‫(‪ )7‬פרנציסקוס‪ :‬השגח בבקשה במה שאתה מצווה‪ .‬הן משום שכמהתי‬ ‫להחלים והכרתי היטב עצה זו‪ ,‬כמה פעמים ניסיתי לברוח! אף על פי‬ ‫נדודי‬ ‫ַ‬ ‫שתירצתי זאת באמתלות שונות‪ ,‬הלא תכליתם האחת של כל‬ ‫וש ִהייתי באזורי הכפר הייתה לעולם חירות‪ .‬תרתי אחריה וגמאתי‬ ‫ְ‬ ‫מרחקים‪ ,‬מערבה נדדתי וצפונה ואפילו עד קצות אוקיינוס‪ .‬איזו‬ ‫תועלת צמחה לי מזאת‪ ,‬הלא אתה רואה‪ .‬לכן ריגשני לעתים קרובות‬ ‫דימוי זה מאת ורגיליוס‪:‬‬ ‫[‪ ]...‬דּ ְוּג ַמת ַא ָ ּי ָלה ׁ ֶש ּ ָפ ַגע ָּב ּה‬ ‫יטי‪,‬‬ ‫ֵחץ ָהרוֹ ֶעה ֵמ ָרחוֹ ק ִּב ְרעוֹ ָת ּה ְל ֻת ָּמ ּה ִּבשְׂ דוֹ ת ְק ֵר ֵ‬ ‫ע־ב ְרזֶ ל ִּב ְמעוֹ פוֹ נִ נְ ַעץ ְּב ַצ ְל ָע ּה וְ נִ ׁ ְש ַאר ׁ ָשם‪:‬‬ ‫ֶק ַל ַּ‬ ‫ַעל ֲה ָר ִרים ְוּג ָבעוֹ ת ְּת ַד ֵּלג ָלנוּ ס ְּב ֵצל־יַ ַער‬ ‫יַ ַחד ִעם ֵחץ נָ עוּ ץ ִּב ְבשָׂ ָר ּה‪ַ ,‬ה ְמ ַב ּ ֵׂשר ֶאת מוֹ ָת ּה ָל ּה‪60.‬‬

‫נעשיתי אפוא דומה למדי לאיילה זו‪ .‬הרי ברחתי‪ ,‬אבל בכל מקום‬ ‫אני נושא עמי את סבלי‪.‬‬ ‫‪ 58‬‬

‫‪ 59‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:49‬‬

‫ובלטינית‪ .Heu, fuge dilectas terras, fuge litus amatum :‬החרוז המקורי‬ ‫של ורגיליוס הוא‪ ,Heu, fuge crudelis terras, fuge litus avarum :‬ותרגומו‪:‬‬ ‫הוֹ י‪ְּ ,‬ב ַרח ֵמ ֶא ֶרץ זָ דוֹ ן‪ִ ,‬ה ָּמ ֵלט ֵמחוֹ ף רוֹ ְד ֵפי ֶּב ַצע (אינאיס‪ ,‬ספר שלישי‪.)44 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪( 4.74 ,‬שם אמורים הדברים בגוף שלישי יחיד‪:‬‬ ‫עליו להירפא [‪.)]curandus est‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר רביעי‪.73–­69 ,‬‬

‫‪.indb 148‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪149  ,‬‬

‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬מה תדרוש כעת ממני? בעצמך ענית לשאלתך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הכיצד?‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כי למי שנושא עמו את סבלו‪ ,‬שינוי מקום הוא בחינת‬ ‫מאמץ גדול ואינו תורם לבריאות‪ .‬לפיכך אפשר לומר לך כדבעי את‬ ‫מה שהשיב סוקרטס לאחד הצעירים; כשהלה התלונן כי נדודיו לא‬ ‫הועילו בכלל‪" ,‬עם עצמך"‪ ,‬אמר לו‪" ,‬נסעת"‪ )9( 61.‬אם כן ראשית‬ ‫כול עליך לפרוק את נטל הדאגות הישן‪ ,‬להכין את נפשך ובסופו‬ ‫של דבר לנוס‪ .‬הרי כבר הוכח כי בעניינים גופניים כבנפשיים‪ ,‬כוחה‬ ‫יקבל ָה המטופל בעין יפה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫של סיבה פועלת לא יועיל אלא אם כן‬ ‫אלמלא כן תוכל גם להרחיק עד קצה גבולה של הודו‪ ,‬ברם לעולם‬ ‫תודה כי נכונה אמרתו של פלקוס‪62:‬‬ ‫[‪ַ ]...‬ה ּׁ ָשט ְּבלֹא ֶה ֶרף‬ ‫ַעל ֶמ ְר ָח ָביו ַמ ֲח ִליף ַא ְק ִלים‪ַ ,‬א ְך לֹא ֲה ַל ְך נֶ ֶפ ׁש‪63.‬‬

‫(‪ )10‬פרנציסקוס‪ :‬עתה אני מבולבל לגמרי‪ .‬הרי אתה‪ ,‬בהציגך לי‬ ‫ולריפוּ יָ ּה‪ ,‬טוען כי ראשית יש לטפל ולרפא‬ ‫ּ‬ ‫אמצעים לטיפול בנפשי‬ ‫ורק בסוף לנוס‪ .‬ואולם המחלוקת היא בעניין זה עצמו‪ :‬כיצד יש‬ ‫לטפל בה? הן אם נרפאה‪ ,‬מה עוד נבקש? אולם אם לא נרפאה‪ ,‬כי‬ ‫שינוי מקום (וזאת אתה בעצמך מוסיף) אינו מועיל‪ ,‬אמור נא ביתר‬ ‫בהירות באילו רפואות יש להשתמש‪.‬‬

‫ט‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לא אמרתי כי יש לטפל בנפש ולרפאה‪ ,‬אלא להכינה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬או שתחלים‪ ,‬ואז שינוי מקום יוכל לשמר את בריאותה‬ ‫‪6 1‬‬ ‫‪ 62‬‬ ‫‪ 63‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬ב‪.104.7 ,‬‬ ‫הוא המשורר הרומי קווינטוס הוראטיוס פלקוס (‪Quintus Horatius‬‬ ‫‪.)Flaccus‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪ .27–­26 ,1.11 ,‬הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬למי ששט על מרחבי‬ ‫הים‪.‬‬

‫‪.indb 149‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  150‬חלק שני‬

‫לעד; או שעדיין לא תחלים‪ ,‬אך בהיותה מוכנה בעוד מועד‪ ,‬שינוי‬ ‫המקום יביא לידי אותה תוצאה עצמה‪ .‬ברם אם אף לא אחת מן‬ ‫השתיים‪ ,‬הרי שהשינוי הזה והמעבר התכוף ממקום למקום רק יחמירו‬ ‫את סבלה‪ .‬אמשיך להשתמש בעדותו של פלקוס‪:‬‬ ‫[‪ ]...‬לֹא ְמקוֹ ם ַה ְ ּצ ִפ ָ ּיה ֱא ֵלי א ֶֹפק ַה ָ ּים‪ֶ ,‬א ָּלא שֵׂ ֶכל‬ ‫וּ ַמ ְח ׁ ָש ָבה ְמ ַס ְּל ִקים דְּ ָאגוֹ ת [‪64]...‬‬

‫(‪ )2‬ובאמת כך הוא‪ .‬הן תצא מלא תקווה ותשוקה לשוב‪ ,‬כי תגרור‬ ‫עמך את כל המצודות האוחזות בנפשך‪ .‬בכל מקום שתהיה‪ ,‬לכל‬ ‫מקום שתפנה‪ ,‬תהגה ַּב ּ ָפנים ובמילים שהותרת מאחור‪ ,‬וכפי זכותם‬ ‫המפוקפקת של אוהבים‪ ,‬תשמע ותראה את הנעדרת בהיעדרותך‪.‬‬ ‫וכי סבור אתה שתכבה את אהבתך בתחבולות אלה? האמן לי‪ :‬היא‬ ‫תבער בשניכם ביתר שאת! לכן מחבריהם של "מדריכים לאהבה"‬ ‫ציוו לאוהבים‪ ,‬בין יתר עצותיהם המרובות‪ ,‬כי לעתים יש לקבוע‬ ‫פרקי העדרות קצרים‪ ,‬פן ילאו חלילה מנוכחותם ומשהותם יחדיו‬ ‫בלא הפסק ויגיעו לכדי סלידה וזלזול הדדיים‪ )3( .‬זאת אפוא אייעץ‪,‬‬ ‫אעודד ואצווה‪ַ :‬ל ֵּמד את נפשך להשיל את כל שמעיק עליה‪ ,‬וכך צא‬ ‫לדרכך‪ ,‬ללא תקווה לשוב‪ .‬או אז תבין מה רב כוחה של העדרות‬ ‫לריפוי הנפש‪ .‬לוּ עלה בגורלך לשהות במקום מעיק ומזיק לגופך‪,‬‬ ‫ושם היית חי חיי סבל בחוליים אין קץ‪ ,‬כלום לא היית נמלט מבלי‬ ‫לשוב שמה לעולם? אלא אם כן‪ ,‬ומזאת חושש אני עד מאוד‪ ,‬גדולה‬ ‫דאגתם של בני אנוש לגופם מאשר לנפשם‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬לזאת ישימו נא בני אנוש את לבם; אך באשר לעניין‬ ‫הקודם בוודאי אין כל ספק‪ ,‬כי לוּ נפלתי למשכב בגלל תנאי מקום‬ ‫בלתי בריאים‪ ,‬הייתי מסלק את חוליַ י על ידי מעבר למקום בריא‬ ‫יותר‪ .‬דבר דומה‪ ,‬ואפילו גדול ממנו בהרבה‪ ,‬הייתי מבקש בעבור‬ ‫חוליֵ י נפשי‪ .‬אבל רפואתם של אלה‪ ,‬כמדומני‪ ,‬קשה יותר‪.‬‬ ‫‪ 64‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫שם‪.26–­25 ,‬‬

‫‪.indb 150‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪151  ,‬‬

‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬הפילוסופים הגדולים מסכימים פה אחד כי זהו שקר‬ ‫מוחלט; ומכאן נובע כי חוליֵ י הנפש כולם יכולים להירפא‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן החולה מתנגד‪ ,‬ואילו חוליי גוף רבים אינם ניתנים לריפוי בשום‬ ‫אופן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פן אסטה מדי מן הנושא שבו פתחתי אדגיש את‬ ‫דעתי‪ :‬יש להכין את הנפש‪ ,‬כשם שאמרתי‪ ,‬ולהדריכה לנטוש את‬ ‫מושאי אהבתה‪ ,‬לא להסב מבטה לאחור ולא להביט שוב אל מה שבו‬ ‫היא מורגלת‪ .‬מסע נדודים זה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא הבטוח לאוהב;‬ ‫ואתה יודע‪ ,‬כי זאת עליך לעשות‪ ,‬אם נכספת להציל את נפשך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬למען תיווכח‪ ,‬כי הבינותי את כל אשר אמרת‪ :‬נדודים‬ ‫אינם מועילים כל עיקר לנפש שאינה מוכנה‪ ,‬נפש מוכנה הם מרפאים‪,‬‬ ‫ועל נפש שנרפאה הם שומרים‪ .‬הזו תמציתן של שלוש הוראותיך?‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬כך בדיוק! ויפה סיכמת את מה שהבעתי באריכות‬ ‫יתרה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬את נכונותן של שתי הראשונות יכולתי להעריך בעצמי‪,‬‬ ‫גם לולא הראני זאת איש‪ .‬אבל באשר לשלישית‪ ,‬אינני מבין מה‬ ‫צורך בהעדרות יש לנפש שכבר החלימה והגיעה לחוף מבטחים; אלא‬ ‫אם כן היה זה חשש פן תחזור לסורה‪ ,‬שהניעך לציין זאת‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬וכי זה נראה לך עניין זניח? הן אם יש לחשוש מכך‬ ‫כשבגופים עסקינן‪ ,‬או אז מה יגדל החשש כשמדובר בנפשות! הן‬ ‫יקל בהרבה לנפש לחזור לסורה‪ ,‬ואף הסכנה הטמונה לה בכך רבה‬ ‫יותר‪ )6( .‬וכן סנקה כמעט שלא אמר איזשהו דבר מועיל ותואם‬ ‫יותר את הטבע מאשר אמריו אלה‪ ,‬שכתבם באחת מאיגרותיו‪" :‬ומי‬ ‫שמנסה להשיל מעליו אהבה חייב להימנע מכל מזכרת של הגוף‬ ‫האהוב"‪ ,‬והוא גם מנמק‪" :‬כי דבר אינו צומח מחדש בקלות כזאת‬ ‫כמו אהבה"‪ 65.‬הוי אמירה נכונה מאין כמוה‪ ,‬אשר נדלתה מחביוני‬ ‫הניסיון! ובעניין זה לא אזמן בפניך שום עד נוסף‪.‬‬ ‫‪ 65‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.69.3 ,‬‬

‫‪.indb 151‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  152‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה שזה נכון‪ .‬ברם אם תשים לב‪ ,‬דבריו אלה‬ ‫אמורים לא במי שכבר השיל מעליו אהבה‪ ,‬אלא במי שמנסה‬ ‫להשילה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫(‪ )7‬אוגוסטינוס‪ :‬הוא דיבר על מי שקרוב למדי לסכנה‪ .‬הן כל‬ ‫אפשרות לזיהום חמורה יותר בפצע אשר עוד לא הגליד ובמחלה‬ ‫אשר עוד לא נרפאה‪ ,‬יהיה טיבם אשר יהיה; וגם אם סכנה זו גדולה‬ ‫יותר בראשיתה‪ ,‬אי אפשר להתעלם ממנה לאחר מכן בלא פגע‪)8( 66.‬‬ ‫ומשום שדוגמאות מניסיוננו האישי נחקקות עמוק יותר על לוח לבנו‪,‬‬ ‫חשוב כמה פעמים אתה בעצמך‪ ,‬הנושא כאן דבריך‪ ,‬אחר שדימית כי‬ ‫החלמת — ובמידה רבה אף היית מחלים‪ ,‬לו נסת — פסעת ברחובות‬ ‫מוכרים בעיר זו ממש‪ ,‬אשר לא אכנֶ ָה סיבה אלא ערשׂ לכל רעותיך;‪67‬‬ ‫והנה רק למראה המקומות נזכרת בשאיפותיך ההבלותיות מקדם‪,‬‬ ‫נדהמת אף שלא פגשת איש‪ ,‬נאנחת‪ ,‬עמדת מלכת‪ ,‬ולסוף בקושי‬ ‫עצרת דמעותיך‪ .‬עד מהרה‪ ,‬פצוע למחצה‪ ,‬נסת ואמרת לעצמך‪" :‬אני‬ ‫מבין כי במקומות אלה חבויים עדיין כמה מוקשים של יריבי הוותיק;‬ ‫עקבות המוות שוכנים כאן"‪ )9( .‬לפיכך‪ ,‬אם תשמע בקולי‪ ,‬אפילו‬ ‫היית בריא (ולמען האמת אתה רחוק מאוד מכך)‪ ,‬עצתי לך היא לא‬ ‫לשכון עוד במקומות אלה‪ .‬הרי לא רצוי כי מי שהשתחרר ֵמ ֲאסוּ ָריו‬ ‫ישוטט בקרבת דלתות כלאו‪ ,‬שעה שהסוהר אינו עוצם את עיניו‬ ‫ושוקד על הנחת מלכודות מסביב‪ ,‬בייחוד כדי להכשיל את רגליהם‬ ‫של אלה‪ ,‬אשר צר לו כי נמלטו; דלתו פתוחה בכל עת‪.‬‬ ‫[‪ַ ]...‬ק ָּלה ַהיְ ִר ָידה ֶאל ַאוֶ ְרנוּ ס‪,‬‬ ‫דִּ יס ַה ּקוֹ ֵדר ּפוֹ ֵת ַח דַּ ְל ּתוֹ ֵהן ַּב ּיוֹ ם ֵהן‬ ‫‪ 66‬‬

‫‪6 7‬‬ ‫‪ 68‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ַּב ַּליְ ָלה‪68.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כאשר בראשיתה הסכנה גדולה וברורה‪ ,‬יעשה אדם כל שביכולתו‬ ‫להילחץ ממנה וייתכן מאוד כי יצליח‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם לאחר שחלפה‪ ,‬עליו‬ ‫לזכור כי היא רובצת לפתחו‪ ,‬ואם יתעלם מכך בוודאי תשוב ותאיים על‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫כוונתו לאביניון‪ ,‬שבה לראשונה פגש פטררקה את לאורה‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .127–­126 ,‬אוורנוס (‪ ,)Avernus‬על פי‬

‫‪.indb 152‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪153  ,‬‬

‫(‪ )10‬ואם בזאת‪ ,‬כשם שאמרתי‪ ,‬שֹומה גם על הבריאים להשגיח‪ ,‬אזי‬ ‫על אחת כמה וכמה חייבים אלה שהחולי עוד לא עזבם לנקוט משנה‬ ‫והשיא להם עצתו‬ ‫זהירות‪ .‬אליהם התייחס סנקה כשאמר את דבריו‪ִ 69,‬‬ ‫לגבי סכנה גדולה יותר‪ .‬הלא היה חסר תוחלת להזכיר את אלה‪,‬‬ ‫הבערה ואינם חושבים על ישועתם; הוא פונה‬ ‫ֵ‬ ‫אשר כבר נצלים בלב‬ ‫אפוא אל השלב הקרוב ביותר לכך‪ ,‬ובו מי שעדיין עולים באש אך‬ ‫מתכוונים להימלט מהלהבות‪ )11( .‬לגימה קטנטנה של מים הזיקה‬ ‫לרבים בעודם שבים לקו הבריאות‪ ,‬אך הייתה יכולה להיטיב עמם‬ ‫לפני שחלו; דחיפה קלה הפילה לעתים קרובות אדם תשוש‪ ,‬שאותו‬ ‫לא הייתה מטלטלת לוּ היה כוחו במותניו‪ .‬מה מעט דרוש כדי לשוב‬ ‫מראה גלימת‬ ‫ֵ‬ ‫ולהשליך נפש מתאוששת לתהומות מצוקותיה! (‪)12‬‬ ‫ארגמן‪ 70‬על כתפיו של אחר מחדש את שאיפותיו של אדם בקרבו;‬ ‫אך הבחנת בתלולית מטבעות‪ ,‬וחמדנותך ניעורה; מראהו של גוף יפה‬ ‫מצית תאוות בשרים; קריצת עיניים קלה תעורר אהבה נרדמת‪ .‬אין‬ ‫תמה כי בגלל דעתכם המשובשת‪ ,‬מזיקים אלה חודרים על נקלה אל‬ ‫נפשותיכם; ולאחר שלמדו את הדרך אך פעם‪ ,‬הם שבים שמה בקלות‬ ‫יתרה‪ )13( .‬הואיל וכך הם פני הדברים‪ ,‬לא רק ששׂ ומה עליך לעזוב‬ ‫את המקום הנגוע‪ ,‬אלא גם לנוס בזריזות עילאית מכל מה שיסיט את‬ ‫נפשך לאחור אל טרדות העבר‪ .‬פן חלילה‪ ,‬כמקרה אורפאוס‪ ,‬בעלותך‬ ‫מן השאול תביט אחורנית ותאבד אורידיקה‪ ,‬שהושבה לך זה עתה‪71.‬‬ ‫זו כל עצתי לך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מקבל אותה בזרועות פתוחות ומודה לך‪ .‬הלא אני‬

‫‪6 9‬‬ ‫‪ 70‬‬ ‫‪ 71‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫האגדה‪ ,‬הוא אגם על יד הכניסה לשאול; בהשאלה משמש השם כאחד‬ ‫מכינויי השאול עצמה‪ .‬דיס (‪ )Dis‬הוא אל השאול‪ ,‬מקבילו של ּפלוּ טוֹ ן‬ ‫(‪ )Pluton‬היווני‪.‬‬ ‫ראו לעיל סעיף ‪ 6‬בפרק זה‪.‬‬ ‫מסמלי השררה והשלטון‪.‬‬ ‫לאגדה על אורפאוס (‪ )Orpheus‬ואורידיקה (‪ )Euridice‬ראו ורגיליוס‪,‬‬ ‫גאורגיקה‪ ;527–­453 ,4 ,‬אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.85–­­1 ,‬‬

‫‪.indb 153‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  154‬חלק שני‬

‫חש כי רפואה זו מתאימה לתשישותי‪ .‬אני הוגה במנוסה זה כבר‪ ,‬אך‬ ‫אינני בטוח איזוהי הדרך שתיטב מכול‪.‬‬

‫י‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬דרכים רבות פרושׂ ות לפניך מכל עבר‪ ,‬וסביבך ערי‬ ‫נה‬ ‫וח ּ‬ ‫נמל לרוב‪ .‬אך אני יודע כי איטליה נושאת חן בעיניך במיוחד‪ִ ,‬‬ ‫של אדמת מולדתך נטוע בקרבך‪ ,‬ובצדק‪:‬‬ ‫יַ ַען ִּכי לֹא יַ ֲערוֹ ת ַה ַּמ ִדים‪ֶ ׁ ,‬ש ַא ְר ָצם ֶא ֶרץ ׁ ֶש ַפע‪,‬‬ ‫ַ ּגם לֹא יָ ְפיוֹ ׁ ֶשל ַה ַ ּגנְ ֶ ּגס‪ ,‬לֹא ֶה ְרמוּ ס‪ ,‬זַ ַהב ִמ ְת ַע ְר ֵּבל ּבוֹ ‪,‬‬ ‫יט ְליָ ה‪ ,‬לֹא ַּב ְק ְט ָרה‪ ,‬לֹא הֹדּ וּ ‪,‬‬ ‫לֹא יִ ְת ָחרוּ ַּב ּׁ ְש ָב ִחים ׁ ֶשל ִא ַ‬ ‫ַאף לֹא ּ ַפנְ ָכיָ ה ֻּכ ָּל ּה‪ֲ ,‬ע ׁ ִש ָירה ְּבחוֹ לוֹ ת נוֹ ְתנֵ י ְקט ֶֹרת‪72.‬‬

‫דברים אלה‪ ,‬נכונים ולא פחות מכך רהוטים‪ ,‬הביע משורר מצוין;‬ ‫והנה אתה הרחבתם לאחרונה בשיר שכתבת לידידך‪ )2( 73.‬אפציר בך‬ ‫אפוא לנסוע לאיטליה; הן אורחות תושביה‪ ,‬אקלימה‪ ,‬הימים הפרושים‬ ‫סביבה‪ ,‬רכס האפנינים שמפריד בין חופיה וכן אתריה כולם — לא‬ ‫יהיה עוד שום מקום יפה מאלה לטיפול במצוקותיך‪ .‬ברם לא הייתי‬ ‫רוצה להגביל אותך רק לפינה אחת של ארץ זו‪ .‬לך לכל מקום שאליו‬ ‫משיאך לבך‪ ,‬ובלבד שתהיה מאושר‪ .‬לך בבטחה והזדרז‪ ,‬ואל תביט‬ ‫לאחור; שכח את העבר וצעד קדימה‪ .‬זה זמן רב מדי גלית ממולדתך‬ ‫"ע ֶרב ֲהלֹא ְּכ ָבר יוֹ ֵרד‪ ,‬וְ טוֹ ָבה ְל ִל ְס ִטים‬ ‫ומעצמך‪ .‬הגיעה העת לשוב‪ֶ ,‬‬ ‫ֶח ׁ ְש ַכת ַליִ ל"‪ )3( 74.‬אני מתרה בך בעזרת דבריך אתה‪ .‬נותר עניין‬ ‫‪ 72‬‬

‫‪ 73‬‬ ‫‪ 74‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ ;139–­136 ,2 ,‬המדים (‪ )Medi‬מזוהים לעתים עם‬ ‫הפרסים‪ ,‬שארצם עשירה בפרדסים והדרים; גנגס (בהודו) והרמוס (בלידיה)‬ ‫הם שמות נהרות; בקטרה (‪ )Bactra‬היא בירת חבל בקטריה (‪)Bactria‬‬ ‫בפרס; פנכיה (‪ )Panchaia‬היא אי אגדי באוקיינוס ההודי‪ ,‬סמל לעושר‬ ‫ושפע‪.‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪ ;3.25 ,‬נמענה של האיגרת הוא אילדברנדינו‬ ‫קונטי (‪ ,)Ildebrandino Conti‬הבישוף של פדובה‪.‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬מזמורי תשובה‪.3.10 ,‬‬

‫‪.indb 154‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪155  ,‬‬

‫אחד‪ ,‬שאותו כבר כמעט שכחתי‪ .‬דע‪ ,‬כי עליך להיזהר מהתבודדות‪,‬‬ ‫עד אשר תרגיש כי לא נותר שום זכר לחוליְ ָך‪ .‬כשהזכרת כי שהייתך‬ ‫באזורי הכפר כלל לא הועילה לך‪ 75,‬לא הייתה כל סיבה לפליאה‪.‬‬ ‫אמור לי בבקשה‪ ,‬איזו רפואה חשבת למצוא בכפר מבודד ונידח? אני‬ ‫מודה כי לעתים קרובות‪ ,‬שעה שנסת לשם לבדך‪ ,‬נאנח ומסב מבטך‬ ‫לאחור אל העיר‪ ,‬צחקתי ממרום ואמרתי לעצמי‪" :‬הנה הליט ָאמוֹ ר‪76‬‬ ‫את זה המסכן במעטה שכחה אפל ומחק מזיכרונו חרוזים‪ ,‬שכל ילד‬ ‫מכירם היטב! הוא בורח מחולי ואץ אלי מוות!"‬ ‫(‪ )4‬פרנציסקוס‪ :‬הצדק עמך; אך לאילו חרוזים אתה מתכוון?‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬הם מאת‬

‫נאסוֹ ‪77:‬‬

‫ָּכל ָהאוֹ ֵהב‪ִ ,‬ה ּׁ ָש ֵמר ִמ ְּב ִדידוּ ת‪ַ ,‬ה ְּב ִדידוּ ת ְמ ֻס ֶּכנֶ ת‪.‬‬ ‫ָאנָ ה ִּת ְב ַרח? ְּברֹב ַעם יֶ ֶתר ִּב ְט ָחה ֵהן ַּת ּ ִׂשיג‪78.‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני זוכר אותם היטב; כמעט מימי ינקותי הכרתים‬ ‫כיאות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬מה הועיל לך ידע רב‪ ,‬אם לא השכלת להשתמש בו‬ ‫לצרכיך אתה? (‪ )5‬אמת‪ ,‬השתאיתי עוד יותר לרדיפתך המוטעית אחר‬ ‫חיי ההתבודדות‪ ,‬הן כי הכרת את עדויותיהם של העתיקים נגד עניין‬ ‫זה הן כי הוספת עדויות חדשות‪ .‬הרי לעתים קרובות התמרמרת כי‬ ‫בדידותך לא הועילה לך מאומה; הבעת זאת ביצירות רבות אך בייחוד‬ ‫באותו מזמור‪ ,‬שבו שוררת ברהיטות עילאית על מצבך האישי‪79.‬‬

‫‪7 5‬‬ ‫‪ 76‬‬ ‫‪ 77‬‬ ‫‪ 78‬‬ ‫‪ 79‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ראו לעיל פרק ח‪.7 ,‬‬ ‫הוא כאמור אל האהבה‪.‬‬ ‫הוא אובידיוס‪.‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬רפואות האהבה‪.580–­579 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪ ;1.6 ,‬נמענה של האיגרת הוא ג'יאקומו‬ ‫קולונה (‪ ,)Giacomo Colonna‬הבישוף של לומבז (‪ )Lombez‬ומפטרוניו‬ ‫של פטררקה‪.‬‬

‫‪.indb 155‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  156‬חלק שני‬

‫בשעה שדקלמת אותו התענגתי על ניגונו הנעים והשתוממתי‪ ,‬כי כך‪,‬‬ ‫בעין סערת הנפש‪ ,‬פרץ לו שיר כה ערב לאוזן מפיו של אדם אחוז‬ ‫טירוף; תמהתי איזו אהבה עצרה בעד המוזות מלהימלט ממשכנן‬ ‫הרגיל‪ ,‬לנוכח מתקפתן של סופות כה חזקות וניכורו של מארחן‪.‬‬ ‫(‪ )6‬שהרי דברי אפלטון‪" :‬מי שדעתו שפויה לשווא מתדפק על‬ ‫שערי השירה"‪ 80,‬וכן דבריו של יורשו‪ ,‬אריסטו‪" :‬אין גאונות שאינה‬ ‫מתובלת בשיגעון"‪ 81,‬מתכוונים לעניין אחר‪ ,‬ואין לייחסם לשיגעונות‬ ‫כשלך‪ .‬אך על זאת ארחיב בפעם אחרת‪.‬‬ ‫(‪ )7‬פרנציסקוס‪ :‬אני מודה שכך הוא‪ ,‬אבל לא חשבתי כי שוררתי‬ ‫דבר מה ענוג‪ ,‬או כי שירי יישא חן בעיניך להפליא‪ .‬כעת אני מתחיל‬ ‫לאהוב את השיר ההוא‪ .‬אולם אם יש לך איזושהי רפואה אחרת‪ ,‬אנא‬ ‫תמנע ָה ממני הזקוק לה‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫אל‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כשאדם מגולל את כל ידיעותיו‪ ,‬הוא מצטייר כרברבן‬ ‫יותר מאשר כדואג לשלום חברו‪ .‬סוגים כה רבים של רפואות לחוליים‬ ‫פנימיים וחיצוניים לא הומצאו על מנת לנסותן כולן על אדם אחד; הן‬ ‫כשם שאומר סנקה‪" :‬אין דבר מזיק יותר לבריאות מהחלפת תרופות‬ ‫תכופה‪ .‬לא יגליד פצע לצלקת אם מנסים משחה אחר משחה"‪ 82.‬לא‬ ‫כי‪ ,‬אם תרופה אחת לא מצליחה לסייע‪ ,‬רק אז יש לפנות לאחרת‪.‬‬ ‫(‪ )8‬לפיכך‪ ,‬אף על פי שישנן תרופות רבות ומגוונות לחולי זה‪ ,‬די‬ ‫לי בכל זאת להמליץ רק על מעט מהן‪ ,‬ובייחוד על אלה שבטוחני‬ ‫כי ייטיבו עמך יותר מכולן‪ .‬וזאת לא כדי ללמדך שום דבר חדש‪,‬‬ ‫אלא כדי שתבין מה מבין כל התרופות הידועות והנפוצות נדמה‬ ‫בעיני מועיל יותר‪.‬‬

‫‪ 80‬‬ ‫‪ 81‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪245 ,‬א; הציטוט כאן לקוח מחיבורו של סנקה‪ ,‬על שלוות‬ ‫הנפש‪.17.10 ,‬‬ ‫פסאודו־אריסטו‪ ,‬בעיות‪953 ,‬א; אף ציטוט זה שאול מחיבורו של סנקה‪,‬‬ ‫על שלוות הנפש‪.17.10 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.2.3 ,‬‬

‫‪.indb 156‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪157  ,‬‬

‫יא‬ ‫(‪ )1‬שלושה דברים‪ ,‬כשם שאומר קיקרו‪ ,‬מרתיעים את הנפש מאהבה‪:‬‬ ‫רוויה‪ ,‬בושה‪ ,‬הגות‪ 83.‬אפשר למנות יותר‪ ,‬אפשר גם למנות פחות;‬ ‫ברם‪ ,‬פן אחלוק על סופר בעל שיעור קומה כה רב‪ ,‬הבה נסכים‬ ‫כי שלושה הם‪ .‬על הראשון מיותר לשוחח‪ ,‬שהרי תחשוב כי בלתי‬ ‫אפשרי בעבורך‪ ,‬במקרה הנוכחי‪ ,‬להיות מסוגל להגיע לאיזושהי רוויה‬ ‫מאהבתך‪ )2( .‬אבל לו האזינה תשוקתך להיגיון‪ ,‬לו צפתה את העתיד‬ ‫על סמך אירועי העבר‪ ,‬אזי בנקל היית מודה כי כל כמה שתאהב‬ ‫דבר מה‪ ,‬לא זו בלבד שהוא עשוי לעורר תחושת רוויה‪ ,‬אלא גם‬ ‫סלידה וגועל‪ .‬אולם משום שברור לי כי לריק אתאמץ לפסוע בנתיב‬ ‫זה‪ ,‬היות שגם לו הסכמת כי אפשר להגיע לרוויה‪ ,‬ונוכחותה של‬ ‫זו ממיתה את האהבה‪ ,‬בכל זאת היית טוען כי רחוקה היא מרחק‬ ‫עצום מתשוקתך הבוערת באש אדירים‪ ,‬ואני עצמי מסכים עמך‪ .‬נותר‬ ‫לי אפוא להתייחס לשתי הרפואות האחרות‪ )3( .‬בזאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לא‬ ‫תחלוק עלי‪ :‬הטבע חנן אותך בנפש עדינה ורגישה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אלא אם כן שוגה אני בענייני האישי‪ ,‬דבר זה כה נכון‪,‬‬ ‫עד כי לעתים קרובות חשתי מועקה גדולה‪ ,‬כי אינני מתאים מספיק‬ ‫לא למיני ולא לתקופתי‪ ,‬אשר בה‪ ,‬כשם שאתה רואה‪ ,‬הכול שייך‬ ‫לגסי הרוח‪ :‬כיבודים‪ ,‬תקווה ועושר‪ ,‬אשר להם נכנעים המידה הטובה‬ ‫והמזל‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬כלום אינך רואה אפוא מה גדולה היריבות בין‬ ‫האהבה והבושה? בעוד הראשונה מסעירה את הנפש‪ ,‬השנייה בולמת‬ ‫אותה; זו נועצת דורבנות‪ ,‬וזו מהדקת את הרסן; זו אינה משגיחה‬ ‫בכלום‪ ,‬וזו בוחנת את כל הסובב אותה‪.‬‬ ‫‪ 83‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫השוו קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪" :4.76 ,‬לו הייתה האהבה מדרך הטבע‪,‬‬ ‫כי אז הכול היו אוהבים‪ ,‬ואף אוהבים לעולם וכן אוהבים אותו דבר; גם‬ ‫לא היה פלוני נרתע ממנה מחמת בושה‪ ,‬ואחר — מחמת הגות‪ ,‬ומשנהו‬ ‫— מחמת רוויה"‪.‬‬

‫‪.indb 157‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  158‬חלק שני‬

‫פרנציסקוס‪ :‬אני רואה היטב‪ ,‬ובכאב רב אני נקרע בין רגשות כה‬ ‫שונים; הם תוקפים אותי בזה אחר זה עד כי רוחי מסתחררת‪ ,‬ואני‬ ‫נדחף פעם לכאן ופעם לכאן; ועדיין אינני יודע בוודאות אחר מי‬ ‫מהם אלך במלוא המרץ‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אמור לי‪ ,‬בבקשה‪ ,‬וסלח בטובך על שאלתי‪ :‬האם‬ ‫התבוננת בעצמך לאחרונה במראה?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מדוע‪ ,‬במחילה‪ ,‬תשאלני זאת? כן‪ ,‬התבוננתי כהרגלי‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬הלוואי אין משמעות הדבר בתכיפות רבה למדי או ביתר‬ ‫שימת לב מן הנדרש! אך אשאלך‪ :‬כלום לא הבחנת כי פניך משתנים‬ ‫מיום ליום וכי שׂ יער שׂ יבה מבהיק פה ושם ברקותיך?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬חשבתי שתרצה לומר משהו מיוחד‪ .‬אך מה שהזכרת‬ ‫הריהו נחלתם המשותפת של כל הנולדים‪ :‬להתבגר‪ ,‬להזקין‪ ,‬למות‪.‬‬ ‫הבחנתי כי קורה לי מה שקורה כמעט לכל בני גילי‪ .‬אינני יודע‬ ‫מדוע‪ ,‬אך בימינו אנשים מזקינים מהר יותר מבעבר‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬זקנתם של אחרים לא תשיב לך את נעוריך‪ ,‬ומותם לא‬ ‫יקנה לך חיי נצח‪ .‬אעזוב אפוא את השאר ואשוב אליך‪ )6( .‬הגד נא‪:‬‬ ‫למראה השינוי בגופך לא חלה תמורה כלשהי בנפשך?‬ ‫ֵ‬ ‫האם‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬היא נזדעזעה מאוד‪ ,‬אבל לא השתנתה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אולם מה היה הלך רוחך אז‪ ,‬או מה אמרת?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬מה לדעתך אמרתי‪ ,‬אם לא את מילותיו של הקיסר‬ ‫דומיטיאנוס? "שיערי קמל והולך בימי בחרותי ואני מקבל זאת באורך‬ ‫רוח"‪ 84.‬בדוגמה נודעת זו התנחמתי על שַׂ ֲערוֹ ַתי המעטות שהלבינו‪.‬‬ ‫ומפיליוס‪ ,‬אשר‬ ‫ולדוגמת הקיסר צירפתי דוגמתו של מלך‪ :‬הלא נומא ּפ ּ‬

‫‪ 84‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬דומיטיאנוס‪.18.2 ,‬‬

‫‪.indb 158‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪159  ,‬‬ ‫מצעירותו‪85.‬‬

‫שני מבין מלכי הרומאים עטה כתר‪ ,‬היה כסוף שׂ יער‬ ‫(‪ )7‬אף לא חסרה לי דוגמה מבין המשוררים‪ ,‬היות שוורגיליוס יקירנו‬ ‫בשירי רועים‪ ,‬אשר ידוע כי כתבם כשהיה בן ‪ ,26‬מדבר על עצמו‬ ‫במסווה של רועה ואומר‪:‬‬ ‫ֵעת ָּב ּה זְ ָקנִ י ְּכ ָבר ִה ְל ִּבין ְּבנָ ְפלוֹ ִמ ַּס ִּכין‬

‫ַה ִ ּג ּלוּ ַח‪86.‬‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬יש לך שפע אדיר של דוגמאות; הלוואי היו לך כה‬ ‫רבות‪ ,‬אשר תעודדנה אותך להגות במוות! (‪ )8‬אינני רואה בעין יפה‬ ‫דוגמאות אלה‪ ,‬אשר מורות לך להתעלם משיערות שיבה ִּכ ְר ָאיָ ה‬ ‫לזִ קנתך המתקרבת וכמבשרות את מותך‪ .‬הלא מהי עצתן‪ ,‬בלתי אם‬ ‫להזניח את הזמן שחלף ולשכוח את שעתך האחרונה? והרי תכליתה‬ ‫של שיחתנו כולה היא כי לעולם תיתן דעתך לשעה זו‪ .‬ברם כאשר‬ ‫אני מצווה לך להתבונן באפרורית שיערך‪ ,‬אתה מציג לי קהל אישים‬ ‫מהוללים ששיערם הלבין‪ .‬לשם מה? כמובן‪ ,‬לו אמרת כי היו הם‬ ‫בני אלמוות‪ ,‬או אז היית יכול‪ ,‬על פי דוגמתם‪ ,‬לא לחשוש מפני‬ ‫שׂ יבה‪ .‬ואילו ציינתי בפניך התקרחות‪ ,‬סבורני שהיית מתמקד ביוליוס‬ ‫קיסר‪.‬‬ ‫(‪ )9‬פרנציסקוס‪ :‬בוודאי‪ ,‬הוא ולא אחר! איזו דוגמה ידועה יותר‬ ‫יכולתי למצוא? אבל ישנה נחמה גדולה‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬בהיותך‬ ‫מוקף בבני לוויה כה נודעים; לכן אינני מוותר על השימוש בדוגמאות‬ ‫כאלה‪ ,‬משל היו לי צידה יומיומית‪ .‬הן לא רק בקשיים אלה‪ ,‬שזימנו‬ ‫לי הטבע או יד המקרה‪ ,‬אלא גם באחרים‪ ,‬שעשויים הם לזמן לי‬ ‫בעתיד לבוא‪ ,‬מוצא אני עזר רב בכך שיש לי דבר מה בהישג יד שבו‬ ‫‪ 85‬‬

‫‪ 86‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫מלכה השני של‬ ‫ּ‬ ‫ומפיליוס (‪)Numa Pompilius‬‬ ‫על פי המסורת היה נומא ּפ ּ‬ ‫רומא‪ ,‬בשלהי המאה השביעית ובראשית המאה השישית לפנה"ס; יוחסו‬ ‫לו מספר תקנות בנושאי דת‪ .‬על שערו שהלבין עוד בצעירותו ראו פירושו‬ ‫של סרוויוס לאינאיס‪ ,‬ספר שישי‪" :808 ,‬הוא אף היה כסוף שיער מגיל‬ ‫צעיר"‪.‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים‪.1.28 ,‬‬

‫‪.indb 159‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  160‬חלק שני‬

‫אתנחם‪ .‬אינני יכול למצוא נחמה אלא אם כן אשתמש בהיגיון בריא‬ ‫או בדוגמה ידועה ביותר‪ .‬לו אפוא נזפת בי משום שאני מתיירא למדי‬ ‫מפני רעמים וברקים — וזאת אינני יכול להכחיש (הן זאת גם אחת‬ ‫הסיבות לאהבתי את הדפנה‪ 87,‬כי אומרים שהברק אינו פוגע בעץ‬ ‫זה) — הייתי משיב כי אוגוסטוס קיסר סבל מאותה חולשה‪)10( 88.‬‬ ‫לו אמרת כי אני עיוור‪ ,‬ולו היה הדבר נכון‪ ,‬הייתי מוצא מחסה אצל‬ ‫ַא ּ ִפיוּ ס ַקאיקוּ ס והומרוס‪ ,‬נסיך המשוררים‪ 89.‬לו כיניתני שתום עין‪ ,‬היה‬ ‫פיליפוס‪ ,‬מלך מוקדון;‪90‬‬ ‫ּ‬ ‫מפלטי חניבעל‪ ,‬מנהיגם של בני קרתגו‪ ,‬או‬ ‫לו כבד שמיעה — מרקוס ְק ַרסוס; לו אמרת כי אינני מסוגל לשאת‬ ‫חום — אלכסנדר מוקדון‪ 91.‬יידרש זמן רב לסקור את הדוגמאות כולן‪,‬‬ ‫אך מאלה שכבר מניתי‪ ,‬תוכל לעמוד על טיבן של היתר‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬אומר בכנות‪ ,‬כי צידה זו של דוגמאות אינה מסבה‬ ‫‪ 87‬‬

‫גם כאן ישנו לשון נופל על לשון בלטינית‪ ,‬שהרי הביטוי ‪causa lauri‬‬ ‫‪( diligende‬אחת הסיבות [מילולית‪ :‬הסיבה] לאהבתי את הדפנה) מצטלצל‬ ‫כמעט כביטוי ‪( causa Laure diligende‬הסיבה לאהבתי את לאורה)‪.‬‬

‫‪ 88‬‬ ‫‪8 9‬‬

‫ראו סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬אוגוסטוס האלוהי‪.90 ,‬‬ ‫אפיוס קלאודיוס "העיוור" (‪ )Appius Claudius Caecus‬היה צנזור בשנת‬ ‫‪ 312‬לפנה"ס‪ .‬בזמן כהונתו יזם את בניית "ויה אפיה" (‪,)Via Appia‬‬ ‫הראשונה בדרכיה הגדולות של רומא‪ ,‬וכן את "אקווה אפיה" (‪Aqua‬‬ ‫‪ ,)Appia‬אמת המים הראשונה‪ .‬השוו קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪ 16 ,‬ו־‪ .37‬על פי‬ ‫המסורת היה הומרוס עיוור‪.‬‬ ‫ליוויוס מוסר כי חניבעל איבד את מאור אחת מעיניו בעת חציית האלפים‬ ‫פיליפוס איבד את אחת מעיניו מפגיעת‬ ‫ּ‬ ‫(מאז ייסוד העיר‪;)11–10 ,22.2 ,‬‬ ‫חץ בעת המצור על מתונה (‪ )Methone‬בשנת ‪ 354‬לפנה"ס (השוו פליניוס‪,‬‬ ‫תולדות הטבע‪.)7.124 ,‬‬ ‫הטריומוויר מרקוס ליקיניוס קרסוס (‪Marcus Licinius Crassus, 112­-53‬‬ ‫לפנה"ס) נודע בעושרו (ואף זכה לכינוי ‪ ,dives‬עשיר)‪ .‬הוא נפל בקראי‬ ‫(‪ ,Carrhae‬היא חרן) ב־‪ 53‬לפנה"ס בקרב נגד הפרתים‪ .‬קיקרו מוסר‬ ‫בשיחות בטוסקולום‪ ,5.116 ,‬כי קרסוס היה כבד שמיעה‪ .‬קווינטוס‬ ‫קורטיוס (‪ )Quintus Curtius‬מספר בתולדות אלכסנדר‪ ,4–­1 ,3.5 ,‬כי‬ ‫ביום קיץ לוהט ביקש אלכסנדר לרחוץ במימיו הקרירים של נהר ִק ְידנוּ ס‬ ‫וכמעט קפא למוות‪.‬‬

‫‪ 90‬‬

‫‪ 91‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫‪.indb 160‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪161  ,‬‬

‫לי מורת רוח‪ ,‬ובלבד שלא תביאך לידי עצלות‪ ,‬אלא תגרש ממך פחד‬ ‫ודכדוך‪ .‬אני משבח כל דבר‪ ,‬יהא אשר יהיה‪ ,‬שבעזרתו לא תפחד‬ ‫תשנא ָה לאחר שכבר הגיעה‪ .‬אולם‬ ‫ֶ‬ ‫מפני בואה של הזקנה‪ ,‬ואף לא‬ ‫אתעב ואשקץ במאוד מאוד כל מה שיעודדך לחשוב כי הזקנה אינה‬ ‫סופם של חיים אלה‪ ,‬וימנעך מלהרהר במוות‪ .‬שוב‪ :‬לשאת באורך רוח‬ ‫שׂ יבה שהקדימה לבוא הרי זה סימן למזג נוח; ברם ניסיונות לעכב‬ ‫הזדקנות טבעית‪ ,‬להפחית שנים מגילך‪ ,‬להאשים את שיערות השׂ יבה‬ ‫כי נחפזו להגיע ואף לבקש להסתירן או למורטן — כל אלה אינם‬ ‫אלא טירוף אדיר‪ ,‬אף כי שכיח למדי‪.‬‬

‫יב‬ ‫(‪ )1‬אינכם רואים‪ ,‬הוי עיוורים שכמותכם‪ ,‬מה גדולה מהירות סיבובם‬ ‫של הכוכבים‪ ,‬אשר מרוצתם נוגסת ומכלה את זמן חייכם הקצרצר‪,‬‬ ‫ואתם משתוממים לבוא הזקנה אליכם‪ ,‬נישאת במהירות הבזק עם‬ ‫חלוף הימים כולם! שניים הם הגורמים לאיוולת זו‪ .‬ראשית‪ ,‬יש‬ ‫המחלקים את זמן החיים המצומצם לארבעה פרקים‪ ,‬יש — לשישה‪,‬‬ ‫ואחרים אפילו ליותר‪ .‬הואיל ואינכם יכולים להגדיל את כמותו‬ ‫של דבר כה זעום‪ ,‬אתם מנסים להרחיבו במספרים‪ .‬אבל מה הטעם‬ ‫בחלוקה זו? דמיין חלקים רבים כאוות נפשך; כולם מתפוגגים כהרף‬ ‫עין כמעט בבת אחת‪.‬‬ ‫ָל ַא ֲחרוֹ נָ ה ַא ְך נוֹ ַלד וְ ִה ֵּנה הוּ א יֶ ֶלד ְּכ ִליל י ִֹפי‪,‬‬ ‫ֶע ֶלם ָּכ ֵעת‪ ,‬וְ ַע ָּתה הוּ א ְּכ ָבר ֶ ּג ֶבר‪92.‬‬

‫שים לב לרצף המילים שבאמצעותו הביע המשורר‪ ,‬אשר אין שנון‬ ‫ממנו‪ ,‬את מרוצת החיים החולפים! שווא אפוא תתאמצו להרחיב את‬ ‫שמ ֵצר חוק הטבע‪ ,‬מולידם של הכול‪ )2( .‬שנית‪ ,‬אתם מזקינים‬ ‫מה ֵ‬ ‫והולכים אגב בדיחוּ ת הדעת ושִׂ ְמחוֹ ת כזב‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאנשי טרויה‪,‬‬ ‫אשר כילו את לילם האחרון באופן זה ולא הבחינו כי‬ ‫‪ 92‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.523–­522 ,‬‬

‫‪.indb 161‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  162‬חלק שני‬

‫־פ ְר ָ ּגם‬ ‫ֹאש ּ ֶ‬ ‫סוּ ס ַה ּ ְפ ָל ִאים ִה ְת ּ ָפ ֵרץ ֶאל ָה ִעיר וְ ֵה ִמיט ַעל ר ׁ‬ ‫יתים ֲחמוּ ׁ ִשים ִּב ְכ ֵרסוֹ — ְצ ָבא־זַ יִ ן וָ נֶ ׁ ֶשק‪93,‬‬ ‫ֵחיל ַמ ׁ ְש ִח ִ‬

‫כך אף אתם אינכם חשים‪ ,‬כי הזִ קנה מטפסת על חומות הגוף באין‬ ‫משגיח ונושאת באמתחתה מוות‪ ,‬חמוש ובלתי מנוצח‪ ,‬אלא רק ברגע‬ ‫האחרון‪ ,‬כשחיילי האויב כבר מחליקים מטה בחבל‬ ‫וּ ִמ ְתנַ ּ ְפ ִלים ַעל ָה ִעיר ַה ּׁ ְשקוּ ָעה ְּב ׁ ֵשנָ ה ִמן‬

‫ַה ָ ּייִ ן‪94.‬‬

‫הן אף אתם שקועים בגשמיות גופכם ובהנאה מדברים בני חלוף‪ ,‬לא‬ ‫פחות מאלה‪ ,‬שאותם תיאר ורגיליוס כשקועים בשינה ורוויים מיין‪.‬‬ ‫הס ִט ָירה ברוב חן‪:‬‬ ‫(‪ )3‬כן אומר משורר ָ‬ ‫[‪ֵ ]...‬הן ּ ֶפ ַרח ַח ַ ּיי ִּב ְמ ִהירוּ ת ְוּב ַפ ַחז‬ ‫ָאץ וְ חוֹ ֵפז‪ ,‬וַ ֲה ֵרי הוּ א ְק ַצר ַה ְּתקוּ פוֹ ת ְּב ַח ֵ ּיינוּ‬ ‫לוּבים; עוֹ ד נִ ׁ ְש ֶּתה‪ ,‬נְ ַב ֵ ּק ׁש נְ ָערוֹ ת‪ּ ַ ,‬גם ֲע ֶט ֶרת‬ ‫ָה ֲע ִ‬ ‫ִעם ְלבוֹ נָ ה‪ ,‬וְ ִה ֵּנה ַּב ֲח ׁ ַשאי ַה ִ ּז ְקנָ ה ִמ ְת ַ ּג ֶּנ ֶבת‪95.‬‬

‫(‪ )4‬ואתה‪ ,‬למען אשוב אל הנושא‪ ,‬האם אפוא תנסה להדיר את‬ ‫הזקנה‪ ,‬אשר מזדחלת וכבר קופצת על שעריך? אתה מתרץ זאת‬ ‫בכך שנחפזה לבוא בטרם עת ולא שמרה על מהלכיו הסדורים של‬ ‫הטבע‪ .‬תקבל בברכה כל מי שנקרה בדרכך ואינו בא בימים‪ ,‬אשר‬ ‫מעיד כי ראה אותך כתינוק רך; ובייחוד אם יטען‪ ,‬כפי נוהג הדיבור‪,‬‬ ‫שהיה זה אך אתמול או שלשום‪ .‬אינך מבין כי אפשר לומר אותו‬ ‫דבר על כל זקן בלה‪ )5( .‬הן מיהו זה שאך אתמול לא היה ילד‪,‬‬ ‫ויתרה מזו — שאינו ילד עוד היום? אנו רואים ילדים בני תשעים‬ ‫בכל מקום‪ ,‬רבים על זוטות ועדיין נוהים אחר עיסוקים ילדותיים‪.‬‬ ‫‪ 93‬‬ ‫‪9 4‬‬ ‫‪ 95‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:50‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שישי‪ .516–­515 ,‬פרגם (פרגמום‪ )Pergamum ,‬היא‬ ‫מצודת טרויה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ספר שני‪.265 ,‬‬ ‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬ט‪ .129–­126 ,‬נערות‪ ,‬זרים ובשמים (כהערת המתרגמת‬ ‫לטורים אלה) היו מסימני ההיכר של משתה גברים‪.‬‬

‫‪.indb 162‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪163  ,‬‬

‫הימים חולפים ביעף‪ ,‬הגוף קמל‪ ,‬הנפש אינה משתנה‪ .‬בעוד הכול‬ ‫האמרה הנפוצה‪,‬‬ ‫ירקיב מזוקן‪ ,‬היא אינה מגיעה לפרקה‪ ,‬ונכונה היא ִ‬ ‫כי נפש אחת מכלה גופים רבים‪ .‬הילדות אמנם חלפה‪ ,‬אבל‪ ,‬כשם‬ ‫שאומר סנקה‪ ,‬הילדותיות נותרת‪ 96.‬ואתה‪ ,‬האמן לי‪ ,‬אינך כה צעיר‬ ‫כשם שאולי נדמה לך‪ .‬מרבית בני האדם אינם מגיעים לגילך זה‪.‬‬ ‫(‪ )6‬עליך להתבייש אפוא כי יכנוך מאהב זקן‪ ,‬וכי זה זמן רב הנך‬ ‫שיחת הבריות‪ .‬אם כבודה של תהילת אמת אינו מפתה אותך‪ ,‬ואם‬ ‫לא תירתע מקלון‪ ,‬כי אז שנה את חייך לכל הפחות מתוך התחשבות‬ ‫בהגינותם של אחרים‪ .‬הלא חייב אדם לדאוג לשמו הוא‪ ,‬אם אינני‬ ‫טועה‪ ,‬ולו רק כדי לפטור את חבריו מחרפת שקר‪ .‬ובעוד הכול‬ ‫צריכים להשגיח בזאת‪ ,‬עליך להתייחס לכך בקפידה יתרה‪ ,‬הואיל‬ ‫וחייב אתה לחוס על המוני האנשים שמדברים עליך;‬ ‫ַיֶגע ָ ּגדוֹ ל הוּ א ִל ׁ ְשמֹר ַעל ׁ ֵשם ׁ ֶש ָ ּג ַדל‬

‫ְל ִת ְפ ֶא ֶרת‪97.‬‬

‫אם‪ ,‬כשם שאתה מתאר בספרך אפריקה‪ ,‬אויבו האכזר ביותר של‬ ‫סקיפיו יקירך השיא לו עצה זו‪ ,‬הואל נא כעת לקבל לטובתך אותה‬ ‫ּ‬ ‫עצה מפיו של אב אוהב‪ )7( .‬ותר על איוולת הילדות‪ ,‬כבה את להט‬ ‫הנעורים‪ ,‬אל תהרהר כל העת מה תהיה‪ ,‬אלא בדוק היטב סוף כל‬ ‫סוף מה הנך‪ .‬אל תשער גם כי לשווא הזכרתי באוזניך את המראה‪98.‬‬ ‫זכור את הכתוב במחקרי הטבע‪" :‬מראות הומצאו כדי שאדם יכיר את‬ ‫עצמו; ואכן‪ ,‬רבים הגיעו מתוך כך ראשית להכרה עצמית‪ ,‬ואז אפילו‬ ‫הנאה — כי יימנע מחרפה; הכעור — כי יֵ דע שיש‬ ‫להחלטה כלשהי‪ֶ :‬‬ ‫לפצות על פגמי הגוף באמצעות מידות טובות; הצעיר — כי יבין שזו‬ ‫העת ללמוד ולהתכונן לחובותיו כגבר; הישיש — כי יניח לכל מה‬ ‫שאינו הולם את שׂ יבתו ויהגה מעט במוות"‪99.‬‬ ‫‪9 6‬‬ ‫‪ 97‬‬ ‫‪ 98‬‬ ‫‪ 99‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫ראו סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.4.2 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬אפריקה‪.7.292 ,‬‬ ‫ראו לעיל‪.11.5 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע‪ ,1.17.4 ,‬בשינויים קלים‪ .‬להלן הקטע המקורי‪:‬‬ ‫"מראות הומצאו כדי שאדם יכיר את עצמו ומכך ישיג דברים רבים‪:‬‬

‫‪.indb 163‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  164‬חלק שני‬

‫(‪ )8‬פרנציסקוס‪ :‬הדברים לא משו מזיכרוני מאז קראתי אותם‬ ‫לראשונה‪ .‬הלא ראויים הם לזיכרון ועצתם נבונה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬כיצד הועילו קריאתך וזכירתך? קל יותר היה לסלוח‬ ‫לך‪ ,‬לו העמדת פנים והתגוננת במעטה של בורות‪ .‬ברם הואיל ואתה‬ ‫מכיר את הדברים‪ ,‬כלום אינך מתבייש כי שׂ יבתך לא חוללה בך כל‬ ‫שינוי?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מתבייש‪ ,‬מתייסר ומתחרט‪ ,‬אבל מעבר לזאת אינני‬ ‫מסוגל לכלום‪ .‬התדע אגב במה אתנחם? בכך שהיא מזקינה עמי‪.‬‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬דומני כי חקוקים בזיכרונך דברי יוליה‪ ,‬בתו של‬ ‫אוגוסטוס קיסר; כאשר אביה נזף בה כי‪ ,‬שלא כליוויה‪ 100,‬אין היא‬ ‫מתרועעת עם חברים בוגרים דיים‪ ,‬היא חמקה מאזהרת אביה במענה‬ ‫קולע ביותר‪" :‬גם הם יזקינו עמי"‪ )10( 101.‬אבל אשאלך‪ :‬הסבור‬ ‫אתה כי מכובד יותר לאדם בגילך המתקדם להשתוקק אליה כזקנה‪,‬‬ ‫מאשר לו אהבת איזו נערונת? ודאי שלא! הן ככל שפחותה העילה‬ ‫לאהבה‪ ,‬כן זו נקלית יותר‪ .‬בוש אפוא‪ ,‬בוש והיכלם כי נפשך מעולם‬ ‫לא השתנתה‪ ,‬בעוד הגוף משתנה ללא הרף‪ .‬זה כל שהתיר לי זמני‬ ‫לומר על אודות הבושה‪ )11( .‬נוסף על כך‪ ,‬כמקובל על קיקרו‪ ,‬פגם‬ ‫חמור הוא כי הבושה תתפוס את מקום התבונה;‪ 102‬הבה נדרוש עזרה‬ ‫הנאה — כי יימנע‬ ‫ראשית‪ ,‬הכרה עצמית‪ ,‬ואז החלטה בעניינים שונים; ֶ‬ ‫מחרפה; הכעור — כי יֵ דע שיש לפצות על פגמי הגוף באמצעות מידות‬ ‫טובות; הצעיר — כי יורה לו חן עלומיו‪ ,‬שזו העת ללמוד ולהפגין עוז‬ ‫במעשים אמיצים; הישיש — כי יניח לכל מה שאינו הולם את שׂ יבתו‬ ‫ויהגה מעט במוות"‪.‬‬ ‫‪ 1 00‬ראו לעיל עמוד ‪ 126‬הערה ‪.9‬‬ ‫‪ 101‬מאקרוביוס‪ ,‬סטורנאליה‪.2.5.6 ,‬‬ ‫‪ 102‬השוו קיקרו‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪" :2.47 ,‬אבל התבונה‪ ,‬זו הגבירה ומלכתם‬ ‫של הכול‪ ,‬נמצאת בקרבתנו‪ .‬היא מתאמצת בכוחה היא‪ ,‬מרחיקה להתקדם‬ ‫והופכת לסגולה המושלמת‪ .‬שׂ ומה על גבר להשגיח כי היא תצווה לאותו‬ ‫חלק בנפש אשר חובתו לציית"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 164‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪165  ,‬‬

‫ממקור הרפואות עצמו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מן התבונה‪ .‬זאת נשיג בעזרת הגות‬ ‫מעמיקה‪ ,‬שאותה מניתי אחרונה משלושת הדברים המרתיעים את‬ ‫הנפש מאהבה‪103.‬‬

‫יג‬ ‫(‪ )1‬כעת תדע כי אתה נקרא אל אותה מצודה‪ ,‬אשר בה בלבד תוכל‬ ‫להיות בטוח מפני מתקפותיהן של ההיפעלויות‪ ,‬ואשר באמצעותה‬ ‫תזכה לכינוי "אדם"‪ .‬בייחוד אפוא חשוב על אצילות הנפש‪ ,‬שהנה‬ ‫כה גדולה‪ ,‬עד כי‪ ,‬לו חפצתי לדון בה‪ ,‬היה עלי לחבר ספר שלם‪ .‬ובו‬ ‫בזמן חשוב גם על שבריריות הגוף וכיעורו‪ ,‬שעליהם שופע החומר‬ ‫לא פחות‪ )2( .‬חשוב על קוצר החיים‪ ,‬ועל כך ישנם ספרים מאת‬ ‫אישים דגולים‪ .‬הרהר במנוסת הזמן‪ ,‬שאיש אינו יכול לתארה במילים‬ ‫כדבעי‪ .‬חשוב על ודאות המוות ועל כך ששעתו אינה ודאית‪ ,‬אך‬ ‫מרחפת מעלינו בכל עת ובכל מקום‪ )3( .‬חשוב כי בני האדם שוגים‬ ‫אך ורק בזאת‪ ,‬שהם סבורים כי עליהם לדחות את מה שלא ניתן‬ ‫לדחייה‪ .‬הלא אין איש כה חסר מודעות עצמית‪ ,‬עד כי אם יישאל‪,‬‬ ‫לא ישיב שהוא עתיד למות ביום מן הימים‪ )4( .‬לפיכך אתחנן‪ :‬בל‬ ‫תהתל בך התקווה לחיים ארוכים יותר‪ ,‬אשר הוליכה שולל רבים אין‬ ‫ספור‪ .‬אדרבה‪ ,‬אמץ לך חרוז זה‪ ,‬משל היה דברי אלוהים חיים‪104:‬‬ ‫ִּכי ַא ֲחרוֹ ן יָ ֶמ ָ‬ ‫יך ִהנּ וֹ ָּכל יוֹ ם‬

‫יע‪105.‬‬ ‫ׁ ֶש ִה ְפ ִצ ַ‬

‫ומדוע? כי כל יום שמאיר לבני תמותה או שהנו אחרון ימיהם או‬ ‫בוודאי קודם לאחרון‪ )5( .‬נוסף על כך חשוב על זאת‪ :‬חרפה גדולה‬ ‫היא כשהבריות מורים עליך באצבע‪ ,‬ובושה להפוך לשיח בפיהם;‬ ‫חשוב מה רב הניגוד בין יומרותיך לבין התנהגותך; חשוב כמה אשה‬ ‫‪ 103‬ראו לעיל‪ ,‬יא‪.1 ,‬‬ ‫‪ 104‬תרגום מילולי‪ :‬משל נמסר לך מפי איזה אורקל שמימי (‪velut ex celesti‬‬ ‫‪.)quodam oraculo prolatum‬‬

‫‪ 105‬הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.13 ,1.4 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 165‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  166‬חלק שני‬

‫זו הזיקה לך בנפש‪ ,‬בגוף‪ ,‬באורח חייך; חשוב כמה סבלת בגללה‬ ‫ללא הועיל‪ .‬חשוב כמה פעמים הוּ לכת שולל ונלעגת‪ ,‬כמה פעמים‬ ‫ננטשת‪ .‬חשוב מה רבים דברי החנופה שפיזרת לרוח‪ ,‬מה רבו אנקותיך‬ ‫ודמעותיך‪ .‬חשוב כי בנסיבותיך אלה היא הייתה לעתים קרובות‬ ‫מרוחקת‪ ,‬כפוית טובה ומתנשאת‪ ,‬וגם אם הפגינה מעט חביבות‪ ,‬מה‬ ‫קצרה הייתה זו וחטופה יותר ממשב רוח קיצי! (‪ )6‬חשוב מה הוספת‬ ‫לשמה‪ ,‬ומה‬ ‫ּ‬ ‫למוניטין שלה‪ ,‬ומה היא גרעה מחייך; או מה חרדת‬ ‫אדישה הייתה היא תמיד למצבך אתה‪ .‬חשוב מה רחקת מאהבת האל‬ ‫בגללה ולכמה מצוקות נקלעת‪ ,‬אשר ביודעין לא אזכירן‪ ,‬פן ישמעני‬ ‫חלילה מאן דהוא‪ ,‬אם אולי יטה אוזן לשיחתנו זו‪ .‬חשוב מה רבים‬ ‫העיסוקים שמקיפים אותך‪ ,‬ואליהם יכולת להתמסר באופן מועיל‬ ‫ומכובד יותר‪ )7( .‬חשוב כמה יצירות בלתי גמורות נמצאות תחת‬ ‫ידיך‪ ,‬אשר להן יהיה צודק בהרבה להקדיש תשומת לב ראויה‪ ,‬ולא‬ ‫לחלק את זמנך‪ ,‬שאינו אלא רגע קצרצר‪ ,‬לפרקים כה שונים באורכם‪.‬‬ ‫(‪ )8‬ולסוף חשוב מהו הדבר‪ ,‬שאליו אתה נכסף בלהט כה גדול‪ .‬אבל‬ ‫יש לחשוב על כך בנחישות ובגבורה‪ ,‬שמא דווקא בנוּ סך אולי תיקשר‬ ‫אליו בעבותות הדוקים יותר; כך קורה לרבים לעתים קרובות‪ ,‬שעה‬ ‫שקסם היופי החיצוני מחלחל דרך אי אלה סדקים‪ ,‬והחולי מתעצם‬ ‫ממה שאמור היה לרפאו‪ .‬הלא מעטים הם אשר לגמו אך פעם מארס‬ ‫זה של פיתויי העונג ואחר כך בוחנים בגבורה מספקת‪ ,‬שלא לומר‬ ‫בנחישות‪ ,‬את כיעורו של גוף האשה‪ ,‬אשר עליו אני מדבר‪ )9( .‬הן‬ ‫בנקל מידרדרת הנפש וחוזרת לסורה מכורח דחפים טבעיים‪ ,‬ובייחוד‬ ‫תשוב אל אותם הרגלים‪ ,‬שעליהם סמכה זמן רב ביותר‪ .‬יש להשתדל‬ ‫עד מאוד ולהשגיח פן יקרה כדבר הזה‪ :‬גרש כל זיכרון של הרהוריך‬ ‫מקדם; סלק כל מחשבה המעוררת ערגה לזמן שחלף‪ ,‬וכמו שאומרים‪,‬‬ ‫עולל ָ‬ ‫ֶ‬ ‫נַ ּ ֵפץ את‬ ‫יך אל הסלע‪ 106,‬פן‪ ,‬אם יגדלו‪ ,‬ימהרו להטביעך בבוץ‬ ‫וברפש‪ .‬בינתיים עליך לזעזע את השמים בדבקות תפילותיך‪ ,‬ולהתיש‬ ‫את אוזניו של מלך הרקיע בתחינות נאמנוֹ ת‪ )10( .‬בל יחלפו שום‬ ‫ל־ה ָּס ַלע"‪.‬‬ ‫ֹאחז וְ נִ ּ ֵפץ ֶאת־ע ָֹל ַליִ ְך ֶא ַ‬ ‫"א ׁ ְש ֵרי ׁ ֶש ּי ֵ‬ ‫‪ 106‬השוו תהלים קלז‪ ,‬ט‪ַ :‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 166‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪167  ,‬‬

‫יום ושום לילה בלי תחנונים רוויי דמע‪ ,‬ואולי אלוהים הכל יכול‬ ‫ישים ברחמיו קץ לתלאותיך המרובות‪ .‬כך עליך לפעול‪ ,‬ובזאת‬ ‫עליך להיזהר; כי אם תפגין חריצות ותשגיח בכל אלה‪ ,‬תבואך‪ ,‬אני‬ ‫מקווה‪ ,‬עזרה משמים‪ ,‬וימינו של אדון החירות הבלתי מנוצח תהיה‬ ‫לך לעזר‪ )11( .‬אבל עתה‪ ,‬הואיל ושוחחנו על אחד מחולייך — מעט‬ ‫מדי מבחינת הנחוץ לך‪ ,‬ברם די והותר מבחינת קוצר זמננו — הבה‬ ‫נפנה לעניינים אחרים‪ .‬נותר מדווה אחרון‪ ,‬שממנו אנסה כעת לרפא‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬המשך‪ ,‬אבי הענוג! הן אף שאינני חש עדיין‪ ,‬כי‬ ‫תחלואי‪ ,‬בכל זאת הוקל לי במידה רבה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫השתחררתי לגמרי משאר‬

‫יד‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה מפריז בתשוקתך לתהילת אנוש ולשם בן‬ ‫אלמוות‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה בזאת לחלוטין‪ ,‬ואינני יכול לרסן תאווה זו‬ ‫במרפא כלשהו‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אך יש לחשוש עד מאוד‪ ,‬פן נצחיות הבל זו‪ ,‬שבה אתה‬ ‫חושק יתר על המידה‪ ,‬תחסום את דרכך אל נצחיות אמת‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אכן מתיירא אני מדבר זה יותר מכל השאר; אבל אני‬ ‫ממתין בדריכות לשמוע ממך באילו אמצעים אגן על עצמי‪ ,‬שהרי‬ ‫כבר סיפקת בידי רפואות לחוליים גדולים יותר‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬דע‪ ,‬כי בוודאי זהו החמור שבחולייך‪ ,‬גם אם חלקם אולי‬ ‫בזויים ממנו‪ )2( .‬אולם מהי לדעתך תהילה זו‪ ,‬שאותה תבקש בכל‬ ‫מאודך? אמור לי!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אינני יודע אם אתה דורש הגדרה‪ .‬אך היש מישהו‪ ,‬אשר‬ ‫להכירה ממך?‬ ‫ּ‬ ‫ייטיב‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 167‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  168‬חלק שני‬

‫אוגוסטינוס‪ :‬נדמה בהחלט כי המונח "תהילה" ידוע לך‪ ,‬ברם את‬ ‫עצם הדבר‪ ,‬כשם שניתן להבין מפעולותיך‪ ,‬אינך מכיר‪ .‬הן לו ידעת‬ ‫מהו‪ ,‬כי אז מעולם לא היית מבקשו בלהט כה גדול‪ )3( .‬כמובן‪ ,‬בין‬ ‫שתהילה היא "פרסום מפואר וחסר גבולות בעבור מעשים מצוינים‬ ‫למען אזרחי המדינה או המולדת או האנושות כולה"‪ ,‬כשם שנראה‬ ‫למרקוס טוליוס במקום אחד;‪ 107‬או שהיא "פרסום חוזר ונשנה בעבור‬ ‫דבר מה יחד עם דברי שבח"‪ ,‬כשם שאומר אותו האיש במקום‬ ‫אחר;‪ 108‬הלא בשני המקרים תמצא כי תהילה היא פרסום‪ .‬אולם‬ ‫היודע אתה פרסום מהו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אין הדבר עולה במחשבתי בדיוק כרגע‪ ,‬ואני חושש‬ ‫להביע את דעתי בעניינים שאינם ידועים לי‪ .‬באשר על כן אעדיף‬ ‫לא לומר את מה שכמדומני הוא נכון למדי‪109.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬בזאת בלבד הפגנת תבונה וצניעות‪ .‬הן בכל דיון‪,‬‬ ‫ובייחוד אם עניינו רציני ושנוי במחלוקת‪ ,‬עלינו לתת את הדעת‬ ‫פחות למה שנאמר מאשר למה שלא נאמר‪ .‬הלא שבח לדברים‬ ‫שנאמרו היטב אינו שקול לגנאי בעבור דברים שלא נאמרו כהלכה‪.‬‬ ‫דע אפוא כי פרסום אינו אלא שיח על אודות פלוני‪ ,‬נפוץ ושגור‬ ‫בפיהם של רבים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים‪ ,‬בין שתעדיף לכנות זאת הגדרה בין‬ ‫תיאור‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬אם כן זהו הבל פה‪ ,‬משב רוח הפכפך‪ ,‬ומה שיקשה‬ ‫לך לשאת אף יותר — הבל פיהם של ההמונים‪ .‬אני יודע עם מי‬ ‫אני מדבר; הבחנתי כי אין איש מתעב את אורחותיו של ההמון ואת‬ ‫‪ 1 07‬קיקרו‪ ,‬בעד ַמ ְר ֶקלוּס‪ ,8 ,‬עמ' ‪.380‬‬ ‫‪ 108‬קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה‪.2.166 ,‬‬ ‫‪ 109‬אפשר לתרגם משפט זה גם כך‪" :‬באשר על כן אעדיף להחריש‪ ,‬וכך‪,‬‬ ‫דומני‪ ,‬נכון יותר"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 168‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪169  ,‬‬

‫מעשיו יותר ממך‪ .‬ראה נא עתה מה מעוּ ותים הגיונותיך‪ :‬הלא תתענג‬ ‫על פטפוטיהם של אלה‪ ,‬שאת מעשיהם תגנה‪ .‬אך הלוואי רק התענגת‬ ‫עליהם ולא קבעת בהם את פסגת אושרך! (‪ )6‬שהרי מה תכלית‬ ‫זה עמלך התמידי‪ ,‬לילות השימורים והמאמץ הכביר שאתה מקדיש‬ ‫ללימודיך? תשיב אולי‪ ,‬כי תכליתם לקנות דעת בדברים שיועילו‬ ‫לחייך‪ .‬אבל זה מכבר למדת מה נחוץ הן לחיים הן למוות‪ .‬היה‬ ‫עליך אפוא לבדוק כיצד תוכל ליישם עקרונות אלה בפועל‪ ,‬על ידי‬ ‫ניסיון‪ ,‬ולא להמשיך בהגות רבת עמל‪ ,‬שבה לעולם צצים סודות‬ ‫חדשים‪ ,‬תעלומות עמוקות עד אין חקר וקושיות ללא קץ‪ )7( .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬עמלת בשקידה יתרה על אותם עניינים הנושאים חן בעיני‬ ‫ההמון; התאמצת להשביע את רצונם של אלה‪ ,‬אשר לא נשאו חן‬ ‫בעיניך יותר מכול; ליקטת עוללות שירה מכאן‪ ,‬ומכאן — זוטות‬ ‫מדברי הימים‪ ,‬ולסוף‪ ,‬נטלת ממיטב הספרות כולה כדי להשמיע‬ ‫דברים ערבים לאוזני שומעיך‪.‬‬ ‫(‪ )8‬פרנציסקוס‪ :‬סלח לי‪ ,‬בבקשה; אינני יכול להקשיב לזאת ולשתוק‪.‬‬ ‫מעולם‪ ,‬למן שלהי ילדותי ואילך‪ ,‬לא נהניתי לעסוק בעוללות‬ ‫ובפרפראות לתחומי הידע‪ .‬הרי נתתי דעתי לדבריו הרבים של קיקרו‪,‬‬ ‫שהביעם בטוב טעם‪ ,‬בגנות אלה המשסעים יצירות ספרות‪ ,‬ובייחוד‬ ‫למה שאמר סנקה‪" :‬לאיש בוגר ובשל זאת בושה לקטוף עוללות‪,‬‬ ‫להישען על אמרות אחדות ידועות ולסמוך על זיכרונו"‪110.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אבל באומרי זאת‪ ,‬אינני מוכיח אותך לא על עצלות ולא‬ ‫על מגבלות זיכרונך‪ ,‬אלא על כך שליקטת את המיטב מן היצירות‬ ‫שקראת כדי לשעשע את חבריך‪ ,‬ובחרת‪ ,‬כמו מתוך ערימה אדירה‪ ,‬את‬ ‫הקטעים החינניים יותר לשימושם של ידידיך; והרי אין כל זאת אלא‬ ‫חיזור הבלותי אחר תהילה‪ )9( .‬ולסוף‪ ,‬היות שלא הסתפקת בעיסוקך‬ ‫היומי‪ ,‬אשר דרש אמנם השקעה גדולה של זמן‪ ,‬אך לפחות הבטיח‬ ‫תהילה בתקופתנו זו‪ ,‬הרחקת נדוד במחשבותיך והתאווית לתהילה‬ ‫‪ 110‬סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪.33.7 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 169‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  170‬חלק שני‬

‫אצל דורות העתיד‪ .‬לפיכך שלחת ידך כעת בנושאים רחבים יותר‬ ‫ופתחת בכתיבת ספר תולדות הימים‪ ,‬למן המלך רוֹ מוּ לוּ ס ועד הקיסר‬ ‫ִטיטוּ ס‪ 111,‬מלאכת אדירים החובקת זמן ועמל מרובים עד מאוד‪.‬‬ ‫(‪ )10‬והנה בטרם תשלים חיבור זה (מה גדולים תמריצי התהילה‬ ‫שדרבנוך!)‪ ,‬חצית במשט פיוטי אל אפריקה; וכעת הנך עסוק מאוד‬ ‫ושקוד על ֵ‬ ‫ספרי אפריקה‪ 112,‬שאותם הזכרנו קודם‪ ,‬ובכל זאת אינך‬ ‫מזניח את האחרים‪ .‬כך מסרת את כל חייך לשני עיסוקים אלה (ואני‬ ‫מחריש באשר לאחרים אינספור‪ ,‬ששזרת ביניהם) ובזבזת את הדבר‬ ‫היקר מכול אשר אין להשיבו‪ ,‬כי בכותבך על אודות אחרים אתה‬ ‫שוכח את עצמך‪ )11( .‬הן מנין תדע כי המוות לא יחטוף את קולמוסך‬ ‫התשוש מידיך‪ ,‬מבלי שהשלמת ולו חיבור אחד מהשניים‪ ,‬וכך‪ ,‬שעה‬ ‫שתיחפז בנתיב כפול ותרדוף את התהילה בפראות‪ ,‬לא תגיע אף לא‬ ‫לאחד מצמד יעדיך?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מודה כי חששתי מכך לפעמים‪ .‬הן כשחליתי במחלה‬ ‫קשה פחדתי עד מאוד שמא מותי קרב‪ ,‬ובמצבי זה לא הביאני דבר‬ ‫לידי מצוקה רבה יותר מאשר כי הותרתי את אפריקה עצמה גמורה‬ ‫אך למחצה‪ )12( .‬לפיכך‪ ,‬הואיל וסירבתי כי זרים יביאוה לידי גמר‬ ‫בידי אני; הן לא סמכתי‬ ‫אשליכ ָה אל האש ַ‬ ‫ֶ‬ ‫וילטשוה‪ ,‬החלטתי כי‬ ‫מידידי‪ ,‬כי יעשה זאת בעבורי לאחר שאיפח את‬ ‫ַ‬ ‫ֵדי הצורך על איש‬ ‫נשמתי‪ ,‬בעיקר משום שזכרתי כי בעניין זה בלבד לא שעה אוגוסטוס‬ ‫קיסר למשאלתו של ורגיליוס יקירנו‪ 113.‬קיצורו של דבר‪ ,‬לבד מלהט‬ ‫ומלכה הראשון היה‬ ‫ּ‬ ‫מייסדה‬ ‫ּ‬ ‫‪ 1 11‬על פי האגדה נוסדה רומא ב־‪ 753‬לפנה"ס;‬ ‫רומולוס‪ .‬טיטוס (‪ 81–­39‬לספירה) היה קיסר רומא בשנים ‪ .81–­79‬בשנים‬ ‫‪ 70–­67‬סייע לאביו‪ ,‬הקיסר אספסיאנוס‪ ,‬בדיכוי המרד הגדול ביהודה‪.‬‬ ‫הכוונה כאן ליצירתו של פטררקה‪ ,‬על אודות אנשי שם‪ ,‬שאותה החל‬ ‫השלימה‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫לכתוב בשנת ‪ 1338‬או ‪ 1339‬ולא‬ ‫‪ 112‬ראו לעיל פתח דבר‪ ,‬ב‪ .1 ,‬גם יצירה זו נותרה בלתי גמורה‪.‬‬ ‫‪ 113‬השוו דונטוס‪ ,‬חיי ורגיליוס‪" :39 ,‬הוא ביקש את וארוס‪ ,‬לפני שעזב את‬ ‫איטליה‪ ,‬כי אם יארע לו דבר מה‪ ,‬ישרוף את האינאיס‪ ,‬אך וארוס השיב‬ ‫נחרצות כי לא יעשה זאת‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשכבר הייתה בריאותו רופפת‪ ,‬דרש‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 170‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪171  ,‬‬

‫השמש הקרובה אליה‪ ,‬אשר לקרניה היוקדות חשופה היא לעולם‪ ,‬ולבד‬ ‫מן האש ששלחו בה הרומאים‪ ,‬אשר לפנים הבעירוה שלוש פעמים‬ ‫מלהבותי אני‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫לאורכה ולרוחבה‪ 114,‬הנה אפריקה כמעט שנשרפה גם‬ ‫אך על זאת ארחיב בפעם אחרת‪ ,‬כי זהו זיכרון מר‪.‬‬

‫טו‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬אתה מאשש את דעתי בסיפורך זה‪ .‬דחית מעט את‬ ‫יום הדין‪ ,‬אבל לא ביטלת את חובך‪ .‬מה טיפשי יותר‪ ,‬למען האמת‪,‬‬ ‫מלהשקיע מאמצים כה גדולים בעניין שתוצאתו אינה ודאית? אני‬ ‫אמנם יודע מה מפתה אותך לא לנטוש את שהתחלת‪ :‬תקוותך האחת‬ ‫לסיים זאת‪ .‬היות שאין ביכולתי‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬להפחית תקווה‬ ‫בדברי כדי להראות לך מה רחוקה היא מלעלות‬ ‫ַ‬ ‫זו‪ ,‬אנסה להעצימה‬ ‫בקנה אחד עם משימות כה כבירות‪ )2( .‬דמיין לך אפוא כי ברשותך‬ ‫זמן‪ ,‬פנאי ושלווה בשפע; פגה כל עצלות מחשבה וכל תשישות‬ ‫גופנית; סרו כל המכשולים הארעיים‪ ,‬אשר הפריעו את שצף כתיבתך‬ ‫ולעתים קרובות הסיטו את קולמוסך החופז ממסלולו‪ .‬ענייניך כולם‬ ‫עולים יפה‪ ,‬אף יותר מכפי שייחלת‪ .‬מהו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לדעתך אותו‬ ‫מפעל אדירים שהיית משלים אז?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬יצירה נהדרת‪ ,‬כמובן‪ ,‬נדירה ויוצאת דופן‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אינני רוצה לסתור אותך יתר על המידה‪ :‬יצירה נהדרת‪,‬‬ ‫לזאת אסכים‪ .‬ברם לו ידעת‪ ,‬כי אין היא אלא מכשול בדרכה של‬ ‫יצירה נהדרת בהרבה‪ ,‬אזי היית נחרד בגלל מאווייך‪ .‬זאת אפוא אעז‬ ‫לומר‪ :‬בראש ובראשונה היא מסיחה את דעתך מדאגות נעלות יותר‪.‬‬

‫בתוקף את המגילות ונרתיקיהן כדי שישרפם בעצמו‪ .‬אבל היות שאיש לא‬ ‫נעתר לו‪ ,‬היו מאמציו לריק‪ ,‬אף על פי שהקפיד לתת הוראות מדויקות‬ ‫בעניין זה"‪.‬‬ ‫הפוּ ניוֹ ת‪.‬‬ ‫‪ 114‬פטררקה מתכוון כאן לשלוש המלחמות ּ‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 171‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  172‬חלק שני‬

‫נוסף על כך‪ ,‬יצירה נהדרת זו עצמה לא תתפרסם במרחבים ולא‬ ‫תרחיק בתפוצתה‪ ,‬שהרי היא תחומה בגבולות המקום והזמן‪.‬‬ ‫(‪ )3‬פרנציסקוס‪ :‬מכיר אני את המעשייה הנושנה והשחוקה בחוג‬ ‫הפילוסופים‪ ,‬כי הארץ כולה דומה לנקודה מזערית אחת‪ ,‬ושנה אחת‬ ‫חובקת אלפים אינספור של שנים‪ ,‬אך תהילת אנוש אינה ממלאת לא‬ ‫את הנקודה ולא את השנה‪ 115,‬ושאר דברים מסוג זה‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫הם מניאים את נפשנו מאהבת התהילה‪ .‬אבל בבקשה‪ ,‬אם יש לך‬ ‫גלהו! הן על סמך ניסיוני אדע‪ ,‬כי בדברים אלה‬ ‫דבר מה יעיל יותר‪ֵ ,‬‬ ‫יש יותר קסם סיפורי מאשר תועלת מעשית‪ .‬והרי גם אינני חושב‬ ‫להיהפך לאל‪ ,‬כדי שאשיג חיי נצח או ֶא ֱחבוק שמים וארץ‪ .‬די לי‬ ‫בתהילת אנוש; אליה אשאף‪ ,‬ומשום שסופי לכלות לא אתאווה אלא‬ ‫לדברים שכליה בסופם‪.‬‬ ‫(‪ )4‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי מסכן‪ ,‬אם אמת בדבריך! אם אינך חושק בדברים‬ ‫אלמותיים‪ ,‬אם לא תישא עיניך אל הנצחי‪ ,‬כי אז כל כולך גשמי‪ .‬תם‬ ‫הדיון בעניינך; לא נותרה לך שום תקווה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ישמרני האל מטירוף זה! יעיד עלי שכלי‪ ,‬המודע‬ ‫למחשבותי‪ ,‬כי מאז ומעולם בערה בי אהבת הנצח‪ .‬אולם זאת אמרתי‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫או‪ ,‬אם אולי כשלתי בלשוני‪ ,‬זאת רציתי לומר‪ :‬אל מה שהוא בן‬ ‫תמותה אני מתייחס כאל בן תמותה‪ ,‬ואינני מנסה להתעמר בטבע‬ ‫היקום בגלל תשוקה מוגזמת ומשולחת רסן‪ .‬לפיכך אני נכסף לתהילת‬ ‫אנוש בידיעה שהן אני הן תהילתי סופנו לכלות‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אמנם השבת בשׂ ום שכל‪ ,‬אך בכל זאת טיפשי לגמרי‪ ,‬כי‬

‫‪ 115‬השוו קיקרו‪ ,‬חלומו של סקיפיו‪" :8 ,‬וכעת הארץ עצמה נראתה לי כה‬ ‫זעירה‪ ,‬עד כי הצטערתי לחשוב על מעצמתנו‪ ,‬כי אין אנו מגיעים אלא‬ ‫לכעין נקודה על פני האדמה"‪ .‬לרעיון "השנה הגדולה" ראו שם‪16 ,‬‬ ‫והערה ‪ 37‬בתרגום העברי‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 172‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪173  ,‬‬

‫בעבור משב אוויר קל וריק אשר‪ ,‬כטענתך אתה‪ ,‬סופו לכלות‪ ,‬תיטוש‬ ‫את מה שעתיד להתקיים לעד‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אינני באמת נוטש דברים אלה‪ ,‬אך אפשר שאני משהה‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬ברם מה מסוכנת ההשהיה‪ ,‬כי זמנך נטול הוודאות‬ ‫אץ במהירות הבזק‪ ,‬וחייך חולפים ביעף! הייתי רוצה שתשיב לי על‬ ‫שאלה זו‪ :‬נניח שהוא‪ ,‬אשר לבדו קובע גבולם של חיים ומוות‪116,‬‬ ‫היה פוסק לך היום לחיות בדיוק עוד שנה שלמה אחת‪ ,‬ודבר זה היה‬ ‫מובטח לך בלי שום צל של ספק‪ ,‬כיצד היית מתחיל לקצוב עיתותיה‬ ‫של שנה זו?‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אמת‪ ,‬בחסכנות מרבית ובזהירות יתרה; אף הייתי משגיח‬ ‫ומקפיד עד מאוד לא להתעסק אלא בעניינים רציניים‪ .‬וכן סבורני‪,‬‬ ‫שאין אדם כה טרוף דעת ויהיר‪ ,‬אשר לא ישיב כדברים האלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני מסכים עם תשובתך; אבל טירופם של בני אנוש‬ ‫בעניין זה מעלה בי תדהמה‪ ,‬שאותה לא אני בלבד‪ ,‬אלא גם כל מי‬ ‫שעמלו אי פעם על רהיטותם‪ ,‬לא נוכל להביע במשיכת קולמוס‪.‬‬ ‫אפילו נייחד כולנו את כישרוננו ומאמצינו לסוגיה זו לבדה‪ ,‬בכל‬ ‫זאת לא די יהיה בכושר הבעתנו‪ ,‬אשר ילאה עוד בטרם נתאר את‬ ‫נכונותה‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬על מה ולמה תתפלא כל כך?‬ ‫(‪ )6‬אוגוסטינוס‪ :‬כי אתם חסכנים מאין כמותכם בדברים ודאיים‪,‬‬ ‫ומבזבזים את מה שאינו ודאי‪ .‬ההפך מזה הוא שחייב היה להתקיים‪,‬‬ ‫משכה של שנה הוא קצר‬ ‫ּ‬ ‫לולא הייתם מטורפים לגמרי‪ .‬הלא גם אם‬ ‫ביותר‪ ,‬בוודאי אם הוא מובטח וחלקיו קצובים על ידי מי שאינו‬ ‫מטעה ואף אין להטעותו‪ ,‬אפשר לבלותו ביתר חופשיות‪ ,‬ובלבד שאת‬ ‫‪ 116‬כלומר‪ ,‬האל‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫‪.indb 173‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  174‬חלק שני‬

‫רגעיו האחרונים נייחד למחשבות על ישועתנו‪ .‬אך זהו טירוף מקולל‬ ‫ומזעזע מכול‪ :‬לבזבז את זמנכם על הבלים מגוחכים‪ ,‬כאילו היה‬ ‫בידיכם די והותר ממנו‪ ,‬שעה שאינכם יודעים אם יספיק לכם בעבור‬ ‫צורכיכם האחרונים‪ )7( .‬מי שלרשותו שנה לחיות‪ ,‬יש בידיו משהו‬ ‫ודאי‪ ,‬אף אם צנוע‪ .‬ברם מי שנתון לשלטונו ההפכפך של המוות‪,‬‬ ‫ולמעשה כולכם‪ ,‬בני התמותה‪ ,‬כפופים לו‪ ,‬אינו יכול להיות בטוח‬ ‫כי לרשותו שנה‪ ,‬יום‪ ,‬או אפילו שעה שלמה‪ .‬האדם שעתיד לחיות‬ ‫שנה אחת‪ ,‬אפילו יאבד שישה חודשים‪ ,‬בכל זאת נותרה לו עוד‬ ‫מחצית השנה‪ .‬אולם אתה‪ ,‬אם יאבד לך זה היום‪ ,‬מי יבטיח לך את‬ ‫המחר? (‪ )8‬הנה מילותיו של קיקרו‪" :‬המוות הנו ודאי‪ ,‬ואולי עוד‬ ‫יבוא בעצם היום הזה"‪ 117.‬אף אין איש כה צעיר‪" ,‬עד כי ברי לו‬ ‫שיחיה עד הערב"‪ 118.‬לפיכך אני שואל אותך‪ ,‬ובאותו אופן גם את‬ ‫כל בני התמותה‪ ,‬אשר צופים אל העתיד בעיניים כלות אך מתעלמים‬ ‫מן ההווה‪:‬‬ ‫ם־מ ָחר עוֹ ד יוֹ ִסיפוּ‬ ‫ִמי יֵ ַדע‪ִ ,‬אם ֵא ֵלי ַה ּׁ ְש ָח ִקים יוֹ ָ‬ ‫ַעל ַס ְך יָ ֵמינוּ ַעד ּכֹה?‪119‬‬

‫פרנציסקוס‪ :‬בוודאי שום איש לא ידע‪ ,‬אם מותר לי להשיב בשם‬ ‫עצמי ובשם כל היתר; אבל אנו מקווים לשנה אחת לפחות‪ ,‬שהרי‬ ‫אין איש כה זקן עד כי לא יקווה זאת לעצמו‪ ,‬כשם שמקובל על‬ ‫דעתו של קיקרו‪120.‬‬ ‫(‪ )9‬אוגוסטינוס‪ :‬אולם‪ ,‬כשם שנדמה בעיני אותו איש‪ ,‬טיפשית היא‬ ‫תקוותם הן של זקנים הן של צעירים‪ ,‬שמבטיחים לעצמם כוודאי את‬

‫‪1 17‬‬ ‫‪ 118‬‬ ‫‪ 119‬‬ ‫‪ 120‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:51‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪.74 ,‬‬ ‫שם‪.67 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬השירים‪.18–­17 ,4.7 ,‬‬ ‫השוו על הזקנה‪" :24 ,‬הן איש אינו כה זקן‪ ,‬עד כי יחשוב שלא יחיה עוד‬ ‫שנה"‪.‬‬

‫‪.indb 174‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪175  ,‬‬

‫מה שאין בו ודאות‪ 121.‬אך הבה נניח את הבלתי אפשרי מכול וכול‪:‬‬ ‫מתברר כי ללא ספק תאריך ימים; כלום לא תחשוב שזאת איוולת‬ ‫גמורה להשחית את מיטב שנותיך ואת תקופות השיא של חייך‬ ‫במציאת חן בעיני זרים‪ ,‬או בניסיון לערוב לאוזניהם של בני האדם?‬ ‫ואילו את שנותיך הגרועות‪ ,‬הסופיות‪ ,‬אשר לא תצלחנה כמעט לכלום‬ ‫ותישאנה באמתחתן הן קץ הן לאוּ ת מן החיים‪ ,‬תשמור לאל ולעצמך‪,‬‬ ‫כאילו הייתה חירות נשמתך האחרונה מכל דאגותיך? אף שמשך הזמן‬ ‫מובטח לך‪ ,‬כלום לא נדמית בעיניך דחיית הדברים הטובים יותר‬ ‫היפוכו של הסדר הנכון?‬ ‫(‪ )10‬פרנציסקוס‪ :‬יש עם זאת היגיון כלשהו בתוכניתי‪ .‬הלא אני‬ ‫עצמי משוכנע‪ ,‬כי כל עוד אני שוהה כאן עלי אדמות‪ ,‬עלי לבקש‬ ‫אותה תהילה‪ ,‬אשר מותר לקוות לה בעולם הזה‪ .‬בשמים יש ליהנות‬ ‫מתהילה גדולה יותר‪ ,‬ומי שיגיע שמה‪ ,‬לא ירצה אפילו לחשוב על‬ ‫זו הארצית‪ .‬לפיכך זהו הסדר הנכון‪ :‬בקהל בני תמותה תהא הדאגה‬ ‫הא ְר ַעי יחליפו‬ ‫הראשונה לעניינים שסופם לכלות; או אז את ענייני ַ‬ ‫ענייני הנצח‪ ,‬כי מאלה לאלה ישנה התקדמות סדורה ביותר‪ .‬ואילו‬ ‫נסיגה מן הנצחי אל בן החלוף לא תיתכן‪.‬‬ ‫(‪ )11‬אוגוסטינוס‪ :‬הוי ננס טיפש שכמותך! כך אפוא אתה מדמיין‬ ‫לעצמך‪ ,‬כי כל התענוגות השמימיים או הארציים‪ ,‬ואף התרחישים‬ ‫המשמחים ביותר‪ ,‬יבואוך בשטף מכאן ומכאן על פי מנוד ראשך?‬ ‫אולם תקווה זו הוליכה שולל ריבוא ריבואות בני אדם והטביעה‬ ‫נפשות אינספור באוֹ ְרקוּ ס‪ 122.‬הלא שעה שהיו סבורים כי רגלם האחת‬ ‫נטועה בארץ והשנייה — ברקיע‪ ,‬לא יכלו לעמוד איתן כאן‪ ,‬אך‬ ‫גם לא לעלות לשם‪ .‬על כן נפלו בחרפה‪ ,‬ורוח החיים עזבתם‪ :‬אלה‬ ‫בשיא פריחת עלומיהם ואלה באמצע עיסוקיהם‪ .‬ואילו אתה סבור כי‬ ‫‪ 1 21‬שם‪.68 ,‬‬ ‫‪ 122‬אורקוס (‪ )Orcus‬הוא שם נרדף לשאול ולאל השאול באגדה הרומית‪.‬‬ ‫הכוונה כאן היא לגיהנום‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 175‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  176‬חלק שני‬

‫דבר זה‪ ,‬שקרה לרבים כל כך‪ ,‬לא יכול לקרות לך? (‪ )12‬חלילה לוּ‬ ‫במקרה — ישמרנו האל מכך! — נחלת מפלה זו שעה שאתה מטפח‬ ‫את מפעלותיך הרבים‪ ,‬מה גדול היה הכאב‪ ,‬מה גדולה הבושה ומה‬ ‫מאוחרת חרטתך‪ .‬היות שנמשכת לכיוונים שונים‪ ,‬היית נכשל בכל‬ ‫אחד מהם!‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬ירחם נא השוכן במרומים לבל יתגשמו כל אלה‪.‬‬

‫טז‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬רחמי שמים אולי יחלצו אותך מזאת‪ ,‬אך אף על פי‬ ‫כן אין הם סולחים לאיוולת אנוש‪ .‬ברם אינני רוצה שתקווה לרחמים‬ ‫יתר על המידה‪ .‬הלא כשם שהאל מתעב את האומרים נואש‪ ,‬כך הוא‬ ‫לועג לאלה שמטפחים תקוות מוגזמות‪ .‬אמת‪ ,‬צר לי ששמעתי מפיך‬ ‫אתה‪ ,‬כי בעניין זה אפשר לבוז למעשייה הנושנה של הפילוסופים‪,‬‬ ‫כשם שכינית זאת‪ )2( .‬אמור לי בבקשה‪ ,‬כלום מעשייה היא זו‪ ,‬אשר‬ ‫על סמך הוכחות גיאומטריות משרטטת את גבולותיה הצרים של‬ ‫הארץ כולה ומאששת‪ ,‬כי היא אמנם אי צר ומוארך במקצת?‪ 123‬ואולי‬ ‫מעשייה נוספת היא זו שקובעת‪ ,‬כי מתוך הארץ כולה‪ ,‬המחולקת‬ ‫לחמש חגורות — כך קוראים להן‪ — 124‬האמצעית והגדולה מכולן‪,‬‬ ‫ומשמאלה השרויות‬ ‫ּ‬ ‫מימינה‬ ‫ּ‬ ‫הנצרבת בלהט השמש‪ ,‬וכן השתיים‬ ‫בכפור אימים תחת מעטה קרח עד‪ ,‬אינן מתאימות למושב אדם‪,‬‬

‫‪ 1 23‬התיאורים הגיאוגרפיים בפרק זה נסמכים על האמור אצל קיקרו‪ ,‬חלומו‬ ‫של סקיפיו‪.13–­12 ,‬‬ ‫‪ 124‬במקור‪ :zonae :‬חגורות‪ ,‬אזורים‪ .‬הכוונה כאן לחלוקת כדור הארץ‬ ‫לחמישה חוגים או אזורים; ראשיתה אצל האסטרונום היווני ארטוסתנס‬ ‫(‪ 194-275 ,Eratosthenes‬לפנה"ס)‪ ,‬ובמידה מסוימת היא משקפת את‬ ‫המציאות‪ :‬שני חוגי הקוטב הקפואים‪ ,‬שניים שבהם מזג האוויר מתון (הן‬ ‫בחצי הכדור הצפוני הן בדרומי) ואזור קו המשווה היוקד‪ ,‬שאותו חובק‬ ‫נהר אוֹ ֶק ָאנוּ ס‪ .‬השוו קיקרו‪ ,‬על המוות‪ ;69–­68 ,‬הנ"ל‪ ,‬על טבע האלים‪,‬‬ ‫‪ ;1.10.24‬אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר ראשון‪.51–­45 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 176‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪177  ,‬‬

‫ואילו השתיים הנותרות‪ ,‬בין האמצע והקטבים‪ ,‬נושבות? (‪ )3‬או שמא‬ ‫זו‪ ,‬אשר ממקמת את השנייה מצמד החטיבות הנוחות ליישוב מתחת‬ ‫לרגליכם ממש‪ 125,‬ואליה אינכם יכולים להגיע‪ ,‬כי הים הגדול חוסם‬ ‫דרככם שמה? והלא אתה יודע מה רבה המחלוקת מני קדם בין‬ ‫המלומדים‪ ,‬אם מתגוררים שם בני אדם אם לאו‪ 126.‬אני הבעתי את‬ ‫דעתי על כך בספרי על עיר האלוהים‪ 127,‬שאותו‪ ,‬אין לי כל ספק‪,‬‬ ‫קראת‪ )4( .‬סברה זו מותירה לכם חטיבה אחת נוחה ליישוב‪ ,‬או‪ ,‬יש‬ ‫טוענים‪ ,‬מחלקת אף אותה לשני חלקים ומקצה את האחד לשימושכם‬ ‫אתם ואילו את השני חובקת בפיתוליו של האוקיינוס הצפוני ומונעת‬ ‫את גישתכם אליו‪ )5( .‬ומה באשר למעשייה שאותו חלק עצמו שבו‬ ‫אתם גרים‪ ,‬קטן ככל שיהיה‪ ,‬נעשה אפילו מצומצם יותר בגלל ימים‬ ‫וביצות‪ ,‬יערות‪ ,‬חולות ומדבריות‪ ,‬ובכן פוחתת עד כמעט לא־כלום‬ ‫אותה פיסת אדמה זעירה שבה תתגאו כל כך? ואולי גם מעשייה‬ ‫נוספת‪ ,‬אשר מלמדת כי גם בשטח זה שבו אתם מתגוררים‪ ,‬והוא‬ ‫מוגבל עד מאוד‪ ,‬ישנם אורחות חיים שונים‪ ,‬פולחני דת הסותרים זה‬ ‫את זה‪ ,‬שפות שונות והרגלים זרים‪ ,‬ומשום כך ניטלת כל אפשרות‬ ‫לפרסום שמך במרחקים? אם כל אלה אגדות בעיניך‪ ,‬כי אז גם כל‬ ‫מה שקיוויתי לגביך הוא אגדה‪ .‬הרי חשבתי כי אין איש יודע דברים‬ ‫אלה על בוריים כמוך‪ )6( .‬אשמיט כמובן את משנתם של קיקרו‬ ‫וּ וֶ רגיליוס ואת יתר יצירות הפילוסופיה והשירה בעניין זה‪ ,‬שבהן‬ ‫נדמית בעינַ י בקי מאין כמותך; הן ידעתי כי לאחרונה באפריקה שלך‬ ‫ָ‬ ‫ִה ּבעת אתה דעה זו עצמה בחרוזים נהדרים וכה אמרת‪:‬‬ ‫יה הכדוריים של הארץ ולכך שבני אדם שוכנים‬ ‫‪ 1 25‬ההתייחסות כאן היא לפנֶ ָ‬ ‫אלה בחצי הכדור הצפוני ואלה — בדרומי (המונח המתאר זאת הוא‬ ‫"אנטיפודים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי שגרים בצדו ההפוך או המנוגד של כדור‬ ‫ּ‬ ‫הארץ)‪.‬‬ ‫‪ 126‬אצל העתיקים רווחה הדעה כי לא ניתן להגיע לחצי הכדור הדרומי‪,‬‬ ‫ומכאן השאלה אם מתגוררים שם בני אדם אם לאו‪.‬‬ ‫‪ ,16.9 127‬שבו אוגוסטינוס טוען כי הסיפור על אודות האנטיפודים אינו‬ ‫אמין‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 177‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  178‬חלק שני‬

‫ָּתחוּ ם ִּב ְגבוּ לוֹ ת ָצ ִרים עוֹ ָל ֵמנוּ ‪,‬‬ ‫ְּכמוֹ ִאי ָק ָטן הוּ א נִ ָ ּצב‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר אוֹ ְקיָ נוֹ ס יְ ַכ ְּת ֵרהוּ‬ ‫ִּב ְפ ַת ְל ַּת ּלוּ ת ִע ּקוּ ָליו‪128.‬‬

‫ואז עוד הוספת דברים אחרים‪ ,‬אשר לו חשבת אותם שקריים‪ ,‬תמהני‬ ‫מדוע השמעת אותם לעתים כה תכופות‪ )7( .‬מה אומר כעת על‬ ‫קוצר תהילתם של בני מוותה ועל אילוצי זמנם? אתה הלא יודע‬ ‫מה קצר ומה טרי הוא זכרם של עניינים עתיקי יומין בהשוואה‬ ‫לנצח הזמן‪ .‬לא אזכיר לך את השקפותיהם הנודעות של הקדמונים‪,‬‬ ‫המדברים על דליקות ושטפונות חוזרים ונשנים על פני הארץ‪ ,‬ולכך‬ ‫מתייחס אפלטון בטימיאוס‪ 129‬וכן קיקרו בספר השישי של חיבורו‬ ‫על המדינה‪ 130.‬הרי אף שדברים אלה מקובלים על דעתם של רבים‪,‬‬ ‫בוודאי זרים הם לדת האמת‪ ,‬שעל ברכיה נתחנכת‪ )8( .‬אך לבד‬ ‫מזאת‪ ,‬מה רבים המכשולים לשם בר קיימא‪ ,‬קל וחומר למוניטין בני‬ ‫נצח! לכל לראש מותם של האנשים‪ ,‬אשר במחיצתם חיִ ינו את ח ֵ ּיינו;‬ ‫וכן ִשכחה‪ ,‬זו רעה טבעית הנלווית לזִ קנה‪ .‬ישנו ְלעולם גם שבחם‬ ‫העולה של אנשים צעירים‪ ,‬אשר בעת פריחתו גורע לעתים קרובות‬ ‫מפרסומם של קודמיו‪ ,‬וככל שהוא מקטין את ערך רבותיו‪ ,‬כך‪ ,‬לדידו‪,‬‬ ‫הוא עצמו גדל והולך‪ )9( .‬לזאת נוספת קנאה‪ ,‬אשר רודפת ללא הרף‬ ‫את מי שנוטלים על עצמם מפעלות מהוללים‪ ,‬וכן שנאה ַלמידה‬ ‫הטובה וסלידתו של ההמון מחייהם של אלה‪ ,‬שניחנו בכישרון יוצא‬ ‫דופן‪ .‬הוסף לכך את הפכפכותם של שיקולים עממיים וחורבן קברים‪,‬‬ ‫אשר נבקעים מכוח "וּ ֵמ ֱעזוּ ז ְּת ֵאנָ ה ׁ ֶשל ְס ָרק‪ִ ּ ,‬פ ְר ִאית ַר ַּבת־ע ֶֹצם"‪ ,‬כשם‬ ‫‪ 1 28‬אפריקה‪.363–­361 ,1 ,‬‬ ‫‪ 129‬השוו אפלטון‪ ,‬טימיאוס‪ ,‬ג‪" :22 ,‬כליונות מרובים באו — ועוד יבואו —‬ ‫על המין האנושי‪ ,‬בדרכים מרובות‪ :‬הגדולים שבהם — דרכם באש ובמים‪,‬‬ ‫וקטנים מאלה מתרחשים באלפי דרכים אחרות"‪.‬‬ ‫‪ 130‬השוו קיקרו‪ ,‬על המדינה‪" :6.23 ,‬בכל זאת‪ ,‬בשל השיטפונות והשריפות‬ ‫הפוקדים את עולמנו — הלא מן ההכרח שאלה יתרחשו במועד הנקוב‬ ‫להם — לא זו בלבד שאיננו יכולים להשיג תהילת נצח‪ ,‬כי אם גם לא‬ ‫שם ארוך טווח"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 178‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪179  ,‬‬

‫שאומר יובנאליס‪ 131,‬ואף אתה מכנה זאת בטוב טעם "מוות שני"‬ ‫באפריקה שלך‪ .‬הנה אשמיע באוזניך כאן אותן מילים שאתה שׂ מת‬ ‫שם בפיו של אחר‪:‬‬ ‫ֶּת ֶכף יִ ְקרֹס ִק ְב ְר ָך‪ּ ַ ,‬גם ַה ְּכת ֶֹבת ַעל ׁ ֵש ׁש ֲח ָקקוּ ָה‬ ‫לֹא ַּת ֲעמֹד‪ ,‬וְ ִה ֵּנה‪ ,‬הוֹ י יַ ְלדִּ י‪ַּ ,‬ב ּׁ ֵשנִ ית ֲאזַ י ַמ ָּת‪132.‬‬

‫אכן תהילה נהדרת ואלמותית היא זו‪ ,‬אשר מתמוטטת ממכת אבן‬ ‫אחת! (‪ )10‬הוסף את אובדנם של ספרים שבהם נחרת שמך בין‬ ‫בידיך שלך בין בידי אחרים‪ .‬אמנם אובדן זה נדמה מאוחר למדי‪,‬‬ ‫הואיל וזכרם של ספרים שורד זמן רב יותר מזכר קברים‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת כיליונם הוא בלתי נמנע בשל אינספור אסונות מדרך הטבע או‬ ‫המקרה‪ ,‬וכשם ששאר דברים כפופים לאלה‪ ,‬כך גם ספרים‪ .‬אפילו‬ ‫היה כל זה בטל ומבוטל‪ ,‬הרי שלספרים נכונו זוקן וכליה משלהם‪.‬‬ ‫ָּכל ֲא ׁ ֶשר ְיִג ָעם ׁ ֶשל ְּבנֵ י ָמוְ ָתה‬ ‫ִּב ְס ָת ִמ ּיוּ ת ִּכ ׁ ְשרוֹ נָ ם ְּכ ָבר חוֹ ֵלל‪ֵ ,‬הן ַרק ִמן ַה ֶ ּצ ֶדק‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ְת ַּכ ֶּלה‪133.‬‬

‫תעדנה טוב מכול על טעותך הילדותית‪ )11( .‬ומה‬ ‫הלא מילותיך אתה ֵ‬ ‫עוד? לא אחדל מלהטיח בך את חרוזיך הקטנים‪:‬‬ ‫ָא ֵכן ְּכ ׁ ֶש ָ ּימוּ תוּ ְס ָפ ֶר ָ‬ ‫יך‬ ‫ישית יִ ְפ ָ ּג ׁ ְש ָך ָּכ ְך ַה ָּמוֶ ת‪134.‬‬ ‫ָאז ִּת ְתמוֹ ֵטט ַ ּגם ַא ָּתה; ַּב ּׁ ְש ִל ׁ ִ‬

‫הא לך דעתי על התהילה; בוודאי הבעתי זאת במלל רב מן הראוי‬ ‫לי או לך‪ ,‬אך בכל זאת היה זה מעט מכפי שדרשה חשיבות נושאנו‪.‬‬ ‫בלתי אם אף כעת אולי אין כל דברינו בעיניך אלא מעשייה‪.‬‬ ‫‪1 31‬‬ ‫‪ 132‬‬ ‫‪ 133‬‬ ‫‪ 134‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬י‪.145 ,‬‬ ‫אפריקה‪.432–­431 ,2 ,‬‬ ‫שם‪.457–­455 ,‬‬ ‫שם‪.465–­464 ,‬‬

‫‪.indb 179‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  180‬חלק שני‬

‫(‪ )12‬פרנציסקוס‪ :‬ודאי שלא! דבריך לא העלו בנפשי רושם של‬ ‫דרכי הישנות‪ .‬הן‬ ‫ַ‬ ‫מעשיות‪ ,‬כי אם נטעו בי רצון חדש להשליך את‬ ‫אף על פי שהכרתי עניינים אלה כמעט במלואם זה מכבר ושמעתים‬ ‫לעתים תכופות‪ ,‬כי כשם שאומר יקירנו טרנטיוס‪" :‬אין דבר הנאמר‬ ‫עכשיו שכבר לא נאמר קודם לכן"‪ 135,‬הרי שלרצינות הדברים ולרצף‬ ‫הרצאתם‪ ,‬וכן לכבודו של הדובר‪ ,‬יש השפעה רבה‪ )13( .‬אולם הייתי‬ ‫רוצה לשמוע את דעתך הסופית בעניין זה‪ :‬האם תצווני לזנוח את‬ ‫תלמודי לגמרי ולחיות בלי תהילה‪ ,‬או שמא תמליץ על נתיב ביניים‬ ‫כלשהו?‬

‫יז‬ ‫(‪ )1‬אוגוסטינוס‪ :‬לעולם לא אייעץ כי תחיה בלי תהילה‪ ,‬אבל אזהירך‬ ‫שוב ושוב לבל תעדיף את רדיפת התהילה על פני המידה הטובה‪ .‬הן‬ ‫תדע כי התהילה היא כעין צל של המידה הטובה‪ 136.‬לפיכך‪ ,‬כשם‬ ‫שבעולמכם אי אפשר לגוף‪ ,‬הנמצא תחת השמש היוקדת‪ ,‬שלא יטיל‬ ‫צלו‪ ,‬כך בכל מקום שבו קורן אורו של האל‪ ,‬אי אפשר למידה הטובה‬ ‫שלא תוליד תהילה‪ .‬מי שמשיג אפוא תהילת אמת‪ ,‬בהכרח השיג‬ ‫כבר את המידה הטובה עצמה; בלעדיה נותרים חיי אנוש נבובים‬ ‫ודומים ביותר להווייתן של חיות אילמות‪ ,‬הנשמעות בפזיזות לקול‬ ‫דחפיהן‪ ,‬וזוהי אהבתן היחידה של הבהמות‪ )2( .‬עליך אם כן לציית‬ ‫לזה החוק‪ .‬טפח את המידה הטובה‪ ,‬זנח את התהילה; ובכל זאת‪ ,‬כשם‬ ‫לבקשה‪ ,‬כך תשיג ממנה עוד‬ ‫ּ‬ ‫שנאמר על מרקוס קאטו‪ ,‬ככל שתמעיט‬ ‫ועוד‪ 137.‬והנה שוב איני יכול להימנע מלהציג לך את עדותך אתה‪:‬‬ ‫‪ 1 35‬טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,41 ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫‪ 136‬השוו קיקרו‪ ,‬על המוות‪" :109 ,‬הלא גם אם בתהילה עצמה אין שום סיבה‬ ‫נבקש ָה‪ ,‬הריהי באה כצל בעקבות המעלה הטובה"‪.‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫שלשמה‬ ‫‪ 137‬השוו ַסלוסטיוס‪ ,‬מלחמת קטילינה‪" :54.6 ,‬הוא העדיף להיות איש טוב‬ ‫ולא רק למראית עין‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל שהמעיט לבקש לו תהילה‪ ,‬כך זו‬ ‫התלוותה אליו ביתר שאת"‪ .‬מרקוס פורקיוס קאטו הצעיר‪ ,‬איש אוטיקה‬ ‫(‪ 46–95 ,Marcus Porcius Cato Minor Uticensis‬לפנה"ס)‪ ,‬נינו של‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 180‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫ֵּבין לֹא ִּת ְר ֶצה ֵוּבין ִּת ָּמ ֵלט‪ִ ,‬היא ָּתבוֹ א‬

‫מחשבותי)  ‪181  ,‬‬

‫יך‪138.‬‬ ‫ַא ֲח ֶר ָ‬

‫(‪ )3‬מכיר אתה את החרוז הקט? שלך הוא‪ .‬מי שבצהרי היום אץ‬ ‫ומתייגע בשמש הקופחת כדי שיבחין בצלו ויראהו לאחרים‪ ,‬בוודאי‬ ‫ייחשב טרוף דעת; אולם כלל לא שפוי ממנו האדם‪ ,‬אשר בסאון‬ ‫החיים סובב והולך בעמל רב כדי שיפיץ את תהילתו ברבים‪ .‬מה אם‬ ‫כן? ילך נא האחד ויגיע ליעדו; צלו יבוא בעקבותיו‪ .‬יתאמץ נא השני‬ ‫כדי להשיג את המידה הטובה‪ ,‬והתהילה לא תיטוש אותו במאמציו‪.‬‬ ‫דברים אלה אמורים באשר לתהילה‪ ,‬שהיא בת לווייתה של המידה‬ ‫הטובה האמיתית‪ )4( .‬אולם זו המושגת באינספור אמצעים אחרים‪,‬‬ ‫בין גופניים בין שכליים‪ ,‬שלהם מסוגלת סקרנות אנוש — אין היא‬ ‫אפילו ראויה לשם "תהילה"‪ .‬על כן במחילה מכבודך אומר כי הרחקת‬ ‫לתעות בדרכך‪ ,‬היות שאתה מכלה את כוחותיך‪ ,‬בייחוד בגילך זה‪,‬‬ ‫בחיבור ספרים ובמשימות כה גדולות; את ענייניך שכחת וכל כולך‬ ‫התמסרת לענייני אחרים‪ .‬לפיכך ימי חייך האלה‪ ,‬קצרים מאין כמותם‪,‬‬ ‫אוזלים בתקוות שווא לתהילה‪ ,‬ואתה אינך מבחין בזאת‪.‬‬ ‫יצירותי מבלי להשלימן?‬ ‫ַ‬ ‫(‪ )5‬פרנציסקוס‪ :‬מה אעשה אם כן? האם אזנח‬ ‫או שמא נבון יותר להזדרז וללטשן‪ ,‬אם יתיר זאת האל? וכשאשתחרר‬ ‫מדאגות אלה‪ ,‬אצעד ביתר חופשיות לקראת מטרות נשגבות יותר‪ .‬הן‬ ‫לא אוכל לזנוח ׁ ְש ֵלו נפש את עבודתי הכבירה‪ ,‬שבה השקעתי מרב‬ ‫מאמצי‪ ,‬באמצע הדרך‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אני יודע באיזו רגל צליעתך‪ .‬אתה מעדיף להפקיר‬ ‫את עצמך מאשר את ִספרוניך‪ .‬אולם אני אשלים את חובתי; מידת‬ ‫הצלחתי תלויה בך‪ ,‬אך בוודאי אעשה זאת נאמנה‪ )6( .‬השלך‬ ‫מעליך את העולם הכביר של ספרי ההיסטוריה; מעללי הרומאים‬ ‫ידועים דיים בזכות פרסומם הם ובגלל כישרונם של אחרים‪ .‬עזוב‬ ‫קאטו הבכיר‪ .‬הוא היה סטואי חסר פשרות ושאף ללכת בעקבות מעלותיו‬ ‫של אבי־סבו הנודע‪.‬‬ ‫‪ 138‬אפריקה‪.486 ,2 ,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 181‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  182‬חלק שני‬

‫את אפריקה והנח אותה לבעליה; לא תוסיף תהילה לא לסקיפיו‬ ‫ולא לעצמך‪ .‬אותו אי אפשר לרומם לגבהים נעלים יותר‪ ,‬ואתה רק‬ ‫מתייגע דרך עקלתון אחריו‪ .‬משתניח כל זאת בצד‪ ,‬השב לך סוף כל‬ ‫סוף את עצמך‪ ,‬ואם יוּ תר לי לחזור למקום שממנו יצאנו — התחל‬ ‫להרהר במוות‪ 139,‬שאליו אתה מתקרב אט אט מבלי משים‪ )7( .‬קרע‬ ‫כל כיסוי‪ ,‬גרש את האפילה ונעץ בו מבטך‪ .‬הישמר פן יחלוף יום‬ ‫או לילה אחד‪ ,‬אשר לא יעורר בך את זכר יומך האחרון‪ .‬תלה בו‬ ‫בלבד את כל שנגלה לעיניך וכל שעולה ברוחך בשעת הגות‪ .‬השמים‪,‬‬ ‫הארץ והיַ ִּמים משתנים כולם; מה יכול לקוות אדם‪ ,‬זה השברירי‬ ‫בבעלי החיים? חילוף העונות משלים מחזורו וחוזר חלילה‪ ,‬לא יעמוד‬ ‫במקומו‪ .‬אם סבור אתה כי תוכל לעמוד במקומך‪ ,‬טעות בידיך‪ .‬כשם‬ ‫שניסח זאת הוראטיוס בטוב טעם‪:‬‬ ‫ִח ׁיש ְּת ַמ ֵּלא ֶאת ֶח ְס ָר ּה ַה ְּל ָבנָ ה ַּב ּׁ ָש ַמיִ ם‪ַ ,‬א ְך ָאנוּ —‬ ‫ִעם ִר ְד ֵּתנוּ ִל ְמקוֹ ם [‪140]...‬‬

‫(‪ )8‬לפיכך כל אימת שתראה שדות קמה קיציים לאחר האביב הפורח‪,‬‬ ‫סתיו מתון לאחר יקוד הקיץ ושלג חורפי המגיע לאחר ְּבציר הסתיו‪,‬‬ ‫אמור לעצמך‪" :‬דברים אלה חולפים‪ ,‬אבל ישובו פעם אחר פעם‪ .‬אני‬ ‫לעומת זאת אסתלק לבלי שוב"‪ .‬כאשר תבחין שצל ההרים מתארך‬ ‫עת השמש נוטה לשקוע‪ ,‬אמור‪" :‬עתה נסים ימי חיי‪ ,‬וצלו של המוות‬ ‫מתפשט והולך‪ .‬אולם אותה שמש עצמה תהיה כאן שוב מחר‪ ,‬אך‬ ‫זה היום נגוז ממני ולא יחזור עוד"‪ )9( .‬מי ימנה את מחזותיו כלילי‬ ‫היופי של לילה שקט‪ ,‬אשר אין אהוד ממנו לחורשי מזימות ואין‬ ‫מקודש כמותו לגומלי חסד? על כן כאותו הגאי בצי הטרויאני —‬ ‫שהרי ספינתך אינה בטוחה משלו — קום בחצות הליל‪:‬‬ ‫‪ 139‬הכוונה כאן לספר א של הסוד‪ ,‬שבו נסב‬ ‫‪ 140‬הוראטיוס‪ ,‬השירים‪ .14–­13 ,4.7 ,‬להלן‬ ‫המשפט‪ ,‬שמטרתו להנגיד את המחזוריות‬ ‫  ר ֶדת ַאינֶ ָאס ַה ָּתם‪ּ ַ ,‬גם טוּ לוּ ס ַה ֶּמ ֶל ְך ַ ּגם‬ ‫ֶ‬ ‫  א ֶפר וְ ֵצל נִ ְהיֶ ה‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫הדיון על המוות‪.‬‬ ‫טורים ‪ 16–­15‬המסיימים את‬ ‫שבטבע עם קוצר חיי אנוש‪:‬‬ ‫ַאנְ קוּ ס‪,‬‬

‫‪.indb 182‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫דֶּ ֶר ְך ּכוֹ ָכב הוּ א חוֹ ֵקר ַה ּתוֹ ֶעה ׁ ָשם דּ וּ ָמם‬

‫מחשבותי)  ‪183  ,‬‬

‫יע‪141.‬‬ ‫ָּב ָר ִק ַ‬

‫וכאשר תסתכל בכוכבים ממהרים מערבה‪ ,‬דע כי אתה נהדף יחד עמם‪,‬‬ ‫וכי לא קיימת כל תקווה לעמוד איתן‪ ,‬בלתי אם בו‪ ,‬אשר אינו מוּ נָ ע‬ ‫ושאינו יודע שקיעה מהי‪ )10( .‬זאת ועוד‪ ,‬כשתפגוש את אלה‪ ,‬אשר‬ ‫זה עתה ראיתם כילדים‪ ,‬מטפסים בשלבי החיים‪ ,‬זכור כי אתה יורד‬ ‫בינתיים בנתיב אחר‪ ,‬ואף במהירות יתרה‪ ,‬כי ייטב בעיני הטבע שכל‬ ‫משא כבד יצנח מטה‪ .‬כשתתבונן בחומות עתיקות‪ ,‬חשוב ראשית‪:‬‬ ‫"היכן הם אלה‪ ,‬אשר ידיהם בנו זאת?" ולמראה חומות חדשות‪" :‬היכן‬ ‫יהיו בוניהן עד מהרה?" הוא הדין גם לעצים‪ :‬מי שטיפחם ונטעם הוא‬ ‫עצמו לעתים קרובות אינו האיש אשר קוטף את הפרי מענפיהם‪ .‬הן‬ ‫במקרים רבים מתקיים הכתוב בגאורגיקה‪:‬‬ ‫יחתוֹ יִ ׁ ְש ַּת ֶהה ְוּב ִאחוּ ר יָ ֵצל‬ ‫ִּב ְצ ִמ ָ‬

‫ִלנְ ָכ ֵדינוּ ‪142.‬‬

‫וכשתשתאה לנהרות רוהטים‪ ,‬יהא נא בהישג ידך אחד מחרוזיך‬ ‫הקטנים (לבל אצטט באוזניך לעולם חרוזיהם של אחרים)‪:‬‬ ‫ֵאין ֶּב ֱא ֶמת ׁשוּ ם נָ ָהר ֲא ׁ ֶשר חוֹ ֵפז ּכֹה ְּב ׁ ֶש ֶטף‬ ‫ְּכמוֹ ְמרוּ ַצת ַה ַח ִ ּיים‪143.‬‬

‫(‪ )11‬בל יוליכוך שולל לא ריבוי הימים ולא חלוקת החיים הסבוכה‬ ‫לתקופות‪ 144,‬כל חיי אנוש‪ ,‬ארוכים ככל שיהיו‪ ,‬אינם משולים אלא‬ ‫ליום אחד‪ ,‬ואף לא ליום שלם‪ .‬שווה לנגדך לעתים תכופות את זה‬ ‫הדימוי האריסטוטלי אשר‪ ,‬כך שמתי לב‪ ,‬חביב עליך למדי‪ ,‬ואין אתה‬ ‫רגיל לקוראו או לשומעו אפילו פעם אחת‪ ,‬מבלי שיותיר חותם עמוק‬ ‫ברוחך‪ .‬אמת‪ ,‬תמצא שקיקרו מוסרו בשיחות בטוסקולום ומנסחו‬ ‫ביתר רהיטות וכוח שכנוע‪ ,‬במילים אלה או בוודאי בדומות להן‪,‬‬ ‫‪1 41‬‬ ‫‪ 142‬‬ ‫‪ 143‬‬ ‫‪ 144‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס‪ ,‬ספר שלישי‪.515 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה‪ .2.58 ,‬השוו קיקרו‪ ,‬על הזקנה‪.25–­24 ,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬המכתבים השקולים‪.92–­91 ,1.4 ,‬‬ ‫ראו לעיל יב‪.1 ,‬‬

‫‪.indb 183‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  184‬חלק שני‬

‫שהרי אין כעת בידי עותק של ספר זה‪" 145:‬אריסטו כותב כי בנהר‬ ‫ִה ּ ַ‬ ‫יפנִ יס‪ 146,‬שזורם מאזור אירופה לים השחור‪ ,‬נולדים אי אלה יצורים‬ ‫קטנטנים שחיים יום אחד‪ .‬מי מהם אשר מת בעלות השחר‪ ,‬הרי שמת‬ ‫בדמי ימיו; מי שבחצות היום‪ ,‬כבר הגיע לגיל מתקדם‪ ,‬ומי שבשקיעת‬ ‫החמה‪ ,‬מסתלק לעולמו שְׂ ַבע זוקן‪ ,‬על אחת כמה וכמה ביום היפוך‬ ‫שכם הארוך ביותר של חיינו עם הנצח‪ :‬הרי‬ ‫הקיץ‪ 147.‬השווה את ִמ ּ‬ ‫שנמצא כי אנו קצרי ימים כמעט כמו אותם יצורים קטנטנים"‪)12( .‬‬ ‫אמת‪ ,‬סבורני שקביעה זו כה נכונה‪ ,‬עד כי זה מכבר עברה מפיהם של‬ ‫הפילוסופים ונפוצה בשיחו של העם‪ .‬בוודאי רואה אתה‪ ,‬כי אפילו‬ ‫אנשים גסים ובורים אימצו זאת בשיחות חולין; הרי כשיביטו בילד‬ ‫יאמרו‪" :‬הוא בשחר ימיו"‪ ,‬ואילו למראית גבר‪" :‬הגיע לחצות היום"‪,‬‬ ‫או "הגיע לצהרי חייו"‪ ,‬וכשיביטו בישיש בלה מזוֹ קן‪" :‬הוא בערוב‬ ‫ימיו ושמשו שוקעת"‪ .‬הפוך במחשבות אלה‪ ,‬בני יקירי‪ ,‬ובאחרות‬ ‫מסוגן אשר‪ ,‬אין לי ספק‪ ,‬תעלינה בך בהמוניהן‪ .‬ברם הללו היו אותן‬ ‫שנתעוררו בי באקראי‪ )13( .‬לבד מזאת אבקשך דבר אחד‪ .‬הקפד‬ ‫להתבונן בקברי הקדמונים‪ ,‬אך ביתר הקפדה — בקברותיהם של אלה‬ ‫והיה סמוך ובטוח‪ ,‬כי אותו מושב ומעון נצח נכון‬ ‫אשר חיו עמך‪ֵ ,‬‬ ‫אף לך‪.‬‬ ‫ֵה ָּנה ֻּכ ָּלנוּ נָ בוֹ א‪ִּ ,‬כי פֹה ַא ֲחרוֹ ן‬

‫ְמעוֹ נֵ נוּ ‪148.‬‬

‫גם אתה‪ ,‬שכעת בשיא פריחת עלומיך רומס אחרים בגאון‪ ,‬עד מהרה‬ ‫תירמס בעצמך‪ .‬חשוב על זאת‪ֲ ,‬ה ֵגה בכך יומם ולילה‪ ,‬לא רק כראוי‬ ‫לאדם שקול ומודע לטבעו הוא‪ ,‬אלא גם כראוי לפילוסוף‪ ,‬והחזק‬ ‫בדעה כי כך יש להבין את הכתוב‪" :‬כל חייהם של הפילוסופים הם‬

‫‪1 45‬‬ ‫‪ 146‬‬ ‫‪1 47‬‬ ‫‪ 148‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫המובאה להלן היא ציטוט חופשי מעל המוות‪.94 ,‬‬ ‫ראו אריסטו‪ ,‬מחקרי בעלי חיים‪552 ,‬ב (אריסטו מכנה חרק זה בשם‬ ‫הבוּג הדרומי באוקראינה‪.‬‬ ‫‪ ,ephemeron‬כלומר‪ ,‬בן־יום)‪ .‬היפניס הוא נהר ּ‬ ‫כלומר‪ ,‬ביום הארוך ביותר בשנה (‪ 22–­21‬ביוני בחצי הכדור הצפוני)‪.‬‬ ‫אובידיוס‪ ,‬מטמורפוזות‪ ,‬ספר עשירי‪.34 ,‬‬

‫‪.indb 184‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪185  ,‬‬

‫אימון במוות"‪ )14( 149.‬מחשבה זו‪ ,‬לטענתי‪ ,‬תלמדך לבוז לעניינים‬ ‫בני חלוף ותראה לך דרך חיים אחרת‪ ,‬שאותה תאמץ‪ .‬ברם תשאל‬ ‫מהי זו הדרך‪ ,‬או באילו נתיבים יש להגיע אליה‪ .‬אשיב‪ ,‬כי אין‬ ‫לך צורך בהנחיות מפורטות‪ .‬רק הקשב לרוח הקוראת ללא הרף‬ ‫ומעודדת אותך בזה הלשון‪" :‬זו הדרך אל מולדתך"‪ .‬אתה יודע מה‬ ‫היא מציעה לך; היא תבשר לך אילו הן דרכי אמת ואילו דרכי כזב‪,‬‬ ‫מה עליך לרדוף וממה להימנע‪ .‬ציית לה‪ ,‬אם חפצת לחיות בבטחה‬ ‫ולהיות בן חורין‪ )15( .‬אין צורך להתחבט ארוכות‪ .‬טבע הסכנה דורש‬ ‫מעשה‪ .‬האויב נושף בעורפך‪ ,‬אף יסתער מולך; רועדים הכתלים‬ ‫שבהם אתה נצור‪ .‬אל לך להסס אפילו עוד רגע‪ .‬מה יתרון לך כי‬ ‫תנעים זמירות לאחרים‪ ,‬אם אינך מאזין לעצמך? אסיים‪ :‬הימלט‬ ‫מסכנות‪ .‬הבא עצמך לחוף מבטחים‪ .‬לך בעקבות הדחף‪ ,‬אשר גם אם‬ ‫מביש הוא בשאר עניינים‪ ,‬אין כמוהו מצוין אם יתאווה למה שהנו‬ ‫מוסרי‪.‬‬

‫יח‬ ‫(‪ )1‬פרנציסקוס‪ :‬הלוואי אמרת לי זאת בתחילה‪ ,‬בטרם אתמסר בנפשי‬ ‫לעיסוקים אלה‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬ברם אכן אמרתי לך זאת לעתים תכופות; ועוד בראשיתם‬ ‫של דברים‪ ,‬כאשר ראיתיך נוטל את קולמוסך‪ ,‬התריתי בך‪ ,‬כי החיים‬ ‫קצרים וחסרי ודאות‪ ,‬כי העמל יהא ארוך וודאי‪ ,‬המאמץ אדיר ופריו‬ ‫קטנטן‪ .‬אך קולות ההמון החרישו את אוזניך‪ ,‬ואותם‪ ,‬לתדהמתי‪ ,‬שנאת‬ ‫וביקשת בעת ובעונה אחת‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הואיל ונועדנו די והותר‪ ,‬אם‬ ‫קיבלת ממני דבר מה הנושא חן בעיניך‪ ,‬אל תתיר בבקשה כי יימוג‬ ‫‪ 149‬קיקרו‪ ,‬על המוות‪ .74 ,‬קיקרו עצמו מתכוון כאן לדבריו של סוקרטס‬ ‫בדיאלוג האפלטוני ַפידון‪67 ,‬ד‪" :‬נמצא [‪ ]...‬שלאמיתו של הדבר מתאמנים‬ ‫הפילוסופים האמיתיים בכך שיהיו מתים [‪ "]...‬וכן ‪" :81‬והרי אין זאת אלא‬ ‫שעסקה [הנשמה] בפילוסופיה בדרך הנכונה והתאמנה לאמיתו של הדבר‬ ‫בקלות של מיתה [‪"]...‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:52‬‬

‫‪.indb 185‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  186‬חלק שני‬

‫בגלל רפיון ועצלות; אך אם היה דבר מה נוקב מדי‪ ,‬אנא‪ ,‬אל תיפול‬ ‫רוחך‪.‬‬ ‫(‪ )2‬פרנציסקוס‪ :‬אני באמת מודה לך‪ ,‬הן על שיחה זו בת שלושת‬ ‫הימים הן על דברים רבים אחרים‪ ,‬כי הסרת את הערפל מעינַ י ופיזרת‬ ‫את עננת השגיאה הכבדה שאפפתני‪ )3( .‬ברם כיצד אודה לזו הגבירה‪,‬‬ ‫אשר לא נלאתה מדיונינו הארוכים והמתינה לנו עד הסוף? לו פנתה‬ ‫לנו עורף אך קמעה‪ ,‬כי אז‪ ,‬לוטים באפילה‪ ,‬היינו אובדים בדרך‬ ‫לא דרך‪ ,‬ואף לא היה כל ממש לא בשיחתך אתה ולא בהבנתי אני‪.‬‬ ‫(‪ )4‬והנה כעת‪ ,‬היות שמושבכם בשמים‪ ,‬אך שהותי עלי אדמות עוד‬ ‫לא תמה (אף אינני יודע עד מתי תימשך ומשום כך‪ ,‬כשם שאתה‬ ‫רואה‪ ,‬אני שרוי בחרדה)‪ ,‬אתחנן אליכם לבל תיטשוני‪ ,‬ואם גם מרחק‬ ‫רב מפריד בינינו‪ .‬הלא בלעדיך‪ ,‬אבי המצוין‪ ,‬חיי לא ינעמו לי‪ ,‬אך‬ ‫בלעדיה לא יהיו הם ולא־כלום‪.‬‬ ‫(‪ )5‬אוגוסטינוס‪ :‬חשוב כי השגת את מבוקשך‪ ,‬ובלבד שאתה לא‬ ‫תיטוש את עצמך; שאלמלא כן‪ ,‬הרי בצדק גמור ייטשוך הכול‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אדאג לעצמי ככל יכולתי; אשוב ואלקט את שברי נפשי‬ ‫הפזורים‪ ,‬ובשקידה אתייחד עם עצמי‪ )6( .‬אך בוודאי כעת‪ ,‬שעה‬ ‫שאנו משוחחים‪ ,‬ממתינים לי עיסוקים רבים וחשובים‪ ,‬אף כי‪ ,‬אחרי‬ ‫ככלות הכול‪ ,‬עניינים בני חלוף הם‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ :‬אפשר שלדעת ההמון יש משהו חשוב יותר; אך‬ ‫בוודאי אין דבר מועיל יותר ולא יכולה להיות הגות פורייה יותר‬ ‫מן המחשבה על עצמך; ייתכן כי יתר מחשבותינו תתבררנה כהגיגי‬ ‫שווא‪ ,‬אך ודאיותו של המוות מאששת‪ ,‬כי לעולם ישנו כורח שיהגה‬ ‫אדם בעצמו‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬אני מסכים‪ ,‬ודווקא משום כך אחזני להט כה גדול למהר‬ ‫שאסיימם אשוב אל אלה‪ )7( .‬אני יודע‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫אל שאר העניינים; כי לאחר‬ ‫כשם שאמרת לפני זמן קצר‪ ,‬כי אזכה לביטחון רב פי כמה‪ ,‬אם‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 186‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך‪ :‬הסוד (על מאבקן הסודי של‬

‫מחשבותי)  ‪187  ,‬‬

‫אתמקד בעיסוק זה בלבד‪ ,‬אסור מדרכים עקלקלות ואפסע בנתיב‬ ‫הישר אל הגאולה‪ .‬אולם אין בכוחי לרסן את תשוקתי‪.‬‬ ‫(‪ )8‬אוגוסטינוס‪ :‬הנה שבנו אל מחלוקתנו מקדם‪ :‬את רצונך אתה‬ ‫מכנה חוסר אונים‪ .‬ברם יהא הדבר כך‪ ,‬הואיל ואין הוא יכול להיות‬ ‫אחרת‪ .‬אתחנן בתפילתי לאלוהים‪ ,‬כי ילווך בדרכך‪ ,‬ואפילו תועים‬ ‫צעדיך‪ ,‬ינחך עד תגיע לחוף מבטחים‪.‬‬ ‫פרנציסקוס‪ :‬הלוואי תתגשם בי תפילתך‪ ,‬כדי שבהנחיית האל אצא‬ ‫מדרכי הפתלתלות ובשעה שאלך בעקבות קולו הקורא‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫בריא ושלם‬ ‫לא אזרה חול בעינַ י אני‪ .‬הלוואי ישקטו ִמשברי נפשי‪ ,‬יידום העולם‬ ‫ולא יכשילני המזל‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 187‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 188‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק שלישי‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים אחרים‬

‫(‪)De sui ipsius et multorum ignorantia‬‬

‫מלטינית‪ :‬נתן רון‬

‫על הבורות היא אחת מארבע יצירות מתחום הסוגה הרטורית של‬ ‫"נאום התוכחה" (‪ Invectiva‬או ‪ )Vituperatio‬שחיבר פטררקה לאורך‬ ‫חייו‪ 1.‬החיבור נכתב מאוחר יחסית בחייו של פטררקה‪ ,‬בשנת ‪,1367‬‬ ‫עת התגורר בוונציה והיה ידוע באיטליה וברחבי אירופה כמשורר‬ ‫וכהוגה הדעות הבולט של זמנו‪ .‬הרקע לכתיבת החיבור היו דברי‬ ‫ביקורת שהשמיעו נגדו חבורה של ארבעה פילוסופים אריסטוטליים‬ ‫בני ונציה‪ ,‬שהיו ידידיו של פטררקה ונהגו לבקרו בביתו בעיר ולנהל‬ ‫עמו שיחות בעניינים שונים‪ .‬לדברי פטררקה‪ ,‬התגלה לו למגינת‬ ‫לבו כי אותם ארבעה דיברו בו סרה והצהירו כי הוא "אדם טוב אך‬ ‫בור בענייני פילוסופיה"‪ 2.‬בתגובה לדבריהם‪ ,‬פטררקה מנסח כתב‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪ 2‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫שלושת כתבי התוכחה האחרים הם ‪( Invective contra medicum‬כתבי‬ ‫תוכחה נגד רופא)‪( Invectiva contra quendam magni status ,‬נגד‬ ‫אדם רם מעלה)‪( Invectiva contra eum qui maledixit Italie ,‬נגד אדם‬ ‫שדיבר סרה באיטליה)‪.‬‬ ‫הארבעה‪ ,‬כפי שפטררקה עצמו ציין בהערה צדדית בשניים מכתבי היד‬ ‫של החיבור‪ ,‬הם איש הצבא לאונרדו דנדולו‪ ,‬הסוחר תומאסו טאלנטי‪ ,‬בן‬ ‫האצולה זכריה קונטאריני והרופא גווידו דה באיינולו‪.‬‬

‫‪.indb 189‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  190‬חלק שלישי‬

‫תוכחה ארוך וארסי ובו הוא מאמץ את ההאשמה בבורות אך מצהיר‬ ‫שכל אותם פילוסופים אריסטוטליים המתיימרים לידיעת האמת אינם‬ ‫בורים פחות ממנו‪ .‬הידיעה האמיתית‪ ,‬הוא מצהיר‪ ,‬טמונה בדוקטרינה‬ ‫הנוצרית ולא בפילוסופיה‪ ,‬והיא שמורה לעניי הרוח ולא לגאוותנים‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬פטררקה מדגיש כי השירה והרטוריקה הקלאסית אינן‬ ‫נוגדות את האמונה הנוצרית אלא יכולות לסייע בטיפוחה‪ .‬בטענות‬ ‫המועלות בו נגד הפילוסופיה הסכולסטית ובאופן שבו הוא משלב‬ ‫בין דבקות נוצרית לרטוריקה קלאסית‪ ,‬החיבור על הבורות הוא עדות‬ ‫משמעותית ביותר לעמדותיו המאוחרות של פטררקה ומהווה מניפסט‬ ‫מרכזי ורב השפעה של ההומניזם המוקדם‪.‬‬ ‫את החיבור על הבורות הקדיש פטררקה לחברו הקרוב דונאטו‬ ‫אלבנצאני‪ ,‬שהיה הומניסט ומורה לדקדוק מפדובה‪ .‬החיבור מורכב‬ ‫מחמישה חלקים‪ ,‬שמהם מתורגם כאן החלק הרביעי‪ ,‬המכיל את לוז‬ ‫טענותיו של פטררקה בחיבור‪3.‬‬

‫‪ 3‬‬ ‫ ‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫התרגום ומספור הפסקאות נעשו לפי המהדורה המדעית שראתה אור‬ ‫במסגרת הסדרה ‪:I Tatti Renaissance Library‬‬ ‫‪Francesco Petrarca, “On His Own Ignorance and That of Many‬‬ ‫‪Others”, in Invectives, ed. and trans. by David Marsh, Cambridge,‬‬ ‫‪MA: Harvard University Press, 2003.‬‬

‫‪.indb 190‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪191  ,‬‬

‫ספר רביעי‬ ‫‪ .43‬אני שב לעסוק במבקרי הספרותיים‪ ,‬שבהם אמנם דנתי כבר רבות‪,‬‬ ‫אך עלי להוסיף עוד דיון‪ ,‬כך שדבר לא יישאר נסתר ממך‪ .‬והרי לא‬ ‫הייתי רוצה שיחשבוני כמי שאיננו איש ספר או אולי כבלתי שפוי‬ ‫או שוטה‪ .‬אלא שהספרות היא עדי חן חיצוני לאדם‪ ,‬בעוד התבונה‬ ‫היא חלק בלתי נפרד מהאדם עצמו‪ .‬לכן‪ ,‬בוש אני יותר להיות חסר‬ ‫תבונה מאשר יודע ספר‪ .‬ואמנם‪ ,‬עמדה לי תבונתי כשהיה עלי לחמוק‬ ‫ממלכודות המבקרים‪ .‬לא בקלות היה עולה בידם להפילני ברשת‬ ‫תחבולותיהם; תמימותי שלי עצמה‪ ,‬עוטה צעיף מכובד לכאורה של‬ ‫ידידות‪ ,‬שהחשבתי לנאמנה‪ ,‬היא שהפילה אותי‪ .‬קל להערים על מי‬ ‫שרוחש אמון‪.‬‬ ‫‪ .44‬אמרתי ואני חוזר ואומר‪ ,‬כי כאזרחים רבים אחרים של העיר‬ ‫היפה והגדולה הם נהגו לבוא ולבקרני‪ ,‬על פי רוב בצמדים‪ ,‬אבל‬ ‫מדי פעם כולם יחד‪ .‬הייתי מתמלא שמחה ומקבלם כמו היו מלאכי‬ ‫האל; שוכח הכול מלבדם‪ ,‬נכבש לחלוטין בקסם דבריהם‪ ,‬שתפסו‬ ‫את תשומת לבי ורוממו את נפשי לאין שיעור‪ .‬ואז מיד‪ ,‬כנהוג בין‬ ‫חברים‪ ,‬היינו שוקעים בשיחות רבות ומגוונות‪ .‬איך ומה אמרתי‪ ,‬או‬ ‫כל עניין אחר‪ ,‬לא נתתי אז דעתי לכך כלל‪ .‬כל רצוני היה להפגין‬ ‫מאור פנים והתרוממות רוח לנוכח בואם של אורחים כאלה‪ .‬לעתים‬ ‫כפתה עלי השמחה לשתוק; לעתים השתתקתי מחשש פן דברי יפריעו‬ ‫למהלך שיחתם הנלהבת‪ ,‬כפי שעלול לקרות‪ .‬ולכן‪ ,‬עדיף היה שלא‬ ‫לומר דבר‪ ,‬או להסתפק באמירת דברים מקובלים‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫‪ .45‬והרי בחברויות שאני מיישם לא למדתי לייפות‪ ,‬להעמיד פנים‬ ‫או להסתיר‪ .‬לשוני ופני משקפים את רגשותי‪ ,‬ואינני מדבר עם חברי‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 191‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  192‬חלק שלישי‬

‫אחרת מאשר עם עצמי — לדברי קיקרו‪ ,‬דבר זה אין מתוק ממנו‪ 4.‬האם‬ ‫עלינו להפגין לחברינו את רהיטות הבעתנו או ידיעותינו‪ ,‬בעוד הם‬ ‫יודעים את נפשנו‪ ,‬את רגשותינו והלך רוחנו? עלינו לעשות זאת רק‬ ‫אם הם מעלים שאלות שמטרתן ללמוד מאתנו‪ ,‬לא לבחון אותנו‪ .‬אבל‬ ‫גם אז‪ ,‬אל לנו לבקש עשות רושם או לייפות‪ ,‬אלא לייחל לשותפות‬ ‫נאמנה בכל הדברים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל ומבלי להפגין קנאה‪5.‬‬ ‫‪ .46‬ואכן‪ ,‬לעתים תכופות אני משתאה על כך שהקיסר אוגוסטוס‪,‬‬ ‫הפרינקפס הידוע‪ 6,‬נהג בעניין שולי כל כך — אף שעניינים חשובים‬ ‫הרבה יותר הטרידו אותו — במידה כה רבה של זהירות‪ .‬הוא לא‬ ‫נהג לדבר אל העם‪ ,‬הסנאט‪ ,‬או הצבא‪ ,‬ואף אל רעייתו וידידיו‪ ,‬אלא‬ ‫לאחר ששקל היטב את דבריו‪ ,‬ולעתים תכופות יש אף שקרא מן‬ ‫הכתב‪ .‬אולי נהג כך לבל יפלוט בשוגג אמירה מיותרת או תפלה‬ ‫שעלולה לגרור תגובות גנאי ובוז לנאומו השמיימי‪ .‬ממרום מעמדו‬ ‫היה אוגוסטוס קורא לאוזני נתיניו‪ ,‬וככתבי אוראקל היו דבריו‪.‬‬ ‫‪ .47‬בשיחה עם חברים אני נוהג לדבר באופן לא מוקפד ונמנע‬ ‫ממשפטים מורכבים‪ .‬רהיטות הדיבור‪ ,‬אם לימוד כל כך ממושך נדרש‬ ‫כדי להשיגך — היי נא שלום! לעולם מעדיף אני להיות עילג מאשר‬ ‫רציני וחרד‪ .‬כך נהגתי תמיד בין יקירי ובני משפחתי‪ ,‬במיוחד בקרב‬ ‫אלה המכירים את יכולותי‪ .‬אך לאחרונה‪ ,‬כאשר נהגתי כך בחברת‬ ‫הקרובים לי‪ ,‬חברותי הנאמנה הובילה אותי‪ ,‬מבלי משים‪ ,‬ליפול‬ ‫קורבן להכפשה עוינת‪ .‬לא דיברתי באופן מדויק או מחושב‪ ,‬אלא‬ ‫פלטתי כל דבר שעלה במוחי או בלשוני‪ .‬ואז‪ ,‬הללו‪ ,‬כפי שתכננו‪,‬‬ ‫הקיפוני מכל עבר‪ ,‬כשהם קולטים ושוקלים היטב כל מילה שאמרתי‪,‬‬ ‫ ‪4‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על הידידות‪.22 ,‬‬ ‫שם‪ .61 ,‬קיקרו אומר שידידים צריכים לחלוק כל דבר "ללא יוצא מן‬ ‫הכלל"‪.‬‬ ‫ברפובליקה הרומית הוכרז "הראשון בסנאט" (‪ (Princeps senatus‬מדי‬ ‫חמש שנים (על ידי הצנזורים)‪ .‬בשנת ‪ 27‬לפנה"ס נטל אוגוסטוס קיסר‬ ‫את התואר מתוך כוונה לשוות לשלטונו המוחלט אופי רפובליקני‪.‬‬

‫‪.indb 192‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪193  ,‬‬

‫כאילו דיברתי בזהירות וברהיטות שאין למעלה מהן‪ .‬לאחר שעשו‬ ‫זאת פעם ועוד פעם‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬השתכנעו בקלות בדבר הפסיקה‬ ‫שאליה השתוקקו מראש‪ ,‬והרי אין דבר קל יותר מאשר לשכנע את‬ ‫מי שרוצים להשתכנע או את מי שכבר השתכנעו‪ .‬הם היו אמיצים‬ ‫דיים לפנות אלי כיוון שלא הייתי ער למתרחש‪ ,‬ויותר מכך אני סבור‬ ‫שהם אף לעגו לתמימותי‪ ,‬לכך שלא חשדתי בכלום‪ .‬כך‪ ,‬בודד ובלתי‬ ‫מוגן‪ ,‬מוקף אורבים סביב‪ ,‬בבורותי סופחתי לעדרי הבורים‪.‬‬ ‫‪ .48‬הם נהגו להציע לדיון בעיה אריסטוטלית כלשהי‪ ,‬או עניין הקשור‬ ‫לבעלי חיים‪ .‬הייתי שותק‪ ,‬או מתלוצץ‪ ,‬או מציע נושא אחר‪ .‬לעתים‬ ‫הייתי מחייך ושואל כיצד אריסטו מסוגל היה לקבל דברים שאין בהם כל‬ ‫היגיון ושאינם ניתנים לניסוי‪ .‬הם היו נתקפים תדהמה‪ ,‬שותקים ומלאי‬ ‫חרון‪ ,‬ומתבוננים בי כבמחלל קודש‪ ,‬מי שאיננו מסתפק בסמכותו של‬ ‫אריסטו כהוכחה‪ .‬ברור לגמרי כי במקום פילוסופים ואוהבים נלהבים‬ ‫של החוכמה נעשינו אריסטוטלים‪ ,‬או ליתר דיוק — פיתגוראים‪ .‬והרי‬ ‫החיינו את הנוהג המגוחך ההוא שעל פיו אסור לשאול דבר מלבד‬ ‫האם "הוא" אמר כך? "הוא" משמע פיתגורס‪ ,‬כפי שמסביר קיקרו‪7.‬‬ ‫‪ .49‬אני סבור שאריסטו היה אכן אדם גדול ואיש אשכולות‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת אדם‪ ,‬ולכן דבר או שניים‪ ,‬אם לא הרבה יותר‪ ,‬נפלאו מבינתו‪.‬‬ ‫אומר יותר מכך‪ ,‬אם יתירו לי מי שהם חברי כיתות יותר מאשר חברים‬ ‫של האמת‪ .‬חי שמים‪ ,‬אין לי ספק כי הוא טעה לכל אורך הדרך‪,‬‬ ‫כנהוג לומר‪ 8,‬לא רק בנושאים שוליים‪ ,‬שבהם השגיאה היא שולית‬ ‫וסכנתה זעירה‪ ,‬אלא גם בעניינים מכריעים הנוגעים בגאולה שאין‬ ‫חשובה ממנה‪ .‬אמנם‪ ,‬בתחילת האתיקה שלו ובסופה הוא דן ארוכות‬ ‫באושר‪ 9.‬אני מעז לומר — יזעקו מבקרי ככל שיחפצו — כי בנוגע‬ ‫לאושר האמיתי בורותו הייתה כה עמוקה‪ ,‬עד כי בהשוואה אליו כל‬ ‫ ‪7‬‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ 9‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.5.10 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס‪ ,245 ,‬עמ' ‪.”tota erras via“ :47‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה‪.‬‬

‫‪.indb 193‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  194‬חלק שלישי‬

‫זקנה יראת שמים‪ ,‬דייג‪ ,‬רועה נאמן או איכר — כל אחד מאלה מאושר‬ ‫יותר‪ ,‬שלא לומר מתוחכם יותר בהכרתו ממנו‪ .‬ולכן רבה פליאתי עוד‬ ‫יותר על שרבים מאתנו המעריצים את החיבור האריסטוטלי ההוא‬ ‫חושבים כי דיון כלשהו על אושר‪ ,‬לאחר שאריסטו כבר דן בו‪ ,‬הוא‬ ‫בבחינת חילול קודש — הם מעידים על כך בכתביהם‪ .‬אולי אני מעז‬ ‫פנים‪ ,‬אך‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬סבורני כי אריסטו מבחין באושר כפי‬ ‫שינשוף רואה את השמש‪ ,‬כלומר הוא מבחין באורה וקרניה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫עיוור לאושר עצמו; אריסטו לא תחם אותו בגבולותיו הנכונים ולא‬ ‫יצק את יסודותיו כראוי לבניין רם ונשגב‪ ,‬אלא הקימו הרחק‪ ,‬במקום‬ ‫עוין‪ ,‬שבסיסו מעורער‪ .‬הוא לא הבין — אפשר שהבין אך התעלם —‬ ‫שני דברים שבלעדיהם אושר איננו אפשרי‪ :‬אמונה ואלמוות‪ .‬אבל‬ ‫אני כבר חש חרטה על שאמרתי כי הוא נכשל בהבנה או התעלם‪,‬‬ ‫כאשר הייתי צריך להתייחס לדבר אחד‪ .‬הוא לא הבין ולא ידע אמונה‬ ‫ואלמוות‪ ,‬וגם לא יכול היה לדעת או אף לקוות לדעת אותן‪ .‬שהרי‬ ‫ל־א ָדם‬ ‫"האוֹ ר ָה ֲא ִמ ִּתי ַה ֵּמ ִאיר ְל ָכ ָ‬ ‫אור העולם עדיין לא האיר אז‪ ,‬זה ָ‬ ‫ל־העוֹ ָלם"‪10.‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר בא ֶא ָ‬ ‫ויתר הפילוסופים יצרו על פי מאוויהם דבר שהכול‪ ,‬באופן‬ ‫‪ .51‬הוא ֶ‬ ‫טבעי‪ ,‬מתאווים אליו‪ ,‬ושאף אחד לא יכול לרצות להתנגד לו — כוונתי‬ ‫לאושר‪ .‬הם עטרו לו כתרים ושוררו לו כלאהוב נעדר‪ ,‬אלא שהם לא‬ ‫הבחינו בו ושמחתם הייתה לריק‪ ,‬כמו אנשים שחלום ממלא אותם‬ ‫שמחה‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הם היו אומללים שרעם המוות המתנפץ‬ ‫מעיר אותם לאומללותם‪ .‬והיה כאשר יפקחו את עיניהם ייווכחו לדעת‬ ‫מהו אותו אושר שעליו שגו בחלומם‪ .‬בל יחשוב מאן דהוא כי מתוך‬ ‫גחמותי סח אני ולכן נמהרים דברי‪ .‬קרא נא את ספרו של אוגוסטינוס‬ ‫אודות השילוש ותמצא שספר ‪ 13‬דן בכך ומביא טיעונים כבדי‬ ‫משקל וחדים ביותר נגד הפילוסופים אשר‪ ,‬במילותיו של אוגוסטינוס‪,‬‬ ‫"יצרו לעצמם חיים מאושרים בהתאם למאוויהם האישיים"‪11.‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫הבשורה על פי יוחנן א‪.9 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬על השילוש‪.13.4.7 ,‬‬

‫‪.indb 194‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪195  ,‬‬

‫‪ .52‬אני מודה כי את הדברים הללו אמרתי תכופות ואמשיך לומר‬ ‫דבר‪ ,‬כי אני בטוח שאמת דיברתי ואמשיך לדבר אמת‪.‬‬ ‫כל עוד אוכל ּ‬ ‫אם הם סבורים כי חיללתי את הקודש‪ ,‬ומאשימים אותי בפגיעה‬ ‫בקודשי הדת‪ ,‬הרי שעליהם גם להאשים את הירונימוס על שנטל‬ ‫עליו לעסוק במה שאומר ישוע המשיח ולא במה שסח אריסטו‪ 12.‬לי‬ ‫אין כל ספק כי באמונתם האחרת הם אינם יראים את האל ומחללים‬ ‫את קודשיו‪ .‬גם אם האל ייטול את חיי ואת כל מה שיקר לי לא‬ ‫אתכחש לאמונתי המקדשת את האל‪ ,‬הכנה והנושאת עמה גאולה‪,‬‬ ‫כפי שלא אתכחש לישוע מתוך אהבת אריסטו‪ .‬יהיו נא פילוסופים‪,‬‬ ‫יהיו נא אריסטוטלים‪ ,‬אף שברור כי אינם כאלה; יתכבדו ויהיו אלה‬ ‫ואף אלה‪ .‬אינני מקנא בהם בשל אותם שמות מפורסמים שממלאים‬ ‫אותם גאוות שווא‪ ,‬ובל יקנאו בי על השם הצנוע והאמיתי של נוצרי‬ ‫וקתולי‪.‬‬ ‫‪ .53‬מדוע מבקש אני דבר אשר אני יודע כי הם עושים ללא מעצור‬ ‫וימשיכו לעשותו? האנשים הללו אינם מקנאים בנו‪ ,‬אלא בזים‬ ‫לפשטותנו ולשפל רוחנו ולהיותנו נחותים ובלתי ראויים לגאוניותם‪.‬‬ ‫ברברבנותם המתנשאת הם חותרים להניח ידם על סודות הטבע‬ ‫ועל מסתוריו הטמירים של האל‪ ,‬שאנחנו מקבלים עלינו באמונת‬ ‫שפלות רוחנו‪ .‬אלא שהם לא מצליחים להגיע או להתקרב אליהם‪,‬‬ ‫אבל השוטים הללו סבורים כי הגביהו רום והשמים מונחים באגרופם‬ ‫הקמוץ‪ .‬שבעי רצון ממחשבתם ועולצים בטעותם‪ ,‬הם חשים כמו‬ ‫לכדו אותם סודות ומסתורין‪ .‬שיגעונם אינו מרתיע אותם‪ ,‬ואף — אני‬ ‫אומר — אי ההיתכנות של הדבר עצמו‪ ,‬כנאמר בדברי השליח אל‬ ‫י־ת ֵּכן ֶאת־רוּ ַח ה' וְ ִא ׁיש ֲע ָצתוֹ יוֹ ִד ֶ‬ ‫"כי ִמ ִ‬ ‫הרומים ִּ‬ ‫יענּ וּ "‪ 13,‬וכחוכמתו‬ ‫השמימית של בן סירא‪" :‬במופלא ממך בל תדרוש ובמכוסה ממך‬ ‫בל תחקור במה שהרשית התבונן‪ .‬חדל לך מנסתרות ובתעלומות‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪ 13‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫הירונימוס‪ ,‬נגד פלאגיוס‪.1.19 ,‬‬ ‫האיגרת אל הרומים לד‪.11 ,‬‬

‫‪.indb 195‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  196‬חלק שלישי‬

‫המעשים ומסיבותם לא תחפש כי רב ממך הראה לך"‪ 14.‬בדומה לכך‪,‬‬ ‫הם בזים לכל דבר שהם יודעים כי נאמר בשמים‪ ,‬או אם לומר דבר‬ ‫כהווייתו‪ ,‬לכל דבר שנאמר ברוח קתולית‪.‬‬ ‫‪ .54‬לכל הפחות‪ ,‬ישיתו לבם לבדיחתו הקולעת של דמוקריטוס‪" :‬אף‬ ‫אחד לא בוחן את מה שמונח לרגליו; כל אחד סורק את מחוזות‬ ‫השמים"‪ 15.‬עליהם להיזכר בחצי לעגו השנונים של קיקרו כלפי מי‬ ‫שמתווכחים בלהט ואין להם שמץ של ספק לגבי איזשהו דבר‪" ,‬כאילו‬ ‫זה עתה ירדו מהתכנסות של האלים"‪ ,‬ובעיניהם ראו ובאוזניהם שמעו‬ ‫מה נעשה שם;‪ 16‬או שעליהם לזכור סיפור עתיק וחד מסר אף יותר‪.‬‬ ‫אצל הומרוס‪ ,‬כשיופיטר חפץ להרתיע מישהו לבל יעז לחקור את‬ ‫סודותיו האינטימיים ובל יתיימר לדעתם‪ ,‬הוא מפעיל איום כבד‪ ,‬לא‬ ‫כנגד בן תמותה או אל הנמנה עם פשוטי האלים‪ ,‬אלא כנגד יונו‪,‬‬ ‫היא רעייתו‪ ,‬אחותו ומלכת האלים‪17.‬‬ ‫‪ .55‬אבל הבה נשוב לאריסטו שבזוהרו לכד כל כך הרבה בעלי‬ ‫עיניים מעומעמות וחלשות עד שנפלו לתוך בורות המלכודת של‬ ‫שגיאותיו‪ .‬אני יודע שהוא תמך בשלטון יחיד‪ ,‬כזה שהומרוס צידד‬ ‫בו עוד לפני כן‪ .‬כך אומר הומרוס‪ ,‬כפי שהתרגום ללטינית מתווך‬ ‫בעבורנו‪" :‬רוב־שליטים אינו דבר טוב‪ :‬אחד יהיה השליט‪ ,‬אחד‬ ‫המלך"‪ 18.‬אריסטו כותב "ריבוי שלטונות אינו דבר טוב‪ ,‬אלא שליט‬ ‫אחד"‪ 19.‬אלא שהומרוס התייחס למלך בן אנוש‪ ,‬בעוד שאריסטו‬ ‫כיוון למלך אלוהי‪ .‬הומרוס כיוון לאגממנון‪ ,‬כשליט היוונים‪ ,‬בעוד‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪ 15‬‬ ‫‪ 16‬‬ ‫‪ 17‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪ 19‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫בן סירא ג‪.22–23 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על גילוי עתידות‪.2.13.30 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.18 ,‬‬ ‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ 8.399 ,‬ו־‪.15.13‬‬ ‫הומרוס‪ ,‬איליאדה‪ .2.204-205 ,‬פטררקה מצטט מתוך הגרסה הלטינית‬ ‫שהכין במאה הארבע־עשרה המלומד לאונציו פילאטו (‪,)Leonzio Pilato‬‬ ‫בעידודם של פטררקה ובוקאצ'ו‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה‪.XII.10 1076a4–5 ,‬‬

‫‪.indb 196‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪197  ,‬‬

‫אריסטו קבע כי השליט של כל השלטונות הוא אל‪ ,‬עד כדי כך האיר‬ ‫זוהר האמת את מוחו‪ .‬מיהו שליט זה? מה טיבו וממדיו? — הוא לא‬ ‫ידע‪ .‬ואף שדן בתחכום בענייני זוטא רבים‪ ,‬אני סבור שהוא כשל‬ ‫שבורים רבים הבחינו וממשיכים‬ ‫מלהבחין בדבר האחד הגדול ביותר‪ּ ,‬‬ ‫להבחין בו‪ ,‬לא כי האור הוא אחר‪ ,‬אלא כי הוא מאיר אותם אחרת‪.‬‬ ‫אם חברי ההם אינם רואים זאת‪ ,‬הרי שבעיני הם עיוורים או חסרי‬ ‫ראייה גמורים‪ .‬אינני מהסס לומר כי הכול חייבים להיווכח בכך‪ ,‬כל‬ ‫מי שניחן בעיניים בריאות‪ ,‬כפי שהאיזמרגד הוא ירוק‪ ,‬השלג צחור‬ ‫והעורב שחור‪.‬‬ ‫‪ .56‬יואילו נא האריסטוטלים שלנו לשאת את גילויי חוצפתי בקור‬ ‫רוח‪ ,‬כי אף כי אני נוקב בשמו של אריסטו לבדו‪ ,‬אין הוא היחיד‬ ‫שאני דן אותו כך‪ .‬על אף בורותי‪ ,‬אני קורא; ועד שאנשים אלה‬ ‫חשפו את בורותי‪ ,‬סברתי שאני מבין משהו‪ .‬אני קורא אמנם‪ ,‬אך‬ ‫בשנות בחרותי קראתי בזהירות רבה יותר‪ .‬עדיין מעיין אני בספרי‬ ‫המשוררים והפילוסופים‪ ,‬ולפני הכול בכתבי קיקרו‪ ,‬ששכלו וסגנונו‬ ‫כה נעמו לי מאז ימי עלומי‪ .‬באלה אני מוצא את רהיטות ההבעה‬ ‫במעלתה הגבוהה ביותר ואת הדרן רב העוצמה של המילים‪ .‬אך‬ ‫באשר לטבע האלים עצמם (שעל אודותיהם הוא פרסם ספר הנושא‬ ‫שם זה) והשקפתו הדתית בכלל‪ ,‬ככל שהבעתו רהוטה יותר כך אני‬ ‫מוצא את מעשיותיו ריקניות יותר‪ .‬אני נאלם‪ ,‬מוקיר תודה לאל שחנן‬ ‫אותי ביכולת‪ ,‬גם אם עמומה או צנועה‪ ,‬וברוח בלתי נלאית‪ ,‬לבקש‬ ‫את הדברים הנשגבים‪ .‬גם נפש סקרנית נתן לי לתור אחר הדברים‬ ‫הללו‪ ,‬שקשה להתחקות אחריהם‪ ,‬ומציאתם נושאת בחובה סכנה‪ .‬אך‬ ‫ככל שאני שומע יותר דברים הנאמרים נגד אמונת ישוע המשיח‪ ,‬כך‬ ‫אוהב אני את המשיח עוד יותר‪ ,‬ומתחזק באמונתי בו‪.‬‬ ‫‪ .57‬כך קורה לי‪ ,‬כמי שאהבתו לאביו התקררה והנה הוא שומע כי‬ ‫מדברים סרה באביו — האהבה שנראתה רדומה נעורה באחת‪ .‬כך אכן‬ ‫צריך לקרות‪ ,‬אם הלה הוא בן אמיתי‪ .‬יעיד עלי ישוע המשיח‪ :‬ניאוצי‬ ‫חילול הקודש של המינים גרמו לי להפוך מנוצרי בלבד לנוצרי ביותר‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫‪.indb 197‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  198‬חלק שלישי‬

‫הפגאנים של העת העתיקה מספרים אמנם סיפורים רבים על האלים‪,‬‬ ‫אך אינם מחללים את הקדוש לנו‪ ,‬שהרי הם חפים מכל ידיעה של‬ ‫האל‪ .‬גם את שמו של המשיח מעולם לא שמעו‪ ,‬ו"האמונה באה‬ ‫יהם"‪21,‬‬ ‫"ב ָכל ָה ָא ֶרץ יָ ָצא ַק ָ ּום ִוּב ְק ֵצה ֵת ֵבל ִמ ֵּל ֶ‬ ‫בשמיעה"‪ 20.‬ואם כי ְּ‬ ‫בזמן שדבריהם של השליחים וציוויהם נשמעו בעולם כולו‪ ,‬הללו‬ ‫כבר היו מתים וטמונים בקבריהם‪ ,‬חסרי מזל יותר מאשר חוטאים‪ ,‬כי‬ ‫האדמה מלאת הקנאה מנעה מאוזניהם לקלוט ולהטמיע את האמונה‬ ‫הנושאת עמה גאולה‪.‬‬ ‫‪ .58‬מבין כל הכותבים‪ ,‬ספרו של קיקרו המונה שלושה חלקים‪ ,‬על‬ ‫טבע האלים‪ ,‬שהזכרתי קודם לכן‪ ,‬מרגש אותי תדיר בכוחו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫כאשר גאון זה עוסק באלים הוא לעתים קרובות לועג ובז להם‪ ,‬גם‬ ‫אם לא ברצינות (אולי פחד פן ייענש‪ ,‬והרי גם השליחים עצמם פחדו‬ ‫מכך עד שרוח הקודש שרתה עליהם)‪ .‬קיקרו משופע בהלצות קולעות‬ ‫ביותר שנועדו להבהיר לקוראים נבונים מה הוא חושב בנושא שקיבל‬ ‫עליו לדון בו‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬כאשר אני מעיין בכתביו‪ ,‬אני חש‬ ‫רחמים כלפיו‪ ,‬על מה שעלה בגורלו‪ .‬שותק וכואב אני נאנח על‬ ‫שהוא לא זכה להתוודע לאל האמיתי‪ .‬הוא מת רק שנים מעטות לפני‬ ‫שישוע המשיח נולד‪ .‬אבוי‪ ,‬עיניו נעצמו לעד כשכבר קרב אל ִקצו‬ ‫ליל החטא והמחשכים וכאשר ניצני האמת ושחר של אור אמיתי נגלו‬ ‫ושמש הצדק הפציעה‪.‬‬ ‫‪ .59‬בספרים הרבים מספור שחיבר‪ ,‬קיקרו עצמו‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪,‬‬ ‫מזכיר את האלים לעתים קרובות ואף לועג להם‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫שקוע בשטף הדעות השגויות של זמנו‪ .‬כבר בנעוריו‪ ,‬כשכתב את‬ ‫ספרו על כושר ההמצאה‪ ,‬קבע כי אנשים העוסקים בפילוסופיה אינם‬ ‫מאמינים שהאלים קיימים‪ 22.‬אכן‪ ,‬להכיר בקיום האל‪ ,‬לא בקיומם של‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪ 21‬‬ ‫‪ 22‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:53‬‬

‫האיגרת אל הרומים י‪.16 ,‬‬ ‫שם‪ .18 ,‬ראו גם תהלים יט‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה‪.1.29.46 ,‬‬

‫‪.indb 198‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪199  ,‬‬

‫אלים‪ ,‬זוהי הפילוסופיה האמיתית והנעלה ביותר — בתנאי שלהכרה‬ ‫זאת מתווספות אדיקות אמונית ופולחן דתי‪.‬‬ ‫‪ .60‬גם כשכבר בגר‪ ,‬בספריו הדנים באלים‪ ,‬לא כתב על אל אחד;‬ ‫וכאשר הוא אוזר את כוחותיו‪ ,‬כמה גבוה הוא נוסק על כנפי‬ ‫גאוניותו!‪ 23‬לעתים מדמה אתה לחשוב כי לא בפילוסוף פגאני מדובר‪,‬‬ ‫אלא בשליח של ישוע‪ .‬כזאת היא הפסקה בחלק הראשון היוצאת‬ ‫נגד וליוס (‪ ,)Velleius‬המגן על ההשקפה האפיקוראית‪" :‬נהגת לתת‬ ‫דופי גם באלה אשר הסיקו מסקנה‪ ,‬כאשר ראו את היצירה המפוארת‬ ‫והנאצלה‪ ,‬את העולם עצמו על חלקיו — השמים‪ ,‬היבשה והימים ואת‬ ‫הדר תפארתם — השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ ,‬כאשר למדו לדעת את‬ ‫הבשלת העתים‪ ,‬תמורותיהן וחילופיהן‪ ,‬ושיערו שקיימת איזו ישות‬ ‫נעלה שיצרה אותם‪ ,‬מניעה אותם‪ ,‬שולטת בהם ומנהיגה אותם"‪24.‬‬ ‫ואז בחלק השני הוא כותב‪" :‬כי מה יכול להיות גלוי וברור במידה‬ ‫כזאת‪ ,‬כאשר אנו מגביהים את מבטינו השמימה ומתבוננים בצבא‬ ‫המרום‪ ,‬כמו המחשבה שיש איזה כוח בעל תבונה עולמית השולט‬ ‫בכל אלה?"‪ 25‬ובאותו חלק הוא כותב‪" :‬כריסיפוס‪ ,‬אף על פי שהיה‬ ‫בו כישרון יוצא מגדר הרגיל‪ ,‬בכל זאת אמר את הדברים הבאים כך‬ ‫שנראה כאילו למד אותם מן הטבע גופא ולא הוא זה שבעצמו מצא‬ ‫אותם‪ .‬אם יש משהו בטבע‪ ,‬אמר‪ ,‬שרוח האדם או שכלו‪ ,‬כוחו או‬ ‫יכולתו אינם מסוגלים לבצע‪ ,‬יש בוודאי משהו שעושה זאת יותר‬ ‫טוב מן האדם; ואיך תכנה זאת טוב יותר מ'אל'? והרי‪ ,‬אם אלים‬ ‫אינם קיימים‪ ,‬מה יכול להיות בטבע טוב יותר מן האדם? הרי רק בו‬ ‫בלבד יש תבונה‪ ,‬וממנה דבר אינו יכול להיות נעלה‪ .‬אולם תהיה זאת‬ ‫שחצנות של מטורף לחשוב שדבר בעולם כולו אינו טוב מן האדם;‬ ‫לכן יש משהו טוב ממנו וברור שהאל קיים"‪ 26.‬מעט לאחר מכן‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪ 24‬‬ ‫‪ 25‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫קיקרו כתב את על טבע האלים בשנת ‪ 44‬לפנה"ס בהיותו בן ‪.62‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.36.100 ,‬‬ ‫שם‪.2.2.4 ,‬‬ ‫שם‪.2.6.16 ,‬‬

‫‪.indb 199‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  200‬חלק שלישי‬

‫מצויים הדברים הבאים‪" :‬ואם כל חלקי העולם עשויים כך‪ ,‬שלא יוכלו‬ ‫להיות טובים מבחינת התועלת שבהם‪ ,‬וגם לא יותר יפים מבחינת‬ ‫מראיהם‪ ,‬הבה ונראה אם אלה נתונים ביד המקרה‪ ,‬או שמא מצבם‬ ‫הוא כזה שלא יוכלו להתקיים ביחד אלא מכוחה של רוח מנהיגה‬ ‫ובזכות השגחה אלוהית‪ .‬נמשיך אפוא‪ :‬אם הדברים שנוצרו ביד הטבע‬ ‫הם טובים יותר מאלה שהם יצירי האמנות‪ ,‬ואף האמנות איננה יוצרת‬ ‫דבר כלשהו ללא תבונה‪ ,‬הרי אין לראות גם את הטבע כחסר תבונה‪.‬‬ ‫הגע בנפשך‪ :‬כאשר אתה מתבונן בפסל או בלוח מצויר‪ ,‬שהושקעה‬ ‫בהם אמנות‪ ,‬וגם כאשר תראה מרחוק את מסלול הכלי המשייט‪ ,‬לא‬ ‫תטיל ספק בכך שהוא מונע על ידי התבונה וגם באמנות; או כאשר‬ ‫אתה מתבונן בשעון‪ ,‬בין שהוא שעון שמש מצויר ובין שהוא שעון‬ ‫מים‪ ,‬אתה מבין שהוא מציין את השעות בזכות מלאכת המחשבת‬ ‫שהושקעה בו‪ ,‬ולא מכוח המקרה — ואילו העולם‪ ,‬המכיל גם אותן‬ ‫אמנויות עצמן וגם את האמנים שעוסקים בהן‪ ,‬ואת הכול‪ ,‬סבור אתה‬ ‫שחסר הוא עצה ותבונה? אם יביא מישהו לסקיתיה או לבריטניה‬ ‫את גלגל המזלות שבנה לא מכבר ידידנו פוסידוניוס‪ ,‬שכל סיבוביו‬ ‫בנפרד מבצעים אותם סיבובים שהשמש‪ ,‬הירח וחמשת כוכבי הלכת‬ ‫עושים בשמים בכל הימים והלילות‪ ,‬מי בארצות נידחות אלה יפקפק‬ ‫בכך שגלגל זה הוא פרי של חוכמה? אבל בני שיחנו כאן מטילים‬ ‫ספק בעולם שכל הדברים נובעים ונוצרים ממנו ומהססים להכריע‬ ‫אם נוצר במקרה או מהכרח כלשהו‪ ,‬או אולי מכוחה של תבונה‬ ‫ושל רוח אלוהית; והם סבורים שארכימדס‪ ,‬בחקותו את הסיבובים‬ ‫של גלגל השמים‪ ,‬עולה בכך על הטבע‪ ,‬אשר יצר אותם — מה גם‬ ‫שהמקור‪ ,‬בכמה וכמה מחלקיו‪ ,‬עשוי במיומנות רבה יותר מן החיקוי‪,‬‬ ‫ובזאת יש להודות"‪27.‬‬ ‫‪ .63‬כפי שאתה שומע‪ ,‬אלה הדברים הכתובים אצל קיקרו‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬כדי להמחיש את טענתו‪ ,‬הוא מצטט את הדברים ששם המשורר‬ ‫‪ 27‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪.2.34-35.87-88 ,‬‬

‫‪.indb 200‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪201  ,‬‬

‫אקיוס [‪ [Accius‬בפיו של הרועה הכפרי ההוא‪ 28.‬הוא מעולם לא‬ ‫ראה אונייה‪ ,‬עד שפעם מראש הר מרוחק צפה בספינה שהפליגו בה‬ ‫הארגונאוטים לקולכיס‪ .‬ואז אחוז תדהמה ופחד מהגילוי המופלא‬ ‫התמלא מחשבות רבות‪ .‬הוא חשב שמדובר בהר או בגוש סלע שנקרע‬ ‫מבטן האדמה ונדחף על ידי הרוח על פני הים‪ ,‬או מערבולות ים‬ ‫שחורות שזרמים מתנגשים יצרו‪ ,‬או משהו אחר מסוג זה‪ .‬אבל כאשר‬ ‫נגלו לו הבחורים הצעירים שבזכות מאמציהם ועבודתם נעה הספינה‪,‬‬ ‫ולשמע שירת המלחים ופני הגיבורים המוכרים לו‪ ,‬התאושש‪ ,‬התגבר‬ ‫על תדהמתו ושגיאתו‪ ,‬והחל להבין מה בעצם התחולל‪.‬‬ ‫‪ .64‬מיד לאחר מכן קיקרו מוסיף‪" :‬על כן‪ ,‬כפי שממבט ראשון סבר‬ ‫הרועה שהוא מבחין במשהו דומם ונעדר חושים‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬בעזרתם‬ ‫של סימנים יותר ברורים‪ ,‬החל לשער מה הוא אותו דבר שתחילה‬ ‫הטיל ספק במהותו‪ ,‬כך היו חייבים גם הפילוסופים — גם אם הטעה‬ ‫אותם מבטם הראשון על העולם — כאשר ראו לאחר מכן את תנודותיו‬ ‫המדודות והסדירות של משכן שמימי ואלוהי זה‪ ,‬ואת כל הדברים‬ ‫המתנהלים בו על פי חוקים קבועים ובהתמדה‪ ,‬להבין שיש מישהו‪,‬‬ ‫שלא רק מתגורר בו‪ ,‬אלא מושל ומנהיג אותו‪ ,‬כדוגמת אדריכל אשר‬ ‫בנה בניין גדול מידות ומפואר"‪29.‬‬ ‫‪ .65‬כמעט אותם דברים אומר קיקרו בחלק הראשון של שיחות‬ ‫בטוסקולום‪" :‬כאשר אפוא רואים אנו דברים אלה ומבחינים אף‬ ‫באחרים אין ספור‪ ,‬כלום יכולים אנו לפקפק כי עומד בראשם או‬ ‫בורא כלשהו — אם אכן נוצרו הם בזמן מן הזמנים‪ ,‬כדעתו של‬ ‫אפלטון — או — אם תמיד התקיימו ונצחיים הם‪ ,‬כסברתו של אריסטו‬ ‫— איזשהו מושל האמון על הכוונתם של יצירה והישג כבירים‬ ‫כאלה?"‪ 30‬אתה רואה כיצד קיקרו מתאר בעקביות אל אחד מושל‬ ‫‪2 8‬‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪ ,2.35.89 ,‬במקום שקיקרו מצטט מתוך מדאה של אקיוס‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.35.90 ,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬על המוות‪.70 ,‬‬

‫‪.indb 201‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  202‬חלק שלישי‬

‫ובורא כול בהשתמשו במונחים כמעט קתוליים ולא פילוסופיים‪ .‬לכן‬ ‫אני משבח ִפסקה זאת יותר מאשר מה שמופיע בחלק השני של על‬ ‫טבע האלים ונסמך על אריסטו‪ .‬כי אף שהדעה המובעת בחיבור זה‬ ‫היא זהה‪ ,‬מדבר הוא על אלים רבים ועצם אזכורם מעורר אי אמון‬ ‫בכל חקירה השואפת להגיע אל האמת‪.‬‬ ‫‪ .66‬קיקרו כותב‪" :‬אכן‪ ,‬אריסטו אמר זאת באופן מזהיר‪' :‬אילו היו‬ ‫קיימים בני אדם אשר חיו תמיד בנבכי האדמה‪ ,‬במגורים טובים‬ ‫ומוארים היטב‪ ,‬מקושטים בפסלים ותמונות ומצוידים בכל אותם‬ ‫דברים הנמצאים בשפע אצל אנשים הנחשבים אמידים‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬ ‫מעולם לא יצאו על פני האדמה; והנה‪ ,‬הייתה מגיעה לאזניהם הידיעה‬ ‫או השמועה שיש איזשהו כוח עליון וגם אלים; ואחר כך‪ ,‬בזמן מסוים‬ ‫היו נפערים נבכי האדמה‪ ,‬היה ניתן להם להיחלץ ממעונם הנסתר‪,‬‬ ‫והיו יוצאים אל אותם המקומות שאנו יושבים בהם‪ :‬וכאשר פתאום‬ ‫הם היו רואים את הארץ ואת הימים והשמים‪ ,‬והיו מכירים את גודל‬ ‫העננים ואת עוצמת הרוח‪ ,‬ומתבוננים בשמש‪ ,‬ותופסים לא רק את‬ ‫גודלה ואת יופיה‪ ,‬אלא גם את יכולתה‪ ,‬איך היא מחוללת את היום‬ ‫ושופכת את אורה על פני השמים‪ ,‬וכאשר הלילה היה מכסה באפילה‬ ‫את הארצות‪ ,‬אז היו מבחינים איך השמים זרועים כוכבים ומתהדרים‬ ‫באורו המתחלף של הירח‪ ,‬פעם מתמלא ופעם נגרע‪ ,‬והיו רואים‬ ‫את הזריחות והשקיעות של כל אלה ומסלוליהם הקבועים והבלתי‬ ‫משתנים בנצח כולו — כאשר היו רואים אותם דברים‪ ,‬בוודאי היו‬ ‫מעלים על דעתם גם שהאלים קיימים‪ ,‬וגם שיצירות גדולות אלה הן‬ ‫מעשה ידי האלים"‪31.‬‬ ‫‪ .67‬כיוון שדוגמה אחרונה זאת נראית זרה ורחוקה מהמציאות‪,‬‬ ‫משתמש קיקרו באירוע שהתרחש לאחרונה ושנחרט בזיכרון‪ ,‬ולא‬ ‫בבדיה‪" :‬הבה נתאר לעצמנו עלטה כה גדולה כפי שקרתה פעם בעת‬ ‫שהתפרצו הלהבות מהר אתנה וכיסו בעלטה את האזורים הסמוכים —‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬על טבע האלים‪.2.37.95 ,‬‬

‫‪.indb 202‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪203  ,‬‬

‫כך מספרים — במידה כזאת‪ ,‬שבמשך יומיים אף אחד לא היה מסוגל‬ ‫לזהות את רעהו; אולם כאשר ביום השלישי חדר אור השמש מבעד‬ ‫לעלטה‪ ,‬אז היו בעיני עצמם כאילו קמו לתחייה‪ :‬אם אותו דבר‬ ‫היה מתרחש מאז חשכת הנצח‪ ,‬ופתאום היינו רואים אור‪ ,‬איך היה‬ ‫אז בעינינו מראה השמים? אולם‪ ,‬בגלל הנוכחות היומיומית והרגל‬ ‫הראיה של עינינו‪ ,‬גם רוחנו מסכינה לכך‪ ,‬ושוב אינה תוהה ואינה‬ ‫מחפשת פשרם של אותם דברים שהיא תמיד רואה‪ ,‬כאילו החידוש‬ ‫שבדברים כביכול הוא המעורר אותנו לחקר הסיבות יותר מאשר‬ ‫מידת חשיבותם‪ .‬מי יכול לומר כי ראוי לשם "אדם" הוא האיש‪ ,‬אשר‬ ‫אף כי רואה הוא את תנועות השמים שהן כה קבועות‪ ,‬את הסדר‬ ‫המחושב במידה כזאת של הכוכבים‪ ,‬וכיצד כולם קשורים ומתואמים‬ ‫בינם לבין עצמם‪ ,‬בכל זאת מכחיש שיש בהם תבונה כלשהי‪ ,‬ואומר‬ ‫שאלה מתרחשים מכוח המקרה — אותם דברים המתקיימים בזכותה‬ ‫של תבונה כה רבה עד שלא נוכל לתפוס אותה בחוכמתנו אנו?‬ ‫כאשר אנו רואים משהו המתנועע בעזרת מנגנון כלשהו‪ ,‬כמו מתקן‬ ‫שמי הכוכבים‪ ,‬כמו השעונים וכמו דברים רבים אחרים‪ ,‬כלום מטילים‬ ‫אנו ספק בכך שאלה הן יצירות פרי התבונה? ואילו כאשר רואים את‬ ‫תנועת השמים‪ ,‬איך הם נעים וסובבים במהירות מפליאה ומשלימים‬ ‫בהתמדה שאין גדולה ממנה את חילופי העונות של השנה תוך‬ ‫כדי שמירת השלמות בכל הדברים‪ ,‬כלום עלינו לפקפק בכך שאלה‬ ‫מתקיימים לא בלבד מכוח תבונה‪ ,‬אלא בזכותה של תבונה נעלה‬ ‫ואלוהית?"‪32‬‬ ‫‪ .68‬אוזניך השומעות‪ ,‬ידידי‪ ,‬כפי שאמרתי קודם לכן‪ ,‬לא כפילוסוף‬ ‫מדבר קיקרו‪ ,‬אלא כשליח ישוע‪ .‬כל מה שהוא אומר‪ ,‬כל מילה ומילה‪,‬‬ ‫נראים לך כמבטאים את אשר כתב השליח אל הרומים‪" :‬יַ ַען ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ם׃‪ ‬כי ַמהוּ תוֹ ַה ַּנ ֲע ָל ָמה‬ ‫דַּ ַעת ָה ֱאל ִֹהים ְ ּגלוּ יָ ה ְב ִק ְר ָּבם ִּכי ָה ֱאל ִֹהים ִ ּג ָּלה ָל ֶה ִּ‬ ‫אלהוּ תוֹ ֵמ ֵעת‬ ‫ִהיא ּכֹחוֹ ִּת ָ ּו ַדע ְּב ַמ ֲעשָׂ יו וְ ֵת ָר ֶאה ָב ֶהם ְ ּגבוּ ָרתוֹ ַה ִּנ ְצ ִחית וֵ ָ‬ ‫‪ 32‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫שם‪.2.38.96-97 ,‬‬

‫‪.indb 203‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  204‬חלק שלישי‬

‫ל׃‪ ‬כי ִה ִּכירוּ ֶאת־‬ ‫ד־א ׁ ֶשר ֵאין ָל ֶהם ּ ִפ ְתחוֹ ן ּ ֶפה ְל ִה ְתנַ ֵ ּצ ִּ‬ ‫נִ ְב ָרא ָהעוֹ ָלם ַע ֲ‬ ‫ם־ה ְלכוּ ַא ֲח ֵרי‬ ‫ֹא־כ ְּב ֻדהוּ ֵכאל ִֹהים וְ ַגם־לֹא הוֹ דוּ לוֹ ִּכי ִא ָ‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים וְ ל ִ‬ ‫‪33‬‬ ‫ְ‬ ‫ַה ֶה ֶבל ְּבמוֹ ֲעצוֹ ֵת ֶ‬ ‫יהם וַ ֶ ּי ְח ׁ ַשך ִל ָּבם ַה ִּנ ְב ָער"‪ .‬מה רוצה קיקרו להשיג‪,‬‬ ‫אני תוהה‪ ,‬בחוזרו שוב ושוב על כך שהעולם נברא על ידי השגחה‬ ‫עליונה ונשלט על ידה‪ ,‬ובהטיחו זאת בידיהם‪ ,‬לשונם ועיניהם של‬ ‫בני אנוש? אך זאת‪ :‬כשיכירו אנשים בני דעת ביוצר ובורא כול‪,‬‬ ‫יתמלאו בושה על שסטו מהמקור האמיתי של האושר והלכו שולל‬ ‫אחר דעות שווא פתלתלות ורעיונות נטולי חיים‪.‬‬ ‫‪ .69‬אלמלא הכרת אותי‪ ,‬היית יכול להתמלא פליאה על שקשה לי‬ ‫להתנתק מקיקרו — כה רבה הנאתי מגאוניותו‪ .‬אף עתה‪ ,‬קסם דבריו‬ ‫וסגנונו מביאים אותי לכדי מעשה חריג‪ :‬אני ממלא את עבודותי‬ ‫הקטנות במילותיו של אחר‪ ,‬ועל כך אני מבקש את התחשבותך ולא‬ ‫פחות מכך את מחילת קוראי‪ .‬כי כל זמן שנראה היה שבבעלותי‬ ‫משהו משלי‪ ,‬עטיתי עלי רק מה שהוא שלי עצמי‪ .‬אלא שנהייתי‬ ‫כקבצן של דברי ידע‪ ,‬לאחר שידענותי ופרסומי נשדדו על ידי ארבעת‬ ‫השודדים האלה‪ .‬עתה כשאני נאלץ לקושש מאחרים‪ ,‬יסלח לי עוניי‬ ‫על תובענותי ועזות מצחי‪ .‬מהו עוני זה‪ ,‬אתה סבור? בורות גדולה‬ ‫היא העוני של הנפש — לבד מהחטא‪ ,‬אין נוראה ממנה‪.‬‬ ‫‪ .70‬לא אדחוס את שלושת חלקי ספרו של קיקרו לתוך הספרון האחד‬ ‫שלי‪ ,‬ותמו להיום ציטוטי ממנו‪ ,‬אם כי ביצירות אחרות‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ביצירה זאת‪ ,‬הוא בחן בבקיאות רבה את הטיעונים השונים שהובילו‬ ‫לאותה מסקנה עצמה‪ :‬מכל מה שנראה לעינינו עלינו להבין כי האל‬ ‫הוא הבורא ומושל כול‪.‬‬ ‫‪ .71‬להלן תמצית טיעוניו‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬הוא מתאר כמעט את‬ ‫כל אשר בשמים ובארץ‪ ,‬כלומר‪ ,‬את הספירות ואת כוכבי השמים;‬ ‫את היציבות והפריון של עולמנו‪ ,‬את רוב טוב הימים והנהרות‪ ,‬את‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫האיגרת אל הרומים א‪.21–19 ,‬‬

‫‪.indb 204‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪205  ,‬‬

‫מגווני העונות והרוחות; עשבי מרפא‪ ,‬וצמחים‪ ,‬ועצים ובעלי חיים;‬ ‫הטבע הנפלא של בעלי הכנף והולכי על ארבע‪ ,‬הדגים‪ ,‬וכל שפע‬ ‫היתרונות שכל אלה מעניקים לנו‪ :‬מזון‪ ,‬עבודה‪ ,‬תעבורה ותרופות‬ ‫למחלות‪ .‬כמו כן הוא מתאר ציד‪ ,‬עופות בר‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬שיט‪ ,‬ואת‬ ‫כל האומנויות שמוח האדם או הטבע המציאו לאינספור; ואז‪ ,‬את‬ ‫המבנה והמורכבות הנפלאים של גוף האדם‪ ,‬חושיו ואבריו; ולבסוף‪,‬‬ ‫התבונה והחריצות‪ ,‬שהוא מסביר באופן כל כך מדויק ורהוט‪ ,‬עד כי‬ ‫אינני מכיר איזשהו סופר שדן בנושא זה באופן מדוקדק ומסור כל‬ ‫כך‪ .‬המסקנה מדבריו היא תמיד אחת‪ :‬כל מה שאנו רואים בעינינו‬ ‫או תופסים בשכלנו נברא באופן אלוהי לטובת בני האדם ונשלט על‬ ‫ידי ההשגחה העליונה והחוכמה האלוהית‪.‬‬ ‫‪ .72‬גם כאשר הוא פונה לדון באישים יחידים‪ ,‬ומונה‪ ,‬אם אינני‬ ‫טועה‪ ,‬ארבעה־עשר מצביאים רומים מצטיינים‪ ,‬הוא מוסיף‪" :‬ואין‬ ‫להניח שמישהו מהם היה יכול להיות כזה ללא עזרת האל"‪ 34.‬ומעט‬ ‫אחר כך הוא כותב‪" :‬לא היה קיים אף פעם איש גדול שלא הייתה‬ ‫בו השראה אלוהית מסוימת"‪ 35.‬האם יכול אדם ירא שמים לפרש רוח‬ ‫זאת אלא כרוח הקודש? וכך‪ ,‬מעבר לרהיטות הבעתו‪ ,‬שאין ישווה‬ ‫לה‪ ,‬האם מי מהמאמינים הקתולים צריך לשנות משהו בדעה שקיקרו‬ ‫מביע?‬ ‫‪ .73‬מה אם כן? האם אצרף את קיקרו אל שורות הקתולים? הייתי‬ ‫רוצה‪ ,‬ולוואי והייתי יכול‪ .‬אילו רק ניתן היה הדבר! ולוואי ומי שחנן‬ ‫אותו בגאוניות כזאת היה גם מביא את עצמו לידיעתו של קיקרו‪,‬‬ ‫כפי שהתיר לו לבקשו! גם אם האל האמיתי אינו זקוק לשבחינו‬ ‫ולרהיטות הבעתם של בני אנוש‪ ,‬אני בכל זאת סבור שבמקדשינו היו‬ ‫מהדהדים דברי שבח נעימים ומצטלצלים יותר‪ ,‬גם אם לא שבחים‬

‫‪3 4‬‬ ‫‪ 35‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.66.165 ,‬‬ ‫שם‪.2.66.167 ,‬‬

‫‪.indb 205‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  206‬חלק שלישי‬

‫אמיתיים או מקודשים יותר — שאינם בנמצא ואין לקוות שאי פעם‬ ‫יהיו‪.‬‬ ‫‪ .74‬אף על פי כן‪ ,‬האם דבר חיובי אחד או שניים שכתב פילוסוף‬ ‫כלשהו יגרמו לי להוקיר את כל מערך דעתו? למדתי מקיקרו עצמו‪,‬‬ ‫ויותר מכך מההיגיון הנטוע בי‪" :‬צריך אפוא להעריך את הפילוסופים‬ ‫לא על פי התבטאויות יחידות‪ ,‬אלא על פי רציפות ועקיבות תורתם"‪36.‬‬ ‫מי כה חסר תרבות עד שלא יוכל לומר איזשהו דבר בעל ערך? אבל‬ ‫האם די בכך? לעתים קרובות‪ ,‬ביטוי נכון לזמנו מכסה על בורות‬ ‫מרובה‪ .‬ולעתים‪ ,‬עיניים מהממות ותלתלי שיער זהובים מסתירים‬ ‫פגמי גוף מכוערים‪ .‬מי שרוצה לשבח באופן ודאי את המכלול‪ ,‬ראוי‬ ‫שיראה את כולו‪ ,‬יבחן את כולו‪ ,‬ישקול את כולו‪ .‬הלא ייתכן כי לצד‬ ‫מה שנעים לעין‪ ,‬דבר אחר שוכן חבוי‪ ,‬והוא עלול לפגוע באותה‬ ‫מידה ואף הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪ .75‬אבל הנה אותו קיקרו‪ ,‬כפי שהוא מתבטא בהמשך ספרו‪ ,‬לאחר‬ ‫שפיזר טיעונים רציניים רבים שיראת האל כמו משתמעת מהם‪ ,‬עד‬ ‫מהרה הוא שב אל האלים שלו‪ ,‬כמו כלב אל קיאו‪ 37.‬לאחר שהסביר‬ ‫את השמות ואת המהויות של כל אחד מהם‪ ,‬עובר הוא לדון בהשגחה‬ ‫האלוהית‪ ,‬לא עוד של אל אחד‪ ,‬אלא של אלים רבים‪ .‬הקשב‪ ,‬בבקשה‪,‬‬ ‫לאשר הוא מוסיף‪" :‬אנחנו חייבים להעריץ ולעבוד את האלים"‪38.‬‬ ‫‪ .76‬אבוי‪ ,‬קיקרו שלי‪ ,‬מה אתה אומר? הייתכן כי מהר כל כך שכחת‬ ‫את האל האחד ואותך עצמך? היכן אותו טבע נהדר ויוצא דופן‬ ‫והאלוהות ההיא של השכל הנעלה? היכן הוא האל העולה על כל בני‬ ‫האדם‪ ,‬בורא גרמי השמים שתבונת בני אנוש וכוחם אינם מסוגלים‬ ‫ליצור‪ ,‬ומכונן הסדר הנצחי שאנו עדים לו? ולבסוף‪ ,‬היכן השארת את‬ ‫השוכן במשכנו השמימי והאלוהי‪ ,‬המנהל העליון‪ ,‬המעצב והאדריכל‬ ‫‪3 6‬‬ ‫‪ 37‬‬ ‫‪ 38‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:54‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬שיחות בטוסקולום‪.5.10.31 ,‬‬ ‫משלי כו‪ ,‬יא; האיגרת השנייה לפטרוס ב‪.22 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.38.71 ,‬‬

‫‪.indb 206‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪207  ,‬‬

‫של מפעל אדיר שכזה? פינית אותו מביתו דמוי הכוכבים‪ ,‬שאותו‬ ‫הצעת לו בהכרת תודה חנפה‪ .‬הקצית לו בני לוויה כה דוחים ובלתי‬ ‫ראויים‪ ,‬עד כי הוא בז להם ומכריז בקולו של נביא‪"ְ :‬ראוּ ַע ָּתה ִּכי ֲאנִ י‬ ‫ֲאנִ י הוּ א וְ ֵאין ֱאל ִֹהים ִע ָּמ ִדי"‪ 39.‬מי הם אפוא אלים חדשים‪ ,‬אחרונים‬ ‫וידועים לשמצה אלה‪ ,‬שאתה חותר להכניס לבית אדוננו? האם אין‬ ‫ילים;‬ ‫ל־אל ֵֹהי ָה ַע ִּמים ֱא ִל ִ‬ ‫"כי ָּכ ֱ‬ ‫אלה האלים שעליהם אמר נביא אחר‪ִּ :‬‬ ‫וַ ה' ׁ ָש ַמיִ ם ָעשָׂ ה"‪40.‬‬ ‫‪ .77‬זה עתה דיברת על יוצר ובורא השמים וכל דבר אחר‪ ,‬ובדין‬ ‫שימחת אוזני שומע ירא אל ונפשו‪ .‬ופתאום אתה מערבב אותו‬ ‫ביצורים מורדים וברוחות מזוהמות‪ .‬במילה אחת חתרת תחת כל‬ ‫מה שנראה כי אמרת בחוכמה ובהיגיון‪ .‬אבל מדוע אמרתי "במילה‬ ‫אחת"? למעשה‪ ,‬השתמשת במילים רבות‪ .‬לעתים תכופות ובמקומות‬ ‫רבים‪ ,‬כאחוז תנומה‪ ,‬שבת בעקבותיך וחזרת לסורך לסגוד לאלים‬ ‫שלעגת להם‪ .‬לשמש‪ ,‬לירח‪ ,‬לכוכבים‪ ,‬ולבסוף גם לעולם המוחשי‪,‬‬ ‫זה שאנו רואים‪ ,‬נוגעים‪ ,‬דורכים — אתה מייחס היגיון ונשמה‪ ,‬ובשיא‬ ‫טיפשותך‪ ,‬אתה אף בורא אלים‪.‬‬ ‫‪ .78‬אמנם‪ ,‬לא לעצמך אתה מייחס דעה זאת אלא לבלבוס [‪,]Balbus‬‬ ‫שהוא דובר מטעמך — זהירות אקדמית הניעה אותך לכך — אבל‬ ‫בסופו של הספר ההוא לא העזת לומר כי דעתו של בלבוס היא‬ ‫הנכונה יותר‪ .‬כיוון שחששת פן תפר את חוקי האקדמיה‪ ,‬אמרת‬ ‫שדעתו קרובה יותר למראית האמת‪ 41.‬באשרך את מה שהוא טוען‪,‬‬ ‫נראה כי אתה מאמץ את דעתו‪ .‬בעצם‪ ,‬נהגת על פי הנוהג האפלטוני‬ ‫לייחס לאחר את דעותיך‪ ,‬והעדפת שיובעו מפי אחר בדיוני‪.‬‬ ‫‪ .79‬ולמרות זאת‪ ,‬במקום מסוים בעבודה אכן נראה כי בלבוס עצמו‬ ‫מדבר על אל אחד ושמות לו רבים‪ .‬הסטואיקנים נוהגים כך כאוחזים‬ ‫‪3 9‬‬ ‫‪ 40‬‬ ‫‪ 41‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫דברים לב‪ ,‬לט‪.‬‬ ‫תהלים צו‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.40.95 ,‬‬

‫‪.indb 207‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  208‬חלק שלישי‬

‫מעין מגן נגד טעויות למען יימחל להם עוון טירוף המון האלים‪,‬‬ ‫כאילו חפצו לציין ולהבין דבר אחד בשמות שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אלוהות‬ ‫אחת שביבשה נקראת קרס [‪ ,]Ceres‬בים היא נפטון‪ ,‬באוויר יופיטר‪,‬‬ ‫ובאש וולקן‪ 42.‬אך ההצטדקות הזאת והיומרה להציג את האמת בדרך‬ ‫זאת הן חסרות ערך‪ ,‬שהרי ניתן להבחין כי סופרי העמים העתיקים —‬ ‫אניח לשאר — מתארים את מריבות האלים‪ ,‬את מלחמותיהם להשגת‬ ‫שליטה ואת מגוון פולחניהם‪.‬‬ ‫‪ .80‬האל האמיתי יכול להיות אחד בלבד‪ .‬אין בנמצא מקום שבו הוא‬ ‫גדול או קטן מעצמו‪ ,‬כי הוא תמיד אותו אחד בכל מקום‪ ,‬ואין הוא יכול‬ ‫לריב עם עצמו מתישהו‪ ,‬לא בהווה ולא בעבר‪ .‬קורבנות צאן או פרים‬ ‫לא ינעמו לו אלא אמירת שבחיו וצדקתו ברוח של חרטה ודמעות‪.‬‬ ‫אחד הוא בשמים ובארץ‪ ,‬ובשניהם ישותו אחת ושמו אחד הוא‪.‬‬ ‫‪ .81‬הפילוסופים המכונים תיאולוגים‪ ,‬כלומר‪ ,‬התיאולוגים של האלים‬ ‫ולא של האל האחד‪ ,‬הבחינו כי המאפיינים המיוחסים ליופיטר אינם‬ ‫מתאימים לאל אחד‪ ,‬ולכן דמיינו שני אלים‪ ,‬אחד טבעי והאחר‬ ‫בדיוני‪ ,‬כפי שלקטנטיוס מספר‪ 43,‬או אף שלושה יופיטרים‪ ,‬כפי‬ ‫שקיקרו מספר‪ 44.‬אם תאבה להעריך את כוחן וערכן של הבדיות‬ ‫הממוצאות והתחבולות למיניהן‪ ,‬תמצא את המענה אצל אותו‬ ‫לקטנטיוס פורמיאנוס‪ ,‬בחלק הראשון של ספרו יסודות אלוהיים‪ ,‬כך‬ ‫שלא אידרש לסטות הרבה מדי מהנושא הנדון‪ .‬קשה לי גם להזכיר‬ ‫זאת‪ ,‬אך הסופרים העתיקים אמרו שהיו חמש שמשות‪ ,‬חמישה כוכבי‬ ‫חמה‪ ,‬כמספר הזה דיוניסוסים ומינרוות‪ ,‬ארבעה אלי אפולו ואלות‬ ‫ונוס‪ ,‬שלושה אלי אסקלפיוס‪ ,‬קופידונים ודיאנות‪ 45.‬קיקרו אומר כי‬ ‫היו שישה הרקולסים‪ ,‬ווארו אומר כי היו ‪46.43‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪ 43‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫‪ 45‬‬ ‫‪ 46‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫שם‪.2.23.60 ,‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים‪.1.11.37 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.21.53 ,‬‬ ‫שם‪.3.22-23.54-60 ,‬‬ ‫שם‪ ;3.16.42 ,‬על עשרות ההרקולסים‪ :‬סרוויוס‪ ,‬פירוש לאינאיס של‬

‫‪.indb 208‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪209  ,‬‬

‫‪ .82‬ואמנם‪ ,‬הסופרים העתיקים אינם מתביישים לומר את הדברים‬ ‫האלה‪ ,‬שאנחנו מתביישים לשמוע‪ ,‬שלא לומר להאמין‪ .‬מי‪ ,‬אני שואל‪,‬‬ ‫לא היה חש דחייה עזה מהבלים שכאלה? מי יכול לסבול את סיפורי‬ ‫המעשיות האלה? כתביהם כה מלאים וגדושים לא רק בשגיאות אלא‬ ‫גם בחלומות שווא‪ ,‬עד שלעתים אני חש רחמים וזעם על שרהיטות‬ ‫ההבעה האצילה ההיא הוקדשה לעניינים אלה ובוזבזה‪ .‬לגבי שאר‬ ‫הנושאים‪ ,‬שיכתבו כרצונם‪ .‬אבל מדוע השרלטנות הזאת‪ ,‬הפארסה‬ ‫וסיפורי המעשיות האלה? הם יצרו חמש שמשות‪ ,‬אף שהם אומרים‬ ‫כי השמש )‪ )sol‬נקראת כך כיוון שהיא מאירה לבדה (‪ 47.)solus‬פעם‬ ‫דווח‪ ,‬בין הנסים שהתרחשו‪ ,‬כי נצפו כמה שמשות‪ ,‬אבל הן לא באמת‬ ‫נראו — מקור הדיווח היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליקוי ראייה או הפרעה‬ ‫נפשית‪.‬‬ ‫‪ .83‬עם כל הכבוד לסופרים העתיקים ולקיקרו לפני כולם‪ ,‬מן הראוי‬ ‫לומר‪ :‬סבורני כי אדם גדול זה עמל לחבר דברים שמעולם לא היו‬ ‫צריכים להיכתב‪ .‬לדעתי הם גם לא היו אמורים להיקרא אלא כדי‬ ‫שקריאה והבנה של דברי תפלות כאלה על אודות האלים יעוררו‬ ‫אותנו לאהבה של האלוהות האמיתית והאל האחד ובוז לאמונות הבל‬ ‫זרות‪ ,‬כמו גם לעורר הערצה לדתנו בקרב נפשות הקוראים‪ .‬אין דרך‬ ‫בהירה יותר להבין דבר כלשהו מלהציבו מול ניגודו‪ .‬דבר לא עושה‬ ‫את האור אהוב יותר מאשר שנאת החושך‪.‬‬ ‫‪ .84‬אם אמרתי זאת על קיקרו‪ ,‬שבדברים רבים נפלא הוא בעיני‪ ,‬מה‬ ‫מצפה אתה שאומר על אחרים? סופרים רבים שכתבו הרבה באופן‬ ‫מתוחכם‪ ,‬ומהם שכתבו גם באופן מעמיק‪ ,‬מהנה ורהוט‪ ,‬ערבבו‬ ‫בכתביהם‪ ,‬כמו רעל בדבש‪ ,‬דברי שווא מסוכנים ומגוחכים‪ ,‬שלעסוק‬ ‫בהם עכשיו יהיה מייגע ומיותר‪ .‬כל אלה גם אינם ראויים מצדי ליחס‬ ‫הסלחני שהפגנתי כלפי קיקרו‪ .‬רובם חסרי כוח משיכה‪ ,‬גם כשהחומר‬

‫‪ 47‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫ורגיליוס‪.564 ,7 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.3.21.54 ,‬‬

‫‪.indb 209‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  210‬חלק שלישי‬

‫שהם עוסקים בו הוא חשוב‪ ,‬כי חסרים הם את החן של רהיטות‬ ‫הבעתו‪ .‬שיר אחד יכול לעתים קרובות להיות מהנה או מענה‪ ,‬תלוי‬ ‫במגוון המבצעים שלו‪ .‬קול יכול לגרום לאותה מוזיקה להישמע‬ ‫אחרת‪ .‬אם העניין מצריך דוגמה‪ ,‬מי אינו יודע כי פיתגורס היה‬ ‫גאון־על? ידועה מאוד תורתו‪ ,‬מטמפסיקוזיס [‪48,[metempsykosis‬‬ ‫ואני נדהם‪ ,‬לאין שיעור‪ ,‬לא על שרעיון כזה יכול לעלות בראשו‬ ‫של פילוסוף‪ ,‬אלא בתודעתו של איזשהו בן אנוש בכלל‪ .‬אף על פי‬ ‫כן‪ ,‬זה התרחש במוחו‪ ,‬ומגאון־על זה נאחזה תורתו ודבקה במוחות‬ ‫גדולים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .85‬אילו אזרתי אומץ הייתי מוסיף ומדבר בעניין זה‪ .‬אך כיוון שאינני‬ ‫מעז‪ ,‬ידבר לקטנטיוס פורמיאנוס במקומי‪ .‬בספרו יסודות אלוהיים‬ ‫הוא איננו חושש לכנות אותו פיתגורס עצמו שאנו דנים בו "זקן‬ ‫ריקא ושוטה" ו"אדם רדוד מלא ריקנות נלעגת"‪ 49.‬בסגנון אצילי‬ ‫ובנפש משוחררת הוא מבטל וסותר את השקר הדמיוני וחסר הבסיס‬ ‫הזה‪ ,‬במיוחד את טענתו השקרית של פיתגורס כי בגלגול חיים קודם‬ ‫הוא היה אופורבוס [‪ 50.]Euphorbus‬מבין ההלכות הפיתגוראיות‪ ,‬זוהי‬ ‫המובחרת ביותר ובזכותה יצא שמו של מהגר זה לתהילה בקרב‬ ‫תושבי מטאפונטום הפתיים‪ ,‬עד כי לאחר מותו הפך ביתו למקדש‬ ‫ולו עצמו סגדו כמו היה אל‪ .‬ואף שאת דבריו אלה הוא עצמו לא‬ ‫העלה על הכתב — דווח שלא כתב דבר — אלא אמר אותם‪ ,‬ואחרים‬ ‫כתבו אותם אחרי מותו‪51.‬‬ ‫‪ .86‬מי לא שמע על המוני האטומים והתנגשויותיהם המקריות זה‬ ‫בזה? דמוקריטוס ובעקבותיו אפיקורוס טענו כי צירופי האטומים‬ ‫האלה יוצרים את השמים‪ ,‬הארץ והיקום‪ 52.‬וכדי להשלים את‬ ‫‪4 8‬‬ ‫‪ 49‬‬ ‫‪ 50‬‬ ‫‪ 51‬‬ ‫‪ 52‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫רעיון גלגול הנשמות‪.‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים‪.3.18.16-17 ,‬‬ ‫שם‪ .3.18.15 ,‬אופורבוס היה גיבור טרויאני שנקטל בידי מנלאוס‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬ההרמוניה‪.1.7.12 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬הספרים האקדמיים‪.2.17-18.55-56 ,‬‬

‫‪.indb 210‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪211  ,‬‬

‫השיגעון‪ ,‬הם הניחו את דבר קיומם של אינספור עולמות‪ .‬מספרים‬ ‫כי כאשר אלכסנדר מוקדון שמע על כך‪ ,‬נאנח ברוב תסכול כי‬ ‫אפילו אחד מאינספור העולמות הללו הוא עדיין לא כבש‪ 53.‬אכן‪,‬‬ ‫אנחה של נפש חלולה וריקה! ואילו שני מחברי המינות הפילוסופית‬ ‫הזאת‪ ,‬בעודם חולמים על עולמות אינספור‪ ,‬עדיין לא הבינו אלפית‬ ‫מעולמנו האחד‪ .‬צא והכחש עכשיו כי הללו היו לא רק מלומדים‪,‬‬ ‫אלא גם חדי מחשבה וחריפים‪ ,‬ומה שברור יותר מכול‪ ,‬אנשי פנאי‪,‬‬ ‫שעמד לרשותם הזמן לחשוב על דברים כדוגמת אלה!‬ ‫‪ .87‬מה אומר על האחרים? אלה שבניגוד לשניים הללו אינם מקימים‬ ‫עולמות אינספור ומקומות אינסוף‪ ,‬אלא מטפחים את נצחיות העולם‬ ‫הזה? מלבד אפלטון וההוגים האפלטונים‪ ,‬כמעט כל ההוגים נוטים‬ ‫לדעה זאת‪ ,‬יחד עם שופטי‪ ,‬הרוצים להיראות פילוסופים יותר מאשר‬ ‫נוצרים‪ ,‬והם יגנו על הפסוק המפורסם ביותר‪ ,‬או בעצם הנקלה‬ ‫ביותר‪ ,‬של פרסיוס‪" :‬דבר לא מתהווה משום דבר‪ ,‬ודבר איננו יכול‬ ‫לשוב לשום דבר"‪ 54.‬ואלמלא חששו מעונש בידי אדם יותר מאשר‬ ‫בידי אלוה‪ ,‬היו מעזים לתקוף לא רק את המערך שהציב אפלטון‬ ‫בדיאלוג טימיאוס אלא אף את ספר בראשית שחיבר משה ואת‬ ‫האמונה הקתולית‪ ,‬ואת הציווי המקודש והמבורך ביותר בדבר ישוע‬ ‫המשיח שהוא כדבש הניגר של טל השמים‪ .‬אך כשהעונש מושהה‬ ‫ואין בנמצא עדים‪ ,‬הם תוקפים את האמת ואת יראת האל‪ .‬ומתוך‬ ‫כוכם הנסתר הם לועגים לישוע המשיח‪ .‬את אריסטו הם מעריצים אף‬ ‫שאין הם מבינים אותו; ואותי הם מאשימים על כי אינני משתחווה‬ ‫לו‪ ,‬מייחסים לבורותי את מה שנובע מאמונתי הדתית‪.‬‬ ‫‪ .88‬חוששים הם להאשים את האמונה עצמה‪ ,‬ולכן הם רודפים את‬ ‫מאמיניה וטוענים כי הללו אטומים ובורים‪ .‬הם לא שתים לבם למה‬ ‫שאחרים יודעים או לא יודעים‪ ,‬אלא רק אם הללו מסכימים עמם או‬ ‫‪ 53‬‬ ‫‪5 4‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫ולריוס מקסימוס‪ ,‬דברים הראויים לזיכרון‪.ext.2 ,8.14 ,‬‬ ‫פרסיוס‪ ,‬הסאטירות‪.3.83-84 ,‬‬

‫‪.indb 211‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  212‬חלק שלישי‬

‫מתנגדים להם‪ .‬כל אי הסכמה עמם לבורות תיחשב‪ ,‬אף כי אי הסכמה‬ ‫עם מי ששוגים היא החוכמה העליונה‪ .‬כיוון שבטבע דבר אינו יכול‬ ‫להיווצר משום דבר‪ ,‬הם עומדים על עיקרון זה עד כדי כך שהם‬ ‫מייחסים אין אונות כזאת לאל עצמו‪ .‬עיוורים וחרשים הם עד כי‬ ‫אינם מקשיבים אפילו לפיתגורס‪ ,‬העתיק ביותר מבין הפילוסופים של‬ ‫הטבע האומר "כי רק האל ניחן במעלה הזאת ובכוח‪ :‬כי מה שהטבע‬ ‫אינו מסוגל לעשות‪ ,‬האל בקלות מסוגל‪ ,‬כי הוא חזק יותר ונעלה‬ ‫יותר בכל מעלה‪ ,‬והטבע עצמו שואב את כל כוחותיו ממנו"‪ 55.‬אין‬ ‫בי פליאה על שאינם שומעים לישוע המשיח‪ ,‬לשליחיו ולמלומדים‬ ‫הקתולים — הם בזים להם‪ .‬אבל מתפלא אני על שאינם מקשיבים‬ ‫לפילוסוף זה ואף מזלזלים בו‪.‬‬ ‫‪ .89‬אין לחשוד כי שופטים שכאלה לא קראו את הדברים האלה‪ .‬אך‬ ‫אם בכל זאת אולי לא קראו את הדברים‪ ,‬אם יש בהם בושה‪ ,‬יואילו‬ ‫ויעיינו בקלקידיוס‪ ,‬בחלק השני של פירושו לדיאלוג טימיאוס מאת‬ ‫אפלטון‪ 56.‬אלא שמתריע אני לשווא‪ .‬במידה שווה של נמהרות ובוז‬ ‫כלפי האל מתעבים הם כל נטייה ליראת שמים — לא חשוב מי ביטא‬ ‫אותה‪ .‬כדי להיראות מלומדים‪ ,‬הם מחזיקים בדעה המטורפת כי כל‬ ‫מה שנמנע משפחה חרופה נאסר גם על אדונה הכל יכול‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫כשזה מגיע לידי ויכוח ציבורי‪ ,‬כפי שיכולת להבחין בהתפרצויותיהם‬ ‫הסוערות‪ ,‬כיוון שאינם מעזים להקיא החוצה את שגיאותיהם‪ ,‬הם‬ ‫נוהגים להצהיר כי יפרידו ויבחינו בין אמונתנו לבין הדיון הנוכחי‪.‬‬ ‫האם זה שונה‪ ,‬שואל אני‪ ,‬מלדחות את האמת בעוד מחפשים אחריה?‬ ‫האין זה כמו לנטוש את השמש ולהעמיק חדור אל המעמקים האפלים‬ ‫של תהומות האדמה כדי למצוא אור בחושך השורר שם? לא ייתכן‬ ‫דבר מטורף יותר‪ .‬אבל אל תחשוב שהם לא עושים דבר‪ ,‬או שהם לא‬ ‫יודעים את אשר הם עושים‪ .‬כיוון שאינם מעזים להודות בגלוי‪ ,‬הרי‬

‫‪5 5‬‬ ‫‪ 56‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קלקידיוס‪ ,‬פירוש לטימיאוס‪ ,‬עמ' ‪.298‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.282–281‬‬

‫‪.indb 212‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪213  ,‬‬

‫הם מכחישים את אמונתנו בהצהרות חשאיות‪ ,‬כשלעתים הם מביעים‬ ‫דברים רציניים ומתוחכמים של פגיעה באל‪ ,‬לעתים הלצות מגוחכות‬ ‫ומרושעות‪ ,‬ולעתים בדיחות דוחות של כפירה באל‪.‬‬ ‫‪ .90‬אצל קיקרו עצמו בלבוס אומר‪ ,‬ושומעיו מסכימים עמו מאוד‪:‬‬ ‫"כי הרגל גרוע של כפירה הוא לדבר נגד האלים‪ ,‬אם מתוך שכנוע‬ ‫פנימי אם מתוך העמדת פנים"‪ 57.‬כמאמין באלים רבים בלבוס דיבר‬ ‫מתוך יראת כבוד לאלים‪ ,‬אף שיראה זאת היא בגדר פגיעה זדונית‬ ‫באל‪ .‬לכן‪ ,‬כמה מרושע ופוגעני נראה בעיני מאמיני האל הנוהג של‬ ‫קיום ויכוח‪ ,‬בכל נושא שהוא‪ ,‬נגד האל שלנו‪ ,‬היחיד‪ ,‬האמיתי‪ ,‬האל‬ ‫החי השוכן במרומים? כי אם זה נעשה בנפש חפצה‪ ,‬הרי זה פשע‬ ‫לאין שיעור ופגיעה באל‪ .‬אם כשעשוע‪ ,‬הרי זה שעשוע חסר כל טעם‬ ‫וראוי לגינוי הצנזור‪58.‬‬ ‫‪ .91‬אבל לא כך רואים זאת שופטי‪ .‬על פי שיפוטם‪ ,‬הייתי נחשב‬ ‫לפחות בור לו לא הייתי נוצרי‪ .‬הרי כיצד ייראה אדם נוצרי משכיל‬ ‫בעיני אלה הגורסים כי ישוע המשיח עצמו‪ ,‬מורנו ואדוננו‪ ,‬היה בור‬ ‫ועם הארץ? לא קל לתלמיד של מורה פשוט ובלתי מהוקצע להיעשות‬ ‫מלומד‪ ,‬אם הוא לא סוטה מעקבותיו של הלז‪ .‬אבל האנשים הללו‬ ‫זועקים בלהט‪ ,‬בעזות מצח ובגסות‪ ,‬נגד המורה ותלמידיו‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר הם נובחים ומשתלחים‪ .‬אם הצליחו לומר איזשהו דבר מבלבל‬ ‫או מטעה‪ ,‬שאיננו מובן להם ולאחרים‪ ,‬אז יזכו בתהילתם הגדולה‬ ‫ביותר‪ .‬ומי‪ ,‬שואל אני‪ ,‬מסוגל להבין את מי שלא מבין את עצמו?‬ ‫הם אינם שומעים לקיסר אוגוסטוס‪ ,‬שליט שבין יתר מעלות הנפש‬ ‫והדעת שבהן ניחן‪ ,‬גם התבטא ברהיטות רבה ביותר‪ .‬נכתב עליו כי‬ ‫"שואף היה לדרך ביטוי הדורה ומתונה כאחד [‪ ]...‬בדאגה מיוחדת‬ ‫שקוד היה להביע את רעיונותיו בבהירות רבה ככל האפשר"‪ .‬הוא‬ ‫לגלג על חבריו שליקטו ביטויים בלתי רגילים ובלתי ידועים‪ ,‬וכינה‬ ‫‪5 7‬‬ ‫‪ 58‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.2.66.168 ,‬‬ ‫הצנזור היה האחראי על שמירת המוסר הציבורי ברומא העתיקה‪.‬‬

‫‪.indb 213‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  214‬חלק שלישי‬

‫יריב כמטורף "על שביקש לעורר בסגנונו את פליאתם של הקוראים‬ ‫יותר מאשר את הבנתם"‪59.‬‬ ‫‪ .92‬אנשים אלה אכן מפליאים‪ .‬הם תרים אחר תהילת למדנות שגורמת‬ ‫ללמדנים לשפוט אותם כבורים‪ .‬והרי הבהירות היא ההוכחה העליונה‬ ‫להבנה ולידיעה‪ .‬כי מה שמישהו מבין בבהירות‪ ,‬הוא יכול להסביר‬ ‫בבהירות‪ ,‬ומה שמצוי במוחו יטמע במוחו של המאזין לו‪ .‬מכאן‪,‬‬ ‫נכון הוא מה שאריסטו אומר בחלק הראשון של המטאפיזיקה שלו‪,‬‬ ‫שאותו הם אוהבים אך לא מבינים‪" :‬הסימן של היודע והבלתי יודע‬ ‫הוא היכולת ללמד"‪ 60.‬בוודאי היכולת הזאת עצמה מצריכה מיומנות‪,‬‬ ‫כי‪ ,‬כפי שאומר קיקרו בחלק השני של על החוקים‪" :‬אמנות איננה‬ ‫רק לדעת דבר אלא גם ללמדו אחרים"‪ 61.‬ללא ספק‪ ,‬אמנות כזאת‬ ‫מבוססת על בהירות ההבנה והידיעה‪ .‬מלבד הידיעה שהיא נחלתנו‪,‬‬ ‫אנו זקוקים לאמנות כדי להביע את הלכי נפשנו ולהטביע את חותמם‪.‬‬ ‫אך אמנות אינה יכולה ליצור נאום בהיר ממחשבה שאיננה בהירה‪.‬‬ ‫‪ .93‬אבל‪ ,‬חברי אלה מביטים בנו מגבוה ובזים לנו‪ ,‬העולצים באור‬ ‫ולא מגששים עמם באפילה‪ .‬הם זורעים יאוש בידיעתנו‪ ,‬ורואים‬ ‫בנו בורים לכל דבר כי איננו מתפלמסים בקרנות רחוב על כל דבר‬ ‫ועניין‪ .‬הללו‪ ,‬מלאי גאווה על המצאותיהם המופרכות‪ ,‬מרוצים מעצמם‬ ‫במיוחד על שלמדו להרצות ולנאום על כל דבר שהוא‪ ,‬בעוד שבפועל‬ ‫אינם יודעים דבר וחצי דבר‪ .‬לא הבושה מרסנת אותם‪ ,‬לא ענווה‪ ,‬לא‬ ‫לאמרתו‬ ‫מודעות נסתרת לבורותם‪ ,‬ולא ִאמרות כלשהן‪ .‬אינני מתכוון ִ‬ ‫‪62‬‬ ‫החקיינית של פובליוס‪"" :‬בהתארך הוויכוח‪ ,‬האמת אובדת"‪ ,‬אלא‬ ‫"כי יֵ ׁש־דְּ ָב ִרים ַה ְר ֵּבה ַמ ְר ִּבים ָה ֶבל; ַמה־‬ ‫לאמרתו המקורית של שלמה‪ִּ :‬‬ ‫‪ 59‬‬ ‫‪6 0‬‬ ‫‪ 61‬‬ ‫‪ 62‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים‪ ,‬אוגוסטוס האלוהי‪.86.1-3 ,‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה‪.I. 1 ,981b1-2 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החוקים‪.2.19.47 ,‬‬ ‫האמרה לפובליוס טרנטיוס וארו‪ .‬בפועל היא‬ ‫פטררקה מייחס את ִ‬ ‫שייכת לפובליליוס סירוס ומצוטטת אצל אאולוס גליוס‪ ,‬לילות אטיקה‪,‬‬ ‫‪.17.14.4‬‬

‫‪.indb 214‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪215  ,‬‬

‫ישהוּ ִמ ְת ַּכ ֵ ּון ְל ִה ְתוַ ֵּכ ַח‪,‬‬ ‫ּי ֵֹתר ָל ָא ָדם"‪ 63,‬או לזאת של השליח‪" :‬וְ ִאם ִמ ׁ ֶ‬ ‫ָלנוּ ֵאין ִמנְ ָהג ָּכזֶ ה‪ַ ,‬אף לֹא ִל ְק ִה ּלוֹ ת ֱאל ִֹהים"‪ 64,‬או לאמירה אחרת‬ ‫"ה ָ ּז ֲהרוּ ׁ ֶש ִא ׁיש לֹא יוֹ ִל ְ‬ ‫יך ֶא ְת ֶכם ׁשוֹ ָלל ְּב ִפילוֹ סוֹ ְפיָ ה ְוּב ַת ְע ּתוּ ֵעי‬ ‫שלו‪ִ :‬‬ ‫ל־פי‬ ‫ל־פי ִע ְ ּק ֵרי ָהעוֹ ָלם וְ לֹא ַע ּ ִ‬ ‫ל־פי ָמסוֹ רוֹ ת ׁ ֶשל ְּבנֵ י ָא ָדם‪ַ ,‬ע ּ ִ‬ ‫ֶה ֶבל‪ַ ,‬ע ּ ִ‬ ‫יח"‪65.‬‬ ‫ַה ָּמ ׁ ִש ַ‬ ‫‪ .94‬אבל מה אני אומר? כיצד אוכל לקוות כי הם יאמינו אי־פעם‬ ‫לפאולוס? האם הם אינם מחשיבים תלמיד זה של ישוע המשיח לשנוא‬ ‫ובזוי בעוד שלמורו הוא יקר? האם מישהו כרה אי פעם אוזן ליועץ‬ ‫השנוא עליו? לא‪ ,‬אף חבר‪ ,‬ולו גם אריסטו עצמו היה מהדק אותם‬ ‫ברסן‪ ,‬לא היה משקיט אותם‪ .‬כה רבה תוקפנותם‪ ,‬וכה נמהרות נפשם‬ ‫וקצפם‪ .‬כה גדול וריקני הוא הכינוי "פילוסוף" שבו הם מתהדרים‪,‬‬ ‫כה עיקשת התחפרותם בדעותיהם‪ ,‬כה נלוזות הדוגמות הזרות שלהם‬ ‫ורוח ויכוחיהם!‬ ‫‪ .95‬בין דעותיהם הרבות יש להוקיע את הרעיון שלהם‪ ,‬שצוין קודם‬ ‫לכן‪ ,‬שהעולם הוא נצחי כפי שהאל הוא‪ .‬אינני מסוגל לשמוע את‬ ‫הערותיהם המבזות בנושא‪ ,‬שנאמרות בכל קרן רחוב‪ ,‬מבלי שאיתקף‪,‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬בחילה חזקה‪ .‬אצל קיקרו‪ ,‬ולאיוס [‪ ,]Velleius‬מגן‬ ‫האסכולה האפיקוראית‪ ,‬שואל במילים אלה‪" :‬באילו עיני רוחו יכול‬ ‫היה ידידכם אפלטון להתבונן במלאכת מחשבת גדולה זו‪ ,‬אשר‬ ‫בעזרתה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מקים האל ובונה את העולם?"‪ 66‬ניתן היה לסבול‬ ‫את השאלה אלמלא הייתה התשובה בגוף השאלה "באילו עיני רוחו‬ ‫יכול היה ידידכם אפלטון?" אכן‪ ,‬מדובר בעיני הנפש‪ ,‬שבהן אנו‬ ‫מבחינים בדברים שאינם ניתנים לראייה‪ ,‬ושבאמצעותן אפלטון עצמו‪,‬‬ ‫בהיותו פילוסוף שניחן ביכולת התבוננות חדה וברורה‪ ,‬ראה רבות‪,‬‬ ‫‪ 63‬‬ ‫‪6 4‬‬ ‫‪ 65‬‬ ‫‪ 66‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קהלת ו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫הראשונה אל הקורינתים יא‪.16 ,‬‬ ‫אל הקולוסים ב‪.8 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.19 ,‬‬

‫‪.indb 215‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  216‬חלק שלישי‬

‫אף שעינינו מסוגלות לקלוט מראה שכזה לא באמצעות כוח הראייה‪,‬‬ ‫אלא באמצעות יכולת ההארה שלהן‪.‬‬ ‫‪ .96‬אבל מי יוכל לשאת את אשר בא בהמשך? הוא אומר‪" :‬באיזה‬ ‫סוג בנייה‪ ,‬אילו כלים‪ ,‬אילו מנופים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מי היו עוזריו במפעל‬ ‫אדיר זה? ובאיזה אופן יכלו האוויר‪ ,‬האש‪ ,‬המים והאדמה לשרת את‬ ‫האדריכל‪ ,‬להיכנע לרצונו?"‪ 67‬זוהי שאלה המצביעה על נפש נעדרת‬ ‫אמונה ודת‪ .‬כאילו הוא שואל על אודות נגר או חרש ברזל‪ ,‬ולא על‬ ‫"כי הוּ א ָא ַמר וַ ֶ ּי ִהי"‪68.‬‬ ‫מי שנכתב עליו‪ִּ :‬‬ ‫‪ .97‬אך האל לא דיבר במילים בנות חלוף‪ .‬בל יחלמו‪ ,‬כמנהגם‬ ‫התכוף‪ ,‬שציוויו הרבים ייגעו אותו‪ .‬הוא דיבר באמצעות המילה‬ ‫הפנימית והנצחית שלו שמבראשית הייתה בקרבו‪ ,‬באשר הוא‪" :‬האל‬ ‫שה ּכֹל נִ ְהיָ ה‬ ‫האמיתי שמקורו באל אמיתי‪ ,‬מאוחד במהותו עם האב‪ַ ,‬‬ ‫ַעל־יָ דוֹ "‪ 69.‬הוא אכן ברא את העולם מאין; או‪ ,‬שהעולם נברא מחומר‬ ‫חסר צורה‪ ,‬כפי שפילוסופים מסוימים סבורים‪ ,‬חומר שיוונים אחדים‬ ‫קוראים לו "הילה" (‪ (hyle‬ואחרים קוראים לו "סילווה" )‪,)silva‬‬ ‫וחומר זה עצמו נברא לחלוטין מאין‪ ,‬כפי שאומר אוגוסטינוס‪70.‬‬ ‫האל‪ ,‬אני טוען‪ ,‬ברא את העולם במילה‪ ,‬דבר שאפיקורוס ותלמידיו‬ ‫לא יכלו לדעת והפילוסופים שלנו לא מצאו לנכון לדעת‪ ,‬כך שהם‬ ‫אינם זכאים למחילה יותר מאשר העתיקים‪ .‬בחשיכה גם שונר (‪)linx‬‬ ‫עשוי שלא לראות‪ ,‬אבל מי שעיניו פקוחות באור ואיננו רואה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא בבירור עיוור‪.‬‬ ‫‪ .98‬אך מתברר כי אצל קיקרו עצמו‪ ,‬בהמשך הדיון‪ ,‬נשאלת השאלה‪:‬‬ ‫"אם אתה טוען כי העולם נולד או נברא‪ ,‬כיצד יכול אתה לומר שהוא‬ ‫‪6 7‬‬ ‫‪ 68‬‬ ‫‪ 69‬‬ ‫‪ 70‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.19 ,‬‬ ‫תהלים לג‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫פטררקה מצטט את הצהרת האמונה הלטינית‪ ,‬שמילותיה האחרונות נלקחו‬ ‫מהבשורה על פי יוחנן א‪.3 ,‬‬ ‫על כך‪ :‬אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שנים־עשר‪.7 ,‬‬

‫‪.indb 216‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪217  ,‬‬

‫נצחי?"‪ 71‬ואנחנו הרי אומרים שלעולם יש ראשית ויש סוף‪ .‬השאלה‬ ‫הבאה היא ריקה יותר אך נפוצה יותר‪ .‬הוא שואל‪" :‬מדוע בוני עולם‬ ‫אלה נעורו לפתע פתאום משנתם‪ ,‬לאחר שהיו שקועים בתרדמה‬ ‫אינספור תקופות זמן?"‪ 72‬אלה השואלים זאת אינם נותנים דעתם‬ ‫לכך שגם אם העולם נברא לפני מאה אלף שנים או אף אלפים רבים‬ ‫של שנים לפני כן — כיוון שגם אצל קיקרו כתוב כי הבבלים מנו‬ ‫‪ 470,000‬שנים לבריאת העולם — אפשר באופן דומה לשאול מדוע‬ ‫לא נברא העולם קודם לכן‪ 73.‬כי הרי בהשוואה לאינסוף‪ ,‬גם מיליון‬ ‫"כי‬ ‫שנים אינם יותר מאשר יום אחד‪ ,‬כפי שכותב מחבר ספר תהלים‪ִּ :‬‬ ‫ֶא ֶלף ׁ ָשנִ ים‪ְּ ,‬ב ֵעינֶ ָ‬ ‫יך ְּכיוֹ ם ֶא ְתמוֹ ל‪ִּ ,‬כי יַ ֲעבֹר"‪ 74.‬או גם הרבה פחות‪ ,‬ואף‬ ‫נכון יותר — שום דבר‪.‬‬ ‫‪ .99‬יום אחד או שעה אחת לעומת אלף או מיליון שנים כמוהם‬ ‫בדיוק כטיפת גשם אחת הנוספת לאוקיינוס כולו ולימים‪ .‬התוספת‬ ‫היא אמנם מזערית ביותר‪ ,‬ואף על פי כן היא בת השוואה‪ ,‬וגם‬ ‫יחס מתמטי מתקיים בין השניים‪ .‬אבל אם תציב שנים רבות‪ ,‬או‬ ‫מספר כה גדול של שנים עד שלא ניתן להגדירו‪ ,‬לעומת הנצח עצמו‬ ‫— לא מתקיים כל יחס מתמטי ביניהם‪ .‬במקרה הראשון‪ ,‬הכמויות‪,‬‬ ‫בין גדולות מאוד ובין מזעריות‪ ,‬ניתנות לכימות במספרים סופיים‪.‬‬ ‫במקרה השני‪ ,‬הנצח הוא אינסופי‪ ,‬ולעומתו כל כמות סופית‪ ,‬גדולה‬ ‫ככל שתהיה‪ ,‬יש להעריך לא רק כבלתי משמעותית‪ ,‬אלא כבלתי‬ ‫קיימת‪ ,‬כפי שאומר אוגוסטינוס הגדול‪ ,‬שדן בעניין הזה עצמו באופן‬ ‫משכנע בחלק ‪ 12‬של ספרו עיר האלוהים‪75.‬‬ ‫‪ .100‬זאת הייתה התסבוכת שאילצה את הפילוסופים להניח שהעולם‬

‫‪7 1‬‬ ‫‪ 72‬‬ ‫‪ 73‬‬ ‫‪ 74‬‬ ‫‪ 75‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:55‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.8.20 ,‬‬ ‫שם‪.1.9.21 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על גילוי עתידות‪.1.19.36 ,‬‬ ‫תהלים צ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.12.13 ,‬‬

‫‪.indb 217‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  218‬חלק שלישי‬

‫הוא נצחי‪ ,‬פן ייראה כאילו האל התבטל מפעילות זמן כה רב‪ .‬דעה‬ ‫זאת בה מחזיקים רבים מסכם תאודוסיוס מאקרוביוס במילים ספורות‬ ‫בחלק השני של הפירוש שלו לעל המדינה של קיקרו‪" :‬הפילוסופיה‬ ‫מורה לנו כי העולם היה קיים תמיד‪ ,‬נברא על ידי האל‪ ,‬אבל לא בתוך‬ ‫הזמן‪ ,‬כי הזמן לא יכול להתקיים לפני היות העולם‪ ,‬באשר דבר מלבד‬ ‫תנועת השמש אינו יוצר את הזמן"‪ 76.‬אלא שקיקרו עצמו מקעקע‬ ‫דעה זאת במילים הבאות‪" :‬כי גם אם לא היה בנמצא העולם כלל‪,‬‬ ‫זמן (‪ (secula‬הרי היה קיים‪ .‬ב'זמן' איני מתייחס עכשיו לתקופות‬ ‫המתקיימות מכוח מניין הימים והלילות במרוצת השנים; אלה‪,‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬לא יכלו להתקיים ללא סיבוב העולם; אך מאז ומעולם‬ ‫קיים היה נצח מסוים שלא ניתן למדידה על ידי תיחום כלשהו של‬ ‫תקופות‪ ,‬אלא על ידי משך כלשהו במרחב; כי אין להעלות על הדעת‬ ‫שהיו זמנים‪ ,‬שבהם זמן לא היה קיים"‪ 77.‬אוגוסטינוס משתמש באותן‬ ‫מילים כמעט בהקשר שהוזכר למעלה‪78.‬‬ ‫‪ .101‬בהתייחס לנצח עצמו שעליו דובר‪ ,‬מוסיפים כמה אישים —‬ ‫דעתנים יותר מאשר יראי שמים — כי שינויים מסוימים שהתרחשו‬ ‫על פני האדמה‪ ,‬כתוצאה משריפות ושיטפונות‪ ,‬גרמו לכך שהעולם‬ ‫נראה קשור לזמן וחדש מבחינת גילו‪ ,‬בעוד שהוא נצחי‪ .‬בנושא זה‬ ‫בכללותו — אם יורשה לי‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬לשוב לנקודה שבה הפסקתי‪,‬‬ ‫כשנסחפתי על ידי שרשרת של סוגיות הקשורות לנושא — עלינו‬ ‫להימנע ככל האפשר מלהסתמך על אריסטו‪ ,‬לא בגלל שגיאותיו‬ ‫הרבות‪ ,‬אלא מפני שמייחסים לו יתר סמכות ורבים התלמידים‬ ‫ההולכים בעקבותיו‪.‬‬ ‫‪ .102‬אולי שופטי ייאלצו להודות‪ ,‬כתוצאה מן האמת או מן הבושה‪,‬‬ ‫כי אריסטו לא היטיב להבחין באלוהי ובנצחי‪ ,‬כיוון שסוגיות אלו‬ ‫‪7 6‬‬ ‫‪ 77‬‬ ‫‪ 78‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.10.9 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים‪.1.9.21 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.12.16 ,‬‬

‫‪.indb 218‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪219  ,‬‬

‫רחוקות מהתבונה הצרופה‪ .‬אבל הם יטענו כי דבר לא נעלם מעיניו‬ ‫בכל הנוגע לענייני אנוש ודברים בני חלוף‪ .‬וכך אנו שבים למה‬ ‫שמאקרוביוס טען כנגד פילוסוף זה עצמו‪ ,‬בין כבדיחה או ברצינות‪:‬‬ ‫"נראה לי כי אדם גדול כמותו לא יכול להיות בור באיזשהו תחום"‪79.‬‬ ‫לי נראה כי ההפך הוא הנכון‪ :‬בן אנוש אינו יכול להקיף את כל‬ ‫מכלול הידע בכל התחומים רק באמצעות לימוד בדרך שבה בני‬ ‫אדם לומדים‪ .‬משום כך הם מתאנים לי; ואף ששורש קנאתם הוא‬ ‫אחר‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬לטענתם‪ ,‬סיבת קנאתם היא שאינני מעריץ את‬ ‫אריסטו‪.‬‬ ‫‪ .103‬אך מעריץ אני מישהו אחר‪ ,‬שאיננו מבטיח לי השערות ריקות‬ ‫ונטולות ערך של דברי שווא‪ ,‬חסרות כל תועלת ונעדרות בסיס מוצק‪.‬‬ ‫הוא מבטיח לדעת אותו עצמו‪ .‬ואם הוא נעתר‪ ,‬למיותר ייחשב בעיני‬ ‫להתעמק בדברים שהוא יצר‪ ,‬כי קל יהיה להבין אותם ומגוחך לחקור‬ ‫אותם‪ .‬הוא האחד שבו אני תולה את תקוותי; הוא האחד שאסגוד‬ ‫לו; הלוואי וגם שופטי יעבדו אותו ביראה! אם יעשו כך‪ ,‬ידעו‬ ‫שהפילוסופים שיקרו בנוגע לדברים רבים‪ .‬כוונתי לאלה המתקראים‬ ‫פילוסופים‪ ,‬כי פילוסופים אמיתיים נוהגים לדבר אמת בלבד‪ .‬אבל עם‬ ‫אלה לא נמנה אריסטו‪ ,‬ובוודאי גם לא אפלטון‪ ,‬שמבין הפילוסופים‬ ‫העתיקים "היה הקרוב ביותר לאמת"‪ ,‬כפי שקבעו הפילוסופים שלנו‬ ‫[הנוצרים]‪80.‬‬ ‫‪ .104‬אך עדיין‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬שופטי כה שבויים באהבתם לשמו של‬ ‫אריסטו — הוא לבדו — עד שהם מחשיבים כחילול קודש כל דבר‬ ‫הנבדל ממה שהוא אמר בנושא כלשהו‪ .‬מכאן‪ ,‬טענתם המרכזית לגבי‬ ‫בורותי היא שאמרתי משהו בנוגע לסגולה הטובה [‪ ]virtus‬שאיננו‬ ‫אריסטוטלי דיו‪ .‬פשע שבגינו יש להוציא להורג! ייתכן מאוד כי‬ ‫אמרתי משהו שאיננו רק נבדל אלא מנוגד לדעתם‪ ,‬אך מכך לא‬ ‫‪7 9‬‬ ‫‪ 80‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.15.18 ,‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.8.9 ,‬‬

‫‪.indb 219‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  220‬חלק שלישי‬

‫משתמע שאמרתי דברים לא נכונים‪ ,‬כפי שהוראטיוס אומר על עצמו‪:‬‬ ‫"אינני מחויב לדבוק בציוויו של איזשהו אדון"‪ 81.‬אפשר גם שאמרתי‬ ‫דברים זהים לדבריו של אריסטו‪ ,‬אך בדרך שונה‪ ,‬כך שאלה השופטים‬ ‫כל דבר אבל אינם מבינים דבר‪ ,‬פירשו זאת כאילו אמרתי דבר אחר‪.‬‬ ‫רוב הבורים נצמדים למילים כפי שניצול אונייה טבועה נצמד לבול‬ ‫עץ‪ ,‬ואינם מבינים כי דבר כזה או אחר יכול להיאמר נכון בשתי‬ ‫דרכים שונות‪ .‬כה דלה היא בינתם או יכולת ההבעה שבאמצעותה‬ ‫הם מבטאים את מחשבותיהם!‬ ‫‪ .105‬אכן‪ ,‬אני מודה כי סגנונו של האיש ההוא‪ ,‬כפי שהוא מוכר לנו‪,‬‬ ‫איננו גורם לי הנאה‪ .‬אבל לפני שהורשעתי באשמת בורות‪ ,‬למדתי‬ ‫מעדים יוונים ומקיקרו הסופר‪ ,‬כי כל כמה שמדובר ביכולת ההבעה‬ ‫עצמה של אריסטו‪ ,‬הרי שהוא היה מתוק‪ ,‬עשיר ורבגוני‪ 82.‬אך בגלל‬ ‫החספוס או הקנאה של מתרגמיו הוא הגיע אלינו כה בלתי מעודן‬ ‫וגולמי‪ ,‬עד שהוא לגמרי לא נעים לאוזן ואך בקושי נקלט בזיכרון‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לעתים קל יותר לדובר ונעים יותר למאזין להביע את מחשבתו‬ ‫של אריסטו במילותיו שלו ולא במילותיו של אריסטו‪.‬‬ ‫‪ .106‬לא אסתיר את אשר אמרתי פעמים רבות לחברי‪ ,‬ועכשיו אני‬ ‫נאלץ לכתוב‪ ,‬אף כי אני מודע לסכנה הגדולה הטמונה בכך למוניטין‬ ‫שלי ולכך שהדבר יוכל לשמש ראיה חדשה לאשמת הבורות שכבר‬ ‫הוטחה בי‪ .‬אף על פי כן אכתוב זאת‪ ,‬ללא מורא מדעותיו של איש‪.‬‬ ‫שמעוני נא כל מעריצי אריסטו באשר הנכם‪ .‬יודע אתה עד כמה קל‬ ‫יהיה להם — גזע נכון תמיד לבוז — לירוק על ספרון יחיד‪ ,‬מוזר‬ ‫וצנום זה‪ .‬אבל הבה נייחל כי ספרון זה עצמו יכסה עצמו בבגד כדי‬ ‫להישאר נקי‪ .‬ובלבד שלא ירקו עלי‪ .‬האזינו־נא כל מעריצי אריסטו‬ ‫לדברי‪ .‬כיוון שיוון חירשת לדברינו‪ ,‬האזינו דרי איטליה כולה‬

‫‪8 1‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות‪.1.1.14 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הנואם‪.3.35.141 ,‬‬

‫‪.indb 220‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪221  ,‬‬

‫וגאליה‪ ,‬הפריזאים הווכחניים ודיירי רחוב סטראמינוס (‪)Straminus‬‬ ‫ההומה‪83.‬‬ ‫‪ .107‬אם אינני טועה‪ ,‬קראתי את ספרו של אריסטו הדן באתיקה‬ ‫על כל חלקיו‪ ,‬וגם האזנתי להרצאות על חלקים אחדים‪ 84.‬ולפני‬ ‫שהבורות הגדולה שלי נחשפה‪ ,‬הבנתי‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬חלקים מתורתו‪.‬‬ ‫אלה אולי עשו אותי לעתים מלומד יותר‪ ,‬אבל לא אדם טוב יותר‪,‬‬ ‫כפי שראוי להיות‪ .‬לעתים קרובות הלנתי בפני עצמי ולפעמים בפני‬ ‫אחרים על כי מה שהפילוסוף עצמו מכוון אליו בחלק הראשון של‬ ‫האתיקה שלו לא מתממש בפועל‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאנו לומדים תחום זה של‬ ‫הפילוסופיה לא כדי לדעת‪ ,‬אלא כדי שנהיה טובים יותר‪ 85.‬אני אכן‬ ‫רואה כיצד הוא מגדיר ומאבחן‪ ,‬באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬את ה"סגולה‬ ‫טובה" [‪ ,]virtus‬ובאיזה דיוק הוא דן בה‪ ,‬יחד עם המאפיינים של‬ ‫המידות הרעות והטובות‪ .‬כיוון שלמדתי זאת ממנו‪ ,‬אני יודע מעט‬ ‫יותר מאשר ידעתי קודם לכן‪ .‬אבל נפשי ורצוני נשארו כפי שהיו‪.‬‬ ‫אני נשארתי כפי שהייתי‪.‬‬ ‫‪ .108‬דבר אחד הוא לדעת‪ ,‬ודבר אחר הוא לאהוב‪ .‬דבר אחד הוא‬ ‫להבין‪ ,‬ודבר אחר הוא לרצות‪ .‬אינני מכחיש כי הוא מלמדנו מהי‬ ‫הסגולה הטובה‪ .‬אבל קריאה בו אינה מספקת כל גירוי או ניצוצות‬ ‫מילים‪ ,‬אף לא מעט שבמעט‪ ,‬כדי לדרבן ולהצית את הנפש לאהבת‬ ‫הסגולה הטובה ולשנאת המידה הרעה‪ .‬את הגירויים וניצוצות המילים‬ ‫ימצא מי שיחפש אצל הסופרים העתיקים שלנו‪ ,‬במיוחד אצל קיקרו‬ ‫וסנקה‪ ,‬ולמרבה הפליאה אצל הוראטיוס‪ ,‬משורר שסגנונו מחוספס‬ ‫אבל אמירותיו נעימות‪ .‬מה יתרון יש בידיעת הסגולה הטובה אם‬ ‫ידיעה זאת איננה גורמת לנו לאהוב אותה? מה מועילה ידיעת‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪ 84‬‬ ‫‪ 85‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫מקום משכנה של הפקולטה לתיאולוגיה של אוניברסיטת פריז‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬פטררקה שמע הרצאות על אריסטו במהלך לימודיו‬ ‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה‪.II.2 ,1103b27-28 ,17-18 ,‬‬

‫‪.indb 221‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  222‬חלק שלישי‬

‫החטא אם ידיעה זאת איננה מונעת בעדנו לחטוא? חי האל‪ ,‬אם כוח‬ ‫הרצון חלש עלולים הקושי בקיום הסגולות הטובות והקלות המפתה‬ ‫של המידות הרעות‪ ,‬כשהיא מתגלה‪ ,‬להוביל נפש לא יציבה לצאת‬ ‫לדרך רעה‪ .‬ואין זה פלא‪ ,‬אם אריסטו אינו מעורר ומצית את נפשנו‬ ‫לסגולה הטובה‪ ,‬כיוון שהוא לועג לסוקרטס‪ ,‬אבי הפילוסופיה של‬ ‫המידות‪ ,‬וקורא לו "רוכל של מידות"‪ ,‬אם להשתמש במילותיו‪ .‬וגם‪,‬‬ ‫אם להאמין לקיקרו‪ ,‬אריסטו ממש בז לסוקרטס‪ ,‬ולא פחות מכך בז‬ ‫סוקרטס לאריסטו‪86.‬‬ ‫‪ .109‬לעומת זאת‪ ,‬כל מי שקרא את הסופרים העתיקים שלנו יודע‬ ‫שדבריהם חודרי הלב נוגעים והולמים בחדות ובלהבת עוקץ רהיטותם‬ ‫בפנימיותנו‪ .‬כך האדישים מטולטלים‪ ,‬הקפואים מוצתים‪ ,‬הנרדמים‬ ‫נעורים‪ ,‬החלשים מתחזקים‪ ,‬השוכבים מזדקפים‪ ,‬והארציים‪ ,‬חסרי‬ ‫הדמיון‪ ,‬נישאים מעלה אל מחשבות מרוממות ומאוויים אציליים‪.‬‬ ‫ואילו מה שבחיים הארציים ייחשב לנקלה‪ ,‬כמו גם המידות הרעות‬ ‫למראה‪ ,‬יעוררו בהם שנאה עזה‪ .‬הסגולה הטובה תיחשף לעינינו‬ ‫הפנימיות; יופיה‪ ,‬ומה שאפלטון קורא "המראה הנשקף של הטוב"‪87,‬‬ ‫יעוררו בהם אהבה נפלאה הן לחוכמה והן לסגולה הטובה‪ .‬כל זה‪,‬‬ ‫אני יודע‪ ,‬לא יכול לקרות כלל וכלל אלא באמצעות הצווים והסיוע‬ ‫של ישוע המשיח‪ .‬אף אחד לא יכול להיעשות חכם‪ ,‬או בעל סגולה‬ ‫טובה‪ ,‬או טוב‪ ,‬אלא אם כן ילגום לגימה הגונה‪ ,‬לא מהמעיין האגדי‬ ‫ההוא השוכן בין פסגות הר פרנסוס‪ ,‬אלא מהמעיין האמיתי והיחיד‬ ‫ההוא הנובע בשמים ומימיו זורמים מעלה אל חיי נצח‪ .‬מי שיטעם‬ ‫מהם לא יצמא עוד שוב‪.‬‬ ‫‪ .110‬אף על פי כן‪ ,‬לאלה המבקשים את הדבר ההוא עצמו‪ ,‬הסופרים‬ ‫‪ 86‬‬

‫‪ 87‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫הצירוף "רוכל של מידות" הוא תרגום שגוי של אריסטו‪ :‬מטאפיזיקה‪,‬‬ ‫‪ .I.6 ,987b1-2‬היריבות המיוחסת לאריסטו וסוקרטס מבוססת על קריאה‬ ‫שגויה של קיקרו‪ ,‬על החובות‪ ,1.1.4 ,‬המתייחס ליריבות בין אריסטו‬ ‫והנואם איסוקרטס‪.‬‬ ‫קיקרו (שם‪ )1.5.15 ,‬המצטט את אפלטון (פידרוס‪.)250 ,‬‬

‫‪.indb 222‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪223  ,‬‬

‫שעליהם דיברתי מספקים עידוד וסיוע רב‪ .‬רבים הם הסבורים כך‬ ‫לגבי רבים מספריהם‪ .‬אוגוסטינוס מאשר בהכרת תודה ובאופן מפורש‬ ‫את חובו להורטנסיוס של קיקרו‪ 88.‬אף שיעדנו העליון איננו הסגולה‬ ‫הטובה‪ ,‬אם כי הפילוסופים קבעו כך‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬המסלול הישר‬ ‫אל יעדנו עובר דרך הסגולות הטובות‪ ,‬ולא דרך ידיעת אותן סגולות‬ ‫טובות‪ ,‬אני אומר‪ ,‬אלא דרך אהבתן‪ .‬לכן‪ ,‬הפילוסופים האמיתיים של‬ ‫המידות והמורים היעילים של הסגולה הטובה הם אלה שמטרתם‬ ‫הראשונה והאחרונה היא לעשות את שומעיהם וקוראיהם טובים‬ ‫יותר‪ .‬הם לא רק מלמדים מהן הסגולה הטובה או המידה הרעה‪,‬‬ ‫ומוכיחים אותנו על דבר הדר הסגולה הטובה ואפילת המידה הרעה‪,‬‬ ‫אלא גם מחדירים ללבבותינו את האהבה והתשוקה לטוב ואת השנאה‬ ‫לרע וההימנעות ממנו‪.‬‬ ‫‪ .111‬נכון יותר לשאוף להשגת רצון טוב ומסור מאשר לידיעה בהירה‬ ‫ורחבת אופקים‪ .‬מטרת הרצון‪ ,‬כפי שהחכמים סבורים‪ ,‬היא הטוב;‬ ‫מטרת הדעת היא האמת‪ .‬חשוב יותר לרצות את הטוב מאשר לדעת‬ ‫את האמת‪ .‬לרצות את הטוב נושא עמו תמיד ערך‪ ,‬בעוד שלידיעת‬ ‫האמת מתלווה לעתים קרובות חיסרון והיא "חסרת צידוק"‪ 89.‬ולכן‪,‬‬ ‫שוגים מאוד אלה החותרים להבנת הסגולה הטובה ולא להשגתה‪,‬‬ ‫ושגיאתם הגדולה ביותר היא שהם חותרים לדעת את האל ולא‬ ‫לאהוב אותו‪ .‬כי בשום אופן לא ניתן לדעת את האל במלואו במהלך‬ ‫החיים האלה‪ ,‬בעוד שלאהוב אותו אפשר במסירות ובלהט‪ .‬אהבת‬ ‫האל תמיד תגרום לנו אושר‪ ,‬בעוד ידיעתו עלולה לעתים להביא‬ ‫עמה אומללות‪ :‬כדוגמת השדים בשאול היודעים את האל ורועדים‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אין אנו מסוגלים לאהוב את שהוא לגמרי לא ידוע‪ ,‬אף על פי‬ ‫כן‪ ,‬מספיק לדעת את האל ואת הסגולה הטובה בהתאם למה שניתן‬ ‫לנו בחיים אלה‪ .‬אז נדע אותו כמקור המאיר‪ ,‬הערב‪ ,‬הנפלא והבלתי‬ ‫מתכלה ביותר של כל הטוב; ממנו ובאמצעותו הננו מסוגלים להיות‬ ‫‪8 8‬‬ ‫‪ 89‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬וידויים‪ ,‬ספר שלישי‪.7 ,‬‬ ‫הדהוד של האיגרת אל הרומים א‪.20 ,‬‬

‫‪.indb 223‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  224‬חלק שלישי‬

‫טובים ככל האפשר‪ .‬ידוע לנו כי הסגולה הטובה היא הדבר הטוב‬ ‫ביותר לאחר האל‪ .‬ביודענו זאת‪ ,‬נאהב ונעריץ אותו עצמו בכל לבבנו‬ ‫ומהותנו‪ ,‬ואת הסגולה הטובה נאהב בזכותו‪ .‬האל הוא היוצר היחיד‬ ‫של החיים ושל הסגולה הטובה‪ ,‬שהיא העיטור העיקרי של החיים‪.‬‬ ‫‪ .112‬כיוון שכך הם פני הדברים הרי שאין זה בלתי ראוי‪ ,‬כפי‬ ‫ששופטי חושבים‪ ,‬להאמין לפילוסופים שלנו‪ ,‬גם אם הם אינם‬ ‫יוונים‪ ,‬במיוחד בהתייחסם לסגולה הטובה‪ .‬ואם הלכתי בעקבותיהם‬ ‫או בעקבות עמדתי שלי ואמרתי משהו אחר או נבדל מדבריו של‬ ‫אריסטו‪ ,‬אינני מצפה ששופטים הוגנים יחשיבוני לנקלה‪ .‬והרי ידוע‬ ‫מנהגו של אריסטו‪ ,‬שקלקידיוס מתאר בטימיאוס של אפלטון‪" :‬מתוך‬ ‫חתירתו ליצירת תורה שלמה ומושלמת‪ ,‬הוא בוחר מה שנראה לו‬ ‫ומתעלם מדעות אחרות באדישות מלאת בוז"‪ 90.‬והיה אם אמרתי‬ ‫משהו שאריסטו בז לו או הזניח‪ ,‬ואולי אף לא הקדיש לו כל מחשבה‬ ‫— דבר שאפשר כי יקרה ושאיננו מנוגד לטבע האנושי‪ ,‬אף כי אינו‬ ‫תואם את המוניטין של אריסטו על פי אלה ההולכים אחריו; והיה אם‬ ‫אמרתי משהו כזה — ולמען האמת אינני בטוח מהו הדבר שאמרתי‪,‬‬ ‫ושבעטיו תוקפים אותי הברנשים הללו לא באמצעות דברי אמת‬ ‫נכוחים אלא באמצעות חשדות ולחישות — האם זאת סיבה מספקת‬ ‫להטביעני בנחשולי הבורות? והיה ושגיתי פעם אחת — והרי ייתכן‬ ‫כי הם אלה השוגים ולא אני — האם עלי להימצא אשם בכול? האם‬ ‫עלי להיות תמיד מורשע כשוגה וכמי שאינו יודע דבר וחצי דבר?‬ ‫‪ .113‬מה בכך? ישאל מאן דהוא‪" .‬האם אינך יוצא רבות נגד‬ ‫אריסטו?" אין לי דבר נגד אריסטו‪ ,‬אלא דבר או שניים בעד האמת‬ ‫שאוהב למרות בורותי‪ .‬ויש לי הרבה לומר נגד הכסילים מעריצי‬ ‫אריסטו המטיחים בנו את אריסטו בכל מילה ומילה מדי יום ביומו‬ ‫— את שמו בלבד הם מכירים — עד שחושד אני כי הוא עצמו וגם‬ ‫המאזינים להם חשים דחייה עזה‪ .‬והם אף עיוותו בפזיזות את דבריו‬ ‫‪ 90‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫קלקידיוס‪ ,‬פירוש לטימיאוס‪ ,‬עמ' ‪.260‬‬

‫‪.indb 224‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪225  ,‬‬

‫הישירים ביותר עד שקיבלו משמעות מסולפת‪ .‬באמת‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫אוהב או מכבד אנשי שם יותר ממני‪ .‬וכפי שאומר אובידיוס‪" :‬את‬ ‫כל המשוררים שהיו שם דימיתי לאלים שנכחו"‪ 91.‬אני מחיל את‬ ‫דבריו‪ ,‬באופן מרבי‪ ,‬על פילוסופים ותיאולוגים‪ .‬אריסטו עצמו‪ ,‬אני‬ ‫יודע‪ ,‬אכן היה אדם גדול ביותר — לא הייתי אומר זאת אלמלא‬ ‫ידעתי את גדולתו — אך כפי שציינתי‪ ,‬בן אנוש ותו לא‪ .‬אני יודע‬ ‫כי מספריו ניתן ללמוד הרבה‪ ,‬אבל אני בטוח שניתן ללמוד הרבה גם‬ ‫מחוץ לספריו‪ .‬גם לפני שאריסטו כתב‪ ,‬למד או נולד‪ ,‬אין לי ספק כי‬ ‫אחרים ידעו דברים רבים‪ :‬הומרוס‪ ,‬הסיודוס‪ ,‬פיתגורס‪ ,‬אנאקסגורס‪,‬‬ ‫דמוקריטוס‪ ,‬דיוגנס‪ ,‬סולון‪ ,‬סוקרטס‪ ,‬ואפלטון — נסיך הפילוסופים‪.‬‬ ‫‪" .114‬ומי הקצה את הממלכה הזאת לאפלטון?" הם ישאלו‪ .‬אם‬ ‫לדבר בשמי‪ ,‬לא אני אלא האמת היא שעשתה זאת‪ ,‬כפי שאומרים‪.‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬גם אם לא היה מסוגל לתפוס את האמת במלואה‪ ,‬אף על‬ ‫פי כן‪ ,‬ראה אותה והתקרב אליה יותר מכל השאר‪ .‬על כך מסכימים‬ ‫סופרים גדולים‪ ,‬בראש ובראשונה קיקרו וורגיליוס (שאינו נוקב בשמו‬ ‫של אפלטון אך הולך בעקבותיו); מלבד זאת‪ ,‬פליניוס‪ ,‬פלוטינוס‪,‬‬ ‫אפוליאוס‪ ,‬מאקרוביוס‪ ,‬פורפיריוס‪ ,‬קנסורינוס‪ ,‬יוספוס‪ ,‬ומבין הסופרים‬ ‫שלנו‪ :‬אמברוזיוס‪ ,‬אוגוסטינוס‪ ,‬הירונימוס ורבים אחרים‪ .‬הדבר ניתן‬ ‫היה להוכחה בקלות‪ ,‬גם אם לא היה ידוע לכול‪ .‬ומי לא הסכים‬ ‫לכך מלבד המון הסכולסטיקנים המשוגעים והמתנצחים? ואם אבן‬ ‫רושד מעדיף את אריסטו על פני כולם‪ ,‬הרי זה מפני שהוא קיבל‬ ‫עליו לפרש את ספרי אריסטו ובאופן מסוים הפך אותם לשלו‪92.‬‬ ‫אלה אכן ראויים לשבח רב‪ ,‬אלא שבמשבח יש לחשוד‪ .‬שורש העניין‬ ‫באמרה העתיקה‪" :‬כל סוחר וסוחר נוהג לשבח את‬ ‫נעוץ‪ ,‬ללא ספק‪ִ ,‬‬ ‫סחורתו שלו"‪.‬‬

‫‪9 1‬‬ ‫‪ 92‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אובידיוס‪ ,‬שירי העצבת‪.4.10.42 ,‬‬ ‫אבן רושד (‪ ,)1198—1126‬רופא ופילוסוף מוסלמי מקורדובה שבספרד‬ ‫ומבכירי הפרשנים של כתבי אריסטו בימי הביניים‪.‬‬

‫‪.indb 225‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  226‬חלק שלישי‬

‫‪ .115‬יש כאלה שאינם מעזים לכתוב דבר משל עצמם‪ ,‬אך בלהיטותם‬ ‫לכתוב הם מפרשים עבודות של אחרים‪ ,‬וכמו מי שאינו מבין דבר‬ ‫בארכיטקטורה‪ ,‬הם מקבלים עליהם להלבין קירות‪ .‬על כך הם מבקשים‬ ‫לקבל מידי אחרים שבחים שהם אינם יכולים לקוות להשיג בעצמם‪,‬‬ ‫אלא רק באמצעות העתרת שבחים‪ ,‬בנושא המסוים שבו בחרו‪ ,‬על‬ ‫סופרים וספריהם — בפזיזות‪ ,‬מבלי שיקול דעת‪ ,‬ותמיד בהפרזה רבה‪.‬‬ ‫בתקופתנו‪ ,‬במיוחד‪ ,‬ניתן למצוא רבים המפרשים עבודות של אחרים‪,‬‬ ‫או שמא עלי לומר‪ ,‬מחריבים עבודות של אחרים? אילו יכול "ספר‬ ‫הפסיקות" לדבר‪ ,‬היה מעיד וקובל בקול ברור כי הוא עבר סבל רב‬ ‫מידי אלף כזבנים כאלה‪93.‬‬ ‫‪ .116‬ואיזה פרשן לא שיבח אי פעם את הספר שבחר כמו היה זה‬ ‫ספרו שלו? או שלא שיבח אותו תמיד בנדיבות יתר‪ ,‬כי לשבח ספר‬ ‫שכתב מישהו אחר הרי זה מנומס‪ ,‬ואילו לשבח את ספרך הרי זה‬ ‫ריקני ויהיר‪ .‬אני משמיט את אלה שבחרו לעסוק בכרכים שלמים‪,‬‬ ‫שאחד מהם‪ ,‬ואולי הראשון שבהם‪ ,‬הוא אבן רושד‪ .‬אכן מאקרוביוס‪,‬‬ ‫שהיה לא רק פרשן אלא גם סופר יוצא מן הכלל‪ ,‬גזר מכל חלקי‬ ‫על המדינה של קיקרו רק חלק אחד ואותו פירש‪ .‬ידוע מה שהוא‬ ‫הוסיף כהערה בסוף הפירוש שלו‪" :‬עלי להצהיר כי אין דבר מושלם‬ ‫יותר מעבודה זאת כיוון שהיא מכילה את מכלול הפילוסופיה‬ ‫האוניברסלית"‪ 94.‬שווה בנפשך שהוא דיבר לא על חלק אחד של‬ ‫ספר אלא על המכלול השלם של כל ספרי הפילוסופים‪ .‬גם במילים‬ ‫רבות יותר לא היה יכול לומר יותר‪ :‬אי אפשר להוסיף דבר לשלמות‬ ‫מבלי שיהיה שארית מיותרת‪ .‬כיצד יכולים ספרי הפילוסופים‪,‬‬ ‫אלה שנכתבו ואלה שייכתבו‪ ,‬להכיל יותר מאשר את כל המכלול‬ ‫השלם של הפילוסופיה? רק אם המכלול הזה עצמו לא יכול להיות‬ ‫‪ 93‬‬

‫‪ 94‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫ספרו של פטרוס לומברדוס ארבעת ספרי המשפטים (‪Sententiarum‬‬ ‫‪ )libri quatuor‬נכתב במאה השתים־עשרה ושימש ספר לימוד נפוץ מאוד‬ ‫לתיאולוגיה באוניברסיטאות‪ .‬הסכולסטיקנים הרבו לדון בו ולפרשו‪.‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו‪.2.17.17 ,‬‬

‫‪.indb 226‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪227  ,‬‬

‫מוכל בכל הספרים‪ ,‬בעבר ובעתיד‪ ,‬אם משהו אינו חסר הן בספרים‬ ‫הראשונים והן באחרונים‪.‬‬ ‫‪ .117‬אבל די לנו בכך‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬אני יודע כי עקב אזכור שמם של‬ ‫הפילוסופים הגדולים האלה וההשוואות שאני עורך ביניהם‪ ,‬התנפצתי‬ ‫אל הסלעים האימתניים של תהילתם‪ .‬אבל עטי ראוי לסליחה; האשם‬ ‫הוא בבורות שיוחסה לי ולא הוכחשה‪ .‬מנהגה של הבורות הוא להפוך‬ ‫אנשים לחצופים ופטפטנים‪ .‬הפחד פן תאבד תהילתם או ייפגע שמם‬ ‫הוא שבדרך כלל שם רסן לפיהם של הנואמים‪ .‬אבל פסיקת חברי‬ ‫פוטרת אותי מפחד זה‪ .‬אני שואל‪ ,‬ממה עלי לחשוש? מה שאבד אינו‬ ‫יכול להיאבד שנית או להיפגע‪ .‬כל מה שאומר יהיה מה שחברי סוברים‬ ‫או מעט יותר‪ :‬פחות מכלום שווה לכלום‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬תהא אשר תהא‬ ‫הרוח שדחפה אותי‪ ,‬איחלץ ואקום כמיטב יכולתי‪ .‬ואתייחס כמיטב‬ ‫זיכרוני לתגובותי על שאלות שלעתים קרובות נשאלו על ידי אנשי שם‪.‬‬ ‫‪ .118‬שמא נשאל בנוגע לאפלטון ואריסטו‪ ,‬מי מהם היה גדול‬ ‫ומפורסם יותר? גם אם רבה מאוד היא הבורות ששופטי מייחסים לי‪,‬‬ ‫היא איננה כזאת שתביאני להעז ולהביע דעה נמהרת‪ .‬גם בעניינים‬ ‫שוליים יש לגלות איפוק ושיקול דעת‪ .‬וגם לא נעלם ממני גודל‬ ‫המחלוקת העלולה לפרוץ‪ ,‬לעתים תכופות‪ ,‬בין למדנים על אודות‬ ‫מלומדים גדולים‪ ,‬על אודות קיקרו ודמוסתנס‪ ,‬ובדומה לכך קיקרו‬ ‫לעומת ורגיליוס‪ ,‬ורגיליוס והומרוס‪ ,‬סלוסטיוס ותוקידידס‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אפלטון ועמיתו־תלמידו כסנופון‪ ,‬ועוד רבים אחרים‪ .‬אם החקירה‬ ‫והבחינה של כל המקרים הללו היא קשה ומפוקפקת‪ ,‬מי ישב כסמכות‬ ‫שיפוטית ויהא מסוגל להכריע בין אפלטון ואריסטו?‬ ‫‪ .119‬אבל אם נשאל‪ :‬מי מבין השניים מהולל יותר? אענה ללא‬ ‫היסוס כי לדעתי ההבדל ביניהם הוא שאפלטון זכה לשבחי נסיכים‬ ‫ואצילים‪ ,‬ואת אריסטו שיבח הציבור הרחב‪ .‬אפלטון זוכה לשבחי‬ ‫בכירים‪ ,‬ואת אריסטו משבחים רבים‪ .‬כל אחד מהשניים ראוי לשבחים‬ ‫מצד בכירים והמונים כאחד‪ ,‬בעצם מצד כולם‪ .‬בתחומי הטבע והרוח‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫‪.indb 227‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  228‬חלק שלישי‬

‫שניהם הגיעו לאן ששכלו ולמדנותו של בן תמותה מסוגלים להגיע‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לאלוהי‪ ,‬אפלטון ותלמידיו עלו גבוה יותר‪ ,‬אם כי לא‬ ‫עלה בידם — הן אפלטון והן תלמידיו — להשיג את מבוקשם‪.‬‬ ‫‪ .120‬אבל‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬אפלטון התקרב יותר‪ .‬אין נוצרי שיפקפק‬ ‫בכך‪ ,‬במיוחד אם הוא קורא נאמן של ספרי אוגוסטינוס‪ 95.‬אף‬ ‫היוונים‪ ,‬גם אם בימינו הם בורים בכל הקשור לתחומי הרוח‪ ,‬אינם‬ ‫מסתירים שהם הולכים בעקבות אבותיהם וקוראים לאפלטון "האלוהי"‬ ‫ולאריסטו "הדיימוני"‪96.‬‬ ‫‪ .121‬לא נעלם ממני שבספריו אריסטו נוהג‪ ,‬לעתים תכופות‪ ,‬לחלוק‬ ‫על אפלטון‪ .‬שקול נא‪ ,‬עד כמה הגון ורחוק מחשד לקנאה הוא נראה‬ ‫בכך‪ .‬אם כי במקום כלשהו אריסטו אומר שאפלטון הוא ידידו אלא‬ ‫שהאמת היא ידידה יקרה לו יותר‪ 97.‬בו זמנית יחיל נא על עצמו את‬ ‫האמרה הבאה‪" :‬קל להתווכח עם אדם מת"‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אנשים‬ ‫ִ‬ ‫רבים ומצוינים קמו להגן על אפלטון אחרי מותו‪ ,‬במיוחד על תורת‬ ‫האידיאות שלו‪ .‬כנגדה אימץ אריסטו‪ ,‬הפולמוסן החד‪ ,‬את כל כוחות‬ ‫שכלו בנחרצות רבה‪ .‬ידועה מאוד וגם חסרת פחד היא ההגנה של‬ ‫אוגוסטינוס על תורה זאת‪ ,‬ואני סבור כי כל קורא ירא שמים יסכים‬ ‫עמו לא פחות מאשר עם אריסטו או אפלטון‪98.‬‬ ‫‪ .122‬דרך אגב‪ ,‬עלי לומר משהו כדי להפריך את השגיאה של שופטי‬ ‫ודומיהם‪ ,‬המתעקשים ללכת בעקבות ההמון‪ ,‬וברוב חוצפה ובורות‬ ‫מביעים התנגדות לכך שאריסטו כתב ספרים הרבה‪ .‬הם אינם טועים‬

‫‪9 5‬‬ ‫‪ 96‬‬ ‫‪ 97‬‬

‫‪ 98‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪.8.11 ,‬‬ ‫ביוונית עתיקה "דיימוני" (‪ )daimonios‬משמע‪ :‬אלוהי למחצה‪ ,‬פלאי‪ .‬אצל‬ ‫כותבים נוצרים המונח הזה מציין שדים או יצורים שטניים‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬המידות אתיקה‪" :I.6 1096a14-17 ,1.17 ,‬אך ודאי יסכימו הכל‬ ‫שיאה וגם צריך להרוס אפילו את הקרוב ללבנו כדי להציל את האמת‪,‬‬ ‫בייחוד אם אנחנו פילוסופים"‪.‬‬ ‫אוגוסטינוס‪ ,‬עיר האלוהים‪ .8.5 ,‬הנ"ל‪ ,‬דת האמת‪.3.3 ,‬‬

‫‪.indb 228‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫על הבורות שלו עצמו ושל רבים‬

‫אחרים  ‪229  ,‬‬

‫בכך‪ ,‬שהרי הוא ללא ספק כתב הרבה‪ ,‬אף יותר מאשר הם סבורים‪,‬‬ ‫כי כמה מכתביו עדיין לא מצויים בשפה הלטינית‪ .‬באשר לאפלטון‪,‬‬ ‫אותו לחלוטין אין הם מכירים ושונאים; הם אומרים שהוא לא כתב‬ ‫דבר מלבד ספרון אחד או שניים‪ .‬הם לא היו אומרים זאת אילו היו‬ ‫מלומדים באותה מידה שאני לדבריהם איני מלומד‪.‬‬ ‫‪ .123‬לא מלומד אני וגם לא יווני‪ ,‬ואף על פי כן יש לי בביתי שישה־‬ ‫עשר‪ ,‬או יותר‪ ,‬מספריו של אפלטון‪ .‬אינני יודע אם את שמו של‬ ‫אחד מהם מי ממעריצי אריסטו שמע אי פעם‪ .‬תדהמה תיפול עליהם‬ ‫לשמע הדבר‪ .‬אם אינם מאמינים‪ ,‬יבואו נא ויתבוננו‪ .‬הספרייה שלי‪,‬‬ ‫שהשארתי בידיך‪ ,‬איננה מקום של בורות‪ ,‬אף על פי שהיא שייכת‬ ‫לאדם לא מלומד‪ 99.‬הם מכירים את הספרייה כי נכנסו אליה פעמים‬ ‫רבות כאשר העמידו אותי למבחן‪ .‬ייכנסו נא פעם נוספת ויעמידו‬ ‫את אפלטון למבחן‪ ,‬כדי להיווכח אם גם הוא אדם מפורסם חסר‬ ‫ידע‪ .‬הם ייווכחו כי דברי נכונים‪ .‬הם יודו‪ ,‬אני סבור‪ ,‬כי אפשר שאני‬ ‫בור‪ ,‬אך לא שקרן‪ .‬אנשי ספר מלומדים אלה יחזו לא רק בכתבים‬ ‫יווניים אלא גם בכתבים אחדים שתורגמו ללטינית וכמותם אף פעם‬ ‫לא ראו עד אז‪.‬‬ ‫‪ .124‬הם רשאים לשפוט את איכותם של ספרים אלה כטוב בעיניהם‪,‬‬ ‫אבל באשר למספר הספרים‪ ,‬הם אינם יכולים לשפוט אחרת ממני‪.‬‬ ‫אנשים שוחרי ריב אלה לא יעזו לריב אתי על כך‪ .‬ואיזה חלק מספרי‬ ‫אפלטון מצוי בכלל ברשותי? בעיני ראיתי רבים מהם‪ ,‬במיוחד‬ ‫בספרייתו של ברלעם (‪ )Barlaam‬מקלבריה (‪ ,)Calabrus‬אדם שהוא‬ ‫מופת מודרני של חוכמה יוונית‪ 100.‬הוא החל ללמדני יוונית‪ ,‬על‬ ‫‪ 99‬ב־‪ ,1367‬כשהוזמן מוונציה לפאביה‪ ,‬הפקיד פטררקה את ספרייתו בידי‬ ‫דונאטו אלבנצאני (‪ ,)Donato Albanzani‬שלו הוא מקדיש כאמור את‬ ‫החיבור על הבורות‪.‬‬ ‫‪ 1 00‬ברלעם (‪ ,)1347-1290‬יליד רג'יו די קלבריה‪ ,‬היה נזיר שנשלח כשגריר‬ ‫לביזנטיון (מקור כתבי היד היווניים המוזכרים)‪ .‬הוא פגש את פטררקה‬ ‫באביניון ב־‪.1339‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:56‬‬

‫‪.indb 229‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  230‬חלק שלישי‬

‫אף בורותי בכתבים לטיניים‪ ,‬ואפשר שהיה מצליח‪ ,‬אלמלא המוות‬ ‫מנע אותו מכך — כפי שהוא מרבה לנהוג — וקטע את משימתו‬ ‫הנאצלת‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:12:40‬‬

‫‪.indd 230‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫חלק רביעי‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" (‪)Res seniles‬‬ ‫והמכתב "אל הדורות הבאים" (‪)Posteritati‬‬ ‫מלטינית‪ :‬גור זק‬ ‫אוסף המכתבים לעת זקנה מהווה המשך לאוסף המכתבים לקרובים‬ ‫והוא מכיל את מכתביו המאוחרים של פטררקה‪ ,‬שנכתבו מ־‪ 1358‬ועד‬ ‫סמוך למותו ב־‪ .1374‬פטררקה ערך בעצמו את הקובץ בין השנים‬ ‫‪ 1361‬ל־‪ .1374‬האוסף מכיל שבעה־עשר ספרים ו־‪ 127‬מכתבים בסך‬ ‫הכול‪ 1.‬במבחר זה מתורגמים שני המכתבים החותמים את האוסף —‬ ‫ואת כתיבת המכתבים של פטררקה בכלל — והם כוללים את תרגומו‬ ‫הידוע של פטררקה ללטינית לסיפורה של האיכרה גריזלדה‪ ,‬הסיפור‬ ‫החותם את הדקאמרון של בוקאצ'ו‪ .‬תרגום הסיפור מאפשר לפטררקה‬ ‫לנסח הצהרה אחרונה על שורה של נושאים שהעסיקו אותו לאורך‬ ‫חייו‪ ,‬בהם ההבדל בין הכתיבה בשפת העם לשפה הלטינית‪ ,‬המודל‬ ‫הראוי לחיים ותפקידה המוסרי של הספרות‪ .‬כן מתורגם בחלק זה‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫כפי שצוין במבוא‪ ,‬בעבר מקובל היה לכלול את המכתב אל הדורות‬ ‫הבאים כספר השמונה־עשר והחותם של האוסף‪ .‬עורכות המהדורה‬ ‫המדעית של האוסף‪ ,‬שפורסמה לאחרונה‪ ,‬טענו שמדובר בתוספת מאוחרת‬ ‫ולא של פטררקה עצמו ושכוונתו הייתה לסיים את הקובץ במכתב הרביעי‬ ‫של הספר השבעה־עשר‪ ,‬שבו הוא נפרד ממכתביו‪ .‬לדיון ראו‪ :‬ברטה וריזו‪,‬‬ ‫"הספר האחרון של מכתבים לעת זקנה"‪.‬‬

‫‪.indb 231‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  232‬חלק רביעי‬

‫המכתב האוטוביוגרפי אל הדורות הבאים‪ ,‬שבו משרטט פטררקה‬ ‫מעין דיוקן עצמי לקוראיו מן העתיד‪ .‬המכתב‪ ,‬בצורה אופיינית מאוד‬ ‫לפטררקה‪ ,‬נותר בלתי גמור‪2.‬‬

‫‪ 2‬‬

‫המהדורה המדעית שבה נעשה שימוש בתרגום המכתבים לעת זקנה‬ ‫היא‪:‬‬

‫ ‬

‫‪Francesco Petrarca, Res seniles, ed. by Silvia Rizzo, with the‬‬ ‫‪assistance of Monica Berté, 5 vols., Florence: Le Lettere, 2006-2018.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫המהדורה המדעית של המכתב אל הדורות הבאים היא‪:‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪Petrarca, “Posteritati”, in Prose, ed. by Guido Martellotti et al.,‬‬ ‫‪Milan: Riccardo Ricciardi, 1955.‬‬

‫‪.indb 232‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪233  ,‬‬

‫‪ .1‬לג'ובאני בוקאצ'ו‪ ,‬על נאמנותה וצייתנותה המופלאה‬ ‫של רעיה (‪)Res seniles 17.3‬‬ ‫הזדמן לי לראות את הספר שכתבת בשפת האם שלנו לפני זמן רב‪,‬‬ ‫עוד בהיותך גבר צעיר‪ ,‬כמדומני‪ 3.‬הספר נשלח אלי‪ ,‬איך ומהיכן‬ ‫בדיוק אינני יודע‪ .‬אשקר אם אומר שקראתי אותו‪ :‬הספר ארוך מאוד‪,‬‬ ‫נכתב בפרוזה ויועד לקהל הרחב‪ ,‬ואילו זמני קצר‪ ,‬ובאותה עת הייתי‬ ‫עסוק מאוד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הטרידה אותי המלחמה שפרצה מכל עבר‪.‬‬ ‫אף על פי שאני רחוק מלהזדהות עם הרפובליקה שלנו‪ ,‬אינני יכול‬ ‫שלא לדאוג לנוכח העליות והמורדות שלה‪ 4.‬ובכן‪ ,‬מה בכך? עלעלתי‬ ‫הלך ממהר המתבונן אנה ואנה מבלי לעצור‪ ,‬הבחנתי‬ ‫בספר‪ ,‬וכמו ֶ‬ ‫במקום כלשהו שהספר הותקף בשיני כלבים זועמים — ואתה גירשת‬ ‫אותם באופן מעורר הערכה בגערותיך ובמקל ההליכה שלך‪ .‬אין זה‬ ‫מפתיע אותי‪ .‬אני מודע לכוחו של כישרונך‪ ,‬ואני מכיר מניסיוני שלי‬ ‫אותו גזע יהיר ועצל של אנשים‪ ,‬שאוהבים לבקר אחרים על כל דבר‬ ‫שהם עצמם אינם מעוניינים‪ ,‬אינם יודעים או אינם מסוגלים ליצור;‬ ‫במתיחת ביקורת הם מומחים‪ .‬בכל עניין אחר אין להם מה לומר‪.‬‬ ‫נהניתי לעלעל בספר‪ .‬ואם נתקלתי במשהו גדוש זימה יתר על‬ ‫המידה — הרי שהוא ייסלח לך מפאת גילך הצעיר בעת הכתיבה‪,‬‬ ‫ובשל הסגנון‪ ,‬הלשון‪ ,‬הנושא הקליל ומי שעשויים היו לקרוא דברים‬ ‫מעין אלה‪ .‬חשיבות רבה נודעת לקוראים המיועדים‪ ,‬וגיוונים בהרגלי‬ ‫המוסר מצדיקים הבדלים בסגנון‪ .‬בתוך כל השעשוע הקליל נתקלתי‬ ‫גם בכמה דברים רציניים ומלאי דבקות‪ ,‬שעדיין לא גיבשתי עליהם‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪27/09/2023 10:15:18‬‬

‫פטררקה מתייחס כאן כמובן לדקאמרון‪ ,‬ספר מאה הנובלות שחיבר‬ ‫בוקאצ'ו בשנים ‪ ,1353–1349‬לאחר המגיפה השחורה של שנת ‪.1348‬‬ ‫פטררקה התגורר באותה עת בארקואה שבצפון מזרח איטליה‪ ,‬לא רחוק‬ ‫מפדובה‪ .‬המלחמה שאליה הוא מתייחס היא מלחמת גבולות שהתחוללה‬ ‫באותה עת בין ונציה לפדובה‪.‬‬

‫‪.indd 233‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  234‬חלק רביעי‬

‫דעה מוצקה‪ ,‬שכן כאמור בשום מקום לא התעמקתי עד היסוד‪.‬‬ ‫אבל קרה לי מה שקורה לא פעם לרצים‪ :‬התבוננתי בפתיחה ובסיום‬ ‫בתשומת לב רבה מזו שהקדשתי לשאר החלקים‪ .‬בפתיחה תיארת‬ ‫וביכית בצורה מושלמת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את מצבה העגום של ארצנו —‬ ‫כוונתי לזמן המגיפה הנוראית שעידננו‪ ,‬אומלל ומסכן‪ ,‬ניגף בה‬ ‫באופן חסר תקדים בהיסטוריה‪ .‬בסיום הצבת את הסיפור החותם‪,‬‬ ‫השונה במידה ניכרת מרבים מאלו שקדמו לו‪ .‬הסיפור הזה כבש‬ ‫ועינג אותי כל כך‪ ,‬עד שעל אף שלל דאגותי‪ ,‬הוא כמעט השכיח‬ ‫ממני את עצמי לחלוטין‪ ,‬ועורר בי רצון עז לנצור אותו בזיכרוני‪,‬‬ ‫כדי שאוכל לחזור עליו לעצמי‪ ,‬לא בלי הנאה‪ ,‬כל אימת שארצה‬ ‫שתיקרה ההזדמנות במהלך‬ ‫ָ‬ ‫בזה‪ ,‬וכן לדקלמו באוזני חברים בכל פעם‬ ‫שיחותינו‪.‬‬ ‫זאת אכן עשיתי‪ .‬וכשנוכחתי עד כמה הסיפור מוצא חן בעיני‬ ‫שומעיו‪ ,‬עלתה בי פתאום המחשבה שאולי סיפור מענג מעין זה‬ ‫עשוי למצוא חן גם בעיני אלו שאינם דוברים את שפתנו‪ .‬ככלות‬ ‫הכול‪ ,‬הסיפור המשיך לענג אותי גם שנים רבות לאחר שקראתיו‬ ‫לראשונה‪ ,‬ואני מניח שהוא מצא חן בעיניך לא פחות‪ ,‬שכן מצאת‬ ‫אותו לא בלתי ראוי להיכלל ביצירתך בשפת הוורנקולר‪ ,‬ועוד בסופה‬ ‫— המקום שבו תורת הרטוריקה מצווה עלינו להציב את המרכיב‬ ‫החזק ביותר‪5.‬‬ ‫וכך‪ ,‬יום אחד‪ ,‬כשראשי היה קרוע כהרגלו בין מחשבות שונות‪,‬‬ ‫בעודי כועס עליהן ועל עצמי‪ ,‬אפשר לומר — נפרדתי לשלום מכולן‬ ‫לזמן מה ואחזתי בעט‪ ,‬מוכן ומזומן לתרגם את הסיפור הזה שלך‪.‬‬ ‫קיוויתי שתשמח על שמרצוני החופשי נעשיתי מתרגם של עבודתך;‬ ‫דבר כזה קרוב לוודאי לא הייתי עושה למען אף אחד אחר‪ .‬האהבה‬ ‫שלי אליך ולסיפורך הובילה לכך‪ ,‬אולם לא עד כדי שאשכח את‬ ‫אמרתו של הוראטיוס באמנות הפיוט שלו‪" :‬לא תתאמץ להעתיק‬

‫‪ 5‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫ראו למשל קיקרו‪ ,‬על הנואם‪ ;311 ,‬פסאודו־קיקרו‪ ,‬רטוריקה‪.3.18 ,‬‬

‫‪.indb 234‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪235  ,‬‬

‫מילה במילה ‪ /‬כמתרגם נאמן‪ ,‬לא תזנק כמו חקיין למצר"‪ 6.‬סיפרתי‬ ‫את סיפורך במילותי שלי‪ ,‬או נכון יותר — בשינוי ובהוספה של כמה‬ ‫מילים פה ושם‪ ,‬שכן הנחתי שלא זו בלבד שתרשה זאת‪ ,‬אלא אף‬ ‫תברך על כך‪.‬‬ ‫אף על פי שרבים שיבחו את התרגום וביקשו שאקדיש להם אותו‪,‬‬ ‫החלטתי להעניק את סיפורך לך ולא לאף אחד אחר‪ .‬אם גרעתי‬ ‫מיופיו כשהלבשתי אותו מחדש‪ ,‬או שמא דווקא הוספתי עליו — אתה‬ ‫תשפוט‪ .‬אצלך התחיל הסיפור ולשם הוא חוזר‪ .‬הוא מכיר את השופט‪,‬‬ ‫את הבית‪ ,‬את הדרך‪ ,‬ולפיכך צריך להיות ברור לך ולכל אדם אחר‬ ‫שיקרא אותו‪ :‬אתה‪ ,‬ולא אני‪ ,‬הוא האחראי לו‪ .‬כל מי שישאל אותי‬ ‫אם הסיפור הוא אמת‪ ,‬כלומר אם כתבתי היסטוריה או בדיה‪ ,‬אשיב‬ ‫לו במילותיו של סלוסטיוס‪" :‬האחריות — כולה של המחבר"‪ 7,‬כלומר‬ ‫של ג'ובאני שלי‪.‬‬ ‫ואחרי ההקדמה הזאת‪ ,‬אני מתחיל‪.‬‬ ‫במערבה של איטליה‪ ,‬בינות הרי רכס האפנינים‪ ,‬נישא הר גבוה‬ ‫במיוחד‪ ,‬שפסגתו מזדקרת ומפלחת את הרקיע ונוגעת בעננים‪ ,‬מוֹ נְ ביסוֹ‬ ‫שמו‪ .‬הר זה ידוע לא רק בשל גובהו הנאצל‪ ,‬אלא בעיקר בשל היותו‬ ‫מקור נהר הפּוֹ ‪ ,‬הנובע ממעיין קטן בצלע ההר וזורם בכיוון השמש‬ ‫העולה‪ .‬במסלולם מתחברים מי המעיין במהרה ליובלים שוצפים‬ ‫במורד ונעשים כך לא רק לנהדר שבנחלים‪ ,‬אלא ל"מלך הנהרות"‪,‬‬ ‫כפי שמכנהו ורגיליוס‪ .‬בזרמו החזק חוצה נהר זה את חבל ליגוּ ריה‪,‬‬ ‫ואחר כך גם את אמיליה‪ְ ,‬פ ָלמיניה וונציה‪ ,‬עד שהוא נשפך בשלל‬ ‫פתחים רחבי ידיים אל הים האדריאטי‪.‬‬ ‫חבל הארץ המשתרע למרגלותיו של ההר שהזכרתי זה עתה הוא‬ ‫מישור מרנין מנוקד הרים וגבעות‪ ,‬והוא שמשי ומלבב במידה שווה‬ ‫לכל אורכו‪ .‬הוא נקרא ּפיֵ ימוֹ ֶ‬ ‫נטה‪ ,‬על שום מקומו‪ 8.‬באזור זה שוכנות‬ ‫ ‪6‬‬ ‫‪ 7‬‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫שורות ‪ 134–133‬מתוך הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט‪.‬‬ ‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת יוגורתה‪.17.7 ,‬‬ ‫"פיימונטה" — מרגלות ההר‪.‬‬

‫‪.indb 235‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  236‬חלק רביעי‬

‫כמה עיירות וערים נהדרות‪ ,‬וביניהן‪ ,‬למרגלות המונביסו‪ ,‬שוכנת גם‬ ‫הסלוּ צי‪ .‬חלקת אדמה זו משופעת בבקתות ובטירות‪ ,‬ושולטים‬ ‫אדמת ָ‬ ‫בה כמה מרקיזים אציליים‪.‬‬ ‫הראשון והנהדר באותם אצילים נקרא וולטריוס‪ ,‬ועל כתפיו נפלה‬ ‫השליטה במשפחה כולה ובשלל אדמותיה‪ .‬עלומיו ויופיו של אותו‬ ‫וולטריוס היו אז בשיא פריחתם‪ ,‬ואצילות דרכיו לא נפלה מזו של‬ ‫מוצאו‪ .‬בקצרה‪ ,‬הוא היה גבר משכמו ומעלה בכל מובן‪ ,‬חוץ מאחד‪:‬‬ ‫מכיוון שהיה שבע רצון ממצבו — לא נתן דעתו כלל לעתיד‪ .‬חיבתו‬ ‫ולבזְ יירוּ ת הייתה גדולה כל כך שהוא התמסר להם כל כולו‪,‬‬ ‫לציד ָ‬ ‫והזניח כמעט לחלוטין כל עניין אחר‪ ,‬ובתוך כך גם את מה שלנתיניו‬ ‫היה הקשה ביותר‪ :‬הוא לא היה מוכן לשמוע על עול הנישואים‪.‬‬ ‫נתיניו‪ ,‬שנשאו את העניין בשתיקה זמן מה‪ ,‬שלחו לבסוף משלחת‬ ‫לדבר על לבו‪ .‬אחד השליחים‪ ,‬בשל מעמדו או מעלותיו ובשל קרבתו‬ ‫לשליט‪ ,‬פתח ואמר‪:‬‬ ‫"הוד מעלתו המרקיז‪ ,‬נדיבותך מעניקה לנו את האומץ לדבר אתך‬ ‫בגילוי לב ובבטחה בכל פעם שהנסיבות מבקשות זאת‪ .‬ועתה‪ ,‬הענק‬ ‫לי את ההזדמנות לחשוף לפניך את המשאלה הנסתרת של כולנו‪,‬‬ ‫לא משום שיש לי היכולת לומר משהו מיוחד בעניין‪ ,‬אלא משום‬ ‫שמבין כולם — אותי אתה מוקיר במיוחד‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫שהוכחת בדרכים שונות‬ ‫ָ‬ ‫ובכן‪ ,‬מאז ומעולם אנו מוקירים כל דבר בך‪ ,‬ומסיבה טובה‪ ,‬ואנו‬ ‫מחשיבים עצמנו בני מזל על שאתה אדוננו‪ .‬ועם זאת‪ ,‬יש דבר אחד‬ ‫שאם תרשה לעצמך להשתכנע לגביו ולהטות לנו אוזן‪ ,‬הוא ללא ספק‬ ‫יעשה אותנו למאושרים ביותר בכל החבל‪ .‬והעניין הוא זה‪ :‬הקדש נא‬ ‫מחשבה עמוקה לנישואיך‪ ,‬והבא את צווארך בעול זה לא רק מרצון‬ ‫אלא מתוך כוונה‪ ,‬ומוטב מוקדם מן המאוחר‪ .‬הימים חולפים ביעף‪,‬‬ ‫ואמנם אתה כעת בשיא עלומיך‪ ,‬אולם הזקנה כבר ממתינה מעבר‬ ‫לפינה‪ ,‬והמוות אף הוא אינו רחוק‪ .‬איש אינו חסין מפניו‪ .‬המוות‬ ‫ממתין לכולם‪ ,‬וכשם שזו עובדה מוגמרת‪ ,‬כך אין לדעת מתי בדיוק‬ ‫הוא יבוא‪ .‬על כן — אנו מתחננים — קבל את תחינתם של אלו שלא‬ ‫יסרבו לשום פקודה שלך‪ .‬עם זאת‪ ,‬השאר לנו את המשימה למצוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 236‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪237  ,‬‬

‫רעיה‪ :‬אנחנו נמצא אשה ראויה לך ולמעמדך‪ ,‬כזו שמוצאה מהורים‬ ‫אצילים במידה כזאת שהיא לא תוכל להיות אלא כלילת המעלות‪.‬‬ ‫שחרר את אנשיך — אנו מתחננים — מהדאגה המעיקה שמא יקרה‬ ‫לך חלילה מה שעלול לקרות לכל בן אנוש‪ :‬שתלך מאתנו ללא יורש‬ ‫ואנחנו נישאר מאחור ללא אדון חוקי"‪.‬‬ ‫התחינה הנאמנה נגעה ללבו של האדון האציל‪ ,‬והוא פנה‬ ‫לאנשיו ואמר‪" :‬ידידי‪ ,‬אתם כופים עלי לעשות את מה שמעולם‬ ‫לא חשבתי שאעשה‪ .‬אני נהנה כעת מחופש מוחלט‪ ,‬וזהו דבר נדיר‬ ‫בחיי נישואים‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לנוכח תבונתכם ונאמנותכם אני מוכן‪,‬‬ ‫לבקשתכם‪ ,‬להכפיף עצמי מרצון‪ .‬אבל אני משחרר אתכם מהמשימה‬ ‫שהתנדבתם למלא‪ ,‬כלומר למצוא לי רעיה‪ ,‬ונוטל אותה על כתפי‪.‬‬ ‫האם אפשר ללמוד על אצילותו של אדם אחד מאחר? לעתים קרובות‬ ‫ילדים אינם דומים כלל להוריהם‪ .‬כל הטוב שבאדם ניתן לו רק מאת‬ ‫האל‪ .‬לכן‪ ,‬אני מפקיד בידיו את גורלי ואת נישואי‪ ,‬ומקווה לרחמיו‪.‬‬ ‫הוא ימצא לי את מה שיתאים ביותר לשלומי ולרווחתי‪ .‬כך‪ ,‬מכיוון‬ ‫שאתם מצפים לזה כל כך‪ ,‬אשא לי אשה‪ .‬אני מבטיח לכם זאת‬ ‫בכוונה שלמה‪ ,‬ולא אכרית את תקוותכם או אעכב בעדה‪ .‬אתם‪ ,‬בה‬ ‫בעת‪ ,‬צריכים להבטיח לי דבר אחד ולזכור אותו תמיד‪ ,‬והוא שתהיה‬ ‫אשר תהיה האשה שאבחר בה — אתם תעניקו לה את מלוא הכבוד‬ ‫וההערכה‪ ,‬ולא יהיה אחד מכם שיקרא תיגר או יתלונן על בחירתי‪.‬‬ ‫בגללכם אני מכופף את נפשי‪ ,‬שהייתה חופשייה לגמרי‪ ,‬תחת עול‬ ‫הנישואים; הניחו לי לבחור את העול בעצמי‪ .‬וכל מי שתהיה רעייתי‪,‬‬ ‫קבלו אותה כאדוניתכם ממש כאילו הייתה בתו של קיסר רומא‬ ‫בכבודו ובעצמו"‪.‬‬ ‫שבעי רצון הם הבטיחו לאדונם פה אחד שימלאו בהתלהבות את‬ ‫רצונו ביום המיוחל‪ ,‬אם כי סבורים היו שיום זה ודאי אינו קרוב‪ .‬כך‬ ‫לקצה‪ .‬והאדון‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬הטיל מיד על בני משק‬ ‫באה פגישתם ִ‬ ‫ביתו להכין את טקס הכלולות‪ ,‬ואף קבע את יום החתונה‪.‬‬ ‫לא הרחק מהארמון שכן כפר קטן ובו כמה אנשים עניים‪ ,‬והעני‬ ‫בהם היה ג'יאנוּ קוֹ לוֹ ‪ .‬אולם מכיוון שהחסד האלוהי פוקד לעתים‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 237‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  238‬חלק רביעי‬

‫גם את משכנם של האביונים‪ ,‬הייתה לו בת יחידה‪ ,‬גריזֶ לדה שמה‪,‬‬ ‫נאה למדי במראיה‪ ,‬אך כלילת המעלות ברוחה ובהליכותיה‪ ,‬עד‬ ‫שלא הייתה נעלה ממנה‪ .‬בילדותה היה מזונה מועט שבמועט; היא‬ ‫ידעה מחסור תמיד‪ ,‬לא הכירה כל צורת הנאה‪ ,‬ועל כן למדה שלא‬ ‫בחזה הבתולי הסתתרה רוח איתנה‬ ‫ּ‬ ‫לצ ּפות לכל נוחות או מותרות;‬ ‫ַ‬ ‫ונבונה‪ .‬היא מילאה את הבקתה הקטנה של אביה באהבה אין־סופית‪,‬‬ ‫רעתה את כבשיו המעטות‪ ,‬וכל העת הוגיעה את אצבעותיה בפלך‪.‬‬ ‫בשובה הביתה הייתה מכינה פת ערבית כפי גורלם הצנוע ופורשׂ ת‬ ‫על הרצפה מצע קשה לשנת הלילה‪ .‬בקצרה‪ ,‬היא מילאה במעונם‬ ‫הקט את כל המטלות המצופות מבת נאמנה וצייתנית‪ .‬וולטריוס‪,‬‬ ‫שהיה עובר לעתים קרובות סמוך לכפרם‪ ,‬נתן את עינו זה זמן‬ ‫באותה עלמה‪ ,‬לא בתאווה המאפיינת בחור צעיר‪ ,‬אלא בתבונה של‬ ‫גבר זקן‪ .‬בראייתו החדה הוא הבחין במעלותיה הנדירות‪ ,‬נעלות על‬ ‫אלו של כל בנות מינה וגילה‪ ,‬ונסתרות מעיני ההמון‪ ,‬בשל מעמדה‬ ‫ומצבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברגע שהחליט לשאת אשה — דבר שלא רצה בו‬ ‫קודם לכן — גמלה בלבו ההחלטה שרק היא ולא אחרת תהיה‬ ‫אשתו‪.‬‬ ‫יום החתונה התקרב‪ .‬אך מאין תבוא הכלה‪ ,‬איש לא ידע‪ .‬כולם‬ ‫תהו על כך‪ .‬באותו זמן וולטריוס עצמו רכש טבעות זהב‪ ,‬כתרים‬ ‫וזרים ווידא שבגדים יקרים‪ ,‬נעליים וכל היוצא באלו פריטים‬ ‫הנדרשים לטקס הכלולות יוכנו מבעוד מועד לפי מידותיה של נערה‬ ‫אחרת‪ ,‬שהייתה דומה לגריזלדה בגזרתה‪ .‬לבסוף הגיע היום המיוחל‪.‬‬ ‫ומאחר שלא נפוצו שום דברי רכיל באשר לזהות הכלה‪ ,‬פליאתם‬ ‫של הכול הלכה וגברה‪ .‬כבר הגיע זמן הסעודה‪ ,‬ובארמון היו עסוקים‬ ‫כולם בהכנות קדחתניות‪ .‬וולטריוס יצא מהארמון מלווה בפמליה של‬ ‫אצילים וגבירות‪ ,‬כאילו הוא יוצא לקראת כלתו הקרבה ובאה‪ .‬באותו‬ ‫שעה‪ ,‬גריזלדה‪ ,‬שלא ידעה דבר מכל ההכנות הנעשות לכבודה‪,‬‬ ‫עמדה להשלים את מטלות הבית ולצאת עם חברותיה לחזות בכלתו‬ ‫המיועדת של האדון‪ .‬בדיוק כשחצתה את מפתן הבית‪ ,‬ועל כתפה‬ ‫כד מים שנשאה ממעיין קרוב‪ ,‬קרא בשמה וולטריוס‪ ,‬שפסע בסמוך‪,‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 238‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪239  ,‬‬

‫שקוע כולו בשרעפים‪ .‬הוא שאל אותה היכן אביה והיא ענתה בענווה‬ ‫ובכבוד שאביה בבית‪" .‬אמרי לו לצאת אלי"‪ ,‬ציווה‪.‬‬ ‫כשבא הישיש‪ ,‬לקח אותו וולטריוס הצדה ואמר כמעט בלחש‪:‬‬ ‫"אני יודע‪ ,‬ג'יאנוקולו‪ ,‬שאני יקר לך‪ ,‬ושאתה אדם ישר והגון‪ .‬ואני‬ ‫מאמין שאתה רוצה בטובתי‪ .‬אך יש דבר אחד שאני מעוניין במיוחד‬ ‫לדעת‪ :‬האם תקבל אותי‪ ,‬אדונך‪ ,‬כחתנך‪ ,‬ותיתן לי את בתך לאשה?"‬ ‫הישיש‪ ,‬המום מהבקשה הבלתי צפויה‪ ,‬נאלם דום‪ ,‬ולבסוף פלט‪" :‬אין‬ ‫דבר שחובה עלי לרצות או לא לרצות מלבד מה שישביע את רצונך‪,‬‬ ‫שהרי אתה אדוני"‪" — .‬אם כן"‪ ,‬השיב וולטריוס‪" ,‬הבה ניכנס פנימה‬ ‫לבדנו כדי שאוכל לשאול אותה כמה דברים בנוכחותך"‪ .‬בשעה‬ ‫שהאחרים‪ ,‬מוכי תדהמה‪ ,‬חיכו בחוץ‪ ,‬נכנסו השניים פנימה וראו את‬ ‫הנערה מתרוצצת כה וכה במילוי מטלותיה‪ .‬ובעוד היא מתפלאת‬ ‫על כניסתו של האורח רם המעלה‪ ,‬פנה אליה וולטריוס ואמר‪" :‬טוב‬ ‫בעיני אביך ובעיני שתהיי אשתי‪ .‬אני מניח שהדבר יהיה טוב גם‬ ‫בעינייך‪ .‬אבל עלי לשאול אותך‪ :‬אחרי שהכול יהיה מנוי וגמור‪ ,‬וזה‬ ‫בוודאי יהיה בקרוב מאוד‪ ,‬האם תהיי נכונה לעולם ועד לא לחלוק‬ ‫עלי במאום‪ ,‬וכל מה שארצה ממך — תסכימי לו בלב שלם‪ ,‬ללא כל‬ ‫מחאה או טרוניה?" הנערה‪ ,‬הרועדת מפליאה‪ ,‬ענתה‪" :‬אני יודעת‪,‬‬ ‫אדוני‪ ,‬שאיני ראויה לכבוד גדול שכזה‪ .‬אך אם זה רצונך וגורלי‪ ,‬לא‬ ‫רק שלא אעשה ביודעין דבר הנוגד את רצונך‪ ,‬אלא אפילו לא אעלה‬ ‫זאת בדעתי‪ .‬ולעולם לא תעשה דבר‪ ,‬אפילו תצווני למות‪ ,‬שאקבל‬ ‫ברטינה"‪.‬‬ ‫"זה יספיק"‪ ,‬הפטיר‪ .‬הוא הוליך אותה החוצה‪ ,‬הציג אותה לאנשיו‬ ‫ואמר‪" :‬זוהי אשתי‪ ,‬זוהי אדוניתכם‪ .‬כבדו אותה‪ ,‬אהבו אותה‪ ,‬ואם אני‬ ‫יקר לכם‪ ,‬גם היא תהיה יקרה לכם ביותר"‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כדי שלא תביא לביתה החדש שום זכר לחייה הקודמים‪,‬‬ ‫הורה להפשיטה מבגדיה ולהלבישה מכף רגל עד ראש בבגדים חדשים‪.‬‬ ‫זאת עשו בצנעה ובמהירות נשות הארמון‪ ,‬שסבבו אותה ותמכו בה‬ ‫בחיקן ובחזן‪ .‬הנערה הולבשה‪ ,‬שערה המפוזר סורק ונקלע‪ ,‬והיא‬ ‫עוטרה בכתר ועדיים לכבוד המאורע‪ .‬השינוי שעברה היה גדול עד‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 239‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  240‬חלק רביעי‬

‫כדי כך שהסובבים אך בקושי הצליחו לזהותה‪ .‬וולטריוס קידש אותה‬ ‫בחגיגיות בטבעת שהכין מבעוד מועד‪ ,‬וציווה להרכיבה על סוס צחור‬ ‫ולהוליכם לארמון‪ ,‬מוקפים מכל עבר במלווים הצוהלים‪ .‬כך נחגגו‬ ‫הכלולות‪ ,‬והיום המאושר בא אל קצו‪.‬‬ ‫מקץ זמן קצר בלבד ָש ַפע הטוב האלוהי על הכלה הענייה במידה‬ ‫כזאת שנדמה שהיא ְגדלה והתחנכה לא בבקתתו של רועה אלא בחצר‬ ‫הארמון ממש‪ .‬היא נעשתה אהובה ונערצת על הכול‪ ,‬לאין שיעור;‬ ‫כה נהדרות היו אורחותיה והליכותיה‪ ,‬כה מתוקות וחכמות המילים‬ ‫שכבשה בהן את לבותיהם של נתיניה‪ ,‬שאפילו אלו שהכירוה מלידה‬ ‫אך בקושי יכלו להאמין שזוהי ילדתו של ג'יאנוקולו‪ .‬במהרה רבתה‬ ‫תהילתה‪ ,‬ושמה נפוץ לא רק במחוזות ילדותה‪ ,‬אלא גם באזורים‬ ‫הסמוכים‪ .‬מכל עבר הגיעו גבירות ואדונים נלהבים לראותה‪ .‬כך‬ ‫וולטריוס‪ ,‬שבורך בשידוך צנוע אך ייחודי ומוצלח ביותר‪ ,‬נהנה משלום‬ ‫ושלווה בביתו וזכה להערכה גדולה מחוצה לו‪ .‬מכל עבר חשבוהו‬ ‫לנבון ביותר‪ ,‬על שהיטיב להבחין במעלות הנשגבות שהסתתרו תחת‬ ‫העוני המחפיר‪ .‬ולא זו בלבד שהרעיה החכמה דאגה למטלות הבית‬ ‫ולענייני נשים‪ ,‬אלא‪ ,‬כשהנסיבות תבעו זאת — דאגה גם לעניינים‬ ‫רשמיים‪ .‬כאשר נעדר בעלה מהארמון פסקה היא בענייני המחוז‬ ‫ויישבה סכסוכים בין אצילים‪ .‬היא עשתה זאת בתבונה ובבגרות רבה‬ ‫כל כך‪ ,‬בשיקול דעת ובחוש צדק מפותח כל כך‪ ,‬שכולם הכריזו‬ ‫שהיא נשלחה משמים למען הכלל‪ .‬ולא חלף זמן רב והיא התעברה‪.‬‬ ‫לאחר תקופה קצרה של חשש וציפייה ילדה תינוקת יפהפייה‪ .‬והגם‬ ‫שכולם קיוו לבן זכר‪ ,‬ההוכחה שניתנה לפריונה הסבה אושר לא רק‬ ‫לבעלה אלא לארץ כולה‪.‬‬ ‫לאחר שנגמלה התינוקת‪ ,‬וולטריוס‪ ,‬כפי שקורה לעתים‪ ,‬נתקף‬ ‫בתשוקה משונה לבחון לעומק את נאמנותה של אשתו‪ ,‬ולחזור על כך‬ ‫שוב ושוב‪ .‬עד כמה ראויה לשבח אותה תשוקה — אשאיר למלומדים‬ ‫ממני לשפוט‪ .‬הוא קרא לאשתו לחדר השינה ושם פנה אליה בארשת‬ ‫מוטרדת‪" :‬את יודעת‪ ,‬הו גריזלדה‪ ,‬את יודעת כיצד הגעת לבית הזה‪,‬‬ ‫ואני מניח שגם עכשיו‪ ,‬כששפר עלייך גורלך‪ ,‬לא שכחת מאין באת‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 240‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪241  ,‬‬

‫לי את עדיין יקרה ואהובה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך לא כך הדבר לאצילי‪ ,‬בעיקר‬ ‫עכשיו‪ ,‬משעה שילדת צאצא ראשון; הם לחלוטין אינם משלימים‬ ‫עם העובדה שעליהם להכפיף עצמם לאדונית שמוצאה מפשוטי‬ ‫העם‪ .‬לכן אני‪ ,‬שמעוניין בשלום אתם‪ ,‬חייב למלא את רצונם באשר‬ ‫לילדתך‪ ,‬ולא את רצוני‪ ,‬ולעשות את מה שמעורר בי שאט נפש‬ ‫יותר מכול‪ .‬אך לא אעשה זאת בלי ידיעתך‪ .‬אני רוצה שתכווני‬ ‫את דעתך אל דעתי ותתאזרי באורך הרוח שהתחייבת לו בראשית‬ ‫נישואינו"‪.‬‬ ‫כששמעה זאת האשה לא זע שריר בפניה‪ ,‬והיא השיבה‪" :‬אתה‬ ‫הוא אדוננו‪ ,‬וילדה קטנה זו ואני — שלך אנו‪ .‬עשה כרצונך במה‬ ‫ששלך‪ .‬אין דבר שייטב בעיניך ולא ייטב גם בעיני‪ .‬אין דבר שאני‬ ‫רוצה בו או חוששת לאבד — מלבדך‪ .‬זאת חקקתי על לוח לבי‪ ,‬ולא‬ ‫הזמן החולף ולא המוות יוכלו לשנות זאת‪ .‬לעולם לא אשנה את‬ ‫דעתי"‪.‬‬ ‫וולטריוס שמח למשמע התשובה‪ ,‬אך לבש פנים קודרות ופנה‬ ‫ללכת‪ .‬זמן קצר לאחר מכן שלח אל אשתו את אחד משליחיו‪ ,‬איש‬ ‫שבו בטח במיוחד והפקיד בידיו את המשימות הרגישות ביותר‪ .‬הוא‬ ‫הדריך אותו בדקדקנות מה עליו לעשות‪ .‬השליח הגיע באישון ליל‬ ‫ואמר‪" :‬גבירתי‪ ,‬סלחי לי‪ ,‬ואנא אל תאשימי אותי על מה שהוכרחתי‬ ‫לעשות‪ .‬את‪ ,‬שאת חכמה כל כך‪ ,‬יודעת היטב מה פירוש הדבר לשרת‬ ‫אדון‪ .‬נבונה את ומכירה בחובה לציית‪ ,‬גם אם לא נאלצת לעמוד‬ ‫במבחן כזה עד כה‪ .‬נצטוויתי לקחת ילדה זו ו‪ "...‬כאן השתתק‪ ,‬כאילו‬ ‫התכוון להדגיש בשתיקתו את אכזריות המשימה‪ ,‬ולא יסף‪.‬‬ ‫חשודים היו המוניטין של האיש‪ ,‬חשוד מראהו‪ ,‬חשודה השעה‪,‬‬ ‫חשודות מילותיו‪ .‬אף שהבינה היטב מכל זאת שבתה היקרה תירצח‪,‬‬ ‫היא לא הזילה דמעה ולא השמיעה כל אנחה — דבר בלתי נתפס‬ ‫לאומנת‪ ,‬לא כל שכן לאם‪ .‬בפנים חתומות היא הרימה את הילדה‬ ‫הקטנה‪ ,‬הביטה בה רגע קט‪ ,‬נשקה לה רכות‪ ,‬ובעודה מברכת אותה‬ ‫ומתווה עליה את סימן הצלב הקדוש‪ ,‬הגישה את הילדה אל האיש‬ ‫ואמרה‪" :‬לך ועשה את אשר ציווה אותך האדון‪ .‬רק זאת אני מתחננת‬

‫‪27/08/2023 13:28:57‬‬

‫‪.indb 241‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  242‬חלק רביעי‬

‫לפניך‪ :‬אל תיתן לחיות פרא ולעופות דורסים להשחית את הגופה‬ ‫הקטנה‪ ,‬אלא אם צווית אחרת"‪.‬‬ ‫האיש חזר לאדונו ומסר לו את הדברים‪ .‬כשהציע לתת לו את‬ ‫הילדה‪ ,‬אהבת אב הרטיטה בחוזקה את לבו של האדון‪ ,‬אולם הוא‬ ‫לא סטה מתוכניתו המקורית‪ .‬הוא הורה לשליח לעטוף את הילדה‬ ‫בסחבות‪ ,‬להניח אותה בסל‪ ,‬להציבו על פרדה ולהובילה במרב‬ ‫הזהירות לבולוניה‪ ,‬לבית אחותו‪ ,‬שהייתה נשואה לרוזן ּפאנאגוֹ ‪ .‬עוד‬ ‫הורה לו לבקש מאחותו לגדלה בחיבה אימהית וללמדה נימוסים‬ ‫טובים‪ ,‬וכן להסתיר היטב את זהותה של הילדה‪ ,‬כך שאיש לא יוכל‬ ‫לגלות בתו של מי היא‪ .‬השליח יצא לדרכו מיד ומילא באדיקות את‬ ‫המשימה שהוטלה עליו‪.‬‬ ‫בימים שלאחר מכן בחן וולטריוס בעיון את פני אשתו ואת‬ ‫מילותיה‪ ,‬ולא מצא כל רמז לשינוי בהלך רוחה‪ .‬היא נותרה חיונית‬ ‫ונמרצת כשהייתה‪ ,‬צייתנית כמקודם‪ ,‬אוהבת באותה מידה‪ ,‬ללא טיפת‬ ‫עצב ובלי שתזכיר את בתה כלל; שמה לא חמק מבין שפתיה של‬ ‫אמה‪ ,‬לא בכוונה ולא בטעות‪.‬‬ ‫כך חלפו ארבע שנים‪ ,‬וגריזלדה הרתה שוב וילדה בן זכר נאה‬ ‫למראה‪ ,‬לשמחתם הגדולה של האב וחבריו‪ .‬כשמלאו לילד שנתיים‬ ‫והוא נגמל ויצא מחיק המינקת‪ ,‬ניעורה באב סקרנותו הקודמת והוא‬ ‫פנה שוב לאשתו ואמר‪" :‬לפני זמן רב שמעת שאנשי אינם יכולים‬ ‫להשלים עם דבר נישואינו‪ ,‬בעיקר משעה שלמדו על פריונך‪ .‬עניין‬ ‫זה החריף לאחר שילדת בן זכר‪ .‬הם אומרים‪ ,‬ודבריהם גונבו לאוזני‬ ‫לעתים קרובות‪' :‬כאשר וולטריוס ימות‪ ,‬נכדו של ג'יאנוקולו ישלוט‬ ‫בנו‪ ,‬וארץ נכבדה כשלנו תהיה בידיו של כזה מין אדון!' דברים מעין‬ ‫אלה נשמעים תכופות בין נתינינו‪ ,‬ולכן אני — החפץ בשלום‪ ,‬ולמען‬ ‫האמת חושש לחיי — מתפתה להיפטר מהילד בדיוק כפי שעשיתי‬ ‫לאחותו‪ .‬אני מזהיר אותך על כך מראש‪ ,‬כדי שלא יטלטל אותך צער‬ ‫פתאומי ובלתי צפוי"‪.‬‬ ‫על כך היא ענתה‪" :‬אמרתי ואשוב ואומר‪ :‬איני יכולה לרצות‬ ‫או לא לרצות אלא במה שרוצה אתה‪ ,‬ובילדים אלה אין דבר משלי‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 242‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪243  ,‬‬

‫מלבד חבלי הלידה‪ .‬אתה אדוני ואדונם‪ ,‬עשה ברכושך כזכותך‪ ,‬אין‬ ‫לך צורך בהסכמתי‪ .‬ברגע שנכנסתי לביתך והותרתי מאחור את בגדי‪,‬‬ ‫השארתי מאחורי גם את רצונותי ורגשותי ולבשתי את שלך‪ .‬על כן‬ ‫בכול — רצונך רצוני‪ .‬לו יכולתי לחזות ולדעת מראש את רצונך‪,‬‬ ‫יהיה אשר יהיה — הייתי מתחילה לרצות אותו דבר ולכמוה למימושו‬ ‫עוד לפניך‪ .‬אך מאחר שאיני יכולה לחזות את צפונות לבך‪ ,‬אמלא‬ ‫את רצונך ברצון לאחר שאלמדהו‪ .‬אם רצונך הוא שאמות — בשמחה‬ ‫אמות‪ .‬אין דבר‪ ,‬אף לא המוות‪ ,‬שישווה לאהבתנו"‪.‬‬ ‫וולטריוס התמלא הערצה לאיתנותה של האשה‪ ,‬יצא מעליה בפנים‬ ‫קודרות ושלח אליה שוב אותו שליח‪ .‬הלה‪ ,‬לאחר שהפליג בתירוצים‬ ‫על החובה שנכפתה עליו ובתחינות לסליחתה על עוגמת הנפש שהוא‬ ‫גרם או גורם לה‪ ,‬ביקש את הילד בנימה המלמדת שפשע נורא עומד‬ ‫להיעשות‪ .‬בפנים חתומות‪ ,‬שלא העידו על כל סערה המתחוללת‬ ‫בנפשה‪ ,‬הרימה האשה את הילד‪ ,‬אשר יופיו ומזגו עשו אותו חביב‬ ‫על הכול‪ ,‬לא רק על אמו‪ .‬היא התוותה עליו את סמל הצלב ובירכה‬ ‫אותו‪ ,‬בדיוק כפי שעשתה לבתה‪ ,‬ובעודה מלווה אותו במבטה‪ ,‬נשקה‬ ‫לו רכות‪ .‬מבלי להראות כל סימן של צער‪ ,‬הגישה אותו לשליח‬ ‫ואמרה‪" :‬קח אותו‪ ,‬ועשה כאשר צווית‪ .‬רק זאת אני מתחננת לפניך‪:‬‬ ‫הגן במידת האפשר על איבריו העדינים של תינוק נפלא זה מפני‬ ‫העופות המנקרים וממלתעותיהן של חיות הפרא"‪.‬‬ ‫השליח שב לאדונו והילד באמתחתו‪ .‬התדהמה שאחזה באדון‬ ‫לנוכח התנהגותה של אשתו הלכה וגברה‪ ,‬ואלמלא ידע עד כמה‬ ‫היא אוהבת את ילדיה‪ ,‬בנקל היה חושב שקור רוח כזה באשה מקורו‬ ‫בלב אכזר‪ .‬אך על אף חיבתה לכל קרוביה‪ ,‬דבר לא השתווה לאהבתה‬ ‫את בעלה‪ .‬השליח נצטווה לצאת לבולוניה ולקחת את הילד למקום‬ ‫שאליו לקח את אחותו‪.‬‬ ‫מבחנים אלו של חיבה ונאמנות זוגית‪ ,‬גם הבעל הנוקשה ביותר‬ ‫היה מסתפק בהם‪ .‬אולם יש כאלה שמשעה שהם מתחילים‪ ,‬שוב אינם‬ ‫יכולים לעצור‪ ,‬והם ממשיכים עוד ועוד במשימתם‪ .‬כך‪ ,‬וולטריוס‬ ‫התבונן באשתו בעיון ותר בקפדנות אחר כל רמז לשינוי ביחסה אליו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 243‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  244‬חלק רביעי‬

‫אך הוא לא מצא דבר‪ .‬מיום ליום היא נעשתה נאמנה וצייתנית יותר‪,‬‬ ‫עד שנדמה ששניהם היו לנפש אחת‪ ,‬אולם לא כזו העשויה משני‬ ‫חלקים‪ ,‬אלא מאחד בלבד — נפשו של הבעל‪ .‬האשה‪ ,‬כפי שנאמר‪,‬‬ ‫גמרה אומר לא ִלרצות‪ ,‬וגם לא לא־לרצות‪ ,‬דבר בשביל עצמה‪.‬‬ ‫אט־אט החלו האנשים לתהות מה עלה בגורל הילדים‪ ,‬שלא‬ ‫נראו עוד בשום מקום ואיש לא ידע דבר על מקום הימצאם‪ .‬שמועה‬ ‫נפוצה כי מפאת חרטה ובושה על נישואיו לבת המעמד הנמוך הורה‬ ‫וולטריוס באכזריות לא אנושית להרוג את ילדיו‪ .‬האדון‪ ,‬שקודם לכן‬ ‫היה אהוב על נתיניו‪ ,‬הפך פתאום שנוא על רבים‪ .‬שמו הטוב הוכתם‪.‬‬ ‫אך כל זאת לא הסיט את רוחו התקיפה מדרכה אל היעד‪ .‬הוא התמיד‬ ‫בתוכניתו הנוקשה ובתשוקתו האכזרית לנסות את אשתו‪ .‬וכך‪ ,‬תריסר‬ ‫שנים לאחר לידת בתו הבכורה‪ ,‬שלח שליחים לרומא כדי להמציא‬ ‫מסמכים אפיפיוריים מזויפים‪ ,‬שלפיהם האב הקדוש מתיר לו לבטל‬ ‫את נישואיו הראשונים ולשאת אשה חדשה‪ ,‬למען שלומו ורווחת‬ ‫ארצו‪ .‬לא היה קשה לשכנע בדבר את נתיניו‪ ,‬יושבי ההרים הבורים‪.‬‬ ‫כאשר נודע הדבר לגריזלדה היא נעצבה‪ ,‬אני יכול לדמיין‪ ,‬אך נותרה‬ ‫איתנה ברוחה ולא שינתה דבר באורחותיה‪ .‬מכיוון שהחליטה אחת‬ ‫ולתמיד מה יהיה גורלה‪ ,‬המתינה כעת לראות מה יעשה אדונה‪ ,‬שלו‬ ‫היא הכפיפה כליל את עצמה ואת כל אשר לה‪.‬‬ ‫בינתיים שלח וולטריוס שליחים לבולוניה והורה לגיסו לשלוח‬ ‫אליו את ילדיו‪ .‬בכל עבר פשטה השמועה שהנערה שעומדת להגיע‬ ‫היא אשתו המיועדת‪ .‬כדי למלא את התוכנית נאמנה יצא הגיס‬ ‫לדרך ביום המיועד בלוויית פמליה של אצילים רמי מעלה‪ ,‬והם‬ ‫הובילו לארמון את הילדה היפהפייה‪ ,‬הלבושה במיטב המחלצות‪,‬‬ ‫שכבר הגיעה לפרקה‪ ,‬ועמה את אחיה‪ ,‬שזה לא כבר מלאו לו שבע‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬כדי לבחון את אשתו פעם נוספת באמצעות תחבולותיו‬ ‫ולהביא לשיאם את צערה ובושתה‪ ,‬הוליך אותה וולטריוס אל הרחוב‬ ‫ושם פנה אליה קבל עם‪" :‬כשנשאתיך לאשה עשיתי זאת ברצון‪,‬‬ ‫החשבתי את אופייך ולא את מוצאך‪ .‬כעת אני מבין שמזל גדול הוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 244‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪245  ,‬‬

‫גם תלות גדולה‪ ,‬ומה שמותר לכל איכר אינו מותר לי‪ .‬נתיני כופים‬ ‫עלי לקחת אשה אחרת על פנייך והאפיפיור מתיר לי זאת‪ ,‬ורעיה‬ ‫חדשה עושה את דרכה הנה ותגיע במהרה‪ .‬לכן‪ ,‬היי חזקה‪ַ ּ ,‬פני דרכך‬ ‫לאחרת‪ .‬קחי אתך את הנדוניה שלך ושובי בשלווה לביתך הישן‪.‬‬ ‫גורלו של אדם אינו יציב לנצח"‪ .‬והיא השיבה‪" :‬אדוני‪ ,‬תמיד ידעתי‬ ‫שנמיכותי אינה שווה לגדולתך‪ .‬מעולם לא חשבתי עצמי ראויה‪ ,‬לא‬ ‫רק להינשא לך‪ ,‬אלא אף לשרת תחתיך‪ .‬והאל עדי שבבית זה‪ ,‬שבו‬ ‫שמת אותי לאדונית‪ ,‬נותרתי שפחה בלבי‪ .‬לכן‪ ,‬אני מודה לאל ולך‬ ‫על הזמן שהייתי אתך וזכיתי בכבוד גדול כל כך‪ ,‬יותר מכל מה שאני‬ ‫ראויה לו‪ .‬אני מוכנה לחזור לבית אבי בלב טוב ושלם‪ ,‬ולעשות את‬ ‫זקנתי ושארית ימי במקום שעברו עלי ימי ילדותי‪ .‬אישאר תמיד‬ ‫אלמנה כבודה ומאושרת‪ ,‬בשל הזכות שנפלה בחלקי — להיות‬ ‫אפנה את מקומי לרעיה חדשה‪ ,‬שאני‬ ‫רעייתו של אדון כזה‪ .‬ברצון ַ‬ ‫מקווה שבאה אליך באושר‪ .‬ומאחר שזהו רצונך‪ ,‬אני עוזבת לא נגד‬ ‫רצוני את המקום שחייתי בו באושר רב‪ .‬אך באשר להוראתך שאקח‬ ‫עמי את הנדוניה שלי — אני מבינה את משמעות הדבר‪ ,‬כי לא‬ ‫שכחתי איך הופשטתי פעם מבגדי על מפתן ביתו של אבי‪ ,‬ובאתי‬ ‫אליך לבושה בבגדיך‪ .‬לא הייתה לי כל נדוניה זולת אמונתי וערוותי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ראה‪ ,‬אני פושטת את שמלתי ומחזירה לך את הטבעת שבה‬ ‫קידשת אותי‪ .‬שאר הטבעות והמלבושים והעדיים‪ ,‬שבשלהם קינאו בי‬ ‫כולם‪ ,‬מכיוון שאתה הענקת לי אותם‪ ,‬נמצאים בחדר השינה שלך‪.‬‬ ‫עירומה עזבתי את בית אבי ועירומה אשוב‪ ,‬אלא שאיני סבורה שיהיה‬ ‫זה הולם שרחם זה‪ ,‬שנשא את הילדים שאתה יצרת‪ ,‬יהיה חשוף‬ ‫לעיני כול‪ .‬לכן‪ ,‬אם טוב בעיניך ולא אחרת‪ ,‬אני מבקשת ומתחננת‬ ‫שבתמורה לבתולין שהבאתי עמי ואיני יכולה לקחת בחזרה‪ ,‬תרשה‬ ‫לי לשמור לעצמי אחד מהמלבושים שלבשתי במחיצתך‪ ,‬לכסות בו‬ ‫את כרסה של רעייתך לשעבר"‪.‬‬ ‫דמעות חנקו את גרונו של בעלה והוא בקושי הצליח לעצור‬ ‫בעדן‪ .‬הוא הסב את מבטו‪ ,‬הפטיר בקושי‪ ,‬בקול רועד‪" ,‬את יכולה‬ ‫לשמור כסות אחת"‪ ,‬ועזב בדמעות‪ .‬היא פשטה את בגדיה לעיני‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 245‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  246‬חלק רביעי‬

‫כול‪ ,‬הותירה רק כותונת אחת לגופה ושמה פעמיה‪ ,‬גלוית ראש‬ ‫ויחפה‪ ,‬אל בית אביה‪ .‬מסביב ליוו אותה רבים בקינות ובקללות על‬ ‫אכזריות הגורל‪ ,‬אך היא צעדה זקופת קומה‪ ,‬בעין יבשה ובשתיקה‬ ‫אצילית‪.‬‬ ‫האב הישיש חשד מאז ומעולם בנישואי בתו ולא טיפח תקוות‬ ‫גדולות‪ .‬הוא חשב שברגע שהבעל יבוא על סיפוקו מאשתו פחותת‬ ‫המעמד הוא יגרש אותה מעל פניו‪ ,‬כדרכם של הגאים רמי המעלה‪.‬‬ ‫לכן שמר עמו את שמלתה הבלויה‪ ,‬שבלתה עוד ברבות השנים‪ ,‬חבויה‬ ‫בפינת הבית‪ .‬כששמע את השאון המתקרב — לא בתו‪ ,‬שנותרה שקטה‬ ‫כמקודם‪ ,‬הקימה אותו‪ ,‬אלא מלוויה — מיהר ורץ לעברה וכיסה את‬ ‫בתו העירומה למחצה בשמלתה הישנה‪ .‬היא נשארה עם אביה בביתה‬ ‫הישן כמה ימים‪ ,‬בשלוות נפש ובנועם מופתיים‪ ,‬ושום רמז לעצבות‬ ‫הנפש לא ניכר בה‪ ,‬שום זכר לגורל טוב יותר לא נראה על פניה‪,‬‬ ‫ממש כפי שבימי העושר המופלג שמרה תמיד על צניעות ועניות‬ ‫רוח‪.‬‬ ‫בחלוף כמה ימים כבר היה רוזן פאנאגו קרוב אל הארמון‪,‬‬ ‫והשמועה על הנישואים הקרבים פשטה לכל עבר‪ .‬הרוזן שלח את‬ ‫אחד מאנשיו לפניו‪ ,‬אל ָסלוצו‪ ,‬להודיע את מועד בואו המדויק‪ .‬יום‬ ‫לפני התאריך המיועד זימן אליו וולטריוס את גריזלדה‪ ,‬וזו מיהרה‬ ‫בדבקות לארמון‪ .‬כשהגיעה‪ ,‬פנה אליה ואמר‪" :‬מחר בערב ייערך‬ ‫בארמון משתה לרגל בואה של הנערה‪ .‬אני מעוניין לארח אותה‪,‬‬ ‫את מלוויה האדונים והגבירות‪ ,‬ואת האצילים שיצטרפו משורותינו‪,‬‬ ‫אירוח נפלא ביותר‪ ,‬ולשם כך יש לוודא שכולם יזכו לקבלת פנים‪,‬‬ ‫והמקום שיינתן להם ליד השולחן יהיה לפי כבודם ומעמדם‪ .‬אין‬ ‫בארמון מי שמסוגלת לעשות מלאכה זו כפי שצריך‪ .‬לכן‪ ,‬מאחר‬ ‫שאת מכירה את העדפותי טוב מכל אדם אחר‪ ,‬ועל אף שמלתך‬ ‫הבלויה — את תקבלי עלייך את המשימה לקדם את פני הבאים‬ ‫ולהושיבם במקומם"‪ .‬והיא ענתה‪" :‬אעשה זאת לא רק ברצון‪ ,‬אלא‬ ‫בשמחה‪ ,‬כמו כל דבר אחר שאחשוב שהוא משביע את רצונך‪ .‬כל‬ ‫עוד נשמה באפי לא אתעייף מלשרת אותך ולא אתמהמה במעשי"‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 246‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪247  ,‬‬

‫מיד כשגמרה לדבר אחזה במטאטא ובמטלית והחלה לקרצף במרץ‬ ‫את הארמון‪ ,‬לערוך את השולחנות‪ ,‬לסדר את המיטות ולהאיץ בשאר‬ ‫המשרתות‪ ,‬כשפחה נאמנה‪.‬‬ ‫ביום המחרת‪ ,‬בשעה השלישית‪ ,‬הגיע הרוזן‪ .‬כולם התקבצו סביב‬ ‫לחזות ביופיה ובהליכותיה של הנערה ובאחיה הצעיר‪ .‬היו שאמרו‬ ‫שטוב עשה וולטריוס‪ ,‬שכן כלה זו הייתה עדינה ואצילה יותר‪,‬‬ ‫והוא זוכה כך גם בגיס נאה‪ .‬בהכנות הקדחתניות למשתה התרוצצה‬ ‫גריזלדה כה וכה במרץ ומילאה מיד כל משימה‪ .‬היא לא נחלה‬ ‫מפח נפש מההיפוך שחל במעמדה ולא התביישה בבגדיה הבלויים‪.‬‬ ‫בארשת שלווה קידמה את פני הנערה במפתן הארמון‪ ,‬קדה לפניה‬ ‫קידה כמשרתת‪ ,‬ובעיניים מושפלות אמרה בכבוד ובצנעה "ברוכה‬ ‫הבאה‪ ,‬גבירתי"‪ .‬לאחר מכן קיבלה את פניהם של שאר האורחים‬ ‫בפנים מאירות ובמילות ברכה אדיבות‪ .‬היא ערכה וסידרה את‬ ‫הארמון העצום בכישרון רב‪ ,‬וכל הקרואים‪ ,‬ובייחוד הזרים‪ ,‬התפלאו‬ ‫על הנימוסים המלכותיים והתבונה הרבה שהסתתרו מתחת לבגדים‬ ‫הבלויים‪ .‬היא‪ ,‬מצדה‪ ,‬לא יכלה להפסיק לשבח את הנערה ואת‬ ‫אחיה הקטן‪ ,‬והיללה פעם את מעלותיה של זו ופעם את מעלותיו‬ ‫של זה‪.‬‬ ‫ובדיוק כשכולם התכוננו להתיישב במקומותיהם ליד השולחן‪,‬‬ ‫פנה אליה וולטריוס ואמר בקול רם לאוזני כולם‪ ,‬כאילו מתבדח‪" :‬מה‬ ‫את חושבת‪ ,‬גריזלדה‪ ,‬על כלתי החדשה? האם היא יפה דיה בעינייך?‬ ‫חסודה דיה?" — "בהחלט"‪ ,‬השיבה‪" .‬לא יכולת למצוא נערה יפה‬ ‫וחסודה ממנה‪ .‬אתה בוודאי תדע חיים שלווים ומאושרים‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫ומתפללת שכך יהיה‪ .‬רק דבר אחד אני מבקשת ממך‪ ,‬ומזהירה אותך‪,‬‬ ‫במחילה‪ :‬אל תנסה אותה באותן הקנטות שניסית בהן את אשתך‬ ‫האחרת‪ .‬היא צעירה יותר וגדלה בסביבה מעודנת יותר‪ ,‬ואני חוששת‬ ‫שלא תהיה לה היכולת לעמוד בהן"‪.‬‬ ‫כשאמרה זאת נפעם וולטריוס מדבקותה והרהר ברוחה האיתנה‬ ‫של האשה שבה פגע פגיעה חמורה כל כך‪ ,‬לעתים תכופות כל כך‪.‬‬ ‫הוא נמלא חמלה על גורלה האכזר‪ ,‬שנפל עליה שלא בצדק‪ ,‬ולא‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 247‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  248‬חלק רביעי‬

‫יכול היה לשאתו עוד‪ ,‬ועל כן פנה אליה ואמר‪" :‬גריזלדה היקרה‪,‬‬ ‫אני יודע היטב את מידת נאמנותך‪ ,‬התבוננתי בה מקרוב‪ .‬אני מאמין‬ ‫שאין עוד אדם מתחת השמים שקיבל הוכחות חותכות כאלה לאהבתה‬ ‫של רעיה"‪ .‬הוא חיבק בזרועותיו את אשתו היקרה‪ ,‬וזו לא ידעה את‬ ‫נפשה מהאושר שניחת עליה פתאום וחשה כאילו התעוררה מסיוט‪.‬‬ ‫"את אשתי‪ ,‬ולא אף אחת אחרת"‪ ,‬הוסיף‪" .‬לא הייתה ולא תהיה לי‬ ‫אחרת‪ .‬זו שאת סבורה שהיא כלתי — בתך היא‪ ,‬והילד שכולם חשבו‬ ‫שנראה שאבד לך בזה אחר זה — הנה‬ ‫ָ‬ ‫לגיסי לעתיד הוא בנך‪ .‬וכל מה‬ ‫את זוכה בו כעת בבת אחת‪ .‬שידעו כל מי שחשבו אחרת‪ :‬אני אמנם‬ ‫גחמן וחקרן‪ ,‬אך לא חסר לב‪ .‬ניסיתי את אשתי‪ ,‬ולא הענשתי אותה‪.‬‬ ‫החבאתי את ילדי‪ ,‬ולא הרגתי אותם"‪.‬‬ ‫למשמע הדברים כמעט התעלפה גריזלדה מרוב אושר‪ .‬שופעת‬ ‫אהבת ֵאם היא רצה לזרועות ילדיה‪ ,‬דמעות שמחה זולגות מעיניה‪,‬‬ ‫הרעיפה עליהם נשיקות והרטיבה אותם ביבבותיה המאופקות‪ .‬במהרה‬ ‫הקיפו אותה הגבירות המאושרות‪ ,‬השילו מעליה את בלוֹ ייה והלבישו‬ ‫אותה שוב בבגדים שנהגה ללבוש בארמון‪ .‬מכל עבר נשמעו צהלות‬ ‫שמחה וקריאות עידוד‪ .‬אותו יום נחגג בשפע דמעות ובאושר גדול‪,‬‬ ‫והיה עליז מיום הכלולות עצמו‪.‬‬ ‫בני הזוג חיו בהרמוניה ובשלווה עילאית עוד שנים רבות אחר‬ ‫כך‪ .‬וולטריוס הושיב בארמון את חתנו הישיש ונהג בו בכבוד הראוי;‬ ‫הוא נמנע מלעשות זאת קודם לכן מחשש שהישיש יתערב במבחנים‬ ‫שתכנן‪ .‬הוא חיתן את בתו בנישואים טובים ומכובדים‪ ,‬השאיר את‬ ‫בנו לצדו ומינה אותו ליורשו‪ ,‬ומת שבע רצון הן מנישואיו הן‬ ‫מצאצאיו‪.‬‬ ‫החלטתי לספר סיפור זה מחדש ובשפה אחרת‪ ,‬לא כדי לעודד את‬ ‫הרעיות בימינו לסגל לעצמן את סבלנותה של אותה רעיה — הדבר‬ ‫כמדומני כמעט בלתי אפשרי — אלא כדי לדרבן את הקוראים לסגל‬ ‫לעצמם לכל הפחות את רוחה האיתנה של אותה אשה‪ ,‬כדי שאת מה‬ ‫שהיא יכלה לשאת מיד בעלה יהיו הם מסוגלים לשאת מיד אלוהינו‪.‬‬ ‫כי גם אם "אין הוא מדיח לרע ואין הוא מפתה איש"‪ ,‬כפי שאומר‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 248‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪249  ,‬‬

‫יעקב השליח‪ 9,‬בכל זאת הוא מנסה אותנו ולעתים קרובות מניח לנו‬ ‫לסבול מכות קשות ללא הרף‪ ,‬לא כדי ללמוד את רוחנו — הוא יודע‬ ‫אותה עוד בטרם ניווצר — אלא כדי שחולשתנו תיחשף לעין כול‬ ‫בסימנים ברורים וגלויים‪ .‬יחידי סגולה איתנים ברוחם יהיו בעיני רק‬ ‫מי שיוכלו לשאת למען האל‪ ,‬בלי טרוניה‪ ,‬את מה שנשאה אותה‬ ‫אשה כפרית קטנה למען בעלה בן התמותה‪.‬‬

‫‪ .2‬לאותו נמען (ג'ובאני בוקאצ'ו)‪ ,‬כמה עניינים נלווים‬ ‫למכתב הקודם‪ ,‬וסתימת הגולל על כתיבת המכתבים‬ ‫(‪)Res seniles 17.4‬‬ ‫אהבתי אליך גרמה לי‪ ,‬זקן שכמותי‪ ,‬לכתוב את מה שגם בצעירותי‬ ‫סביר שלא הייתי כותב‪ .‬אם תוכן הסיפור הוא אמת או בדיון אינני‬ ‫יודע‪ ,‬שכן אין מדובר עוד בהיסטוריה אלא במעשיות בלבד‪ .‬אבל‬ ‫עשיתי זאת מסיבה אחת ויחידה‪ :‬כי הסיפורים הללו הם שלך‪ ,‬ואתה‬ ‫כתבת אותם‪ ,‬וכפי שהקדמתי לומר — לקראת הקשיים שצפיתי —‬ ‫שהאחריות לתוכן היא של המחבר לבדו‪ ,‬כלומר שלך‪ .‬אספר לך מה‬ ‫קרה לי בעקבות אותו סיפור‪ ,‬שאעדיף לקרוא לו מעשייה‪.‬‬ ‫ידיד שלנו מפדובה‪ ,‬אדם חריף שׂ כל עד מאוד וידען מופלג‪ ,‬קרא‬ ‫את הסיפור לראשונה‪ .‬עוד בטרם יגיע לאמצע המכתב‪ ,‬גבר עליו‬ ‫הבכי והוא נאלץ להפסיק את הקריאה‪ .‬לאחר זמן קצר‪ ,‬כשהתאושש‪,‬‬ ‫לקח את המכתב לידיו בשנית והמשיך לקרוא‪ .‬אולם אז שוב קטעה‬ ‫יבבה את הקריאה‪ ,‬כאילו קבעה לעצמה לשוב במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫הוא הודה שאינו יכול להמשיך ומסר את המכתב לאחר מן החבורה‪,‬‬ ‫אדם מלומד גם הוא‪ ,‬כדי שימשיך בקריאה במקומו‪ .‬אינני בטוח כיצד‬ ‫יפרשו אחרים את התקרית‪ ,‬אבל אני פירשתי אותה על צד החיוב‬

‫‪ 9‬‬

‫‪27/09/2023 10:16:32‬‬

‫הבשורה על פי יעקב יג‪.1 ,‬‬

‫‪.indd 249‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  250‬חלק רביעי‬

‫והבנתי שלאיש לב רך ורגיש במיוחד‪ .‬למען האמת‪ ,‬אינני מכיר‬ ‫אדם אנושי ממנו‪ .‬בעודו קורא ובוכה חליפות‪ ,‬נזכרתי במילותיו של‬ ‫הסטיריקן יובנאליס‪" :‬בתתו לבני אשת ‪ /‬את הדמעה‪ ,‬הטבע הצהיר‬ ‫כי עלינו השפיע ‪ /‬לב מחונן ועדין‪ :‬זה הפן הנשגב של נפשנו"‪10.‬‬ ‫אחרי זמן מה חבר אחר שלנו‪ ,‬מוורונה (כמו כל דבר אחר‪ ,‬גם‬ ‫חברים יש לנו במשותף)‪ ,‬שמע מה קרה לחברנו הראשון במהלך‬ ‫הקריאה וביקש אף הוא לקרוא את הסיפור‪ .‬נעניתי לבקשתו של אותו‬ ‫חבר מחונן‪ .‬הוא קרא את הסיפור כולו בבת אחת ובלי לעצור‪ .‬פניו‬ ‫לא קדרו וקולו לא נשבר במהלך הקריאה‪ .‬שום דמעה או יבבה לא‬ ‫חנקה את גרונו‪ .‬בתום הקריאה הוא הפטיר‪" :‬אין לי ספק שבנסיבות‬ ‫אחרות הנושא הנוגע ללב והסגנון ההולם‪ ,‬המביא לידי בכי‪ ,‬היו‬ ‫גורמים גם לי לבכות‪ .‬אינני אדם קשה לב‪ .‬אך האמנתי‪ ,‬ועודני‬ ‫מאמין‪ ,‬שהסיפור כולו מומצא‪ .‬אילו היה אמיתי — היכן תימצא אשה‪,‬‬ ‫רומאית או מכל מקום אחר‪ ,‬שתשתווה לאותה גריזלדה? היכן‪ ,‬אני‬ ‫תוהה‪ ,‬תימצא כזו אהבת רעיה‪ ,‬כזו נאמנות עילאית‪ ,‬כאלו אורך רוח‬ ‫ועמידה איתנה חסרות תקדים?" לא עניתי דבר בו בזמן‪ ,‬כדי שלא‬ ‫להפוך את המפגש החברי העולץ והנעים לוויכוח מר‪ .‬אבל התשובה‬ ‫פשוטה‪ :‬יש הסבורים שכל מה שקשה להם הוא בלתי אפשרי לכולם‪,‬‬ ‫והם שופטים הכול לפי אמת המידה שהם מציבים — כדי לשים‬ ‫עצמם ראשונים בכול‪ .‬לעומתם היו רבים‪ ,‬ואולי עדיין יש מהם‪ ,‬שמה‬ ‫שנראה בלתי אפשרי להמון — להם הוא פשוט‪ .‬מי יחשוב‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שהסיפורים המהלכים בקרב בני עמנו על קורטיוס או מוקיוס או‬ ‫הדצ'יי הם בדיוניים‪ 11,‬או אלו המהלכים בקרב עמים זרים‪ ,‬על אודות‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪ 11‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות‪ ,‬טו‪.132-131 ,‬‬ ‫מרקוס קורטיוס (‪ ,(Marcus Curtius‬גיבור מיתי מהמאה הרביעית לפנה"ס‪,‬‬ ‫שלפי המסורת הקריב עצמו למען רומא בקופצו רכוב על סוסו אל תוך‬ ‫בור שנפער בפורום בעיר‪ .‬לאחר שקפץ הבור נסתם (ראו גם חלק ראשון‪,‬‬ ‫הערה ‪ 106‬לעיל); גאיוס מוקיוס סקאבולה (‪,)Gaius Mucius Scaevola‬‬ ‫גיבור רומי מיתי למחצה וסמל נוסף לנכונות להקרבה עצמית למען העיר‪.‬‬ ‫בן המאה השישית לפנה"ס; הדצ'יי‪ ,‬שושלת רומית פלבאית שבניה נודעו‬

‫‪.indb 250‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪251  ,‬‬

‫פילאיני‪ 12,‬או מכיוון שבנשים עסקינן — אלו‬ ‫קוֹ דרוֹ ס ועל האחים ָ‬ ‫‪13‬‬ ‫על פורקיה‪ ,‬היפסיקרטיאה‪ ,‬או אלקסטיס ואחרות כמותן? ואמנם‬ ‫ולמה לא יבוז מי‬ ‫הסיפורים אמיתיים‪ .‬אינני יודע מה לא יוכל לשאת ְ‬ ‫שמוכן לוותר על חייו למען אחר‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬למדתי זה עתה שהמכתב הזה ששלחתי אליך‪ ,‬לצד מכתב‬ ‫ארוך נוסף‪ ,‬מעולם לא הגיע ליעדו‪ .‬מה אוכל לעשות? אדם צריך‬ ‫להיות חזק‪ .‬אפשר להתרגז‪ ,‬אבל לא להפוך לתאב נקם‪ .‬לאחרונה‬ ‫צץ ברחבי גאליה קיסאלפינה‪ 14‬זן חדש ובלתי נסבל של אנשים‪,‬‬ ‫שומרי הגבול — או נכון יותר לקרוא להם ַמ ַּכת שליחים — הפותחים‬ ‫את המכתבים ובוחנים אותם בקפידה‪ .‬אולי ניתן למחול להם‪ ,‬כי‬ ‫הם רק ממלאים את הוראות אדוניהם‪ ,‬המלאים רגשות אשם לנוכח‬ ‫חייהם עתירי הגאווה והחשש וחושבים שכל מה שנכתב — עליהם‬ ‫נכתב‪ ,‬ונגדם‪ ,‬ולכן הם רוצים לדעת הכול‪ .‬בלתי נסלחת היא העובדה‬ ‫שאם הם מוצאים במכתב משהו שמחניף לאוזני החמור שלהם‪ ,‬הם‬ ‫מקדישים את זמנם להעתקת המכתב ומעכבים לשם כך את השליחים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬בתאווה הולכת וגוברת‪ ,‬וכדי לחסוך מאצבעותיהם את‬ ‫העבודה‪ ,‬הם פשוט מורים לשליחים לעזוב ללא המכתב‪ .‬והנתעב‬

‫‪ 12‬‬

‫‪ 13‬‬

‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫בנאמנותם הטוטאלית לעיר‪.‬‬ ‫קודרוס‪ ,‬אחרון המלכים המיתיים למחצה של אתונה‪ ,‬מלך במחצית‬ ‫הראשונה של המאה האחת־עשרה לפנה"ס‪ .‬סמל להקרבה עצמית; האחים‬ ‫פילאיני‪ ,‬צמד אחים מקרתגו שבצפון אפריקה‪ ,‬שהקריבו עצמם למען‬ ‫ארצם‪.‬‬ ‫פורקיה (‪ 70 ,Porcia‬לפנה"ס לערך‪ 43-‬לפנה"ס)‪ ,‬בתו של קאטו הצעיר‬ ‫ואשתו של ברוטוס‪ .‬התאבדה לאחר שברוטוס בעלה רצח את יוליוס קיסר‬ ‫וברח לאתונה; היפסיקרטיאה (המאה ראשונה לפנה"ס)‪ ,‬מלכת פונטוס‬ ‫ואשת הקיסר מיתרידטס השישי‪ .‬דבקה בבעלה בכל תהפוכות הגורל‬ ‫שבאו עליו; אלקסטיס‪ ,‬דמות מיתולוגית וגיבורת הטרגדיה של אוריפידס‬ ‫בשם זה‪ .‬התנדבה למות במקום בעלה‪.‬‬ ‫פטררקה נוקב בשם הרומי העתיק לציון אזור מושבו באותה עת בקרבת‬ ‫העיר פדובה‪ ,‬לא רחוק מוונציה‪.‬‬

‫‪.indb 251‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  252‬חלק רביעי‬

‫ביותר הוא שאלה שנוהגים כך אינם מבינים דבר ממה שהם קוראים‪.‬‬ ‫למה הם דומים? לאלו שהחך שלהם אינו יודע שובע והמעיים שלהם‬ ‫אטיים‪ ,‬והם מזמנים לעצמם בעיקר כאבי בטן קשים במיוחד‪ .‬אין מי‬ ‫שההפקרות הזאת מגעילה אותו יותר משהיא מגעילה אותי; אין מי‬ ‫שהסבלנות שלו קצרה משלי‪ ,‬ועל כן לעתים קרובות נמנעתי מכתיבה‬ ‫בגלל העניין הזה והצטערתי על דברים שכתבתי‪ .‬אין מה לעשות‬ ‫נגד שודדי המכתבים הללו ואין כל אפשרות לנקום באופן כלשהו‪,‬‬ ‫עכשיו שהתוהו שולט סביב והחופש של מדינתנו אבד לה‪ .‬מובן‬ ‫שלטרדה הזו נוסף גילי המתקדם והלאות מהכול כמעט‪ ,‬ולכן לא‬ ‫זו בלבד שמיציתי את הכתיבה‪ ,‬אלא מאסתי בה‪ .‬כל זה מוביל אותי‬ ‫לומר לך‪ ,‬חבר יקר‪ ,‬ולכל השאר שנהגתי לכתוב להם‪ ,‬שלום אחרון‪,‬‬ ‫לפחות בכל הנוגע לסגנון האפיסטולרי שלי‪ .‬הגיעה העת ששרבוטים‬ ‫קלילים לא ימנעו ממני עוד להקדיש את זמני ללימוד ראוי יותר‪,‬‬ ‫כפי שקרה לעתים קרובות‪ ,‬וכתבי לא ייפלו עוד לידיהם המטופשות‬ ‫של בני הבליעל הללו‪ ,‬ולפחות מפני העוולות שלהם אהיה מוגן‪ .‬אם‬ ‫אצטרך אי פעם לכתוב לך או לאחרים‪ ,‬אכתוב רק כדי להיות מובן‪,‬‬ ‫לא כדי לענג‪.‬‬ ‫זכור לי שבמכתב קודם בסדרה הבטחתי שבגלל המחסור בזמן‪,‬‬ ‫שהולך ואוזל‪ ,‬אהיה מעתה תמציתי יותר במכתבי‪ .‬אבל לא רציתי‬ ‫למלא את הבטחתי‪ .‬וכפי שנוכחתי לדעת‪ ,‬קל הרבה יותר לשתוק עם‬ ‫חברים מלקצר בדברים‪ .‬כה חזקה התשוקה לשיחה‪ ,‬מרגע שפתחנו‬ ‫בה‪ ,‬שקל היה יותר לא לפתוח בה כלל מלקטוע אותה במהלכה‪.‬‬ ‫אך אכן הבטחתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬האם הבטחה אינה ממומשת כאשר אדם‬ ‫מקיים יותר משהבטיח? כשהבטחתי‪ ,‬סבורני ששכחתי את מילותיהם‬ ‫המפורסמות של קאטו וקיקרו‪ ,‬שהזקנה היא מטבעה פטפטנית‪ .‬היו‬ ‫שלום‪ ,‬חברי היקרים‪ ,‬היו שלום‪ ,‬מכתבי‪.‬‬ ‫[בין הגבעות האאוגניות‪ 8 ,‬ביוני ‪]1373‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:58‬‬

‫‪.indb 252‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪253  ,‬‬

‫‪ .3‬אל הדורות הבאים‪ ,‬דין וחשבון על רקעו‪ ,‬על אורחותיו‬ ‫ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו (‪)Posteritati‬‬ ‫פרנצ'סקו פטררקה אל הדורות הבאים‪ ,‬ברכות‪ .‬ייתכן ששמעתם משהו‬ ‫עלי‪ ,‬אם כי אני בספק אם ֵשם פעוט וזניח כשלי יהדהד במרחבי‬ ‫המקום או הזמן‪ .‬ואולי תרצו לדעת איזה מין אדם הייתי‪ ,‬או מה היו‬ ‫פירות עמלי‪ ,‬בייחוד יצירותי שתהילתן הגיעה אליכם או שמעתם את‬ ‫שמותיהן‪ .‬באשר לנקודה הראשונה יהיו הדעות חלוקות‪ .‬שהרי כולם‬ ‫כמעט מדברים לפי ראות עיניהם ולא כפי שמחייבת האמת‪ ,‬ואין‬ ‫אמות מידה ברורות לשבח או לקלס‪.‬‬ ‫הייתי אחד העם‪ ,‬אדם קטן בן תמותה‪ ,‬מוצאי לא רם מדי ולא נחות‬ ‫מדי‪ ,‬אך משפחתי משפחה עתיקה‪ ,‬כפי שאומר על עצמו אוגוסטוס‬ ‫קיסר‪ .‬מטבעי הייתי בעל מזג לא שפל ולא נטול בושה‪ ,‬אם הרגלים‬ ‫שקניתי מאחרים לא השחיתו אותו‪ .‬שנות ההתבגרות הסיטו אותי‪,‬‬ ‫הנעורים סחפו אותי‪ ,‬אך הזקנה החזירה אותי לדרך הישר ולימדה‬ ‫אותי על בשרי את האמת שקראתי זמן רב קודם לכן‪ :‬הנעורים והעונג‬ ‫ריקים מתוכן; או נכון יותר‪ ,‬בורא העידנים והזמנים הוא שהחזיר‬ ‫אותי לדרך הישר‪ .‬לעתים הוא מניח לבני תמותה אומללים‪ ,‬נפוחים‬ ‫מגאווה ריקה‪ ,‬לסטות מדרכם‪ ,‬כדי שבהכירם את חטאם — מאוחר‬ ‫ככל שיהיה — הם ילמדו להכיר את עצמם‪.‬‬ ‫בנעורי לא ניחנתי בגוף חסון‪ ,‬אך הוא היה גמיש למדי‪ .‬לא אתפאר‬ ‫בחזות נאה במיוחד‪ ,‬אם כי בשנות בחרותי נטיתי למצוא חן‪ .‬מראי‬ ‫היה מלא חיוניות‪ ,‬גון עורי חיוור עד כהה ועיני יוקדות‪ .‬בורכתי‬ ‫בראייה מושלמת לזמן רב‪ ,‬אולם לאחר שנתי השישים היא נטשה‬ ‫אותי פתאום ולמגינת לבי נאלצתי להיעזר במשקפיים‪ .‬לאחרונה‬ ‫פלשה הזקנה לגופי‪ ,‬שהיה בריא וחזק לאורך השנים‪ ,‬וכיתרה אותי‬ ‫במגוון המחלות הרגיל‪.‬‬ ‫נולדתי בגלות בעיר ָא ֵרצוֹ בשנת ‪ 1304‬לעידננו‪ ,‬שהחל בלידת‬ ‫המשיח‪ ,‬בשחרו של יום שני בשבוע‪ ,‬בחודש יולי‪ .‬הורי היו מכובדים‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 253‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  254‬חלק רביעי‬

‫בני פירנצה‪ ,‬דלי אמצעים ולמען האמת על סף עוני‪ ,‬שגורשו‬ ‫ממולדתם‪ .‬מאז ומעולם סלדתי מעושר חומרי‪ ,‬לא משום שאינני‬ ‫חפץ בו‪ ,‬אלא מפני שאני שונא את הטרדות והקושי הנלווים אליו‬ ‫באופן בלתי נמנע — ולא שהשתתפות בסעודת פאר תובעת מאמץ‬ ‫מיוחד! העדפתי תמיד ארוחות צנועות ופשוטות‪ ,‬שאפשרו לי לחיות‬ ‫אפיקיוס וכל ממשיכי דרכו‪ ,‬על ארוחותיהם‬ ‫חיים מאושרים מאלו של ּ‬ ‫הדשנות‪ 15.‬מן האירועים הקרויים נשפים סלדתי תמיד‪ ,‬שכן מדובר‬ ‫בהילולות החורגות מגבולות ההגינות והטעם הטוב‪ .‬להזמין אנשים‬ ‫לאירועים מעין אלה היה בעיני מטרד סר טעם‪ ,‬ולא פחות מכך —‬ ‫להיות מוזמן אליהם‪ .‬אולם לסעוד עם חברים היה לי עונג כה גדול‪,‬‬ ‫שלא היה בעיני דבר משמח יותר מביקור פתע של חבר‪ .‬מעולם לא‬ ‫סעדתי בגפי מרצון‪.‬‬ ‫דבר לא עורר בי סלידה רבה יותר מראוותנות‪ ,‬שהיא לא רק‬ ‫מידה רעה כשלעצמה‪ ,‬הנוגדת את הענווה‪ ,‬אלא היא גם מסוכנת‬ ‫ומערערת את שלוות הנפש‪ .‬בצעירותי נאבקתי בתשוקה עזה אך‬ ‫ייחודית ונאצלת‪ ,‬שוודאי הייתה מוסיפה להטרידני אלמלא כיבה מוות‬ ‫מוקדם אך מועיל את הלהבה שכבר החלה לדעוך‪ .‬הלוואי שיכולתי‬ ‫לומר שהשתחררתי לגמרי מן התאווה; זה יהיה שקר‪ .‬אומר בלב שלם‬ ‫רק זאת‪ :‬אף על פי שנסחפתי בעברי בלהט הנעורים ובמזגי החם‪,‬‬ ‫תמיד קיללתי בלבי תשוקה נקלית זו‪ .‬וכשקרבתי לשנתי הארבעים‪,‬‬ ‫כשעוד הייתי בשיא אוני וכוחי‪ ,‬לא זו בלבד שנגמלתי כליל מאותו‬ ‫מעשה בזוי‪ ,‬אלא גם הסרתי מעלי כל זיכרון שלו‪ ,‬עד שנדמה כאילו‬ ‫מעולם לא הבטתי באשה‪ .‬אני מחשיב זאת אחת מהגדולות במתנות‬ ‫שקיבלתי ומודה לאל ששחרר אותי‪ ,‬כשעוד כוחי במותני‪ ,‬מעבדות‬ ‫כה שפלה ונתעבת‪.‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫מרקוס גאביוס אפיקיוס (‪ ,Marcus Gavius Apicius‬מת בשנת ‪ 37‬לספירה‬ ‫בקירוב)‪ ,‬קרובו של הקיסר טיבריוס‪ ,‬נודע בתאוות המזון שלו‪ .‬אנקדוטות‬ ‫רבות הנוגעות לתאוותו זו מובאות במקורות שונים‪ ,‬בהם כתבי סנקה‬ ‫ופליניוס‪ .‬בין היתר יוחס לו ספר הבישול הרומי אפיקיוס‪.‬‬

‫‪.indb 254‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪255  ,‬‬

‫אך אעבור לעניינים אחרים‪ .‬זיהיתי גאווה אצל אחרים‪ ,‬לא אצלי‪.‬‬ ‫ועד כמה שהייתי חסר חשיבות‪ ,‬תמיד החשבתי את עצמי לעוד פחות‬ ‫מכך‪ .‬זעמי הזיק לי לעתים קרובות‪ ,‬אולם מעולם לא הזיק לזולת‪.‬‬ ‫אתרברב ללא חשש‪ ,‬כי אני יודע שאני דובר אמת‪ ,‬ואומר שהייתי‬ ‫נוח לכעוס אך מעולם לא נוטר טינה‪ ,‬וער תמיד למעשי נדיבות‪.‬‬ ‫מאז ומעולם טיפחתי בהתלהבות ובנאמנות חברויות נאצלות‪ .‬אך זהו‬ ‫מחירה של הזקנה‪ :‬להתאבל לעתים תכופות על מותם של היקרים‬ ‫לך‪ .‬הייתי בר מזל עד קנאה בקשרי עם מלכים ונסיכים‪ ,‬וביחסי‬ ‫החברות שלי עם רמי המעלה‪ .‬גדולי השליטים בימינו אהבו אותי‬ ‫וחיזרו אחריי‪ .‬מדוע — אינני יודע; אולי הם יודעים‪ .‬עם כמה מהם‪,‬‬ ‫כשהתרועעתי אתם נדמה היה שהם אורחי‪ ,‬ולא להפך‪ .‬רום מעמדם‬ ‫השפיע עלי יתרונות רבים‪ ,‬בלי חסרונות בצדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מרבים‬ ‫מהם‪ ,‬שאהבתי אהבה לא מבוטלת — ברחתי‪ .‬כה עמוק נטועה בי‬ ‫אהבת החירות‪ ,‬שנמנעתי בדבקות מחברתו של כל אדם שעצם שמו‬ ‫לא התיישב עמה‪.‬‬ ‫השכל שלי‪ ,‬יותר משהיה חד — היה מאוזן‪ ,‬והתאים לכל סוג של‬ ‫לימוד טוב ומועיל‪ ,‬אך נטה במיוחד לפילוסופיה של המוסר ולשירה‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬כאשר התחלתי למצוא עונג בכתבי הקודש‪ ,‬נטשתי את‬ ‫השירה וגיליתי את המתיקות החבויה במה שפעם בזתי לו‪ .‬כעת אני‬ ‫מגביל את השירה לקישוט בלבד‪ .‬שקעתי כמעט לחלוטין בלימוד‬ ‫העת העתיקה‪ ,‬בין היתר מכיוון שהעידן שאני חי בו תמיד עורר בי‬ ‫שאט נפש‪ .‬סלידתי ממנו גדולה כל כך‪ ,‬עד שלולא אהבתי לקרובי‬ ‫עמדה מנגד‪ ,‬הייתי מעדיף להיוולד בכל עידן אחר ולשכוח את‬ ‫ימינו אלה‪ .‬ברוחי נדדתי תמיד לזמנים אחרים‪ .‬לכן נמשכתי אל‬ ‫ההיסטוריונים‪ ,‬אף שנפגעתי לא פעם מחילוקי הדעות ביניהם‪ .‬כאשר‬ ‫התעורר ספק הלכתי בעקבות הגרסה שנראתה לי מהימנה יותר‪ ,‬או‬ ‫אחר סמכותו של המחבר‪ .‬סגנוני‪ ,‬יש שיטענו‪ ,‬היה בהיר ועז‪ ,‬אך לי‬ ‫הוא נראה רפה ומעורפל‪ .‬בשיחות חולין עם חברים וקרובים לא היה‬ ‫לי כל צורך בצחות הלשון‪ ,‬ואני תמה על שאוגוסטוס קיסר טרח כל‬ ‫כך בעניין זה‪ .‬אולם כאשר הנושא עצמו או המקום או המאזין דרשו‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 255‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  256‬חלק רביעי‬

‫זאת‪ ,‬נהגתי להתאמץ מעט; באיזו מידה של הצלחה — אינני יודע‪.‬‬ ‫אתן לאלו שבמחיצתם דיברתי לשפוט‪ .‬כל עוד חייתי נכון‪ ,‬לא חשוב‬ ‫לי כיצד דיברתי‪ .‬לשאוף למוניטין רק על יפי הלשון משמעו לתור‬ ‫אחר תהילה ריקה‪.‬‬ ‫המזל או רצוני שלי חילקו את זמני עד כה כך‪ :‬את שנתי הראשונה‬ ‫בארצו‪ ,‬במקום שהטבע הביא אותי לאוויר העולם‪ .‬את‬ ‫עשיתי בחלקה ֵ‬ ‫שש השנים שלאחר מכן‪ ,‬אחרי שאמי נקראה לשוב מגלותה‪ ,‬עשיתי‬ ‫בבית הכפר של אבי באינצ'יסה‪ ,‬כ־‪ 23‬קילומטרים מדרום לפירנצה‪.‬‬ ‫את השנה השמינית עשיתי בפיזה‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬מהשנה התשיעית‬ ‫ואילך‪ ,‬הייתי בגאליה טרנסאלפינה‪ ,‬על הגדה השמאלית של נהר‬ ‫הרון‪ ,‬בעיר הנקראת אביניון‪ .‬בעיר זו מחזיק האפיפיור זה זמן רב‬ ‫את כנסייתו של ישוע בגלות מבישה‪ .‬אמנם לפני שנים מספר נדמה‬ ‫היה שאוּ רבאנוס החמישי החזיר אותה למקום מושבה הראוי‪ ,‬אולם‬ ‫ברור שניסיון זה לא צלח‪ .‬ומה שחורה לי ביותר הוא שהניסיון שלו‬ ‫כשל עוד בהיותו בחיים‪ ,‬כאילו התחרט על מפעלו הראוי‪ .‬אילו חי‬ ‫עוד זמן קצר‪ ,‬ודאי היה יודע מה חשבתי על נסיגתו‪ .‬קולמוסי כבר‬ ‫היה בידי‪ ,‬אולם אז עזב במפתיע את עולמנו ואת כוונתו הנעלה‪.‬‬ ‫אומלל! כמה מאושר יכול היה להיות לוּ עבר מן העולם לפני מזבחו‬ ‫של פטרוס ובביתו שלו! לו נותרו יורשיו במקום מושבו הראוי של‬ ‫הכס הקדוש — הישג נאה זה היה רשום על שמו‪ .‬ולו נטשו אחרי‬ ‫לכתו — נוכח חטאם הייתה סגולתו מזדהרת ביתר שאת‪ .‬אך תלונה‬ ‫זו כבר ארוכה מדי ולא כאן מקומה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬אם כן‪ ,‬על גדת הנהר סחוף הרוחות הזה עברו עלי שנות‬ ‫ילדותי‪ ,‬בחסות הורי‪ ,‬ואחר כך שנות התבגרותי — בחסות הבלי‪,‬‬ ‫אם כי לא בלי היעדרויות ארוכות‪ :‬בכל אותה תקופה ביליתי ארבע‬ ‫רפנְ ְט ָרה‪ ,‬מעט מזרחית לאביניון‪ .‬באותן‬ ‫שנים תמימות בעיר הקטנה ַק ּ ֶ‬ ‫שתי ערים למדתי את מנת הדקדוק‪ ,‬הלוגיקה והרטוריקה שגילי היה‬ ‫מסוגל לספוג‪ ,‬או נכון יותר לומר — הנלמדת בדרך כלל בבית הספר‪.‬‬ ‫ואתה‪ ,‬קורא יקר‪ ,‬יודע בכמה מעט מדובר‪ .‬אחר כך שמתי פעמי‬ ‫נפלייה‪ ,‬ללימודי משפטים‪ ,‬ונשארתי בעיר ארבע שנים‪ .‬משם‬ ‫למוֹ ּ‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 256‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪257  ,‬‬

‫עברתי לבולוניה‪ ,‬ובה הייתי שלוש שנים‪ ,‬ושמעתי הרצאות על תחום‬ ‫הדעת הקרוי משפט אזרחי‪ .‬רבים צפו לי עתיד מבטיח בתחום‪ ,‬לוּ‬ ‫בחרתי להקדיש עצמי לנושא‪ .‬אבל עם נטישתם של הורי נטשתי את‬ ‫המקצוע לחלוטין‪ 16.‬אין הכוונה שלא הערכתי את סמכותו של החוק‪,‬‬ ‫שהיא ללא ספק גדולה ומלאה עתיקוּ ת רומית שאני מעריץ‪ ,‬אלא‬ ‫שהמקצוע עצמו הושחת לגמרי ברשעותם של העוסקים בו‪ .‬סלדתי‬ ‫מהמחשבה להתמחות במשהו שלא רציתי לעשות בו שימוש לא הגון‬ ‫— ויהיה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בו בהגינות‪ .‬ולו רציתי בכך‪,‬‬ ‫היו חושבים את כוונותי הטובות לחוסר ניסיון‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בן ‪ 22‬שבתי הביתה‪ .‬אני קורא בית לאותו מקום גלות‪,‬‬ ‫אביניון‪ ,‬שבו חייתי מאז ילדותי המאוחרת‪ .‬ההרגל הוא כטבע שני‪.‬‬ ‫באותה עת כבר התחלתי לצבור מוניטין בעיר‪ ,‬ואישים דגולים ביקשו‬ ‫את חברתי‪ .‬מדוע בדיוק — אני מודה שאינני יודע‪ ,‬ומתפלא על כך‪,‬‬ ‫אם כי באותה עת לא התפלאתי‪ .‬בגילי הצעיר חשבתי עצמי ראוי‬ ‫לכל כבוד שהוא‪ .‬הייתי חביב במיוחד על משפחת קוֹ לוֹ נָ ה הנודעת‬ ‫והנדיבה‪ ,‬שבאותה עת נהגה לפקוד את הקוריה האפיפיורית‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר להעניק לה מזוהרה‪ .‬הם זימנו אותי אליהם והרעיפו עלי כבוד‬ ‫רב‪ ,‬דבר שאז בוודאי לא הייתי ראוי לו‪ ,‬יהיו אשר יהיו הדברים עתה‪.‬‬ ‫במיוחד חיפש את קרבתי ג'אקומו קולונה‪ ,‬בישוף לוֹ ְמ ֵּבז באותה עת‪,‬‬ ‫אדם דגול שאין כדוגמתו‪ ,‬ששווה לו אינני יודע אם אי פעם פגשתי‬ ‫לגסקוֹ ניה‪ ,‬ושם ביליתי קיץ שמימי‬ ‫או אפגוש‪ .‬הוא לקח אותי עמו ַ‬ ‫למרגלות הפירנאים‪ .‬פטרוני ופמלייתו היו נדיבים כל כך‪ ,‬שאיני יכול‬ ‫להיזכר באותה תקופה מבלי להיאנח‪ .‬כששבנו משם‪ ,‬פרשׂ עלי את‬ ‫חסותו שנים ארוכות אחיו‪ ,‬הקרדינל ג'ובאני קולונה‪ ,‬ועמו הייתי לא‬ ‫כמו עם אדון אלא כמו עם אב‪ ,‬או נכון יותר לומר — כמו עם אח‬ ‫אוהב במיוחד‪ ,‬או אפילו עמי עצמי בתוך ביתי‪.‬‬ ‫באותה עת הוביל אותי דחף נערי לצאת למסע ברחבי צרפת‬ ‫וגרמניה‪ .‬ואמנם מצאתי סיבות שונות ומשונות לשכנע את פטרוני‬ ‫‪ 16‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫נטישת ההורים‪ ,‬כלומר מותם‪.‬‬

‫‪.indb 257‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  258‬חלק רביעי‬

‫בנחיצות המסע‪ ,‬אולם הסיבה האמיתית הייתה תאוותי לראות וללמוד‬ ‫כמה שיותר‪ .‬באותו מסע ראיתי את פריז לראשונה והתענגתי על‬ ‫האפשרות לחקור מה אמיתי ומה מדומיין בסיפורים על אותה עיר‪.‬‬ ‫בשובי יצאתי לרומא‪ ,‬שחפצתי מאוד לראות עוד מימי ילדותי‪ .‬שם‬ ‫אירח אותי סטפנו קולונה‪ ,‬ראש המשפחה גדול הנפש‪ ,‬אדם השווה‬ ‫בערכו לכל אחד מגיבורינו העתיקים‪ .‬הוא קיבל אותי בנדיבות רבה‬ ‫כל כך עד שלא ניתן היה להבדיל ביני לבין ילדיו‪ .‬האהבה והחיבה‬ ‫שרחש כלפי אותו אדם גדול נותרה איתנה עד יומו האחרון‪ ,‬והיא‬ ‫לקצי‪.‬‬ ‫חיה עמי גם עתה ולא תחדל להתקיים‪ ,‬אלא כשאגיע ִ‬ ‫כששבתי מרומא‪ ,‬השנאה שנטע בי הטבע לערים באשר הן‬ ‫והבחילה שהן עוררו בי — ובמיוחד העיר הדוחה מכולן‪ — 17‬הובילו‬ ‫אותי לחפש לי מקום מפלט‪ .‬כך גיליתי עמק קטן‪ ,‬מבודד ומלבב‪,‬‬ ‫המרוחק כ־‪ 25‬קילומטרים מאביניון‪ ,‬ושמו ווקלוּ ז‪ .‬שם נובע מלך‬ ‫הנהרות‪ ,‬הסוֹ ְרג‪ .‬נכבשתי כולי ביפי המקום והחלטתי להעביר לשם‬ ‫את עצמי ואת ספרי‪ ,‬בדיוק כאשר מלאה שנתי ה־‪ .34‬הסיפור יתארך‬ ‫יתר על המידה אם אתאר את כל מה שעשיתי במקום ההוא שנים‬ ‫רבות כל כך‪ .‬אם לקצר‪ ,‬כמעט כל העבודות שיצאו תחת קולמוסי‬ ‫הושלמו‪ ,‬החלו‪ ,‬או נֶ הגו שם‪ .‬הן היו כה רבות שגם כעת‪ ,‬בגילי‬ ‫המתקדם‪ ,‬הן עוד מכבידות עלי ומעייפות אותי‪ .‬מאחר שרוחי‪ ,‬כמו‬ ‫גופי‪ ,‬נטתה לגמישות יותר מלחוזק‪ ,‬קל היה לי הרבה יותר לתכנן‬ ‫תוכניות מלהביאן לידי גמר‪ ,‬ועבודות רבות נאלצתי להניח בצד בלתי‬ ‫גמורות‪.‬‬ ‫מראהו של המקום לבדו עודד אותי לכתוב על עניינים פסטורליים‪,‬‬ ‫וכך חיברתי את שירי רועים שלי ואת על החיים המבודדים בשני‬ ‫ספרים‪ ,‬והקדשתי אותם לפיליפה שלי‪ ,‬אדם דגול תמיד אולם אז‬ ‫הבישוף הצנוע של קוויילון והיום קרדינל‪ ,‬בישוף סבינה‪ .‬הוא השריד‬ ‫האחרון מכל חברי הוותיקים‪ .‬מאז ומעולם הוא אהב והוקיר אותי‪ ,‬לא‬ ‫כבישוף‪ ,‬כפי שאמברוזיוס הוקיר את אוגוסטינוס‪ ,‬אלא כאח‪ .‬בשעה‬ ‫‪ 17‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫הכוונה לאביניון‪.‬‬

‫‪.indb 258‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪259  ,‬‬

‫ששוטטתי בהרים ביום שישי הטוב אחד‪ ,‬עלה בראשי הרעיון לכתוב‬ ‫סקיפיו אפריקנוס המבוגר‪ ,‬ששמו‬ ‫ּ‬ ‫יצירה שירית במשקל ההירואי על‬ ‫היה יקר לי ביותר עוד משנות ילדותי הראשונות‪ .‬התחלתי לכתוב את‬ ‫היצירה בהתלהבות עצומה‪ ,‬אולם זמן קצר אחר כך הסיחו את דעתי‬ ‫עניינים אחרים‪ ,‬והותרתי אותה בצד‪ .‬קראתי לה אפריקה על שום‬ ‫הנושא שלה‪ ,‬ובשל מזל מסוים — שלה או שלי — התחבבה יצירה‬ ‫זו על רבים אפילו מבלי שראוה‪.‬‬ ‫בזמן שהותי במקום הגיעו אלי ממש באותו יום — מי היה‬ ‫מנשיאה‬ ‫ּ‬ ‫מאמין! — שני מכתבים‪ ,‬האחד מהסנאט של רומא והשני‬ ‫של אוניברסיטת פריז‪ ,‬ושניהם הזמינו אותי‪ ,‬זה לרומא וזה לפריז‪,‬‬ ‫לקבל את זר הדפנה למשוררים‪ .‬בגאוות הבוסר שלי חשבתי עצמי‬ ‫ראוי לכל מה שאישים גדולים שכאלה החליטו‪ .‬וכך‪ ,‬בנותני משקל‬ ‫רב יותר לעדותם מאשר לערכי באותה עת‪ ,‬התלבטתי זמן מה איזו‬ ‫מההצעות לקבל‪ .‬פניתי במכתב לקרדינל ג'ובאני קולונה הנזכר לעיל‬ ‫כדי לשמוע את עצתו‪ .‬הוא שכן קרוב מאוד‪ ,‬ועל כן אף שכתבתי לו‬ ‫מאוחר באותו יום‪ ,‬קיבלתי את תשובתו כבר ביום המחרת לפני השעה‬ ‫השלישית‪ 18.‬בעצתו החלטתי שסמכותה של רומא קודמת לזו של כל‬ ‫עיר אחרת‪ .‬המכתב בן שני החלקים שכתבתי לו‪ ,‬ובו אני מקבל את‬ ‫עצתו‪ ,‬נשמר עד היום‪ .‬וכך יצאתי לדרכי‪ .‬והגם שכדרכם של צעירים‬ ‫הייתי שופט נדיב ביותר של איכויותי‪ ,‬בכל זאת התביישתי ללכת‬ ‫בעקבות דעתי על עצמי או דעתם של אלו שהזמינו אותי (אם כי הם‬ ‫ללא ספק לא היו עושים זאת אלמלא מצאוני ראוי לכבוד המוצע)‪.‬‬ ‫לכן החלטתי לשים פעמי ראשית כול לנאפולי‪ ,‬לחצרו של המלך‬ ‫והפילוסוף הדגול רוברט‪ ,‬שהיה ידוע בלמדנותו לא פחות מאשר‬ ‫בשלטונו‪ .‬הוא המלך היחיד בדורנו שהיה בה בעת ידידה של התבונה‬ ‫וידידה של המידה הטובה‪ ,‬וביקשתי שישמיע ברבים את דעתו עלי‪.‬‬ ‫אני עדיין מתפלא‪ ,‬ומאמין שגם אתה‪ ,‬הקורא‪ ,‬היית מתפלא לו ידעת‬ ‫כיצד הוא קיבל את פני‪ .‬כאשר שמע מה הסיבה לבואי‪ ,‬הוא לא‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫כלומר אמצע הבוקר‪.‬‬

‫‪.indb 259‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  260‬חלק רביעי‬

‫הצליח להסתיר את התלהבותו; הוא התרשם מביטחוני הבוסרי ואולי‬ ‫אף סבר שהכבוד שביקשתי אצלו יאדיר את תהילתו‪ ,‬שכן מכל בני‬ ‫התמותה בחרתי בו בלבד לשופט‪ .‬מה יש להוסיף? אחרי שדנּ ו שוב‬ ‫ושוב בשלל נושאים‪ ,‬ואחרי שהראיתי לו את אפריקה שלי — שממנה‬ ‫הוא התלהב כל כך עד שביקש שאעשה עמו חסד גדול ואקדיש לו‬ ‫אותה‪ ,‬ולא יכולתי‪ ,‬וגם לא רציתי‪ ,‬לסרב לבקשתו זו — הוא קבע‬ ‫מועד לדבר שלשמו באתי‪.‬‬ ‫בהגיע אותו יום‪ ,‬הוא החזיק אותי מבוקר עד ערב‪ .‬ומאחר‬ ‫שהנושאים הלכו והתרבו והזמן הלך והתקצר — הוא עשה זאת גם‬ ‫ביומיים שלאחר מכן‪ .‬לאחר ששפט כך את בורותי במשך שלושה‬ ‫ימים‪ ,‬ביום השלישי הכריז עלי ראוי לזר הדפנה‪ .‬הוא הציע לי לקבל‬ ‫את הפרס בנאפולי‪ ,‬ובתחינות רבות הפציר בי להסכים‪ .‬אולם אהבתי‬ ‫לרומא גברה על עיקשותו האיתנה של מלך גדול זה‪ .‬כשראה שאינני‬ ‫מתכוון לשנות את דעתי‪ ,‬מסר בידי מכתבים ושלח שליחים לסנאט‬ ‫הרומי‪ ,‬לבטא בהתלהבות רבה את דעתו עלי‪ .‬חוות הדעת המלכותית‬ ‫עלתה אז בקנה אחד עם דעתם של רבים‪ ,‬ובייחוד עם דעתי שלי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬איני סומך את ידי לא על שיפוטי שלי באותה עת‬ ‫ולא על שיפוטם של אלו שחשו כמותי‪ .‬אהבתו של המלך אלי ומשוא‬ ‫פניו בשל גילי גברו על חובתו לאמת‪.‬‬ ‫וכך הגעתי לרומא‪ .‬ובלתי ראוי ככל שהייתי — נסמכתי על חוות‬ ‫דעת נעלה ובטחתי בה‪ ,‬וכך הונח זר הדפנה על ראשי‪ ,‬מתלמד בער‪,‬‬ ‫לשמחתם המופגנת של מי מאזרחי רומא שנכחו בטקס‪ .‬על כל‬ ‫זה כתבתי מכתבים בטורי שיר ובפרוזה‪ .‬כתר זה לא תרם במאום‬ ‫לידיעותי‪ ,‬אולם הגדיל עשרות מונים את הקנאה כלפי‪ .‬אבל גם‬ ‫סיפור זה יהיה ארוך מן המידה הנדרשת כאן‪.‬‬ ‫לאחר שעזבתי את רומא הגעתי לפארמה‪ ,‬ושם ביליתי תקופה‬ ‫קצרה אצל אדוני העיר‪ ,‬האחים לבית קוֹ ֵרג'וֹ ‪ ,‬שהיו טובים אלי‬ ‫ונדיבים ביותר‪ ,‬אולם מסוכסכים מאוד ביניהם‪ .‬הם שלטו בעיר‬ ‫בצורת ממשל שאינה זכורה במדינה‪ ,‬ואני מניח שלא תיראה שנית‬ ‫בעידן זה‪ .‬הייתי מודע לכבוד שחלקו לי‪ ,‬ומודאג שמא יסברו שהוא‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫‪.indb 260‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך "מכתבים לעת זקנה" והמכתב "אל הדורות‬

‫הבאים"  ‪261  ,‬‬

‫ניתן לאדם שאינו ראוי לו‪ ,‬ויום אחד‪ ,‬בשעה שטיפסתי על הר סמוך‬ ‫לב ּפיאנה‪ .‬המום מיפי‬ ‫האנזה שבמחוז ֵרג'וֹ ‪ ,‬הגעתי ליער הנקרא ֵס ַ‬ ‫לנהר ֶ‬ ‫המקום‪ ,‬הפניתי את קולמוסי לאפריקה הבלתי גמורה שלי וחיברתי‬ ‫טורי שיר מעטים באותו יום‪ .‬התלהבותי מהיצירה‪ ,‬שנדמה ששככה‬ ‫כמעט לגמרי‪ ,‬ניעורה פתאום לחיים‪ .‬מאז כתבתי יום אחר יום‪ ,‬עד‬ ‫אשר בשובי לפארמה‪ ,‬כשהייתי בבית מבודד ושקט — שלימים‬ ‫רכשתיו והוא עדיין ברשותי — הבאתי יצירה זו לידי גמר בזמן קצר‬ ‫למדי ובכזו התלהבות‪ ,‬שאני עדיין נדהם מכך‪ 19.‬משם שבתי למקורו‬ ‫הסורג ולמקום התבודדותי שמעבר לאלפים‪...‬‬ ‫ְ‬ ‫של נהר‬ ‫לאחר זמן מה זיכה אותי שובל תהילתי בחסדו של אדם דגול‪,‬‬ ‫שכמותו אינני יודע אם היה בין האדונים בימיו — ונכון יותר‪ ,‬אני‬ ‫רארה הצעיר‪ .‬במשך שנים רבות הוא‬ ‫יודע שלא היה‪ :‬יאקופו דה ָק ָ‬ ‫זימן אותי אליו בתחינות שונות‪ ,‬באמצעות מכתבים ושליחים שהגיעו‬ ‫למקומות שלא הייתי בהם‪ ,‬אם מעבר לאלפים ואם ברחבי איטליה‪.‬‬ ‫הוא חשק כל כך בחברות עמי‪ ,‬שאף על פי שאינני נוטה לקוות‬ ‫לדבר מרמי המעלה‪ ,‬החלטתי לבסוף ללכת אליו ולגלות את פשרה‬ ‫של התעקשות עזה כזאת מאת אדם גדול כזה‪ ,‬שאינו מכיר אותי‪.‬‬ ‫וכך הגעתי‪ ,‬גם אם מאוחר‪ ,‬לפדובה‪ ,‬ושם קיבל את פני אותו אדם‬ ‫זכוּ ר לשבח לא רק כאורח בן אנוש‪ ,‬אלא כפי שמתקבלות הנשמות‬ ‫המבורכות בכניסתן לגן עדן‪ ,‬בכזה אושר‪ ,‬ובכאלה דבקות ואהבה ללא‬ ‫גבול‪ ,‬שמכיוון שאינני יכול לתארן כראוי במילים מוטב שאשתוק‪.‬‬ ‫בשל היכרותו עם אורח החיים הכנסייתי שדבקתי בו מילדותי הוא‬ ‫עשה אותי לקאנוניקוס של פדובה‪ ,‬כדי לקשור אותי חזק יותר לא‬ ‫רק אליו אלא גם לעירו‪ .‬בקצרה‪ ,‬לוּ היו חייו ארוכים יותר‪ ,‬היה‬ ‫מקיץ הקץ על נדודי ותהיותי‪ .‬אך דבר אינו יציב בענייני אנוש‪ .‬ואם‬ ‫מופיע דבר מה מתוק‪ ,‬במהרה הוא מסתיים מרה‪ .‬לא חלפו שנתיים‪,‬‬ ‫‪ 19‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫פטררקה אינו מדייק‪ .‬על אף הצהרתו כאן‪ ,‬אפריקה מעולם לא הושלמה‬ ‫לחלוטין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במעבר בין הספר הרביעי לחמישי ביצירה יש לקונה‬ ‫שהוא תכנן להשלים אך לא עשה זאת‪.‬‬

‫‪.indb 261‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  262‬חלק רביעי‬

‫והאל‪ ,‬ששלח אותו אלי‪ ,‬לארץ אבותיו ולעולם‪ ,‬לקח אותו מאתנו‪.‬‬ ‫ארצו ולא העולם היינו ראויים לו — והאהבה אליו אינה‬ ‫לא אני‪ ,‬לא ְ‬ ‫מעוורת אותי באומרי זאת‪ .‬ואף על פי שבנו שירש אותו הוא אדם‬ ‫נבון ודגול בפני עצמו‪ ,‬שהלך בעקבות אביו באהבתו ובהערכתו אלי‪,‬‬ ‫הוא לא היה לי כאביו‪ ,‬בעיקר מפאת גילו‪ .‬וכך‪ ,‬לאחר מות האב‬ ‫בטרם עת‪ ,‬החלטתי לשוב לצרפת‪ .‬עשיתי זאת לא מפני שרציתי‬ ‫לראות פעם נוספת את שראיתי אלף פעמים בעבר‪ ,‬אלא מפני שלא‬ ‫יכולתי להישאר נטוע‪ ,‬וביקשתי לנחם עצמי על טרדותי — כמנהגם‬ ‫של אנשים חולים — בעזרת שינוי מקום‪20.‬‬ ‫[‪]1374–1370‬‬

‫‪ 20‬‬

‫‪27/08/2023 13:28:59‬‬

‫הטקסט לא נשלם‪.‬‬

‫‪.indb 262‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫חלק חמישי‬

‫מתוך השירה הלטינית‬ ‫מלטינית‪ :‬עמינדב דיקמן‬

‫פטררקה‪ ,‬כפי שנכתב במבוא‪ ,‬ידוע כיום בעיקר כמשורר שירת‬ ‫האהבה בשפת העם‪ ,‬האיטלקית בניב הפלורנטיני‪ .‬בימי חייו‪ ,‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬ראה פטררקה את פסגת יצירתו — ותקוותו לתהילת נצח —‬ ‫ביצירות השיריות שחיבר בשפה הלטינית‪ .‬ביצירות אלו — ובהן‬ ‫האפוס אפריקה וקובץ שירי רועים (האקלוגות) — ניסה פטררקה‬ ‫לשחזר את השירה הרומית העתיקה הן מבחינת הסוגה‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫אוצר המילים‪ ,‬והן מבחינת נושאי הדיון‪ .‬בעוד קודמו הגדול‪ ,‬דנטה‬ ‫אליגיירי‪ ,‬הציב את האפוס אינאיס של ורגיליוס כמודל ליצירתו‬ ‫הקומדיה האלוהית‪ ,‬אולם שינה את המודל העתיק בכמעט כל‬ ‫מובן אפשרי — החל מן הבחירה בניב הפלורנטיני‪ ,‬דרך הפיתוח של‬ ‫תבנית חריזה חדשה לגמרי‪ ,‬ה"טרצה רימה"‪ ,‬וכלה בעיסוק בעולם‬ ‫הבא הנוצרי — פטררקה הקדיש את חייו לכתיבת אפוס שיחזיר את‬ ‫העטרה הווירגיליאנית ליושנה‪ .‬באפוס זה — אפריקה — פטררקה‬ ‫לא רק ניסה לשחזר את הלשון והסגנון השירי של ורגיליוס אלא גם‬ ‫בחר לעסוק בנושא הלקוח כל כולו מן ההיסטוריה הרומית העתיקה‬ ‫— סיפורה של המלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו מן המאה‬ ‫השלישית לפני הספירה‪ .‬פטררקה החל לשקוד על כתיבת האפוס‬ ‫ככל הנראה בשנת ‪ ,1338‬והוא שב וחזר לעבדו וללטשו בנקודות‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 263‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  264‬חלק חמישי‬

‫שונות לאורך חייו‪ ,‬אולם מבלי שהצליח להשלימו‪ .‬ב־‪ ,1341‬כפי‬ ‫שתיאר במכתב אל הדורות הבאים‪ ,‬הוכתר פטררקה בזר דפנה‬ ‫ברומא כמשורר הנבחר של זמנו בעיקר בעבור יצירתו אפריקה —‬ ‫בלי שאיש קרא אותה במלואה‪ .‬כתב היד הבלתי גמור של אפריקה‬ ‫הופץ בסופו של דבר כשני עשורים לאחר מותו של המשורר על ידי‬ ‫מעריציו וממשיכי דרכו‪.‬‬ ‫יצירה משמעותית נוספת מן השירה הלטינית של פטררקה‪ ,‬שאותה‬ ‫השלים בימי חייו‪ ,‬היא קובץ שירי רועים (האקלוגות)‪ ,‬הידוע גם‬ ‫בשמו הלטיני ‪ .Bucolicum carmen‬פטררקה הגה את כתיבת הקובץ‬ ‫בימי שהותו בווֹ ְקלוּ ז‪ ,‬בין ‪ 1346‬ל־‪ .1347‬הוא התקין את כתב היד‬ ‫הסופי של הקובץ כעשר שנים אחרי כן‪ ,‬בשבתו במילאנו‪ .‬שנים־עשר‬ ‫שירי האוסף‪ ,‬כולם אלגוריים‪ ,‬עונים בנושאים שונים‪ ,‬אוטוביוגרפיים‬ ‫והיסטוריים‪ ,‬כגון מות המלך רוֹ ֶּברט איש אנז'ו‪ ,‬ניסיון ההפיכה הכושל‬ ‫יאנְ צוֹ ‪ ,‬מגיפת המוות השחור ומלחמת מאה השנים‪.‬‬ ‫של קולא די ִר ֶ‬ ‫הבוּ קוֹ לית‪" ,‬שירת הרועים"‪ ,‬לפי נוסחם‬ ‫את מסורת חידוש השירה ּ‬ ‫של תיאוקריטוס ובמיוחד ורגיליוס‪ ,‬פתחו דנטה אליגיירי וג'ובאני דל‬ ‫ורג'יליו‪ ,‬שהחליפו ביניהם שירים כאלה‪ .‬אחריהם בא שירי רועים של‬ ‫פטררקה‪ ,‬שבעקבותיו הלך תלמידו ורעו בוקאצ'ו‪.‬‬ ‫במבחר זה מתוך השירה הלטינית של פטררקה תרגמנו שתי‬ ‫אקלוגות‪ :‬פרתניאס‪ ,‬האקלוגה הראשונה בקובץ שירי רועים‪ ,‬המתארת‪,‬‬ ‫בדומה ליצירתו הסוד‪ ,‬את הקונפליקט שחווה פטררקה בין חיי הדת‬ ‫לחיי העולם הזה‪ַ ,‬ודיְ ָדלוּס‪ ,‬האקלוגה הרביעית‪ ,‬שעניינה הוא ארס‬ ‫פואטי‪ .‬לצד שתי האקלוגות‪ ,‬מתורגם גם קטע מתוך הספר החמישי‬ ‫של אפריקה‪ ,‬העוסק בקץ אהבתם הטראגית של מסיניסה‪ ,‬בן הברית‬ ‫האפריקאי של רומא‪ ,‬וסופוניסבה נסיכת קרתגו‪.‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 264‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪265  ,‬‬

‫שירי רועים (האקלוגות) — מבחר‬ ‫יאס‬ ‫ֶא ְקלֹוגָ ה ראשונה ושמה‪ַּ :‬פ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫המדברים — ִסילְ ִוויּוס‬

‫ומֹונִ יקּוס‪1‬‬

‫סילוויוס‪:‬‬ ‫מוֹ נִ יקוּ ס‪ְּ ,‬ב ִלי ָּכל ָא ָדם‪ָ ,‬ספוּ ן ַּב ְּמ ָע ָרה‬ ‫יהם ִה ׁ ְש ַּת ְח ַר ְר ָּת‪,‬‬ ‫ט ַֹרח ָה ֵע ֶדר וְ ט ַֹרח ַה ִּניר — ִמ ּׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ֶא ֶפס‪ֲ ,‬אנִ י ְמ ׁשוֹ ֵטט ַעל ִ ּג ְב ָעה קוֹ ָצנִ ית ַוּב ַי ַער‪,‬‬ ‫ַמר ַמ ָ ּז ִלי! ְּתאוֹ ִמים — וְ ׁשוֹ נֶ ה גּ וֹ ָר ָלם; ִמי יַ ְכ ִח ׁיש זֹאת?‬ ‫ַה ּׁשוֹ ֶק ֶטת‪2,‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪ 2‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫שיר זה הוא כאמור הראשון בתריסר שירי רועים (‪)Bucolicum carmen‬‬ ‫שהגה פטררקה בימי שהותו בווֹ ְקלוּ ז‪ ,‬בין ‪ 1346‬ל־‪ .1347‬מבחינת סדר‬ ‫חיבורם של השירים‪ ,‬מניחים ששיר זה היה דווקא החמישי‪ ,‬אולם פטררקה‬ ‫החליט לפתוח דווקא בו‪ .‬שם האקלוגה‪ ,‬פרתניאס‪ ,‬פירושו 'הבתולה'‪,‬‬ ‫כינוי שיוחד לוורגיליוס מפני טוהר מידותיו והליכותיו (כעדות מפרשיו‬ ‫וס ְרוִ יוּ ס)‪ .‬המדברים — סילוויוס ומוניקוס — הם פטררקה‬ ‫העתיקים דוֹ נַ אטוּ ס ֶ‬ ‫עצמו ואחיו ֶג ַ'ר ְרדוֹ ‪ .‬בימי שבתם בווֹ קלוּ ז החליט ג'ררדו לוותר על הבלי‬ ‫העולם הזה והסתפח למנזר מוֹ נְ ְט ִריוֹ (‪ .)Montrieux‬פטררקה הסביר את‬ ‫השמות שבחר לשניהם באיגרת לאחיו (מכתבים לקרובים‪ :)10.4 ,‬את‬ ‫עצמו כינה בשם 'סילוויוס' ('איש היער')‪ ,‬מפני אהבתו לבדידות והשלווה‬ ‫שביער‪ ,‬הרחק מסאון הערים‪ .‬את ג'ררדו כינה בשם 'מוניקוס'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫'בעל העין האחת'‪ ,‬כשם אחד הקיקלופים בימי־קדם‪ ,‬מפני שאך עין אחת‬ ‫לו‪ ,‬כמדומה‪ ,‬זאת הצופה השמימה‪ ,‬וחסר הוא את עינו השניה‪ ,‬הרואה את‬ ‫העולם הזה‪ .‬יתכן עוד‪ ,‬כסברת מפרשיו האלמונים של השיר בזמנו‪ ,‬כי‬ ‫שם זה נבחר מפני דמיון הצליל בינו ובין המילה 'מוֹ נָ קוֹ '‪ ,‬שבאיטלקית‬ ‫פירושה 'נזיר'‪ .‬בשיר זה מגלה פטררקה את לבטיו הספרותיים והמוסריים‪:‬‬ ‫האם ללכת בעקבות המשוררים העתיקים‪ ,‬היוונים והרומים‪ ,‬או בעקבות‬ ‫דוד המלך‪ ,‬משורר ספר תהלים‪.‬‬ ‫הכוונה למנזר‪ ,‬שג'ררדו בא בשעריו ב־‪.1347‬‬

‫‪.indb 265‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  266‬חלק חמישי‬

‫ִלי וּ ְל ָך ֵאם ַא ַחת‪ַ ,‬א ְך לֹא ֶק ֶבר ֶא ָחד‬

‫יִ ְמ ָצ ֵאנוּ ‪3.‬‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫ילוִ יוּ ס‪ָ ,‬מה זֹאת ָּת ִלין? ֲהלֹא ָּכל ְּת ָלאוֹ ֶתיך ַ ּגם יַ ַחד‬ ‫ִס ְ‬ ‫ַא ְך ַא ָּתה ִס ָּב ָתן‪ִ .‬מי ָּכ ָפה ִּכי ִּתשְׂ ֶטה ִמן ַהדֶּ ֶר ְך?‬ ‫ֹא־מ ּ ָׂשג ְּברֹב יֶ זַ ע‪,‬‬ ‫ִמי ִצ ְ ּו ָך ַל ֲעלוֹ ת ַעל שִׂ יא ַהר ל ֻ‬ ‫אוֹ ְל ׁשוֹ ֵטט ִּב ְמקוֹ מוֹ ת ׁשוֹ ְמ ִמים ֵמ ָא ָדם‪ ,‬צוּ ֵקי ֶס ַלע‪,‬‬ ‫יהם ְּבקוֹ ל ַר ַע ׁש?‬ ‫ְט ָחב ְמ ַכ ֵּסם‪ֲ ,‬עיָ נוֹ ת רוֹ ֲה ִטים ֵּבינֵ ֶ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫וְ ַא ְך הוּ א‪ .‬לוּ‬ ‫אוֹ י ִלי!‬ ‫ִּת ְפרֹשׂ ָע ַלי ֶח ֶסד‪,‬‬ ‫ִהיא‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ָּב ּה ִּת ְקוָ ִתי‪ָ ,‬ל ּה ֶא ְסגּ ֹד‪ְּ .‬ביָ ִמים ׁ ֶש ִּמ ֶ ּק ֶדם‬ ‫יאס ַה ָּמתוֹ ק — עוֹ ִדי נַ ַער — נָ ַהג ְל ׁשוֹ ֵרר ִלי‬ ‫ּ ַפ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫ְ‬ ‫יח‬ ‫ּפֹה‪ֵ ,‬אי ַה ֵּבנָ קוּ ס‪ ,‬זַ ך‪ֵ ,‬מ ֵחיקוֹ ‪ַ ,‬צח ַּכ ְּבד ַֹלח‪ִ ,‬יָג ַ‬ ‫ֵּבן ַהדּ וֹ ֶמה לוֹ ַּב ּכֹל‪ָּ 6.‬בא זְ ַמן‪ ,‬וְ כ ִֹחי ִה ְת ַ ּג ֵּבר ִּבי‪,‬‬ ‫־אז ָלבוֹ א‪ְּ ,‬ב ֵאין ִא ׁיש ׁ ֶש ַ ּינְ ֵחנִ י‪,‬‬ ‫עֹז ְּכ ָבר ִה ְר ַה ְב ִּתי אוֹ ָ‬ ‫אתי‪,‬‬ ‫־בר לֹא יָ ֵר ִ‬ ‫ֶאל ֳע ִבי יַ ַער ָא ֵפל‪ְ ,‬מאוּ רוֹ ת ַחיְ תוֹ ַּ‬ ‫ָאז ֶאת קוֹ ִלי‪ֶ ׁ ,‬ש ּׁ ֻש ָּנה‪ָ ׁ ,‬ש ַב ְר ִּתי ְּב ׁ ִשיר לֹא ֻמ ָּכר ִלי‪,‬‬ ‫ִּכי ִח ִ ּק ִּתיו‪ְּ ,‬ת ִה ָּלה ְּב ִמ ְת ָק ּה ָה ֵר ָיקן ִה ּׁ ִש ַא ְתנִ י‪.‬‬ ‫יע‪,‬‬ ‫ב־לב ִמ ָ ּג ִליל לֹא יָ דוּ ַע הוֹ ִפ ַ‬ ‫ּ ֶפ ַתע — רוֹ ֶעה ְר ַח ֵ‬ ‫ה־שוֹ נֶ ה הוּ א‪,‬‬ ‫ָמה ֵ ּגיא ֵּביתוֹ ?‪ 7‬וְ יָ ׁ ִשיר — וְ קוֹ לוֹ ִמ ּקוֹ ִלי ָמ ׁ‬ ‫ָאמוֹ ר‪4,‬‬

‫‪ 3‬‬

‫ ‪4‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪ 7‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫אלס‪5‬‬ ‫ּ ָפ ֶ‬

‫כלומר‪ :‬אורחותיהם השונים של האחים בחייהם יביאום למקומות שונים‬ ‫במותם‪ :‬מוניקוס הטהור יגיע לגן העדן‪ ,‬וסילוויוס‪ ,‬שנותר אחוז בעולם‬ ‫הזה ובחטאיו‪ ,‬יירש‪ ,‬אל נכון‪ ,‬גהינום‪.‬‬ ‫אל האהבה‪ ,‬ובהשאלה — האהבה‪.‬‬ ‫אלוהות רומית קדומה‪ ,‬מגינת הרועים ועדריהם‪ .‬לדעת אחדים מן‬ ‫המפרשים‪ ,‬כאן היא מסמלת את מריה הקדושה‪.‬‬ ‫פטררקה מגולל כאן את ראשית צעדיו‪ :‬בנערותו 'שר לו' ורגיליוס על גדת‬ ‫הנהר מינקיו‪ ,‬שם היה ביתו של זה‪ .‬הנהר יוצא מאגם ַג ְר ָדה‪ ,‬שפטררקה‬ ‫נוקט את שמו הרומי (האגם הוליד בן 'דומה לו בכל'‪ ,‬הוא הנהר)‪.‬‬ ‫כאן מספר פטררקה על גילוי שירת הומרוס (ורומז לזה שמקום לידתו אינו‬

‫‪.indb 266‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪267  ,‬‬

‫וַ ְּת ֻט ְל ַטל נִ ׁ ְש ָמ ִתי‪ ,‬וָ ָאבוּ ז ְל ָכל ׁ ִשיר ּבוֹ ָּב ֶר ַגע‪,‬‬ ‫ַא ְך ִמ ִּלים ְּב ִמ ׁ ְש ָקל וְ ׁ ִש ִירים נַ ֲעשׂ וּ ְמזוֹ נִ י ִלי‪.‬‬ ‫ֵא ׁש ַא ֲה ָבה ִה ְת ַ ּג ְּב ָרה ִּבי יוֹ ם יוֹ ם; ָמה אוֹ ִסיף? ֵעת ׁשוֹ ַר ְר ִּתי‬ ‫ָמה ׁ ֶש ָהיָ ה ַא ְך ׁ ְשמוּ ָעה — ְל ַמ ְד ִּתיו‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ֻה ׁ ְשווּ ׁ ְש ֵּתי ַה ּמוּ זוֹ ת‪8,‬‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ימ ָ‬ ‫יאס ִמ ֵּמ ֶ‬ ‫דַּ ַעת ָל ַמ ְד ִּתי ָמה ַעיִ ן ָרוָ ה ּ ַפ ְר ֵתנִ ַ‬ ‫לֹא נִ ְת ַמ ֵעט ָאז ְּכבוֹ ָדם; דְּ גוּ ִלים ָה ֶא ָחד וּ ִמ ׁ ְשנֵ הוּ ‪,‬‬ ‫יהם‪ ,‬זֶ ה וְ זֶ ה — ַה ָ ּי ָפה ְראוּ יָ ה לוֹ ‪9.‬‬ ‫טוֹ ב ַל ֲעבֹד ֶאת ׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫יח‪,‬‬ ‫ֶאת ׁ ִש ָיר ָתם ֲא ַח ֶ ּקה‪ְ ,‬לנַ ֵּתק ֶאת ַע ְצ ִמי לֹא ַא ְצ ִל ַ‬ ‫ימה ּבוֹ )‬ ‫(א ָ‬ ‫ַאף לֹא ֵא ַדע; ֶא ְת ּ ַפ ֵּלא ִּכי ָע ִדין ַה ַ ּי ַער ֵ‬ ‫יהם לֹא ֵה ֵח ּלוּ ‪10.‬‬ ‫ַאף ֶה ָה ִרים ַה ְ ּגבוֹ ִהים ָלרוּ ץ ַא ֲח ֵר ֶ‬ ‫ֵעת ֶּב ֱאזוֹ ר ּכֹחוֹ ַתי ֵא ָר ֶאה ְל ַע ְצ ִמי ְּכמוֹ יָ כ ְֹל ִּתי‬ ‫ֹאש ַהר ְלחֹב ֵע ֶמק‪,‬‬ ‫ֵאיזֶ ה דָּ ָבר ַל ֲעשׂ וֹ ת‪ַ ,‬א ׁ ְש ּ ִפיל ֵמר ׁ‬ ‫יע‪,‬‬ ‫ׁ ָשם ַמ ֲעיָ ן ֶאל ׁ ִש ַירי ְּת ׁשוּ אוֹ ָתיו ֵמ ַע ְצמוֹ ִלי ַמ ׁ ְש ִמ ַ‬ ‫יחים‪ִ ,‬מ ָּכל ֵע ֶבר‪.‬‬ ‫יעים ִע ָּמדוֹ ַה ְּס ָל ִעים ַה ְ ּצ ִח ִ‬ ‫ֵהד ַמ ׁ ְש ִמ ִ‬ ‫ן־ה ֶּנ ֶכר‪11,‬‬ ‫ֵעת ֶא ָ ּז ֵכר ָמה יָ כֹל רוֹ ֵענוּ ‪ ,‬וְ זֶ ה‪ֶּ ,‬ב ַ‬ ‫ֹם־ל ַהט ּבוֹ ֶע ֶרת‪.‬‬ ‫ֵא ׁש ִּבי‪ָ ,‬א ׁשוּב ֶל ָה ִרים‪ ,‬נִ ׁ ְש ָמ ִתי ְּבח ַ‬ ‫ֹאב ָּנה‬ ‫ת־ה ּׁ ִשיר ִאם ּת ֶ‬ ‫ָּכ ָכה ָאבוֹ א וְ ָא ׁשוּב‪ֲ ,‬אנַ ֶּסה‪ְּ ,‬בנוֹ ַ‬ ‫ר־מה ְל ַה ְכ ִּתיב‪ָ ,‬מתוֹ ק‪ֶ ׁ ,‬ש ֲאנִ י וְ ַה ֶ ּג ַבע‬ ‫ִלי דְּ ַב ָ‬ ‫‪12‬‬ ‫ְ‬ ‫ֵחן ּבוֹ נִ ְמ ָצא וְ ָה ַאיְ ֶתר‬ ‫ַה ַ ּזך יְ ַא ּׁ ְשרוֹ וְ יִ שְׂ ַמח ּבוֹ ‪.‬‬ ‫ימפוֹ ת‬ ‫ַא ְך לֹא יִ נְ ַעם ִלי ֲע ַדיִ ן קוֹ ִלי‪ֲ ,‬ה ַגם ׁ ֶש ַה ִּנ ְ‬

‫‪ 8‬‬ ‫‪ 9‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪ 12‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ידוע)‪ .‬פטררקה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא קרא יוונית‪ ,‬ובעת חיבור אקלוגה זאת ידע את‬ ‫הסאטו ְּרנַ ִליָ ה של מאקרוביוס (שלהי‬ ‫הומרוס אך מכלי שני‪ ,‬אולי מקריאת ַ‬ ‫המאה הרביעית)‪ ,‬שם נדונים מקורותיהן ההומריים של רבות משורותיו‬ ‫של ורגיליוס‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כשהשווה פטררקה את ורגיליוס להומרוס‪ ,‬הבין מנין שאב הראשון‬ ‫את ההשראה לאינאיס‪.‬‬ ‫"הר ָעה היפה"‪ ,‬היא התהילה‪.‬‬ ‫היפה — במקור‪ֵ ,pulcra amica :‬‬ ‫רמז למיתוס על אודות אורפאוס‪ ,‬שהסיע ממקומם עצים ואבנים בכוח‬ ‫נגינתו‪.‬‬ ‫הרועה בן ארצנו‪ ,‬כלומר ורגיליוס‪ ,‬וזה הזר — הומרוס‪.‬‬ ‫האוויר‪.‬‬

‫‪.indb 267‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  268‬חלק חמישי‬

‫ׁ ֶש ַבח ׁ ִש ַירי ְמשַׂ ְ ּגבוֹ ת ְל ִע ִּתים ַעד ּכוֹ ְכ ֵבי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‪.‬‬ ‫קוֹ ל ַה ּ ְפ ָל ִגים ַה ּלוֹ ֵח ׁש‪ַ ,‬א ֲה ָבה וּ ְת ׁשוּ ָקה ְמ ַל ֶה ֶטת‬ ‫לֹא יֶ ְח ְסרוּ ‪ִ .‬אם דַּ ְר ִּכי יַ ְח ְסמוּ ַהגּ וֹ ָרל‪ִ ,‬ר ְפיוֹ ן דַּ ַעת‪,‬‬ ‫ָמוֶ ת‪ָ ,‬א ִחי‪ֲ ,‬א ַב ֵ ּק ׁש‪ .‬זֶ ה שִׂ יא ַה ְּט ָרדוֹ ת ַהנּ וֹ ְגשׂ וֹ ת ִּבי‪.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫הוֹ ! ַה ִּמ ְפ ָּתן ַה ַּס ְל ִעי ַה ָּלזֶ ה — ְל ַע ְּברוֹ לוּ יָ כ ְֹל ָּת!‬ ‫ָאן זֶ ה ָּתנוּ ס? ַה ְּב ָקתוֹ ת ַה ִּנ ְבזוֹ ת‪ַ ,‬ה ּׁ ַש ְלוָ ה ׁ ֶש ִּב ְט ָחה ָּב ּה‪,‬‬ ‫ֵהן ַמ ְפ ִחידוֹ ת? ָמה ִּת ְקמֹט ִמ ְצ ֲח ָך? ְמ ָע ָרה זוֹ ׁ ֶש ָּלנוּ‬ ‫ִא ׁיש לֹא יָ בוֹ א ָּב ּה נִ ְכ ּ ֶפה‪ַ .‬ר ִּבים נִ ְכזָ ִבים וְ יִ ּסֹגוּ ‪.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ּ ַפ ַחד ָּכזֶ ה לֹא ָהיָ ה ִּבי‪ַ .‬ה ִאם ִּת ׁ ְש ָּת ֶאה ִּכי נִ ְפ ַ ּג ַעת‬ ‫אֹזֶ ן ֲא ׁ ֶשר ֻה ְר ְ ּג ָלה ְּב ׁ ִש ָירה ִמדְּ ָמ ָמה ָס ַרת־נ ַֹעם?‬ ‫ָּכ ְך הוּ א‪ֶ :‬ה ְר ֵ ּגל ִמ ְת ָא ֵר ְך — סוֹ פוֹ ִּכי יִ ְהיֶ ה ְל ָך ֶט ַבע‪13.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫הוֹ ‪ִ ,‬אם ׁ ָש ָעה ְק ַצ ְר ָצ ָרה ּתוּ ַכל ְל ַב ּלוֹ ת ִע ִּמי יַ ַחד‪,‬‬ ‫ָּכ ְך ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ַּכ ְך ִמ ָּס ִביב ֲה ֻמ ַּלת ָהעוֹ ָלם‪ְ ,‬יִגוַ ע ַר ַע ׁש‪,‬‬ ‫ּפֹה‪ָּ ,‬ב ֳע ִבי א ֶֹפל ֵליל‪ִּ ,‬ת ְר ֶאה ֵא ְ‬ ‫יך רוֹ ֶעה ְמנַ ֵ ּגן לוֹ‬ ‫ילים‪ֵ ,‬אין ָמ ׁ ְשלוֹ ! ַה ּכֹל ִמ ִּל ְּב ָך יִ ּׁ ָש ֵכ ַח‬ ‫ֶמ ֶתק ְצ ִל ִ‬ ‫יח‬ ‫־אז ִּת ְבזֶ ה ַל ּׁ ִשיר ַה ַּמ ְצ ִל ַ‬ ‫ַאט ְל ַאט; וְ אוֹ ָ‬ ‫ר־פה ְל ִע ִּתים ִּת ׁ ְש ָּת ֶאה לוֹ ‪14.‬‬ ‫ֶאת רוּ ֲח ָך ְלעוֹ ֵרר‪ ,‬וּ ְפעוּ ּ ֶ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ִמי ָהרוֹ ֶעה ׁ ֶש ָ ּיכוֹ ל ָּכזֹאת‪ָ ,‬מה ּכוֹ ָכב ׁ ֶש ָר ָאהוּ‬ ‫ָּבא ָלעוֹ ָלם? ֲהלֹא ֶא ֶלף ׁ ִש ִירים ׁ ֶשל רוֹ ִעים ְּכ ָבר ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪,‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪ 14‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ג'ררדו מזמין את אחיו לבוא להתבודד עמו במנזר‪ ,‬אבל הלה משתמט ממנו‪.‬‬ ‫ג'ררדו עומד על שלו‪ ,‬ומבטיח לאחיו כי אם אך ישמע את מתק שירת‬ ‫התהלים שחיבר דוד הרועה‪ ,‬ישכח מיד את השירה שמפעימה את רוחו‬ ‫כעת‪.‬‬

‫‪.indb 268‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪269  ,‬‬

‫ֶא ֶלף ִמינֵ י ְל ָחנִ ים‪ַ .‬אל ַּת ׁ ְשוֵ ם ֶאל ׁ ֶש ִּלי‪ִ ,‬הזְ ַה ְר ִּת ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫יח‬ ‫ׁ ֵש ַמע ָה ָהר ֲא ׁ ֶשר ּבוֹ ַמ ְעיָ ן ׁ ֶש ִּמ ֶּמנּ וּ ִיָג ַ‬ ‫זוּג נְ ָהרוֹ ת — ֲה ֵת ַדע? אוֹ נָ ָהר ֶא ָחד ֲא ׁ ֶשר ַמיִ ם‬ ‫יהם ק ֶֹד ׁש?‪15‬‬ ‫ֹאש וְ ֵהן ׁ ֵשם‪ְ ׁ ,‬שנֵ ֶ‬ ‫ׁ ְשנֵ י ְמקוֹ רוֹ ת לוֹ נוֹ ְתנִ ים ֵהן ר ׁ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ימיו — ָמה זַ ִּכים ֵהם —‬ ‫ׁ ֵש ַמע ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪ָ :‬צ ִעיר שָׂ ִעיר ְּב ֵמ ָ‬ ‫ׁ ָש ָּמה ָר ַחץ ֲא ָב ָריו ַה ְ ּצח ִֹרים ׁ ֶשל ַא ּפוֹ לוֹ ִמ ֶ ּק ֶדם‪16.‬‬ ‫ַמיִ ם זַ ִּכים‪ְּ ,‬בנֵ י ַמ ָ ּזל‪ִּ ,‬כי נָ ַפל ְּב ֶח ְל ָקם ְל ַה ְר ִטיב ֶאת‬ ‫גּ וּ ף ָה ֵאל ַה ִּנ ּ ָׂשא! ַה ָּנ ָהר‪ִ ,‬אם ֱא ֶמת יְ ַד ֵּברוּ ‪,‬‬ ‫ַ ּגל נָ ָקם ְמ ַג ְל ֵ ּגל ְּבשָׂ דוֹ ת ׁ ֶש ֻּכ ָּלם ַ ּג ֵּלי ֵא ֶפר‪17.‬‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָּכאן נוֹ ַלד זֶ ה ָה ִא ׁיש‪ֶ ׁ ,‬ש ְּב ׁ ִשיר נְ ִעימוֹ ת ְמ ַר ֵּכ ְך ֶאת‬ ‫ְצ ָבא ּכוֹ ְכ ֵבי ַה ָּמרוֹ ם; ׁ ְש ַמע ׁ ִשירוֹ ‪ ,‬וְ יָ ֵסב ְל ָך עֹנֶ ג‪.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫יה‪,‬‬ ‫יר־ש ֵלם ַה ְ ּק ַט ָּנה‪ ,‬חוֹ מוֹ ֶת ָ‬ ‫הוֹ ‪ַ ,‬א ִּכירוֹ ‪ֶ .‬אזְ ְר ֵחי ִע ׁ ָ‬ ‫ֵא ֶּלה ָּת ִמיד הוּ א ַמזְ ִּכיר‪ ,‬וְ ִל ְר ַחק ֵמ ִע ָּמם ְמ ָמ ֵאן הוּ א‪.‬‬ ‫דֶּ ַמע יוֹ ֶר ֶדת ֵעינוֹ וְ ָחזוֹ נְ ָה ָמה ּבוֹ ׁשוֹ ֶא ֶגת‪.‬‬ ‫ֵא ֶּלה ‪ַ — 18‬על רוֹ ָמא וּ ְטרוֹ יָ ה ׁ ִש ָירם‪ְ ,‬ק ָרבוֹ ָתיו ׁ ֶשל ַה ֶּמ ֶלך‪ְ,‬‬ ‫‪ 15‬‬

‫‪ 16‬‬ ‫‪1 7‬‬ ‫‪ 18‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫פטררקה מכוון לנהר הירדן‪ ,‬שלפי הגיאוגרפיה הימי־ביניימית מורכב‬ ‫משני נהרות‪ ,‬היוֹ ר והדן‪ ,‬ככתוב‪ ,‬למשל‪ ,‬אצל איסידורוס‪" :‬הירדן הוא‬ ‫נהר ביהודה‪ ,‬הקרוי על שם שני מקורותיו‪ ,‬האחד שמו יור והאחר שמו‬ ‫דן"‪ .‬מוניקוס כמו מתבלבל בין הירדן ובין הפרת והחידקל‪ ,‬ומתקן את‬ ‫עצמו מיד‪.‬‬ ‫סילוויוס מכיר את הירדן‪ :‬הצעיר השעיר הוא יוחנן המטביל ואפולו‬ ‫מסמל את ישו‪.‬‬ ‫הירדן זורם על פני עיי החורבות של סדום ועמורה‪ ,‬שהיו לאפר‪.‬‬ ‫שני הרועים הפגאנים‪ ,‬הומרוס וורגיליוס‪.‬‬

‫‪.indb 269‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  270‬חלק חמישי‬

‫ָמה יְ כוֹ ִלים ַא ֲה ָבה וּ ְכ ֵאב‪ָ ,‬מה ּכֹחוֹ ׁ ֶשל ַה ַ ּז ַעם‪,‬‬ ‫י־ש ַחק‪,‬‬ ‫ֵאיזֶ ה רוּ ַח ֲאדוֹ ן זִ ְר ֵמי־יָ ם וְ רוּ חוֹ ת‪ּ ,‬כוֹ ְכ ֵב ׁ ַ‬ ‫ָאז ְּב ִמינֵ י דִּ ּמוּ יִ ים ִמ ׁ ְש ַּת ִּנים ְמ ַצ ְ ּי ִרים ֵהם ֶאת ׁ ְשל ׁ ֶֹשת‬ ‫ְּבנֵ י ָה ֵאל ׁ ֶש ֻּמנּ וּ ְל ׁ ִש ְלטוֹ ן ִּב ְתחוּ ֵמי עוֹ ָל ֵמנוּ ;‪19‬‬ ‫ו־א ֶר ׁ ֶשת‪,‬‬ ‫אשוֹ ן‪ַ ׁ ,‬ש ְר ִביטוֹ ָאחוּ ז ְּביָ דוֹ ‪ְ ׁ ,‬ש ַל ֲ‬ ‫יוֹ ִביס ִר ׁ‬ ‫י־מיִ ם‪,‬‬ ‫ת־ק ְּל ׁשוֹ ן לוֹ ‪ַ ,‬מ ׁ ְש ִקיט ְמ ֻצ ּלוֹ ת ִע ְמ ֵק ַ‬ ‫יהם‪ְּ ,‬ת ַל ִ‬ ‫ָאז‪ֵּ ,‬בינֵ ֶ‬ ‫ֹאשוֹ ִּכ ְכחוֹ ל־יָ ם‪ַ ,‬א ֲחרוֹ ן — ֱאל ָֹהיו ׁ ֶשל ָהא ֶֹפל;‬ ‫שְׂ ַער ר ׁ‬ ‫ת־ש ַחת‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ת־חיקוֹ ַה ּקוֹ ְד ָרה ְל ִצדּ וֹ ‪ ,‬וְ ַס ּ ַפן ִּב ַ ּצ ׁ ַ‬ ‫ֵא ׁ ֶש ֵ‬ ‫ּ‬ ‫ֵה ָּנה וָ ׁשוֹ ב ְמ ׁ ַש ֵיט ַעל ַ ּג ֵּלי ַה ָּת ְפ ֶּתה‪ְ ׁ ,‬שח ֵֹרי־זֶ ֶפת‪.‬‬ ‫ֶּכ ֶלב ְּת ַלת־ר ׁ‬ ‫ֹאש ׁ ָשם נוֹ ֵב ַח‪ְּ 22,‬בעוֹ ד ֶאת ַה ּ ְפ ִתיל ׁ ָשם ִּת ְטוֶ ינָ ה‬ ‫ָה ֲא ָחיוֹ ת ְּביָ ָדן‪ֵ ,‬אין ֶח ְמ ָלה ָּב ּה‪ַּ ,‬כ ַ ּצו ַה ָ ּקבוּ ַע;‪23‬‬ ‫יכס וְ ַעל א ֶֹפל ַעד נֵ ַצח‪,‬‬ ‫עוֹ ד ֵהם ׁ ָש ִרים ַעל ַמ ְח ׁ ַש ְך נְ ַהר ַה ְּס ִט ְּ‬ ‫ַ ּגם ַעל ֵאלוֹ ת ַה ָּנ ָקם‪ ,‬נְ ָח ׁ ִשים ִּבשְׂ ָע ָרן‪ַ 24,‬על ַהפוֹ רוּ ם‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יערוֹ ת‪ּ ִ ,‬ג ּבוֹ ִרים וּ ְכ ֵלי נֶ ׁ ֶשק ‪26‬‬ ‫ַעל ִמ ְקדָּ ׁ ִשים‪ַ 25,‬על ָּכ ִרים וִ ָ‬ ‫ְוּב ׁ ִש ָירם ַרם ַה ְ ּצ ִליל ְמ ַצ ְ ּי ִרים ֵהם ֶאת ְמלוֹ א ַהנּ וֹ ׁ ֶש ֶבת‪.‬‬

‫‪1 9‬‬ ‫‪ 20‬‬ ‫‪ 21‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪ 23‬‬

‫‪ 24‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪ 26‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫זאוס (כאן בשמו הלטיני‪ ,‬יוביס)‪ ,‬נפטון‪ ,‬אל הים ופלוטו אל השאול‪.‬‬ ‫ּ ֶפ ְר ֵספוֹ נֵ ה‪.‬‬ ‫ַכארוֹ ן‪ ,‬ספן השאול‪ ,‬המעביר על אסדתו את נשמות המתים על פני נהר‬ ‫יכס אל מחוז התופת‪.‬‬ ‫הס ִט ְּ‬ ‫ְ‬ ‫ֶק ְר ֵּברוֹ ס‪ ,‬הכלב בעל שלושת הראשים השומר על פתח הגהינום‪.‬‬ ‫הפ ְרקוֹ ת‪ ,‬אלות הגורל במיתולוגיה היוונית והרומית; הן מתוארות‬ ‫הן ּ ַ‬ ‫כטוות צמר‪ ,‬המדומה לפתיל חיי אדם‪ְ :‬קלוֹ תוֹ אוחזת בפקעת‪ַ ,‬ל ֵכ ִסיס‬ ‫וא ְתרוֹ ּפוֹ ס חותכת אותו‪.‬‬ ‫מושכת את הפתיל ַ‬ ‫אלוהויות שחת קדמוניות‪ ,‬בנות השמים והארץ‪ ,‬העטות על ראשי החוטאים‬ ‫ומענישות אותם‪.‬‬ ‫הפורום והמקדשים שבעיר תחתיות השאול ִדיס‪.‬‬ ‫סילוויוס־פטררקה מונה כאן את נושאי שירתו של ורגיליוס "כרים" —‬ ‫שירי רועים‪" ,‬יערות" — הגיאורגיקה ("עבודת האדמה") ולבסוף המילים‬ ‫"גבורים וכלי נשק" מרמזות לפתיחת האינאיס‪arma virumque cano :‬‬ ‫("נֶ ׁ ֶשק ָא ׁ ִשיר וֱ ִג ּבוֹ ר")‪.‬‬

‫‪.indb 270‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪271  ,‬‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫יע‬ ‫ֶאל ֶא ָחד ׁ ָשר רוֹ ִעי‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ְצ ָבא ֵא ִלים ׁ ֶש ִה ְכנִ ַ‬ ‫יע ֶח ְלדֵּ נוּ ‪,‬‬ ‫ֹאש יִ ְמ ׁשֹל ִּב ְר ִק ַ‬ ‫ָחל ִמ ּ ָפנָ יו‪ְּ 27,‬בנִ יד־ר ׁ‬ ‫ׁ ַש ַחק נוֹ זֵ ל יְ ַא ֵ ּזן וְ ַטל ׁשוֹ ֵפ ַע יִ ְּתנֵ נוּ ‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ֶלג ֶק ַרח יַ ְר ִעיף וּ ֵמ ָעב ְמ ַח ָ ּיה יוֹ ִציא ֶ ּג ׁ ֶשם‪,‬‬ ‫ְמ ַטר ָרצוֹ ן ְל ָכל ֵעשֶׂ ב ֲא ׁ ֶשר ְמ ַצ ְּמ ֵתהוּ ַהח ֶֹרב‪,‬‬ ‫ַר ַעם יוֹ ִריד וְ יָ ִריץ ְּב ָאוִ יר ְמב ָֹהל זִ יק ַל ֶה ֶבת‬ ‫ֵעת ָק ַבע ְלכוֹ ָכב‪ ,‬וְ זֶ ַרע ָּכל ֶצ ַמח ָל ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫יָ ם ִצ ָ ּוה ִּכי ְיִגר ֹׁש וְ ָה ִרים ַעל ָמכוֹ ן יַ ֲעמֹדוּ ‪,‬‬ ‫גּ וּ ף וְ נֶ ֶפ ׁש נָ ַתן‪ ,‬וּ ִמינֵ י ָא ָּמנוּ ת ׁ ָשת ַעל ֵא ֶּלה‪,‬‬ ‫ַעד ְל ֵאין ְספוֹ ר‪ ,‬וּ ַמ ָּתת ִר ׁ‬ ‫אשוֹ נָ ה‪ִ ׁ — 28‬ש ְכ ְל ָל ּה וְ הוֹ ִסיף ָל ּה;‬ ‫יע ִפים הוֹ ָרה דֶּ ֶר ְך‬ ‫יתה ִמ ָ ּידוֹ ‪ִ ,‬ל ֵ‬ ‫ּכ ַֹח ַח ִ ּיים וּ ִמ ָ‬ ‫ַמ ְע ָלה ֵמ ַעל ּכוֹ ָכ ִבים‪ַ ,‬מזְ ִהיר וּ ַמ ְד ִר ְ‬ ‫יך ּ ַפ ַעם ּ ַפ ַעם‪.‬‬ ‫זֹאת רוֹ ִעי יְ ׁשוֹ ֵרר‪ְ .‬מ ׁשוֹ ֵרר ׁ ְש ָא ָגה ַאל ִּת ְק ָרא לוֹ ‪:‬‬ ‫ַעז ּבוֹ קוֹ לוֹ ְוּב ֶמ ֶתק ָּכמוּ ס יְ ַפ ֵּל ׁש ַח ְד ֵרי נֶ ֶפ ׁש‪.‬‬ ‫ָּכ ְך נִ ְת ַה ֵּלל‪ְ ,‬וּב ִדין‪ְּ ,‬ת ִח ָּלה ִּבשְׂ דוֹ ת ֶא ֶרץ מוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫יכם ִה ְצ ָט ְרפוּ ‪ ,‬וּ ׁ ְשמוֹ נִ ְצ ַט ְל ֵצל ְּב ָכל ּ ֶפ ֶל ְך‪,‬‬ ‫ַ ּגם ָּכ ֵר ֶ‬ ‫יבר‪,‬‬ ‫ימיו ׁ ֶשל ַה ִּט ֶּ‬ ‫ׁ ָשם‪ֵ ,‬אי ׁשוֹ ְט ִפים נְ ַהר ַה ּפוֹ ‪ָ ,‬ה ַא ְרנוֹ וּ ֵמ ָ‬ ‫ַאף ֵאי ָה ַריְ ן וְ ָהרוּ ן‪ִּ ,‬ב ְמחוֹ זוֹ ת ׁ ֶש ּׁשוֹ ֵטף ָהאוֹ ְקיָ נוֹ ס‪,‬‬ ‫ָּכל ָה ָא ֶרץ ֻּכ ָּל ּה ֶאת ׁ ִש ֵירי זֶ ה רוֹ ִעי ְמ ַה ְד ֶה ֶדת‪29.‬‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ִאם יַ ִּתיר ַהגּ וֹ ָרל‪,‬‬

‫‪ 27‬‬ ‫‪2 8‬‬ ‫‪ 29‬‬ ‫‪ 30‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫ֶא ְב ֲחנֵ ם‪30.‬‬

‫ַא ְך ַע ָּתה ֵעת ָל ֶל ֶכת‪.‬‬

‫ראו למשל תהלים כט‪ ,‬א‪-‬ב‪ ]...[" :‬הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד וְ עֹז‪:‬‬ ‫הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת ק ֶֹד ׁש"‪.‬‬ ‫מתת הגוף והנפש‪.‬‬ ‫כל העולם הנוצרי כולו שר את מזמורי ספר תהלים‪.‬‬ ‫אפשר שגלומה כאן עדות ראשונה לעניינו של פטררקה בשירת המקרא‪,‬‬ ‫שתוליד לימים את חיבורו מזמורי תשובה (‪,)Psalmi penitentiales‬‬ ‫גרסאות בפרוזה פיוטית לשבעת המזמורים הללו (ן'‪ ,‬לב'‪ ,‬לח'‪ ,‬נא'‪ ,‬קב'‪,‬‬

‫‪.indb 271‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  272‬חלק חמישי‬

‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫יע?‬ ‫ָאן זֶ ה? ָמה דְּ ָא ָגה ַּת ְט ִר ְידך וּ ָמה דַּ ַחף יָ נִ ַ‬ ‫סילוויוס‪:‬‬ ‫ז־ל ַהב‪,‬‬ ‫ֵח ׁ ֶשק ִל ְבנוֹ ת ַה ּׁ ִש ָירה! ַעל חוֹ ף ַא ְפ ִר ָיקה ֶע ֶלם ַע ַ‬ ‫נֵ ֶצר ֵא ִלים‪ְּ ,‬כ ָבר נִ ָ ּצב‪ 31,‬וּבוֹ ַה ְּת ִה ָּלה ְמ ַד ֶּב ֶרת‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ַבח ְ ּגדוֹ ֵלי ִמ ְפ ָע ָליו ָּכל ַּכר וְ ֵא ֶפר ְּכ ָבר ָמ ְלאוּ ּבוֹ ‪,‬‬ ‫יפמוּ ס‪ ,‬אוֹ ְמ ִרים‪ֵ ,‬מ ֻע ּזוֹ נְ סוּגוֹ ָת‪,‬‬ ‫ְּכ ָבר ַל ְּמ ָע ָרה‪ּ ,‬פוֹ ִל ֵ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫יא ָ‬ ‫ְּכ ָבר ִמ ְ ּי ָערוֹ ת ֶא ֶרץ לוּב ֵ ּג ֵר ׁש ְּבכֹחוֹ ְל ִב ֶ‬ ‫ָּכל ְמאוּ ָרה ְּבעֹז ֵלב ִה ְב ִעיר‪ַ ,‬ל ַהב ֵא ׁש ָּב ּה ׁ ִש ֵּל ַח‪.‬‬ ‫יט ְל ִקית‪ָּ ,‬כל ָצ ִעיר וְ זָ ֵקן לוֹ יָ ִריעוּ ‪,‬‬ ‫ָּכל ַע ְל ָמה ִא ַ‬ ‫ִמן ַה ָ ּג ָדה ׁ ֶש ִּמ ֶּנ ֶגד ְמ ֵל ֵאי ַּת ְד ֵה ָמה יְ ׁ ַש ְּבחוּ הוּ ‪.‬‬ ‫הוֹ ד ְּכבוֹ דוֹ ַעד ַע ָּתה ָח ֵסר לוֹ ִמזְ מוֹ ר ׁ ִש ַירת ק ֶֹד ׁש‪32,‬‬ ‫שְׂ ַכר ְּת ִה ָּלה עוֹ ד דּ וֹ ְר ׁ ִשים ַמ ֲעשָׂ יו‪ֶ .‬ל ֱארֹג ְּכ ָבר ִה ְת ַח ְל ִּתי‬ ‫ׁ ִשיר‪ִּ ,‬ב ְר ָע ָדה‪ֲ 33.‬אנַ ֶּסה ְ ּגאוֹ ן־רוּ ִחי‪ְּ :‬כלוּ ם קוֹ ִלי יִ ְצ ָט ֵרף לוֹ ?‬ ‫יאה ְלאוֹ ְר ֵפאוּ ס‪.‬‬ ‫ילי ַה ָ ּקטֹן ַא ְל ִחין ׁ ִשיר ׁ ֶש ִ ּי ֶ‬ ‫ְּב ָח ִל ִ‬ ‫מוניקוס‪:‬‬ ‫ֵצא‪ ,‬יְ ַל ְ ּו ָך ַה ַּמ ָ ּזל! ַס ָּכנוֹ ת ַּב ָּנ ִתיב‪ִ :‬ה ָ ּז ֵהר־נָ א!‬ ‫ ‬ ‫‪ 31‬‬

‫‪ 32‬‬ ‫‪ 33‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫קל' וקמג'‪ ,‬לפי הסדר העברי)‪ ,‬שלא ברור בדיוק מתי כתבן ושלחן לאחיו‬ ‫במנזר‪.‬‬ ‫הכוונה למצביא המהולל סקיפיו אפריקנוס "המבוגר" (בשמו המלא‪:‬‬ ‫פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס‪ 183-236 ,‬לפנה"ס)‪ ,‬שהכניע את‬ ‫חניבעל בקרב זאמה‪ .‬חניבעל מכונה בשם פוליפמוס‪ ,‬כשם קיקלופ קדמון‪,‬‬ ‫משום שאיבד עין במלחמה ונותר בעל עין אחת‪ .‬המאורה שהבעיר העלם‬ ‫האמיץ מכוונת לאניותיהם של בני קרתגו‪ ,‬בהן תלו תקוותם לנצח‪ ,‬אשר‬ ‫סקיפיו העלן באש‪ ,‬כמסופר אצל ליוויוס‪.‬‬ ‫פטררקה לא הכיר את האפוס הגדול (בן שבעה־עשר הספרים) קורות‬ ‫יט ִליקוּ ס‪.‬‬ ‫יליוּ ס ִא ָ‬ ‫הפוּנִ ים מאת המשורר בן המאה הראשונה ִס ִ‬ ‫ּ‬ ‫פטררקה מעיד שכבר החל לכתוב את האפוס אפריקה‪ ,‬על אודות המלחמה‬ ‫הפונית השניה‪ ,‬מעלל שעמל עליו כל יתרת חייו וכאמור לא השלימו‬ ‫מעולם‪.‬‬

‫‪.indb 272‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫אקלוגה רביעית‪:‬‬ ‫המדברים —‬

‫הלטינית  ‪273  ,‬‬

‫ַדיְ ָדלּוס‪34‬‬

‫ירנּוס‪36‬‬ ‫וט ֵ‬ ‫גָ לּוס‪ִ 35‬‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ִמיהוּ ְּברוּ ך ַה ִּכ ׁ ְשרוֹ ן‪ָ ,‬א ָּמנוּ ת ּכֹה ַר ָּבה‪ִ ,‬מי נֵ ַחן ָּב ּה‪,‬‬ ‫יתר ָהרוֹ נֵ ן ִח ֵּבר יַ ַחד‪,‬‬ ‫ַעד ִּכי ׁ ֶשנְ ָהב ָצחֹר ַל ֵּמ ָ‬ ‫יהם? ִמי ָה ִא ׁיש? נָ א ַ ּג ֵּלה ִלי‪ִ ,‬ט ֵירנוּ ס‪.‬‬ ‫ַל ַחן מוֹ ִסיף ַעל ׁ ְשנֵ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס? הוּ א‪ ,‬אוֹ ַא ֵחר‪ ,‬יוֹ ְר ׁשוֹ ְּב ִכ ׁ ְשרוֹ ן ַה ָי ַדיִ ם?‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ית ָּכאן‪ָ ,‬גלוּ ס‪.‬‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס‪ ,‬הוּ א‪ ,‬לֹא ַא ֵחר‪ָ .‬טעֹה לֹא ָט ִע ָ‬ ‫הוּ א‪ָ ,‬ה ָא ָּמן ַה ַּמ ְפ ִליא‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּט ַבע ֱאנוֹ ׁש — ַעז‪ַ ,‬רב דַּ ַעת —‬ ‫לוֹ ִמ ׁ ְש ָּת ֶאה‪ָ .‬ה ָא ָּמן ָה ֶע ְליוֹ ן הוּ א ֲא ׁ ֶשר נְ ָתנַ נִ י‬ ‫ֶאת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ָהרוֹ נֵ ן‪ֶ ,‬את זֶ ה ַה ַּמ ְפ ֵרט‪ֶ ,‬את ַה ַּל ַחן‪.‬‬

‫‪ 34‬‬

‫‪ 35‬‬

‫‪ 36‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫דמות האמן שאין עולה עליו‪ .‬על דידלוס האתונאי סופר שהיה המופלא‬ ‫באומנים ובאדריכלים‪ .‬הוא שבנה למינוס מלך כרתים את המבוך לשכן‬ ‫בו את המינוטאורוס‪ ,‬התפלץ שחציו אדם‪ ,‬חציו שור‪ ,‬וכשנכלא בו בעצמו‬ ‫השכיל ליצור כנפיים מלאכותיות משעווה ולהימלט יחד עם בנו איקרוס‪,‬‬ ‫שעופף קרוב מדי לשמש‪ ,‬נשמט הימה וטבע‪ .‬שמו של דידלוס‪ ,‬הנזכר‬ ‫כבר אצל הומרוס‪ ,‬יצא לתהילה כרב אמן שידע לעבד כל חומר‪ ,‬ובעת‬ ‫העתיקה יוחסו לו המצאות רבות‪.‬‬ ‫גלוס‪ ,‬כפי שמעיד עליו שמו (בן גליה) הוא צרפתי‪ .‬פרשנים שונים זיהו‬ ‫בן־שיח זה עם פיליפ דה ויטרי‪ ,‬בישוף מוֹ (‪ ,)Meaux‬ידידו של פטררקה‪,‬‬ ‫שהיה חובב מוסיקה ורצה לכתוב שירה‪ .‬פרשנים אחרים טענו שמדובר‬ ‫בדמות דמיונית‪ ,‬המסמלת את אלה ששאפו להיעשות משוררים וכתבו‬ ‫דברי שיר ביד קלה מדי‪.‬‬ ‫כמעט כל הפרשנים מסכימים שמאחורי דמות זאת ניצב פטררקה‪ ,‬המכנה‬ ‫עצמו "טוסקני" או "אטרוסקי"‪.‬‬

‫‪.indb 273‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  274‬חלק חמישי‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ית?‬ ‫ָל ָּמה ּכֹה ֲא ָה ְבך? ְּב ׁ ַשי ּכֹה נִ ְפ ָלא ֵאיך זָ ִכ ָ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ָּכ ְך‪ֵ ,‬מ ֵא ָליו‪ְּ .‬ב ַע ְצמוֹ ִּב ֵ ּק ׁש ִל ְהיוֹ ת ִלי ְל ֵר ַע‪,‬‬ ‫יהם ַל ֲעבֹד לוֹ ‪.‬‬ ‫הוּ א‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר יַ ַער וָ ֵע ֶדר‪ ,‬רוֹ ֶעה — ָע ֵל ֶ‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ָמה ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ּבוֹ ְּבגוֹ ַרל ּכֹה ַרב א ׁ ֶֹשר נִ ְת ַק ְל ָּת?‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ח ֶֹר ׁש יֵ ׁש ָּב ָר ָמה‪ַ ,‬א ּלוֹ נִ ים ֵצל ָק ִריר ְמ ָפ ְרשִׂ ים ׁ ָשם‪,‬‬ ‫ֶאת אוֹ ר ַה ּיוֹ ם ַמ ְס ִּת ִירים; ֵאין רוּ ַח ׁ ָשם‪ֵ ,‬אין ֶק ֶרן ׁ ֶש ֶמ ׁש‪,‬‬ ‫ֶאת ּ ִפ ְר ֵחי ָה ָא ִביב ֶר ֶגל ִא ׁיש‪ֶ ,‬ט ֶלף צֹאן לֹא ִּת ְרמֹס ׁ ָשם;‬ ‫ׁ ְשנֵ י נְ ָהרוֹ ת ׁ ָשם זוֹ ְר ִמים‪ ,‬זֶ ה ַאף זֶ ה ַמ ְעיָ ן ִמ ּׁ ֶש ּלוֹ לוֹ ‪,‬‬ ‫זֶ ה — ְ ּג ִליל ֶא ְטרוּ ְס ִקים יֶ ֱח ֶצה‪ ,‬זֶ ה — יוֹ ִביל ֶאת ׁ ִש ְט ּפוֹ ֱא ֵלי רוֹ ָמא‪37.‬‬ ‫ָּכאן‪ִּ ,‬ב ְראוֹ ִתי ֲע ִת ִידי‪ַ ,‬ר ּבוֹ ת ְל ַבדִּ י ִה ְת ַה ְר ַה ְר ִּתי‪,‬‬ ‫דֶּ ַמע יוֹ ֵרד ֵמ ֵעינִ י; וְ הוּ א ִמ ְּל ַמ ְע ָלה ָר ַאנִ י‪,‬‬ ‫עוֹ ד ָאנ ִֹכי יוֹ ׁ ֵשב ֵּבין ֲע ֵצי ְּת ַא ּׁשוּ ר ִּכ ְב ֵדי ז ֶֹקן;‬ ‫"ק ֶחנּ וּ ‪ָ ,‬ה ֶע ֶלם‪,‬‬ ‫ָּבא‪ַ ,‬ה ַ ּק ְתרוֹ ס ְּביָ דוֹ ‪ ,‬וְ ָא ַמר ִלי‪ָ :‬‬ ‫ָ‬ ‫הוּ א ׁ ֶש ַ ּי ׁ ְש ִקיט ַצ ַע ְר ָך‪ֶ ,‬את ְק ׁ ִשי ֲע ָמ ְלך ְּת ַר ֶּמה ּבוֹ "‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫יתי;‬ ‫־אז — וְ זָ ִכ ִ‬ ‫יתי ֲאנִ י ׁ ָשם אוֹ ָ‬ ‫ַמר ַמ ָ ּז ִלי! לוּ ָהיִ ִ‬ ‫ַדיְ ָדלוּ ס ֶאת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ָהיָ ה ֶאל־נָ כוֹ ן ַמ ֲענִ יק ִלי‪:‬‬ ‫יטב‪ ,‬לֹא ַא ַחת ִח ָּבתוֹ ְּכ ָבר ֶה ְר ָאה ִלי‪.‬‬ ‫הוּ א ַמ ִּכ ֵירנִ י ֵה ֵ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫לֹא ֶאת זֶ ה ַה ַ ּק ְתרוֹ ס‪ַ .‬א ֵחר — יִ ָּת ֵכן‪ֶ ׁ .‬ש ֵּכן יֵ ׁש לוֹ‬ ‫‪ 37‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫מדובר בנהר הארנו ובנהר הטיבר; האחד חוצה את טוסקאנה ("גליל‬ ‫האטרוסקים") ומקורו בהר ַפ ְל ֶטרוֹ נָ ה‪ ,‬האחר זורם לרומא‪ ,‬ומקורו בהר‬ ‫פוּ ַמאיוֹ לוֹ ‪.‬‬

‫‪.indb 274‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪275  ,‬‬

‫י־א ׁ ֶשת‪,‬‬ ‫ֶא ֶלף ֵמ ֶהם‪ַ .‬מ ְּתנוֹ ָתיו ְּב ָרצוֹ ן יְ ַח ֵּלק ִל ְבנֵ ֵ‬ ‫יח‪,‬‬ ‫ָגלוּ ס‪ַ .‬א ְך זֶ ה ַה ַ ּק ְתרוֹ ס — ִמ ִּני ְּכ ָבר ְל ִת ּתוֹ ִלי ִה ְב ִט ַ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫ֶט ֶרם הוֹ ִריק ָּכאן ַה ַ ּי ַער‪ִ .‬א ִּמי‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ִ ּי ְּסרוּ ָה ִצ ֶיר ָ‬ ‫ַמר נֶ ֶאנְ ָקה ִּב ְכ ֵאב‪ ,‬זָ ֲע ָקה וְ ָק ְר ָאה ׁ ֵשם לוּ ִקינָ ה‪38,‬‬ ‫ֵעת ָאנ ִֹכי‪ּ ,‬בוּ ר ָלאוֹ ר‪ֶ ,‬אל ִמ ְפ ַּתן ַה ּיָגוֹ ן ְּכ ָבר ָק ַר ְב ִּתי‪.‬‬ ‫יה‬ ‫יטיב ֶאת ַדיְ ָדלוּ ס ֵה ִביא; ֶאנְ קוֹ ֶת ָ‬ ‫ָאז ַהגּ וֹ ָרל ַה ֵּמ ִ‬ ‫ֵהן וְ קוֹ ִלי ַה ּפוֹ ֶעה זִ ְּמנוּ הוּ ָלבוֹ א וּ ְכ ֶר ַגע‬ ‫ָּבא ַוּבדֶּ ֶלת ָע ַמד‪ָ ּ ,‬פנָ ה וְ ָא ַמר ַל ְּמיַ ֶּל ֶדת‪:‬‬ ‫"בן ִאם יֻ ַּלד — לוֹ ַק ְתרוֹ ס; וְ ִאם ַּבת — ַא ֲענִ יק ָל ּה ַמ ְחרֹזֶ ת‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ‬ ‫ׁ ַשי‪ ,‬וְ אוֹ ִסיף ָל ּה ַמ ְר ָאה"; ָּכך ָא ַמר‪ ,‬וּ ָפנָ ה וְ ֵאינֶ נּ וּ ‪.‬‬ ‫ׁ ָשב‪ ,‬וְ ִק ֵ ּים ֶאת דְּ ָברוֹ ‪ָּ ,‬כ ְך ָעשָׂ ה‪ְ ,‬וּבא ׁ ֶֹשר ִמ ְּל ַאנִ י‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ר־מה‪ִ ,‬ט ֵירנוּ ס‪ֶ ׁ ,‬ש ֵ ּי ׁש ּבוֹ ּתוֹ ֶע ֶלת‪,‬‬ ‫ַל ַהט ִח ּקוּ י הוּ א דְּ ַב ָ‬ ‫יט ָיבה‪ֶ ,‬א ְתוַ דֶּ ה‪ְ ,‬מעוֹ ֶר ֶרת ָּכל נֶ ֶפ ׁש‪.‬‬ ‫זוֹ ִהי ִקנְ ָאה ֵמ ִ‬ ‫ִלי לוּ ַק ְתרוֹ ס ׁ ֶש ַּכ ֶ ּזה‪ ,‬אוֹ ‪ ,‬מוּ ָטב‪ַ ,‬ק ְתרוֹ ְס ָך‪ִ ,‬אם ֵּתאוֹ ת ִּכי‬ ‫ִלי יִ ָּמ ֵסר; ִה ְס ַּת ֵּכל‪ּ ִ :‬ג ּזוֹ ת ִלי‪ֶ ׁ ,‬של ֵעז וְ ׁ ֶשל ֶּכ ֶבשׂ ‪,‬‬ ‫ֶמה ַר ּכוֹ ת; ְק ַבע ְמ ִחיר‪ּ ַ ,‬גם ִאם ָרב; ֲא ׁ ַש ְּלמוֹ ְל ָך ֵח ֶלף‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫ר־מה עוֹ ד אוֹ ִס ָ‬ ‫זֶ ה ַהדָּ ָבר ַה ָ ּק ָטן‪ֲ .‬א ׁ ַש ֵּלם‪ ,‬וּ ְד ַב ָ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ַרב ְּת ׁ ַש ֵּלם ְּב ַעד‬ ‫נֶ ָח ַמת ַה ַ ּק ְתרוֹ ס לֹא יָ ַד ְע ָּת;‬ ‫ְ‬ ‫ית ֶע ְר ּכוֹ ; ָּכל ִט ְרדָּ ה ְמ ַר ֵּכך הוּ א‪,‬‬ ‫לוּ ִה ַּכ ְר ּתוֹ — וְ ִה ְר ֵּב ָ‬ ‫ֶאת ַה ּ ִׂש ְמ ָחה הוּ א ַמ ְחזִ יר‪ְ ,‬מ ָג ֵר ׁש ִמן ַה ֵּלב יְגוֹ ן ֵא ֶבל‪,‬‬ ‫ֶאת ַהדְּ ָמעוֹ ת יְ יַ ֵּב ׁש‪ ,‬יְ ׁ ַש ֵּכ ְך נְ ִהי נֶ ֶפ ׁש דּ וֹ ֶא ֶבת‪,‬‬ ‫ּ ַפ ַחד יָ נִ יס‪ ,‬אוֹ ר ּתוֹ ֶח ֶלת יָ ׁ ִשיב וְ יַ ׁ ְש ִקיט ֶאת ּ ָפנֶ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ָקט?‪39‬‬

‫גלוס‪:‬‬ ‫יחא; ִאם ֵּכן‪ַ ,‬ה ְּמ ִחיר — ַעל ׁשוּ ם ָמה לֹא ַּת ְר ֵּבהוּ ִּכ ְפ ַליִ ם?‬ ‫נִ ָ‬ ‫‪3 8‬‬ ‫‪ 39‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫אחד משמותיה של האלה יונו‪ ,‬שהייתה פטרונית הלידה והנשים‪.‬‬ ‫בנימת לעג נרגזת‪ :‬כוונתך שתשלם הרבה במחיר "דבר קטן"?!‬

‫‪.indb 275‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  276‬חלק חמישי‬

‫טירנוס‪:‬‬ ‫ֶאת ַק ְתרוֹ ִסי לֹא ֶא ֵּתן ִּב ְמ ִחיר ִ ּג ָ ּזה ְמ ֻק ְרזֶ ֶלת‬ ‫(מה ִא ְכ ּ ַפת ֵאי ִמ ְר ֶעה לוֹ )‬ ‫אוֹ ֲח ָל ָקה‪ ,‬וְ לֹא ֵע ֶדר ׁ ָש ֵלם ָ‬ ‫ַ ּגם ִאם ַה ֶה ְרמוּ ס‪ְ 40‬יִג ֶאה וְ יָ ִציף ֶאת ֶמ ְר ַחב ׁ ַש ְדמוֹ ֶתיך‪ָ,‬‬ ‫ַאף ִאם ְּבחוֹ ל ׁ ֶשל זָ ָהב יְ ַכ ֶּסה ִמ ָּס ִביב ֶאת ַה ּׁ ֶש ַטח‪.‬‬ ‫ָמה ִלי ע ׁ ֶֹשר וּ ָפז? ַהר דְּ ָב ִרים דּ וֹ ְמ ִמים ְל ׁ ֵשם ָמה ִלי?‬ ‫זֶ הוּ ָע ׁ ְש ִרי‪ַ ,‬ה ַ ּק ְתרוֹ ס‪ִ :‬מ ַּמ ּכוֹ ת ַהגּ וֹ ָרל ּבוֹ ִלי ח ֶֹפ ׁש‪,‬‬ ‫ּבוֹ ִמ ַּכ ְב ֵלי ָהעוֹ ָלם וְ ֻע ָּלם ֶא ׁ ְש ַּת ְח ֵרר וּ ִמ ֶּכ ֶבל‬ ‫עֹנִ י ָמרוּ ד; ֶא ֱע ֶלה ּבוֹ לֹא ּ ַפ ַעם ֵמ ַעל ְּכפוֹ ר ָה ַא ְל ּ ִפים‪,‬‬ ‫יַ ַער ׁשוֹ ֵמם ֶא ֱעבֹר‪ֶ ,‬א ְצ ַלח דּ וּ ִמ ַ ּית א ֶֹפל ַליְ ָלה‪,‬‬ ‫ימה; ִצ ּ ֳפ ִרים וְ נִ ְקרוֹ ת ַה ְּס ָל ִעים ִלי יָ ִריעוּ ‪,‬‬ ‫ְּב ִלי ָּכל ֵא ָ‬ ‫ָּכל ִט ְרדוֹ ַתי נְ פוֹ צוֹ ת‪ֵ ,‬וּבינוֹ ת ֶל ָע ִבים ֵּת ָע ֵל ְמנָ ה‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ַבח ָּכזֶ ה ַא ְך ַמ ְצ ִמיא‪ 41:‬נָ א ֲעזֹר‪ ,‬וַ ֲא ׁ ֶשר ֶא ׁ ְש ּתוֹ ֵקק לוֹ ‪,‬‬ ‫ִאם ַּתנְ ִה ֵיגנִ י — יָ בוֹ א; אוֹ ְד ָך ַּב ַח ִ ּיים ַוּב ָּמוֶ ת‪.‬‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫ָל ָּמה ִא ַח ְר ָּת ִל ְכסֹף? ִה ֵּנה ְּכ ָבר ָּכ ַמ ׁש‪ַּ ,‬תם ִל ְגוֹ ַע‪,‬‬ ‫ִציץ ֲעלוּ ִמים‪ָ .‬אז ָּכ ׁ ְש ָרה ַה ּׁ ָש ָעה! ָמה ֵמ ִב ׁיש ִל ְלמֹד ֶל ַקח‬ ‫טוֹ ב‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ֶאה ְל ָל ְמדוֹ זֶ ה ִמ ְּכ ָבר‪ֲ 42.‬א ָבל זֶ ה גּ וֹ ָר ֵלנוּ ‪:‬‬ ‫ָטס ַה ְ ּז ַמן וְ חוֹ ֵטף ָּכל דָּ ָבר‪ ,‬לֹא יֵ ַדע ַמהוּ ֶר ֶסן‪.‬‬ ‫ֵל ְך‪ְ ,‬מ ַק ֵּבל גּ וֹ ָר ְל ָך; ַה ַ ּק ְתרוֹ ס — ַה ׁ ְש ִאירוֹ נָ א ְל ֵא ֶּלה‬ ‫ׁ ֶש ִּמ ַ ּק ְד ַמת יַ ְלדוּ ָתם נ ַֹעם ַל ַחן ֵה ִפיקוּ ִמ ֶּמנּ וּ ‪.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ֵעזֶ ר ִּב ַ ּק ׁ ְש ִּתי; ֵע ָצה ַּת ַחת זֹאת ִלי ַּת ּ ִׂשיא? קוּ ם‪ֲ ,‬עזֹר ִלי‪,‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪ 41‬‬ ‫‪ 42‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫נהר בלידיה‪ ,‬שנודע במימיו העשירים בעפרת זהב‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬דברי השבח שלך לקתרוסך אך מגבירים את תשוקתי לזכות בו‪.‬‬ ‫טירנוס אומר שהשירה תובעת אימון ממושך ועיסוק מתמיד מראשית‬ ‫החיים‪ ,‬ואין לפצוח בה לפתע פתאום בבגרות‪.‬‬

‫‪.indb 276‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪277  ,‬‬

‫ּ ְפ ַעל! דִּ ּבוּ ִרים — הוֹ ִת ֵירם ְל ִמי ׁ ֶש ִּמ ִּלים לוֹ ִּת ְקס ְֹמנָ ה‪.‬‬ ‫א־ח ֶלד‪.‬‬ ‫ֶאל ַה ַ ּק ְתרוֹ ס ֶא ׁ ְש ּתוֹ ֵקק! ֵאין דָּ ָבר ּכֹה יָ ֶפה ִּב ְמלוֹ ֶ‬ ‫טירנוס‪:‬‬ ‫י ִֹפי ָל ַעיִ ן יִ נְ ַעם; ַה ַּמ ְת ִאים — יְ שַׂ ַּמח ֵלב עוֹ ֵסק ּבוֹ ‪.‬‬ ‫ְ ּגבוּ ל ָל ָרצוֹ ן‪ֲ ,‬ענָ וָ ה — ֵהם ֵח ֶלק ֵמעֹנֶ ג ַהנּ ַֹעם‪43.‬‬ ‫גלוס‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫ֹאהבוּ ך!‬ ‫הוֹ י ְמ ֻא ּׁ ָשר! ִט ֵירנוּ ס‪ֵ ,‬א ֵלי ְמרוֹ ִמים י ֲ‬

‫‪ 43‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫טירנוס מייעץ לגלוס להסתפק בכישרונותיו האחרים ולא לשאוף למה‬ ‫שאינו מוכשר לו לפי גילו עתה‪.‬‬

‫‪.indb 277‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  278‬חלק חמישי‬

‫מתוך "אפריקה"‪ ,‬ספר חמישי‬ ‫על קץ אהבתם הטרגית של מסיניסה‬

‫וסופוניסבה‪44‬‬

‫ֵקץ ַא ֲה ָבה ֻא ְמ ָל ָלה ְּבבוֹ אוֹ ְל ָה ִמיט ָע ָלה פוֹ יְ ּבוּ ס‬ ‫ַמ ְע ָלה ִמ ֵּמי אוֹ ְקיָ נוֹ ס ַה ִּמזְ ָרח וְ ֵה ִפיץ ַק ְרנֵ י ז ַֹהר‪.‬‬ ‫יסה‪,‬‬ ‫ימה ָמ ִסינִ ָ‬ ‫קוֹ ל ֲחצוֹ ְצרוֹ ת ָּת ַרע וְ ֵה ִקיץ ְמ ֵלא ֵא ָ‬ ‫ׁשוּב ִה ְת ַל ֵ ּק ַח זַ ְעמוֹ ‪ׁ ,‬שוּב ֶאת ַמר ַהגּ וֹ ָרל ְמ ָח ֵרף הוּ א‪.‬‬ ‫ֶאת ַמ ֲחנֵ ה ַה ָ ּצ ָבא הוּ א רוֹ ֶאה‪ִּ ,‬כי נֵ עוֹ ר וַ ָ ּינוּ ַע‪,‬‬ ‫יענוּ‬ ‫ַצו ַמ ְצ ִּביאוֹ הוּ א יָ ֵרא‪ ,‬וְ חוֹ ׁ ֵש ׁש ּ ָפן ֻע ּזוֹ יַ ְכ ִר ֵ‬ ‫ִאם יְ ָס ֵרב — הוּ א ַמ ֲח ִליט ַה ְח ָל ָטה ֲאיֻ ָּמה‪ְ ,‬מזַ וּ ַעת‪,‬‬ ‫ַצו ַא ֲה ָבה ֻא ְמ ָל ָלה; ּכוֹ ס זָ ָהב הוּ א נוֹ ֵתן ְּביָ ד ֶע ֶבד‪,‬‬ ‫(ת ְפ ִקיד ַה ּת ָוּגה ׁ ֶש ִה ְק ָצה לוֹ )‪.‬‬ ‫ִא ׁיש סוֹ דוֹ ‪ ,‬שַׂ ר ָה ַר ַעל ַּ‬ ‫ֶאת ַה ּכוֹ ס ַה ְּמ ֵל ָאה ַעד שְׂ ָפ ָת ּה ְּב ֶק ֶצף ָה ַר ַעל‬ ‫ֵעין ַה ֶּמ ֶל ְך רוֹ ָאה‪ ,‬וְ ָכזֹאת ַעל ַע ְבדּ וֹ ְמ ַצ ֶ ּוה הוּ א‪:‬‬ ‫"שָׂ א ֶאל ַמ ְל ָּכה ֻא ְמ ָל ָלה ֶאת ְּת ׁשוּ ַרת ַה ּיָגוֹ ן ׁ ֶש ּׁ ָש ַל ְח ִּתי‪,‬‬ ‫‪ 44‬‬

‫‪27/09/2023 10:17:13‬‬

‫מסיניסה היה מלך נומידיה המזרחית שבאפריקה ובן ברית של רומא‬ ‫במלחמתה נגד קרתגו במלחמה הפונית השנייה‪ .‬במהלך המלחמה‪,‬‬ ‫מסיניסה כבש את נומידיה המערבית‪ ,‬בת בריתה של קרתגו‪ .‬בעת כניסתו‬ ‫לעיר הכבושה‪ ,‬הוא התאהב במלכה המקומית‪ ,‬סופוניסבה‪ ,‬שהייתה גם‬ ‫נסיכת קרתגו‪ ,‬ונשא אותה לאשה בו במקום‪ .‬באמצעות הנישואים‪ ,‬קיווה‬ ‫מסיניסה למנוע את הפיכתה של סופוניסבה לשבוית מלחמה של רומא‪,‬‬ ‫כמקובל בעולם העתיק‪ .‬כאשר הגיעו החדשות על דבר הנישואים לסקיפיו‪,‬‬ ‫המצביא הרומאי‪ ,‬הוא הורה למסיניסה לבטל מייד את הנישואים ולהעביר‬ ‫את סופוניסבה לרשותו‪ .‬קרוע בין נאמנותו לסקיפיו לאהבתו לסופוניסבה‪,‬‬ ‫מסיניסה‪ ,‬כמתואר בקטע שלפנינו‪ ,‬בחר להגיש לסופוניסבה כוס תרעלה‪.‬‬ ‫באמצעותה היא נטלה את חייה‪ ,‬מבכרת את המוות על נפילה בשבי‬ ‫הרומאי‪ .‬הסיפור עצמו‪ ,‬כמו מרבית עלילת אפריקה‪ ,‬מסופר אצל טיטוס‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר‪.30.12-15 ,‬‬

‫‪.indd 278‬הקררטפ וקסצנרפ‪-‬םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪279  ,‬‬

‫ּ ְפ ַרע ֶאת ֶק ׁ ֶשר ֱאמוּנִ י‪ֶ ׁ ,‬ש ֵא ֵלי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ָע ְרבוּ לוֹ ‪.‬‬ ‫ֶאת נְ ָד ַרי עוֹ ד ֶאזְ ּכֹר‪ ,‬לוּ ֵּת ַדע; ַה ּׁ ֵשנִ י — ֲא ַק ְ ּי ֶמנּ וּ ‪,‬‬ ‫אשוֹ ן — ִּב ַּכ ְר ִּתיו‪ ,‬וְ ִח ּ ַפשְׂ ִּתי‬ ‫ֵאל שָׂ ֲה ִדי ַּב ְּמרוֹ ִמים‪ָ :‬ה ִר ׁ‬ ‫דֶּ ֶר ְך ׁ ֶש ָּב ּה ֻּת ַּתר ַמ ְל ָּכה וְ ִת ְחיֶ ה ִע ִּמי יַ ַחד‪,‬‬ ‫ִלי ֻּת ַּתר ַר ְעיָ ה‪ַ .‬א ְך ֲאדוֹ ן רוֹ ָמ ִאים ִמ ָ ּגב ַֹּה‬ ‫זֹאת ָא ַסר‪ַ .‬צו ֵא ִלים הוּ א‪ֵ ,‬א ַלת ַה ַּמ ָ ּזל ָּכ ְך קוֹ ַב ַעת –‬ ‫יע ָל ִא ׁיש; לוּ ִּת ׁ ְשקֹל ַה ַּמ ְל ָּכה ָמה ָצפוּ י ָל ּה‪,‬‬ ‫ּכ ַֹח ַמ ְכ ִר ַ‬ ‫יה ְצפוּ יָ ה ָל ּה‪ָ ,‬מה ֵקץ יְ בוֹ ֶא ָּנה‬ ‫ָמה ַמ ּ ָפ ָלה ִמ ְּמרוֹ ֶמ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ֵעת ִמ ּׁ ְש ִמי ִּת ְת ַא ְל ֵמן‪ ,‬וּ ָמ ֵגן ִמ ָי ַדי לֹא יִ ְהיֶ ה ָל ּה;‬ ‫אשוֹ ן לוּ ִּתזְ ּכֹר‪ֵ ,‬א ְ‬ ‫יך ָס ְג ָדה לוֹ ָה ָא ֶרץ‪,‬‬ ‫ְּכבוֹ ד ַּב ֲע ָל ּה ָה ִר ׁ‬ ‫ּ‬ ‫עֹז מוֹ ִל ָיד ּה לוּ ִּתזְ ּכֹר — לוּ ַּת ְח ִליט ְּב ַע ְצ ָמ ּה‪ַּ ,‬כ ָיאוּ ת ָל ּה‪,‬‬ ‫יע;‬ ‫ְּכ ִפי מוֹ ָצ ָא ּה וְ ִכ ְת ָר ּה‪ .‬וַ ֲאנִ י — ַא ְך ַא ַחת ָל ּה ַמ ִ ּצ ַ‬ ‫ְּכ ִלי ִל ְמנוּ ָסה‪ֶ ,‬א ְמ ָצ ִעי ׁ ֶש ִ ּי ְפ ַּתח ָל ּה נָ ִתיב ֱא ֵלי ח ֶֹפ ׁש״‪.‬‬ ‫ָּכ ָכה ָא ַמר וְ ֵה ִסיט ֶאת ֵעינָ יו‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְקווּ ַהדְּ ָמעוֹ ת ָּבן‪.‬‬ ‫יע‬ ‫יח‪ַ ,‬מ ַּתת ַה ּיָגוֹ ן ְּב ֵחיקוֹ ‪ ,‬וּ ַמ ִ ּג ַ‬ ‫ָח ׁש ַה ּׁ ָש ִל ַ‬ ‫ֶאל ִמ ְפ ַּתן ַא ְרמוֹ ן ַה ַּמ ְל ָּכה וְ נוֹ ֵק ׁש ׁ ָשם ַּב ּׁ ַש ַער‪.‬‬ ‫ישה‪ֲ ,‬עמוּ ַסת עֹל ׁ ָשנִ ים‪ְּ ,‬ת ָלאוֹ ת ּ ֶפ ַגע‪,‬‬ ‫ֵא ׁ ֶשת־שֵׂ ָיבה יְ ׁ ִש ׁ ָ‬ ‫ָא ָצה ִל ְמסֹר ִל ְג ִב ְר ָּת ּה דְּ מוּ ת ָה ִא ׁיש וְ ַה ּכוֹ ס ׁ ֶש ֵה ִביא ָל ּה‪.‬‬ ‫"לוּ יִ ָּכנֵ ס"‪ִ ,‬היא אוֹ ֶמ ֶרת‪ָ .‬קפוּ א ַעל ָע ְמדוֹ ‪ַ ,‬מ ׁ ְש ּ ִפיל ַא ְר ָצה‬ ‫ֶאת ַמ ָּבטוֹ ‪ ,‬יְ ַס ּ ֵפר ׁ ְש ִליחוּ תוֹ ‪ֶ .‬את דְּ ָב ָריו ִהיא קוֹ ַט ַעת‪:‬‬ ‫ית ֶא ַ ּקח ְּב ָרצוֹ ן‪ַ .‬מ ְּתנָ תוֹ ׁ ֶשל ַה ֶּמ ֶל ְך‬ ‫"את ׁ ֶש ִ ּצ ִ ּו ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫הוּבי ְל ׁ ַש ֵ ּגר ִלי‪.‬‬ ‫לֹא ִּתדָּ ֶחה‪ִ ,‬אם ַאך זֹאת יָ כוֹ ל ֲא ִ‬ ‫אתי –‬ ‫ָמוֶ ת ַא ֵחר‪ ,‬טוֹ ב ִמ ֶ ּזה‪ִ ,‬לי ָמנָ ה ִא ּלוּ ֵלא לוֹ נִ ּׁ ֵש ִ‬ ‫ׁ ַש ַחק ֵע ִדי! — ַעל ִס ּפוֹ ׁ ֶשל ַה ָּמוֶ ת; ֵטרוּ ף ֲא ָחזַ נִ י;‬ ‫אשוֹ ן‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ָקר ִלי;‬ ‫ישי ָה ִר ׁ‬ ‫ַא ְך שִׂ ְמ ָחה ִלי נָ ַתן ִא ׁ ִ‬ ‫ַא ְך ִל ְמרוֹ ֵמי ּכוֹ ָכ ִבים ְל ַמ ֵהר וְ ִלנְ סֹק ֶה ֱע ַד ְפ ִּתי‪,‬‬ ‫ֵעת ֲא ׁ ֻש ְח ַרר ִמ ְּכ ָב ַלי ַה ּקוֹ ׁ ְש ִרים אוֹ ִתי ַמ ָּטה ָל ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ת־מ ּלוֹ ַתי שָׂ א ֵא ָליו‪ִּ ,‬כי ַּב ָּמוֶ ת ִּת ְר ֵאנִ י‪.‬‬ ‫ֶאת ַא ֲחרוֹ נוֹ ִ‬ ‫יטי ֶמ ְר ֲח ֵבי יַ ם ַה ַּמיִ ם‪,‬‬ ‫ְּבנֵ י ְמרוֹ ִמים‪ֵ ,‬א ִלים‪ַ ׁ ,‬ש ִּל ֵ‬ ‫יכס‪ֶ ׁ ,‬ש ְּל ׁ ָשם ִלי ַהדֶּ ֶרך‪ְ,‬‬ ‫ֶא ֶרץ ַר ָּבה וּ ַמ ְח ׁ ַש ְך ְ ּג ִליל ַה ְּס ִט ְּ‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 279‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫‪  ,  280‬חלק חמישי‬

‫ַאף ִּכי ֶט ֶרם זְ ַמ ִּני‪ִ ,‬אם ִּת ְצדַּ ק ְּת ִפ ָּל ִתי — ַה ֲאזִ ינוּ ‪,‬‬ ‫אֹזֶ ן אוֹ ֶה ֶדת נָ א ְּכרוּ ְלזַ ֲע ַקת ׁ ַשוְ ָע ִתי‪.‬‬ ‫ׁ ַש ַחק וְ יָ ם יִ ׁ ְש ְמעוּ ־נָ א‪ ,‬יִ ׁ ְש ַמע־נָ א ַ ּגם ֵע ֶמק ָה ָא ֶרץ‪:‬‬ ‫ית ִתי ְמ ַע ָּנה‪ַ ,‬מ ְכ ִא ָיבה ִלי‬ ‫ֵּכן‪ ,‬מוֹ ת ָאמוּ ת‪ַ ,‬א ְך ִס ַּבת ִמ ָ‬ ‫יה ׁ ֶשל רוֹ ָמא‬ ‫ַ ּגם ִמן ַה ָּמוֶ ת ַע ְצמוֹ ; ָמה ִענְ יָ ן ְלשָׂ ֶר ָ‬ ‫ִּכי נִ ְת ַא ַח ְדנוּ יַ ְחדָּ ו? הוֹ י‪ַ ,‬עם־יְ ִה ִירים ְמ ֵל ֵאי ַר ַהב!‬ ‫ִמן ָהאוֹ יֵ ב ְּכ ָבר ְ ּגזַ ְל ֶּתם ֶאת ַמ ְלכוּ ת ֲאבוֹ ָתיו — וְ ֵאין שׂ ַבע‪:‬‬ ‫דְּ רוֹ ר ִמן ַה ֶּנ ֶפ ׁש ְ ּגזַ ְל ֶּתם‪ְּ ,‬כלוּ לוֹ ת ׁ ֶש ֻא ְ ּזקוּ ְּכ ִדין נ ַֹהג‪,‬‬ ‫ֶק ׁ ֶשר ֵלב ִמ ְקדָּ ׁש ְּכ ָבר ׁ ְש ַד ְד ֶּתם‪ ,‬קוֹ ְר ֵעי ֵא ׁ ֶשת ִמ ַּב ַעל‪,‬‬ ‫ק ֶֹד ׁש יְ צוּ ַע נִ ְר ַמס; ֵעת יִ ְקצֹר נִ ְצחוֹ נוֹ שַׂ ר ְצ ָבא רוֹ ָמא‪,‬‬ ‫יטר‪,‬‬ ‫ֵעת לֹא יָ ִהין ׁשוּ ם ָא ָדם ְל ָה ֵפר ְרצוֹ נוֹ ׁ ֶשל יוּ ּ ִפ ֶ‬ ‫לוּ ׁ ְש ֵא ִרית יְ מוֹ ָתיו ֵּת ַמר לוֹ ‪ ,‬לוּ לֹא ּתוֹ ֶדה לוֹ‬ ‫רוֹ ָמא ׁ ֶש ּלוֹ ַעל ׁ ְש ָללוֹ ַה ַּמזְ ִהיר‪ ,‬לוּ זִ ְקנָ ה ַּת ּ ִׂש ֶיגנּ וּ‬ ‫ְּב ִלי מוֹ ָדע‪ְּ ,‬כגוֹ ֶלה‪ַ ,‬ה ְר ֵחק ֵמ ַא ְד ַמת ַה ּמוֹ ֶל ֶדת‪,‬‬ ‫ָה ְל ָאה ַּב ְּס ָפר ַה ִּנדָּ ח‪ְּ ,‬ב ֵאין נֶ ֱא ָמן‪ְּ ,‬ב ֵאין ֵר ַע;‬ ‫לוּ לֹא יִ ְר ֶאה ׁ ֶש ֶמץ א ׁ ֶֹשר‪ָ ,‬ה ִא ׁיש ׁ ֶש ָ ּגזַ ל ָּכל ָא ׁ ְש ֵרנוּ ;‬ ‫לוּ ַמ ֲעשֵׂ ה ַעוְ ָלה ׁ ֶשל ָא ִחיו ַה ָ ּי ָקר יְ ַע ֵּנהוּ ‪,‬‬ ‫לוּ יִ ְכ ַאב ֶאת ּ ִפ ְג ָעם ׁ ֶשל ְקרוֹ ָביו‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ַ ּי ּכוּ ִּב ְב ִלי ֶצ ֶדק‪,‬‬ ‫ֵּבן ֲח ַסר ְּת ִה ָּלה ֶאת סוֹ ף יְ מוֹ ָתיו יְ ָמ ֵרר לוֹ ;‬ ‫לוּ ְּב ֶק ֶבר ָעלוּב ִּת ָּט ֵמן‪ְּ ,‬בבוֹ ר ֵאין ּבוֹ ז ַֹהר‪,‬‬ ‫ָקץ ְּב ָך ַע ְצ ְמ ָך ְוּבמוֹ ֶל ֶדת ׁשוֹ ַכ ַחת ֵרד ֶק ֶבר‪,‬‬ ‫יפיוֹ ‪ַ ,‬חק ַעל ָה ֶא ֶבן ְּתלוּ נָ ה ְמ ַב ָ ּזה ֶאת יָ ֶמ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ְס ִק ּ ְ‬ ‫ַּב ַעל יָ ָקר‪ּ ַ ,‬גם ַא ָּתה‪ ,‬לוּ ְט ָרדוֹ ת ֶאת ְ ּגבוּ ל נַ ֲחלוֹ ֶתיךָ‬ ‫יע‬ ‫ַעד עוֹ ָל ִמים יְ ַענּ וּ ‪ִ ,‬אם ַא ֲח ֵרי קוֹ רוֹ ַתי לוֹ ַּת ִ ּצ ַ‬ ‫ְּב ִרית יְ ִדידוּ ת; ֶט ֶרם זְ ַמן ֶּת ֱחזֶ ה ְּבמוֹ ת יְ ָל ֶד ָ‬ ‫יך‪,‬‬ ‫ֶאת נְ ָכ ֶד ָ‬ ‫יך ִּת ְר ֶאה ֻמ ְכ ָּת ִמים — זֶ ה רוֹ ֵצ ַח ָא ִחיהוּ ;‬ ‫לוּ ֶּבן ְּכ ָפר נוֹ ֵטף דָּ ם ִמ ּזוֹ ָה ַא ָּמה יַ ּ ִׂש ְיג ָך‪,‬‬ ‫ֶאת זַ ְר ֲע ָך יְ ַמ ֵ ּגר‪ ,‬יְ ׁ ַש ְּס ֵעם ִל ְגזָ ִרים‪ֶ ּ ,‬פ ַצע ּ ֶפ ַצע‪,‬‬ ‫ילם ְּב ִעירוֹ ִּבנְ ֻח ׁ ְש ַּתיִ ם‪,‬‬ ‫מוּ ל ֶמ ְר ַּכ ְב ּתוֹ ַה ַ ּג ָּסה יוֹ ִב ֵ‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫‪.indb 280‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫מתוך השירה‬

‫הלטינית  ‪281  ,‬‬

‫יך!"‪45‬‬ ‫ְּב ָבנֶ ָ‬

‫רוֹ ָמא ׁ ֶש ְּל ָך ְּת ַק ּׁ ֵשט ִמ ְצ ֲע ֵדי נִ ְצחוֹ נָ ּה‬ ‫יה‬ ‫ָּכ ָכה ָה ְג ָתה‪ָ ׁ .‬שם נִ ְראוּ עוֹ ְמ ִדים וְ גוֹ נְ ִחים ַעל ְס ִב ֶיב ָ‬ ‫זַ ו ַעת‪.‬‬ ‫ית ָת ּה ַה ְּמ ַ ּ‬ ‫ית ּה‪ִּ ,‬ב ְד ָמעוֹ ת‪ֶ ,‬אל מוּ ל ִמ ָ‬ ‫ְּבנֵ י ֵּב ָ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫ִהיא‪ַ ,‬ה ּכוֹ ס ְּביָ ָד ּה‪ ,‬נוֹ שֵׂ את ַל ָּמרוֹ ם ֶאת ֵעינֶ ָ‬ ‫ת־כֹל‪ ,‬שְׂ ִאי ׁ ָשלוֹ ם‪ֱ ,‬אל ֵֹהי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‪,‬‬ ‫"ח ָּמה זָ נַ ּ‬ ‫ָס ָח ּה‪ַ :‬‬ ‫יסה‪ָ ׁ ,‬שלוֹ ם‪ ,‬זְ כֹר אוֹ ִתי"‪ֶ .‬את ָה ַר ַעל‬ ‫שְׂ אוּ ־נָ א ׁ ָשלוֹ ם; ָמ ִסינִ ָ‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ֶּת ֶכף ָּב ְל ָעה‪ְּ ,‬כמוֹ ְצ ֵמ ָאה‪ַ ,‬אף ׁ ְש ִריר לֹא זָ ע ְּב ָפנֶ ָ‬ ‫טּר ַטר ּ ָפ ְר ָחה נִ ׁ ְש ָמ ָת ּה ַה ּמוֹ ֶר ֶדת‪.‬‬ ‫ָה ֵא ָלה ֵאל ָא ֵפל ַה ְ‬

‫‪ 45‬‬

‫‪27/08/2023 13:29:00‬‬

‫קללתה של סופוניסבה — המתכתבת עם זו של דידו בספר הרביעי של‬ ‫האינאיס (‪ )4.607-629‬טרם התאבדותה — אכן מתארת נאמנה את גורלם‬ ‫ההיסטורי של סקיפיו ומסיניסה‪.‬‬

‫‪.indb 281‬הקררטפ םיבתכ רחבמ‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬ ‫כתבי פטררקה‬ Petrarca, Francesco, Elegia ritmica = ‫אלגיה על מותה של לאורה‬ di Francesco Petrarca in morte di Laura, ed. by F. Novati,

.Milan, 1910 Petrarca, Francesco, Africa, ed. by Nicola Festa, = ‫אפריקה‬

.Florence: Sansoni, 1926 Petrarca, Francesco, Epistolae metricae: = ‫המכתבים השקולים‬ Briefe in Versen, ed. by Eva Schönberger and Otto Schönberger,

.Würzburg: Königshausen & Neumann, 2004 Petrarch, Francesco, My Secret Book (ITRL 72), ed. and = ‫הסוד‬ trans. by Nicholas Mann, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2016 Petrarch, Francesco, Invectives (ITRL 11), ed. and = ‫כתבי תוכחה‬ trans. by David Marsh, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2004 ‫ לאה‬:‫ מבחר שירים (תרגום‬,‫ פרנצ'סקו‬,‫מבחר שירים = פטררקה‬ .1953 ,‫ פועלים‬:‫ תל אביב‬,)‫גולדברג‬ Petrarca, Francesco, Psalmi penitentiales, ed. by = ‫מזמורי תשובה‬ .Donatella Coppini, Florence: Le lettere, 2010 "1347 ,‫ "מכתב לקרדינל קולונה‬,‫ פרנצ'סקו‬,‫מכתב לקרדינל = פטררקה‬ .42 '‫ עמ‬,)2002–2001( 77 ‫ זמנים‬,)‫ בנימין ארבל‬:‫(תרגום‬

‫תורוקמ‬.indd 282

27/09/2023 10:31:18

283  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

Petrarca, Francesco, Res seniles, ed. by Silvia = ‫מכתבים לעת זקנה‬

.Rizzo and Monica Berté, Florence: Le Lettere, 2006-2017 Petrarca, Francesco, Le familiari, ed. by = ‫מכתבים לקרובים‬ Vittorio Rossi and Umberto Bosco, 4 vols., Florence: Sansoni,

.1933-1942 Petrarch, Francesco, Selected Letters, trans. by Elaine = ‫ראו גם‬ Fantham, 2 Vols., Cambridge, MA: Harvard University Press,

.2017 Petrarch, Francesco, Lettere disperse, varie, = ‫מכתבים מן העזבון‬ e miscellanee, ed. by Alessandro Pancheri, Parma: Fondazione

.Pietro Bembo, 1994 Petrarca, Francesco, De viris illustribus, ed. = ‫על אודות אנשי שם‬ .by Guido Martellotti, Florence: Sansoni, 1964 Petrarca, Francesco, De vita solitaria, = ‫על החיים המבודדים‬ in Prose, ed. by Guido Martellotti et al., Milan: Ricciardi,

.1955 Petrarch, Francesco, Petrarch’s Lyric Poems, = )‫קנצוניירה (השירים‬ trans. by Robert Durling, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1976 Petrarca, Francesco, Bucolicum carmen, ed. by Luca = ‫שירי רועים‬ .Canali and Maria Pellegrini, Lecce: Manni, 2005

‫ ספרות קלאסית וימי־ביניימית‬:‫מקורות נוספים‬ ,)‫ אריה סתיו‬:‫) (תרגום‬Amores( ‫ אהבים‬,‫ אהבים = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ Ovid, Heroides and Amores, ed. .1975 ,‫ הוצאת תמוז‬:‫תל אביב‬ and trans. by Grant Showerman, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 1914

‫תורוקמ‬.indd 283

27/09/2023 10:31:18

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  284 Ovid, Tristia: (Tristia: Ex = ‫ איגרות מחוף הים השחור‬,‫אובידיוס‬ Ponto) (LCL 151) Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1975 Ovid, The Art of Love, and Other = ‫ אמנות האהבה‬,‫אובידיוס‬ Poems: Medicamina faciei, ars amatoria, Remedia amoris, Ibis, Nux, Halieutica, Consolatio ad Liviam, ed. and trans. by George Patrick Goold and John Henry Mozley, London:

.William Heinemann, 1979 ,)‫ שלמה דיקמן‬:‫ מטמורפוזות (תרגום‬,‫ מטמורפוזות = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ .1965 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ירושלים‬ ‫ עמינדב‬:‫ רפואות האהבה (תרגום‬,‫ רפואות האהבה = אובידיוס‬,‫אובידיוס‬ .2000 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫דיקמן‬ ‫ איגרות‬,‫ שירי העצבת‬,‫ פובליוס‬,‫ שירי העצבת = אובידיוס נזו‬,‫אובידיוס‬ ‫ תל‬,)‫ עמינדב דיקמן‬:‫ אלגיות נבחרות (תרגום‬:‫מחוף הים השחור‬ .2000 ,‫ הקיבוץ המאוחד‬:‫אביב‬ Ovid, Tristia: Ex Ponto (LCL 151), Cambridge, MA: Harvard University Press, 1975. Augustinus, Aurelius, De doctrina = ‫ דת האמת‬,‫אוגוסטינוס‬ christiana; De vera religione (CCSL 32), ed. by K. D. Daur,

.J. Martin, Turnhout: Brepols, 1962 Augustinus, Aurelius, De = ‫ ההרמוניה של הבשורות‬,‫אוגוסטינוס‬ consensu evangelistarum libri quattuor (CSEL 43), ed. by

.Franciscus Weihrich, New York: Johnson, 1963 ,)‫ אביעד קליינברג‬:‫ וידויים (תרגום‬,‫ וידויים = אוגוסטינוס‬,‫אוגוסטינוס‬ .2001 ,‫ הוצאת ידיעות אחרונות‬:‫תל אביב‬ Augustinus, Aurelius, The City of = ‫ עיר האלוהים‬,‫אוגוסטינוס‬ God Against the Pagans (LCL 411-417), trans. by George E. McCracken et al., Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1957-1972 Augustinus, Aurelius, De trinitate = ‫ על השילוש‬,‫אוגוסטינוס‬

‫תורוקמ‬.indd 284

27/09/2023 10:31:18

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪285  ,‬‬

‫‪(CCSL 50), ed. by W. J. Mountain, F. Glorie, Turnhout:‬‬

‫‪.Brepols, 1968‬‬ ‫אוסביוס‪ ,‬כרוניקה = ‪Eusebius, Church History; Life of Constantine‬‬ ‫‪the Great; Oration in Praise of Constantine (NPNF2-01),‬‬ ‫‪ed. by Philip Schaff, Grand Rapids, MI: Christian Classics‬‬

‫‪.Ethereal Library, 1996‬‬ ‫איסידורוס‪ ,‬אטימולוגיות = ‪Isidore of Seville, The Etymologies‬‬ ‫‪of Isidore of Seville, ed. by S. A. Barney W. J. Lewis, J.‬‬ ‫‪A. Beach, and O. Berghof, Cambridge: Cambridge UP‬‬

‫‪.2006‬‬ ‫אפולוניוס‪ ,‬ארגונאוטיקה = אפולוניוס איש רודוס‪ ,‬ארגונאוטיקה (תרגום‪:‬‬ ‫אברהם ארואטי)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2017 ,‬‬ ‫אפוליאוס‪ ,‬המטאמורפוזות = אפוליאוס‪ ,‬חמור הזהב (תרגום‪ :‬אריה‬ ‫חורשי)‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ירון גולן‪.2001 ,‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬טימיאוס = אפלטון‪ ,‬טימיאוס‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג]‬ ‫(תרגום‪ :‬י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אפלטון‪ ,‬פידון = אפלטון‪ַ ,‬פידון‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג] (תרגום‪:‬‬ ‫י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס = אפלטון‪ַ ,‬פיְ דְּ רוֹ ס‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי אפלטון [כרך ג]‬ ‫(תרגום‪ :‬י"ג ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.1967–1955 ,‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬אתיקה = אריסטו‪ ,‬אתיקה — מהדורת ניקומאכוס (תרגום‪ :‬יוסף‬ ‫ג' ליבס)‪ ,‬ירושלים‪ :‬שוקן‪ ,‬תשל''ג‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬המידות (אתיקה) = אריסטו‪ ,‬המידות (תרגום‪ :‬חיים יהודה רות)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,‬תשס"ב‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מחקרי בעלי חיים = ‪Aristotle, History of Animals (LCL‬‬ ‫‪438), Vol. 2, Books 4-6, trans. by A. L. Peck, Cambridge,‬‬

‫‪.MA: Harvard University Press, 1970‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬מטאפיזיקה = אריסטו‪ ,‬המטפיזיקה — ספר א (תרגום‪ :‬חיים‬ ‫יהודה רות)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,‬תשנ"ב‪.‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 285‬תורוקמ‬

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  286 Aristotle, The Metaphysics (LCL 271), trans. by Hugh Trednnick, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1989. Aristotle, Problems (LCL 316), ed. and = ‫ בעיות‬,‫פסאודו־אריסטו‬ trans. by Robert Mayhew, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 2011 Athanasius Alexandrinus, Vitae = ‫ חיי אנטוניוס הקדוש‬,‫אתנסיוס‬ Antonii (CCSL 170), ed. by L. Gandt, P. H. E. Bertrand,

.Turnhout: Brepols, 2018 ‫ גאיו שילוני‬:‫ דקאמרון (תרגום‬,‫ ג'ובאני‬,‫ דקאמרון = בוקאצ'ו‬,‫בוקאצ'ו‬ .2000 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ואריאל רטהאוז‬ Gellius, Aulus, The Attic Nights of Aulus = ‫ לילות אטיקה‬,‫גליוס‬ Gellius (LCL 195, 200, 212), ed. by John Carew Rolfe,

.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1967 Iohannes de Caulibus, = ‫ מדיטציות על חיי ישו‬,‫ יוהנאס‬,‫דה קאוליבוס‬ Meditationes vite Christi olim S. Bonaventurae attributae (CCCM 153), ed. by M. Stallings-Taney, Turnhout: Brepols,

.1997 Danotus, “Vitae Vergilianae”, In Vitae = ‫ חיי ורגיליוס‬,‫דונטוס‬ Vergilianae antiquae: vita Donati, vita Servii, vita Probiana, vita Focae, S. Hieronymi excerpta, ed. by Colin Hardie,

.London: Oxford University Press, 1966 ‫ ספר שני‬,‫ חיי הפילוסופים‬,‫ חיי הפילוסופים = דיוגנס לארטיוס‬,‫דיוגנס‬ .)‫(עומד לראות אור בתרגומו של אברהם ארואטי בהוצאת נהר‬ ‫ יואב‬:‫ תופת (תרגום‬:‫ הקומדיה האלוהית‬,‫ תופת = דנטה אליגיירי‬,‫דנטה‬ .2013 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫רינון‬ ,)‫ אברהם ארואטי‬:‫ אודיסיאה (תרגום‬,‫ אודיסיאה = הומרוס‬,‫הומרוס‬ .2012 ,‫ מאגנס‬:‫ירושלים‬ ,)‫ אברהם ארואטי‬:‫ איליאדה (תרגום‬,‫ איליאדה = הומרוס‬,‫הומרוס‬ .2012 ,‫ מאגנס‬:‫ירושלים‬

‫תורוקמ‬.indd 286

27/09/2023 10:31:18

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪287  ,‬‬

‫הוראטיוס‪ ,‬אמנות הפיוט = קוינטוס הורטיוס פלקוס‪ ,‬אמנות הפיוט‬ ‫(תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2004 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬האיגרות = הוראטיוס‪ ,‬האיגרות (תרגום‪ :‬רחל בירנבאום)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.2014 ,‬‬ ‫הוראטיוס‪ ,‬השירים = הוראטיוס‪ ,‬השירים (האודות) (תרגום‪ :‬רחל‬ ‫בירנבאום)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1998 ,‬‬ ‫הירונימוס‪ ,‬נגד פלאגיוס = ‪Hieronymus, Dialogus adversus‬‬ ‫‪Pelagianos (CCSL 80), ed. by C. Moreschini Turnhout:‬‬

‫‪.Brepols, 1990‬‬ ‫הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה = הרודוטוס‪ ,‬היסטוריה (תרגום‪ :‬בנימין שימרון‬ ‫ורחל צלניק‪-‬אברמוביץ)‪ ,‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.2014 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬אינאיס = פובליוס ורגיליוס מרו‪ ,‬אינאיס (תרגום‪ :‬שלמה‬ ‫דיקמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1962 ,‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬גאורגיקה = ‪Virgil, “Eclogues”, in Eclogues, Georgics.‬‬ ‫‪Aeneid: Books 1-6 (LCL 63), ed. by H. Rushton Fairclough,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999‬‬ ‫ורגיליוס‪ ,‬שירי רועים = ‪Virgil, “Eclogues”, in Eclogues, Georgics.‬‬ ‫‪Aeneid: Books 1-6 (LCL 63), ed. by H. Rushton Fairclough,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס = טרנטיוס‪ ,‬האשה מאנדרוס (תרגום‪ :‬דבורה‬ ‫גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.1994 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬הסריס = טרנטיוס‪ ,‬הסריס (תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1999 ,‬‬ ‫טרנטיוס‪ ,‬פורמיו = טרנטיוס‪ ,‬פורמיו (תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1995 ,‬‬ ‫יובנאליס‪ ,‬הסטירות = יובנאליס‪ ,‬הסטירות (תרגום‪ :‬רחל בירנבאום)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.2003 ,‬‬ ‫כסנופון‪ ,‬זכרונות = כסנופון‪ ,‬זיכרונות (תרגום‪ :‬אריה סימון)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מאגנס‪.1960 ,‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 287‬תורוקמ‬

‫‪  ,  288‬רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬

‫לוקרציוס‪ ,‬על טבע היקום = לוקרציוס קרוס‪ ,‬טיטוס‪ ,‬על טבע היקום‬ ‫(תרגום‪ :‬שלמה דיקמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1962 ,‬‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר = טיטוס ליוויוס‪ ,‬מלחמות חניבעל — תולדות‬ ‫רומא מאז ייסוד העיר‪ ,‬ספרים ‪( 30-21‬תרגום‪ :‬משה ליפשיץ)‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬כרמל‪.2015 ,‬‬ ‫ליוויוס‪ ,‬מאז ייסוד העיר = טיטוס ליוויוס‪ ,‬תולדות רומא ספרים א‪ ,‬ב‪,‬‬ ‫כא‪ ,‬כב‪ ,‬ל (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.1972 ,‬‬ ‫‪Livy, History of Rome (LCL 114, 133, 172, 191, 233, 355, 367,‬‬ ‫‪381, 295, 301, 313, 332, 396, 404), trans. by B. O. Foster et‬‬

‫‪.al, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1919-2021‬‬ ‫לקטנטיוס‪ ,‬יסודות אלוהיים = ‪Lactantius, Divinae institutiones‬‬ ‫‪,(CSEL 19), ed. by Samuel Brandt, Prague: Tempsky‬‬

‫‪.1890‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬סאטורנליה = ‪Macrobius, Saturnalia (LCL 510-513),‬‬ ‫‪ed. by Robert A. Kaster, Cambridge, MA: Harvard University‬‬

‫‪.Press, 2011‬‬ ‫מאקרוביוס‪ ,‬פירוש לעל החלום של סקיפיו = ‪Macrobius, Ambrosii‬‬ ‫‪Theodosii Macrobii commentarii in somnium Scipionis, ed. by‬‬

‫‪.James A. Willis, Stuttgart: Teubner, 1994‬‬ ‫מקסימוס ואלריוס‪ ,‬דברים הראויים לזיכרון = ‪Maximus, Valerius,‬‬ ‫‪Memorable Doings and Sayings (LCL 492-493), ed. by D. R.‬‬ ‫‪Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press,‬‬

‫‪.2000‬‬ ‫סווטוניוס‪ ,‬חיי שנים־עשר הקיסרים = גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס‪,‬‬ ‫חיי שנים־עשר הקיסרים (תרגום‪ :‬אלכסנדר שור)‪ ,‬תל אביב‪ :‬מסדה‪,‬‬ ‫‪.1966‬‬ ‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת יוגורתה = סלוסטיוס קריספוס‪ ,‬גיוס‪ ,‬קאטילינא‪.‬‬ ‫יוגורתא‪ :‬קטעים מדברי הימים (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מוסד ביאליק‪.1968 ,‬‬ ‫‪Sallust, The War with Catiline: The War with Jugurtha (LCL 116),‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 288‬תורוקמ‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫הביבליוגרפיים  ‪289  ,‬‬

‫‪ed. by John C. Rolfe, Cambridge, MA: Harvard University‬‬ ‫‪Press, 2015‬‬

‫סלוסטיוס‪ ,‬מלחמת קטילינה = סלוסטיוס קריספוס‪ ,‬גיוס‪ ,‬קאטילינא‪.‬‬ ‫יוגורתא‪ :‬קטעים מדברי הימים (תרגום‪ :‬שרה דבורצקי)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫מוסד ביאליק‪.1968 ,‬‬ ‫‪Sallust, The War with Catiline; The War with Jugurtha (LCL 116),‬‬ ‫‪ed. by John C. Rolfe, Cambridge, MA: Harvard University‬‬ ‫‪Press, 2015‬‬

‫סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס = סנקה‪ ,‬מכתבים אל לוקיליוס‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫(תרגום‪ :‬דבורה גילולה)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2019 ,2017 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬מחקרי הטבע = סנקה‪ ,‬לוקיוס אנאוס‪ ,‬מחקרי הטבע‪ :‬שבעה‬ ‫ספרים לפוליביוס במות אחיו (תרגום‪ :‬אהרן קמינקא)‪ ,‬תל אביב‪:‬‬ ‫דבר‪.1946 ,‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על החסדים = ‪Seneca, Lucius Annaeus, “De beneficiis”, in‬‬ ‫‪Moral Essays, Vol. 3. (LCL 310), ed. by John W. Basore,‬‬

‫‪.Cambridge, MA: Harvard University Press, 1935‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על הכעס = ‪Seneca, Lucius Annaeus, “De ira”, in Moral‬‬ ‫‪Essays, Vol. 1. (LCL 214), ed. by John W. Basore and J. Luke‬‬

‫‪.Wood, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1928‬‬ ‫סנקה‪ ,‬על שלוות הנפש = סנקה‪ ,‬לוציוס אנאוס‪ ,‬על החיים המאושרים‪:‬‬ ‫מלווה בחיבורים "על הפנאי" ו"על שלוות הנפש"‪ :‬חיבורים‬ ‫פילוסופיים על איכות החיים (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪:‬‬ ‫נהר ספרים‪.2010 ,‬‬ ‫פסאודו־סנקה‪ ,‬אוקטביה = ‪Seneca, Lucius Annaeus, Tragedies‬‬ ‫‪(LCL78), ed. by John G. Fitch, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 2018‬‬ ‫סרוויוס‪ ,‬פירוש לאקלוגות של ורגיליוס = ‪Servius, In Vergilii carmina‬‬ ‫‪comentarii, ed. by Georgius Thilo and Hermannus Hagen,‬‬

‫‪.Leipzig: Teubner, 1881‬‬ ‫סרוויוס‪ ,‬פירוש לאינאיס של ורגיליוס = ‪Servius, Serviani in Vergili‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 289‬תורוקמ‬

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  290 Aeneidos libros IX-XII commentarii, ed. by Charles E. Murgia and Robert A. Kaster, New York: Oxford University Press,

.2018 Mela, Pomponius, De chorographia, = ‫ תיאור העולם‬,‫פומפוניוס מלה‬ .Turnhout: Brepols Publishers, 2010 Pliny, Natural History (LCL 330, 352, = ‫ תולדות הטבע‬,‫פליניוס‬ 353, 370, 371, 392, 393, 418, 394, 419), trans. by Harris Rackham et al., Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1938-1963 Persius, “Satires”, in Juvenal and Persius = ‫ הסטירות‬,‫פרסיוס‬ (LCL 91), ed. by Susanna Morton Braund, Cambridge, MA:

.Harvard University Press, 2004 Sextus Propertius, Elegies (LCL 18), ed. = ‫ אלגיות‬,‫פרופרטיוס‬ by G. P. Goold, Cambridge, MA: Harvard University Press,

.1990 Quintilian, The Orator’s Education = ‫ יסודות הנאום‬,‫קווינטיליאנוס‬ [Institutiones oratoriae] (LCL 124, 125, 126, 127, 494), ed. and trans. by Donald A. Russell, 5 vols., Cambridge, MA:

.Harvard University Press, 2002 Rufus, Quintus Curtius, History = ‫ תולדות אלכסנדר‬,‫קורטיוס רופוס‬ of Alexander (LCL 368-369), ed. by John Carew Rolfe and John Rowe Workman, Cambridge, MA: Harvard University

.Press, 1946 ‫ נאומים‬17 ,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ בעד החוק של ַמניליוּ ס = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .155–126 '‫ עמ‬,2017 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ משה ליפשיץ‬:‫(תרגום‬ ‫ משה‬:‫ נאומים (תרגום‬17 ,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ בעד מרקלוס = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .383–370 '‫ עמ‬,2017 ,‫ כרמל‬:‫ ירושלים‬,)‫ליפשיץ‬ Cicero, Marcus Tullius, De natura = ‫ הספרים האקדמיים‬,‫קיקרו‬ deorum; Academica (LCL 268), trans. by H. Rackham,

.Cambridge, MA: Harvard University Press, 2005

‫תורוקמ‬.indd 290

27/09/2023 10:31:18

291  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫ אברהם‬:‫ חלומו של סקיפיו (תרגום‬,‫ חלומו של סקיפיו = קיקרו‬,‫קיקרו‬ .2019 ,‫ נהר ספרים‬:‫ בנימינה‬,)‫ארואטי‬ Cicero, Pro Archia; Post = ‫ להגנתו של המשורר ארכיאס‬,‫קיקרו‬ reditum in senatu; Post reditum ad quirites; De domo sua; De haruspicum responsis; Pro Plancio (LCL 158), trans. by N. H.

.Watts, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1923 ‫ כתבים נבחרים‬,‫ מכתבים לאטיקוס = מארקוס טוליוס קיקרו‬,‫קיקרו‬ .1985 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬,)‫ א"ד קולמן‬:‫(תרגום‬ Cicero, Marcus Tullius, Letters to Atticus (LCL 7-8, 97, 491), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999. Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לברוטוס‬,‫קיקרו‬ Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002 Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לקווינטוס‬,‫קיקרו‬ Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002 Cicero, Marcus Tullius, Letters to = ‫ מכתבים לקרובים‬,‫קיקרו‬ Friends (LCL 205, 216, 230), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard University Press,

.2001 Cicero, Marcus Tullius, Letters = ‫ מכתב לאוקטביאנוס‬,‫פסאודו־קיקרו‬ to Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462), ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 2002

‫תורוקמ‬.indd 291

27/09/2023 10:31:18

‫‪  ,  292‬רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬ ‫פסאודו־קיקרו‪ ,‬נאום נגד סאלוסטיוס = ‪Cicero, Marcus Tullius,‬‬ ‫‪Letters to Quintus and Brutus; Letter fragments; Letter to‬‬ ‫‪Octavian; Invectives; Handbook of electioneering (LCL 462),‬‬ ‫‪ed. and trans. by D. R. Shackleton Bailey, Cambridge, MA:‬‬

‫‪.Harvard University Press, 2002‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הזקנה = קיקרו‪ ,‬על הזקנה [קאטו הבכיר על הזקנה] (תרגום‪:‬‬ ‫אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪.2014 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החובות = קיקרו‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬על החובות (תרגום‪ :‬אביבה‬ ‫קציר)‪ ,‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר־אילן‪.2003 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על החוקים = ‪Cicero, On the Republic. On the Laws (LCL‬‬ ‫‪213), trans. by Clinton W. Keyes, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 1928‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הידידות = קיקרו‪ ,‬על הידידות (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪,‬‬ ‫בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪.2013 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על המדינה = ‪Cicero, On the Republic. On the Laws (LCL‬‬ ‫‪213), trans. by Clinton W. Keyes, Cambridge, MA: Harvard‬‬

‫‪.University Press, 1928‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על המוות = קיקרו‪ ,‬מרקוס טוליוס‪ ,‬על המוות‪[ :‬שיחות‬ ‫בטוסקולום‪ ,‬ספר א] (תרגום‪ :‬אברהם ארואטי)‪ ,‬בנימינה‪ :‬נהר ספרים‪,‬‬ ‫‪.2018‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על הנואם = קיקרו‪ ,‬על הנואם (ספר שני)‪ ,‬בתוך‪ :‬מרקוס טוליוס‬ ‫קיקרו‪ ,‬כתבים נבחרים (תרגום‪ :‬א"ד קולמן)‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫‪.1985‬‬ ‫‪Cicero, De oratore (LCL 348-349), ed. by H. Rackham,‬‬ ‫‪Cambridge, MA: Harvard University Press, 1969.‬‬

‫קיקרו‪ ,‬על טבע האלים = מרקוס טוליוס קיקרו‪ ,‬על טבע האלים (תרגום‪:‬‬ ‫אביבה קציר)‪ ,‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר־אילן‪.1992 ,‬‬ ‫קיקרו‪ ,‬על כושר ההמצאה = ;‪Cicero, Marcus Tullius, De inventione‬‬ ‫‪De optimo genere oratorum; Topica (LCL 386), ed. by H. M.‬‬

‫‪.Hubble, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1949‬‬

‫‪27/09/2023 10:31:18‬‬

‫‪.indd 292‬תורוקמ‬

293  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

‫ על תכליות‬,‫ מרקוס טוליוס‬,‫ על תכליות הטוב והרע = קיקרו‬,‫קיקרו‬ ,‫ אוניברסיטת בר־אילן‬:‫ רמת גן‬,)‫ אביבה קציר‬:‫הטוב והרע (תרגום‬ .1997 Cicero, Rhetorica ad Herennium = ‫ רטוריקה‬,‫פסאודו־קיקרו‬ (LCL 403), ed. by Harry Caplan, Cambridge, MA: Harvard

.University Press, 1954 ,)‫ שיחות בטוסקולום (ספר חמישי‬,‫ שיחות בטוסקולום = קיקרו‬,‫קיקרו‬ ,)‫ א"ד קולמן‬:‫ כתבים נבחרים (תרגום‬.‫ מארקוס טוליוס קיקרו‬:‫בתוך‬ .1985 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ירושלים‬ Cicero, Tusculan disputations (LCL 141), trans. by J. E. King, Cambridge, MA : Harvard University Press, 1927. Cicero, De senectute; De amicitia; De = ‫ על גילוי עתידות‬,‫קיקרו‬ divinatione (LCL 154), trans. by W. A. Falconer, Cambridge,

.MA: Harvard University Press, 2001 Calcidius, Commentary on Plato’s = ‫ פירוש לטימיאוס‬,‫קלקידיוס‬ Timaeus [Timaeus a Calcidio translatus commentarioque instructus], ed. by J. H. Waszink, London-Leiden: E. J. Brill, .1962

‫ספרות משנית‬ ‫ מהי הפילוסופיה‬,‫ פייר‬,‫ מהי הפילוסופיה העתיקה = אדו‬,‫פייר אדו‬ ‫ אוניברסיטת‬,‫ ההוצאה לאור‬:‫ תל אביב‬,)‫ רון ניולד‬:‫העתיקה (תרגום‬ .2011 ,‫תל־אביב‬ Ascoli, Albert R., “Petrarch’s Private = ‫ הפוליטיקה הפרטית‬,‫אסקולי‬ Politics”, in A Local Habitation and a Name: Imagining Histories in the Italian Renaissance, New York: Fordham

.University Press, 2011, pp. 118-160

‫תורוקמ‬.indd 293

27/09/2023 10:31:18

‫  רשימת הקיצורים והמקורות הביבליוגרפיים‬,  294

‫ צמיחתה‬:‫ הרנסנס האיטלקי‬,‫ בנימין‬,‫ הרנסנס האיטלקי = ארבל‬,‫ארבל‬ .2000 ,‫ משרד הביטחון‬:‫ תל אביב‬,‫של תרבות חילונית‬ Billanovich, Giuseppe, “Petrarch = ‫ פטררקה וליוויוס‬,'‫בילאנוביץ‬ and the Textual Tradition of Livy”, Journal of the Warburg

.and the Courtauld Institutes 14 (1951), pp. 137-208 Berté, Monica and = ‫ הספר האחרון של מכתבים לעת זקנה‬,‫ברטה וריזו‬ Silvia Rizzo, “Valete amici, valete epistole: l’ultimo libro delle

.Senili”, Studi medievali e umanistici 12 (2014), pp. 71-108 Gouwens, Kenneth, “What Posthumanism = ‫ פוסטהומניזם‬,‫גאוונס‬ Isn’t: On Humanism and Human Exceptionalism in the Renaissance”,

in

Renaissance

Posthumanism,

ed.

by

,Joseph Campana and Scott Maisano, New York: Fordham

.2016 Giustiniani, Vito R., “Homo, = ‫ משמעויות ההומניזם‬,‫ג'וסטיניאני‬ Humanus, and the Meanings of 'Humanism'”, Journal of the

.History of Ideas 46.2 (1985), pp. 167-195 Greene, Thomas M., = ‫ פטררקה וההרמנויטיקה ההומניסטית‬,‫גרין‬ “Petrarch and the Humanist Hermeneutic”, in The Light in Troy: Imitation and Discovery in Renaissance Poetry, New

.Haven, CT: Yale University Press, 1982 Witt, Ronald G., In the Footsteps of the = ‫ מקורות ההומניזם‬,‫וויט‬ Ancients: The Origins of Humanism from Lovato to Bruni,

.Leiden: Brill, 2000 ‫ כתיבה ועצמיות‬,‫ "תשוקה‬,‫ גור‬,‫ כתיבה ועצמיות = זק‬,‫ תשוקה‬,‫זק‬ .123–115 '‫ עמ‬,)2021( 21 ‫ כרמל‬,"‫בקנצוניירה של פטררקה‬ :‫ "ההומניזם של הרנסנס‬,‫ חנן‬,‫ ההומניזם של הרנסנס = יורן‬,‫יורן‬ :‫ תולדות הרעיונות‬:‫ בתוך‬,"‫התגבשות שפה חדשה להבנת המציאות‬ ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬,)‫ יוסי מאלי (עורך‬,‫העת החדשה המוקדמת‬ .84-48 '‫ עמ‬,2018

‫תורוקמ‬.indd 294

27/09/2023 10:31:18

295  ,  ‫הביבליוגרפיים‬

‫רשימת הקיצורים והמקורות‬

Mommsen, Theodore E, “Petrarch’s = ‫ עידן החושך‬,‫מומסן‬ Conception of the ‘Dark Ages’”, Speculum 17.2 (1942): pp.

.226-242 Panofsky, Erwin, Renaissance and Renascences = ‫ רנסנס‬,‫פאנופסקי‬ .in Western Art, Stockholm: Almqvist & Wiksell, 1960 Foucault, Michel, Ethics: = ‫ סובייקטיביות ואמת‬:‫ אתיקה‬,‫פוקו‬ Subjectivity and Truth, ed. by Paul Rabinow, trans. by Robert

.Hurley and others, New York: The New Press, 1997 Kohl, Benjamin G., “The Changing = ‫ לימודים הומניים‬,‫קול‬ Concept of the ‘studia humanitatis’ in the Early Renaissance”,

.Renaissance Studies 6.2 (1992), pp. 185-209 Kristeller, Paul Oskar, “The = ‫ התנועה ההומניסטית‬,‫קריסטלר‬ Humanist Movement”, in Renaissance Thought and Its

.Sources, New York: Columbia University Press, 1979

‫תורוקמ‬.indd 295

27/09/2023 10:31:18