אפס מגבלות - Zero Limits

Citation preview

‫אפס מגבלות‬ ‫ג'ו ויטלי‪ ,‬איהליאקלה הו לן‬ ‫פראג‬

‫‪prag.co.il‬‬

‫אפס מגבלות‬ ‫ג'ו ויטלי‪ ,‬איהליאקלה הו לן‬ ‫‪Zero Limits‬‬ ‫‪Joe Vitale and Ihaleakala Hew Len‬‬

‫תרגום‪ :‬מיי בגנו‬ ‫עריכה‪ :‬ענת שן לוי‪ ,‬הדס שחם‬ ‫הגהה‪ :‬רותם גלר‪ ,‬גלית הדדי‬ ‫מהדורה אלקטרונית‪ :‬מנדלי מוכר ספרים ברשת‬ ‫© כל הזכויות לתרגום העברי שמורות לפראג הוצאה לאור‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬למכור‪ ,‬להפיץ או לאכסן במאגר מידע‬ ‫ללא אישור בכתב מבעלי הזכויות‪ .‬העתקה והפצה של ספרים דיגיטליים פוגעת בקניין‬ ‫הרוחני של היוצרים ואסורה על‪-‬פי חוק‪.‬‬

‫*‬ ‫הו'אוֹפּוֹנוֹפּוֹנוֹ היא מתנה עמוקת משמעות‪ ,‬המאפשרת לאדם לפתח יחסי עבודה עם‬ ‫הישות האלוהית שבתוכו וללמוד לבקש תיקון לטעויות שהוא עשה ועושה בכל רגע‬ ‫במחשבה‪ ,‬במילה או בפעולה‪ .‬במהותו מתמקד התהליך בחופש‪ ,‬שחרור מוחלט מן העבר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה‪,‬‬ ‫מורה בדרגת מאסטר להו'אופונופונו‪,‬‬ ‫יוצרת השיטה 'הו'אופונופונו זהות העצמי'‪.‬‬ ‫)בשנת ‪ 1983‬זכתה בתואר 'אוצר חי' של מדינת הוואי שהוענק לה על ידי מיסיון‬ ‫הוֹ ְנ ְגווא ְנג'י בהונלולו והרשות המחוקקת של מדינת הוואי‪(.‬‬

‫תוכן העניינים‬ ‫שער‬ ‫כותרת‬ ‫זכויות‬ ‫*‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫תודות‬ ‫מבוא ‪ :‬המקום שבו מתחילה השלווה‬ ‫הקדמה ‪ :‬סוד היקום‬ ‫ההרפתקה מתחילה‬ ‫למצוא את המטפל המיוחד ביותר בעולם‬ ‫השיחה הראשונה שלנו‬ ‫האמת המפתיעה על כוונות‬ ‫האם יש יוצאים מן הכלל?‬ ‫אני אוהב אותך‬ ‫לאכול עם הישות האלוהית‬ ‫הראיות‬ ‫איך ליצור תוצאות מהירות‬ ‫איך ליצור שפע רב יותר‬ ‫המוחות הספקנים רוצים לדעת‬ ‫בחירה היא מגבלה‬ ‫סיגרים‪ ,‬המבורגרים‪ ,‬ולהרוג את הישות האלוהית‬ ‫האמת שמאחורי הסיפור‬ ‫אחרית דבר‬ ‫נספח א' ‪ :‬עקרונות הבסיס של אפס מגבלות‬ ‫נספח ב' ‪ :‬איך לרפא את עצמכם )או כל אדם אחר( ולהגיע לבריאות‪ ,‬עושר ואושר‬ ‫נספח ג' ‪ :‬מי האחראי?‬ ‫על המחברים‬ ‫איך לחוות אפס מגבלות ברגע זה ‪ :‬הצעה חופשית לקוראים‬ ‫גב הספר‬ ‫פרטי מהדורה אלקטרונית‬

‫תודות‬ ‫שני אנשי מפתח ראויים לתודות על כתיבת הספר הזה‪ :‬חברי היקר‪ ,‬מארק ריאן‪ ,‬הראשון‬ ‫שסיפר לי על המטפל יוצא הדופן‪ ,‬וד"ר ִאיָהִליאָ ָקָלה הוּ ֵלן‪ ,‬שלימים הפך גם הוא לחבר‬ ‫יקר‪.‬‬ ‫נריסה‪ ,‬אהובתי‪ ,‬מקור התמיכה העיקרי שלי ושותפתי לחיים; מאט הולט וחב ַרי‬ ‫היקרים בהוצאת ג'ון וו ְילי אנד סאנס‪ ,‬אנשים שנהניתי להכיר ולעבוד איתם; סוזן ברנס‪,‬‬ ‫העוזרת הראשית ואשת יחסי הציבור שלי‪ ,‬שהגיהה כל אחת מהטיוטות המוקדמות לספר‬ ‫הזה; חב ַרי בקבוצת הרב‪-‬מוח )‪ (Master Mind‬שתמכו בי בפרויקט הזה – ג'יליאן‬ ‫קולמן‪-‬וילר‪ ,‬סינדי קאשמן‪ ,‬קרייג פרין‪ ,‬פאט אובריאן‪ ,‬ביל ביהלר ונריסה אודן; מארק ויסר‬ ‫ומארק ריאן שקראו את הספר לפני שראה אור ועזרו לי לשפר ולעצב אותו‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות גם לישות האלוהית שהדריכה אותי בתהליך כתיבת הספר‪ .‬אני אסיר‬ ‫תודה לכולכם‪.‬‬

‫מבוא‬ ‫המקום שבו מתחילה השלווה‬ ‫איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫על שולחן העבודה של מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה היקרה‪ ,‬היוצרת של שיטת ֹ‬ ‫ה'אפנפנ‬ ‫זהות העצמי והמורה הבכירה הראשונה של השיטה‪ ,‬היה שלט קטן ועליו כתוב‪" ,‬השלווה‬ ‫מתחילה בי"‪.‬‬ ‫הייתי עד לשלווה הבלתי נתפסת שלה החל מחודש דצמבר בשנת ‪ ,1982‬בזמן שעבדתי‬ ‫איתה וליוויתי אותה בנסיעותיה‪ ,‬ועד לאותו יום גורלי בפברואר ‪ 1992‬בקירשנהיים‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬כששכבה גוססת במיטתה אפופה תוהו ובוהו‪ .‬אפילו אז‪ ,‬היא הפיצה אותו רוגע‬ ‫בלתי נתפס‪.‬‬ ‫מנובמבר ‪ 1982‬היו לי המזל והכבוד ללמוד ממוֹ ְר ָנה ולהיות בקרבתה במשך עשור‪ .‬מאז‬ ‫ועד היום אני מתרגל ֹ‬ ‫ה'אפנפנ זהות העצמי‪.‬‬ ‫אני שמח שהמסר הזה יופץ עכשיו בעולם כולו בעזרת חברי ד"ר ג'ו ויטלי‪ .‬אבל די בכך‬ ‫שהמסר יגיע אליכם בלבד‪ ,‬כי כולנו אחד‪ ,‬והכול מתרחש בתוכנו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה הוּ ֵלן‪,‬‬ ‫ד"ר לפילוסופיה‪ ,‬יושב ראש אמריטוס‪ ,‬פאונדיישן אוף אַיי בע"מ‪ ,‬פרידום אוף דה קוסמוס‬ ‫)‪Foundation of I, inc. Freedom of the‬‬ ‫‪.(Cosmos‬‬ ‫‪www.ho-oponopono.org www.businessbyyou.com‬‬

‫הקדמה‬ ‫סוד היקום‬ ‫מאת ג'ו ויטלי‬ ‫ ‬ ‫בשנת ‪ 2006‬כתבתי מאמר בשם "המטפל המיוחד ביותר בעולם"‪ ,‬שבו סופר על‬ ‫פסיכולוג שעזר לרפא מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש בלי שנפגש עם איש מהם‪.‬‬ ‫הוא השתמש בשיטת ריפוי יוצאת דופן שמקורה בהוואי‪ .‬לא שמעתי עליו או על השיטה‬ ‫שלו עד שנת ‪ ,2004‬ורק כעבור שנתיים של חיפושים הצלחתי למצוא אותו‪ .‬אז התחלתי‬ ‫ללמוד את השיטה‪ ,‬וכתבתי את המאמר המפורסם‪.‬‬ ‫המאמר עשה לו כנפיים‪ .‬הוא פורסם בפורומים שונים באינטרנט ונשלח בדואר‬ ‫אלקטרוני לרבבות אנשים מכל הסוגים‪ .‬הקוראים שלי באתר ‪ www.mrfire.com‬אהבו‬ ‫את המאמר ושלחו אותו לאינספור אנשים נוספים‪ ,‬ששלחו אותו לבני משפחה וחברים‪.‬‬ ‫אני מעריך שכחמישה מיליון אנשים קראו את המאמר‪.‬‬ ‫כולם התקשו להאמין למה שקראו‪ .‬עבור חלקם הוא היה מעורר השראה‪ .‬חלקם היו‬ ‫ספקנים‪ .‬כולם רצו לדעת יותר‪ .‬ספר זה הוא תוצאה של הרצון שלהם‪ ,‬ושל המסע שלי‪.‬‬ ‫גם אם אתם מכירים את חמשת השלבים המתוארים בספרי הקודם‪ ,‬מוקד המשיכה‬ ‫)‪ ,(The Attractor Factor‬ייתכן שבמבט ראשון לא תרדו לעומק התובנות המופלאות‬ ‫שאגלה בדפים אלה‪ .‬אך התהליך הפשוט שמופיע בספר זה מסביר איך הצלחתי להגיע‬ ‫להישגים עצומים מבלי שניסיתי לגרום להם להתממש‪ .‬הנה כמה מהם‪:‬‬ ‫• תוכנית השמע שלי בהפקת נייטינגייל‪-‬קונאנט‪ ,‬כוחו של שיווק שערורייתי‪ .‬במשך‬ ‫עשר שנים התדפקתי על דלתה של החברה‪ ,‬אבל התוכנית הופקה רק לאחר שחדלתי‬ ‫לנסות להפיק אותה‪.‬‬ ‫• איך הפכתי מחסר‪-‬בית לעני; ואז לסופר שנאבק על הכתיבה‪ ,‬לסופר שספריו ראו‬ ‫אור‪ ,‬לסופר של רב מכר ולמומחה מבוקש לשיווק באינטרנט‪ ,‬בלי שתכננתי את כל זה‪.‬‬ ‫• הרצון שלי למגנט אלי מכוניות ספורט של ב‪.‬מ‪.‬וו מדגם ‪ 3Z‬עורר בי השראה ליצירת‬ ‫תוכנית שיווק באינטרנט שאיש מעולם לא חשב עליה‪ ,‬ובזכותה הרווחתי ‪ 22,500‬דולר‬ ‫ביום אחד ורבע מיליון דולר בתוך שנה‪.‬‬ ‫• הרצון שלי לעבור להתגורר באחוזה באזור הרי טקסס‪ ,‬בזמן שהייתי מרושש‬ ‫ובתהליכי גירושים‪ ,‬הביא אותי ליצור עסק חדש שהכניס חמישים אלף דולר ביום אחד‪.‬‬ ‫• הורדתי שלושים ושישה קילו ממשקלי אחרי שאמרתי נואש‪ ,‬ופתחתי את עצמי‬ ‫לאפשרות של הגשמת רצונות בדרך חדשה‪.‬‬ ‫• הרצון שלי לכתוב ספר שיהיה בראש רשימת רבי המכר‪ ,‬הביא לכך שכתבתי ספר‬ ‫שהיה בראש רשימת רבי המכר ‪ -‬ספר שמעולם לא תכננתי לכתוב ולמעשה אפילו לא‬

‫היה הרעיון שלי‪.‬‬ ‫• השתתפתי בסרט הפולחן המצליח‪ ,‬הסוד‪ ,‬בלי שהתחננתי‪ ,‬ביקשתי‪ ,‬התכוונתי או‬ ‫ארגנתי דבר‪ .‬‬ ‫• ההופעה שלי בתוכנית האירוח לארי קינג לייב בנובמבר ‪ ,2006‬ושוב במרץ ‪,2007‬‬ ‫קרתה בלי שבכלל התכוונתי לזה‪.‬‬ ‫• בזמן שאני כותב את המילים האלה‪ ,‬אנשים בהוליווד מדברים על הפיכת הספר שלי‪,‬‬ ‫מוקד המשיכה‪ ,‬לסרט קולנוע‪ ,‬ואחרים נושאים ונותנים כדי להשיג לי תוכנית טלוויזיה‬ ‫משלי‪.‬‬ ‫הרשימה עוד ארוכה‪ ,‬אבל אתם מבינים את הרעיון ‪ -‬החיים שלי מלאים נסים‪.‬‬ ‫אבל למה הם קורים?‬ ‫פעם הייתי מחוסר בית‪ .‬היום אני סופר רב מכר פופולרי באינטרנט ומולטימיליונר‪.‬‬ ‫מה יצר את כל ההצלחה הזאת?‬ ‫אומנם הלכתי בעקבות החלומות שלי‪.‬‬ ‫אומנם נקטתי פעולה‪.‬‬ ‫אומנם התמדתי‪.‬‬ ‫אבל אנשים רבים אחרים עשו אותם דברים ובכל זאת לא הצליחו‪.‬‬ ‫מה ההבדל?‬ ‫אם תבחנו את ההישגים שברשימה במבט ביקורתי‪ ,‬תגלו שאף לא אחד מהם נוצר על‬ ‫ידי באופן ישיר‪ .‬למעשה‪ ,‬המכנה המשותף לכולם הוא רוחו של התכנון האלוהי‪ ,‬בעודי‬ ‫משתתף בהם לעיתים שלא מרצוני‪.‬‬ ‫אסביר זאת בדרך אחרת‪ :‬לקראת סוף שנת ‪ 2006‬הנחיתי סדנה בשם מעבר להגשמה‪,‬‬ ‫שהושפעה רבות מהדברים שלמדתי מהמטפל מהוואי ומהשיטה שלו‪ .‬באותו סמינר‬ ‫ביקשתי מכולם לכתוב את הדרכים שהם מכירים למימוש שאיפות בחייהם‪ ,‬הם ציינו‬ ‫דברים כמו הצהרת כוונות‪ ,‬דמיון‪ ,‬התכוונות‪ ,‬שיטות למודעות הגוף‪ ,‬הדמיית התוצאה‬ ‫הסופית‪ ,‬כתיבת תסריטים‪ ,‬שיטה לשחרור מרגשות חסומים )‪ (EFT‬ועוד‪ .‬לאחר‬ ‫שהמשתתפים כתבו כל דרך שעלתה בדעתם ליצירת המציאות שלהם‪ ,‬שאלתי אם‬ ‫הדרכים האלה הצליחו בכל פעם‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫כולם הסכימו שלא‪.‬‬ ‫"ובכן‪ ,‬למה לא?" שאלתי אותם‪.‬‬ ‫איש לא ענה תשובה ודאית‪.‬‬ ‫אמרתי לקבוצה מהי המסקנה שלי‪:‬‬ ‫"לכל הדרכים האלה יש מגבלות‪ ",‬קבעתי‪" .‬הן צעצועים שהשכל שלכם משחק בהם‬ ‫כדי שתמשיכו לחשוב שאתם מנהלים את העניינים‪ .‬האמת היא‪ ,‬שאתם לא מנהלים את‬ ‫העניינים‪ ,‬והנסים האמיתיים מתרחשים כשאתם מרפים מהצעצועים‪ ,‬ובוטחים במקום‬ ‫חסר הגבולות שנמצא בתוככם‪".‬‬ ‫אמרתי שעדיף לנו להימצא מעבר לכל הצעצועים האלה‪ ,‬כלומר – הפטפטת של‬

‫השכל – ובתוך הדבר שאנחנו מכנים הישות האלוהית‪ .‬עוד הסברתי שבחיים אנחנו‬ ‫עוברים לפחות שלושה שלבים‪ :‬בראשון‪ ,‬אנו קורבן; בשני‪ ,‬אנו הופכים לבוראים של‬ ‫החיים שלנו; ולבסוף‪ ,‬אם אנחנו בני מזל‪ ,‬אנו הופכים למשרתי הישות האלוהית‪ .‬בשלב‬ ‫האחרון הזה‪ ,‬שאדון בו בהמשך הספר‪ ,‬מתרחשים נסים מדהימים – כמעט בלי שנפעל‬ ‫למענם‪.‬‬ ‫מוקדם יותר היום ראיינתי למועדון החברים שלי את היפנוטיק גולד מומחה להגשמת‬ ‫יעדים‪ .‬הוא כתב עשרות ספרים שנמכרו במיליוני עותקים‪ .‬הוא מלמד אנשים לקבוע‬ ‫לעצמם יעדים‪ .‬מהות הפילוסופיה שלו היא שיש לפתח רצון עז כדי להגשים דבר מה‪.‬‬ ‫אסטרטגיה זו לוקה בחסר‪ ,‬כי מה יקרה לאדם שאינו מוצא בתוכו את הדחף לקבוע‬ ‫לעצמו יעד‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה להגשים אותו?‬ ‫מששאלתי אותו מה הוא יכול להציע במקרה כזה‪ ,‬ענה‪" ,‬אם הייתי יודע את התשובה‪,‬‬ ‫הייתי מסוגל לפתור את רוב הבעיות בעולם‪".‬‬ ‫הוא המשיך ואמר‪ ,‬שכדי להגשים יעד עליך להיות 'רעב'‪ .‬אם אתה לא רעב‪ ,‬לא תצליח‬ ‫לעמוד במשמעת העצמית שנדרשת כדי להתמקד בהגשמת היעד ולעבוד למימושו‪.‬‬ ‫"אבל מה קורה אם אתה לא מספיק רעב?" שאלתי‪.‬‬ ‫"לא תגשים את היעדים שלך‪".‬‬ ‫"איך אתה גורם לעצמך להיות רעב‪ ,‬או לפתח דחף?"‬ ‫לא היתה לו תשובה‪.‬‬ ‫וזאת הנקודה‪ .‬בשלב מסוים כל תוכניות ההעצמה והגשמת היעדים – ייכשלו‪ .‬הן‬ ‫נחסמות על ידי העובדה המטרידה שאם אדם אינו מוכן לצאת ולהגשים יעד‪ ,‬לא תהיה לו‬ ‫האנרגיה הדרושה לכך‪ .‬כולנו התנסינו בזה‪ .‬כולנו קבענו לעצמנו יעדים באחד בינואר‬ ‫ושכחנו אותם כבר בשניים בינואר‪ .‬יש לנו כוונות טובות‪ ,‬אבל משהו עמוק יותר לא מיישר‬ ‫קו עם הרצונות המודעים שלנו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬איך מתמודדים עם המצב העמוק יותר שאינו "רעב"?‬ ‫לשם כך קיימת השיטה מהוואי‪ .‬היא עוזרת לנקות את התת–מודע‪ ,‬שם נמצאים‬ ‫החסמים‪ .‬היא עוזרת לפרק את התוכנות החבויות שמונעות מאיתנו להגשים את הרצונות‬ ‫שלנו‪ ,‬בין אם מדובר בבריאות‪ ,‬עושר‪ ,‬אושר או כל דבר אחר‪ .‬הכול מתרחש בתוכנו‪.‬‬ ‫אסביר את כל זה בהמשך‪ .‬אבל כרגע‪ ,‬הנה קצת חומר למחשבה‪ :‬‬ ‫ ‪The‬‬ ‫)‪User‬‬ ‫המשתמש ‬ ‫אשליית ‬ ‫נוֹ ֶרְט ָרא ְנ ֶד ְרס‪ ,‬‬ ‫של ‬ ‫בספר ‬ ‫‪ ,(Illusion‬יש ציטוט שהוא המהות של רכבת ההרים הנפשית שאתם‬ ‫עומדים לעלות עליה‪" :‬היקום נוצר כשהריק ראה את עצמו במראה‪".‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אפס מגבלות הוא ספר על מצב אפס‪ ,‬המצב שבו כלום לא קיים אבל הכול‬ ‫אפשרי‪ .‬במצב אפס אין מחשבות‪ ,‬מילים‪ ,‬מעשים‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬תוכנות‪ ,‬אמונות או כל דבר‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫יש רק כלום‪.‬‬ ‫אבל יום אחד הכלום ראה עצמו במראה‪ ,‬ואתם נולדתם‪ .‬מאז‪ ,‬יצרתם ובאופן לא מודע‬ ‫ספגתם וקיבלתם אמונות‪ ,‬תוכנות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬מילים‪ ,‬מעשים ועוד‪ .‬רבות‬

‫מהתוכנות הללו מקורן בתחילת הקיום‪.‬‬ ‫מטרת הספר היא לעזור לכם לחוות פלא בכל רגע ורגע‪ .‬כשזה יקרה‪ ,‬יתחילו לקרות‬ ‫לכם נסים כמו אלה שתיארתי קודם‪ .‬הם יהיו ייחודיים לכם‪ .‬והם יהיו מופלאים‪ ,‬נפלאים‬ ‫וקסומים‪.‬‬ ‫אני מתקשה לתאר את חוויית הטיסה שלי במעבורת החלל הרוחנית אל תחומי‬ ‫העוצמה הבלתי נתפסת‪ .‬הצלחתי מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלי‪ .‬יש לי מיומנויות‬ ‫חדשות‪ ,‬והאהבה שלי לעצמי ולעולם נובעת מרמת הבנה שקשה להסביר אותה במילים‪.‬‬ ‫אני חי במצב כמעט תמידי של יראת כבוד‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬לכל אחד יש עדשה שדרכה הוא רואה את העולם‪ .‬דתות‪ ,‬פילוסופיות‪,‬‬ ‫שיטות טיפול‪ ,‬סופרים‪ ,‬מרצים‪ ,‬מורים רוחניים ויצרני נרות רואים את העולם דרך הלך‬ ‫מחשבה מסוים משלהם‪ .‬בספר הזה תלמדו איך להשתמש בעדשה חדשה כדי לפרק את‬ ‫כל העדשות האחרות‪ .‬וכשתצליחו‪ ,‬תהיו במקום שאני קורא לו אפס מגבלות‪.‬‬ ‫זהו הספר הראשון בהיסטוריה שחושף את שיטת הריפוי המחודשת הזאת מהוואי‪,‬‬ ‫שנקראת ה'אפנפנ זהות העצמי‪ .‬אבל – מתוארת כאן חוויית המפגש של איש אחד עם‬ ‫השיטה הזאת‪ :‬החוויה שלי‪ .‬הספר הזה אמנם נכתב בברכתו של המטפל שלימד אותי את‬ ‫השיטה המופלאה‪ ,‬אך כל מה שכתוב בהמשך נחווה בעזרת העדשה הפרטית שלי‪ .‬כדי‬ ‫להבין את השיטה במלואה עליכם להשתתף בסדנה המלאה ולחוות אותה בעצמכם‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬את מהות הספר אפשר לסכם במשפט אחד – משפט שתלמדו להשתמש בו;‬ ‫משפט שמגלה את סוד היקום; משפט שאני רוצה להגיד לכם ולישות האלוהית עכשיו‪:‬‬ ‫"אני אוהב אתכם‪".‬‬ ‫קחו כרטיס והתיישבו‪ .‬הרכבת אל תוך הנפש שלכם עומדת לצאת‪.‬תחזיקו חזק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אני אוהב אתכם‪.‬‬ ‫‪.Aloha no wau ia oe‬‬ ‫ד"ר ג'ו ויטלי )אָאוֹ אָקוּאָה(‬ ‫אוסטין‪ ,‬טקסס‬ ‫‪www.mrfire.com‬‬

‫ההרפתקה מתחילה‬ ‫מי ייתן ושלווה תלווה אותך‪ ,‬כל השלווה שקיימת בתוכי‪.‬‬ ‫‪O ka Maluhia no me oe, Ku'u Maluhia a pau loa‬‬ ‫ ‬ ‫באוגוסט ‪ 2004‬הקמתי דוכן ונאמתי בכנס השנתי של איגוד ההיפנוזה הלאומי‪ .‬נהניתי‬ ‫מהאנשים‪ ,‬מהאירוע‪ ,‬מהאנרגיה ומיצירת הקשרים‪ .‬אבל לא הייתי מוכן להתרחשות‬ ‫הגורלית שהתחילה באותו יום‪.‬‬ ‫חברי‪ ,‬מארק ריאן‪ ,‬שעבד איתי בדוכן‪ ,‬גם הוא מטפל בהיפנוזה‪ .‬הוא מאוד פתוח‪ ,‬סקרן‪,‬‬ ‫מתבטא בבהירות‪ ,‬וחד ביחסו לחקר החיים ולמסתורין שלהם‪ .‬היו לנו שיחות ארוכות‪.‬‬ ‫דיברנו על המטפלים ששאבנו מהם כוח והשראה‪ ,‬על מילטון אריקסון ועל שמאנים‬ ‫ידועים פחות‪ .‬באחת השיחות האלה מארק הפתיע אותי בשאלה‪" ,‬שמעת על המטפל‬ ‫שריפא אנשים בלי לפגוש אותם אפילו פעם אחת?"‬ ‫נדהמתי מהשאלה‪ .‬שמעתי על מרפאים בעלי יכולות תקשור ועל אנשים שמרפאים‬ ‫ממרחק‪ ,‬אבל נראה היה שמארק מדבר על משהו אחר‪.‬‬ ‫"מדובר בפסיכולוג שריפא מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪ ,‬בלי שפגש איש‬ ‫מהם פנים אל פנים‪ ".‬‬ ‫"מה הוא עשה?"‬ ‫"הוא השתמש בשיטת ריפוי מהוואי שנקראת ה'אפנפנ"‪.‬‬ ‫"הו–או–פו – מה?" שאלתי‪.‬‬ ‫ביקשתי ממארק שיחזור ויגיד את השם כמה פעמים‪ .‬מעולם לא שמעתי אותו לפני כן‪.‬‬ ‫מארק לא ידע יותר מזה על הסיפור או על התהליך‪ .‬הסקרנות שלי התעוררה‪ ,‬אבל לא‬ ‫אכחיש שהייתי גם ספקן‪ .‬חשבתי שמדובר בסיפור בדוי‪ .‬לרפא אנשים בלי לפגוש אותם?‬ ‫לא נראה לי‪.‬‬ ‫מארק סיפר לי את הסיפור הבא‪:‬‬ ‫"כחלק מתהליך החיפוש העצמי שלי‪ ,‬זה שש עשרה שנים שאני נוסע מדי פעם להר‬ ‫שסטה בקליפורניה‪ ",‬הסביר מארק‪" .‬שם קיבלתי מאחד החברים שלי ספרון קטן ובלתי‬ ‫נשכח‪ ,‬שהטקסט שלו מודפס כחול על גבי לבן‪ .‬הספרון מכיל מאמר על המטפל מהוואי‬ ‫ועל השיטה שלו‪ .‬קראתי את המאמר שוב ושוב‪ .‬לא תואר בו מה המטפל עשה‪ ,‬אבל‬ ‫נאמר שהוא אכן ריפא אנשים בשיטה שלו‪".‬‬ ‫"איפה המאמר הזה עכשיו?" שאלתי‪ .‬רציתי לקרוא אותו‪.‬‬ ‫"אני לא מוצא אותו‪ ",‬אמר מארק‪" .‬אבל היה לי דחף לספר לך עליו‪ .‬אני יודע שאתה‬ ‫מתקשה להאמין לזה‪ ,‬ואני מסוקרן כמוך‪ .‬גם אני רוצה לדעת עוד פרטים‪".‬‬ ‫עד הכנס הבא חלפה שנה‪ .‬במהלכה חיפשתי מעט באינטרנט‪ ,‬אבל לא מצאתי כלום‬ ‫על מטפל שריפא אנשים בלי לפגוש אותם‪ .‬מצאתי לא מעט מידע על ריפוי מרחוק‪ ,‬שבו‬ ‫אדם אחד מרפא אחר בלי שיהיו באותו המקום‪ ,‬אבל הבנתי שהמרפא מהוואי עושה‬

‫משהו אחר‪ .‬כפי שלמדתי בהמשך‪ ,‬מרחק פיזי הוא חסר ממשות בשיטת הריפוי שלו‪.‬‬ ‫בנוסף לכל זה‪ ,‬לא ידעתי איך לאיית את השם ה'אפנפנ כדי שאוכל לחפש את השיטה‬ ‫באינטרנט‪ .‬לכן הפסקתי לחפש‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬ב–‪ ,2005‬בכנס ההיפנוזה השנתי הבא‪ ,‬מארק הזכיר שוב את המטפל‪.‬‬ ‫"גילית עליו משהו?" הוא שאל‪.‬‬ ‫"אני לא יודע את שמו‪ ,‬ואני לא יודע איך כותבים את שיטת האו–מה שזה לא יהיה‪",‬‬ ‫הסברתי‪" .‬אז לא הצלחתי למצוא מידע‪".‬‬ ‫מארק הוא אדם נחוש‪ .‬עשינו הפסקה‪ ,‬הוצאתי את המחשב הנייד שלי‪ ,‬התחברתי‬ ‫לאינטרנט והתחלנו לחפש‪ .‬לא נדרש זמן רב למצוא את האתר העיקרי והיחיד של שיטת‬ ‫ה'אפנפנ דפדפתי באתר ומצאתי כמה מאמרים שנתנו לי מבט כללי על התחום שאליו‬ ‫עמדתי להיכנס‪.‬‬ ‫מצאתי הגדרה לה'אפנפנ‪" :‬ה'אפנפנ הוא תהליך של ניקוי רעלים אנרגטיים ומטרתו‬ ‫לאפשר את השפעתם של מחשבות‪ ,‬מילים‪ ,‬מעשים ופעולות אלוהיים‪".‬‬ ‫לא הבנתי מה זה אומר‪ ,‬והמשכתי לחפש‪ .‬מצאתי את זה‪:‬‬ ‫"במילים פשוטות‪ ,‬משמעות המילה ה'אפנפנ היא 'להחזיר למצב תקין' או 'לתקן טעות'‪.‬‬ ‫על פי המסורת של הוואי‪ ,‬טעויות נובעות ממחשבות או מזיכרונות כואבים מן העבר‪.‬‬ ‫ה'אפנפנ מציעה דרך לשחרור האנרגיה של המחשבות הכואבות‪ ,‬ושל הטעויות האלה‪,‬‬ ‫שגורמות לחוסר איזון ומחלה‪".‬‬ ‫אבל מה זה אומר בדיוק?‬ ‫כשהמשכתי לחפש באתר מידע על הפסיכולוג המסתורי שריפא אנשים בלי לפגוש‬ ‫אותם‪ ,‬למדתי שיש צורה מחודשת לה'אפנפנ‪ ,‬שנקראת 'זהות העצמי באמצעות‬ ‫הו'אופונופונו' )‪ Self I–Dentity Trough Ho'oponopono‬ובראשי תיבות ‪.(SITH‬‬ ‫לא התיימרתי להבין את המשמעות של כל זה‪ .‬גם מארק לא התיימר‪ .‬היינו שני‬ ‫חוקרים‪ .‬המחשב הנייד שלנו היה הסוס שעליו רכבנו אל מרחבי הארץ החדשה הזאת‪.‬‬ ‫חיפשנו תשובות‪ .‬המשכנו להקליד בלהיטות‪.‬‬ ‫מצאנו מאמר שעזר להסביר כמה נקודות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו‬ ‫אני לוקח אחריות מלאה על הבעיות של המטופלים שלי‬ ‫מאת ִאיָהִליאָ ָקָלה הוּ ֵלן‪ ,‬ד"ר לפילוסופיה‪ ,‬וצ'ארלס בראון‪ ,‬מטפל בעיסוי‬ ‫ ‬ ‫הגישות המסורתיות לפתרון בעיות ולריפוי קובעות שנקודת ההתחלה של כל מטפל‬ ‫היא האמונה שמקור הבעיות במטופל‪ ,‬ולא בו‪ .‬הוא מאמין שהאחריות שלו היא לעזור‬ ‫למטופל לפתור את בעיותיו‪ .‬האם ייתכן שבעקבות האמונות האלה מקצוע הריפוי עבר‬ ‫שחיקה שיטתית?‬ ‫כדי לפתור בעיות בצורה יעילה‪ ,‬על המטפל להיות מוכן לקחת אחריות מלאה על כך‬

‫שיצר את המצב הבעייתי; כלומר‪ ,‬עליו להכיר בכך שמקור הבעיה הוא במחשבות‬ ‫המוטעות שלו עצמו‪ ,‬ולא באלו של המטופל‪ .‬נראה שהמטפלים אף פעם אינם מבחינים‬ ‫שבכל פעם שקיימת בעיה‪ ,‬הם תמיד נוכחים!‬ ‫לקיחת אחריות מלאה על מימוש הבעיה‪ ,‬מאפשרת למטפל לקחת אחריות מלאה על‬ ‫פתרונה‪ .‬בעזרת הגישה המחודשת של הו'אופונופונו – תהליך של חרטה‪ ,‬סליחה והתמרה‬ ‫שפוַתח על ידי ָקהוּ ָנה ַלָפּ'אאוּ מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה – המטפל מסוגל להמיר את‬ ‫המחשבות המוטעות שלו ושל המטופל במחשבות מושלמות של אהבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫העיניים של סינתיה מתמלאות דמעות‪ .‬קמטים עמוקים תוחמים את זוויות‬ ‫פיה‪" .‬אני דואגת לבן שלי‪ ",‬היא נאנחת‪" .‬הוא שוב צורך סמים‪ ".‬בזמן שהיא‬ ‫מספרת את סיפורה הכואב‪ ,‬אני מתחיל לנקות את המחשבות המוטעות בתוכי‬ ‫שהתממשו כבעיה שלה‪ .‬‬ ‫ ‬ ‫בזמן שהמחשבות המוטעות מתחלפות במחשבות אוהבות במטפל‪ ,‬בבני המשפחה‬ ‫שלו‪ ,‬בקרובי המשפחה שלו‪ ,‬ובאבות אבותיו‪ ,‬הן מתחלפות גם במטופלת ובבני המשפחה‬ ‫שלה‪ ,‬קרובי המשפחה שלה ואבות אבותיה‪ .‬תהליך ההו'אופונופונו המעודכן מאפשר‬ ‫למטפל לעבוד ישירות עם המקור שבכוחו להתמיר את המחשבות המוטעות ולהפוך אותן‬ ‫לאהבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫העיניים שלה מתייבשות‪ .‬הקמטים סביב הפה שלה מתרככים‪ .‬היא מחייכת‬ ‫בהקלה‪" .‬אני לא יודעת למה‪ ,‬אבל אני מרגישה יותר טוב‪ ".‬גם אני לא יודע‬ ‫למה‪ .‬באמת‪ .‬החיים הם מסתורין‪ ,‬אבל האהבה יודעת הכול‪ .‬אני מגיע רק עד‬ ‫שם‪ ,‬ומודה לאהבה שממנה זורמות כל הברכות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פתרון בעיות באמצעות תהליך ההו'אופונופונו העדכני מתחיל בזה שהמטפל מחבר את‬ ‫הזהות העצמית שלו‪ ,‬הנפש שלו‪ ,‬עם המקור‪ ,‬הדבר שאחרים קוראים לו אהבה או‬ ‫אלוהים‪ .‬כשנוצר החיבור‪ ,‬המטפל מבקש מהאהבה לתקן את המחשבות המוטעות‬ ‫שמתממשות כבעיה‪ ,‬קודם כול בתוכו ולאחר מכן במטופל‪ .‬הבקשה היא תהליך של‬ ‫חרטה וסליחה מצדו של המטפל – "אני מצטער על המחשבות המוטעות שבתוכי שגרמו‬ ‫לבעיה שלי ושל המטופל; אני מבקש סליחה‪".‬‬ ‫כתגובה לבקשת הסליחה והחרטה של המטפל‪ ,‬האהבה מתחילה את התהליך המיסטי‬ ‫של התמרת המחשבות המוטעות‪ .‬בתהליך התיקון הרוחני הזה‪ ,‬האהבה מנטרלת את‬ ‫הרגשות המוטעים שגרמו לבעיה‪ ,‬בין אם היה זה עלבון‪ ,‬פחד‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה או בלבול‪.‬‬ ‫בשלב הבא האהבה משחררת מהמחשבות את האנרגיות המנוטרלות‪ ,‬ומשאירה אותן‬ ‫במצב של ריק‪ ,‬של ריקנות‪ ,‬של חופש אמיתי‪.‬‬ ‫עכשיו כשהמחשבות ריקות‪ ,‬חופשיות‪ ,‬הן מתמלאות באהבה‪ .‬התוצאה היא שהאהבה‬ ‫מתחדשת במטפל והוא מתמלא בה‪ .‬כשהמטפל מתחדש – גם המטופל וכל מי שקשור‬

‫לבעיה – מתחדשים‪ .‬הייאוש שחוותה המטופלת מתחלף באהבה‪ .‬את החושך ששרר‬ ‫בנשמתה‪ ,‬מחליף האור המרפא של האהבה‪.‬‬ ‫הסדנה של זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו‪ ,‬מלמדת אנשים מי הם ואיך הם‬ ‫יכולים לפתור בעיות בכל רגע‪ ,‬ובאותו זמן להתחדש באהבה ולהתמלא בה‪ .‬הסדנה‬ ‫נפתחת בהרצאה חופשית בת שעתיים‪ .‬המשתתפים מקבלים מבט כולל על הדרך שבה‬ ‫מתממשות המחשבות שלהם כבעיה רוחנית‪ ,‬שכלית‪ ,‬רגשית‪ ,‬גופנית‪ ,‬כלכלית ובינאישית‬ ‫בחיים שלהם ובחיים של בני המשפחה וקרובי המשפחה שלהם‪ ,‬אבות אבותיהם‪,‬‬ ‫החברים‪ ,‬השכנים והעמיתים שלהם‪ .‬בסדנת סוף שבוע‪ ,‬לומדים המשתתפים מהי בעיה‪,‬‬ ‫היכן ממוקמות הבעיות‪ ,‬כיצד לפתור סוגים שונים של בעיות בעזרת למעלה מעשרים‬ ‫וחמישה תהליכים לפתרון בעיות‪ ,‬ואיך לטפל בעצמם בדרך הטובה ביותר‪ .‬הדגש בסדנה‬ ‫הוא על לקיחת אחריות מלאה על עצמכם‪ ,‬על מה שקורה בחיים שלכם ועל פתרון בעיות‬ ‫ללא מאמץ‪.‬‬ ‫הקסם שבתהליך ההו'אופונופונו העדכני הוא שאתה פוגש את עצמך מחדש בכל רגע‪,‬‬ ‫ובכל פעם שהתהליך מיושם אתה לומד להעריך יותר ויותר את הנס המחדש של‬ ‫האהבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫אני מנהל את חיי ואת היחסים שלי בהתאם להבנות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המציאות היא תוצר של המחשבות שלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם המחשבות שלי ממאירות הן יוצרות מציאות ממאירה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אם המחשבות שלי מושלמות הן יוצרות מציאות שופעת אהבה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אני אחראי במאה אחוזים על יצירת המציאות שלי כפי שהיא‪.‬‬ ‫‪ .5‬אני אחראי במאה אחוזים על תיקון המחשבות הממאירות שיוצרות מציאות חולה‪.‬‬ ‫‪" .6‬שם בחוץ" אינו קיים‪ .‬הכול קיים כמחשבות במוחנו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫מארק ואני קראנו את המאמר ותהינו מי מהכותבים היה המטפל שחיפשנו – צ'ארלס‬ ‫בראון או ד"ר הוּ ֵלן‪ .‬לא ידענו‪ .‬לא יכולנו לנחש‪ .‬ומי היא מוֹ ְר ָנה הזו שמוזכרת במאמר?‬ ‫ומהי זהות העצמי הו–או–מה?‬ ‫המשכנו לקרוא‪.‬‬ ‫מצאנו עוד כמה מאמרים ששפכו אור על התהיות שלנו‪ .‬היו בהם משפטי הסבר כמו‪:‬‬ ‫"זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו היא שיטה שמתייחסת לכל בעיה לא כאל חוויה‬ ‫קשה – אלא כאל הזדמנות‪ .‬בעיות הן רק זיכרונות מהעבר שחוזרים על עצמם שוב ושוב‬ ‫כמו בתקליטור שרוט כדי לתת לנו עוד סיכוי לראות את הדברים דרך עיני האהבה ולפעול‬ ‫מתוך השראה‪".‬‬ ‫הייתי סקרן‪ ,‬אבל לא הבנתי‪ .‬הבעיות הן 'זיכרונות מהעבר שחוזרים על עצמם שוב‬

‫ושוב'? מה הם מנסים להסביר? איך שיטת ההו–או–פו–איך שלא קוראים לה‪ ,‬עזרה‬ ‫למטפל שריפא אנשים? ובכלל‪ ,‬מיהו המטפל הזה?‬ ‫מצאתי עוד מאמר‪ ,‬שבו דארל סיפורד מספר על פגישתו עם האישה שפיתחה את‬ ‫תהליך ההו'או–פו–איך שלא קוראים לו‪ .‬שמה הוא מוֹ ְר ָנה והיא ָקהוּ ָנה – שומרת הסודות‪.‬‬ ‫מוֹ ְר ָנה עוזרת לרפא אנשים על ידי "עתירה לבורא האלוהי של הבחירות שלנו 'באמצעות‬ ‫הישות האלוהית שנמצאת בכל אדם‪ ...‬שהיא למעשה שלוחה של הבורא האלוהי‪"'.‬‬ ‫אתם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬אולי מבינים את זה‪ .‬בזמנו‪ ,‬אני לא הבנתי‪ .‬גם מארק לא הבין‪ .‬מתברר‬ ‫שאותה מוֹ ְר ָנה אמרה כמה מילים‪ ,‬מעין תפילה שעזרה לאנשים להחלים‪ .‬רשמתי לעצמי‬ ‫למצוא את התפילה הזאת‪ ,‬אבל באותו רגע יצאתי למשימה אחרת – למצוא את המטפל‬ ‫וללמוד את שיטת הריפוי שלו‪ .‬הלהיטות שלי ללמוד עוד על השיטה ולפגוש את המטפל‬ ‫השמאני הזה הפכה למרגשת יותר ויותר‪ .‬מארק ואני היינו מוכרחים לחזור לדוכן שלנו‬ ‫בכנס‪ ,‬ובכל זאת בחרנו להמשיך בחיפוש שלנו‪.‬‬ ‫על פי המאמרים ואתר האינטרנט ניחשנו שהמטפל שחיפשנו נקרא ִאיָהִליאָ ָקָלה הוּ ֵלן‪.‬‬ ‫שם פרטי מכובד בהחלט‪ .‬לא היה לי מושג איך לבטא אותו‪ ,‬ובטח שלא איך לאיית אותו‪.‬‬ ‫גם לא ידעתי איך למצוא אותו‪ .‬באתר לא הופיעו פרטי הקשר שלו‪ .‬מארק ואני ניסינו‬ ‫לחפש בגוגל‪ ,‬אבל לא מצאנו דבר‪ .‬התחלנו לחשוב שאולי המטפל השמימי הזה בדיוני‪,‬‬ ‫שהוא פרש לגמלאות או אולי אפילו הלך לעולמו‪.‬‬ ‫סגרתי את המחשב הנייד וחזרתי לכנס‪.‬‬ ‫אבל ההרפתקה כבר התחילה‪.‬‬

‫למצוא את המטפל המיוחד ביותר בעולם‬ ‫מי שמתבונן החוצה‪ ,‬חולם; מי שמתבונן פנימה‪ ,‬מתעורר‪.‬‬ ‫קארל יונג‬ ‫ ‬ ‫כשחזרתי הביתה לפרברי אוסטין‪ ,‬טקסס‪ ,‬לא יכולתי להפסיק לחשוב על הסיפור של‬ ‫הפסיכולוג שריפא אנשים בלי לפגוש אותם לטיפול‪ .‬מה היתה השיטה שלו? מיהו? האם‬ ‫הסיפור אמיתי?‬ ‫מאחר שיש לי ותק של למעלה מעשרים שנים בתחום ההתפתחות האישית‪ ,‬שרובן‬ ‫מתועדות בספרים שלי הרפתקאות פנימיות‪ :‬וידויים של עיתונאי מהעולם הפנימי ומוקד‬ ‫המשיכה‪ ,‬אין זה מפתיע שרציתי לדעת עוד‪ .‬מאז ומתמיד הייתי טיפוס סקרן‪ .‬ביליתי שבע‬ ‫שנים לצדו של מורה רוחני שנוי במחלוקת‪ .‬בתחום המודעות‪ ,‬ראיינתי מורים ומלומדים‪,‬‬ ‫סופרים ומרצים‪ ,‬מיסטיקנים ומומחים לנפש האדם‪ .‬בגלל ההצלחה שקצרו הספרים‬ ‫האחרונים שלי‪ ,‬הייתי חבר של רבים מהמומחים המובילים בתחום ההתפתחות האישית‪.‬‬ ‫אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על הסיפור של המטפל הזה‪ .‬זה היה שונה‪ .‬זאת היתה‬ ‫פריצת דרך‪.‬‬ ‫הייתי חייב לדעת עוד‪.‬‬ ‫לכן יצאתי לעוד מסע חיפוש‪ .‬בעבר שכרתי בלשים פרטיים כדי לאתר נעדרים‪,‬‬ ‫לדוגמה כשכתבתי על גאון הפרסום ברוס בארטון בספרי שבעת סודות ההצלחה‬ ‫ ‪The‬‬ ‫ ‪Seven‬‬ ‫ ‪Lost‬‬ ‫ ‪Secrets‬‬ ‫ )‪of‬‬ ‫האבודים‬ ‫‪ .(Success‬עמדתי לשכור את שירותיו של בלש פרטי כדי למצוא את‬ ‫ד"ר הוּ ֵלן‪ ,‬אבל אז קרה דבר משונה‪ .‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬במהלך אחד החיפושים אחר ד"ר הוּ ֵלן‪ ,‬גיליתי את שמו באתר אינטרנט‬ ‫נוסף‪ .‬אין לי מושג מדוע מידע זה לא עלה בחיפושים הקודמים‪ ,‬אבל פתאום זה הופיע‪.‬‬ ‫לא מצאתי מספר טלפון‪ ,‬אבל יכולתי להזמין ייעוץ אישי עם ד"ר הוּ ֵלן באמצעות‬ ‫הדואר האלקטרוני‪ .‬זו נראתה דרך משונה לעבור טיפול‪ ,‬אבל בעידן האינטרנט הכול‬ ‫הולך‪ .‬כשהבנתי שזו הדרך הטובה ביותר ליצור איתו קשר‪ ,‬שלחתי לו מייל דרך האתר‪.‬‬ ‫הייתי נרגש מכפי שניתן לתאר במילים‪ .‬ציפיתי בכליון עיניים לתשובה שלו‪ .‬מה הוא יגיד?‬ ‫אולי הוא יכתוב משהו מאיר עיניים? אולי הוא ירפא אותי דרך המייל?‬ ‫בקושי ישנתי באותו הלילה‪ ,‬הייתי להוט כל כך לשמוע ממנו‪ .‬למחרת בבוקר הוא שלח‬ ‫לי תשובה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫תודה שביקשת ייעוץ‪ .‬לרוב‪ ,‬הייעוץ מתבצע דרך האינטרנט או באמצעות הפקס‪.‬‬ ‫האדם שמבקש ייעוץ שולח לי נתונים על בעיה או מצוקה‪ .‬אני מעבד את המידע הזה‬ ‫ועורך מדיטציה כדי לקבל הדרכה מהישות האלוהית‪ .‬לאחר מכן אני שולח לאדם מייל ובו‬

‫המידע שקיבלתי במהלך המדיטציה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בזמן שיצאתי לארוחת צהריים‪ ,‬קיבלתי פקס ממטופל שלי‪ ,‬עורך דין מהוואי‪ ,‬עם‬ ‫תיאור בעיה‪ .‬לאחר שאעבד את המידע‪ ,‬אכתוב לו את ההנחיות שקיבלתי מהישות‬ ‫האלוהית במהלך המדיטציה‪.‬‬ ‫על מהותה של העבודה שלי אפשר לקרוא ב–‪.www.ho-oponopono.org‬‬ ‫אנא‪ ,‬אל תחשוש ליצור איתי קשר כדי לבדוק איזה טיפול יהיה הטוב ביותר בשבילך‪.‬‬ ‫אני מאחל לך שלווה בלתי נתפסת‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ד"ר ִאיָהִליאָ ָקָלה הו ֵלן‬ ‫ ‬ ‫זה היה משונה‪ .‬הוא מדבר עם הישות האלוהית? עורכי דין שוכרים את שירותיו? עדיין‬ ‫לא היה לי מספיק מידע כדי שאוכל לחוות דעה עליו או על השיטות שלו‪ ,‬אבל רציתי‬ ‫לדעת עוד‪.‬‬ ‫באותו רגע החלטתי להזמין ממנו ייעוץ במייל‪ .‬המחיר היה ‪ 150‬דולר‪ .‬בשבילי‪ ,‬זה היה‬ ‫סכום פעוט‪ .‬סוף סוף עמדתי לשמוע מהפסיכולוג המבוקש מחולל הנסים! הייתי נלהב‪.‬‬ ‫הקדשתי מחשבה לנושא שעליו יתקיים הייעוץ‪ .‬זכיתי בחיי ללא מעט הצלחות‪ .‬אני‬ ‫יכול לזקוף לזכותי הצלחות שרוב האנשים מבקשים‪ :‬ספרים רבי מכר‪ ,‬קריירה‪ ,‬שפע‬ ‫חומרי‪ ,‬מכוניות‪ ,‬בתים‪ ,‬בת זוג‪ ,‬בריאות ואושר‪ .‬הורדתי שלושים ושישה קילו ממשקלי‬ ‫והרגשתי נהדר‪ ,‬אבל היה עלי להוריד כשבעה קילוגרמים נוספים‪ .‬מאחר שעדיין נאבקתי‬ ‫עם בעיות של עודף משקל‪ ,‬החלטתי לבקש מד"ר הוּ ֵלן לייעץ לי בנושא הזה‪ .‬וכך עשיתי‪.‬‬ ‫כעבור יממה הגיעה אלי התשובה שלו במייל‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫תודה רבה על תשובתך‪.‬‬ ‫כשבדקתי שמעתי‪" ,‬הוא בסדר גמור‪".‬‬ ‫דבר עם הגוף שלך‪ .‬אמור לו‪" :‬אני אוהב אותך כפי שאתה‪ .‬תודה שאתה איתי‪ .‬אם אי‬ ‫פעם הרגשת שאני מתעלל בך‪ ,‬סלח לי בבקשה‪ ".‬כמה פעמים ביום עצור וערוך ביקור‬ ‫בגוף שלך‪ .‬אפשר לביקור להיות מלא באהבה ובהכרת תודה‪" .‬תודה לך שאתה מעביר‬ ‫אותי ממקום למקום‪ ,‬תודה שאתה נושם‪ ,‬תודה על הלב הפועם שלנו‪".‬‬ ‫ראה בגוף שלך שותף לחיים‪ ,‬ולא משרת‪ .‬דבר אל הגוף שלך כמו שהיית מדבר אל ילד‬ ‫קטן‪ .‬היה חבר שלו‪ .‬הוא אוהב הרבה מאוד מים‪ ,‬הם עוזרים לו לעבוד טוב יותר עם‬ ‫העצמי שלו‪ .‬ייתכן שתרגיש שהוא רעב‪ ,‬אבל למעשה ייתכן שהוא אומר לך שהוא צמא‪.‬‬ ‫שתיית מי שמש כחולים מתמירה זיכרונות‪ ,‬שהם בעיות שחוזרות על עצמן שוב ושוב‬ ‫בתת–מודע )הילד(‪ .‬השתייה עוזרת לגוף להרפות ולאפשר לאלוהים לפעול את פעולתו‪.‬‬ ‫קח בקבוק זכוכית כחול‪ .‬מלא אותו במי ברז‪ .‬סגור את הבקבוק בפקק שעם‪ ,‬או כסה את‬ ‫הפיה שלו בנייר צלופן‪ .‬שים את הבקבוק בשמש‪ ,‬או תחת נורת ליבון‪ ,‬למשך שעה אחת‬

‫לפחות‪ .‬שתה את המים או שטוף את הגוף שלך עם המים אחרי המקלחת‪ .‬השתמש במי‬ ‫השמש הכחולים לבישול‪ ,‬לכביסה‪ ,‬ולכל דבר אחר שמצריך שימוש במים‪ .‬הכן קפה או‬ ‫תה עם מי השמש הכחולים‪.‬‬ ‫מהמכתב שלך מתקבלת תחושה של פשטות אלגנטית‪ ,‬וזו מתנה שאין שנייה לה‪.‬‬ ‫אולי נוכל לבקר אחד את השני שוב כחברים למסע המנקים את דרכם הביתה‪.‬‬ ‫אני מאחל לך שלווה בלתי נתפסת‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למרות שנהניתי מהשלווה במסר שלו‪ ,‬נותרתי בלתי מסופק‪ .‬האם זאת הדרך שלו‬ ‫לייעץ? האם כך הוא ריפא את האנשים בבית החולים הפסיכיאטרי? אם כן‪ ,‬משהו היה‬ ‫חסר‪ .‬אני לא בטוח אם רוב האנשים היו מקבלים את המסר הזה כגזר דין סופי לגבי בעיות‬ ‫משקל‪ .‬להגיד‪" ,‬אתה בסדר גמור" לא ממש פותר משהו‪.‬‬ ‫כתבתי לו שוב וביקשתי מידע נוסף‪ .‬וזו התשובה שקיבלתי ממנו‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫השלווה מתחילה בי‪.‬‬ ‫הבעיות שלי הן זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב בתת–מודע שלי‪ .‬הבעיות שלי‬ ‫אינן קשורות לאף אחד‪ ,‬לשום מקום ולשום מצב‪ .‬שייקספיר תיאר אותן באחת הסונטות‬ ‫שלו בדרכו הפיוטיות‪" :‬אכאב אז כאבים אשר כאבתי‪".‬‬ ‫כשאני חווה זיכרונות שממחזרים בעיות שוב ושוב‪ ,‬יש לי ברירה‪ .‬אני יכול להמשיך‬ ‫לעסוק בהם‪ ,‬או שאני יכול לבקש מהישות האלוהית לשחרר אותם על ידי התמרה‪ ,‬וכך‬ ‫להחזיר את המוח שלי למצבו התקין‪ ,‬שהוא המצב המקורי של אפס‪ ,‬של ִריק‪ ...‬נקי‬ ‫מזיכרון‪ .‬כשאני נקי מזיכרון‪ ,‬אני העצמי האלוהי כפי שיצרה אותי הישות האלוהית‬ ‫בדמותה‪.‬‬ ‫כאשר התת–מודע שלי במצב אפס‪ ,‬הוא חסר זמן‪ ,‬חסר גבול‪ ,‬אינסופי‪ ,‬אלמותי‪.‬‬ ‫כשהזיכרונות מכתיבים אותו‪ ,‬הוא תקוע בזמן‪ ,‬במקום‪ ,‬בבעיות‪ ,‬בחוסר ודאות‪ ,‬בכאוס‪,‬‬ ‫בחשיבה‪ ,‬בהתמודדות ובניהול‪ .‬כשאני מאפשר לזיכרונות לשלוט‪ ,‬אני מוותר על בהירות‬ ‫המחשבה‪ ,‬ואינני מיישר קו עם הישות האלוהית‪ .‬אם אין יישור קו‪ ,‬אין השראה‪ .‬אם אין‬ ‫השראה‪ ,‬אין תכלית‪.‬‬ ‫כשאני עובד עם אנשים‪ ,‬אני תמיד מבקש מהישות האלוהית להתמיר את הזיכרונות‬ ‫שחוזרים על עצמם שוב ושוב בתת–מודע שלי ובאים לידי ביטוי בתפיסות שלי‪ ,‬במחשבות‬ ‫שלי ובתגובות שלי אליהן‪ .‬במצב אפס הישות האלוהית מתפשטת בתת–מודע ובמודע‬ ‫שלי בצורת השראוֹת‪ ,‬ומאפשרת לנשמה שלי לחוות אנשים כפי שהישות האלוהית חווה‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫כשאני עובד עם הישות האלוהית‪ ,‬הזיכרונות שהותמרו בתת–מודע שלי מותמרים‬ ‫בתת–מודע של כולם‪ ,‬לא רק של אנשים אלא גם של עולם המינרלים‪ ,‬בעלי החיים‬

‫והצמחים‪ ,‬ושל כל צורות הקיום הנראות והבלתי נראות‪ .‬כמה נפלא להבין שהשלווה‬ ‫והחופש מתחילים בי‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ובכן‪ ,‬לא הבנתי‪ .‬החלטתי לבקש לעבוד איתו‪ ,‬לכתוב ספר על העבודה שלו‪ .‬נראה היה‬ ‫לי שזאת דרך הגיונית לגרום לו לגלות את כל רזי השיטה שלו‪ ,‬וללמוד על שנות העבודה‬ ‫שלו בבית החולים הפסיכיאטרי‪ .‬כתבתי לו שזה יעזור לאחרים‪ .‬כתבתי לו שאני אעשה‬ ‫את רוב העבודה‪ .‬שלחתי לו את המייל וחיכיתי‪ .‬והוא ענה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫"השלווה מתחילה בי‪".‬‬ ‫המין האנושי צבר זיכרונות ממכרים של ראיית אחרים כזקוקים לעזרה‪ ,‬לסיוע‪ .‬זהות‬ ‫העצמי באמצעות הו'אופונופונו )‪(SITH – Self I–Dentity Through Ho`oponopono‬‬ ‫היא שיטה שמטרתה שחרור הזיכרונות האלה מהתת–מודע שלנו‪ .‬הזיכרונות חוזרים‬ ‫ומחזקים את התפיסה שהבעיות הן חיצוניות ולא פנימיות‪.‬‬ ‫כל אחד מאיתנו הגיע לכאן עם "כאבים אשר כאבתי" מוכנים מראש‪.‬‬ ‫זיכרונות בעייתיים אינם קשורים באנשים‪ ,‬במקומות או במצבים‪ .‬למעשה‪ ,‬הם‬ ‫הזדמנות בשבילנו להיות חופשיים‪.‬‬ ‫המטרה של ‪ SITH‬היא להחזיר את זהות העצמי של האדם למצבה התקין‪ ,‬להשיב על‬ ‫כנו את המקצב הטבעי של האדם עם התבונה האלוהית‪ .‬כשמשיבים על כנו את המקצב‬ ‫המקורי‪ ,‬האפס נפתח והנשמה מתמלאת השראה‪.‬‬ ‫הניסיון שלי לימד אותי שאנשים שחווים את ‪ SITH‬רוצים לחלוק את המידע עם‬ ‫אחרים כדי לעזור להם‪ .‬לא קל להרפות מהלך החשיבה של "אני יכול לעזור להם"‪ .‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬אם "תסביר" לאנשים על ‪ SITH‬זה לא ישחרר אצלם זיכרונות של בעיות‪ .‬רק‬ ‫היישום של ‪ SITH‬יעשה זאת‪.‬‬ ‫אם אנחנו מוכנים לנקות את ה"כאבים אשר כאבתי‪ ",‬נהיה בסדר‪ ,‬כולם יהיו בסדר‪,‬‬ ‫והכול יהיה בסדר‪ .‬לכן אנחנו לא מעודדים אנשים לחלוק את ‪ SITH‬עם אחרים; במקום‬ ‫זה‪ ,‬אנחנו מעודדים אותם לוותר על העניין שלהם באחרים‪ ,‬ולשחרר קודם את עצמם‬ ‫ואחר כך את האחרים‪.‬‬ ‫"השלווה מתחילה בי‪".‬‬ ‫שלוות העצמי‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה‬ ‫ ‬ ‫עדיין לא הבנתי‪.‬‬ ‫שוב כתבתי אליו‪ ,‬וביקשתי לראיין אותו בטלפון‪ .‬הוא הסכים‪ .‬קבענו שיחה ליום שישי‬

‫הקרוב‪ ,‬כמה ימים מאוחר יותר‪ .‬הייתי נרגש כל כך‪ ,‬עד שכתבתי לחברי מארק ריאן‬ ‫וסיפרתי לו את החדשות‪ :‬סוף סוף‪ ,‬כמה שנים אחרי שהוא סיפר לי על השמאן המסתורי‬ ‫מהוואי‪ ,‬עמדתי לדבר איתו‪ .‬גם הוא התרגש‪.‬‬ ‫שנינו היינו סקרנים ותהינו אילו דברים נלמד‪.‬‬ ‫לא העלנו על דעתנו את מה שעמדנו לחוות‪.‬‬

‫השיחה הראשונה שלנו‬ ‫כל אדם סבור שגבולות שדה הראייה שלו הם גבולות העולם‪.‬‬ ‫ארתור שופנהאואר‬ ‫ ‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הפעם הראשונה שדיברתי עם ד"ר הוּ ֵלן היתה ב–‪ 21‬באוקטובר ‪.2005‬‬ ‫שמו המלא הוא ד"ר ִאיָהִליאָ ָקָלה הוּ ֵלן‪ .‬אבל הוא ביקש שאקרא לו "ִאי"‪ .‬לא היתה לי‬ ‫בעיה עם זה‪ .‬בשיחת הטלפון הראשונה שלנו "ִאי" ואני דיברנו במשך שעה‪ .‬ביקשתי ממנו‬ ‫לספר לי את הסיפור המלא של עבודתו כמטפל‪.‬‬ ‫הוא סיפר שבמשך שלוש שנים עבד בבית החולים הפסיכיאטרי של מדינת הוואי‪.‬‬ ‫המחלקה שבה אושפזו עבריינים חולי נפש היתה מסוכנת‪ .‬פסיכולוגים התפטרו שם‬ ‫מעבודתם מדי חודש‪ .‬אנשי הצוות הרבו להיעדר עקב תחלואים שונים‪ ,‬או התפטרו‪.‬‬ ‫אנשים היו עוברים במסדרונות המחלקה כשגבם צמוד לקיר‪ ,‬מפחד שיותקפו על ידי‬ ‫המטופלים‪ .‬זה היה מקום שלא נעים לחיות‪ ,‬לעבוד או לבקר בו‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן‪ ,‬או "ִאי"‪ ,‬סיפר שמעולם לא נפגש עם המטופלים לייעוץ פסיכולוגי‪ .‬הוא‬ ‫מעולם לא ישב איתם בפגישה טיפולית‪ .‬הוא הסכים לקרוא את התיקים הרפואיים‬ ‫שלהם‪ .‬בזמן שהביט בתיקים הוא טיפל בעצמו‪ ,‬והמטופלים התחילו להחלים‪.‬‬ ‫הסיפור הפך מעניין עוד יותר כששמעתי את הקטע הבא‪" :‬אחרי כמה חודשים‬ ‫מטופלים שהיו כבולים‪ ,‬הורשו להסתובב חופשי‪ ",‬הוא אמר לי‪" .‬אחרים‪ ,‬שהיו בטיפול‬ ‫תרופתי כבד‪ ,‬קיבלו מינונים נמוכים יותר‪ .‬ואלה שנחשבו חסרי סיכוי להשתחרר מבית‬ ‫החולים‪ ,‬השתחררו‪".‬‬ ‫התמלאתי יראת כבוד‪.‬‬ ‫"ויותר מזה‪ ",‬הוא המשיך‪" ,‬הצוות התחיל ליהנות מהעבודה‪ .‬לא היו עוד היעדרויות‬ ‫ותחלופה תכופה‪ .‬בסופו של דבר היו לנו יותר אנשי צוות משהיינו צריכים‪ ,‬כי המטופלים‬ ‫השתחררו ובכל יום כל אנשי הצוות הגיעו לעבודה‪ .‬המחלקה הזאת נסגרה‪ .‬היא אינה‬ ‫קיימת יותר‪".‬‬ ‫עכשיו הייתי חייב להציג את שאלת השאלות‪:‬‬ ‫"מה עשית בתוך עצמך שגרם לכל האנשים האלה להשתנות?"‬ ‫"ניקיתי בתוכי את החלק שהיה משותף לי ולהם‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫מה? לא הבנתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן הסביר‪ ,‬שאחריות מלאה על החיים שלנו משמעה שכל דבר בחיים שלנו הוא‬ ‫באחריותנו‪ ,‬פשוט בגלל שהדבר נמצא בחיים שלנו‪ .‬העולם כולו הוא הבריאה שלנו‪,‬‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ .‬‬ ‫וואו! קשה לעכל את זה‪ .‬לקחת אחריות על המילים או המעשים שלי זה עניין אחד‪.‬‬

‫עניין אחר לגמרי הוא לקחת אחריות על כל דבר שאומר או עושה כל מי שיש לו חלק‬ ‫בחיים שלי‪ .‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האמת היא‪ ,‬שאם אנחנו לוקחים אחריות מלאה על החיים שלנו‪ ,‬אז כל דבר‬ ‫שאנו רואים‪ ,‬שומעים או טועמים‪ ,‬וכל דבר שאנו נוגעים בו או חווים אותו בכל דרך‬ ‫שהיא‪ ,‬הוא באחריותנו כי הוא חלק מהחיים שלנו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הטרוריסטים‪ ,‬הנשיא‪ ,‬הכלכלה – כל דבר שאתם חווים ולא אוהבים – מחכה‬ ‫לכם שתרפאו אותו‪ .‬במידת מה‪ ,‬הדברים האלה קיימים רק כבבואות שמשתקפות‬ ‫מתוככם‪.‬‬ ‫הבעיה אינה אצלם‪ ,‬אלא אצלכם‪.‬‬ ‫וכדי לשנות אותם‪ ,‬עליכם לשנות את עצמכם‪.‬‬ ‫אני יודע שקשה להבין את זה‪ ,‬ועוד יותר קשה לקבל את זה‪ ,‬או לחיות את זה‪ .‬קל יותר‬ ‫להאשים מאשר לקחת אחריות מלאה‪ .‬אבל בזמן שדיברתי עם ד"ר הו לן‪ ,‬התחלתי להבין‬ ‫שבשבילו‪ ,‬ולפי שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬ריפוי משמעו לאהוב את עצמך‪ .‬אם אתם רוצים‬ ‫לשפר את החיים שלכם‪ ,‬עליכם לרפא אותם‪ .‬אם אתם רוצים לרפא מישהו – גם אם זה‬ ‫עבריין חולה נפש – תעשו זאת על ידי כך שתרפאו את עצמכם‪ .‬שאלתי את ד"ר הו לן‬ ‫איך הוא ריפא את עצמו‪ .‬מה הוא עשה‪ ,‬בדיוק‪ ,‬כשעיין בתיקים הרפואיים של המטופלים‬ ‫האלה?‬ ‫"רק חזרתי ואמרתי 'אני מצטער' ו'אני אוהב אותך‪ "',‬הוא הסביר‪.‬‬ ‫"זה הכול?"‬ ‫"זה הכול‪".‬‬ ‫מתברר שאהבה עצמית היא הדרך הטובה ביותר לשפר את עצמכם‪ .‬ובזמן שאתם‬ ‫משפרים את עצמכם‪ ,‬אתם משפרים את העולם שלכם‪ .‬‬ ‫כשד"ר הו לן‪ ,‬או "ִאי"‪ ,‬עבד בבית החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬הוא מסר לידי הישות‬ ‫האלוהית כל דבר שעלה בתוכו וביקש לשחרר אותו‪ .‬הוא תמיד בטח בישות האלוהית‪ .‬זה‬ ‫תמיד הצליח‪ .‬ד"ר הו לן נהג לשאול את עצמו‪" ,‬מה קורה בתוכי שגרם לי ליצור את‬ ‫הבעיה הזאת‪ ,‬ואיך אני יכול לתקן את הבעיה הזאת בתוכי?"‬ ‫מתברר שהשיטה הזאת של ריפוי מהפנים לחוץ נקראת "הו'אופונופונו זהות העצמי"‪.‬‬ ‫נדמה שיש גרסה עתיקה יותר של הו'אופונופונו שהושפעה מהמיסיונרים בהוואי‪ .‬בגרסה‬ ‫הזאת היה מתווך שעזר לאנשים לרפא בעיות ולהיפטר מהן באמצעות דיבור‪ .‬כשהוא‬ ‫הצליח לנתק את החוט שקישר בין הבעיה למטופל‪ ,‬היא נעלמה‪ .‬אבל הו'אופונופונו זהות‬ ‫העצמי לא זקוקה למתווך‪ .‬הכול מתבצע בתוככם‪ .‬הייתי סקרן וידעתי שעם הזמן אבין‬ ‫אותה לעומק‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן עדיין לא תיעד את תהליך הריפוי שלו בדרך כלשהי‪ .‬הצעתי לעזור לו לכתוב‬ ‫ספר‪ ,‬אבל נראה היה שהוא לא מעוניין בכך‪ .‬הוא סיפר לי על סרטון וידיאו שהופק פעם‬ ‫על הנושא‪ ,‬ואני הזמנתי אותו‪ .‬הוא גם אמר לי לקרוא את אשליית המשתמש מאת טוֹר‬ ‫נוֹ ֶרְט ָרא ְנ ֶד ְרס‪ .‬מאחר שאני תולעת ספרים‪ ,‬ניגשתי מיד לאינטרנט והזמנתי את הספר‬ ‫מאמזון‪ .‬כשהוא הגיע‪ ,‬בלעתי אותו‪.‬‬

‫הספר טוען שלמודע שלנו אין שמץ של מושג מה קורה‪ .‬נורטראנדרס כתב‪" ,‬ידוע‬ ‫שבכל שנייה שוטפים את החושים שלנו מיליוני חלקיקי מידע‪ .‬אבל המודע שלנו מעבד‬ ‫ארבעים חלקיקים בשנייה – לכל היותר‪ .‬מיליונים רבים של חלקיקים נדחסים לתוך חוויה‬ ‫מודעת‪ ,‬שלמעשה אינה מכילה מידע כלל‪".‬‬ ‫כפי שהבנתי מדבריו של ד"ר הו לן‪ ,‬מאחר שאין לנו מודעות ממשית למה שקורה‬ ‫סביבנו בכל רגע נתון‪ ,‬כל שאנחנו מסוגלים לעשות הוא למסור הכול לידי הישות האלוהית‬ ‫ולבטוח בה‪ .‬הכול כרוך בלקיחת אחריות מלאה על כל דבר בחיים שלך – הכול‪ .‬הוא אמר‬ ‫שהעבודה שלו היא לנקות את עצמו‪ .‬זהו‪ .‬בזמן שהוא מנקה את עצמו‪ ,‬העולם מתנקה‪ ,‬כי‬ ‫הוא העולם‪ .‬כל דבר מחוץ לו הוא השתקפות ואשליה‪ .‬אומנם חלק מדבריו נשמעו כמו‬ ‫דבריו של יונג‪ ,‬שהעולם החיצוני שאדם רואה הוא הצל שמטילים החיים שלו‪ ,‬אבל‬ ‫הדברים שד"ר הו לן תיאר היו מעבר לזה‪ .‬נראה שהוא הכיר בזה שהכול הוא השתקפות‬ ‫של עצמנו‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬שהאחריות שלנו היא לתקן כל דבר שאנחנו חווים‪ ,‬ולעשות זאת‬ ‫מתוך עצמנו על ידי התחברות לישות האלוהית‪ .‬בשבילו‪ ,‬הדרך היחידה לתקן כל דבר‬ ‫חיצוני היא להגיד "אני אוהב אותך" לישות האלוהית‪ ,‬שאפשר לקרוא לה גם אלוהים‪,‬‬ ‫חיים‪ ,‬יקום‪ ,‬או כל שם אחר שמתאר את הכוח העליון המשותף לכל האנושות‪.‬‬ ‫וואו‪ .‬זאת היתה שיחה מרשימה‪ .‬ד"ר הו לן בכלל לא הכיר אותי‪ ,‬ובכל זאת הקדיש לי‬ ‫הרבה מזמנו‪ .‬הוא בלבל אותי‪ .‬הוא היה כמעט בן שבעים‪ ,‬ומן הסתם היו שראו בו מורה‬ ‫רוחני‪ ,‬וכאלה שראו בו משוגע‪.‬‬ ‫שמחתי מאוד על אותה שיחה ראשונה שלי עם ד"ר הו לן‪ ,‬אבל רציתי עוד‪ .‬אין ספק‬ ‫שלא הבנתי לעומקו את מה ששמעתי ממנו‪ .‬היה יכול להיות לי קל יותר להתנגד לדבריו‬ ‫או לדחות אותם‪ .‬אבל הייתי מוטרד בשאלה איך הוא השתמש בשיטה הזו כדי לרפא‬ ‫מקרים אבודים לכאורה‪ ,‬כמו עבריינים חולי נפש‪.‬‬ ‫ידעתי שד"ר הו לן היה אמור להנחות סדנה זמן מה לאחר מכן‪ ,‬ושאלתי אותו עליה‪.‬‬ ‫"מה אקבל בסדנה?"‬ ‫"תקבל מה שתקבל‪ ",‬הוא ענה‪.‬‬ ‫זה נשמע כמו האמירה הנושנה מסדנאות ההתפתחות האישית של שנות השבעים‪:‬‬ ‫אדם מקבל מה שהוא אמור לקבל‪.‬‬ ‫"כמה אנשים יהיו בסדנה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"אני ממשיך לנקות‪ ,‬אז יגיעו רק האנשים שמוכנים להיות שם‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אולי‬ ‫שלושים אולי חמישים‪ .‬אני אף פעם לא יודע‪".‬‬ ‫לפני סיום השיחה שלנו‪ ,‬שאלתי את "אי" מה המשמעות של המשפט שחותם את‬ ‫תכתובות המיילים שלו‪.‬‬ ‫"שלוות העצמי היא השלווה הבלתי נתפסת‪ ,‬שהיא מעבר לכל ההבנות‪ ",‬הוא הסביר‪.‬‬ ‫באותו זמן‪ ,‬לא הבנתי למה הוא התכוון‪ ,‬אבל היום אני סבור שזה ברור כאור השמש‪.‬‬

‫האמת המפתיעה על כוונות‬ ‫החיים הפנימיים הסובייקטיביים שלנו הם הדבר החשוב לנו ביותר כבני אנוש‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ידוע לנו מעט מאוד על הדרך שבה הם לובשים צורה‪ ,‬ועל אופן ההשפעה שלהם על‬ ‫הרצון המודע שלנו לפעול‪ .‬‬ ‫בנג'מין ליבט‪ ,‬זמן המוח )‪ (Mind Time‬‬ ‫ ‬ ‫אחרי השיחה הראשונה ההיא עם ד"ר הו לן‪ ,‬רציתי מאוד לדעת יותר‪ .‬שאלתי אותו‬ ‫על הסדנה שהוא עמד להנחות כמה שבועות מאוחר יותר‪ .‬הוא לא ניסה למכור לי אותה‪.‬‬ ‫הוא אמר שהוא מסנן ללא הרף כדי שרק האנשים הנכונים יגיעו לסדנה‪ .‬הוא לא רצה‬ ‫המונים‪ .‬הוא רצה לבבות פתוחים‪ .‬הוא בטח בכך שהישות האלוהית – צמד המילים‬ ‫החביב עליו לתיאור הכוח הגדול מכולנו‪ ,‬ועם זאת הוא כולנו – תדאג לארגן הכול בצורה‬ ‫המתאימה ביותר‪.‬‬ ‫הצעתי לחברי‪ ,‬מארק ריאן‪ ,‬שממנו שמעתי על ד"ר הו לן בפעם הראשונה‪ ,‬להצטרף‪.‬‬ ‫הצעתי שיבוא על חשבוני‪ ,‬כאות הוקרה על כך שסיפר לי על הנס הזה ועל מחולל הנסים‪.‬‬ ‫מארק הסכים‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫לפני הנסיעה המשכתי לחקור עוד קצת‪ .‬תהיתי אם השיטות של המטפל הזה היו‬ ‫קשורות להוּ ָנה‪ ,‬שיטת ריפוי פופולרית מהוואי‪ .‬למדתי שהשיטות אינן קשורות אחת‬ ‫בשנייה‪ .‬מקס פרידום לונג‪ ,‬יזם שהפך לסופר‪ ,‬כינה בשם הוּ ָנה את הגרסה שלו לרוחניות‬ ‫של הוואי‪ .‬הוא טען שלמד את המסורת הסודית מחברים בני הוואי‪ ,‬בזמן שלימד בבית‬ ‫ספר באי‪ .‬ב–‪ 1945‬הוא ייסד את אחוות הונה‪ ,‬ומאוחר יותר פרסם סדרה של ספרים‪,‬‬ ‫שאחד המפורסמים שבהם הוא המדע הסודי שמאחורי הנסים‬ ‫ ‪The‬‬ ‫ ‪Secret‬‬ ‫ ‪Science‬‬ ‫)‪Behind‬‬ ‫‪ .(Miracles‬הכתבים של לונג אומנם מרתקים‪ ,‬אבל לא היו‬ ‫קשורים למטפל שבו התמקדה חקירתי‪ .‬נודע לי שד"ר הו לן עבד בשיטה שלונג מעולם‬ ‫לא שמע עליה‪ ,‬לפחות לא בגרסה הנוכחית שלה‪.‬‬ ‫ככל שהמשכתי לקרוא וללמוד‪ ,‬כך העמיקה הסקרנות שלי‪ .‬ציפיתי בכליון עיניים ליום‬ ‫שבו אצא למסע ואפגוש את ד"ר הו לן פנים אל פנים‪ .‬‬ ‫ ‬ ‫טסתי ללוס אנג'לס‪ ,‬פגשתי את מארק ונסענו לקלבּסה‪ ,‬קליפורניה‪ .‬בדרך לשם מארק‬ ‫הראה לי את לוס אנג'לס ונהנינו מאוד‪ ,‬אבל היינו קצרי רוח לפגוש את האיש ששמענו‬ ‫עליו נסים ונפלאות‪ .‬אכלנו ארוחת בוקר וניהלנו שיחות עמוקות ומעניינות‪ ,‬אבל שנינו כבר‬ ‫רצינו להגיע למקום הסדנה‪.‬‬ ‫כשהגענו לשם‪ ,‬גילינו תור ארוך של כשלושים איש‪ .‬ניסיתי לעמוד על קצות האצבעות‬ ‫כדי שאוכל לראות מעל לראשים של כולם‪ .‬רציתי לראות את איש המסתורין‪ ,‬את ד"ר הו‬ ‫לן‪ .‬לבסוף הגעתי לדלת‪ ,‬וד"ר הו לן בירך אותי לשלום‪.‬‬

‫"אלוָֹהה‪ ,‬ג'וזף‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬והושיט לי את ידו‪ .‬הוא דיבר בקול רך‪ ,‬אבל גם כריזמטי‬ ‫וסמכותי‪ .‬הוא לבש ג'ינס של ליוויס‪ ,‬חולצה פתוחה ומקטורן‪ ,‬ונעל נעלי ספורט‪ .‬הוא גם‬ ‫חבש כובע מצחייה‪ ,‬ומאוחר יותר למדתי שזה סימן ההיכר שלו‪.‬‬ ‫"אלוהה‪ ,‬מארק‪ ",‬הוא אמר לחבר שלי‪.‬‬ ‫שוחחנו מעט‪ .‬הוא שאל איך היתה הטיסה שלנו‪ ,‬כמה זמן לקח להגיע מטקסס ללוס‬ ‫אנג'לס‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪ .‬אהבתי אותו מיד‪ .‬משהו בביטחון העצמי השקט שלו ובסגנון‬ ‫ההתנהלות הסבי שלו‪ ,‬מצא תהודה בתוכי‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן אוהב להתחיל בזמן‪ .‬ברגע שהסדנה התחילה‪ ,‬הוא פנה אלי‪.‬‬ ‫"ג'וזף‪ ,‬כשאתה מוחק משהו מהמחשב שלך‪ ,‬לאן זה הולך?"‬ ‫"אין לי מושג‪ ",‬עניתי‪ .‬כולם צחקו‪ .‬אני בטוח שגם להם לא היה מושג‪.‬‬ ‫"כשאתם מוחקים משהו מהמחשב שלכם‪ ,‬לאן זה הולך?" הוא שאל את הנוכחים‪.‬‬ ‫"לסל הֽמחזור‪ ",‬מישהו צעק‪.‬‬ ‫"בדיוק‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬זה עדיין נמצא במחשב שלכם‪ ,‬אבל מוסתר‪ .‬הזיכרונות‬ ‫שלכם פועלים באותה צורה‪ .‬הם עדיין בתוככם‪ ,‬אבל מוסתרים‪ .‬כדאי לכם למחוק אותם‬ ‫לגמרי ולצמיתות‪".‬‬ ‫הייתי מרותק‪ ,‬אבל לא היה לי מושג למה התכוון‪ .‬למה שארצה למחוק זיכרונות‬ ‫לצמיתות?‬ ‫"יש שתי דרכים לחיות את החיים‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪" .‬מתוך זיכרון או מתוך השראה‪.‬‬ ‫זיכרונות הם תוכנות ישנות שחוזרות על עצמן שוב ושוב‪ .‬השראה היא מסר מהישות‬ ‫האלוהית‪ .‬עדיף לחיות מתוך השראה‪ .‬הדרך היחידה לשמוע את הישות האלוהית ולקבל‬ ‫השראה היא לנקות את כל הזיכרונות‪ .‬הדבר היחיד שעליכם לעשות הוא לנקות‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן הקדיש זמן רב כדי להסביר איך הישות האלוהית היא מצב האפס שלנו‪ ,‬שבו‬ ‫יש לנו אפס מגבלות‪ .‬אין לנו זיכרונות‪ .‬אין לנו זהות‪ .‬יש רק ישות אלוהית‪ .‬בחיים שלנו יש‬ ‫רגעים שבהם אנחנו מבקרים במצב האפס חסר הגבולות‪ ,‬אבל רוב הזמן הדבר שבא לידי‬ ‫ביטוי הוא הזבל – הזיכרונות‪.‬‬ ‫"כשעבדתי בבית החולים הפסיכיאטרי ועיינתי בתיקי המטופלים‪ ",‬הוא סיפר לנו‪,‬‬ ‫"הרגשתי כאב בתוכי‪ .‬זה היה הזיכרון המשותף‪ .‬זאת היתה התוכנה שגרמה למטופלים‬ ‫להתנהג כפי שהתנהגו‪ .‬הם היו חסרי שליטה‪ .‬הם היו לכודים בתוכנה‪ .‬ברגע שהרגשתי‬ ‫את התוכנה‪ ,‬ניקיתי‪".‬‬ ‫ניקוי הפך לנושא המרכזי בסדנה‪ .‬הוא סיפר לנו על מגוון דרכים לניקוי‪ ,‬שאת רובן אני‬ ‫לא יכול לפרט כאן בשל סודיותן‪ .‬עליכם להשתתף בסדנת הו'אופונופונו כדי ללמוד את כל‬ ‫הדרכים אבל הנה שיטת הניקוי שד"ר הו לן השתמש בה‪ ,‬ועדיין משתמש‪ ,‬הכי הרבה‬ ‫פעמים‪ ,‬והיום משמשת גם אותי‪:‬‬ ‫יש ארבעה משפטים פשוטים שפשוט חוזרים ואומרים אותם‪ ,‬ללא הפסקה‪ ,‬ומכוונים‬ ‫אותם לישות האלוהית‪.‬‬ ‫"אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫"אני מצטער‪".‬‬

‫"בבקשה‪ ,‬סלחי לי‪".‬‬ ‫"תודה‪".‬‬ ‫במהלך ההתנסות שלנו בסדנה הראשונה הזו‪ ,‬המשפט "אני אוהב אותך" הפך להיות‬ ‫חלק מהפטפטת המחשבתית שלי‪ .‬כמו שלפעמים מתעוררים עם שיר שמתנגן בראש‪,‬‬ ‫אני התעוררתי ושמעתי "אני אוהב אותך" בראש שלי‪ .‬בין אם אמרתי את המשפט בצורה‬ ‫מודעת או לא‪ ,‬הוא היה שם‪ .‬זאת היתה תחושה נפלאה‪ .‬לא ידעתי כיצד מתבצע הניקוי‪,‬‬ ‫אבל עשיתי את זה בכל זאת‪ .‬הרי המשפט "אני אוהב אותך" אינו יכול להזיק!‬ ‫ ‬ ‫בנקודה מסוימת בסדנה ד"ר הו לן פנה אלי שוב‪ .‬הוא שאל‪" ,‬ג'וזף‪ ,‬איך אתה יודע אם‬ ‫דבר כלשהו הוא זיכרון או השראה?"‬ ‫לא הבנתי את השאלה‪ ,‬וזה גם מה שעניתי‪.‬‬ ‫"כאשר אדם חולה בסרטן‪ ,‬איך אתה יודע אם הוא הביא את המחלה על עצמו – או‬ ‫קיבל אותה מהישות האלוהית כאתגר שיעזור לו?"‬ ‫השתתקתי לרגע‪ .‬ניסיתי לעבד את השאלה‪ .‬איך אתה יודע אם אירוע נובע מהנפש‬ ‫שלך או מהנפש האלוהית?‬ ‫"אין לי מושג‪ ",‬עניתי‪.‬‬ ‫"גם לי אין‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬ולכן עלינו לנקות‪ ,‬לנקות‪ ,‬לנקות כל הזמן‪ .‬עלינו לנקות כל‬ ‫דבר ואת הכול‪ ,‬כי אנחנו לא יודעים מה נוצר כתוצאה של זיכרון ומה כתוצאה של‬ ‫ההשראה‪ .‬אנחנו מנקים כדי להגיע למקום של אפס מגבלות‪ ,‬שהוא מצב אפס‪".‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן אומר שלמוח שלנו יש נקודת השקפה צרה מאוד על העולם‪ ,‬ונקודת‬ ‫ההשקפה הזאת לא רק לוקה בחסר‪ ,‬אלא גם לא מדויקת‪ .‬לא האמנתי לתפיסה הזאת עד‬ ‫שקראתי את הספר המוח ההפכפך )‪ (The Wayward Mind‬של‬ ‫גאי ְקַל ְקְסטוֹן‪.‬‬ ‫בספר זה כותב קלקסטון על ניסויים שהוכיחו שהמוח שלנו אומר לנו מה לעשות לפני‬ ‫שאנחנו מחליטים על המעשה באופן מודע‪ .‬בניסוי מפורסם אחד שערך בנג'מין ליבט‪,‬‬ ‫מדען שחקר את המערכת העצבית‪ ,‬הוא חיבר אנשים למכונת אא"ג שהראתה את‬ ‫הפעילות המוחית שלהם‪ .‬המכונה הציגה פעילות מוחית עוד לפני שלאדם היתה כוונה‬ ‫מודעת לעשות דבר מה‪ ,‬וכך הוכיח שמקור הכוונה בתת–מודע‪ ,‬ורק לאחר מכן היא‬ ‫מגיעה למודע‪.‬‬ ‫קלקסטון כתב‪" :‬ליבט גילה שהכוונה לזוז הופיעה כחמישית השנייה לפני שהתנועה‬ ‫התחילה – אבל מכונת האא"ג הראתה בבירור שהפעילות המוחית הופיעה כשליש‬ ‫השנייה לפני הכוונה!"‬ ‫לדברי ויליאם אירווין‪ ,‬בספרו על החשק‪ :‬למה אנו רוצים את הדברים שאנו רוצים )‪On‬‬ ‫‪" :(Desire: Why We Want What We Want‬ניסויים מסוג זה מצביעים על כך שהבחירות‬ ‫שלנו אינן מתהוות באופן מודע והגיוני‪ .‬במקום זה‪ ,‬הן צפות ועולות מהתת–מודע‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מנכסים אותן לעצמנו כשהן עולות לפני השטח ומגיעות למודע‪".‬‬

‫בנג'מין ליבט בעצמו‪ ,‬האדם שניהל את הניסויים המאלפים והשנויים במחלוקת‪ ,‬כתב‬ ‫בספרו‪ ,‬זמן המוח‪" :‬אי אפשר לשלוט באופן מודע בהופעה הלא–מודעת של כוונה לבצע‬ ‫פעולה או לעשות מעשה‪ .‬אפשר לשלוט רק בהתגשמות הסופית שלה כפעולה מכנית‪".‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הדחף לקחת לידכם את הספר הזה עשוי היה להיראות לכם כתוצאה‬ ‫של בחירה מודעת‪ .‬אבל למעשה‪ ,‬קודם המוח שלכם שלח איתות לקחת את הספר‪ ,‬ואז‬ ‫המודע שלכם הגיב עם כוונה מוצהרת‪ ,‬שאולי נשמעה כך‪" :‬הספר הזה נראה מעניין‪ .‬אני‬ ‫חושב שאקח אותו‪ ".‬יכולתם לבחור שלא לקחת את הספר‪ ,‬ואז הייתם מוצאים הסבר‬ ‫אחר לפעולה הזאת‪ ,‬אבל אתם לא מסוגלים לשלוט במקור של האיתות עצמו שקרא לכם‬ ‫לפעול‪.‬‬ ‫אני יודע שקשה להאמין לזה‪ .‬לדברי קלקסטון‪" ,‬אין כוונה שנובעת מהמוח המודע‪.‬‬ ‫מעולם לא נוצרה בו כל תוכנית‪ .‬הכוונות הן תחושות מוקדמות‪ ,‬אותות שמבזיקים בפינות‬ ‫של המודעוּת‪ ,‬ומצביעות על מה שעשוי להתרחש‪".‬‬ ‫מתברר שכוונה ברורה אינה אלא תחושה מוקדמת ברורה‪ .‬מה שהטריד אותי היה‪,‬‬ ‫מאין באה המחשבה?‬ ‫ ‬ ‫זה הטריף את דעתי‪ .‬מאחר שכתבתי על כוחה של הכוונה בספרי מוקד המשיכה‬ ‫ודיברתי על זה בסרט הסוד‪ ,‬הייתי בהלם כשהבנתי שהכוונות אינן הבחירה שלי‪ .‬נראה‬ ‫שלמרות שחשבתי שאני מצהיר על כוונותי‪ ,‬למעשה‪ ,‬רק ביטאתי בצורה מילולית את‬ ‫הדחף שכבר התעורר במוח שלי‪.‬‬ ‫השאלה היא‪ ,‬מה או מי גרם למוח שלי לשלוח את הכוונה? בעצם‪ ,‬מה ששאלתי את‬ ‫ד"ר הו לן היה "מי אחראי לכל זה?" הוא צחק ואמר שהשאלה מוצאת חן בעיניו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה התשובה?‬ ‫אני מודה שעדיין הייתי מבולבל מאוד לגבי כוונות‪ .‬הורדתי שלושים ושישה קילו‬ ‫ממשקלי בזכות החוזק הנפשי שלי ובגלל שהצהרתי על כוונתי להוריד במשקל‪ .‬ובכן‪ ,‬האם‬ ‫הצהרתי על כוונה‪ ,‬או רק הגבתי לאיתות מהמוח שלי להוריד במשקל? האם זו היתה‬ ‫השראה‪ ,‬או שזה היה זיכרון? שלחתי את השאלה לד"ר הו לן‪ .‬הוא השיב‪:‬‬ ‫ ‬ ‫דבר לא קיים באפס‪ ,‬אָאוֹ אָקוּאָה‪ ,‬אין שם בעיות‪ ,‬ואין צורך בכוונה‪.‬‬ ‫בעיות שקשורות במשקל הן פשוט זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ ,‬והזיכרונות‬ ‫האלה עוקרים את האפס‪ .‬הם עוקרים אותך ממקומך‪ .‬כדי לחזור לאפס‪ ,‬אל עצמך‪ ,‬על‬ ‫הישות האלוהית למחוק את הזיכרונות שעומדים מאחורי בעיות המשקל‪.‬‬ ‫שני חוקים בלבד מכתיבים חוויה‪ :‬השראה מהישות האלוהית וזיכרון שמאוחסן‬ ‫בתת–מודע‪ ,‬הראשון חדש לגמרי והשני ישן‪.‬‬ ‫מספרים שישו אמר‪" :‬אך דרשו בראשונה את מלכות אלוהים )אפס(‪ ,‬ונוסף לכם כל‬ ‫אלה )השראה(‪".‬‬ ‫אפס הוא המקום שבו אתה והישות האלוהית גרים‪" ...‬משם נובעות כל הברכות ‪-‬‬ ‫עושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬ושלווה‪".‬‬

‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ד"ר הו לן‬ ‫ ‬ ‫ממה שהבנתי‪ ,‬ד"ר הו לן ראה מעבר לכוונות והלך למקור – מצב האפס‪ ,‬שבו יש אפס‬ ‫מגבלות‪ .‬מהמצב הזה אתה חווה זיכרון או השראה‪ .‬בעיות משקל הן זיכרון‪ .‬הדבר היחיד‬ ‫שנותר לעשות הוא לאהוב את הבעיה ולסלוח לה‪ ,‬ואפילו להודות לה‪ .‬ניקויה מאפשר‬ ‫התגלות של הישות האלוהית באמצעות השראה‪.‬‬ ‫נראה שהרצון שלי לאכול יותר מדי‪ ,‬שגרם לי להיות שמן בצורה קיצונית רוב שנות חיי‪,‬‬ ‫הוא תוכנה‪ .‬הרצון צף ועולה מהתת–מודע שלי‪ .‬אם לא אנקה אותו‪ ,‬הוא יישאר שם‬ ‫וימשיך לעלות‪ .‬ברגע שהרצון עולה‪ ,‬עלי להיות מודע לבחירה שלי‪ :‬לאכול יותר מדי או‬ ‫לא‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬זהו מאבק לכל החיים‪ .‬וזה לא תענוג גדול‪ .‬אני אומנם יכול לעמוד‬ ‫בפני הנטייה שלי להיכנע לתשוקה ולסרב לה‪ ,‬אבל כמובן שזה מצריך הרבה מאוד אנרגיה‬ ‫והתמדה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הסירוב עשוי להפוך להרגל חדש‪ .‬אבל הדרך לשם היא גיהנום!‬ ‫במקום זה‪ ,‬ניקוי הזיכרון יביא לכך שיום אחד אותו זיכרון ייעלם‪ .‬ואז הרצון לאכול יותר‬ ‫מדי לא יעלה עוד לפני השטח‪ .‬תישאר רק שלווה‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬הכוונה מחווירה לעומת ההשראה‪ .‬כל עוד המשכתי להצהיר על כוונתי‬ ‫לעשות דבר כלשהו‪ ,‬המשכתי להילחם בקיים‪ .‬ברגע שנכנעתי להשראה‪ ,‬החיים שלי‬ ‫השתנו‪.‬‬ ‫עדיין לא הייתי בטוח אם העולם באמת פועל ככה‪ ,‬ועדיין הייתי מבולבל לגבי כוחה של‬ ‫הכוונה‪ .‬לכן החלטתי להמשיך ולחקור‪ .‬‬ ‫ ‬ ‫אכלתי ארוחת ערב עם רונדה ביירן‪ ,‬היוצרת והמפיקה של הסרט הסוד‪ .‬שאלתי אותה‬ ‫דבר שרציתי מאוד לדעת‪ .‬שאלתי‪" ,‬האם יצרת את הרעיון לסרט‪ ,‬או שהרעיון הגיע‬ ‫אלייך?"‬ ‫ידעתי שהיא יצרה מתוך השראה את הקדימון המפורסם לסרט שהופץ באינטרנט‬ ‫ב"שיטת המגפה"‪ .‬היא ספרה לי פעם שהרעיון לקדימון עלה בה פתאום‪ ,‬ובתוך שניות‬ ‫ספורות כל הפרטים היו ברורים‪ .‬היא הכינה את הקדימון בתוך עשר דקות‪ .‬אין ספק‬ ‫שהשראה כלשהי היא שהביאה אותה ליצור את הקדימון שנודעה לו השפעה עצומה‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫אבל אני רציתי לדעת אם הרעיון לסרט עצמו עלה כהשראה‪ ,‬או אם היא הרגישה‬ ‫שעשתה אותו מסיבות אחרות‪ .‬היה לי חשוב להבין אם הצהרת הכוונות שלנו יוצרת‬ ‫שינוי‪ ,‬או שאנחנו מקבלים רעיונות ומאוחר יותר מכנים אותם כוונות‪ .‬זה מה ששאלתי‬ ‫אותה בארוחת הערב המשותפת שלנו‪.‬‬ ‫רונדה שתקה הרבה זמן‪ .‬היא בהתה‪ ,‬וחשבה על השאלה שלי‪ ,‬מחפשת בתוכה את‬ ‫התשובה‪ .‬לבסוף ענתה‪.‬‬ ‫"אני לא בטוחה‪ ",‬אמרה‪" .‬הרעיון עלה בתוכי‪ ,‬אין ספק בזה‪ .‬אבל אני עשיתי את‬ ‫העבודה‪ .‬אני יצרתי את זה‪ .‬לכן הייתי אומרת שאני גרמתי לזה לקרות‪".‬‬

‫התשובה שלה היתה מאלפת‪ .‬הרעיון עלה בה‪ ,‬כלומר‪ :‬הוא הגיע כהשראה‪ .‬מאחר‬ ‫שלסרט יש עוצמה רבה כל כך‪ ,‬בגלל שהוא עשוי טוב כל כך‪ ,‬ומשווק בצורה מבריקה כל‬ ‫כך‪ ,‬אני מאמין שיד אלוהים היתה בדבר‪ .‬נכון‪ ,‬היה צורך לעבוד‪ ,‬ורונדה עשתה את‬ ‫העבודה‪ .‬אבל הרעיון עצמו הגיע בצורת השראה‪ .‬‬ ‫כמה חודשים אחרי הקרנת הבכורה של הסרט‪ ,‬כשההתרגשות סביבו הגיעה לממדים‬ ‫יוצאי דופן‪ ,‬רונדה שלחה מייל לכל מי שהשתתף בסרט‪ ,‬וכתבה שמעכשיו יש לסרט חיים‬ ‫משלו‪ .‬במקום להצהיר על כוונות‪ ,‬היא נענתה לקריאה וניצלה הזדמנויות‪ .‬הספר עמד‬ ‫לצאת לאור‪ .‬לארי קינג הכין תוכנית מיוחדת בת שני חלקים על הרעיונות שבסרט‪,‬‬ ‫ותוכננה השקה של גרסת השמע‪ .‬תוכניות לסרטי המשך החלו להירקם‪.‬‬ ‫כשאתה מגיע ממצב של אפס מגבלות‪ ,‬אינך זקוק לכוונות‪ .‬אתה פשוט מקבל ופועל‪.‬‬ ‫וקורים נסים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עם זאת‪ ,‬ניתן להפסיק את ההשראה‪.‬‬ ‫רונדה היתה יכולה לסרב לדחף שעודד אותה להפיק את הסרט‪ .‬נראה שכאן נכנסת‬ ‫לפעולה הבחירה החופשית‪ .‬כשהרעיון לעשות דבר מה עולה במוחכם – בין אם הוא מגיע‬ ‫מהשראה או מזיכרון – ואם אתם מודעים לדחף‪ ,‬אתם יכולים לבחור לפעול או לא‬ ‫לפעול‪.‬‬ ‫לדברי ג'פרי שוורץ‪ ,‬בספרו רב העוצמה‪ ,‬הנפש והמוח )‪,(The Mind and the Brain‬‬ ‫הרצון המודע שלכם – הכוח שלכם לבחור – יכול לסרב לדחף שהתחיל בתת–מודע‬ ‫שלכם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ייתכן שיעלה בכם הדחף לקחת לידכם את הספר הזה‪ ,‬אבל אתם‬ ‫יכולים לעמוד בפני הדחף הזה‪ ,‬אם תרצו‪ .‬זו הבחירה החופשית‪ ,‬או כפי ששוורץ תיאר‬ ‫זאת "הוויתור החופשי"‪.‬‬ ‫הוא כותב‪" :‬בשנים מאוחרות יותר הוא ]ליבט[ אימץ את התפיסה שהבחירה‬ ‫החופשית משמשת כשומרת הסף של המחשבות שצפות ועולות מהמוח‪ ,‬ולא חמקה‬ ‫ממנו המשמעות המוסרית של הדבר‪".‬‬ ‫ויליאם ג'יימס‪ ,‬הפסיכולוג האגדי‪ ,‬סבר שהבחירה החופשית מתאפשרת אחרי שעלה‬ ‫הדחף לעשות דבר מה ולפני שהמעשה נעשה‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬אתם יכולים להיענות לדחף או לסרב לו‪ .‬כדי שתוכלו להבחין בבחירה‪ ,‬אתם‬ ‫זקוקים למודעות‪ .‬ד"ר הו לן לימד אותי שעל ידי ניקוי מתמיד של כל המחשבות‪ ,‬אלה‬ ‫שנובעות מהשראה ואלה שמקורן בזיכרון‪ ,‬אוכל לבחור בצורה טובה יותר מה נכון לאותו‬ ‫הרגע‪.‬‬ ‫התחלתי להבין שההרזיה שלי קרתה כי בחרתי שלא לציית לזיכרון או להרגל שדחף‬ ‫אותי לאכול יותר ולהתעמל פחות‪ .‬על ידי הבחירה שלא להישמע לדחף הזה‪ ,‬יישמתי את‬ ‫הבחירה החופשית שלי‪ ,‬או את הוויתור החופשי שלי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הדחף לאכול‬ ‫כמויות גדולות מדי היה זיכרון‪ ,‬לא השראה‪ .‬הוא נבע מתוכנה‪ ,‬לא מהישות האלוהית‪.‬‬ ‫התעלמתי מהתוכנה או שסירבתי לה‪ .‬ממה שהבנתי‪ ,‬ד"ר הו לן מציע גישה טובה יותר‪,‬‬ ‫והיא לאהוב את התוכנה עד שהיא תתמוסס‪ ,‬וכל מה שיישאר יהיה הישות האלוהית‪.‬‬

‫עדיין לא הבנתי את העניין לאשורו‪ ,‬אבל הקשבתי ובחרתי שלא להתנגד לשום רעיון‬ ‫רק בגלל שהוא חדש‪ .‬לא שיערתי בנפשי מה טומן לי העתיד‪.‬‬

‫האם יש יוצאים מן הכלל?‬ ‫אני הסיפור של מה שאתה חושב שאתה רואה‪.‬‬ ‫ביירון קייטי‪ ,‬כל המלחמות נועדו להתנהל על הנייר‬ ‫ ‬ ‫סדנת סוף השבוע היתה עמוקה ומשמעותית מכפי שיכולתי לצפות‪ .‬ד"ר הו לן הסביר‬ ‫שכל דבר שאתם מחפשים וכל דבר שאתם חווים – כל דבר – נמצא בתוככם‪ .‬אם אתם‬ ‫רוצים לשנות משהו‪ ,‬אתם משנים אותו בתוככם‪ ,‬ולא מחוץ לכם‪ .‬הרעיון כולו הוא לקחת‬ ‫אחריות מלאה‪ .‬אין את מי להאשים‪ .‬אתם אחראים לכול‪.‬‬ ‫"אבל איך זה יכול להיות נכון במקרים של אונס?" שאל אחד המשתתפים בסדנה‪" .‬או‬ ‫תאונת דרכים? אנחנו לא אחראיים גם למקרים כאלה‪ ,‬נכון?"‬ ‫"האם הבחנת אי פעם שבכל פעם שיש לך בעיה‪ ,‬אתה נמצא שם?" שאל ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"יש לך אחריות מלאה על כל דבר שקורה‪ .‬אין יוצאים מן הכלל‪ .‬אין פרצה שתשחרר‬ ‫אותך מלקחת אחריות על דבר שלא מוצא חן בעיניך‪ .‬אתה אחראי על הכול – הכול‪".‬‬ ‫גם כשעבד בבית החולים לחולי נפש ופגש רוצחים ואנסים‪ ,‬הוא לקח אחריות מלאה‪.‬‬ ‫הוא הבין שהם פועלים מתוך זיכרון או לפי תוכנה‪ .‬כדי לעזור להם‪ ,‬היה עליו למחוק את‬ ‫הזיכרון‪ .‬הדרך היחידה לעשות זאת היא לנקות‪ .‬לזה הוא התכוון כשאמר שמעולם לא‬ ‫נפגש עם מטופל באופן מקצועי ובסביבה טיפולית‪ .‬הוא עיין בתיק הרפואי שלהם‪ .‬ובזמן‬ ‫שעיין‪ ,‬הוא אמר ללא קול לישות האלוהית‪" ,‬אני אוהב אותך"‪" ,‬אני מצטער"‪" ,‬סלחי לי"‬ ‫ו"תודה"‪ .‬הוא עשה זאת כדי לעזור למטופלים לחזור למצב של אפס מגבלות‪ .‬בזמן שד"ר‬ ‫הו לן ביצע את התהליך הזה בתוכו‪ ,‬המטופלים החלימו‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן מסביר‪" ,‬במילים פשוטות‪ ,‬הו'אופונופונו משמעה 'לתקן טעות' או 'להחזיר‬ ‫למצב תקין'‪ .‬הו'או משמעה 'סיבה' בשפת הוואי ופונופונו משמעה 'שלמות'‪ .‬לפי תרבות‬ ‫הוואי העתיקה‪ ,‬הטעות נובעת ממחשבות נגועות בזיכרונות כאובים מהעבר‪ .‬הו'אופונופונו‬ ‫מציעה דרך לשחרר את האנרגיה של המחשבות הכאובות או הטעויות האלה‪ ,‬שגרמו‬ ‫לחוסר האיזון ולמחלה‪".‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬הו'אופונפונו הוא למעשה תהליך לפתרון בעיות‪ .‬אבל כולו מתרחש בתוככם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התהליך החדש והמשופר נוצר על ידי מוֹ ְר ָנה‪ ,‬ה ָקהוּ ָנה האהובה שהעבירה את רזי‬ ‫השיטה לד"ר הו לן בנובמבר ‪ .1982‬ד"ר הו לן שמע על "מחוללת הנסים" שמרצה בבתי‬ ‫חולים‪ ,‬במכללות ואפילו בפני אנשי האומות המאוחדות‪ .‬הוא פגש אותה‪ ,‬ראה איך היא‬ ‫ריפאה את בתו שלקתה בשלבקת חוגרת‪ ,‬ונטש הכול כדי ללמוד את שיטת הריפוי‬ ‫הפשוטה שלה‪ .‬באותם ימים ד"ר הו לן חווה קשיים בחיי הנישואים שלו‪ ,‬ועזב את ביתו‪.‬‬ ‫זה לא צעד בלתי רגיל‪ .‬ההיסטוריה מלאה באנשים שעזבו את המשפחות שלהם כדי‬ ‫ללמוד עם מורה רוחני‪ .‬ד"ר הו לן רצה ללמוד את השיטה של מוֹ ְר ָנה‪.‬‬ ‫אבל לקח לו זמן לרדת לעומקן של דרכיה המשונות‪ .‬הוא נרשם לסדנה שלה ופרש‬

‫אחרי שלוש שעות‪" .‬היא דיברה אל הרוחות ונשמעה משוגעת‪ ",‬אמר‪" .‬אז עזבתי‪".‬‬ ‫שבוע לאחר מכן הוא חזר‪ ,‬שילם שוב את המחיר המלא‪ ,‬וניסה שוב להשתתף בסדנה‪.‬‬ ‫גם הפעם לא הצליח‪ .‬כיוון שהיה מורגל בחשיבה אקדמית‪ ,‬כל מה שמוֹ ְר ָנה לימדה נראה‬ ‫לו לא שפוי‪ ,‬והוא פרש מהסדנה בפעם השנייה‪.‬‬ ‫"חזרתי בפעם השלישית‪ ,‬והפעם נשארתי לכל הסדנה‪ ",‬אמר לי‪" .‬עדיין חשבתי שהיא‬ ‫משוגעת‪ ,‬אבל משהו בה שבה את לבי‪ .‬נשארתי איתה עד שהלכה לעולמה ב–‪".1992‬‬ ‫לדברי ד"ר הו לן ואחרים‪ ,‬השיטה של מוֹ ְר ָנה‪ ,‬שהתמקדה בעצמי והופנתה פנימה‪,‬‬ ‫חוללה נסים‪ .‬בדרך כלשהי‪ ,‬אמירת התפילה שלה מחקה זיכרונות ותוכנות‪ .‬ידעתי שאני‬ ‫רוצה ללמוד את סדרי התפילה האלה‪ ,‬ושלא אנוח עד שאדע אותם‪.‬‬ ‫מוֹ ְר ָנה הזכירה את השיטה שלה במאמר שנכלל בספר אני תמיד מנצח‬ ‫)‪" .(I Am A Winner‬השתמשתי בשיטה העתיקה מאז גיל שנתיים‪ .‬אומנם‬ ‫חידשתי את התהליך‪ ,‬אבל נשמרה בו המהות של החוכמה העתיקה‪".‬‬ ‫בספר של מייבל כץ‪ ,‬הדרך הקלה ביותר )‪ ,(The Easiest Way‬נכתב‪" :‬הו'אופונופונו‬ ‫הוא תהליך של סליחה‪ ,‬חרטה ושינוי‪ .‬בכל פעם שאנחנו משתמשים באחד הכלים שלו‪,‬‬ ‫אנו לוקחים אחריות מלאה ומבקשים מחילה )בשביל עצמנו(‪ .‬אנו לומדים שכל דבר‬ ‫שמופיע בחיים שלנו הוא רק השתקפות של 'התוכנות' שלנו‪".‬‬ ‫תהיתי במה שונה תהליך הו'אופונופונו זהות העצמי המחודש של מוֹ ְר ָנה מתהליך‬ ‫ההו'אופונופונו המסורתי‪ .‬ד"ר הו לן הסביר את ההבדל כך‪:‬‬

‫בתהליך ההו'אופונופונו המסורתי אדם מיומן‪ ,‬שהוכשר בשיטת פתרון הבעיות ומכיר את‬ ‫הכוחות הפועלים בתהליך‪ ,‬אחראי לוודא שכל אחד מקבל הזדמנות לומר מהי הבעיה‬ ‫מנקודת מבטו‪ .‬בשיטת הו'אופונופונו המסורתית זהו תמיד סלע המחלוקת‪ ,‬כי כל אחד‬ ‫מהמשתתפים רואה את הבעיה בצורה אחרת‪ .‬אני חייב להודות שאני מעדיף את התהליך‬ ‫החדש והמשופר‪ ,‬כי הכול מתרחש בתוך אדם אחד‪ .‬אין צורך באף אחד אחר‪ .‬יש בכך‬ ‫משהו הגיוני יותר‪ .‬מאחר שאני תלמיד של האסכולה היונגיאנית‪ ,‬כמו דבי פורד‪ ,‬כבר‬ ‫הבנתי ששינוי צריך להתחולל בתוכי‪ ,‬ולא בסביבה או בכל אדם אחר‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן המשיך‪" ,‬מורנה הונחתה לכלול בתהליך ההו'אופונופונו המחודש את שלושת‬ ‫חלקי העצמי‪ ,‬שהם המפתח לזהות העצמי‪ .‬שלושה חלקים אלה‪ ,‬שקיימים בכל מולקולה‬ ‫של המציאות‪ ,‬נקראים יוּניהיפּילי )ילד‪/‬תת–מודע(‪ ,‬אוָּה ֵני )אימא‪/‬מודע(‪ ,‬ואָאוַּמקוּאָה‬ ‫)אבא‪/‬על–מודע(‪ .‬כשהמערך של 'המשפחה הפנימית' הזאת מאוזן‪ ,‬האדם פועם עם‬ ‫הישות האלוהית‪ .‬באיזון הזה‪ ,‬החיים מתחילים לזרום‪ .‬בדרך זו‪ ,‬שיטת הו'אופונופונו עוזרת‬ ‫להשיב את האיזון לאדם‪ ,‬ולאחר מכן לבריאה כולה‪".‬‬ ‫הוא המשיך והסביר על התהליך המדהים הזה‪:‬‬ ‫"הו'אופונופונו היא שיטה פשוטה מאוד‪ .‬בני הוואי העתיקה סברו שכל הבעיות‬ ‫מתחילות כמחשבה‪ .‬אבל המחשבה היא לא הבעיה‪ .‬ובכן‪ ,‬מה הבעיה? הבעיה היא שכל‬

‫המחשבות שלנו חדורות זיכרונות כאובים – זיכרונות על אנשים‪ ,‬מקומות או חפצים‪.‬‬ ‫"האינטלקט לבדו אינו מסוגל לפתור את הבעיות האלה‪ ,‬כי האינטלקט רק מנהל‪ .‬ניהול‬ ‫דברים אינו דרך לפתור בעיות‪ .‬הרעיון הוא לשחרר אותן! כשאתם מתרגלים‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬הישות האלוהית לוקחת את המחשבה הכאובה ומוחקת אותה או מטהרת‬ ‫אותה‪ .‬היא לא מטהרת את האדם‪ ,‬את המקום או את החפץ‪ .‬היא מנטרלת את האנרגיה‬ ‫שִמתקשרת בעיניכם עם האדם‪ ,‬המקום או החפץ‪ .‬השלב הראשון של הו'אופונופונו הוא‬ ‫טיהור האנרגיה הזאת‪.‬‬ ‫"בשלב זה קורה דבר מופלא‪ .‬האנרגיה לא רק מנוטרלת‪ ,‬אלא גם משתחררת‪ ,‬ואתם‬ ‫פותחים דף חדש‪ .‬הבודהיסטים קוראים לזה ִריק‪ .‬השלב האחרון הוא שאתם מאפשרים‬ ‫לישות האלוהית להיכנס ולמלא את הריק באור‪.‬‬ ‫"כדי לתרגל הו'אופונופונו אינכם חייבים לדעת מהו מקור הבעיה או הטעות‪ .‬כל‬ ‫שעליכם לעשות הוא להבחין בכל בעיה שאתם חווים – גופנית‪ ,‬נפשית‪ ,‬רגשית או מכל‬ ‫סוג אחר‪ .‬לאחר שתבחינו בה‪ ,‬האחריות שלכם היא להתחיל לנקות מיד‪ ,‬כלומר להגיד‪,‬‬ ‫'אני מצטער‪ .‬סלחי לי‪".‬‬ ‫חקרתי על מורנה‪ ,‬ואפילו מצאתי תקליטורים עם ראיונות מצולמים שלה‪ .‬לבסוף‬ ‫מצאתי את התפילה שהיתה נושאת כדי לרפא אנשים‪ ,‬בין אם פגשה אותם פנים אל‬ ‫פנים ובין אם לא‪ .‬וזאת התפילה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫בורא אלוהי‪ ,‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬בן כאחד‪ ...‬אם אני‪ ,‬בני משפחתי‪ ,‬קרוַבי ואבות‬ ‫אבוַתי פגענו בך‪ ,‬במשפחה שלך‪ ,‬בקרובים שלך ובאבות אבותיך במחשבות‪,‬‬ ‫במילים‪ ,‬במעשים ובפעולות מתחילת בריאתנו ועד להווה‪ ,‬אנחנו מבקשים את‬ ‫סליחתך‪ ...‬מי ייתן וזה ינקה‪ ,‬יטהר‪ ,‬ישחרר‪ ,‬ימחק את כל הזיכרונות‪ ,‬החסמים‪,‬‬ ‫האנרגיות והרטטים השליליים‪ ,‬ויתמיר את האנרגיות הלא רצויות האלה לאור‬ ‫טהור‪ ...‬וכך ייעשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לא היה לי ברור איך תפילה זו גרמה לריפוי להתרחש‪ ,‬אבל ברור היה שהתפילה‬ ‫מבוססת על סליחה‪ .‬מתברר שמורנה האמינה שבקשת הסליחה סוללת את הדרך לריפוי‪,‬‬ ‫וכעת גם ד"ר הו לן מאמין בזה‪ .‬מה שחוסם את הרווחה בחיינו הוא רק חוסר באהבה‪.‬‬ ‫הסליחה פותחת את הדלת ומאפשרת לאהבה לשוב ולהיכנס לתוכנו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כל זה ריתק אותי‪ .‬עוד לא הייתי משוכנע שתרגול הו'אופונופונו יעזור לריפוי שלי‪,‬‬ ‫שלכם או של חולי נפש‪ .‬אבל המשכתי להקשיב‪ .‬ד"ר הו לן הסביר שעלינו לקחת אחריות‬ ‫מלאה על החיים שלנו – בלי יוצאים מן הכלל‪ ,‬בלי תירוצים‪ ,‬בלי פרצות‪.‬‬ ‫"אתם מסוגלים לדמיין מה היה קורה אם כולנו היינו לוקחים אחריות מלאה?" הוא‬ ‫שאל‪ " .‬לפני עשר שנים עשיתי הסכם עם עצמי‪ ,‬שאם אצליח לעבור יום אחד בלי‬ ‫לשפוט איש בכל צורה שהיא‪ ,‬אפנק את עצמי במנה גדולה מאוד – גדולה עד כדי בחילה‬ ‫– של גלידה עם קרם שוקולד חם‪ .‬מעולם לא הצלחתי לעמוד בזה! אומנם היכולת שלי‬

‫להבחין בכך התחדדה‪ ,‬אבל מעולם לא העברתי יום שלם בלי לשפוט איש‪".‬‬ ‫ובכן‪ ,‬שמחתי לגלות שהוא אנושי‪ .‬לווידוי הזה יכולתי להתחבר‪ .‬למרות שכבר עשיתי‬ ‫הרבה עבודה עצמית‪ ,‬עדיין נטיתי לרגוז לנוכח אנשים ומצבים שהייתי רוצה שיהיו שונים‪.‬‬ ‫אומנם היתה לי כבר סבלנות רבה יותר במצבים ועם אנשים רבים שאני פוגש בחיי‪ ,‬אבל‬ ‫גם הייתי רחוק מלחוש אהבה חסרת גבולות בכל מצב‪ .‬‬ ‫"אבל איך אבהיר לאנשים שיש לנו אחריות מלאה על הבעיות שלנו?" הוא שאל‪" .‬אם‬ ‫אתם רוצים לפתור בעיה‪ ,‬עבדו על עצמכם‪ .‬אם הבעיה היא של אדם אחר‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫שאלו את עצמכם‪' ,‬מה מתרחש בתוכי שגורם לאדם הזה להציק לי?' אנשים מופיעים‬ ‫בחייכם רק כדי להציק לכם! ברגע שאתם מבינים את זה‪ ,‬אתם יכולים להתעלות מעל‬ ‫לכל מצב‪ .‬איך? זה פשוט‪' :‬אני מצטער על כל מה שקורה‪ .‬בבקשה‪ ,‬סלח לי‪"'.‬‬ ‫הוא המשיך והסביר שאם המקצוע שלכם הוא טיפול בעיסוי או כירופרקטיקה‪ ,‬ומישהו‬ ‫בא אליכם עם כאב גב‪ ,‬השאלה שעליכם לשאול היא‪" ,‬מה קורה בתוכי שמתבטא ככאב‬ ‫הגב של האדם הזה?"‬ ‫זאת דרך מפתיעה וחדשה להסתכל על החיים‪ .‬בחלקה‪ ,‬היא מסבירה איך הצליח ד"ר‬ ‫הו לן לרפא את כל העבריינים חולי הנפש ההם‪ .‬הוא לא טיפל בהם‪ ,‬אלא בעצמו‪.‬‬ ‫בלבנו כולנו טהורים‪ ,‬בלי תוכנות‪ ,‬בלי זיכרונות ואפילו בלי השראה‪ .‬זהו מצב אפס‪.‬‬ ‫במצב הזה יש אפס מגבלות‪ .‬אבל במהלך החיים אנחנו נדבקים בתוכנות ובזיכרונות‪ ,‬כמו‬ ‫שאנשים נדבקים בשפעת‪ .‬אנחנו לא רעים כשאנחנו חולים בשפעת‪ ,‬אבל עלינו לעשות‬ ‫מה שאפשר כדי לנקות את המחלה‪ .‬התוכנות פועלות באותה צורה‪ .‬אנחנו נדבקים בהן‪.‬‬ ‫כשאנו רואים תוכנה באדם אחר‪ ,‬אנחנו נדבקים בה בעצמנו‪ .‬הדרך היחידה היא לנקות‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן אמר‪" ,‬כל אדם שמוכן לקחת אחריות מלאה על כך שיצר את החיים שלו‬ ‫כפי שהם בכל רגע ורגע‪ ,‬ימצא את פתח היציאה מהבעיות והמחלות‪ .‬בתהליך הריפוי‬ ‫העתיק מהוואי‪ ,‬הו'אופונופונו‪ ,‬האדם פונה לאהבה‪ ,‬ומבקש שתתקן את הטעויות שבתוכו‪.‬‬ ‫אתם אומרים‪' ,‬אני מצטער‪ .‬בבקשה‪ ,‬סלחי לי על כל מה שקורה בתוכי ומתממש כבעיה‪'.‬‬ ‫האחריות של האהבה היא להתמיר את הטעויות שבכם שמתממשות כבעיה‪".‬‬ ‫הוא הוסיף‪" ,‬הו'אופונופונו מתייחסת לכל בעיה לא כאל חוויה קשה‪ ,‬אלא כאל‬ ‫הזדמנות‪ .‬הבעיות הן רק זיכרונות מהעבר שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ ,‬ומופיעים כדי‬ ‫לתת לנו הזדמנות נוספת לראות דרך עיני האהבה ולפעול מתוך השראה‪".‬‬ ‫ ‬ ‫שוב‪ ,‬אני לא מורשה לחלוק את הפרטים האינטימיים של הסדנה‪ .‬אני רציני‪ .‬חתמתי‬ ‫על הסכם סודיות‪ .‬ההסכם נועד להגן על פרטיות המשתתפים‪ .‬אבל אני יכול להגיד לכם‬ ‫את הדבר הבא‪ :‬הנושא המרכזי הוא לקיחת אחריות מלאה על החיים שלכם‪.‬‬ ‫אני יודע ששמעתם את זה בעבר‪ .‬גם אני‪ .‬אבל מעולם לא התייחסתי לזה בהקשר כה‬ ‫רחב כפי שלמדתי בסדנה‪ .‬אחריות מלאה משמעה קבלה של הכול‪ ,‬גם של אנשים‬ ‫שנכנסים לחיים שלכם והבעיות שלהם‪ ,‬כי הבעיות שלהם הן הבעיות שלכם‪ .‬הן קיימות‬ ‫בחיים שלכם‪ ,‬ואם תיקחו אחריות מלאה על החיים שלכם‪ ,‬עליכם לקחת אחריות מלאה‬ ‫גם על החוויות שלהם )נראה אתכם מעזים לקרוא את המשפט הזה שוב!(‪.‬‬

‫הרעיון הזה הוא תפנית חדה בהשקפת העולם שפותחת את המחשבה והופכת את‬ ‫הקערה על פיה‪ .‬לחיות את הרעיון הזה משמעו שהחיים שלכם ישתנו יותר מאי פעם‪.‬‬ ‫אבל רובנו לא מוכנים אפילו לנסות לתפוס את הרעיון של אחריות מלאה‪ ,‬ובטח שלא‬ ‫לקבל אותו‪.‬‬ ‫אבל ברגע שאתם מקבלים את הרעיון‪ ,‬השאלה הבאה היא איך לשנות את עצמכם‬ ‫כדי שישתנה גם שאר העולם‪.‬‬ ‫הדרך הבטוחה היחידה היא להגיד "אני אוהב אותך‪ ".‬זה הקוד שפותח את מנעול‬ ‫הריפוי‪ .‬אבל אנחנו לא מיישמים אותו על אחרים‪ ,‬אלא משתמשים בו בתוך עצמנו‪ .‬זכרו‪,‬‬ ‫הבעיה שלהם היא הבעיה שלכם‪ ,‬לכן לא יעזור לכם לעבוד עליהם‪ .‬הם לא זקוקים‬ ‫לריפוי‪ ,‬אתם זקוקים לו‪ .‬עליכם לרפא את עצמכם‪ .‬אתם המקור של כל החוויות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זאת המהות של תהליך ההו'אופונופונו המודרני‪.‬‬ ‫קחו לכם פסק זמן ונסו לעכל את כל זה‪.‬‬ ‫ובזמן שאתם מעכלים‪ ,‬אני פשוט אמשיך להגיד‪" ,‬אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫ ‬ ‫אחת מנקודות המפתח של הסדנה היא שיש לנו שתי אפשרויות פעולה‪ :‬אפשרות‬ ‫אחת היא לפעול מתוך זיכרון‪ ,‬והשניה מתוך השראה‪ .‬זיכרון משמעו לחשוב; השראה‬ ‫משמעה לאפשר‪ .‬רובנו חיים מתוך זיכרונות‪ .‬אנחנו לא מודעים להם‪ ,‬כי באופן בסיסי‬ ‫אנחנו לא מודעים‪ ,‬נקודה‪.‬‬ ‫לפי תפישת עולם זו‪ ,‬הישות האלוהית שולחת מסר אל תוך המוח שלכם‪ .‬אבל אם‬ ‫הזיכרונות חוזרים על עצמם כמו תקליט מקולקל – והם כמעט תמיד חוזרים על עצמם –‬ ‫לא תהיו פתוחים לקבל את ההשראה‪ ,‬וודאי שלא תפעלו לפיה‪ .‬מסיבה זו הישות‬ ‫האלוהית לא מצליחה להשחיל מילה‪ .‬אתם עסוקים מדי ברעש שבתוך הראש שלכם‪,‬‬ ‫מכדי לשמוע את הישות האלוהית‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן צייר כמה תרשימים כדי להבהיר את הנקודות שלו )ראו את התרשים‪ :‬מצב‬ ‫הריק(‪ .‬אחד מהם היה משולש‪ .‬הוא אמר שהמשולש הוא האדם‪ .‬בבסיסו אין דבר מלבד‬ ‫הישות האלוהית‪ .‬זהו מצב אפס שבו יש אפס מגבלות‪.‬‬ ‫הישות האלוהית מעניקה לכם השראה‪ .‬ההשראה נובעת אם כן מהישות האלוהית‪,‬‬ ‫אבל הזיכרון הוא תוכנה בתת–המודע הקולקטיבי של האנושות‪ .‬תוכנה היא כמו אמונה‪,‬‬ ‫ואנו חולקים אותה עם אחרים ברגע שאנו מזהים אותה אצלם‪ .‬האתגר שלנו הוא לנקות‬ ‫את כל התוכנות כדי שנחזור למצב האפס‪ ,‬ומשם תוכל לנבוע ההשראה‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן הקדיש זמן רב להסבר על הזיכרונות המשותפים שלנו‪ .‬כשאתם מזהים‬ ‫באדם אחר דבר מה שלא מוצא חן בעיניכם‪ ,‬הוא נמצא גם בתוככם‪ .‬התפקיד שלכם הוא‬ ‫לנקות את הדבר‪ .‬תהליך הניקוי שתעשו ישחרר גם את האדם האחר מאותו הדבר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בסופו של התהליך ה"דבר" הזה יתפנה מהעולם לתמיד‪.‬‬ ‫"אחת התוכנות העקשניות ביותר בעולם היא השנאה שנשים רוחשות כלפי גברים‪",‬‬ ‫קבע ד"ר הו לן‪" .‬אני ממשיך לנקות אותה‪ ,‬אבל זה כמו לנכש עשבים שוטים בשדה ענק‬

‫של עשבים‪ .‬כל עשב הוא רגל של התוכנה‪ .‬שנאת הגברים מושרשת עמוק מאוד בנשים‪.‬‬ ‫כדי שהתוכנה הזאת תשתחרר‪ ,‬עלינו לאהוב אותה‪".‬‬

‫התרשים הזה נראה לי כמו עוד דגם או מפה של העולם שכל פסיכולוג‪ ,‬פילוסוף או איש‬ ‫דת היו יכולים ליצור לעצמם‪ .‬אולם התרשים הזה עורר בי עניין‪ ,‬משום שנדמה היה‬ ‫שבכוחו לעזור לרפא את כדור הארץ כולו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אם ד"ר הו לן הצליח לרפא‬ ‫מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪ ,‬מעניין מה עוד מסוגלת השיטה הזאת לעשות‪.‬‬ ‫אבל ד"ר הו לן הסביר ששיטת הו'אופונופונו איננה קלה‪ .‬היא דורשת מחויבות‪" .‬לא‬ ‫מדובר כאן בגישה של מק'דונלדס לחיים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬זה לא חלון של מסעדת מזון מהיר‪,‬‬ ‫שבו אתה מקבל את ההזמנה שלך תיכף ומיד‪ .‬אלוהים לא מקבל הזמנות‪ .‬שיטת‬ ‫הו'אופונופונו דורשת התמקדות בלתי פוסקת בניקוי‪ ,‬ניקוי‪ ,‬ניקוי‪".‬‬ ‫ ‬ ‫הוא סיפר על אנשים שהשתמשו בשיטת הניקוי כדי לעשות את מה שאחרים סבורים‬ ‫שהוא בלתי אפשרי‪ .‬אחד מסיפוריו עסק במהנדסת מנאס"א‪ ,‬סוכנות החלל האמריקאית‪,‬‬ ‫שהגיעה אליו בגלל בעיה באחד מרכבי החלל‪.‬‬ ‫"מאחר שהיא הגיעה אלי‪ ,‬הנחתי שאני חלק מהבעיה‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪" .‬אז ניקיתי‪.‬‬ ‫אמרתי לרכב החלל 'אני מצטער‪ '.‬מאוחר יותר‪ ,‬כשהמהנדסת חזרה‪ ,‬היא הסבירה‬ ‫שבאורח פלא‪ ,‬רכב החלל תיקן את עצמו בזמן טיסה‪".‬‬ ‫האם ההו'אופונופונו השפיעה על רכב החלל? ד"ר הו לן והמהנדסת סבורים שכן‪.‬‬ ‫דיברתי עם המהנדסת‪ ,‬והיא אמרה שלא ייתכן שרכב החלל תיקן את עצמו‪ .‬כנראה‪ ,‬קרה‬ ‫שם נס כלשהו‪ .‬מבחינתה‪ ,‬הניקוי של ד"ר הו לן הוא שעזר‪.‬‬ ‫אני לא יכול להגיד שהסיפור נשמע לי סביר‪ ,‬אבל גם לא היה לי שום הסבר אחר‪.‬‬

‫ ‬ ‫איש אחד ניגש אלי באחת ההפסקות בסדנה ואמר‪" ,‬יש משווק ידוע באינטרנט שיש לו‬ ‫אותו שם כמו שלך‪".‬‬ ‫לא ידעתי אם הוא צוחק‪ ,‬לכן שאלתי‪" ,‬באמת?"‬ ‫"כן‪ ,‬הוא כתב המון ספרים על שיווק רוחני וכתיבה היפנוטית‪ .‬הוא טיפוס מגניב‪".‬‬ ‫"זה אני‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫האיש נראה נבוך מאוד‪ .‬מארק ריאן שמע את השיחה‪ ,‬וחשב שהיא מצחיקה‪.‬‬ ‫בין אם אנשים ידעו על מעמדי כמפורסם אינטרנטי או לא‪ ,‬בסדנה הפכתי למפורסם‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן פנה אלי כל כך הרבה פעמים במשך הסדנה‪ ,‬עד שאנשים חשבו שהוא מקדיש‬ ‫לי תשומת לב מיוחדת‪ .‬אדם אחד שאל‪" ,‬אתה קרוב משפחה של ד"ר הו לן?" השבתי‬ ‫בשלילה‪ .‬שאלתי למה הוא חשב כך‪" .‬אני לא יודע‪ ,‬נראה שהוא מתמקד בך‪".‬‬ ‫נהניתי מתשומת הלב שלו‪ ,‬והנחתי שהיא נועדה לעזור לי באופן אישי‪ ,‬מאחר שד"ר הו‬ ‫לן ידע שכתבתי ספרים והייתי מפורסם באינטרנט‪ .‬אני בטוח שהוא ידע שאם אקבל את‬ ‫מסר הריפוי הזה‪ ,‬אוכל לעזור לאנשים רבים‪.‬‬ ‫בזמנו‪ ,‬לא ידעתי שהוא טיפח אותי בהשראת הישות האלוהית‪ ,‬כדי שאהפוך להיות‬ ‫מורה רוחני‪ .‬אבל לא מורה רוחני של העולם‪ ,‬אלא מורה רוחני של עצמי‪.‬‬

‫אני אוהב אותך‬ ‫אם אתה בראש וראשונה נאמן לעצמך‪ ,‬אי אפשר למנוע ממך דבר שהוא מושלם‪ ,‬שלם‪,‬‬ ‫מוחלט ונכון בשבילך‪ .‬אם תהיה בראש ובראשונה אתה עצמך‪ ,‬תחווה שלמות שתתבטא‬ ‫במחשבות‪ ,‬במילים‪ ,‬בפעולות ובמעשים אלוהיים‪ .‬אם תיתן עדיפות עליונה למחשבות‬ ‫הרעילות שלך‪ ,‬תחווה חוסר שלמות בצורת מחלה‪ ,‬בלבול‪ ,‬תרעומת‪ ,‬דיכאון‪ ,‬שיפוטיות‬ ‫ועוני‪.‬‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫ספגתי את המסר של ד"ר הו לן עד כמה שיכולתי‪ ,‬אבל היו עוד כל כך הרבה דברים‬ ‫שרציתי לדעת‪ .‬תמיד הייתי 'ְספוג' טוב‪ ,‬וקלטתי רעיונות משום שהייתי פתוח לקבל אותם‪.‬‬ ‫בזמן שהשתתפתי בסדנה הראשונה ההיא‪ ,‬התחלתי להרגיש שהתפקיד היחיד שלי בחיים‬ ‫הוא להגיד "אני אוהב אותך" לכל דבר טוב או רע שנקרה בדרכי‪ .‬ככל שהצלחתי להֵמס‬ ‫חלק גדול יותר מהתוכנות המגבילות שזיהיתי או הרגשתי‪ ,‬כך גברה היכולת שלי להגיע‬ ‫למצב חסר הגבולות ולהפיץ שלווה לעולם‪.‬‬ ‫למארק היה קשה יותר להבין את המסר של הסדנה‪ .‬הוא ניסה כל הזמן לתחום את‬ ‫המסר במסגרת הגיונית‪ .‬התברר לי שלמוח אין שמץ של מושג מה מתרחש סביבו‪ ,‬כך‬ ‫שהניסיון למצוא הסבר הגיוני הוא מתכון בטוח לכישלון‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן חזר והדגיש שהמוח המודע קולט ‪ 15‬חלקיקי מידע מתוך ‪ 15‬מיליון חלקיקים‬ ‫ששוטפים אותו בכל רגע נתון‪ .‬אין לנו סיכוי להבין את כל המרכיבים שממלאים תפקיד‬ ‫בחיים שלנו‪ .‬עלינו להרפות‪ .‬עלינו לבטוח‪.‬‬ ‫אני מודה שדברים רבים נשמעו לי מטורפים‪ .‬בנקודה מסוימת בסדנה אמר אחד‬ ‫המשתתפים‪ ,‬שהוא ראה שער נפתח בקיר ואנשים מתים ריחפו דרכו‪.‬‬ ‫"אתה יודע למה אתה רואה את זה?" שאל ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"מפני שקודם דיברנו על רוחות‪ ",‬ענה מישהו‪.‬‬ ‫"בדיוק‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬בעצם העובדה שדיברת עליהם הזמנת אותם‪ .‬עדיף שלא‬ ‫תציץ לעולמות אחרים‪ .‬יש לך די והותר עבודה לעשות ברגע הזה ובעולם הזה‪".‬‬ ‫אני עצמי לא ראיתי רוחות רפאים‪ ,‬ולא ידעתי מה לחשוב על אלה שכן ראו‪ .‬אהבתי‬ ‫את הסרט החוש השישי‪ ,‬אבל רק בתור סרט קולנוע‪ .‬לא רציתי שרוחות רפאים יתחילו‬ ‫להופיע ולדבר איתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אבל מתברר שתופעה זו היא דבר שבשגרה אצל ד"ר הו לן‪ .‬הוא סיפר לנו על הימים‬ ‫שבהם עבד בבית החולים לחולי נפש‪ ,‬ובחצות הלילה שמע את המים בשירותים יורדים –‬ ‫מעצמם‪ .‬‬ ‫"המקום היה מלא ברוחות רפאים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬הרבה מטופלים שמתו במחלקה‬ ‫הזאת‪ ,‬לא ידעו שהם עצמם מתים‪ .‬הם עדיין הסתובבו שם‪".‬‬

‫עדיין הסתובבו שם והשתמשו בשירותים?‬ ‫מסתבר שכן‪.‬‬ ‫אבל זה לא היה הסיפור המשונה מכולם‪ .‬ד"ר הו לן הסביר‪ ,‬שאם אי פעם תדברו עם‬ ‫מישהו ותראו שהעיניים שלו לבנות כמעט לגמרי וקרום עכור מכסה את שוליהן‪ ,‬תדעו‬ ‫שהוא אחוז דיבוק‪.‬‬ ‫"אל תנסו לדבר איתו כלל‪ ",‬הוא ייעץ‪" .‬במקום זה‪ ,‬נקו את עצמכם וקוו שהניקיון‬ ‫שלכם יסיר את החשיכה שהשתלטה עליו‪".‬‬ ‫אני אומנם אדם עם ראש פתוח‪ ,‬אבל השיחה הזאת על רוחות רפאים‪ ,‬נשמות אחוזות‬ ‫דיבוק ומתים שמשתמשים בשירותים בלילה‪ ,‬היתה מעבר ליכולת הספיגה שלי‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬נשארתי‪ .‬רציתי לדעת מהם רזי הריפוי‪ ,‬כדי שאוכל לעזור לעצמי ולאחרים להגשים‬ ‫את השאיפה לעושר‪ ,‬לאושר ולבריאות‪ .‬אלא שמעולם לא ציפיתי שכדי להגיע לשם‪,‬‬ ‫איאלץ לעבור דרך העולם הבלתי נראה ולהיכנס לאזור הדמדומים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למרות הבלבול שלי‪ ,‬עשיתי כמיטב יכולתי ליישם את הדברים שהבנתי‪ .‬הדבר הקל‬ ‫ביותר היה להגיד "אני אוהב אותך" כל הזמן‪ ,‬וכך עשיתי‪ .‬כשהלכתי ערב אחד לשירותים‪,‬‬ ‫הרגשתי שמתפתחת אצלי דלקת בדרכי השתן‪ .‬אמרתי לישות האלוהית "אני אוהב‬ ‫אותך" בזמן שהרגשתי את הדלקת‪ .‬במהרה שכחתי מהעניין‪ ,‬ובבוקר הדלקת היתה כלא‬ ‫היתה‪.‬‬ ‫המשכתי להגיד בראשי "אני אוהב אותך" שוב ושוב בכל התרחשות – טובה‪ ,‬רעה או‬ ‫אחרת‪ .‬עשיתי כמיטב יכולתי לנקות כל דבר ברגע התרחשותו‪ ,‬בין אם הייתי מודע לו או‬ ‫לא‪ .‬והנה דוגמה לדרך שבה זה עובד‪:‬‬ ‫יום אחד קיבלתי מייל שהכעיס אותי‪ .‬בעבר הייתי פותר את הבעיה על ידי ריסון‬ ‫התגובות הרגשיות שלי‪ ,‬או בניסיון לדבר בהיגיון עם האדם שהכעיס אותי‪ .‬הפעם‬ ‫החלטתי לנסות את השיטה של ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫המשכתי להגיד לעצמי‪" ,‬אני מצטער" ו"אני אוהב אותך‪ ".‬לא כיוונתי את דברי לאדם‬ ‫מסוים‪ .‬פשוט קראתי לרוח האהבה‪ ,‬וביקשתי ממנה לרפא בתוכי את הדבר שיצר או משך‬ ‫את הנסיבות החיצוניות‪.‬‬ ‫בתוך שעה קיבלתי מייל נוסף מאותו אדם‪ .‬הוא התנצל על ההודעה הקודמת‪.‬‬ ‫לא עשיתי שום פעולה חיצונית כדי לקבל את ההתנצלות‪ .‬אפילו לא השבתי על המייל‪.‬‬ ‫אבל בדרך כלשהי‪ ,‬על ידי כך שאמרתי "אני אוהב אותך‪ ",‬ריפאתי בתוכי את התוכנה‬ ‫הנסתרת והמגבילה ששנינו לקחנו בה חלק‪.‬‬ ‫תהליך זה לא תמיד מניב תוצאות מיידיות‪ .‬הרעיון הוא לא להשיג תוצאות‪ ,‬אלא להגיע‬ ‫לשלווה‪ .‬כשאתם מגיעים למצב זה‪ ,‬אתם משיגים לעיתים קרובות גם את התוצאה‬ ‫המבוקשת‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אחד העובדים שלי נעלם‪ .‬הוא היה אמור לסיים עבודה בפרויקט חשוב ודחוף‪.‬‬ ‫לא רק שהוא לא סיים את העבודה‪ ,‬אלא נראה היה שהוא נעלם‪ ,‬כאילו בלעה אותו‬ ‫האדמה‪.‬‬

‫לא קיבלתי את העניין בשלווה‪ .‬למרות שכבר הכרתי את השיטה של ד"ר הו לן‪ ,‬קשה‬ ‫היה לי לומר "אני אוהב אותך‪ ",‬כשלמעשה רציתי להגיד "אני רוצה להרוג אותך‪ ".‬בכל‬ ‫פעם שחשבתי על העובד שלי‪ ,‬התמלאתי זעם‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬המשכתי להגיד "אני אוהב אותך‪ ",‬ו"סלח לי‪ ,‬בבקשה" ו"אני מצטער‪ ".‬לא‬ ‫הפניתי את דברי למישהו מסוים‪ .‬פשוט אמרתי אותם‪ .‬אין ספק שלא הרגשתי אהבה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬נדרשו לי שלושה ימים של עבודה עם התהליך עד שהצלחתי להרגיש מעט‬ ‫שלווה‪.‬‬ ‫ואז נמצא העובד שלי‪.‬‬ ‫הוא היה בכלא‪ .‬הוא התקשר לבקש עזרה‪ .‬הגשתי לו את העזרה שהיה זקוק לה‪,‬‬ ‫ובמקביל המשכתי להגיד "אני אוהב אותך‪ ".‬למרות שלא ראיתי תוצאות מיידיות‪ ,‬העובדה‬ ‫שמצאתי שלווה הספיקה כדי לשמח אותי‪ .‬בדרך כלשהי‪ ,‬באותו הזמן‪ ,‬גם העובד שלי‬ ‫הרגיש שנרגעתי‪ .‬הוא ביקש מהסוהר להשתמש בטלפון והתקשר אלי‪ .‬לאחר שיחת‬ ‫הטלפון שלנו‪ ,‬היו בידי כל התשובות שנדרשו כדי לסיים את הפרויקט הדחוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כשהשתתפתי באותה סדנת הו'אופונופונו ראשונה שהונחתה על ידי ד"ר הו לן‪ ,‬הוא‬ ‫הילל את הספר שלי‪ ,‬מוקד המשיכה‪ .‬הוא אמר לי שככל שאנקה את עצמי‪ ,‬כך יגבר‬ ‫הרטט של הספר‪ ,‬וכל מי שיקראו בו ירגישו בכך‪ .‬בקיצור‪ ,‬ככל שאשתפר‪ ,‬כך ישתפרו גם‬ ‫הקוראים שלי‪.‬‬ ‫"מה לגבי הספרים שכבר נמכרו ונמצאים אי שם בחוץ?" שאלתי‪ .‬הספר שלי היה רב‬ ‫מכר שהודפס בכמה מהדורות‪ ,‬ובקרוב עמד לצאת לאור בכריכה רכה‪ .‬דאגתי לכל‬ ‫האנשים שכבר קנו עותק של הספר שלי‪.‬‬ ‫"הספרים האלה אינם נמצאים בחוץ‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪ ,‬ושוב הדהימה אותי התבונה‬ ‫המיסטית שלו‪" .‬הם עדיין בתוכך‪".‬‬ ‫בקיצור‪" ,‬בחוץ" אינו קיים‪.‬‬ ‫כדי להסביר לעומק את השיטה המתקדמת הזאת במידה הראויה לה‪ ,‬דרוש ספר שלם‪,‬‬ ‫ולכן אני כותב את הספר הזה באישורו של ד"ר הו לן‪ .‬די אם אומר שבכל פעם שתרצו‬ ‫לשפר דבר מה בחיים שלכם‪ ,‬החל ממצב כלכלי ועד מערכות יחסים‪ ,‬יש מקום אחד בלבד‬ ‫שאליו עליכם ללכת‪ :‬לתוך עצמכם פנימה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לא כל המשתתפים בסדנה הבינו את משנתו של ד"ר הו לן‪ .‬לקראת סוף היום האחרון‬ ‫החלו אנשים להפגיז אותו בשאלות‪ ,‬וכולן נבעו מהחלק ההגיוני של המוח‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫"איך הניקוי שלי יכול להשפיע על אדם אחר?"‬ ‫"מהו מקומה של הבחירה החופשית בכל זה?"‬ ‫"למה מתקיפים אותנו כל כך הרבה טרוריסטים?"‬ ‫ד"ר הו לן היה שקט‪ .‬ישבתי מאחור ונדמה היה לי שהוא מסתכל עלי‪ .‬הוא נראה‬ ‫מתוסכל‪ .‬מאחר שהמסר העיקרי שלו היה ש"החוץ" אינו קיים ושהכול מתרחש בתוכנו‪,‬‬ ‫הוא ודאי הרגיש שחוסר ההבנה של כולם שיקף את חוסר ההבנה שלו‪ .‬נדמה היה שהוא‬

‫עומד להיאנח‪ .‬אני יכול רק לדמיין שהוא אמר לעצמו‪" ,‬אני מצטער‪ ,‬אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫ ‬ ‫אנשים רבים בסדנה נקראו בשמות שמקורם בהוואי‪ ,‬אבל הם לא נראו כמו בני הוואי‪.‬‬ ‫מארק ואני שאלנו אותם לפשר הדבר‪ .‬הם אמרו לנו שאם נרצה‪ ,‬ד"ר הו לן ייתן גם לנו‬ ‫שם חדש‪ .‬הרעיון הוא ליצור הזדהות עם עצמי חדש‪ .‬זהו שלב נוסף בתהליך שמטרתו‬ ‫הסופית היא להיות חסר עצמי ולהתמזג עם הישות האלוהית באפס‪.‬‬ ‫הכוח שטמון בשם חדש לא היה זר לי‪ .‬ב–‪ 1979‬הפכתי להיות סוואמי אָ ַנ ְנד ַמא ְנג'וְּשׁרי‪.‬‬ ‫קיבלתי את השם הזה מהמורה הרוחני שלי בזמנו‪ַ ,‬בּגוּאָן ְשׁרי ַר ְג'נישׁ‪ .‬באותם ימים‪,‬‬ ‫כשעדיין נאבקתי עם העבר ועם העוני שלי וחיפשתי משמעות‪ ,‬השם שקיבלתי עזר לי‬ ‫להתחיל מחדש‪ .‬במשך שבע שנים השתמשתי בשם הזה‪ .‬לכן היה זה טבעי עבורי לתהות‬ ‫אם ד"ר הו לן רשאי לתת לי שם חדש‪ ,‬או אם ירצה בכך‪.‬‬ ‫כששאלתי אותו‪ ,‬סיפר לי שהוא נוהג להפנות את השאלה אל הישות האלוהית‪.‬‬ ‫כשהוא מרגיש שמתעוררת בו השראה‪ ,‬הוא נותן לאדם את השם שנמסר לו‪ .‬כחודש‬ ‫אחרי אותה סדנה ראשונה הוא כתב לי‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫לפני כמה ימים ראיתי בעיני רוחי ענן‪ .‬הוא החל לשנות את צורתו‪ ,‬ולאט לאט התערבל‬ ‫וצבעו הפך צהוב בהיר מאוד‪ .‬אחר כך הוא מתח את עצמו כמו ילד שמתעורר ומגלה את‬ ‫אי ה ִנ ְראוּת‪ .‬מתוך אי הנראות צף ועלה השם אָאוֹ אָקוּאָה‪ ,‬שמשמעו אלוהי‪.‬‬ ‫היום הגיע אלי הציטוט הזה‪:‬‬ ‫"הו אלוהים שנותן לי חיים‪ ,‬תן לי לב גדוש בהכרת תודה‪".‬‬ ‫אני מאחל לך שלווה בלתי נתפסת‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה‬ ‫ ‬ ‫אהבתי את השם אאו אקואה‪ ,‬אבל לא ידעתי כיצד לבטא אותו‪ .‬לכן כתבתי אליו‬ ‫וביקשתי עזרה‪ .‬זו התשובה שקיבלתי‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫ָא הוא צליל האות א' במילה אבא‪.‬‬ ‫אוֹ הוא הצליל שבמילה הוֹ‪.‬‬ ‫ק נהגית כמו האות במילה קנקן‪.‬‬ ‫וּ הוא הצליל שבמילה חוּם‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫ִאיָהִליאָ ָקָלה‬ ‫ ‬

‫הבנתי את ההסבר ואהבתי את השם החדש שלי‪ .‬מעולם לא פרסמתי אותו בציבור‪,‬‬ ‫אבל על המכתבים שלי לד"ר הו לן חתמתי בשם אאו אקואה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬השתמשתי‬ ‫בשם החדש שלי כשפתחתי בלוג‪ .‬היו כמה אנשים שהסתייגו מהשם‪ ,‬אבל אני אהבתי‬ ‫אותו‪ .‬הרגשתי שהשימוש בו הוא בקשה מהישות האלוהית לנקות את הבלוג שלי בעזרת‬ ‫ביטוי‪ ,‬שמשמעותו עבורי היתה 'היפרדות העננים לצורך התגלות האלוהים‪'.‬‬ ‫סדנת סוף השבוע אומנם עיגנה במוחי את המשפט "אני אוהב אותך‪ ",‬לפחות באופן‬ ‫זמני‪ ,‬אבל עדיין רציתי לדעת עוד‪ .‬כתבתי לד"ר הו לן ושאלתי אם יסכים לבוא לטקסס‬ ‫כדי להרצות על שיטת הו'אופונופונו בפני קבוצה קטנה של חברים‪ .‬כמובן שהכוונה‬ ‫הנסתרת שלי היתה לבלות בחברתו פרק זמן נוסף‪ .‬הוא יבוא לטקסס כדי להרצות‪,‬‬ ‫ויתארח אצלי‪ .‬בזמן שישהה אצלי‪ ,‬אשאב ממנו מידע‪ ,‬ובין היתר אברר כיצד ריפא‬ ‫מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪ .‬ד"ר הו לן הסכים והשיב לי‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו‪,‬‬ ‫תודה שהקדשת לי מזמנך והתקשרת אלי‪ .‬לא היית חייב‪ ,‬אבל בכל זאת התקשרת‪ .‬אני‬ ‫מודה לך‪.‬‬ ‫אני רוצה להציע איך יתנהל המפגש שייערך באוסטין בפברואר‪ .‬אולי הרקע לריאיון‬ ‫יכול להיות מעין מחקר של גישות לפתרון בעיות שעליהן כתבת בספר שלך‪ ,‬הרפתקאות‬ ‫פנימיות‪ :‬וידויים של עיתונאי מהעולם הפנימי‪ .‬מנקודת המבט שלי‪ ,‬אני לא אהיה רק‬ ‫מרואיין ואתה לא תהיה רק מראיין‪.‬‬ ‫כשרוצים להעביר מידע מכל סוג שהוא‪ ,‬הבהירות חשובה מאוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קיים חוסר‬ ‫בהירות רב לגבי השאלה מהי בעיה‪ ,‬וקיים חוסר בהירות רב עוד יותר לגבי הסיבות‬ ‫להיווצרותה‪ .‬איך יכול אדם לפתור בעיה שאינה ברורה לו? היכן אפשר למצוא את הבעיה‬ ‫כדי שניתן יהיה לעבד אותה? האם היא מצויה בנפש? מהי הנפש? או האם היא מצויה‬ ‫בגוף )שם רוב האנשים משערים שהיא נמצאת(? או בשניהם? ואולי באף אחד‬ ‫מהמקומות האלה?‬ ‫נשאלת גם השאלה מי או מה פותר את הבעיה‪.‬‬ ‫כפי שציינת בספר שלך‪ ,‬קשה להימנע מנקיטת עמדה שיפוטית כשמנסים לפתור בעיה‬ ‫בעזרת שיטות כמו "אוְֹפֶּשׁן" או "הפוֹרוּם"‪ .‬האם השיפוטיות או האמונות הן הבעיות‬ ‫האמיתיות? אני קורא לבעיה האמיתית לקום על רגליה כדי שכולם יראו אותה‪ .‬‬ ‫הריאיון לא יעסוק בשיטות או ברעיונות טובים או רעים‪ ,‬נכונים או שגויים‪ .‬הוא ישמש‬ ‫אמצעי לחשיפת חוסר הבהירות החוזר ונשנה‪ .‬גם אם ננקה רק שמץ מחוסר הבהירות‪,‬‬ ‫אתה ואני נספק שירות אדיר‪.‬‬ ‫כמובן שלכל רגע יש מקצב וכיוון ייחודיים לו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כפי שאמר ברוטוס‬ ‫במחזה של שייקספיר‪ ,‬יוליוס קיסר‪" ,‬לו אך ידע האדם את סוף סיפור היום הזה מראש!‬ ‫אך די לדעת שיהיה לו סוף‪ ,‬ואז גם י ָו ַדע מה בסופו‪ ".‬נמתין‪ ,‬אם כן‪ ,‬גם אנחנו ונראה איך‬ ‫ייפול דבר‪.‬‬ ‫אמור לי מה דעתך על הצעתי‪ .‬להבדיל מברוטוס‪ ,‬אני פתוח לשינויים ולא מפלל לדעת‬

‫את סוף הסיפור מראש‪.‬‬ ‫שלווה‪,‬‬ ‫איהליאקלה‬ ‫ ‬ ‫מיהרתי להודיע על קיומו של "מפגש לא רשמי כולל ארוחת ערב" בהשתתפות ד"ר הו‬ ‫לן ואנוכי‪ .‬חשבתי שיגיעו חמישה או שישה אנשים‪ ,‬אבל כמעט ‪ 100‬אנשים הביעו עניין‪,‬‬ ‫ו–‪ 75‬אנשים שילמו מראש כדי לשריין לעצמם מקום‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן הפתיע אותי כשביקש לקבל רשימה של כל מי שיהיה נוכח במפגש‪ .‬הוא‬ ‫רצה "לנקות" אותם‪ .‬לא הייתי בטוח מהי משמעות הדבר‪ ,‬אבל שלחתי לו את הרשימה‪.‬‬ ‫הוא השיב‪:‬‬ ‫ ‬ ‫תודה על הרשימה‪ ,‬אאו אקואה‪.‬‬ ‫העיקר הוא הניקוי‪ ,‬ההזדמנות להשתחרר ממטענים ולעמוד נקיים מול האלוהים‪.‬‬ ‫ַחיִי מאבדנו של עבדך‪ ,‬נשמתי‪,‬‬ ‫תני לרעב למלֵאך‪ ,‬והמאגר יגדש;‬ ‫קני נצח במחיר ִבּלוי רגע הבלותי‪,‬‬ ‫היזוני בתוכך כשהחוץ מתרושש‪:‬‬ ‫כשתיזוני מהמות שניזון מהאדם‪,‬‬ ‫ימות המות ויכלה מהעולם‪.‬‬ ‫מי ייתן ותדע שלווה‪,‬‬ ‫איהליאקלה‬ ‫ ‬ ‫כאשר ד"ר הו לן נחת באוסטין‪ ,‬אספתי אותו מנמל התעופה‪ ,‬והוא מיד החל לשאול‬ ‫אותי שאלות על חיי‪.‬‬ ‫"הספר שכתבת על החיים שלך )הרפתקאות פנימיות( מוכיח שניסית מגוון רחב של‬ ‫שיטות כדי למצוא שלווה‪ ",‬הוא אמר‪" .‬איזו מהן הצליחה?"‬ ‫הרהרתי בשאלתו ואמרתי שלכולן היה ערך‪ ,‬אבל תהליך ה'אופשן' היה השימושי‬ ‫והאמין ביותר‪ .‬הסברתי לו שהשיטה מלמדת אותנו להטיל ספק באמונות שלנו‪ ,‬כדי‬ ‫שנגלה מה אמיתי‪.‬‬ ‫"כשאתה מטיל ספק באמונות שלך והן מתערערות‪ ,‬מה נשאר לך?"‬ ‫"מה נשאר לי?" חזרתי על השאלה‪" .‬נשארת בהירות לגבי הבחירות שלי‪".‬‬ ‫"מאין נובעת הבהירות הזאת?" הוא שאל‪.‬‬ ‫לא הייתי בטוח לאן הוא חותר‪.‬‬ ‫"איך ייתכן שאדם יהיה עשיר אבל גם נבזה?" הוא שאל אותי לפתע‪.‬‬ ‫השאלה הפתיעה אותי‪ .‬רציתי לומר לו שעושר ונבזות אינם סותרים זה את זה‪ .‬בשום‬

‫מקום לא נכתב שרק מלאכים יהיו עשירים‪ .‬אולי לאדם הנבזה יש בהירות לגבי כסף‪ ,‬וכך‬ ‫הוא יכול להיות גם עשיר וגם טיפוס נבזה‪ .‬אבל באותו רגע לא מצאתי מילים‪.‬‬ ‫"אין לי מושג‪ ",‬הודיתי‪" .‬אני חושב שאדם לא חייב לשנות את האופי שלו כדי להיות‬ ‫עשיר‪ .‬כל שעליו לעשות הוא להחזיק באמונות שמזמינות עושר‪".‬‬ ‫"מאין נובעות האמונות האלה?" הוא שאל‪.‬‬ ‫מאחר שהייתי בסדנה שלו‪ ,‬ידעתי את התשובה‪" :‬הן תוכנות שאנשים אוספים במשך‬ ‫החיים‪".‬‬ ‫הוא שינה פעם נוספת את הנושא‪ ,‬ואמר שהכתיבה שלי מהפנטת‪ .‬הוא החל לשקול‬ ‫את הרעיון שאכתוב ספר על שיטת הו'אופונופונו‪.‬‬ ‫" האם עכשיו אתה מוכן שאכתוב את הספר?" שאלתי‪.‬‬ ‫"נראה איך יעבור סוף השבוע‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"ולגבי סוף השבוע‪ ,‬איך יתנהל המפגש שארגנו?" שאלתי‪ .‬אני תמיד מנסה לשלוט‬ ‫במצב כדי לוודא שאני עושה עבודה טובה ושאנשים מקבלים את מה שהם רוצים‪.‬‬ ‫"אני לעולם לא מתכנן‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אני בוטח בישות האלוהית‪"".‬אבל מי ידבר ראשון‪,‬‬ ‫אני או אתה? האם תרצה שאקריא נאום פתיחה מסוים? או שאציג אותך לפני‬ ‫שתתחיל?"‬ ‫"נראה‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אל תתכנן‪".‬‬ ‫הדבר עורר בי חוסר נוחות‪ .‬אני אוהב לדעת מה מצופה ממני‪ .‬ד"ר הו לן השאיר אותי‬ ‫בחשיכה‪ .‬או אולי כיוון אותי אל האור‪ .‬באותו הזמן לא הייתי בטוח‪ .‬הוא המשיך ואמר‬ ‫דבר חוכמה‪ ,‬למרות שבאותו הזמן לא יכולתי להבין את דבריו‪ :‬‬ ‫"אנחנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬איננו ערים לכך שבכל רגע ורגע מקיומנו אנחנו מצויים בהתנגדות‬ ‫קבועה ובלתי פוסקת לחיים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬התנגדות זו עוקרת אותנו דרך קבע מזהות‬ ‫העצמי שלנו‪ ,‬מהחופש‪ ,‬מההשראה‪ ,‬ומעל לכול מהבורא האלוהי בכבודו ובעצמו‪ .‬במילים‬ ‫פשוטות‪ ,‬אנחנו אנשים עקורים שמשוטטים ללא מטרה במדבר של נפשנו‪ .‬אנחנו לא‬ ‫מסוגלים לקיים את הציווי של ישו‪' ,‬אל תתקוממו‪ '.‬אנחנו לא מודעים לציווי אחר‪,‬‬ ‫'השלווה מתחילה בי‪'.‬‬ ‫"ההתנגדות היא שמחזיקה אותנו במצב תמידי של חרדה ומרוששת אותנו רוחנית‪,‬‬ ‫נפשית‪ ,‬גופנית‪ ,‬כלכלית וחומרית‪ ",‬הוא הוסיף‪.‬‬ ‫"שלא כמו שייקספיר‪ ,‬אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו מצויים במצב תמידי של‬ ‫התנגדות במקום זרימה‪ .‬על כל חלקיק של מודעות אנחנו חווים לפחות מיליון חלקיקים‬ ‫בצורה לא מודעת‪ .‬והחלקיק היחיד הזה אינו מועיל כלל לגאולה שלנו‪".‬‬ ‫הערב עמד להיות מרתק ביותר‪.‬‬ ‫הוא ביקש לראות את האולם שבו נערוך את המפגש‪ .‬זה היה אולם ענק בקומה‬ ‫העליונה של בית מלון במרכז העיר אוסטין‪ ,‬טקסס‪ .‬המנהלת היתה אדיבה ונתנה לנו‬ ‫להיכנס לאולם‪ .‬ד"ר הו לן ביקש ממנה להשאיר אותנו לבד‪ .‬היא הסכימה ועזבה‪.‬‬ ‫"מה אתה רואה?" הוא שאל אותי‪.‬‬

‫הסתכלתי סביבי ואמרתי‪" ,‬צריך לנקות את השטיח‪".‬‬ ‫"אילו רשמים אתה מקבל?" הוא שאל‪" .‬אין תשובה נכונה או לא נכונה‪ .‬הרושם שאתה‬ ‫מקבל עשוי להיות שונה מהרושם שאני מקבל‪".‬‬ ‫אפשרתי לעצמי להירגע ולהתמקד ברגע‪ .‬לפתע הרגשתי תנועה ערה‪ ,‬עייפות‪ ,‬חשיכה‪.‬‬ ‫לא הייתי בטוח מה היה הדבר שחשתי בו‪ ,‬או מה היתה משמעותו‪ ,‬אבל סיפרתי על כך‬ ‫לד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"האולם הזה עייף‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אנשים נכנסים ויוצאים ממנו‪ ,‬ואף פעם לא נותנים לו‬ ‫אהבה‪ .‬הוא זקוק לאות תודה‪".‬‬ ‫חשבתי שזה קצת משונה‪ .‬חדר הוא כמו אדם? יש לו רגשות?‬ ‫טוב‪ ,‬שיהיה‪.‬‬ ‫"האולם אומר שהשם שלו הוא שילה‪".‬‬ ‫"שילה? זה השם של האולם?"‬ ‫"שילה רוצה לדעת אם אנחנו מעריכים אותה‪".‬‬ ‫לא הייתי בטוח איך להגיב לזה‪.‬‬ ‫"אנחנו צריכים לבקש רשות לערוך את האירוע שלנו כאן‪ ",‬הוא אמר‪" .‬לכן אני שואל‬ ‫את שילה אם היא מסכימה‪".‬‬ ‫"מה היא אומרת?" שאלתי‪ ,‬והרגשתי מעט מטופש‪.‬‬ ‫"היא אומרת שזה בסדר‪".‬‬ ‫"יופי‪ ,‬זה טוב‪ ",‬אמרתי‪ ,‬כי זכרתי שאין החזר כספי על המקדמה ששילמתי לשכירת‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫הוא המשיך והסביר‪" ,‬פעם התכוננתי להרצאה באולם כלשהו‪ ,‬ודיברתי עם הכיסאות‪.‬‬ ‫שאלתי‪' ,‬האם החמצתי מישהו? יש למישהו בעיה שעלי לטפל בה?' אחד הכיסאות ענה‪,‬‬ ‫'אתה יודע‪ ,‬בסמינר הקודם שהתקיים כאן היום ישב עלי איש אחד שהיו לו בעיות‬ ‫כלכליות‪ ,‬ועכשיו אני מרגיש מת!' ובכן‪ ,‬ניקיתי את הבעיה הזאת ויכולתי לראות איך‬ ‫הכיסא מתיישר‪ .‬ואז שמעתי‪' ,‬טוב‪ ,‬אני מוכן להתמודד עם האדם הבא!'"‬ ‫עכשיו הוא מדבר עם כיסאות?‬ ‫בדרך כלשהי הצלחתי לשמור על ראש פתוח ולהקשיב לתהליך הבלתי רגיל שלו‪ .‬הוא‬ ‫המשיך להסביר‪:‬‬ ‫"למעשה‪ ,‬אני מנסה ללמד את החדר‪ .‬אני אומר לחדר ולכל מה שבתוכו‪' ,‬אתם רוצים‬ ‫ללמוד איך ליישם את שיטת הו'אופונופונו? הרי בקרוב אעזוב‪ .‬נכון שיהיה לכם נחמד‬ ‫לעשות את העבודה הזאת בעצמכם?' חלקם אומרים כן‪ ,‬חלקם אומרים לא וחלקם‬ ‫אומרים‪' ,‬אני עייף מדי!'"‬ ‫זכרתי שבתרבויות עתיקות רבות רווחה האמונה שכל דבר על פני האדמה הוא חי‪.‬‬ ‫בספרו טיהור )‪ ,(Clearing‬מסביר ג'ים פאת'פיינדר יואינג שהרבה מקומות מכילים‬ ‫אנרגיות תקועות‪ .‬לא קשה לדמיין חדרים וכיסאות עם רגשות‪ .‬זו בהחלט מחשבה‬ ‫מרחיבת אופקים‪ .‬אם יש צדק בתורת הפיזיקה‪ ,‬ומה שנתפס בעינינו כמוצק‪ ,‬מורכב אך‬

‫ורק מאנרגיה‪ ,‬ייתכן שהדיבור אל חדרים וכיסאות יכול לסדר מחדש אנרגיות בצורה‬ ‫משופרת ונקייה יותר‪.‬‬ ‫אבל חדרים וכיסאות שמדברים ועונים לשאלות?‬ ‫באותה עת לא הייתי מוכן לזה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן הביט מבעד לחלון אל קו האופק של מרכז העיר‪ .‬הבניינים העצומים‪ ,‬בית‬ ‫המחוקקים‪ ,‬האופק‪ ,‬כולם נראו יפים בעי ַני‪.‬‬ ‫אבל לא בעיניו של ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"אני רואה מצבות‪ ",‬הוא אמר‪" .‬העיר מלאה במתים‪".‬‬ ‫הסתכלתי מבעד לחלון‪ .‬אני לא ראיתי קברים או מוות‪ .‬ראיתי עיר‪ .‬שוב‪ ,‬למדתי שבכל‬ ‫רגע משתמש ד"ר הו לן בשני חלקי המוח שלו‪ ,‬ולכן הוא יכול לראות מבנים כמטפורות‪,‬‬ ‫ולתאר אותן כפי שהוא רואה אותן‪ .‬אבל אני לא יכולתי לעשות זאת‪ .‬אני ישנתי בעמידה‪,‬‬ ‫בעיניים פקוחות‪.‬‬ ‫שהינו כשלושים דקות באולם בית המלון‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬ד"ר הו לן הסתובב וניקה את‬ ‫האולם‪ ,‬ביקש סליחה‪ ,‬אהב את שילה‪ ,‬ניקה וניקה וניקה‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הוא דיבר בטלפון‪ .‬הוא אמר לאישה בצדו השני של הקו היכן הוא נמצא‪,‬‬ ‫תיאר את המקום וביקש לשמוע את התרשמותה‪ .‬נראה שהוא קיבל אישור על הרשמים‬ ‫שלו‪ .‬אחרי שניתק את השיחה‪ ,‬ישבנו אל השולחן ודיברנו‪.‬‬ ‫"ידידתי אמרה שהאולם ירשה לנו לערוך כאן מפגש שכולל ארוחת ערב‪ ,‬כל עוד נאהב‬ ‫אותו‪ ",‬הוא אמר לי‪.‬‬ ‫"ואיך נאהב אותו?"‬ ‫"פשוט תגיד לו‪' ,‬אני אוהב אותך‪ "',‬הוא ענה‪.‬‬ ‫הרגשתי מטופש למדי‪ .‬להגיד "אני אוהב אותך" לאולם? אבל עשיתי כמיטב יכולתי‪.‬‬ ‫קודם לכן למדתי שלא חייבים להרגיש "אני אוהב אותך" כדי שהשיטה תעבוד‪ ,‬אלא רק‬ ‫לומר את המילים‪ .‬אז אמרתי‪ .‬לאחר שאומרים את המשפט במשך כמה דקות‪ ,‬מתחילים‬ ‫גם להרגיש את האהבה‪.‬‬ ‫בתום כמה דקות של שתיקה הוציא ד"ר הו לן מפיו כמה פניני חוכמה‪:‬‬ ‫"הדברים שכל אחד נצמד אליהם‪ ,‬בין אם מדובר בזיכרונות או בהשראה‪ ,‬משפיעים‬ ‫באופן מיידי ומוחלט על כל דבר תחת השמש‪ ,‬החל מבני אדם ועד למינרלים‪ ,‬צמחים‬ ‫וממלכת בעלי החיים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬כשהישות האלוהית ממירה לאפס – רעיון במוח מודע‬ ‫אחד‪ ,‬הוא מומר לאפס – בתת–מודע של כולם!"‬ ‫לאחר הפסקה קצרה הוא המשיך‪:‬‬ ‫"לכן‪ ,‬ג'וזף‪ ,‬מה שמרחש בנשמתך בכל רגע ורגע‪ ,‬מתרחש באותו הרגע גם בכל‬ ‫הנשמות האחרות‪ .‬כמה נפלא להבין את זה‪ .‬אבל נפלא עוד יותר להעריך את העובדה‬ ‫שאתה יכול לפנות לבורא האלוהי‪ ,‬למחוק את הזיכרונות האלה מהתת–מודע שלך‪ ,‬להגיע‬ ‫למצב אפס ולהחליף את הזיכרונות שבנשמתך ובכל הנשמות האחרות במחשבות‪ ,‬מילים‬

‫ופעולות נשגבות‪".‬‬ ‫איך מגיבים לזה?‬ ‫הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו היה‪" ,‬אני אוהב אותך‪".‬‬

‫לאכול עם הישות האלוהית‬ ‫תהליך הו'אופונופונו המחודש‪ ,‬שהוא תהליך של חרטה‪ ,‬סליחה והתמרה‪ ,‬הוא עתירה‬ ‫לאהבה בבקשה למחוק אנרגיות רעילות ולהחליף אותן בנוכחות שלה‪ .‬האהבה נענית‬ ‫לעתירה על ידי כך שהיא זורמת דרך הנפש‪ .‬תחילה היא זורמת דרך הנפש הרוחנית או‬ ‫העל–מודע‪ .‬לאחר מכן היא ממשיכה לזרום דרך השכל‪ ,‬שהוא המוח המודע‪ ,‬ומשחררת‬ ‫אותו מאנרגיות חשיבה‪ .‬לבסוף היא זורמת דרך הרגש‪ ,‬התת–מודע‪ ,‬מרוקנת אותו‬ ‫מרגשות רעילים וממלאת אותו בנוכחותה‪.‬‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫למעלה משבעים אנשים הגיעו למפגש עם ד"ר הו לן ואיתי‪ .‬לא היה לי מושג שהמורה‬ ‫יוצא הדופן הזה יעורר התעניינות רבה כל כך‪ .‬המשתתפים הגיעו לאוסטין מאלסקה‪ ,‬מניו‬ ‫יורק וממקומות אחרים‪ .‬חלקם נהגו לאוסטין מאוקלהומה‪ .‬לא הצלחתי להבין מדוע‬ ‫החליטו לבוא‪ .‬חלקם היו סקרנים‪ .‬חלקם היו חסידים של הספרים שלי‪ ,‬ורצו להמשיך‬ ‫לצעוד איתי‪.‬‬ ‫עדיין לא ידעתי היכן אתחיל ומה אני עומד לומר‪ .‬נראה היה שד"ר הו לן זרם בנינוחות‬ ‫עם ההתרחשויות‪ .‬הוא הסב אל אחד השולחנות ואכל את ארוחת הערב שלו‪ ,‬כשכל‬ ‫הסובבים מקשיבים לו בשקיקה‪ .‬התיאור הבא נכתב על ידי חברתי סינדי קאשמן )שדרך‬ ‫אגב‪ ,‬מתכננת להיות האדם הראשון שיתחתן בחלל(‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ביום שבת ה–‪ 25‬בפברואר ‪ 2006‬הגעתי למרכז העיר אוסטין כדי להקשיב להרצאה‬ ‫של ד"ר הו לן‪ .‬ישבתי לצדו בארוחת הערב‪ .‬המסר שלו הוא לקיחת אחריות מלאה‪.‬‬ ‫במהלך הערב הייתי עדה לכמה שינויים אנרגטיים חזקים מאוד‪ .‬אישה בשולחן שלנו‬ ‫התלוננה על אדם שהיה נוכח בהתקף אסתמה שהיה לה‪ ,‬וסירב להתקשר לבית החולים‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן אמר לה‪:‬‬ ‫"רק את מעניינת אותי‪ ,‬ולא האדם האחר‪ ,‬ונאמר לי שאת צריכה לשתות יותר מים‪ .‬זה‬ ‫יעזור לאסתמה שלך‪".‬‬ ‫הלך הרוח שלה השתנה מיד מהטלת אשמה להכרת תודה‪ .‬שמחתי מאוד להיות עדה‬ ‫להתרחשות‪ ,‬משום ששמתי לב כיצד אני שופטת אותה בשקט ואומרת לעצמי‪" ,‬היא‬ ‫בעניין של האשמות‪ ",‬ואני נוטה להתרחק מאנשים שנוהגים להאשים‪ .‬ד"ר הו לן לקח את‬ ‫האנרגיה השלילית והתמיר אותה לאנרגיה אוהבת וחיובית‪.‬‬ ‫מאוחר יותר הוצאתי את בקבוק המים שלי ואמרתי לד"ר הו לן‪" ,‬המים שמגישים‬ ‫במלון לא כל כך טובים‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן אמר לי‪" ,‬את מבינה מה עשית הרגע?"‬ ‫מיד כשאמר זאת הבנתי ששלחתי אנרגיות שליליות למים‪ .‬וואו! שוב‪ ,‬הייתי אסירת‬ ‫תודה על כך שהפכתי מודעת למה שעשיתי‪.‬‬

‫הוא אמר לי שהוא מנקה את עצמו כל הזמן‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשהאישה האשימה את האיש‪,‬‬ ‫ד"ר הו לן שאל את עצמו‪,‬‬ ‫"מה מתחולל בתוכי שגורם לדבר זה להיווצר בתוכה? איך אני יכול לקחת על זה‬ ‫אחריות מלאה?"‬ ‫הוא שולח את האנרגיה שלו לישות האלוהית ואומר‪:‬‬ ‫"תודה לך – אני אוהב אותך – אני מצטער‪ ".‬הוא שמע את הישות האלוהית אומרת‪,‬‬ ‫"תגיד לה לשתות יותר מים‪".‬‬ ‫הוא המשיך ואמר‪" ,‬אני יודע איך לבצע את תהליך הניקוי כך שהיא תקבל את מה‬ ‫שהיא צריכה‪ ,‬ואני אקבל את מה שאני צריך‪".‬‬ ‫הוא מדבר עם אלוהים‪ ,‬ואלוהים מדבר אל האנשים שהוא מנקה‪ .‬כשאהיה נקייה‬ ‫אראה את כולם כפי שאלוהים רואה אותם‪.‬‬ ‫שאלתי את ד"ר הו לן אם אני יכולה לקבוע איתו פגישת ייעוץ‪ ,‬והוא אמר שלא‪ ,‬משום‬ ‫שהישות האלוהית אמרה לו שהידיעה הפנימית כבר קיימת בתוכי‪.‬‬ ‫זה היה אישור נפלא בשבילי‪.‬‬ ‫ולסיכום‪ ,‬בערב זה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הייתי עדה לדרך שבה ד"ר הו לן התמיר את הלך הרוח של אותה אישה מהבעת‬ ‫תלונות להכרת תודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכיתי להיות מודעת לכך ששפטתי את האישה ואת המים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הבנתי את המערכת שמשמשת אותו כדי לנקות את עצמו‪ ,‬וכמה עוצמה טמונה בה‬ ‫אם כולנו נשתמש בה‪.‬‬ ‫‪ .4‬למדתי שיש לזכור לומר "תודה" ו"אני אוהבת אותך" לעיתים קרובות יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פתחתי את המפגש בהסבר ספונטני‪ .‬סיפרתי איך שמעתי על המטפל המסתורי‬ ‫שריפא מחלקה שלמה של חולי נפש‪ ,‬וזכיתי לתשומת לבם המלאה של כל הנוכחים‪.‬‬ ‫עודדתי אנשים לשאול שאלות בזמן שד"ר הו לן ואני ניהלנו דיון ציבורי‪ ,‬בדומה לזה‬ ‫שניהלו סוקרטס ואפלטון‪ ,‬אלא שהרגשתי יותר כמו חומר ביד היוצר מאשר כמו פילוסוף‬ ‫דגול‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן פתח ואמר‪" ,‬אנשים שואלים שאלות כמו‪' ,‬מה לגבי אמונות? מה לגבי‬ ‫רגשות? מה לגבי כל הדברים האלה?' אני לא מתעסק איתם‪ .‬אני לא עוסק בקשקושים‬ ‫של 'איך ייתכן ש‪ '?...‬אבל אתם עומדים לשאול אותי שאלות מהסוג הזה‪ ,‬לכן אהיה חייב‬ ‫להתמודד איתן! אסביר זאת כך‪ :‬אם אושיט יד ואגע במשהו שיגרום לי לכוויה‪ ,‬מיד אזיז‬ ‫את היד שלי‪ .‬לכן‪ ,‬כשעולים נושאים מסוג מסוים‪ ,‬ואפילו לפני שהם עולים‪ ,‬אני כבר‬ ‫מרחיק את היד שלי‪ ,‬כדי שלא אכווה‪.‬‬ ‫"אתן לכם דוגמה‪ :‬עוד לפני שנכנסתי בפעם הראשונה לאולם – לאולם המקודש הזה –‬ ‫דיברתי איתו‪ .‬שאלתי אותו לשמו‪ ,‬כי יש לו שם‪ .‬אמרתי לו‪' ,‬זה יהיה בסדר מצדך אם‬ ‫אכנס?' האולם ענה‪' ,‬בסדר‪ ,‬אתה יכול להיכנס‪ '.‬אבל נניח שהאולם היה אומר‪' ,‬לא‪ .‬אתה‬ ‫יצור – סלח לי על ההתבטאות – קצת מאוס‪ .‬אז אוכל להסתכל על עצמי‪ ,‬לעשות את מה‬

‫שנדרש‪ ,‬ולהיכנס רק לאחר שריפאתי את עצמי‪ .‬אני רוצה לוודא שאני נכנס לאחר‬ ‫שעברתי ריפוי‪ ,‬נקי מבעיות לפחות לרגע אחד‪".‬‬ ‫עצרתי את דבריו כדי לתת לכל הנוכחים מעט רקע כללי‪ .‬רציתי שכולם ידעו מיהו ד"ר‬ ‫הו לן ולמה אנחנו שם‪ .‬הערב התנהל בספונטניות‪ ,‬ללא מסגרת מוגדרת‪ .‬ייעצתי לכולם‬ ‫להירגע ולשמור על ראש פתוח‪ .‬כשד"ר הו לן בסביבה‪ ,‬לעולם אין לדעת מה ייאמר או‬ ‫ייעשה‪.‬‬ ‫הוא שאל את המשתתפים מדוע אישה פלונית לוקה בסרטן השד‪ .‬איש מהנוכחים לא‬ ‫ידע מה התשובה‪ .‬גם הוא לא‪ .‬הוא ציין שבכל רגע נתון יש באוויר מיליונים רבים של‬ ‫חלקיקי מידע‪ ,‬אבל בכל זמן נתון אנחנו מודעים ל–‪ 20‬מהם‪ ,‬לכל היותר‪ .‬הוא חזר על‬ ‫הנושא הזה שוב ושוב‪ ,‬כי עיקר המסר שלו הוא זה‪ :‬אין לנו שמץ של מושג מה קורה‪ .‬‬ ‫"המדע לא יודע בוודאות מה קורה בחיים שלנו‪ ",‬הוא הסביר‪" .‬אפילו המתמטיקה‬ ‫איננה מדע חד–משמעי בגלל הספרה אפס‪ .‬צ'ארלס זייף‪ ,‬בספרו אפס‪ :‬ביוגרפיה של רעיון‬ ‫מסוכן )‪ ,(Zero: The Biography of a Dangerous Idea‬מסכם בסוף הספר‪' :‬הדבר היחיד‬ ‫שידוע למדענים הוא שהיקום נולד מכלום‪ ,‬ויחזור לכלום שממנו בא‪ .‬היקום מתחיל ונגמר‬ ‫באפס‪"'.‬‬ ‫ד"ר הו לן המשיך ואמר‪" ,‬ובכן‪ ,‬החזרתי את היקום של המוח שלי בחזרה לאפס‪ .‬אין בו‬ ‫נתונים‪ .‬אתם ודאי מכירים דרכים שונות לתיאור המצב‪ :‬ריקנות‪ ,‬ריק‪ ,‬טוהר‪ .‬לא משנה לי‬ ‫איך תקראו לזה‪ .‬המוח שלי חזר עכשיו לאפס‪ .‬כל דבר שעולה‪ ,‬גם אם אני לא ער לו‪,‬‬ ‫מתאפס‪ .‬התהליך שאדבר עליו הוא איפוס תמידי ובלתי פוסק‪ ,‬המאפשר לי להישאר‬ ‫באפס‪".‬‬ ‫שמתי לב שרוב האנשים מוקסמים מדבריו של ד"ר הו לן‪ ,‬אבל חלקם‪ ,‬כמוני‪ ,‬עדיין לא‬ ‫הבינו‪ .‬ד"ר הו לן הסביר‪" ,‬רק כשהמוח שלכם נמצא במצב אפס‪ ,‬הבריאה יכולה לבוא‬ ‫לידי ביטוי‪ .‬קוראים לזה 'השראה'‪ .‬בשפת הוואי ההשראה הזאת נקראת ָהא‪.‬‬ ‫"אם אי פעם ביקרתם בהוואי‪ ,‬אולי אתם יודעים שהמילה ָהא משמעה 'השראה'‪,‬‬ ‫המילה ַווִאי משמעה 'מים'‪ ,‬ומשמעות המילה ִאי היא 'הישות האלוהית'* אם כן‪ ,‬השם‬ ‫הוואי משמעו 'הנשימה והמים של הישות האלוהית'‪ .‬זאת משמעות המילה‪ .‬רק המילה‬ ‫הוואי בפני עצמה היא תהליך ניקוי‪ .‬ובכן‪ ,‬בכל מקום שבו אני נמצא אני בודק קודם כול‬ ‫את עצמי‪ .‬לפני שאני נכנס לחדר‪ ,‬למשל‪ ,‬אני שואל‪' ,‬מהו הדבר שעלי לנקות ולא ידוע‬ ‫לי?' מאחר שאין לי מושג מה קורה‪ ,‬אני שואל‪' ,‬מה לנקות?' אם איישם את תהליך הניקוי‬ ‫שנקרא 'הוואי'‪ ,‬הוא יחשוף מידע שאני כלל לא מודע לו‪ ,‬ויחזיר אותי לאפס‪.‬‬ ‫"רק מצב אפס‪ ...‬ועליכם להבין שבכל זמן נתון‪ ,‬המוח יכול לשרת רק אחד מבין שני‬ ‫אדונים – או שהוא משרת את מה שמתרחש במוח שלכם או שהוא משרת את‬ ‫ההשראה‪ .‬הדברים שאינם השראה נקראים זיכרונות‪".‬‬ ‫ההרצאה הפכה מרתקת יותר ויותר‪.‬‬ ‫"התבונה האלוהית היא המקום שממנו נובעת ההשראה‪ .‬המקום הזה נמצא בתוככם!‬ ‫לא אי שם בחוץ‪ .‬אין צורך שתלכו 'לשם'‪ .‬אין כל צורך שתלכו לשם! אינכם צריכים‬ ‫לחפש מישהו אחר‪ .‬זה כבר בתוככם! הדרגה הבאה אחרי התבונה האלוהית נקראת‬

‫על–מודע‪ .‬זה פשוט‪ .‬בני הוואי קוראים לזה אָאוַּמקוּאָה‪ .‬המילה אָאוּ משמעה 'חוצה זמן‬ ‫ומרחב'‪ ,‬וַמקוּאָה משמעה 'רוח הקודש' או 'אלוהים'‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שחלק מהמהות שלכם‬ ‫הוא נצחי וחסר גבולות‪ .‬החלק הזה שבכם יודע בדיוק מה מתרחש‪ .‬ויש גם את המודע –‬ ‫בני הוואי קוראים לו אוָּה ֵני‪ ,‬ואת התת–מודע‪ ,‬או בשפת הוואי יוּניהיפּילי‪.‬‬ ‫"חשוב‪ ,‬אם כן‪ ,‬שתהיו מודעים לשאלה‪' ,‬מי אני?' ומה שאני מספר לכם וחולק איתכם‬ ‫כאן‪ ,‬הוא שהזהות שלכם בנויה מארבעת המרכיבים האלה של המוח )תבונה אלוהית‪,‬‬ ‫על–מודע‪ ,‬מודע ותת–מודע(‪ .‬חשוב שתדעו שהמוח הזה ריק! המוח הזה הוא אפס‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫מי אתם? אתם ישות אלוהית – וזה אפס‪ .‬ולמה שתרצו להיות אפס?‬ ‫"כי כשאתם אפס‪ ,‬הכול זמין! הכול! כלומר‪ ,‬נוצרתם בדמותה של הישות האלוהית‪ .‬אני‬ ‫רוצה להבהיר את עצמי היטב בנקודה זו בעקבות הדברים שאני שומע‪ ,‬אבל מה שחשוב‬ ‫לי הוא שאתם תתנקו על ידי הישות האלוהית‪.‬‬ ‫"נוצרתם בדמותה של הישות האלוהית‪ .‬משמעות הדבר היא שצד אחד של המטבע –‬ ‫שהוא למעשה אתם – נוצר ריק ונצחי‪ .‬ברגע שאתם מוכנים להרפות מהפסולת ולהיות‬ ‫ריקים‪ ,‬ההשראה ממלאת ִבּן–רגע את ישותכם‪ ,‬ואתם מגיעים למקום מבטחים‪ .‬אתם‬ ‫אפילו לא חייבים לדעת שהגעתם לשם‪ ,‬משום שרוב הזמן לא תבחינו בכך‪' .‬איפה זה?‬ ‫איפה זה? הייתי נקי! נו‪ ,‬תגיד לי איפה זה‪ ,‬אשקיע עוד עבודה‪ '.‬רוב הזמן לא תדעו!‬ ‫"כשהמוח מתמכר לתקיעוּת‪ ,‬הוא נתקע עוד יותר‪ .‬בני הוואי קוראים לזה‪ ,‬סלחו לי על‬ ‫ההתבטאות‪ ,‬קוּ ַקאי ָפּ'אָה‪ .‬מישהו יודע מה התרגום של קוקאי פ'אה? המשמעות היא‬ ‫עצירות שכלית‪".‬‬ ‫אחד המשתתפים שאל‪" ,‬אבל אם יש לי קושי עם אדם אחר‪ ,‬אתה אומר שאני‪ ,‬ולא‬ ‫האדם האחר‪ ,‬הוא שזקוק לתיקון?"‬ ‫"אם יש לך קושי עם מישהו‪ ,‬הקושי הוא לא עם האדם!" קבע ד"ר הו לן‪" .‬אתה מגיב‬ ‫לזיכרון שצף ועולה בך‪ .‬זה הקושי שלך‪ ,‬ולא האדם האחר‪.‬‬ ‫"עבדתי עם אנשים ששנאו את הבעל או האישה שלהם‪ .‬אישה אחת אמרה לי פעם‪,‬‬ ‫'אני שוקלת לעבור לניו יורק‪ .‬שם הסיכויים שלי יהיו טובים יותר‪ '.‬ואז שמעתי את הישות‬ ‫האלוהית אומרת‪' ,‬לכל מקום שהיא תלך‪ ,‬היא תיקח את הבעיות שלה איתה!'"‬ ‫ד"ר הו לן הסביר שכשאדם יוצר איתו קשר כדי לקבל טיפול‪ ,‬הוא מסתכל על עצמו‪,‬‬ ‫לא על האדם שהתקשר‪.‬‬ ‫"לדוגמה‪ ,‬לא מזמן קיבלתי שיחת טלפון מבתה של אישה בת ‪ .92‬היא אמרה‪' ,‬כבר‬ ‫כמה שבועות שאימא שלי סובלת מכאבים קשים במפרק הירך‪ '.‬בזמן שהיא דיברה איתי‪,‬‬ ‫שאלתי את הישות האלוהית‪' :‬מה קורה בתוכי שהביא כאב לאישה הזאת?' ואז שאלתי‪,‬‬ ‫'איך אני יכול לתקן את הבעיה בתוכי?' קיבלתי את התשובות לשאלות האלה‪ ,‬ועשיתי‬ ‫כפי שנאמר לי‪.‬‬ ‫"כשבוע לאחר מכן התקשרה אלי האישה שוב ואמרה‪' ,‬אימא שלי מרגישה טוב יותר!'‬ ‫זה לא אומר שהבעיה לא תחזור‪ ,‬כי לעיתים קרובות לבעיה אחת יש מספר גורמים‪ .‬אבל‬ ‫אני ממשיך לעבוד על עצמי‪ ,‬לא עליה‪".‬‬ ‫אדם אחר שאל על המלחמה שמעבר לים‪ .‬הוא רצה לדעת אם הוא אחראי לה‪ .‬ליתר‬

‫דיוק‪ ,‬הוא רצה לדעת מה ד"ר הו לן עושה בעניין‪.‬‬ ‫"אין ספק שאני רואה את עצמי אחראי!" הכריז ד"ר הו לן בוודאות‪" .‬אני מנקה כל יום‪,‬‬ ‫אבל אני לא אומר‪' ,‬אני אבצע את הניקיון ובתמורה אני מבקש שיטופל הדבר המסוים‬ ‫הזה‪ '.‬רק אלוהים יודע מה יכול לקרות‪ .‬אני עושה את חלקי‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬להוריד את כמות‬ ‫המטופלים בבתי חולים‪ .‬היום כבר אין לנו בהוואי מחלקה פסיכיאטרית לאנשים שהורגים‬ ‫אנשים אחרים‪ .‬היא כבר לא קיימת! עשיתי את חלקי כמיטב יכולתי‪ .‬אולי אם הייתי‬ ‫מנקה עוד יותר‪ ,‬התוצאות היו טובות עוד יותר‪ .‬אני אנושי‪ ,‬ועושה כמיטב יכולתי‪".‬‬ ‫ראיתי שד"ר הו לן התעייף‪ ,‬והרגשתי שהוא רוצה לסיים את הערב‪ .‬כולם חוו ערב יוצא‬ ‫דופן‪.‬‬ ‫אבל החוויה לא נגמרה באותו הערב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למחרת‪ ,‬בארוחת הבוקר‪ ,‬נפגשתי עם כמה מהאנשים שהשתתפו בהרצאה‪ ,‬ביניהם‬ ‫ד"ר הו לן‪ ,‬אליזבת מקול ועוד כמה אנשים‪ .‬בכל פעם שאני בחברתו של ד"ר הו לן‪ ,‬אני‬ ‫הופך להיות שקט מבפנים‪ .‬אולי אני מרגיש את מצב האפס‪ .‬אולי לא‪ .‬מי יודע?‬ ‫ברגע מסוים התעוררה בי ההשראה לערוך סדנת סוף שבוע‪ ,‬ולקרוא לה מעבר‬ ‫להגשמה‪ .‬אני לא יודע מאין בא לי הרעיון‪ .‬כלומר‪ ,‬באותו הזמן לא ידעתי מאין בא לי‬ ‫הרעיון‪ .‬היום אני יודע שזו היתה השראה מהישות האלוהית‪ .‬אבל במהלך ארוחת הבוקר‬ ‫הרגשתי שזה רעיון טוב‪ ,‬אלא שאני לא בדיוק מעוניין לממש אותו‪.‬‬ ‫הייתי עסוק בפרויקטים‪ ,‬נסיעות‪ ,‬קידומי מכירות‪ ,‬תחרויות כושר גופני ועוד‪ .‬לא רציתי‬ ‫להוסיף עוד משימה ללוח הזמנים העמוס שלי‪ .‬ניסיתי להתנגד לרעיון‪ .‬החלטתי לחכות‬ ‫ולראות אם הוא פשוט ייעלם מעצמו‪.‬‬ ‫הוא לא נעלם‪ .‬הוא נותר במחשבותי גם שלושה ימים לאחר מכן‪ .‬ד"ר הו לן אמר לי‬ ‫שאם רעיון ממשיך להישאר במחשבות אחרי כמה ניקיונות‪ ,‬יש להגשים אותו‪ .‬לכן‬ ‫שרבטתי כמה מילים כלאחר יד למעין הודעה‪ ,‬ושלחתי אותה לרשימת אנשי הקשר שלי‪.‬‬ ‫לתדהמתי‪ ,‬אישה אחת התקשרה ונרשמה לסדנה שלוש דקות אחרי ששלחתי את‬ ‫ההודעה הפרסום במייל‪ .‬היא ודאי ישבה מול המחשב שלה‪ .‬קיבלתי את התחושה שהיא‬ ‫חיכתה לי‪.‬‬ ‫שאר המשתתפים נרשמו גם הם בקלות ובמהירות‪ .‬לא רציתי שיהיו יותר מ–‪ 25‬אנשים‬ ‫בסדנה‪ .‬הגבלתי את מספר המשתתפים‪ ,‬בעיקר בגלל שחשבתי שיהיה לי קל יותר לדבר‬ ‫בפני ‪ 25‬אנשים מאשר בפני ‪ .2,500‬מעבר לזה‪ ,‬מעולם לא העברתי את הסדנה הזאת‬ ‫לפני כן‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היה לי מושג איך להעביר אותה‪.‬‬ ‫סיפרתי לד"ר הו לן על ההשראה ועל החששות שלי‪.‬‬ ‫"העצה היחידה שלי היא‪ ,‬אל תתכנן‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"אבל אני תמיד מתכנן‪ ",‬הסברתי‪" .‬אני כותב את כל ההרצאות שלי‪ ,‬יוצר מצגות‬ ‫ומחלק חומרי עזר כתובים‪ .‬אני מרגיש טוב יותר כשאני יודע לאיזה כיוון ההרצאה שלי‬ ‫הולכת‪".‬‬ ‫"תרגיש טוב יותר ברגע שתסמוך על כך שהישות האלוהית תטפל בך‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬

‫"בוא ננקה את הנושא הזה‪".‬‬ ‫הבנתי שמאחר והנושא נכנס לחוויה שלו‪ ,‬המשמעות היא שגם הוא צריך לקחת חלק‬ ‫בניקוי שלו‪ .‬שוב‪ ,‬הכול משותף‪ .‬ברגע שאנחנו מודעים לזה‪ ,‬החוויה שלכם הופכת לחוויה‬ ‫שלי‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫השתדלתי מאוד לא לתכנן את הסדנה‪ .‬בשלב מסוים נכנעתי לפחדים שלי‪ ,‬והכנתי‬ ‫ספרון הדרכה שאותו אוכל לחלק לכולם‪ .‬אבל לא השתמשתי בו‪ ,‬ומעולם לא הסתכלתי‬ ‫בו שוב‪ .‬לאיש לא היה אכפת‪.‬‬ ‫פתחתי את הסדנה בדברים‪" ,‬אין לי מושג מה לעשות בסדנה הזאת‪".‬‬ ‫כולם צחקו‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬באמת‪ ",‬אמרתי‪" .‬אין לי מושג מה להגיד‪".‬‬ ‫כולם צחקו שוב‪.‬‬ ‫משם המשכתי וסיפרתי לכולם על ד"ר הו לן‪ ,‬על שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬ואיך הקביעה‬ ‫"אתה בורא את המציאות שלך‪ ",‬היא משמעותית יותר מכפי שהם חושבים‪.‬‬ ‫"אם יש בחייכם אדם שאינכם אוהבים‪ ",‬הסברתי‪" ,‬אתם יצרתם את המצב הזה‪ .‬אם‬ ‫אתם יוצרים את המציאות שלכם‪ ,‬פירוש הדבר שיצרתם גם אותו‪".‬‬ ‫הסדנה היתה נפלאה‪ .‬גם היום‪ ,‬כשאני מסתכל על התצלום הקבוצתי של כל‬ ‫המשתתפים‪ ,‬אני מרגיש את האהבה שחלקנו‪.‬‬ ‫אבל עבורי זאת היתה רק ההתחלה‪.‬‬ ‫היה לי עוד הרבה מה ללמוד‪.‬‬

‫הראיות‬ ‫עליך להיכנס אל החשיכה כדי למצוא את האור שלך‪.‬‬ ‫דבי פורד‪ ,‬הצד האפל של רודפי האור‬ ‫ ‬ ‫אנשים רבים חוו פריצת דרך לאחר שהשתתפו במפגש הקצר עם ד"ר הו לן ובסדנה‬ ‫מעבר להגשמה‪ .‬בפרק זה תוכלו לקרוא את הסיפורים והעדויות שלהם‪ .‬הסיפורים‬ ‫מעידים על ההשפעה העצומה שיש לתהליך ההו'אופונופונו‪.‬‬ ‫הנה סיפורו של לואיס גרין‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו היקר‪,‬‬ ‫אני רוצה להודות לך שוב על הערב עם ד"ר הו לן‪ .‬אני רוצה להודות גם לסוזן שדאגה‬ ‫לכל הפרטים‪ ,‬ואפילו הזמינה עבורי ארוחה טבעונית ממלון היאט‪ .‬נהניתי לשבת בשולחן‬ ‫אחד איתך ועם נריסה ולהכיר את שניכם‪ ,‬ואת כל האנשים הנפלאים האחרים שישבו‬ ‫איתנו‪ .‬היתה לי זכות גדולה לקבל מושב בשורה הראשונה בהרצאה של ד"ר הו לן‪ ,‬והייתי‬ ‫אסיר תודה על כך שהוא ענה לשאלותי בנועם ובאדיבות‪.‬‬ ‫בשבועיים שחלפו מאז אותו ערב עברו עלי הרבה חוויות מדהימות‪ ,‬ואשמח לשתף‬ ‫אותך בהן‪ .‬דבר אחד שהזכרתי לעצמי שוב ושוב הוא שד"ר הו לן ביקש מהישות‬ ‫האלוהית ניקוי כדי לעזור לי‪ ,‬ואני קטפתי את פירות התפילה שלו‪ ,‬על אף שיישמתי את‬ ‫שיטת ההו'אופונופונו רק מדי פעם‪ ,‬ולא לעיתים קרובות כפי שרציתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החוויה הראשונה שאספר לך עליה היא הבקשה שקיבלתי מסוזן לכתוב תגובה על‬ ‫הערב שבילינו עם ד"ר הו לן‪ .‬קניתי את הספר שלך‪ ,‬המדריך החסר לחיים והורדתי‬ ‫מהאינטרנט את ההקלטה של המפגש עם ד"ר הו לן‪ .‬הדבר המעניין הוא שברגע‬ ‫שסיימתי להאזין להקלטה‪ ,‬קיבלתי את המייל עם הבקשה מסוזן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החוויה השנייה משונה מאוד‪ .‬לפני שנסעתי לאוסטין ב–‪ 23‬בפברואר‪ ,‬היה עלי להגיש‬ ‫תביעה חדשה‪ .‬לא הצלחתי לארגן הכול ולהגיע לסניף הדואר בעירי לפני שנסעתי‪ ,‬לכן‬ ‫שלחתי את התביעה בבוקר למחרת )ב–‪ 24‬בפברואר( מסניף דואר באוסטין‪ .‬משום מה‬ ‫התביעה אבדה בדואר ולא הגיעה ליעדה בזמן‪ ,‬אלא רק ביום שני ה–‪ 6‬במרץ‪.‬‬ ‫אני כלול ברשימת תפוצה של עורכי דין מרחבי הארץ שמגנים על זכויות הצרכנים‪.‬‬ ‫ביום שישי האחרון‪ ,‬בשעות אחר הצהריים‪ ,‬פרסמה עורכת דין מקונטיקט סיכום של‬ ‫תביעה שהוגשה במחוז קנדיאן שבמדינת אוקלהומה‪ ,‬ושאלה אם עמיַתי מהעיר טולסה‬ ‫הגישו אותה‪ .‬כמעט נפלתי מכיסאי‪ .‬זו היתה התביעה שלי‪ .‬כתבתי לה והתקשרתי‬ ‫למשרדה כדי לגלות איך שמעה על התביעה‪ .‬במשך שעה לאחר מכן חיפשתי פרסום‬ ‫כלשהו בגוגל על התביעה‪ ,‬אבל לא מצאתי דבר‪.‬‬

‫היא השיבה לי שהיא מנויה על שירות מקוון שנקרא שירות חדשות משפטיות‪.‬‬ ‫השירות מעסיק כתבים שמנהלים מעקב אחר תביעות משפטיות בכל מקום בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬ומפרסם חוות דעת משפטיות‪ .‬הוא מדווח על ההתפתחויות החשובות‪,‬‬ ‫המשמעותיות או המעניינות ביותר‪ .‬הִפּסקה האחת שתיארה את התביעה הופיעה בדף‬ ‫הראשי של האתר‪ ,‬למרות שלא פרסמתי דבר לגבי ההליך המשפטי‪ .‬למרבה האירוניה‪,‬‬ ‫אביו של התובע ביקר במשרד שלי מוקדם יותר באותו היום‪ ,‬והיה עלי להרגיע אותו ולומר‬ ‫לו שאני מאמין בכל לבי שיש לנו עילה טובה למשפט‪ .‬אני המום מכך שמתוך רבבות‬ ‫תביעות שמוגשות מדי יום‪ ,‬דווקא שלי הגיעה לחדשות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החוויה השלישית קשורה למפגש של קבוצת הצמחונים המקומית שאני חבר בה‪.‬‬ ‫אנחנו נפגשים בקביעות בשבת השנייה של כל חודש‪ .‬כשניסיתי לברר היכן מתקיים‬ ‫המפגש של חודש מרץ‪ ,‬גיליתי שהדבר נשכח ולא נעשו הכנות‪ .‬התנדבתי לארגן את‬ ‫האירוע‪ .‬ביום שלישי‪ ,‬ה–‪ 28‬בפברואר נגשתי למסעדה המועדפת עלי אבל גיליתי שבעלת‬ ‫המקום נסעה ותחזור רק ב–‪ 3‬במרץ‪ .‬חששתי שזה לא יותיר די זמן להודיע לכולם‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬ביום רביעי ה–‪ 1‬במרץ‪ ,‬ביקרתי במסעדה תאילנדית שנפתחה לאחרונה‪.‬‬ ‫שוחחתי עם המנהל ושאלתי אם יוכלו להכין מזנון צמחוני‪ .‬אמרתי לו שהקבוצה שלנו‬ ‫תמנה כ–‪ 20‬איש‪ ,‬ואם יהיה ערב מאוד מוצלח‪ ,‬ייתכן שיגיעו אפילו ‪ 30‬איש‪ .‬הוא הסכים‬ ‫לארגן לנו ארוחה‪ ,‬אבל ביקש מקדמה של ‪ 100‬דולר כדי לוודא שהמסעדה לא תפסיד אם‬ ‫איש לא יופיע לארוחה‪ .‬עיינתי בתפריט וגיליתי עסקה מצוינת‪ :‬סושי צמחוני‪ ,‬מרק‪,‬‬ ‫ארבעה סוגי מתאבנים‪ ,‬קינוח וכוס תה תמורת ‪ 8‬דולר‪ .‬הוא אמר שיבקש את רשות‬ ‫הבעלים‪ ,‬ובינתיים הציע שאטפל בעניין המקדמה‪ .‬בשניים במרץ אישרנו את קיום‬ ‫המפגש‪ .‬ניסחתי הודעה קצרה ושלחתי אותה במייל לנשיאת הקבוצה כדי שתצרף אותה‬ ‫לעלון המידע שלנו‪ .‬ארוחת הערב תוכננה ליום שבת ה–‪ 11‬במרץ‪ ,‬ואני ביקשתי מאנשים‬ ‫לאשר את הגעתם עד יום חמישי ה–‪ 9‬במרץ בחמש אחר הצהריים‪.‬‬ ‫בדרך כלל הנשיאה שלנו מוציאה את עלון המידע החודשי יומיים לפני ה–‪ 1‬בחודש‪ ,‬או‬ ‫יומיים אחרי ה–‪ 1‬בחודש‪ .‬רוב האנשים מקבלים אותו במייל‪ ,‬וחלקם מקבלים אותו בדואר‬ ‫רגיל‪ .‬הוא מחולק גם בחנויות בריאוּת ובספריות‪ .‬הפעם‪ ,‬הנשיאה לא הספיקה לפרסם את‬ ‫עלון המידע‪ ,‬והיא שלחה רק את המייל שקיבלה ממני‪ ,‬ביום ראשון בלילה ה–‪ 5‬במרץ‪.‬‬ ‫ביום שני נשלחו ההודעות בדואר רגיל על גבי גלויות‪ ,‬ולא הוצאנו פרסומים נוספים‪.‬‬ ‫התחלתי לחשוב שיהיה לנו מזל אם אפילו ‪ 20‬האנשים הקבועים יגיעו לארוחה‪.‬‬ ‫ביום שני התחילו להגיע אישורי ההגעה‪ .‬שני אנשים אישרו את הגעתם‪ .‬כמה אנשים‬ ‫נוספים אישרו הגעה ביום שלישי‪ .‬שמחתי‪ ,‬משום שנראה היה שיגיעו ‪ 13‬האנשים שיכסו‬ ‫את המקדמה‪ .‬אך החל מיום רביעי הפכו אישורי ההגעה למבול שכמותו לא היה מעולם‪.‬‬ ‫בסוף יום רביעי עמדה הספירה על ‪ 37‬אנשים‪ .‬עלה בדעתי שאנחנו עלולים להיתקל‬ ‫בבעיה הפוכה‪ ,‬לכן התקשרתי למנהל המסעדה לברר מהי הקיבולת המרבית של המקום‪.‬‬ ‫"‪ 65‬איש‪ ",‬הוא אמר‪ .‬אנשים המשיכו לאשר את הגעתם גם ביום חמישי‪ ,‬וכשהגיעה‬ ‫שעת היעד‪ ,‬הרשימה שלי מנתה ‪ 55‬אנשים שאישרו את הגעתם‪ .‬לא הייתי יעיל כל כך‬ ‫בעבודה באותו היום‪ ,‬כי התרגשתי מאוד ובדקתי את תיבת הדואר האלקטרוני שלי מדי‬

‫כמה דקות‪.‬‬ ‫בדקתי עם מנהל המסעדה אם יוכלו לשרת כמות כזו של אנשים‪ ,‬והוא ענה‪" ,‬ודאי!"‬ ‫ביום חמישי הגעתי הביתה אחרי השעה תשע בערב‪ .‬כשבדקתי הודעות גיליתי עוד‬ ‫אישורי הגעה‪ .‬הספירה הגיעה ל–‪ 67‬אנשים‪ .‬התחלתי לשקול ברצינות מה לעשות עם‬ ‫עודף המשתתפים‪ .‬הרעיון הגאוני שלי היה לנסות לגרום לאלה שאישרו את הגעתם‬ ‫באיחור והתחננו שאאפשר להם להשתתף בארוחה‪ ,‬להגיע מעט מאוחר יותר‪ .‬אנשים‬ ‫נוספים ביקשו לאשר את הגעתם ביום שישי ובשבת‪ .‬הגענו למספר חסר התקדים של ‪75‬‬ ‫איש‪.‬‬ ‫האירוע היה הצלחה מסחררת! אומנם לא כל מי שאישר את הגעתו אכן הגיע‪ ,‬אבל‬ ‫הופיעו מספר אנשים שלא אישרו את הגעתם )כמה אופייני(‪ .‬האווירה במסעדה היתה‬ ‫נפלאה‪ ,‬ולא נשאר כיסא אחד ריק‪ .‬זה עשה רושם מצויין על האנשים שהגיעו בפעם‬ ‫הראשונה למפגש החודשי‪ .‬כמה מהוותיקים שהיו ממייסדי הקבוצה לפני למעלה מעשר‬ ‫שנים‪ ,‬אמרו שנקבע שיא חסר תקדים של משתתפים במפגש החודשי של הקבוצה‪.‬‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬הכול התנהל כשורה‪ .‬היו אנשים שהגיעו לאכול את ארוחת הערב שלהם‪,‬‬ ‫ומשם המשיכו הלאה לפעילויות אחרות שתכננו לעצמם לאותו יום שבת‪ .‬בכל רגע‬ ‫התפנה מקום למי שהגיע מאוחר יותר‪ .‬עובדי המסעדה היו מרוצים‪ ,‬משום שמעולם לא‬ ‫שירתו קבוצת אנשים גדולה כל כך‪.‬‬ ‫לואיס גרין‬ ‫ ‬ ‫וכך כותבת נריסה אודן‪:‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2006‬השתתפתי בסדנת "פורום" של לנדמארק שנמשכה שלושה ימים‪.‬‬ ‫נתקפתי שם בבכי אדיר‪ ,‬והצלחתי לעצור את זרם הדמעות שלי בזכות השיטה של ג'ו‪,‬‬ ‫שמקצרת את הדרך לריפוי‪ .‬מפל הדמעות החל לזרום בזמן שעשינו תרגיל בשם "להיות‬ ‫עם אנשים" או משהו כזה‪ .‬כדי "שנהיה עם אנשים"‪ ,‬מנחה הסדנה חילק את ‪74‬‬ ‫המשתתפים לארבע שורות‪ ,‬וכל שורה בתורה "היתה עם אנשים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬כולם הסתכלו‬ ‫אחד לשני בעיניים בלי לדבר‪ .‬אני הייתי בשורה השלישית‪.‬‬ ‫מנחה הסדנה קרא לשורה הראשונה לעלות לבמה ולעמוד מולנו‪ ,‬הקהל‪ .‬הם הסתכלו‬ ‫עלינו בעת שישבנו בכיסאות‪ .‬השבנו להם מבט‪ .‬לאחר מכן הוזמנה השורה השנייה לבמה‬ ‫ונעמדה במרחק של מטר מהשורה הראשונה‪ ,‬עם הפנים אליה‪ .‬האנשים הביטו האחד‬ ‫בעיניו של השני במשך שלוש דקות‪ .‬לאחר מכן התבקשה השורה השנייה לרדת מהבמה‬ ‫ולחזור לשבת‪ .‬הראשונה נשארה שוב על הבמה והסתכלה עלינו יושבים בכיסאות‪ .‬אנחנו‬ ‫השבנו מבט לאלה שעמדו על הבמה‪.‬‬ ‫ככל שהתקרב התור שלי לעלות לבמה כך הפכתי לחוצה יותר‪ ,‬אבל לא הבנתי למה‪.‬‬ ‫הידיים שלי החלו להזיע והבחנתי שאינני מפסיקה לנוע בכיסא שלי‪ .‬המשימה היתה‬ ‫פשוטה ביותר‪ .‬תמיד הצלחתי להביט בעיניהם של אנשים זרים וחברים במהלך שיחות‬ ‫איתם‪ .‬הייתי בטוחה שזה יהיה בסדר גמור‪.‬‬ ‫באותו רגע נזכרתי שבסדנת לנדמארק הראשונה שלי‪ ,‬סיפר המנחה למשתתפים על‬

‫הפעם הראשונה שחווה את התרגיל הזה‪ .‬הוא אמר שהדבר התרחש לפני למעלה‬ ‫מעשרים שנה‪ ,‬ושהברכיים שלו רעדו כל כך‪ ,‬עד שאחד הסייעים בסדנה שם את המעיל‬ ‫שלו בין ברכיו כדי להפסיק את קולות השקשוק‪.‬‬ ‫כשנזכרתי בסיפור הזה‪ ,‬רציתי לצאת מהחדר‪ .‬אמרתי לעצמי שאינני חייבת להמשיך‬ ‫בתרגיל‪ ,‬הרי אני כבר יודעת יפה מאוד להסתכל לאנשים בעיניים! אבל ידעתי שעזיבת‬ ‫החדר לא תתקבל בעין יפה‪ .‬לכן נשארתי בכיסאי‪ ,‬הזעתי והתנועעתי בעצבנות‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה שקראו לשורה שלי לעמוד על הבמה התבקשנו לעמוד במרחק ‪30‬‬ ‫סנטימטר מהשורה האחרת ולהביט לאנשים בעיניים‪ .‬תודה לאל! חשבתי לעצמי‪ .‬אני לא‬ ‫צריכה להסתכל ל–‪ 50‬אנשים בעיניים‪ ,‬אלא על אדם אחד בלבד! תפסנו את מקומנו‪,‬‬ ‫ומנחה הסדנה הדריך אותנו בתהליך ההתבוננות הפנימית שארך שלוש דקות‪ .‬כמעט‬ ‫כהרף עין התחלתי להתייפח‪ .‬בכל פעם שהסתכלתי באדם שמולי‪ ,‬פשוט מיררתי בבכי‪.‬‬ ‫"שורה שלוש‪ ,‬בבקשה לרדת מהבמה‪ ",‬שמעתי‪ .‬אמרתי "תודה" לאדם שעמד מולי‪,‬‬ ‫וירדתי‪.‬‬ ‫מה לעזאזל קרה לי? הייתי אמורה להקשיב לקול הפנימי שלי‪ ,‬אבל לא שמעתי כלום!‬ ‫הייתי המומה‪ .‬לא למדתי כלום! איזה מין תרגיל זה? הייתי מבולבלת‪ ,‬נבוכה‪ ,‬וכל שיכולתי‬ ‫לעשות בזמן שהתרגיל המשיך על הבמה מולי‪ ,‬היה להרהר בחוויה שלי‪" .‬שורה שלוש‪,‬‬ ‫עמדו בבקשה‪ ,‬פנו לימינכם‪ ,‬ועלו לבמה‪ ".‬המוח שלי צרח‪ ,‬לא! לא שוב!‬ ‫עכשיו עמדה השורה שלי על הבמה מול האנשים שישבו בכיסאות‪ .‬הפעם שרדתי‬ ‫שלוש דקות שלמות‪ ,‬מפני שלא הסתכלתי על אנשים שהסתכלו עלי‪ .‬עכשיו התבקשה‬ ‫שורה ארבע לעלות לבמה‪ ,‬ואדם חדש עמד מולי במרחק ‪ 30‬סנטימטר ממני‪ .‬הפעם‬ ‫עמדתי פנים אל פנים מול אישה מבוגרת שהקרינה טוב לב וחייכה בביישנות‪" .‬בסדר‪,‬‬ ‫נדמה לי שאני מסוגלת לעשות את זה הפעם‪ ",‬אמרתי לעצמי‪ .‬אבל ברגע שהחל התרגיל‪,‬‬ ‫שוב התייפחתי‪ .‬בכל פעם שהבטתי בעיניים של האישה שניצבה מולי‪ ,‬הדמעות פשוט‬ ‫פרצו החוצה והפניתי את מבטי‪ .‬היא ניסתה לנחם אותי בשקט ואמרה לי שהכול יהיה‬ ‫בסדר‪ .‬הייתי נבוכה ומבולבלת מהבכי הבלתי מוסבר שלי‪ .‬מנחה הסדנה הורה לנו להקשיב‬ ‫למה שמתרחש בתוך הראש שלנו – לדברים שאמרנו לעצמנו‪ .‬אבל לא שמעתי שם‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫פתאום נזכרתי שאני יכולה למלא את ראשי במחשבות במקום לנסות להקשיב להן‪.‬‬ ‫הקול הפנימי שלי ממילא לא דיבר אלי‪ .‬הכנסתי לראש מחשבות שהיו טובות מאלו שהיו‬ ‫שם קודם‪ ,‬והבטתי באישה שמולי‪ .‬חשבתי‪ ,‬תודה‪ .‬אני אוהבת אותך‪ .‬תודה‪ .‬אני מצטערת‪.‬‬ ‫אני אוהבת אותך‪ .‬תודה‪ .‬מיד הרגשתי בנוח והתמלאתי הערכה ואהבה לאישה שמולי‪.‬‬ ‫הרגשתי טוב יותר‪ ,‬והבכי החזק פסק‪ .‬הסתכלתי עליה ולא בכיתי‪.‬‬ ‫להפתעתי‪ ,‬החלה האישה שמולי לבכות‪ .‬דמעות שטפו את הפנים שלה‪ ,‬הראש שלה זז‬ ‫קדימה ואחורה‪ .‬היא אמרה‪" ,‬עכשיו את גורמת לי לבכות‪ ".‬המשכתי לשלוח לה את‬ ‫המחשבות שלי‪" :‬תודה‪ .‬אני אוהבת אותך‪ .‬אני מצטערת‪ .‬סלחי לי‪ .‬תודה" וכן הלאה‪.‬‬ ‫האישה שמולי התבקשה לרדת מהבמה עם כל השורה שלה‪ ,‬ואני נשארתי לעמוד מול ‪50‬‬ ‫אנשים‪ ,‬שהתבקשו להסתכל על האנשים שבשורה שלי ולתת לנו משוב‪ .‬אבל עכשיו‬ ‫חשתי שלווה פנימית מוחלטת‪ ,‬ויכולתי להשיב מבט לאנשים שהסתכלו עלי‪ .‬למעשה‪,‬‬

‫חיפשתי אותם‪ .‬הסתכלתי רק על אנשים שהסתכלו עלי‪ .‬הרגשתי הרבה יותר טוב! יכולתי‬ ‫להיות בחברת זרים‪ ,‬ועדיין להיות מי שאני! אהבתי את כולם וחשתי הערכה אמיתית‬ ‫כלפיהם‪.‬‬ ‫התרגיל הסתיים והסדנה המשיכה‪ .‬יצאנו להפסקה קצרה‪ .‬האישה טובת הלב שעמדה‬ ‫מולי חיפשה אותי ושוחחנו על החוויה שלנו‪ .‬אמרתי לה שמתברר שהיה לי פחד‬ ‫מאנשים‪ ,‬שמעולם לא ידעתי על קיומו‪ .‬היא סיפרה לי שהרגישה שהיה בינינו חיבור‪,‬‬ ‫והוסיפה שהסדנה עזרה לה להבין שקשה לה לקבל אהבה מאחרים‪ .‬ובכן‪ ,‬עכשיו היה לי‬ ‫ברור שאני חייבת לספר לה על שיטת הריפוי שבה השתמשתי כשהיינו יחד על הבמה‪,‬‬ ‫השיטה שעזרה לי להפסיק את הבכי‪ .‬היא התחילה לבכות‪ .‬התחבקנו‪ ,‬ונפרדנו כדי‬ ‫להמשיך את ההפסקה הקצרה שהיתה לנו‪.‬‬ ‫נריסה אודן‬ ‫‪www.TheVideoQueen.com‬‬ ‫ ‬ ‫בתחילת השנה‪ ,‬גיליתי שאחת העובדות שלי לקחה לעצמה עמלות מכירה גדולות‬ ‫מכפי שהגיע לה‪ .‬הנזק הסתכם בכמה מאות דולרים לי ולעסק הקטן שלי‪ .‬היא סירבה‬ ‫לקחת אחריות על המעשה‪ .‬היא עובדת חרוצה‪ ,‬אך אין ספק שבעיירה הקטנה שלנו היא‬ ‫לא תצליח למצוא עבודה אחרת שתכניס לה משכורת גבוהה כמו זו שאני משלמת לה‪.‬‬ ‫חשתי חמלה כלפיה‪ ,‬אבל הרגשתי גם כעוסה ופגועה‪ .‬בימים שחלפו לאחר שיחתנו לא‬ ‫יכולתי לדבר איתה על שום דבר מלבד ענייני עבודה הכרחיים‪ ,‬ובקושי יכולתי להביט בה‪.‬‬ ‫לא ידעתי מה לעשות‪ .‬פניתי לג'ו‪ ,‬ובעקבות זאת קרה משהו מופלא‪ .‬הוא הודה לי על כך‬ ‫שפניתי אליו‪ .‬לאחר מכן הסביר לי שלב אחר שלב איך לנקות את האנרגיה‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון היה עלי להבין שאני משכתי אלי את המצב הזה – אומנם לא קל להכיר בכך‪,‬‬ ‫אבל זהו שלב הכרחי‪ .‬בשלב השני היה עלי לסלוח לעצמי‪ ,‬לעובדת ולאנרגיה שמקיפה‬ ‫את הבעיה‪ .‬בשלב הבא היה עלי להגדיר מחדש מהו המצב הרצוי מבחינתי‪ ,‬ולחזור שוב‬ ‫ושוב על המילים המרפאות של ד"ר הו לן‪" ,‬אני מצטערת‪ .‬סלחי לי‪ .‬אני אוהבת אותך‪".‬‬ ‫התוצאה היתה בלתי רגילה‪ .‬לאחר שסיימתי את התהליך כתבתי את המכתב הזה לג'ו‪ :‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו היקר‪,‬‬ ‫העצות שלך היו מדויקות‪ .‬קראתי אותן‪ ,‬ואז במהלך נהיגה מווימברלי לאוסטין ביצעתי‬ ‫כל אחד מהשלבים שהצעת‪ .‬התוצאה פשוט מדהימה‪ .‬נדרש לי לא מעט זמן להבין שאכן‬ ‫אני עצמי משכתי אלי את המצב‪ .‬לאחר מכן סלחתי לעצמי‪ ,‬לעובדת שלי ולאנרגיה‬ ‫שהקיפה את המצב כולו‪ .‬קבעתי כוונות חדשות‪ ,‬וחזרתי פעמים רבות על שיטת הריפוי‬ ‫המופלאה מהוואי‪ .‬כשהגעתי לאוסטין הרגשתי כאילו אבן נגולה מלבי ומבטני‪.‬‬ ‫לאחר שפעלתי על פי עצותיו של ג'ו‪ ,‬חל שינוי מוחלט באנרגיות שלי‪ .‬הכעס והכאב‬ ‫נעלמו‪ .‬זה היה באמת מדהים‪ .‬כיום אני נהנית מיחסי עבודה טובים עם העובדת‪ .‬אני‬ ‫חייבת לומר‪ ,‬כשמישהו שואל אותי אם השיטה הזאת באמת עובדת‪ ,‬אני אומרת כן‪ ,‬חד‬ ‫וחלק!‬

‫ויקטורי שייפר‬ ‫מוציאה לאור‪ ,‬הוצאת פדאל ראנץ'‬ ‫וימברלי‪ ,‬טקסס‬ ‫ ‬ ‫אספר לכם על חלום שחלמתי באוקטובר ‪ 2006‬ומתחבר בעיני בצורה מושלמת‬ ‫לשיטת הו'אופונופונו‪:‬‬ ‫בחלומי ראיתי עולם ללא בתי כלא‪ .‬לא היה בהם צורך בזכות הפילוסופיה של‬ ‫הו'אופונופונו‪ .‬המסר הפשוט של שיטת הו'אופונופונו שהפיצו ד"ר הו לן וג'ו ואנשים‬ ‫נוספים שמתרגלים את השיטה כמוני‪ ,‬נפוץ בעולם כולו על ידי מפגשים וסדנאות‪ ,‬וכך‬ ‫אנשים‪ ,‬ובייחוד ילדים‪ ,‬למדו איך לאהוב את עצמם‪ ,‬ואיך לאהוב איש את רעהו‪.‬‬ ‫בחלום ראיתי את עצמי מלמדת עוד ועוד סדנאות שבהן השתתפו אלפי אנשים‪.‬‬ ‫בסדנאות האלה עוררתי באנשים את הרצון לזכור מי הם באמת‪ ,‬מהו טבעם האלוהי‪ ,‬ומה‬ ‫עליהם לעשות כדי להיות האדם הזה – כלומר‪ ,‬לזכור שטבעם האמיתי הוא לאהוב‪.‬‬ ‫בחלום ראיתי נער‪ ,‬חבר כנופיה‪ ,‬מכוון אקדח לראשו של חבר כנופיה אחר ומאיים‬ ‫לירות בו‪ .‬‬ ‫הנער המאוים השתתף זמן קצר לפני כן בסדנה שהעברתי בבית הספר שלו‪ .‬הוא דיבר‬ ‫כל הזמן על נס‪ ,‬ורצה שגם חברי הכנופיה שלו יחוו זאת‪ .‬אבל להם נמאס לשמוע על הנס!‬ ‫בסדנה הזאת הוא זכר את טבעו האמיתי‪ .‬הוא שיתף את חברי הכנופיה בחוויה שלו‬ ‫והם הרגישו מאוימים מהמסר‪ ,‬כי הוא נראה פשוט וקל מדי‪.‬‬ ‫בסדנה שבה השתתף אותו חבר הכנופיה‪ ,‬משהו קרה‪ .‬הוא עלה לבמה וירה בי בבטן‪.‬‬ ‫כששכבתי על הרצפה והדם וכוח החיות עזבו את גופי‪ ,‬הביאו אלי את הנער שירה בי‪.‬‬ ‫חיבקתי אותו ולחשתי באוזנו‪" ,‬סלח לי‪ .‬אני אוהבת אותך‪ ".‬ואז‪ ,‬בעודי מחבקת אותו עם‬ ‫כל האהבה שהיתה בי‪ ,‬מתי בזרועותיו‪ .‬באותו הרגע הבין הנער את המסר‪ .‬הוא חיבק את‬ ‫הגוף המת שלי ולחש בזמן שבכה‪" ,‬סלחי לי‪ .‬אני אוהב אותך‪ ".‬בן רגע שב לגופי כוח‬ ‫החיות‪ ,‬ושנינו התמלאנו באור זהוב יפהפה‪ ,‬שהיה כה חזק עד שכל האנשים בקהל‪ ,‬וגם‬ ‫אנשים שהיו רחוקים מאיתנו קילומטרים רבים‪ ,‬יכלו להרגיש את האהבה שנבעה משנינו‪.‬‬ ‫כל מי שנגעה בו אנרגיית האהבה הזאת – זיהה אותה‪ ,‬והיא גדלה וגדלה והתפשטה‬ ‫עוד ועוד‪ .‬אבל לא כולם היו מוכנים לזהות אותה‪ .‬הנער הצעיר שהצמיד אקדח לראשו‬ ‫של אחיו‪ ,‬לא היה מוכן לזהות את האהבה ולקבל אותה‪ .‬הנער שנגאל אמר לו‪" ,‬סלח לי‪,‬‬ ‫אני אוהב אותך‪ ",‬וחיבק אותו ואהב אותו כאילו הוא אוהב ומחבק את כל החלקים‬ ‫האפלים בנשמתו שלו‪.‬‬ ‫ואז זה קרה! השניים התמלאו באור זהוב של אנרגיית אהבה‪ ,‬והנער זיהה את האהבה‬ ‫שניתנה לו‪ ,‬וקיבל אותה‪ .‬ובזמן שקיבל את האהבה‪ ,‬הוא אמר לנער השני‪" ,‬סלח לי‪ .‬אני‬ ‫אוהב אותך‪ ,‬אחי‪ .‬בבקשה‪ ,‬סלח לי‪".‬‬ ‫נחשו מה קרה אז?‬ ‫השניים התמלאו באור הזהוב של אנרגיית האהבה‪ ,‬והיא גדלה עוד ועוד‪ .‬וכשהאור‬ ‫מילא את החדר ונגע בכל חבר כנופיה – וגם הם זיהו את האהבה וקיבלו אותה – אנרגיית‬

‫האהבה הזהובה זרמה והגיעה לרחובות‪ ,‬והמשיכה לזרום למרחק של קילומטרים רבים‪.‬‬ ‫כשאנשים אחרים זיהו אותה הם העבירו אותה הלאה‪ ,‬והיא המשיכה לזרום עוד ועוד עד‬ ‫שכדור הארץ כולו נמלא אהבה‪.‬‬ ‫זהו תור הזהב‪ ,‬עידן האהבה‪ .‬זאת הסיבה שקיבלנו במתנה את שיטת ההו'אופונופונו‪,‬‬ ‫כדי שנזכור מי אנחנו‪ ,‬ושהטבע האמיתי שלנו הוא לאהוב‪ .‬כולנו רוצים להיות נאהבים‪.‬‬ ‫חלום יפה‪ ,‬נכון? אפשר להפיק סרט יפהפה מהסיפור על שיטת הו'אופונופונו‪ .‬אני‬ ‫חושבת על הסרט תעביר את זה הלאה ועל ההשפעה שהיתה לו על העולם‪ .‬העולם מוכן‬ ‫לשיטת הו'אופונופונו‪.‬‬ ‫דניס קילונסקי‪ ,‬שרבפורט‪ ,‬לואיזיאנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קשה לספור כמה נסים קרו לי בשבעת הימים שלאחר שובי הביתה מהסדנה מעבר‬ ‫להגשמה של ג'ו ויטלי‪ .‬שאבתי לתוכי כמו ספוג את כל האנרגיה‪ ,‬השיעורים והמסרים‪.‬‬ ‫ההשלכות ממשיכות להופיע בקצב מסחרר‪ .‬‬ ‫הנה כמה מהתוצאות המוחשיות שזכיתי בהן‪ :‬לקוחות חדשים נוהרים אלי‪ ,‬חוזים‬ ‫חדשים מופיעים יש מאין‪ ,‬קיבלתי הצעות לקחת חלק בכמה יוזמות עסקיות‪ ,‬רשימת‬ ‫התפוצה שלי גדלה בלמעלה משלושים אחוז )נכון למועד כתיבת הדברים(‪ ,‬התבקשתי‬ ‫להשתתף במספר אירועים כאורחת מפורסמת‪ ,‬ואני בקושי עומדת בקצב של הרעיונות‬ ‫הנפלאים שמתעוררים במוחי יש מאין‪ .‬‬ ‫לפני שלושה חודשים בלבד הייתי אלמונית בתעשייה שלי‪ .‬כל זה קרה בלי שדחפתי‪,‬‬ ‫בלי שניסיתי ובלי שהתאמצתי‪ .‬הכול‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬בא אלי בקלות‪ ,‬ללא מאמץ‬ ‫ובשפע‪ .‬כשאני מקבלת רעיון מתוך השראה‪ ,‬אני מיד מוציאה אותו לפועל‪ ,‬ואני נדהמת‬ ‫מהתוצאות‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות השתמשתי ב"שיטת המחק" של הו'אופונופונו כדי להצמיח את העסק‬ ‫שלי‪ ,‬ואני מצפה בכיליון עיניים לראות מה הדבר הבא שאצור‪ ,‬בזמן שאני ממשיכה לחזור‬ ‫לאפס ולנקות‪ ,‬לנקות‪ ,‬לנקות‪.‬‬ ‫אני מודה לכם‪ ,‬ג'ו וד"ר הו לן!‬ ‫בהכרת תודה נצחית‪,‬‬ ‫איימי סקוט גראנט‬ ‫‪www.TheSuccessMethod.com‬‬ ‫‪www.NewSuccess.org‬‬ ‫ ‬ ‫בשנה האחרונה הפכתי מטפלת לאימי‪ .‬היא עזבה את ביתה לפני הרבה שנים‪ ,‬ועברה‬ ‫לגור קרוב יותר אלינו‪ ,‬בנותיה‪ .‬אחת הסיבות לכך היתה קשיים שצצו בחיינו‪ .‬זמן קצר‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬אימא‪ ,‬שמאז ומתמיד היתה תומכת‪ ,‬יציבה ונמרצת‪ ,‬אובחנה כחולה באי‬ ‫ספיקת לב ובסרטן ריאות‪ .‬לשמחתנו הרבה היא בחרה לבלות את הזמן שנותר לה‬ ‫בקרבתנו‪ .‬בשל גילה המתקדם )‪ (88‬היא החליטה לא לקבל טיפול נגד סרטן‪ .‬הרופאים‬ ‫אמרו שלא נותר לה זמן רב לחיות‪ .‬‬

‫בחודש מאי בשנה שעברה השתתפתי בסדנה של ג'ו ויטלי מעבר להגשמה‪ ,‬שם‬ ‫שמעתי על ד"ר הו לן ועל שיטת הו'אופונופונו‪ .‬הייתי סקרנית‪ .‬במיוחד התרשמתי‬ ‫מהסיפור על התוצאות המדהימות שהפיק כשעבד עם עבריינים חולי נפש‪ ,‬כאשר נכנס‬ ‫לתוך עצמו וניקה את מה שראה שם‪.‬‬ ‫היקום נדיב כל כך – הוא שלח את המורה כשהתלמידה היתה מוכנה‪ .‬התזמון היה‬ ‫מושלם‪ .‬השאלה העיקרית שלי באותה סדנה היתה‪" ,‬איך אני יכולה לעזור לאימא שלי‬ ‫בתהליך הגסיסה שלה?"‬ ‫הייתי מוכנה לעמוד ולהודות בפני היקום שאני לוקחת אחריות מלאה על החיים שלי –‬ ‫על כל מה שנמצא בחיי‪ ,‬כולל אימי‪ .‬השתמשתי במה שלמדתי‪ .‬נכנסתי פנימה וניקיתי‬ ‫וטיהרתי בלי הפסקה‪.‬‬ ‫ההשפעות על אימא שלי היו פשוטות אבל מופלאות‪ .‬מוחה נשאר צלול‪ ,‬היא לא סבלה‬ ‫מכאבים והצליחה לטפל בעצמה עד מותה‪ .‬היו אומנם כמה משברים שבהם נזקקה‬ ‫לתרופות ולטיפול רפואי‪ ,‬אבל היא התמודדה עם המצבים האלה בנוחות בביתה‪ ,‬ולא‬ ‫הובהלה לבית החולים‪ .‬היו אלה רגעים שהכינו את שתינו לקראת המאורע האחרון‪,‬‬ ‫שבסופו היא תעבור לעולם הבא‪.‬‬ ‫המתנה הטובה ביותר היתה שהיא חיה זמן רב יותר מהצפוי‪ .‬היא נותרה בחיים הרבה‬ ‫מעבר לתחזיות של הרופאים‪ .‬בכל בוקר היא הופתעה לגלות שהיא ערה‪ ,‬ובירכה אותי‬ ‫בשמחה‪" ,‬תראי‪ ,‬קיבלתי עוד יום!" היה לנו די זמן לומר את כל מילות האהבה שרצינו‪,‬‬ ‫וסתם לבלות זמן יחד‪ .‬היה לנו זמן להכין אותה למעבר‪ .‬לא חששתי מתהליך העזיבה של‬ ‫אימא‪ .‬היא ידעה לאן היא הולכת‪ ,‬וכך גם אני‪ .‬כשחווינו רגעים מתוחים של נשימה‬ ‫מאומצת‪ ,‬הרגשנו את חסד האלוהים‪ ,‬ולא חשנו פחד‪ .‬זו היתה מתנה ענקית!‬ ‫שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬בשילוב התפילות שלי‪ ,‬שינו את גישתי לחיים‪ .‬תחושת העוצמה‬ ‫שחוויתי ואני עדיין חווה‪ ,‬היא מופלאה‪ .‬הידיעה שיכול להיות לי תפקיד פעיל לא רק בחיי‬ ‫אלא גם בחייהם של אחרים‪ ,‬מנחה אותי לבקש את המקור של כל הקיים בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫ג'ויס מקי‬ ‫ ‬ ‫כשהשתתפתי בסדנה מעבר להגשמה במאי ‪ ,2006‬עדיין הרגשתי את הכאב הרגשי‬ ‫והכלכלי שנבע מכך שאיבדתי חוזה של ‪ 1.2‬מיליון דולר עם חברת נפט ששווה מיליונים‪,‬‬ ‫לאחר שכבר התחלתי בעבודה‪ .‬הדבר אירע בשל בעיות פנימיות בחברת הנפט‪.‬‬ ‫כל הדרך הביתה ובמשך ימים רבים לאחר שחזרתי אמרתי‪" ,‬אני אוהבת אותך‪ .‬אני‬ ‫מצטערת‪ .‬סלחי לי‪ .‬תודה‪ ".‬יומיים אחרי שחזרתי התחלתי להרגיש חלשה‪ ,‬להתעטש‬ ‫ולהשתעל‪ .‬ידעתי שהגוף שלי משחרר את כל מה שנאגר בי‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן היה לי דיון עם מומחה לשיווק‪ ,‬ובזמן ששוחחנו התחולל שינוי‬ ‫בתוככי גופי ובתפיסתי את המצב עם חברת הנפט‪ .‬הוא שאל אותי‪ ,‬מה היה סכום הכסף‬ ‫הגדול ביותר שלקוח שילם לי במהלך שנה תמורת שירותי הנדסת אנוש ומציאת פתרונות‬ ‫שיקלו על כאבים שנגרמים לעובדים במקום העבודה‪.‬‬ ‫"‪ 600,000‬דולר‪ ",‬השבתי לו‪ ,‬והוא אמר‪" ,‬ונדי‪ ,‬את כבר מצליחה‪ .‬את יכולה להשתמש‬

‫בזה כדי לבנות אימפריה‪ .‬כמה אנשים מקבלים הזדמנות כזאת?" לפתע יכולתי לראות את‬ ‫כל הטוב במקום את הרע‪ .‬במקום להבחין ב–‪ 200,000‬דולר שחברת הנפט לא שילמה לי‪,‬‬ ‫יכולתי לראות את הערך של ‪ 600,000‬הדולרים שהיא כן שילמה לי‪.‬‬ ‫הבחנתי שההתמקדות בהיבטים החיוביים הציתה את התלהבותי ועוררה בי השראה‪.‬‬ ‫הרעיונות החלו לזרום מיד‪ .‬נדלק בתוכי אור‪ ,‬והתמלאתי יראת כבוד אל דבר מה עצום‬ ‫שהתרחש בתוכי‪ .‬חשתי כאילו הקיף אותי אור שהתפשט גם מעבר לגוף שלי‪.‬‬ ‫במשך שנתיים הייתי קורבן וכעסתי על האנשים בחברה שעשו את מה שעשו‪ ,‬ולפתע‬ ‫מצאתי את עצמי מודה להם‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן התחילה רגלי השמאלית לכאוב‪ .‬לא הבנתי מה קרה‪ .‬ניסיתי הכול‬ ‫– עיסוי‪ ,‬מתיחות‪ ,‬אמבטיות חמות‪ .‬ואז הלכתי לראות רופא סיני ש"קרא" את הגוף שלי‬ ‫ואמר לי שהייתי במתח נפשי גבוה ושהכאב קשור למרידיאן שלפוחית השתן שלי –‬ ‫מרידיאן הכעס‪.‬‬ ‫האנרגיה נתקעה וזה מה שגרם לכאב‪ .‬קיבלתי ארבעה טיפולים לשחרור אנרגיית‬ ‫הכעס התקועה‪ ,‬והכאב פסק‪.‬‬ ‫הגוף שלי נאחז בכעס שהרגשתי כלפי חברת הנפט הגדולה‪ ,‬וכשהתפיסה שלי‬ ‫השתנתה‪ ,‬הכעס היה מוכן לצאת – אלא שהוא נתקע!‬ ‫חודשים אחרי החוויה הזאת‪ ,‬גיליתי שאיש הקשר שלי בחברת הנפט הגדולה‪ ,‬שקיבל‬ ‫את ההוראה להפר את החוזה איתי‪ ,‬סירב לפגוע באדם נוסף והתפטר מעבודתו‪ .‬המחלקה‬ ‫פורקה והשירותים שאני סיפקתי עברו להיות באחריותה של מחלקה אחרת‪.‬‬ ‫הניקוי האנרגטי הזה פינה לי את הדרך לסיים את הספר האלקטרוני שלי ולהשיק את‬ ‫האתר החדש שלי‪ .‬השקת הספר האלקטרוני יצרה עבורי הזדמנויות שלא העליתי בדעתי‪.‬‬ ‫תמיד חלמתי ללמד את ההמונים איך לרפא כאבים שנוצרים מעבודה על מחשב‪ .‬זכיתי‬ ‫בהזדמנות לספק שירותי הנדסת אנוש לשלושה אתרי אינטרנט פופולריים‪ ,‬לענות על‬ ‫שאלות בנושא הנדסת אנוש‪ ,‬ולשווק את הספר האלקטרוני שלי ואת השירותים שאני‬ ‫מספקת‪ ,‬וכן תוכניות אחרות שלי‪.‬‬ ‫חברות בינוניות בגודלן מבקשות ממני לייעץ לעובדים שלהן וללמד אותם איך לעבוד‬ ‫בלי לסבול מכאבים‪ .‬החוזים קטנים ומהירים‪ ,‬וכך יש לי זמן לפתח את כל ההשראות‬ ‫החדשות שממשיכות לעלות במוחי‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬היום אני מלמדת את "חוק המשיכה" כמאמנת מוסמכת למשיכה‬ ‫אסטרטגית באתר שלי‪.‬‬ ‫פריצת הדרך שהתרחשה זמן קצר לאחר הסדנה‪ ,‬קרתה ללא ספק בזכות שיטת‬ ‫הו'אופונופונו‪ .‬השיטה עזרה לי לנקות את הישן ולפנות מקום לחדש‪ .‬אין לי שום הסבר‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫ונדי יאנג‬ ‫ ‬ ‫כמטפל המשתמש במודל ההתערבות‪ ,‬שמתי לב שהמכשול המשמעותי ביותר‪ ,‬שעליו‬ ‫אני מסייע למטופלי להתגבר או מלמד אותם כיצד לחיות איתו‪ ,‬הוא הדרמות שבחייהם‪.‬‬

‫בספרו הנבואה השמימית‪ ,‬מגדיר ג'יימס רדפילד את הרעיון של "דרמות שליטה" כך‪:‬‬ ‫"עלינו להכיר בדרך הייחודית שלנו לשלוט באחרים‪ .‬זכרו‪ ,‬התבונה הרביעית מגלה שבני‬ ‫האדם תמיד הרגישו שחסרה להם אנרגיה‪ ,‬וביקשו לשלוט באחרים כדי שיוכלו להיזון‬ ‫מהאנרגיה שזורמת בין אנשים‪ ".‬השילוב של הרעיון הזה עם מודל ההתערבות אפשר לי‬ ‫להכניס מעט אינטואיציה בשיטת העבודה שלי‪ ,‬במקרים שבהם דעתם של המטופלים‬ ‫הוסחה מהיעד שלהם או מהתוצאות שהשיגו‪.‬‬ ‫בזכות ג'ו ויטלי‪ ,‬גם אם הוא אינו מודע לכך‪ ,‬התוודעתי לראשונה לשיטת הו'אופונופונו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מצד אחד קיים הרעיון של דרמה או דרמות של שליטה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬מאחר שאני‬ ‫מטפל בשיטת ההתערבות אני זקוק לכלי שיסייע לי לא רק להבין את המטופלים‪ ,‬אלא גם‬ ‫לנצל את מלוא המשאבים שלהם‪.‬‬ ‫"החזרה לאפס" היא בדיוק הכלי שהיה חסר לי‪ ,‬לפני שד"ר ויטלי הכיר לי את עולמו‬ ‫של ד"ר הו לן‪ .‬בעולם המערבי‪ ,‬ובייחוד בארצות הברית‪ ,‬התרבות שלנו והמסר שהיא‬ ‫מעבירה מעודדים אותנו לצאת מחוץ לעצמנו‪ ,‬ולשאוף להגיע לסיפוק הנוצץ המיידי של‬ ‫העולם הצרכני והמשוגע שבו אנחנו חיים‪" .‬מהירות מסחררת" הוא הביטוי המתאים‬ ‫ביותר לתאר את התנועה הרגשית של עולם שמכור לצרכנות‪.‬‬ ‫שיטת הו'אופונופונו עזרה לי להבין שהריפוי וההגשמה האמיתיים נובעים מהאטת‬ ‫המהירות הזו עד לאפס‪ .‬הרבה מאוד שיטות מטפיזיות מלמדות את הרעיון של ניתוק‬ ‫רגשי או היבדלות‪ ,‬אבל תמיד חשבתי שהרעיון הזה אינו שלם או מושלם‪ .‬במקרים‬ ‫מסוימים‪ ,‬הניסיון להתנתק באופן מושלם נראה מטופש‪ .‬אבל היום‪ ,‬לאחר ההיכרות עם‬ ‫החזרה לאפס‪ ,‬אני מצליח להבין את הדינמיקה של הניתוק וכיצד ניתן להגיע אליו‪.‬‬ ‫חלפו עשרה חודשים מאז שזכיתי לפגוש את ד"ר הו לן במפגש באולם שהשקיף על‬ ‫נהר קולוראדו‪ ,‬במלון היאט‪ .‬דברים רבים השתנו בחיי ובחייהם של בני משפחתי‪ .‬ההורים‬ ‫והחמים שלי שינו לפתע דפוסי התנהגות‪ ,‬וגילו שהם הגשימו את החלומות שלהם‪ ,‬ואף‬ ‫יותר מזה‪ .‬החמים שלי קנו בית בחצי מיליון דולר כדי שיוכלו לבלות בו את שנות הפרישה‬ ‫שלהם‪ .‬הבית נמצא באחד המקומות השלווים ביותר שאי פעם ביקרתי בהם )בקרבת‬ ‫ביתו של ג'ו(‪ .‬אימא שלי התגברה על קשיים גופניים ורגשיים‪ ,‬ומצאה את עצמה לפתע‬ ‫מתחתנת בשנית ונרגשת מאוד מסיפור האהבה שזכתה בו בגילה המבוגר‪ .‬אני חוויתי‬ ‫שינוי פתאומי בהכנסותי‪ ,‬בתחום שקודם לכן לא אפשר לי לטפח לטפח את נקודות החוזק‬ ‫שלי וליישם אותן‪ .‬אבא שלי )בגיל הצעיר של ‪ (72‬הפסיק לעבוד במשרה שחייבה אותו‬ ‫לנסוע מיוסטון לפרודו ביי שבאלסקה )מהערים הצפוניות ביותר בעולם( וחזרה מדי‬ ‫שישה שבועות‪.‬‬ ‫אחד מחברי הקרובים ביותר שינה לפתע את סגנון חייו המקובע ועבר לגור באוסטין‪,‬‬ ‫שם הוא מפתח כרגע את החברה שלו‪ ,‬כשהוא פועל מתוך צורת חשיבה שונה לגמרי‪.‬‬ ‫גיסי עובר סוף–סוף לגור בבית משלו‪ .‬גיסתי ובעלה עוברים מהפרברים לבית החלומות‬ ‫שלהם‪ .‬אחייניתי‪ ,‬שהיא בת הסנדקות שלי‪ ,‬החלה השנה את לימודיה בבית ספר תיכון‬ ‫וכבר הופיעה בסדרת טלוויזיה מכובדת ונבחרה למלכת הנשף של בית ספרה‪ .‬אימא שלה‬ ‫קיבלה את ההזדמנות העסקית הריווחית ביותר בחייה‪ .‬כל זה התחיל להתרחש בפברואר‬ ‫‪ ,2006‬כששמעתי לראשונה על שיטת הו'אופונופונו‪ .‬חיי היומיום שלי שבו להתמלא‬

‫בחוויות צבעוניות ומהנות‪ ,‬לאחר שבמשך שבע עשרה שנים הייתי אדם רציני וקודר‪ .‬‬ ‫החיים הם הרגל‪ ,‬ועכשיו רכשתי לי את ההרגל של חיים טובים‪.‬‬ ‫אני לא מומחה לשיטת הו'אופונופונו‪ .‬השיטה עדיין חדשה עבורי‪ ,‬ואני לא יכול לחזות‬ ‫לאן היא תיקח אותי‪ .‬אני אסיר תודה לד"ר ויטלי שגילה לי את העולם של הו'אופונופונו‬ ‫דרך המפגש עם ד"ר הו לן‪ ,‬שנערך לפני כמה חודשים בלבד‪ .‬כמו גם בחיי העסקיים‪ ,‬גם‬ ‫בחיי הפרטיים עם אשתי האהובה‪ ,‬החזרה למצב ריק‪ ,‬לקיחת האחריות המלאה‪,‬‬ ‫ההתנצלות והסליחה הן בחירות רבות משמעות שהשפיעו על חיי בעוצמה רבה‪ .‬תודה‬ ‫רבה ג'ו‪ ,‬תודה רבה ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫ברוס ברנס‬ ‫‪www.YourOwnBestGood.com‬‬ ‫ ‬ ‫ג'ו היקר‪,‬‬ ‫רציתי להודות לך מעומק לבי על שהבאת את ד"ר הו לן לאוסטין‪ .‬הערב היה נפלא‪,‬‬ ‫ובעקבותיו קיבלתי תובנות חדשות על החיים ועל הדרך שבה חוקי היקום שולטים‬ ‫בבריאות ובאושר שלנו‪ .‬הרשה לי לפרט‪.‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬אני רוצה לומר שאני לא מומחה בשיטת הו'אופונופונו‪ .‬לכן סלח לי אם‬ ‫אפרש שלא במדויק את דבריו של ד"ר הו לן‪ .‬אבל אלו הדברים שאני לקחתי איתי מאותה‬ ‫חוויה חד–פעמית‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן דיבר מספר פעמים על דבר קרוב ללבי – החזרה לאפס‪ .‬למעשה‪ ,‬נדמה שזו‬ ‫נקודת מפתח בשיטת הו'אופונופונו‪ .‬מאחר שאני עוסק באומנויות לחימה ומלמד צ'י–קונג‬ ‫שנים רבות‪ ,‬למדתי להעריך את היכולת לנקות ולרוקן את המוח )לחזור לאפס( ולהכיר‬ ‫בה כאחת המתנות המופלאות ביותר שניתנו למין האנושי‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן הזכיר לנו את החשיבות שיש לחיים במצב של פתיחות‪ ,‬כמה חשוב לנקות‬ ‫את התגובות הפנימיות שלנו ולחזור לאפס‪ .‬הסכמתי לגמרי עם השקפת עולמו‪ ,‬ושמחתי‬ ‫לפגוש אדם נוסף על כדור הארץ שדוגל באמיתות האהובות עלי‪.‬‬ ‫בצ'י–קונג )תרגילים אנרגטיים של אומנות לחימה פנימית( יש דרך מסוימת לנשום‬ ‫ולהזרים את האנרגיה הפנימית של הגוף שלנו‪ .‬אומני הלחימה הקדומים גילו שבתוך גופנו‬ ‫פועלים חוקים אוניברסליים‪ ,‬וכאשר אנחנו לומדים איך להניע את האנרגיה הפנימית‬ ‫שלנו בצורה מעגלית‪ ,‬אנחנו יכולים לשפר את הבריאות והחיוניות ולהגביר במידה‬ ‫משמעותית את רמת המודעות שלנו‪ .‬תהליך זה נקרא גם המסלול המיקרו–קוסמי‬ ‫)במילים פשוטות‪ ,‬אנחנו נושמים ומנחים את אנרגיית החיים שבנשימה אל קדמת הגוף‬ ‫שלנו‪ ,‬לאזור הבטן התחתונה )אזור ששמו דאן טיֶאן(‪ .‬אחר כך אנחנו מנחים את האנרגיה‬ ‫במעלה עמוד השדרה שלנו ולבסוף חזרה לקדמת הגוף‪ .‬התהליך המתמשך יוצר מסלול‬ ‫מיקרו–קוסמי בתוך הגוף האנרגטי שלנו‪ ,‬משפר את הבריאות ומעלה את רמת המודעות‬ ‫שלנו(‪.‬‬ ‫כשד"ר הו לן השתמש בתרשים כדי להסביר על שיטת הו'אופונופונו ולהראות כיצד‬ ‫תקשורת בין אנשים ומודעות זורמות בדרך הטובה ביותר בצורה מעגלית‪ ,‬זיהיתי מיד את‬

‫החפיפה בין דבריו לבין המסלול המיקרו–קוסמי‪ .‬למעשה‪ ,‬מאוד התרגשתי לראות איך‬ ‫היקום פועל במעגלים‪ .‬מעולם לא הבנתי זאת לפני כן‪.‬‬ ‫סוף סוף‪ ,‬בעזרת התרשים שהוא צייר‪ ,‬הבנתי איך רוב הזמן אנחנו מנסים לתקשר עם‬ ‫אנשים בדרך דו–כיוונית וליניארית‪ .‬אנחנו מדברים אחד עם השני‪ ,‬מתווכחים‪ ,‬נושאים‬ ‫ונותנים‪ ,‬מאשימים וכן הלאה‪ ,‬וכל זה מתרחש בכיוון האופקי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גיליתי שעל ידי תנועה שונה לגמרי‪ ,‬אנחנו יכולים לחולל את השינוי הגדול‬ ‫ביותר וליצור את הקשר העמוק ביותר עם אדם אחר‪ .‬אני מתכוון לתנועה המעגלית‪.‬‬ ‫התרשים של ד"ר הו לן הראה לי שאם אנו חוזרים קודם כול לאפס – המקום שנמצא‬ ‫מתחת לשכבה המודעת שלנו – אנחנו יכולים להרפות מהתגובות הקבועות ומההקשרים‬ ‫הרגשיים שיצרנו כלפי התפיסות שלנו‪ .‬משם‪ ,‬אנחנו יכולים להתחיל לעלות אל‬ ‫העל–מודע ולבסוף לגעת במודעות האלוהית‪ .‬בכוחה של הישות האלוהית להזרים את‬ ‫הכוונה הברורה והאוהבת שלנו למטה‪ ,‬אל האדם האחר‪ ,‬ולמעשה להתגנב דרך הדלת‬ ‫האחורית של המודעות שלו‪ .‬כך ניתן לקיים קשרים ויחסים טהורים ובלתי אמצעיים‪.‬‬ ‫אני חייב לומר שהשיטה מצליחה באופן בלתי רגיל‪ .‬בשבוע שעבר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הייתי‬ ‫בפגישה עסקית עם אדם שישב מולי בצדו השני של השולחן‪ .‬הרגשתי שהדברים שהוא‬ ‫ביקש ממני לעשות הם אנוכיים ולא הוגנים‪ .‬תפסתי את עצמי מתכווץ מבפנים‪ ,‬ואז‬ ‫נזכרתי בתרשים וביתרונות התנועה המעגלית‪ ,‬לכן החלטתי להפסיק להתכווץ ופשוט‬ ‫להרפות‪.‬‬ ‫תחילה התחברתי לנשימה שלי וחזרתי לאפס‪ .‬הרגשתי כיצד המודעות מתעוררת‬ ‫בתוכי )כמו שקורה בתרגיל הצ'י–קונג שתיארתי קודם לכן(‪ ,‬וההרגשה שלי השתנתה מיד‪.‬‬ ‫המילים שמתאימות לתיאור ההרגשה שלי הן‪" ,‬אני אוהב אותך ותומך בך‪ .‬סלח לי‪,‬‬ ‫בבקשה‪ ,‬על שהחמרתי איתך‪ .‬איך אוכל לעזור לך להרגיש בטוח ולעזור לשנינו לקבל את‬ ‫מה שאנחנו רוצים?"‬ ‫ואז קרה דבר מדהים‪ :‬חדלתי לראות בו אויב‪ ,‬לא ראיתי בו איום‪ ,‬והתחלתי לראות בו‬ ‫חבר‪ .‬הוא התחיל להשתנות והפך פתוח יותר‪ .‬נראה היה כאילו הפסיק להיאבק‬ ‫בקונפליקט פנימי כלשהו‪ .‬בתוך רבע שעה מצאנו פתרון לבעיה הקודמת שלנו‪ ,‬פתרון‬ ‫שהיה מושלם לשנינו‪ ,‬ולעולם לא הייתי חושב עליו אם לא הייתי משנה את הלך‬ ‫המחשבה שלי‪.‬‬ ‫בזמן שהמסתורין של החיים מתגלה לעיני‪ ,‬אני מתחיל לראות איך הכול מחובר‪ ,‬הכול‬ ‫נובע מחוקים אוניברסליים‪ ,‬והמעגלים הם אחד מהחוקים האלה‪ .‬אני זוכר שאמרת בסרט‬ ‫הסוד‪" ,‬היקום אוהב מהירות‪ ".‬הייתי רוצה להוסיף שהיקום אוהב גם מעגלים ושהחיים‬ ‫מתנהלים בצורה חלקה הרבה יותר כשאתה יודע לאיזה כיוון המעגל רוצה לזרום‪ .‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ג'ו‪ ,‬אני מודה לך שוב‪ .‬התרשים ששימש את ד"ר הו לן להסביר את שיטת‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬עזר לי מאוד‪ .‬כשראיתי את התהליך בתרשים קיבלתי‪ ,‬בנוסף לתובנות‬ ‫נפלאות‪ ,‬כלי שעוזר לי לתפוס את עצמי כשאני מניע דברים בכוח במקום להרפות ולהגיב‬ ‫ממצב אפס‪ .‬‬ ‫ברכות חמות‪,‬‬

‫ניק "טריסטן" טראסקוט‪ֶ ,‬סנֵסי‬ ‫‪www.SenseiTristan.com‬‬ ‫‪www.AllWaysZen.com‬‬ ‫ ‬ ‫מאז שהשתתפתי בסדנה מעבר להגשמה שהתקיימה במאי‪ ,‬אני אומרת מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫"אני אוהבת אותך‪ ,‬אני מצטערת‪ ,‬סלח לי‪ ,‬תודה‪".‬‬ ‫לא התחולל שום שינוי ניכר לעין‪ ,‬שאפשר להצביע עליו או להתלהב ממנו‪ ,‬וכרגע‬ ‫החיים שלי נפלאים‪.‬‬ ‫כמובן שהייתי רוצה להיות עשירה כדי שאוכל לנסוע לבקר את הבנות ואת בני‬ ‫המשפחה שלי בקווינסלנד )אוסטרליה( ואת אחי בפריז‪ ,‬ולקחת את בעלי לטיול הרכבות‬ ‫שעליו הוא חולם‪ .‬הייתי רוצה גם שהרומנים שאני כותבת יביאו הנאה לעולם כולו‪ .‬אבל‬ ‫אלה מתנות משניות לעומת מה שיש לי עכשיו‪.‬‬ ‫השינוי הבלתי נראה הוא מדהים‪ .‬כשאני אומרת "אני מצטערת‪ ",‬אני באמת חשה‬ ‫אחריות על כל דבר שנמצא במודעות שלי באותו רגע‪ .‬אני לא יכולה עוד להפריד את‬ ‫עצמי מאנשים שאינם מסכימים איתי‪.‬‬ ‫מעולם לא הרגשתי חיבור חזק כל כך לעולם‪.‬‬ ‫אני מצטערת על מה שאני עושה בעיראק‪ .‬אני שונאת לנהל שיחות טלפון‪ ,‬אבל אני‬ ‫מתקשרת לכל מקום במדינה בניסיון לשנות את מה שאני עושה בעיראק‪ .‬זה עוזר לי‬ ‫להחלים‪.‬‬ ‫אני מרגישה שסולחים לי‪ ,‬ולכן אני מלאה בהכרת תודה‪.‬‬ ‫אוולין קול‬ ‫מחברת הכותב בעל התודעה השלמה‬ ‫‪www.write–for–wealth.com‬‬ ‫ ‬ ‫לאחר שלמדתי על שיטת הו'אופונופונו מד"ר הו לן ומד"ר ויטלי‪ ,‬גיליתי שהעסק שלי‬ ‫קשור בניקוי תמידי‪ .‬כשאני מנקה וחוזר לאפס‪ ,‬העסק מתנהל בצורה חלקה‪ .‬אני מנקה כל‬ ‫הזמן וחוזר כל הזמן לאפס‪ .‬למדתי מד"ר הו לן איך לעשות זאת‪.‬‬ ‫הזמנתי עמיתה שלי להצטרף למפגש עם ד"ר הו לן וד"ר ויטלי‪ ,‬ובפגישה הזו גיליתי‬ ‫שיש לה ולי הרבה מן המשותף‪ ,‬עד כדי כך שכבר באותו ערב יצאנו ל"דייט" הראשון‪.‬‬ ‫עברו מאז שמונה חודשים‪ ,‬ואנחנו מאוהבים מאוד‪.‬‬ ‫המפתח הוא לבחור אנשים שיש להם תודעה דומה‪ ,‬ואז לסלוח ולהשתנות‪.‬‬ ‫תודה ד"ר הו לן וד"ר ויטלי‪ ,‬על שהבאתם את שיטת הו'אופונופונו לקהל הרחב‪ .‬אני גם‬ ‫מודה לכם על שהייתם מקום המפגש המושלם שלי עם אהבת חיי‪.‬‬ ‫כריס סטיוארט‬ ‫‪www.TheProsperityGuy.com‬‬ ‫ ‬

‫הנסיעה לאוסטין היתה בשבילי הפוגה ממסע הופעות שנמשך חודשים ארוכים‪ .‬זה‬ ‫קרה כשנה וחצי לאחר שהקשבתי לראשונה להרצאה של ד"ר איהליאקלה הו לן על‬ ‫ההו'אופונופונו‪ .‬בדרכי לאוסטין הייתי אסירת תודה לד"ר ג'ו ויטלי על כך שהביא את‬ ‫איהליאקלה למקום קרוב דיו‪ ,‬שאוכל לפגוש אותו‪.‬‬ ‫בדרכי לאוסטין‪ ,‬בעודי מביטה מבעד לחלון המכונית בנוף המשתנה ובעיירות‬ ‫הטקסניות הקטנות שהופיעו בדרך‪ ,‬הרהרתי בהרצאות נוספות ששמעתי על שיטת‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬ונזכרתי בדברים שפרחו מזכרוני‪ .‬נזכרתי בפעם הראשונה מיני רבות‬ ‫ששמעתי הרצאה של איהליאקלה ובצמרמורת שעברה בי כשהקריא בשפת הוואי את‬ ‫התפילה הפותחת‪ .‬נזכרתי שלאחר שהשתתפתי בסדנת הו'אופונופונו הראשונה שלי‪,‬‬ ‫חתמתי על חוזה לכתיבת ספר‪ ,‬כאשר כל מה שעשיתי לפני כן היה לשאת דברים בכנס‬ ‫של מוציאים לאור ולהשאיר את כרטיס הביקור שלי‪ .‬יומיים לאחר מכן התקשרו אלי‬ ‫מהוצאת ספרים וביקשו ממני להגיש רעיונות לספר שהם עובדים עליו‪ .‬בסוף החודש כבר‬ ‫חתמתי על חוזה נוסף‪.‬‬ ‫ככל שהתקרבתי לאוסטין‪ ,‬כך גברו בי ההרהורים על החתולה האהובה שלי‪ ,‬מאיה‪,‬‬ ‫החולה בסרטן המעי‪ .‬חצי שנה קודם לכן הווטרינר חשב שעם קצת מזל יהיו לי כמה‬ ‫שבועות להיפרד ממנה‪ .‬התקשרתי לאיהליאקלה לבקש ממנו עזרה בביצוע ניקוי מיוחד –‬ ‫ניקוי של כל מה שהיצור הקטן והיקר הזה ספג ממני‪ .‬חלפו שנה ושלושה חודשים מאז‬ ‫שהסרטן של מאיה אובחן‪ .‬כשהתכוננתי למותה הקרב‪ ,‬לא יכולתי להעלות על דעתי‬ ‫שהיא עוד תהיה איתי במהלך מסע ההופעות חודשים רבים מאוחר יותר‪.‬‬ ‫המפגש המחודש עם איהליאקלה באוסטין דמה לעלייה אל פני המים לאחר צלילה‬ ‫ממושכת‪ ,‬מעין חוויה של "חזרתי לעולם"‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתה זו גם צלילה מיידית לשיטה‬ ‫מחוללת השינוי והעמוקה ביותר שחוויתי לאחר עשרים וחמש שנים של התנסות‬ ‫בבודהיזם‪ ,‬מסורות קלטיות‪ ,‬פסיכותרפיה מסורתית‪ ,‬ניתוח חלומות‪ ,‬עבודה אנרגטית‬ ‫ואפילו ויקה ]כישוף לבן[‪.‬‬ ‫והנה אני באוסטין‪ ,‬עומדת שוב פנים אל פנים מול הו'אופונופונו המנקה אותי למעשה‬ ‫מכל התרגולים‪ ,‬התהליכים והניתוחים האינסופיים שלמדתי בשקדנות במשך זמן רב‬ ‫בניסיון להבין‪ ,‬לתקן את עצמי ולחיות את החיים שנועדתי לחיות‪ .‬חלק ממני היה מוכן‬ ‫לעמוד מול כל אותם אנשים שמעולם לא שמעו על הו'אופונופונו ולומר להם‪" ,‬אני כבר‬ ‫מכירה את השיטה הזו ומתרגלת אותה‪ ".‬אבל במקום זה התחלתי לנקות והשטויות‬ ‫)הזיכרונות( נעלמו‪.‬‬ ‫באותו ערב‪ ,‬לפני שהציג ד"ר ויטלי את איהליאקלה‪ ,‬הכתה בי הבנה שגרמה לי לקפוץ‬ ‫מכיסאי ולרוץ לשירותים‪ ,‬בעודי נלחמת בדמעות שפרצו מעיני‪ .‬באותו רגע באוסטין‪,‬‬ ‫בחדר שהשקיף על קו האופק של מרכז העיר‪ ,‬שיטת הו'אופונופונו עטפה את ישותי‬ ‫וחוויתי רגע של בהירות‪ .‬ידעתי שאני לא רוצה להמשיך במסע ההופעות‪ ,‬ולא משנה מה‬ ‫יהיה המחיר‪ .‬שישה שבועות מאוחר יותר נסענו‪ ,‬החתולה מאיה ואני‪ ,‬מערבה ללוס‬ ‫אנג'לס בדרכנו לבית חדש בקניון טופנגה‪ .‬הבית שמצאתי התפנה במקרה בדיוק כשהגעתי‬ ‫לשם‪.‬‬ ‫מאז חלפו שבעה חודשים ובשבוע שעבר‪ ,‬בזמן שעמדתי על סף שינוי משמעותי נוסף‪,‬‬

‫קראתי את המשפט שכתב איהליאקלה‪" :‬אפס הוא בסיס האם שלנו‪ ".‬ניקיתי וזינקתי אל‬ ‫תוך קיום חדש שלא הכרתי לפני כן‪ .‬היום אני יכולה לספר שלא נפלתי‪.‬‬ ‫אני מודה על ההזדמנות הזו לספר על השינויים שהתחוללו בי‪ ,‬ועל ההתגלויות‬ ‫והמחשבות על הו'אופונופונו שעלו בי מאז אותה נסיעה לאוסטין בפברואר‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‬ ‫אליזבת קיי מקול‬ ‫ ‬ ‫לפני שלמדתי על השיטה ויישמתי אותה‪ ,‬חוויתי קשיים בתחומים רבים בחיי‪ :‬בעלי לא‬ ‫האמין בי; כמטפלת דשדשתי והייתי רחוקה מלהצליח‪ ,‬וליוותה אותי הרגשה שאני לגמרי‬ ‫לבד במרדף שלי אחרי חלומות ויעדים גדולים יותר‪.‬‬ ‫במהלך סוף השבוע עם ג'ו‪ ,‬כשהתוודעתי לראשונה לשיטה‪ ,‬פגשתי אישה צעירה‬ ‫שחלקה איתי תחומי עניין דומים ומטרות משותפות‪ .‬החלטנו להקים עסק משותף‬ ‫שהצליח מאוד‪ ,‬ובזכותו חל שינוי עצום בקריירת הטיפול שלי‪ ,‬שהתחילה לשגשג בתוך‬ ‫חודשיים בלבד‪ .‬אנחנו עובדות עכשיו על הפרויקט הבא שלנו‪ .‬למרות שאנו מכירות‬ ‫חודשים מעטים בלבד‪ ,‬אני מרגישה שאנחנו חברות טובות כבר שנים‪ .‬השינוי המשמעותי‬ ‫ביותר היה שאפילו לפני שהעסק שלי הצליח‪ ,‬מערכת היחסים שלי עם בעלי השתנתה‬ ‫בתוך שבועות ספורים‪ .‬השתמשתי בשיטה בכל פעם שחוויתי חוסר נוחות במערכת‬ ‫היחסים שלי‪ ,‬ולפתע בעלי קרא את הספרים שכתבתי‪ ,‬שאל אותי שאלות וחלק איתי את‬ ‫החוויות שלו‪ .‬הוא לקח על עצמו יותר אחריות בעבודה שלו‪ ,‬ויש לו יותר כבוד עצמי‬ ‫ואהבה לעצמו‪ .‬יש לכך השפעה לוהטת על היחסים שלנו!‬ ‫יש לי אמון בלתי מעורער וביטחון מלא בעצמי ובמה שנקרה בדרכי‪ ,‬בזכות העובדה‬ ‫שאני מתרגלת כמה דקות מדי יום את השיטה הפשוטה הזאת‪.‬‬ ‫תודה רבה!‬ ‫קרי קינג‬ ‫מחברת חדר שינה אדום ולוהט )‪(The Red Hot Bedroom‬‬ ‫‪www.RedHotBedroom.com‬‬ ‫‪www.JoyfulSpaces.com‬‬ ‫ ‬ ‫אני אוהבת בעלי חיים‪ .‬מאוד‪ .‬יש לי חיות מחמד‪ ,‬ואני אוהבת את כל בעלי החיים‪.‬‬ ‫אני מבקרת באופן קבוע באתר של אגודת צער בעלי חיים האמריקאית‪,‬‬ ‫‪.www.theanimalrescuesite.com‬‬ ‫במשך חמש שנים‪ ,‬מדי יום‪ ,‬ביקרתי באתר שבו על ידי הקלקה על הלשונית "האכל‬ ‫בעל חיים במצוקה" מגיעות שש קערות אוכל לבעלי החיים הרעבים‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬כשנכנסתי לאתר והרגשתי טוב על כך שאני תורמת את חלקי לעולם‬ ‫ומאכילה בעלי חיים במצוקה‪ ,‬הבחנתי במקרה בתמונה שפורסמה על ידי אחד מנותני‬ ‫החסות של האתר‪.‬‬

‫בתמונה נראה בעל חיים שמנסה לאכול את הסורגים של הכלוב‪ .‬הוא נראה חולה‪ ,‬רזה‬ ‫ומיוסר כל כך‪ ,‬עד שלא הצלחתי אפילו להבין איזה בעל חיים הוא! האם זה דוב? או‬ ‫דביבון? למען האמת‪ ,‬חששתי שאם אבחן אותו מקרוב‪ ,‬זה רק יזכיר לי כמה כאב יש‬ ‫בעולם‪ ,‬ועד כמה כבולות י ַדי‪ .‬יכולתי לשמוע את בעל החיים קורא לי‪ ,‬מבקש ממני‬ ‫להתעורר ולהקדיש לו תשומת לב‪ .‬כשהסתכלתי מקרוב‪ ,‬גיליתי למרבה הזוועה שאלו‬ ‫דובים‪ ,‬והתברר לי שהם מוחזקים בכלובים במשך עשרות שנים‪.‬‬ ‫וכך היה כתוב מתחת לתמונה‪" :‬הכלובים גדולים רק במעט מן הדובים‪ ,‬כדי שיהיה נוח‬ ‫"לחלוב" אותם‪ .‬בעזרת חתך שנעשה בבטנם‪ ,‬נשאב מהדובים נוזל המרה מכיס המרה‪,‬‬ ‫לאחר שהופרש מהכבד‪ .‬לתוך החתך מחדירים צינורית או מקל מתכת כדי לנקז את‬ ‫הנוזל‪ ,‬והנוזל זורם דרכם לקערה‪ .‬מכל דוב נשאבים בין ‪ 10‬ל–‪ 20‬מיליליטר של נוזל מרה‪,‬‬ ‫פעמיים ביום‪ .‬ארגון ‪ ,WSPA‬הארגון העולמי להגנה על בעלי חיים‪ ,‬מדווח שבמהלך‬ ‫החליבה ראו החוקרים את הדובים נאנחים‪ ,‬מטיחים את ראשם בסורגי הכלוב ולועסים‬ ‫את כפות רגליהם‪.‬‬ ‫שיעור התמותה הוא בין ‪ 50‬ל–‪ 60‬אחוזים‪ .‬כעבור מספר שנים‪ ,‬כשהדובים מפסיקים‬ ‫לייצר נוזלי מרה‪ ,‬הם מועברים לכלוב אחר‪ ,‬שם מניחים להם למות מרעב או שהורגים‬ ‫אותם כדי למכור את כפות הרגליים שלהם או את כיסי המרה שלהם‪ .‬כפות רגליים של‬ ‫דובים נחשבות למעדן" )‪.(http://en.wikipedia.org/wiki/bile_bear‬‬ ‫הרגשתי בחילה‪ ,‬והרגל שלי קפצה בתנועה רפלקסיבית מרוב כעס‪ .‬רציתי להפנות את‬ ‫הזעם כלפי הציידים הלא חוקיים והבורים האלה‪ .‬הייתי חייבת לגייס את כל המשמעת‬ ‫העצמית שלי כדי לזכור שהטלת אשמה מעולם לא שינתה אדם‪ ,‬ולמרבה המזל‪ ,‬הודות‬ ‫לד"ר ג'ו וד"ר הו לן‪ ,‬יכולתי לשלוף מהשרוול קסם חדש וליישם אותו‪ :‬הו'אופונופונו‪.‬‬ ‫התחלתי לדקלם את המילים‪" ,‬אני מצטערת‪ .‬סלחו לי‪ .‬אני אוהבת אתכם‪ .‬תודה‪ ".‬בזמן‬ ‫שחזרתי על המנטרה שוב ושוב‪ ,‬דמיינתי איך הלב של ציידי הדובים מתמלא אהבה‪ ,‬הבנה‬ ‫וחמלה‪ .‬ראיתי אותם חווים הארה בזמן שהמידע ששלחתי עבר דרכם והם התחברו‬ ‫למודעות שלהם‪ .‬דמיינתי לעצמי כיצד המודעות הגוברת שלהם והידיעה שאינם יכולים‬ ‫להאשים איש בדם שעל ידיהם מלבד את עצמם‪ ,‬גרמו להם ליפול על ברכיהם בחרטה‬ ‫שלמה‪ ,‬כשהם מתחננים ומבקשים מאלוהים ומהדובים לחנון אותם ולסלוח להם על‬ ‫העינויים והסבל שגרמו ליצורים המופלאים האלה‪ .‬אז ראיתי אותם משחררים את כל‬ ‫הדובים‪ ,‬מספקים להם תרופות‪ ,‬נותנים להם את האהבה והמרפא שחסרו להם‪ ,‬ולבסוף‬ ‫משחררים אותם לדרכם‪.‬‬ ‫רבים מכם לא יודעים )כפי שגם אני לא ידעתי( שכבר מאות שנים נעשה שימוש בנוזל‬ ‫המרה של הדובים‪ .‬היום משתמשים בו לייצור של יין‪ ,‬שמפו ותרופות‪ .‬בגלל שהטרגדיה‬ ‫מתמשכת על פני דורות‪ ,‬יש צורך לרפא לא רק את ההווה אלא גם את העבר‪ .‬עבודת‬ ‫הניקוי שלי הלכה אחורה בזמן‪ .‬היה עלי לרפא כאב של מאות שנים‪.‬‬ ‫החוויה השתלטה עלי‪ .‬במשך שעות באותו יום לא יכולתי להתרכז בשום דבר אחר‪,‬‬ ‫והמשכתי לחזור ולדקלם‪" :‬אני מצטערת‪ .‬סלחו לי‪ .‬תודה‪ .‬אני אוהבת אתכם‪".‬‬ ‫לא היה לי מנוס מהכאב הכלל עולמי הזה‪ ,‬ולא יכולתי להתכחש אליו‪ .‬סבלתי‬ ‫והתאבלתי‪ .‬הרגשתי כאילו האדם שצד את הדובים האלה‪ ,‬והחזיק במפתח לכלובים‬

‫שלהם‪ ,‬הוא אני‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פעם בשבוע‪ ,‬בעלי ואני מקדישים יום לבילוי משותף‪ .‬באותו היום הוא הזמין אותי‬ ‫לצאת איתו לסרט‪ .‬הייתי שקועה בסבל גדול כל כך‪ ,‬שלא רציתי לצאת‪ .‬אבל ידעתי שזה‬ ‫לא הגיוני‪ ,‬מה אגיד? "לא תודה‪ ,‬אני באמת לא מרגישה טוב כל כך‪ ,‬אני דואגת‬ ‫לדובים‪?"...‬‬ ‫המשכתי בשקט בעבודת הניקוי שלי‪ ,‬והסכמתי לצאת איתו‪ .‬הלכנו לראות את הסרט‬ ‫‪ 16‬רחובות עם ברוס ויליס‪ .‬לא שיערתי בנפשי שהסרט ייגע ישירות בנושא שחוויתי‪.‬‬ ‫המסר של הסרט היה "אנשים יכולים להשתנות"‪.‬‬ ‫תרגלתי הו'אופונופונו במהלך הסרט כולו‪ .‬באחת הסצנות בסרט הבחנתי באוטובוס‬ ‫ועליו תמונה של בובת דוב ומתחתיה הכיתוב‪" ,‬שילחו אהבה"‪.‬‬ ‫בשיטות רוחניות אחרות שלמדתי‪ ,‬מצב כזה נקרא "חלום ער"‪ .‬השיטה הנוכחית‬ ‫קובעת‪" ,‬המשיכי‪ .‬את בדרך הנכונה!" האם כך היקום מדבר אלינו? אני סבורה שכן‪.‬‬ ‫זו היתה תזכורת נוספת לכך שציידי הדובים לא היו זקוקים לכעס שלי כדי להשתנות‪,‬‬ ‫הם היו זקוקים לאהבה שלי‪ .‬הדובים היו זקוקים לאהבה‪ .‬העולם זקוק לאהבה שלנו‪.‬‬ ‫האהבה משנה את כל האנשים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ .‬אם אנו מבקשים ריפוי ללא דרמות‬ ‫ושינוי לתמיד‪ ,‬כל שאנו יכולים לעשות הוא לשלוח אהבה למצבי התעללות ולמצבים‬ ‫מסוכנים ומכוערים‪ .‬לפעמים לא קל לעשות זאת‪ ,‬אבל זאת התשובה הנצחית‪ :‬אהבה‪.‬‬ ‫בערב התחלתי להירגע‪ .‬חשתי שהבחילה‪ ,‬החרדה‪ ,‬האשמה‪ ,‬הכאב והצער שהרגשתי‬ ‫קודם‪ ,‬מתחילים להיעלם‪ .‬בכל זאת המשכתי עם ההו'אופונופונו עד שנרדמתי באותו‬ ‫לילה‪ .‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן נתקלתי במקרה בכתבה בטלוויזיה על כך שלאחרונה שוחררו‬ ‫דובים מכלאם‪ .‬בלבי ידעתי שהמסר הזה נשלח אלי‪ ,‬שקיבלתי אישור על כך שזו הדרך‬ ‫לחולל שינוי בעולם‪ ,‬ולא משנה היכן אנחנו גרים‪ .‬וכן‪ ,‬גם כשאנחנו יוצאים לראות סרט‬ ‫ולאכול פופקורן‪.‬‬ ‫תודה לכם ד"ר ג'ו וד"ר הו לן‪ ,‬ולכל מי שקדם לכם והביא את מסר ההו'אופונופונו‬ ‫לחיים שלנו‪ ,‬כדי שנוכל להתעורר ולדעת שיש לנו כוח לרפא את העולם ולחולל שינוי‪.‬‬ ‫העבודה שלנו רק החלה‪.‬‬ ‫מי ייתן ונזכור תמיד‪:‬‬ ‫לא להזיק‪.‬‬ ‫לאהוב הכול‪.‬‬ ‫לאהוב את כולם‪.‬‬ ‫הו'אופונופונו מגיע מבעד לזמן‪...‬‬ ‫סוזן ברנס‬ ‫‪www.ThankYouth.com‬‬ ‫ ‬

‫בערב מסתורי אחד הגיעו לקיצן בצורה קסומה ופתאומית חמישים שנים של חיים עם‬ ‫אסתמה ואלרגיות שונות‪ .‬התאריך‪ 25 :‬בפברואר ‪.2006‬‬ ‫בצהרי אותו יום באוסטין‪ ,‬בזמן שאכלתי במסעדה‪ ,‬הרגשתי זרם של חיוניות‪ ,‬תחושה‬ ‫מסתורית‪ ,‬כאילו משהו קורה בתוכי ומישהו מטפל בי בדרך כלשהי‪ .‬גל של אהבה שטף‬ ‫אותי‪ ,‬ואז חזרתי לאכול את ארוחת הצהריים שלי‪.‬‬ ‫באותו ערב חדר הכנסים של המלון היה אפוף באווירה מחשמלת – פעימת התרגשות‬ ‫שקשה להסבירה‪ .‬ד"ר הו לן התיישב בשולחן שלי‪ ,‬ובזמן הארוחה סיפרתי על אחת‬ ‫החוויות שלי עם מחלת האסתמה‪ .‬מאוחר יותר הוא השתמש בסיפור כדי לפתוח את‬ ‫ההרצאה שלו‪.‬‬ ‫הכרתי את שיטת הריפוי מהוואי שנקראת הוּ ָנה‪ ,‬אבל לא שמעתי עדיין על תהליך‬ ‫הסליחה והפילוסופיה שמצויים בבסיס שיטת הריפוי הזאת‪ .‬ד"ר הו לן סיפר לנו שהוא‬ ‫"ניקה" כל אחד מהנוכחים בארוחת הערב‪ ,‬כאשר קרא את השמות שלנו‪ .‬בזמן זה הוא‬ ‫הגיע לבהירות ולאחדות איתנו‪ .‬הוא הסביר איך הוא מביע את אהבתו לכל אדם‪ ,‬מבקש‬ ‫סליחה על כל עוול שעשה לנו ולאבות אבותינו‪ ,‬במודע או שלא מודע‪ ,‬בעבר או בהווה‪,‬‬ ‫הוא עצמו או אבות אבותיו‪ ,‬מכל הדורות הקודמים‪ ,‬עוד מראשית החיים כשהיינו יצורים‬ ‫חד תאיים‪ .‬זה נשמע כמו ניקוי רציני‪ ,‬כדי שהוא ואנחנו נוכל לחזור לקשר האמיתי שלנו‬ ‫בתוך ועם הישות האלוהית‪.‬‬ ‫למחרת קרה נס‪ .‬נפגשתי עם המנֶחה שלי )מתוכנית הייעוץ העסקי של ג'ו ויטלי( ועם‬ ‫אשתו לארוחת צהריים‪ .‬מעולם לא נפגשנו קודם פנים אל פנים‪ ,‬מאחר שאני לא‬ ‫מתגוררת באוסטין‪ .‬היה עלי ללכת מרחק רב אל המסעדה‪ ,‬ולפתע הבנתי שבמהלך‬ ‫ההליכה כלל לא נזקקתי למשאף‪ .‬זה היה יוצא דופן‪ ,‬וראיתי בכך רמז ראשון לבאות‪.‬‬ ‫המנחה ואשתו ציינו שחניתי רחוק מאוד מהמסעדה‪ ,‬ואמרתי להם שבזכות עובדה זו‬ ‫גיליתי שאני חשה שנפטרתי מהאסתמה‪.‬‬ ‫מאוחר יותר בערב היה לי העונג לסעוד שוב עם ד"ר הו לן‪ ,‬ודיברנו על יכולות הריפוי‬ ‫של שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬ועל כך שעכשיו‪ ,‬לאחר שחוויתי את הכוח שטמון בשיטה‪ ,‬אוכל‬ ‫לעזור לאחרים עם הבעיות שלהם‪ .‬הוא גם דיבר על החשיבות שיש לשתיית מים לפני כל‬ ‫ארוחה כדי לשטוף את הרעלים ואת המהומה שבסביבתנו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬המצב רק השתפר‪ .‬חלפו כמעט שישה חודשים מאז אותו מפגש‪ ,‬ולמרות‬ ‫שחליתי בברונכיט‪ ,‬החלמתי מבלי ליטול תרופות כלשהן‪ .‬לא נשמתי בכבדות‪ ,‬ולא נזקקתי‬ ‫למשאף או לטיפול כלשהו באסתמה‪ .‬מאז ביקרתי בבתים עם חתולים‪ ,‬כלבים וציפורים‪.‬‬ ‫שהיתי שם שעות בלי לנשום בכבדות ובלי להזדקק למשאף‪ .‬הריאות שלי נקיות‪ ,‬ואני‬ ‫יכולה לראשונה בחיי לנשום עמוק ולמלא את ריאותי באוויר‪ .‬וואו!‬ ‫ד"ר הו לן‪ ,‬למרות שאתה לא קורא לזה "ריפוי" או לעצמך "מרפא"‪ ,‬וגם אם תאמר‬ ‫שהיקום והנשמה שלי הם שריפאו אותי‪ ,‬אני בכל זאת מודה לך‪ ,‬ולד"ר ג'ו ויטלי שהביא‬ ‫אותך‪ ,‬וארגן ערב של ריפוי קסום! אני אסירת תודה לעד‪.‬‬ ‫מרתה ְסני‬ ‫‪www.translimits.com‬‬

‫ ‬ ‫ועוד סיפור אחד‪ ,‬אחרון חביב‪:‬‬ ‫לפני עשר שנים התחלתי ללמוד עבודה עצמית באמצעות שיטת הו'אופונופונו‪ .‬הגעתי‬ ‫לשיטה זו לאחר שנים ארוכות של תרגול שיטות ריפוי אסייתיות‪ ,‬אומנויות לחימה ועבודה‬ ‫אנרגטית‪.‬‬ ‫במהלך מסע הגילוי העצמי שלי והחיפוש אחר הדבר הקרוי 'הארה'‪ ,‬עברתי דברים‬ ‫רבים‪ ,‬וכיוון שאני ממוצא אירי‪ ,‬אני תמיד צריך להיווכח שהדברים עומדים במבחן‬ ‫התוצאה‪ .‬מאחר שגדלתי בדרום בוסטון‪ ,‬מסצ'וסטס )בשכונה אירית קשוחה של בני‬ ‫המעמד הבינוני‪ ,‬שבה יריות וסירנות משטרה היו דבר שבשגרה(‪ ,‬מעולם לא נקרתה‬ ‫בדרכי הזדמנות לחקור את הצד המטפיזי של הקיום‪ .‬לכן כשקיבלתי לפתע הזדמנות‬ ‫להיות נוכח בהרצאה ולגלות מהי השקפת החיים של בני הוואי‪ ,‬ניצלתי אותה‪.‬‬ ‫מה שגיליתי היה שונה לגמרי מכל מה שהכרתי עד אז‪ .‬שיטות רוחניות רבות‬ ‫משתמשות באנרגיה ומניעות אותה )ממש כמו שמזיזים כלי שחמט(‪ .‬אבל שיטת‬ ‫הו'אופונופונו גרמה לי להבין איך למחוק את המרכיבים השליליים בתוכי שמתגלמים‬ ‫במציאות כמצבים בעייתיים )ובכך פשוט להסיר את כלי השח מהלוח(‪ .‬הסקרנות שלי‬ ‫התעוררה‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬מאחר שהרעיונות היו חדשים לי‪ ,‬חלקם לא נקלטו במוחי‬ ‫באותו זמן‪ ,‬אבל בסוף ההרצאה החלטתי לנסות להשתמש בשני הכלים שניתנו במתנה‬ ‫לנוכחים‪ .‬התחלתי להפעיל אותם לעיתים קרובות ככל שיכולתי במהלך היום ובזמן‬ ‫טיפולי העיסוי שהענקתי‪ ,‬כדי לבדוק אם השיטה אכן פועלת‪.‬‬ ‫אני מטפל בְטווינא‪ ,‬שיטת עיסוי סינית‪ .‬בעבר אבחנתי מה לא בסדר אצל המטופל לפי‬ ‫אנרגיות ומרידיאנים בהתאם לשיטות הרפואה הסינית המסורתית‪ .‬אבל כשהשתמשתי‬ ‫בכלים האלו‪ ,‬התחולל שינוי בהבנה שלי את הסיבות ואת דרך הטיפול‪ ,‬והיא לא התאימה‬ ‫יותר להכשרה הקודמת שלי‪ .‬מצאתי את עצמי מטפל באזורי גוף שלא היו קשורים‬ ‫לבעיות שהמטופל התלונן עליהן‪ .‬המטופלים החלו לדווח על שיפור כמעט מיידי‪.‬‬ ‫הגעתי לתובנות חדשות‪ ,‬והתחלתי לראות תמונה רחבה יותר של שיטת הריפוי מהוואי‪.‬‬ ‫באביב השתתפתי בסדנת הכשרה והתחלתי ליישם את השיטה והתרגולים במלואם‪.‬‬ ‫יום אחד קיבלתי שיחת טלפון ממטופלת לשעבר‪ ,‬פסיכולוגית במקצועה‪ .‬היא סיפרה‬ ‫שהיא מאוד דואגת לג'ולי‪ ,‬מטופלת שלה‪ ,‬שאובחנה כלוקה בהפרעה דו–קוטבית‪ .‬ג'ולי‬ ‫ניסתה להתאבד ואושפזה כמה פעמים‪ .‬היא ביקשה שאפגש עם ג'ולי‪" .‬אני יודעת שאתה‬ ‫יכול לעזור לה‪ .‬אתה חייב‪ ,‬אחרת היא לא תשרוד‪ ".‬הסכמתי‪ .‬בסוף השיחה‪ ,‬הוסיפה‬ ‫ואמרה שג'ולי עברה פעם ניצול מיני על ידי מטפל בעיסוי‪.‬‬ ‫כשחזרתי הביתה באותו ערב‪ ,‬ניסיתי לחשוב מה אוכל לעשות למען ג'ולי‪ .‬איך אוכל‬ ‫לחולל שינוי משמעותי? לאחר שהרהרתי בדבר‪ ,‬עלתה בדעתי שיטת הו'אופונופונו‪ .‬כמו‬ ‫תקליט מקולקל‪ ,‬חזרתי ושמעתי בראשי את המילה הו'אופנופונו‪ .‬התחלתי להשתמש‬ ‫בכלים כפי שמעולם לא השתמשתי בהם‪ .‬השקעתי מאמץ אדיר לפני כל פגישה‪,‬‬ ‫במהלכה ולאחריה‪ ,‬מבלי לגלות זאת לג'ולי‪ .‬חדר הטיפולים היה מלא צחוק ואווירה שלווה‬ ‫במהלך הפגישות שלנו‪ ,‬בזמן שניקיתי‪ .‬בקיצור‪ ,‬ג'ולי החלימה לגמרי‪ ,‬והיום היא מתפקדת‬ ‫ומסוגלת להתמודד עם החיים על כל תהפוכותיהם‪ .‬היא הוכחה מהלכת לכך שאם אנחנו‬

‫לוקחים אחריות מלאה‪ ,‬מצבים יכולים להשתנות‪.‬‬ ‫גם העיסוי שלי השתנה והתפתח‪ .‬היום אני כבר כמעט שלא נוגע באנשים‪ .‬אני מוצא‬ ‫את עצמי נוסע בשבילי החיים‪ ,‬פוגש מדי פעם פסי האטה על הכביש‪ ,‬עדיין נפעם‬ ‫ומתפלא ללא הרף מההפתעות שמכין לי הניקוי‪ .‬האם הדרך היתה פשוטה? לא‪ ,‬אבל אני‬ ‫מעריך מאוד את כל המצבים שנקרו בדרכי ועזרו לי להבין מי אני‪.‬‬ ‫לאחר שנים רבות שבהן התנדבתי בקרן ‪Foundation of I, Inc. Freedom of the‬‬ ‫‪ Cosmos‬השקפתי על החיים פשוטה‪ :‬החיים תמיד מזמנים לנו התמודדויות כאלה‬ ‫ואחרות‪ ,‬בין אם מדובר בבעיות במשפחה‪ ,‬במתחים נפשיים‪ ,‬בדעות של אחרים או‬ ‫במלחמות‪ .‬בהתחלה היה לי קשה לקבל את זה‪ .‬עכשיו‪ ,‬במקום להגיד‪" ,‬למה דווקא אני?"‬ ‫)ולעורר תחושת אשם(‪ ,‬אני אומר‪" ,‬אני אחראי" )ללא תחושת אשם(‪ .‬בעזרת הכלים של‬ ‫השיטה‪ ,‬אני פשוט מרפה ומאפשר לאלוהים לקחת את המושכות‪.‬‬ ‫זו משימה קשה ומפרכת ביותר‪ .‬לא ייאמן עד כמה היא קשה‪ .‬אבל אני מאמין שיש‬ ‫זרימה וסדר בדברים‪ ,‬אף שקשה לנו להבין את השלמות הזאת‪ ,‬משום שסוגים כה רבים‬ ‫של מציאויות מתקיימים לצד המציאות שלנו‪ .‬אסור לנו לבזבז זמן על איך‪ ,‬למה או מתי‪,‬‬ ‫אלא פשוט לעשות‪ .‬‬ ‫אם בכל זאת נתעסק בדברים אלה‪ ,‬הרי שאנו סוטים מדרכנו‪ .‬ברגע שאנו יוצאים מתוך‬ ‫עצמנו‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬אם כדי להאשים‪ ,‬להגיב‪ ,‬להתלונן‪ ,‬לרטון או כל דבר אחר‪ ,‬אנו‬ ‫מחמיצים את הנושא המרכזי – והוא הסיכוי שלנו להרפות מהבעיות שבתוכנו‪ .‬אם‬ ‫נאשים‪ ,‬נהפוך מנותקים )כפי שאם לא נשלם לחברת הכבלים‪ ,‬לא נוכל יותר לראות את‬ ‫התחנות שבכבלים!(‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים לבחור לא להיות צדקנים או מדוכאים‪ ,‬אלא פשוט להמשיך הלאה בלי‬ ‫לשפוט את המתנה היקרה מכול – העצמי‪.‬‬ ‫אם אני מפספס בזמן הניקוי‪ ,‬אני קם‪ ,‬מתנער ומתחיל שוב – בדרך זו אני מקבל‬ ‫הזדמנות נוספת לראות את מבחן התוצאה‪.‬‬ ‫תודה רבה‪.‬‬ ‫בריאן אום קולינס‬

‫איך ליצור תוצאות מהירות‬ ‫אתם אומרים לישות האלוהית "סלחי לי" לא משום שהישות האלוהית זקוקה לזה‪ ,‬אתם‬ ‫מבקשים סליחה כי אתם זקוקים לזה‪.‬‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫למרות כל העדויות שקראתם בפרק הקודם‪ ,‬עדיין נותרו בי ספקות‪ .‬אמרתי לד"ר הו לן‬ ‫שאני לא תמיד מפיק תוצאות מיידיות מהניקוי‪ .‬הוא אמר‪" ,‬אם היית יכול לראות את מגוון‬ ‫התוצאות שמניב הניקוי שלך והניקוי של אחרים‪ ,‬היית נדהם ומנקה עוד יותר‪ .‬טעויות‬ ‫העולם נמצאות בנשמה שלך‪ ,‬בדיוק כפי שהן נמצאות בשלי‪ ",‬הוא הוסיף‪" .‬שייקספיר‬ ‫מדהים עם התובנה שלו‪" :‬נשמה דלה‪ ,‬לב ארציותי החוטאת מזינה את הכוחות הקמים‬ ‫עליך‪] "ֹ...‬סונטה ‪.[146‬‬ ‫שייקספיר כתב שהחשיבה "ההגיונית"‪ ,‬השכלתנית‪ ,‬גורמת לשיגעון‪ ,‬לבלבול ולחוסר‬ ‫בהירות‪:‬‬ ‫"‪ ...‬משקרת‪ ,‬רצחנית‪[...] ,‬‬ ‫נרדפת בלי הגיון‪ ,‬וכשהעוגן ניתן‬ ‫היא נשנאת בפראות כפתיון שנבלע‬ ‫ִוון לבלוע דעתו של קרבן‪] "...‬סונטה ‪[129‬‬ ‫ועוד כתב שייקספיר על בעיית הזיכרונות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫בעודי מכנס מחשבות מתוקות‬ ‫ומזין אלי את ִצְלֵלי העבר‪,‬‬ ‫אני נאנק על אבדן התשוקות‬ ‫וחוזר ומיבב על השֵחת זמן יקר‪:‬‬ ‫נוטה להציף את עיני בדמעות‬ ‫על קפאון ליל המות‪ ,‬על חבר שנעלם‪,‬‬ ‫מבכה כמו אז אהבות אבודות‪,‬‬ ‫ומקונן על מראות שהיו ואינם;‬ ‫מתאבל עם שובן של ֲע ָולות נשכחות‪,‬‬ ‫מונה צער‪-‬צער את תוגות העבר‪,‬‬ ‫אני שב לחשב חשבון אנחות‬ ‫ומשלם תשלומים ששלמתי מכבר;‬ ‫ ‬ ‫מורנה כתבה שמטרתה של מתנת החיים מהישות האלוהית היא‪ :‬לנקות‪ ,‬למחוק‪,‬‬

‫למחוק ולמצוא את השנגרילה של עצמך‪ .‬איפה? בתוכך‪ .‬שייקספיר ומורנה הם שני‬ ‫שליחים שמביאים לנו תובנות על מסתרי הקיום‪.‬‬ ‫ניסיתי להיות פתוח לרעיונות חדשים ככל הניתן – לפחות לאדם ששמו ג'ו ויטלי‪ ,‬או‬ ‫אפילו אאו אקואה‪ ,‬ולמרות שעדיין לא הבנתי את מהות דבריו של ד"ר הו לן‪ ,‬המשכתי‬ ‫להתמיד‪ .‬זכרתי שכתבתי בספרים המוקדמים שלי‪ :‬בלבול הוא מצב מופלא שנוצר לפני‬ ‫הגעת הבהירות‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אני הייתי באותו "מצב מופלא"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מטפלים רבים שמגיעים לד"ר הו לן מתלוננים שהם מרגישים חולים‪ ,‬או שאינם‬ ‫מסוגלים לעזור למטופלים שבאים אליהם‪ .‬יכולתי להבין אותם‪ .‬באותה תקופה הקמתי‬ ‫אתר אינטרנט לתוכנית "אימון בנסים"‪ ,‬ורציתי שהמאמנים שלי יבינו שהדרך לרפא‬ ‫אחרים היא לרפא את עצמנו‪ .‬האחרים הם‪ ,‬למעשה‪ ,‬מושלמים‪ .‬ד"ר הו לן הסביר זאת‬ ‫כך‪:‬‬ ‫ ‬ ‫בסוף השבוע האחרון הנחיתי סדנה של זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו בעיר‬ ‫קלבּסס שבקליפורניה‪ .‬במהלך אחד השיעורים שהעברתי‪ ,‬קרא לפתע אחד המשתתפים‪:‬‬ ‫"אלוהים אדירים‪ .‬עכשיו אני יודע למה אני מרגיש בחילה איומה כשאני מרפא את‬ ‫המטופלים שלי‪ .‬אני לוקח על עצמי את הצרות שלהם‪ .‬אני לא חייב לעשות את זה! אני‬ ‫יכול פשוט לנקות ולסלק את הצרות שלהם!"‬ ‫המשתתף הבין דבר שרוב המטפלים אינם מבינים‪ .‬הם לא מבינים‬ ‫שהמטופל מושלם‪ .‬המטופל איננו הבעיה‪ .‬גם המטפל איננו הבעיה‪.‬‬ ‫הבעיה היא‪ ,‬כמו שכתב שייקספיר‪" ,‬בעודי מכנס מחשבות מתוקות ומזין אלי את ִצְלֵלי‬ ‫העבר‪ ,‬אני נאנק על אבדן התשוקות וחוזר ומיבב על השֵחת זמן יקר‪".‬‬ ‫הבעיה היא זיכרונות מוטעים שחוזרים ומתנגנים שוב ושוב בתת‪-‬מודע‪ ,‬ביוּניהיפּילי‪,‬‬ ‫זיכרונות אשר משותפים למטפל ולמטופל‪.‬‬ ‫זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו הוא תהליך לפתרון בעיות בדרך של חרטה‪,‬‬ ‫סליחה והתמרה‪ .‬כל אחד יכול ליישם אותו על עצמו‪ .‬זהו תהליך של בקשה מהישות‬ ‫האלוהית להמיר את הזיכרונות המוטעים המצויים ביוּניהיפּילי ‪ -‬לאפס‪ ,‬לכלום‪.‬‬ ‫הכול נמצא בתוככם‪ .‬הזיכרונות המוטעים ביוּניהיפּילי שלכם חוזרים על הבעיה שוב‬ ‫ושוב‪ ,‬בין אם הבעיה היא עודף משקל‪ ,‬קושי עם הבן שלכם או כל דבר אחר‪ .‬המודע‪,‬‬ ‫השכל ‪ -‬אין לו מושג‪ .‬הוא לא יודע מה קורה‪.‬‬ ‫מכיוון שכך‪ ,‬הו'אופונופונו פונה לישות האלוהית הפנימית‪ ,‬שכן יודעת מה קורה‪ ,‬כדי‬ ‫להמיר לאפס את הזיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב ביוּניהיפּילי‪.‬‬ ‫אציין נקודה חשובה‪ :‬ציפיות וכוונות אינן משפיעות כלל על הישות האלוהית‪ .‬הישות‬ ‫האלוהית עושה כל דבר בדרך שלה ובזמן שלה‪.‬‬ ‫למרות שעדיין לא הבנתי הכול לאשורו‪ ,‬הצלחתי להבין את הכוח הטמון באמירת "אני‬ ‫אוהב אותך"‪ .‬לכאורה מדובר במשפט תמים‪ .‬הרי מה כבר יכול לקרות אם נאמר כל הזמן‬

‫"אני אוהב אותך"?‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫למעשה‪ ...‬אפס‪.‬‬ ‫כפי שד"ר הו לן הסביר פעם‪" ,‬כדי לפתוח את הדרך אל העושר האלוהי‪ ,‬צריך קודם‬ ‫כול למחוק זיכרונות‪ .‬כל הזיכרונות‪/‬החסימות‪/‬המגבלות קיימים בתת–מודע‪ .‬הם חוסמים‬ ‫את הישות האלוהית‪ ,‬ומפריעים לה לתת לנו את לחם חוקנו‪ ".‬‬ ‫הרגשתי שאני חייב לחלוק עם כל העולם את כלי הניקוי‪ ,‬הטיהור והמחיקה "אני אוהב‬ ‫אותך"‪ .‬ומאחר שאני יזם שיודע לזהות מוצר‪ ,‬דיברתי עם אחד השותפים העסקיים שלי‪,‬‬ ‫פאט אובריאן‪ ,‬על הכנת קלטת שמע מיוחדת של השיטה‪ .‬הוא הסכים‪ .‬הוא כתב מוזיקה‪,‬‬ ‫ואני הקלטתי את ארבעת המשפטים של הניקוי‪ .‬הכנתי עותק גם לאתר האינטרנט קלטת‬ ‫השמע של פאט ושלי וההקלטה באתר הפכו לרבי מכר‪ .‬יותר מששמחתי על המכירות‪,‬‬ ‫הרגשתי נפלא מעצם העובדה שאנחנו עוזרים לאנשים להעיר בתוכם את הכוח של‬ ‫תהליך הניקוי הפשוט‪ .‬דמיינו אלפים רבים של אנשים שכולם אומרים "אני אוהב אותך"!‬ ‫ ‬ ‫מארק ריאן‪ ,‬החבר שסיפר לי בפעם הראשונה על המטפל המסתורי שעזר לרפא‬ ‫מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪ ,‬היה גם הוא שותף שלי ביצירת מוצר שהתבסס‬ ‫על התובנות שלמדנו מד"ר הו לן‪.‬‬ ‫מארק ואני פיתחנו סרטון עם טכנולוגיה שעובדת באופן תת–הכרתי‪ .‬הרעיון היה לעזור‬ ‫לאנשים לחולל שינוי בדרך קלה וחסרת מאמץ‪ .‬כל שעל האדם לעשות הוא להכניס את‬ ‫התקליטור לנגן התקליטורים‪ ,‬לשבת בנוחות ולצפות בסרטון‪ .‬הוא מכיל סיפורים שמארק‬ ‫ואני מספרים‪ ,‬בליווי מוזיקה‪ .‬המוח המודע של הצופה מתבונן בנופים יפהפיים‪ ,‬איים‬ ‫ועננים‪ ,‬אבל במקביל מבזיקים במהירות על המסך מסרים תת–הכרתיים‪ .‬מסרים אלה הם‬ ‫כמו מברק שנשלח אל התת–מודע‪ .‬אלה הן מילים שעוזרות להרפות מכעסים‪ ,‬כדי‬ ‫שאפשר יהיה להרגיש אהבה‪ .‬התקליטור נועד לעזור לאנשים לסלוח‪ ,‬ולחזור לאהוב‪.‬‬ ‫סרט זה נועד לעזור לאנשים לנקות את החסימות השליליות שהם נושאים בתוכם בלא‬ ‫יודעין‪ .‬ככל שאלה מתנקים‪ ,‬אנו מתקרבים יותר ויותר לחוויית האושר העילאי של קיום‬ ‫במצב של אפס מגבלות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫גיליתי שבזמן שאני מנקה‪ ,‬עולים בי רעיונות‪ .‬התחלתי לקרוא לזה "שיווק תחת‬ ‫השראה"‪ .‬בעבר הייתי עשוי להפיק מוצר חדש באמצעות שילוב בין רעיונות או מוצרים‬ ‫קיימים‪ ,‬אך כעת גיליתי שכאשר אני פשוט מניח לרעיונות להגיע אלי‪ ,‬אני חווה אותם‬ ‫בעוצמה רבה יותר ובקלות רבה יותר‪ ,‬וכל שעלי לעשות הוא להוציא אותם לפועל‪ .‬בדרך‬ ‫זו פאט ואני הגענו ליצירת הקלטת "אני אוהב אותך"‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מארק ואני יצרנו את‬ ‫התקליטור שפועל על התת–מודע‪ .‬הרעיונות פשוט הופיעו במוחי והוצאתי אותם אל‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫אם תעצרו לרגע ותשקלו את ההשלכות העולות מכך‪ ,‬אולי תתעורר בכם יראת כבוד‪.‬‬ ‫מה שאני מנסה לומר הוא‪ ,‬שניקוי מתמשך הוא בעל תוצאות משמעותיות יותר מכל דבר‬

‫אחר‪ .‬בזמן שאתם מנקים‪ ,‬מגיעים אליכם רעיונות‪ .‬אחדים מהם יכולים להפוך אתכם‬ ‫לעשירים ביותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן מציע מספר דרכים משלו לניקוי הבלתי פוסק‪ .‬דרך אחת היא שימוש בסמל‬ ‫שהוא קיבל יום אחד באחד מרגעי ההשראה שלו‪ .‬זהו הסמל‪:‬‬

‫הוא הדפיס את הסמל על כרטיס הביקור שלו והכין מדבקות וסיכות עם הסמל המילה‬ ‫סיפורט משמעה‪ ,‬לדבריו‪" ,‬נקה‪ ,‬מחק‪ ,‬מחק‪ ,‬בזמן שתחזור לנמל מבטחים – למצב אפס‪".‬‬ ‫כיוון שאני משוכנע שהניקוי הוא הדרך היעילה ביותר להפקת תוצאות מהירות‪ ,‬אני‬ ‫עונד שתי סיכות כאלו‪ .‬אני גם מדביק מדבקות עם הסמל הזה על כל דבר‪ ,‬החל‬ ‫מהמכוניות שלי וכלה במחשב‪ ,‬בארנק ובציוד הכושר שלי‪ .‬הייתי מדביק אותו על המצח‬ ‫שלי‪ ,‬אם לא הייתי חושש שזה ייראה קצת משונה‪ .‬תמיד אוכל לעשות קעקוע כזה‪,‬‬ ‫כמובן‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬כשד"ר הו לן בא לבקר אותי כדי לעבוד איתי על הספר שבידכם‪ ,‬הראיתי לו‬ ‫את כרטיס הביקור החדש שלי‪ .‬חבר צילם אותי עומד לפני פרנסין‪ ,‬המכונית החדשה‬ ‫שלי‪ ,‬פּאנוז אספרנטה ‪ GTLM‬מודל ‪ .2005‬זוהי מכונית ספורט יוקרתית שמיוצרת בקרבת‬ ‫אטלנטה‪ .‬ידעתי שאני נראה בטוח בעצמי‪ ,‬ויש להניח שהקרנתי עושר בתמונה‪ ,‬אבל לא‬ ‫ידעתי כמה עוצמה יש בה )ראו את התמונה שלי עם פרנסין על כרטיס הביקור שלי(‪.‬‬

‫"זהו כלי ניקוי‪ ",‬אמר ד"ר הו לן לאחר שהתבונן בתמונה במשך כמה רגעים‪" .‬אתה יכול‬ ‫לנקות מחשבות וזיכרונות שליליים על ידי כך שתעביר את כרטיס הביקור שלך מעל‬ ‫דברים או אנשים‪ ,‬או על עצמך‪".‬‬ ‫בין אם הוא צדק או לא‪ ,‬הרגשתי לגבי כרטיס הביקור שלי השתפרה‪ ,‬והחשק שלי‬ ‫לחלק אותו לאנשים גבר‪ .‬מיד העברתי אותו על הגוף שלי‪ ,‬כדי להתנקות משליליוּת‪ .‬ד"ר‬ ‫הו לן צחק‪.‬‬ ‫הוא נעץ מבט בסמל המסחרי של מכונית הפּאנוז‪ ,‬הכולל סמל יין–יאנג באדום‪ ,‬לבן‬ ‫וכחול בוהקים ובתוכם עלי תלתן ירוקים‪ ,‬ואמר שגם זה סמל ניקוי חזק‪ .‬מאחר שאני אוהב‬ ‫את הפּאנוז שלי ונוסע בה לא מעט‪ ,‬המחשבה שהיא מנקה אותי בזמן שאני יושב מאחורי‬ ‫ההגה‪ ,‬גרמה לי לחייך‪.‬‬ ‫כיוון שבכרטיס הביקור שלי יש תמונה של המכונית שלי עם סמל הפּאנוז על מכסה‬ ‫המנוע – כרטיס הביקור שלי הוא כלי ניקוי כפול‪.‬‬ ‫אני בטוח שדברים מסוג זה הם אלו שגורמים לאנשים לחשוב שד"ר הו לן אינו שפוי‪.‬‬ ‫אבל בין אם תחשבו שהוא מטורף ובין אם לא‪ ,‬התוצאות שאני ואחרים הפקנו בעזרת כלי‬ ‫הניקוי ה"מטורפים" האלה – כמו כרטיס הביקור שלי וסמל הסיפורט שלו – הן אמיתיות‪.‬‬ ‫אם אתם ספקנים גמורים‪ ,‬לא יועיל לכם אם אפרט את התוצאות האלה‪ .‬אם תשמעו‬ ‫שאנשים שמדביקים סמלי סיפורט במשרד שלהם כדי להגדיל את המכירות‪ ,‬תחשבו שזה‬ ‫מטופש או שזו אמונה תפלה‪ .‬ייתכן שמדובר באפקט הפלצבו‪ :‬זה מצליח כי אתם‬ ‫מאמינים שזה מצליח‪ .‬אם כן‪ ,‬אני בעד שתמשיכו עם זה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מרווין הוא איש מכירות שתקראו עליו בפרק הבא‪ .‬הוא שבר את כל השיאים‬ ‫של מכירת מכוניות יוקרה‪ .‬הוא מדביק את סמל הסיפורט בכל מקום אפשרי‪.‬‬

‫"אני מדביק אותו מתחת לשולחן העבודה שלי‪ ,‬על התקרה‪ ,‬על המחשב‪ ,‬על קנקן‬ ‫הקפה‪ ,‬מתחת למכוניות‪ ,‬בחדרי התצוגה‪ ,‬בחדר ההמתנה ובמקומות נוספים‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"אני אפילו לא קונה אותן בהנחה‪ .‬אני קונה מאות מהן‪ ,‬ומשתמש בהן בכל מקום‪".‬‬ ‫אולי האמונה שלו בכלי הניקוי היא שגורמת לו להצליח‪.‬‬ ‫או‪ ,‬אולי‪ ,‬הכלי עצמו עושה את כל העבודה‪.‬‬ ‫מי יודע?‬ ‫רופא אחד אמר לי פעם‪" ,‬כל שיטות הריפוי נעזרות באביזרים טקסיים ובתרופות‬ ‫פלצבו‪".‬‬ ‫אם כרטיס הביקור שלי הוא תרופת פלצבו‪ ,‬אז היא זולה בהרבה מרבות אחרות‪.‬‬ ‫אני אומר – אם זה מצליח‪ ,‬השתמשו בזה‪.‬‬ ‫לנקות‪ ,‬לנקות‪ ,‬לנקות‪.‬‬

‫איך ליצור שפע רב יותר‬ ‫אני הוא "העצמי"‬ ‫"‪Owau no ka "I‬‬ ‫ ‬ ‫הסדנה הבאה שלי עם ד"ר הו לן היתה שונה מהראשונה‪ .‬המסר אומנם עדיין נסב‬ ‫סביב ניקוי ומחיקה של תוכנות או זיכרונות‪ ,‬אבל הגישה שלו היתה רגועה יותר‪ ,‬ופחות‬ ‫רשמית‪ .‬בתחילת הסדנה הוא החזיק כדור בייסבול בידו‪ ,‬ושאל מהי מטרת המשחק‪.‬‬ ‫"לבצע הקפה מלאה של המגרש‪ ",‬אמר מישהו‪.‬‬ ‫"לנצח‪ ",‬אמר מישהו אחר‪.‬‬ ‫"לעקוב אחר הכדור‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫"בדיוק!" אמר ד"ר הו לן‪ ,‬במבטא ההוואיי הכבד שלו‪" .‬כדי לנצח או להקיף את‬ ‫המגרש‪ ,‬עליך להתבונן בכדור כל הזמן‪ .‬אבל מהו כדור הבייסבול בחיים שלכם?"‬ ‫כולם השתתקו‪.‬‬ ‫"הנשימה‪ ",‬אמר מישהו‪.‬‬ ‫"הרגע הזה‪ ",‬אמר אדם אחר‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן ראה שאנחנו לא מבינים את הנקודה‪ ,‬לכן ענה על השאלה בעצמו‪" :‬הכדור‬ ‫הוא הישות האלוהית‪ ",‬הוא אמר‪" .‬עליכם להתמקד בשיבה אל האפס‪ .‬בלי זיכרונות‪ .‬בלי‬ ‫תוכנות‪ .‬אפס‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫אתם כאן רק כדי לנקות או לא לנקות‪ .‬אתם יכולים לבחור כאוות נפשכם‪ ,‬אבל לא‬ ‫אתם תחליטו אם תקבלו את הדבר שבחרתם בו‪ .‬עליכם לבטוח בישות האלוהית‬ ‫שתעשה את הדבר הנכון בשבילכם‪ .‬האם אתם יודעים טוב יותר מהישות האלוהית? אני‬ ‫בספק‪ .‬הרפו‪.‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫"הכוונה שלי היא להתיישר עם הכוונות של הישות האלוהית‪ ",‬אמרתי לד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"יפה לך‪ ,‬ג'וזף‪".‬‬ ‫הכוונות הן מגבלות‪ .‬אתם מחליטים שאתם רוצים מקום חניה טוב‪ .‬אתם מכוונים לזה‪.‬‬ ‫אבל הישות האלוהית נותנת לכם מקום חניה גרוע ומרוחק‪ .‬למה? כי אתם זקוקים‬ ‫להליכה‪ .‬הרפו‪.‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫ביליתי יומיים נוספים עם ד"ר הו לן‪ .‬היינו ‪ 13‬אנשים בחדר‪ .‬המיקוד היה על האופן‬ ‫שבו צצות בעיות‪.‬‬ ‫"תמיד יהיו לכם בעיות‪ ",‬הוא קבע‪ .‬אני מתנגד לקביעה הזאת‪ ,‬אבל כותב אותה בכל‬ ‫זאת‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬

‫"הבעיות הן זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ ",‬הוא אמר‪" .‬הזיכרונות הן תוכנות‪.‬‬ ‫הן לא רק שלכם‪ .‬הן משותפות‪ .‬הדרך לשחרר את הזיכרונות היא לשלוח אהבה לישות‬ ‫האלוהית‪ .‬הישות האלוהית שומעת ומגיבה‪ ,‬אבל בדרך הטובה ביותר לכולם‪ ,‬בזמן‬ ‫שמתאים לכולם‪ .‬אתם בוחרים‪ ,‬אבל אתם לא מחליטים‪ .‬הישות האלוהית מחליטה‪".‬‬ ‫לא הבנתי‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫מרווין‪ ,‬בחור פיליפיני שמח ומחויך‪ ,‬קם והסביר שהוא מוכר מכוניות יוקרה בשווי ‪150‬‬ ‫מיליון דולר בשנה‪ ,‬מבלי שהוא מנסה למכור דבר לאף אחד‪ .‬כל מה שהוא עושה זה‬ ‫לנקות‪.‬‬ ‫"כל מה שאני עושה זה להגיד כל היום 'אני אוהב אותך‪ "',‬הסביר במבטא פיליפיני‪.‬‬ ‫"אני מנקה‪ ,‬ואז מקשיב לאנשים‪ .‬הדבר היחיד שאני עושה זה מנקה‪ ,‬מנקה‪ ,‬מנקה‪ .‬תמיד‬ ‫מנקה‪".‬‬ ‫"אתה לא מצהיר על שום כוונה?" שאלתי בספקנות‪ .‬חשבתי שלפחות יש לו כוונה‬ ‫למכור מכוניות‪ ,‬מאחר שזאת העבודה שלו‪.‬‬ ‫"אף פעם‪ ",‬הוא השיב‪" .‬בלי ציפיות‪ .‬אני רק בא לעבודה ומנקה‪".‬‬ ‫לנקות‪ ,‬לנקות‪ ,‬לנקות‪.‬‬ ‫במשך יומיים שמעתי סיפורים על ניקוי מאנשים ממוצעים כמוני וכמוכם‪ .‬אבל‬ ‫התקשיתי מאוד לקבל את הדברים‪ .‬כל מה שצריך זה רק לנקות ולהגיד "אני אוהב אותך"‬ ‫והעולם ישתנה? תמכור יותר מכוניות? תרוויח יותר כסף? אה?‬ ‫"יש לכם אחריות מלאה על הכול‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬הכול בתוככם‪ .‬הכול‪ .‬בלי יוצא מן‬ ‫הכלל‪ .‬אם לא תנקו‪ ,‬זה לא יתנקה‪ .‬אם דבר מתקיים בתוך החוויה שלכם‪ ,‬עליכם לנקותו‪",‬‬ ‫אמר ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫לנקות את הטרור?‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫לנקות את הכלכלה?‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫לנקות את ‪) ...‬השלימו את החסר(?‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בהפסקה התקשרתי הביתה לבדוק מה שלום נריסה‪ ,‬ומה שלום חיות המחמד שלנו‪.‬‬ ‫נריסה הפתיעה אותי באמרה שהיא העבירה את היום בהכנת הפתעה בשבילי‪ .‬תמיד היו‬ ‫לה מטלות רבות‪ ,‬ונראה לי לא סביר שהיא תמצא זמן להכין משהו בשבילי‪.‬‬ ‫"מה זה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"הפתעה‪".‬‬ ‫"תגלי לי?!"‬ ‫"בחיים לא תצליח לנחש‪ ",‬היא אמרה‪.‬‬ ‫"אל תגרמי לי לנחש‪ .‬אני לא יכול להקדיש לזה את כל החיים‪".‬‬

‫לפני שאספר לכם מה היא אמרה‪ ,‬הרשו לי לתאר לכם שוב כיצד נראו רוב הזמן חייה‬ ‫של נריסה‪ :‬היא היתה מתוחה מאוד‪ ,‬עבדה על פרויקטים רבים במקביל ולא הצליחה‬ ‫לעמוד בקצב‪ .‬היא הכינה סרטון וידיאו בשבילי‪ ,‬ועוד אחד ללקוח שלה‪ .‬היא יצרה תוכנה‬ ‫שהיה עליה להתחיל לשווק‪ .‬בזמן היעדרי‪ ,‬היה עליה לדאוג גם לחיות ולטיפול בבית‪ .‬היא‬ ‫בקושי הצליחה לעבוד על כל הפרויקטים הרבים שלה‪ .‬לכן הייתי מופתע מאוד כשאמרה‬ ‫לי‪:‬‬ ‫"פירקתי את ארון הבגדים שלך ובניתי אותו מחדש‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫הייתי המום‪ .‬ניקוי ארון הבגדים שלי לא נמצא ברשימת המשימות שלה‪ ,‬וגם לא בשלי‪.‬‬ ‫"הוצאתי את כל הבגדים שלך‪ ,‬פירקתי את המדפים‪ ,‬בניתי מדפים חדשים‪ ,‬תליתי את‬ ‫הבגדים שלך מחדש‪ ,‬סידרתי את הבגדים שהיו זרוקים בערימה ואת אלה שהיו זרוקים‬ ‫על הרצפה‪".‬‬ ‫ההפתעה שלי היתה גדולה מאוד‪ .‬הייתי מופתע באותה מידה אם היתה משאירה לי‬ ‫המחאה על סך ‪ 5‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫פשוט לא ייאמן‪.‬‬ ‫"מה גרם לך לעשות זאת?" שאלתי‪.‬‬ ‫"רציתי לעשות את זה כבר מזמן‪ ",‬היא השיבה‪.‬‬ ‫היא רצתה לעשות את זה? אולי‪ .‬אבל לא היה לה זמן‪ .‬זה היה מאוד מפתיע‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן אומר שכשמנקים זיכרונות‪ ,‬זה מפנה מקום להשראה‪ .‬מתברר שנריסה‬ ‫קיבלה השראה לנקות את ארון הבגדים שלי‪ .‬זאת הוכחה לכך שהניקוי הפנימי מניב‬ ‫תוצאות חיצוניות‪.‬‬ ‫אי אפשר להתכוון לתוצאות חיצוניות שכאלה‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬אתם יכולים לבחור‪ ,‬אבל לא להחליט‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בחדר המלון של ד"ר הו לן‪ ,‬ישבנו שנינו כמו מורה רוחני ותלמידו‪ ,‬אולם‬ ‫השוני היה בכך שגם הוא התייחס אלי כאל מורה רוחני‪.‬‬ ‫"ג'וזף‪ ,‬אתה אחד מ–‪ 10‬האנשים המקוריים של אלוהים‪".‬‬ ‫"באמת?"‬ ‫זו היתה מחמאה בשבילי‪ ,‬אבל עלי להודות שלא היה לי מושג על מה הוא מדבר‪.‬‬ ‫"באת לכאן כדי לעזור לעורר באנשים את הישות האלוהית‪ ",‬הוא הסביר‪" .‬הכתיבה‬ ‫שלך מהפנטת‪ .‬זהו הכישרון שלך‪ .‬אבל זה לא הכול‪".‬‬ ‫"יש עוד?"‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫"אתה ה'יוד' של העסקים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אתה יודע מה זה אומר?"‬ ‫לא היה לי מושג‪ ,‬וכך אמרתי לו‪.‬‬ ‫"אתה ישו של העסקים‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬האיש שמצביע על שינוי‪".‬‬

‫בזמן שהוא דיבר‪ ,‬חשבתי לעצמי שמוטב לא לספר לאיש על השיחה הזאת‪ .‬ממילא‬ ‫אף אחד לא יאמין‪ .‬גם אני לא האמנתי‪.‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫"כשהייתי עם מורנה‪ ",‬הוא נזכר בתקופה שלמד את הגרסה המחודשת של שיטת‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬שאותה הוא מלמד היום‪" ,‬במשך חמש השנים הראשונות חשבתי שהיא‬ ‫מטורפת‪ .‬אבל ביום בהיר אחד המחשבה הזאת נעלמה‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן מדבר לעיתים קרובות באופן מפוזר‪ ,‬פיוטי ומלא חזון‪ .‬נראה שהוא משתמש‬ ‫בצד השמאלי והימני של מוחו בו–זמנית‪ ,‬בשונה מכל האחרים‪ ,‬שמשתמשים בכל צד‬ ‫בנפרד‪ .‬הוא החליף את נושא השיחה מהיותי המושיע של העולם העסקי‪ ,‬ועבר לדבר על‬ ‫מורנה‪ .‬יש בזה משהו מהפנט‪ .‬אני מרותק‪ .‬אני מחכה להמשך‪.‬‬ ‫"יש לך נזר על הראש‪ ,‬ג'וזף‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬וראה משהו שאני לא ראיתי או הרגשתי‪.‬‬ ‫"הוא עשוי מסמלים המופיעים על מטבעות או שטרות כסף‪ ,‬כמו נשרים‪".‬‬ ‫מסיבה כלשהי הרגשתי צורך להראות לו את הטבעת שאני עונד‪ .‬הטבעת עשויה זהב‬ ‫טהור והיא בת למעלה מאלפיים שנים‪ ,‬מרומא העתיקה‪ .‬הוא פרס את כף ידו‪ ,‬ואני‬ ‫הנחתי עליה את הטבעת‪.‬‬ ‫"המילה שעל הטבעת כתובה בלטינית‪ ",‬הסברתי לו‪" .‬פירוש המילה ‪ Fidem‬הוא‬ ‫אמונה‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן החזיק בטבעת בשתיקה‪ .‬נראה היה שהוא מקבל תמונות או רשמים‪ .‬שתקתי‬ ‫בזמן שהוא התכוונן אל הטבעת‪.‬‬ ‫"היית נואם מצוין בגלגול אחר‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אבל נשדדת ונרצחת‪ .‬הטבעת הזאת‬ ‫מרפאה בך את הזיכרון הזה‪".‬‬ ‫זה היה מעניין‪ ,‬משום שלעיתים קרובות חוויתי הבזקי זיכרון שבהם ראיתי את עצמי‬ ‫כנואם מצטיין‪ .‬אבל בחיי אלו אני סובל מפחד קהל‪ ,‬כנראה‪ ,‬משום שבעבר נרצחתי אחרי‬ ‫שסיימתי לשאת נאום‪ .‬בדרך כלשהי ד"ר הו לן ראה את הזיכרון הזה בטבעת שלי‪.‬‬ ‫"אני לא עונד אותה לעיתים תכופות‪ ",‬אמרתי‪" .‬ענוד אותה תמיד‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫הוא המשיך להתבונן בטבעת‪.‬‬ ‫"זה מדהים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬את הטבעת הזאת ענד מרפא שידע את ערך האמירה 'דע‬ ‫את עצמך‪"'.‬‬ ‫הייתי מרותק‪ .‬לד"ר הו לן יש הילה שהיא ים של רוגע בסערת המציאות‪ .‬נדמה שהוא‬ ‫שקט וחסר תנועה בזמן שהעולם כולו מסתחרר‪ .‬הוא אומר את מה שעל לבו‪ ,‬ומקבל כל‬ ‫דבר שנקרה בדרכו‪ ,‬וכל דבר שנאמר‪ .‬הוא התבונן בי‪ ,‬ואז הביט בכפות הרגליים שלי‪.‬‬ ‫"אלוהים אדירים‪ ,‬ג'וזף‪ ,‬אני צריך לשבת לרגליך‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬כשהוא מו ָנע על ידי דבר‬ ‫שנגע בעומק לבו‪" .‬אתה כמו האלים‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫"אנחנו כאן רק כדי לנקות‪ ",‬הוא הזכיר לי ולכל האחרים שהשתתפו בסדנה‪" .‬לנקות‬

‫תמיד‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬לנקות את כל הזיכרונות‪ ,‬כדי שהישות האלוהית תוכל לעורר בנו השראה‬ ‫לעשות את הדברים שלשמם באנו הנה‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫במהלך הסדנה הבחנתי שערכתי ניקוי לאחד מהספרים שלי‪ ,‬אבל לא לשני‪ .‬הענקתי‬ ‫אהבה למוקד המשיכה‪ ,‬שהיה בראש רשימת רבי המכר‪ ,‬אבל לא הקדשתי זמן לאהוב את‬ ‫הספר בכל רגע נולד לקוח )‪ ,(There's a Customer Born Every Minute‬שנמכר פחות‬ ‫טוב‪ .‬כשהבנתי את זה‪ ,‬עבר זרם חשמלי בעמוד השדרה שלי‪ :‬זאת ודאי הסיבה שהוא‬ ‫הצליח פחות מהספרים האחרים שלי‪.‬‬ ‫בסדנה הראשונה למדתי שכדי לנקות אפשר להשתמש במחק שבקצה העיפרון‪.‬‬ ‫מקישים עם המחק על הפריט‪ .‬זה הכול‪ .‬זה מסמל ניקוי זיכרונות‪ ,‬או אולי קביעת עובדה‪.‬‬ ‫הוצאתי עותק של הספר החדש שלי בזמנו‪ ,‬המדריך החסר לחיים‪ ,‬והנחתי עליו את‬ ‫העיפרון‪ .‬הקשתי עליו בכל יום במשך חודשים‪ .‬בכל פעם שחלפתי על פניו‪ ,‬עצרתי‪,‬‬ ‫הרמתי את העיפרון והקשתי עם קצה העיפרון על הספר‪ .‬אולי תגידו שזה פסיכי לגמרי‪,‬‬ ‫אבל זה יצר מיקוד שעזר לי לנקות זיכרונות שהקיפו את הספר‪ .‬ובכן‪ ,‬הספר הפך מיד לרב‬ ‫מכר‪ ,‬ובמשך ארבעה ימים שמר על המקום הראשון‪ .‬חברות גדולות קנו רבבות עותקים‪.‬‬ ‫רשת וול–מארט מכרה אותו‪ .‬כתב העת לנשים וומנס דיי )‪ (Woman's Day‬פרסם מאמר‬ ‫עליו‪ .‬‬ ‫אבל לא ניקיתי את ספרי בכל רגע נולד לקוח‪ .‬הוא התקרב לרשימת רבי המכר‪ ,‬אבל‬ ‫לא הגיע לעשרת הגדולים‪ .‬ערכתי מסע יחסי ציבור מכובד כדי להפנות תשומת לב אליו‪.‬‬ ‫הוא זכה במעט תשומת לב‪ ,‬אבל לא למכירות מיידיות‪ .‬סיפרתי על כך לד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"טבול בדמיונך את הספר בכוס מים עם פירות בתוכה‪ ",‬הוא ייעץ לי‪" .‬אני יודע שזה‬ ‫נשמע מטורף‪ ,‬אבל רשום את התאריך‪ ,‬טבול את הספר במים וחכה לראות מה יקרה‪".‬‬ ‫הוא גם הפתיע אותי בשאלה על תוכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי‪.‬‬ ‫"אתה רוצה להופיע בתוכנית של אופרה?"‬ ‫גמגמתי ואמרתי שאשמח מאוד להופיע שם יום אחד‪ .‬באותה עת עדיין לא הופעתי‬ ‫אפילו בתוכנית של לארי קינג‪ ,‬לכן הופעה בתוכנית של אופרה נראתה לי לא מציאותית‪.‬‬ ‫"עליך להיות נקי‪ ,‬כדי שלא תתרגש ולא תילחץ מדי בריאיון‪ ",‬הוא ייעץ לי‪.‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫"ראיתי שני סופרים שהשתתפו בתוכנית והתרגשו מדי‪ ",‬הוא הסביר‪.‬‬ ‫"אני לא רוצה שזה יקרה לי‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫"כשתוזמן להופיע בתוכנית של אופרה‪ ,‬זכור שהסיבה להזמנתך לתוכנית תהיה שלה‪,‬‬ ‫ולא שלך‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"זה נשמע עמוק‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫"עליך להרפות מהרעיון שאנשים עושים דברים בשבילך‪ .‬הם עושים דברים בשביל‬ ‫עצמם‪ .‬כל שעליך לעשות הוא רק לנקות‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬

‫לפני שנפרדתי מד"ר הו לן בפעם ההיא‪ ,‬שאלתי אותו שוב על השנים שבהן היה‬ ‫פסיכולוג בבית חולים לעבריינים חולי נפש‪.‬‬ ‫"אני רוצה להבהיר משהו‪ ",‬הוא אמר לי‪" .‬זה לא היה קל‪ ,‬ולא עבדתי לבד‪".‬‬ ‫הוא השאיר אותי עם הרצון לדעת יותר‪ .‬הרבה יותר‪.‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נראה שלכל מי שמתרגל הו'אופונופונו יש סיפור מרתק‪ .‬הנה מכתב שנשלח אל ד"ר הו‬ ‫לן‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן היקר‪,‬‬ ‫באחרונה השתתפתי במפגש הו'אופונופונו בפילדלפיה‪ .‬רציתי להודות לך מעומק לבי‬ ‫ובענווה רבה על שהזכרת לי את הדרך הביתה‪ .‬אני אסירת תודה לישות האלוהית‪ ,‬לך‬ ‫ולכל הילדים שעוזרים לך ללמד‪.‬‬ ‫בהמשך כתבתי על מה שקרה לי בסדנה ובעקבותיה‪ .‬סיפור זה מיועד למי שיש לו‬ ‫תהיות לגבי כוחה של שיטת הו'אופונופונו‪ .‬אם תפיק תועלת מפרסום הסיפור ברבים‪ ,‬אנא‬ ‫עשה זאת‪ .‬אם לא‪ ,‬אני מקווה שלפחות הכרת התודה שלי תועיל במשהו‪.‬‬ ‫תודות מעומק הלב לכולכם‪.‬‬ ‫מי ייתן ואלוהים יעניק לכם שלווה‪ ,‬תבונה‪ ,‬בריאות וחיים ארוכים של ניקיון וחזרה‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫אהבה וברכות לרוב‪,‬‬ ‫דנה היין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫והנה עדות נוספת מסדנת הו'אופונופונו בפילדלפיה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן התחיל את הסדנה בהרצאה וברישומים‪ .‬הוא פרס בפנינו את הקוסמולוגיה‬ ‫של הו'אופונופונו‪ .‬הוא שאל אותנו‪" ,‬מי אתם? האם אתם יודעים?" ויחד חקרנו את‬ ‫מציאות האפס המופלאה‪ ,‬הנצחית‪ ,‬חסרת הגבולות‪ ,‬המוחלטת‪ ,‬השלמה‪ ,‬הריקה של‬ ‫העצמי האמיתי שלנו שממנו נובעת השלווה‪ .‬הוא קרא לזה "הבית"‪ .‬לאחר מכן חקרנו‬ ‫יחד את השאלה‪ ,‬מהי בעיה‪" .‬האם הבחנתם אי פעם‪ ",‬הוא שאל‪" ,‬שבכל פעם שיש‬ ‫בעיה‪ ,‬אתם שם? האם זה אומר לכם משהו?" כמו סוקרטס בימי קדם‪ ,‬הוא שיתף אותנו‬ ‫בתהליך בעזרת שאלות ותשובות‪.‬‬ ‫אז עוד לא ידעתי שד"ר הו לן מוציא מקברם את הזיכרונות והשיפוטים החבויים שלנו‬ ‫כדי שננקה ונתמיר אותם‪ .‬כיוון שנלכדתי ברשת‪ ,‬הרמתי את ידי‪ ,‬שאלתי שאלות והערתי‬ ‫הערות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במרוצת היום התחלתי להרגיש שבכל פעם ששאלתי את ד"ר הו לן‬ ‫שאלה‪ ,‬הוא ענה לי בחוסר כבוד‪ .‬הרגשתי שהוא מזלזל בי‪ .‬כל תשובה שהוא נתן לי צרבה‬ ‫אותי מבפנים‪ ,‬והרגשתי שהוא מבזה אותי בציבור ומשפיל אותי‪.‬‬

‫ביום ראשון בבוקר כבר כעסתי כל כך על ד"ר הו לן‪ ,‬עד שרציתי לעזוב‪ .‬החלטתי שהוא‬ ‫יהיר‪ ,‬שתלטן ורודן‪ .‬ישבתי והתבשלתי בכעס שלי‪ ,‬והייתי מוכנה לפרוץ בבכי‪.‬‬ ‫כל כך כעסתי‪ ,‬עד שרציתי לעזוב את הסדנה‪ .‬לא הייתי בטוחה אם לעזוב או לא‪ ,‬אבל‬ ‫יצאתי וניגשתי לשירותים‪ ,‬כי חששתי שאתחיל לבכות מול כולם‪ .‬ישבתי באחד התאים‪,‬‬ ‫מוקפת בריח חזק של חומרי ניקוי‪ ,‬והרגשתי שהכעס שלי כבר מתפתח לזעם‪ .‬זה היה זעם‬ ‫רצחני‪ .‬חלק ממני לא רצה להרפות ממנו‪ ,‬אבל משהו עודד אותי להמשיך ולהגיד‪" ,‬סלח‬ ‫לי‪ .‬סלח לי‪ .‬אני אוהבת אותך‪".‬‬ ‫המשכתי להגיד את זה לזעם שוב ושוב‪ .‬ואז הבנתי שההרגשה הזו אינה חדשה עבורי‪,‬‬ ‫שכבר הרגשתי את הזעם הזה מתבשל בי כמו שריפה איטית‪ .‬בירכתי המודעות שלי‪ :‬בכל‬ ‫פעם שבעלי זלזל בי או בכל פעם שאימי )עורכת דין במקצועה( התעקשה להיות 'צודקת'‪.‬‬ ‫היא מסוג האנשים שמסוגלים לגרום לשחור להיראות לבן‪ ,‬ולבלבל ילדה תמימה‪.‬‬ ‫אז קלטתי‪ .‬זהו זה! זהו זיכרון עתיק‪ ,‬זאת הקרן שיוצאת מעיני שאני תוקעת בלבם של‬ ‫אחרים‪ .‬זוהי חרב הזיכרון שאני נושאת בלבי וסוחבת איתי מן העבר להווה כדי לקטול את‬ ‫האחרים‪ :‬את ד"ר הו לן‪ ,‬את אימא שלי‪ ,‬את בעלי‪ ,‬את הנשיא בוש‪ ,‬את סדאם חוסיין וכל‬ ‫אדם אחר שאני יכולה להאשים ולקטול‪ .‬זהו הדבר שד"ר הו לן מדבר עליו‪ ,‬המעגל‬ ‫האינסופי‪ ,‬התקליט המקולקל שחוזר ומתנגן כל הזמן שוב ושוב‪.‬‬ ‫לא עזבתי‪ .‬חזרתי לחדר שבו התקיימה הסדנה‪ ,‬ובמשך שארית היום חוויתי שלווה‬ ‫עמוקה‪ .‬המשכתי להגיד לעצמי בדממה‪" ,‬אני מצטערת‪ .‬סלח לי‪ .‬תודה‪ .‬אני אוהבת‬ ‫אותך‪ ".‬כשד"ר הו לן ענה לשאלות מאוחר יותר‪ ,‬הרגשתי רק אהבה כלפיו‪ .‬לא היה זכר‬ ‫לרגשות הקודמים‪ .‬הוא לא השתנה כלל‪ .‬משהו בתוכי השתנה‪.‬‬ ‫במהלך אותו היום ד"ר הו לן סיפר לנו על החוויה האישית שהיתה לו כאשר פגש את‬ ‫שיטת הו'אופונופונו בפעם הראשונה‪ .‬הוא עזב את הסדנה באמצע‪ ,‬לא פעם אחת אלא‬ ‫שלוש פעמים! בכל פעם הוא חשב שהמנחה מטורפת‪ ,‬ובכל פעם שילם את הסכום‬ ‫המלא של הסדנה‪ .‬האם הוא ידע מה אני חושבת? האם הוא ידע שכמעט עזבתי את‬ ‫הסדנה משום שחשבתי שהוא מטורף?‬ ‫בהפסקה ניגשתי אליו בזהירות‪ .‬הוא הסביר לי באהבה רבה שפעמים רבות צף ועולה‬ ‫הזיכרון העתיק של שליטה גברית‪ .‬הוא הסביר שזהו זיכרון ששותפים לו אנשים רבים‬ ‫מאוד‪ ,‬ושרק ניקוי נחוש ושקדני ירפא אותו‪ .‬רק כשחזרתי הביתה התחלתי להבין את‬ ‫עומקו של הריפוי שעברתי בסדנה‪.‬‬ ‫במהלך הסדנה נתן לנו ד"ר הו לן כלים לניקוי‪ ,‬כלים שמנוגדים לגמרי לחשיבה‬ ‫שכלתנית‪ .‬לא ציפיתי לשום תוצאות‪ .‬החזקתי את העיפרון שלי בצייתנות ובספקנות‪,‬‬ ‫אמרתי "אגל טל" והקשתי על שלוש המילים שכתבתי על הדף‪ ,‬מילים שייצגו בשבילי‬ ‫בעיות‪" :‬מחשב"‪" ,‬בן" ו"בעל"‪.‬‬ ‫לא ידעתי את כוחן של המילים האלה ושל הפעולה הזאת‪ ,‬עד שחזרתי הביתה‪.‬‬ ‫בעלי ובני קיבלו את פני‪ .‬שניהם חייכו ואמרו‪" ,‬נחשי מה קנינו כשלא היית פה‪".‬‬ ‫"מחשב חדש?" ניחשתי‪ .‬במשך זמן רב היו לנו בעיות עם המחשב שלנו‪ .‬טכנאים הגיעו‬ ‫לביתנו והשקיעו שעות ארוכות בניסיון לתקן אותו‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬זה היה משונה עד כדי‬

‫כך שחשבתי שאולי המחשב שלנו רדוף על ידי רוחות או שדים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במהלך‬ ‫השבועות שקדמו לסדנה‪ ,‬היו לנו מריבות משפחתיות רבות בגלל חוסר היציבות של‬ ‫המחשבים שלנו‪ .‬לא היה אכפת לי מהמחשבים‪ .‬רק רציתי שתהיה שלווה בבית‪.‬‬ ‫אכן הופתעתי קצת כשבעלי ובני אמרו שהם קנו מחשב חדש‪ .‬אומנם ערב קודם הם‬ ‫הגיעו להסכמה והחליטו לחכות שישה חודשים ולקנות מחשב עם מעבד חדש של ‪64‬‬ ‫ביט‪ .‬ואז הם אמרו‪" ,‬נחשי מאיזה סוג‪ ".‬עברתי על הרשימה‪ :‬דל‪ ,‬היולט–פקארד‪ ,‬סוני‪,‬‬ ‫גייטווי‪ ,‬קומפאק וכן הלאה‪ .‬ציינתי כל חברת מחשבים שיכולתי לחשוב עליה‪" .‬לא‪ .‬לא‪.‬‬ ‫לא‪ ",‬הם אמרו בכל פעם‪" .‬אני נכנעת!" קראתי‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בעלי מזה ‪ 30‬שנים הוא אדם שופע רעיונות‪ .‬יש לו רצון מברזל‪ ,‬וכשהוא ממקד‬ ‫אותו ופועל מתוך מודעות‪ ,‬הוא ניחן בנחישות מופלאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשהוא לא מודע‪,‬‬ ‫הנחישות הזאת עלולה להפוך לנוקשות עיקשת‪ .‬הוא רצה מחשב ביתי עם מערכת‬ ‫הפעלה של מייקרוסופט‪ ,‬ודבר לא גרם לו לשנות את דעתו‪ .‬לכן‪ ,‬כששניהם קראו‪" ,‬אפל!"‬ ‫הייתי המומה‪ .‬אתה מבין‪ ,‬מההתחלה אני רציתי מקינטוש‪ ,‬אבל לא הורשיתי להכניס‬ ‫מחשב כזה לביתנו‪ ,‬ממש כשם שאסור להכניס בשר חזיר לבית כשר‪.‬‬ ‫לאנשים מסוימים זה יכול להיראות דבר של מה בכך‪ ,‬אבל במשך ‪ 30‬שנות נישואינו‬ ‫חווינו עליות ומורדות‪ ,‬כשאנו נאבקים להגיע להבנות ולהסכמות‪ .‬ההחלטה השולית‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לקנות מקינטוש ייצגה "פירוק נשק"‪ ,‬כמו שרק מי שהיה בקרב יכול לזהות‪ .‬אם‬ ‫היית אומר לי שסין שחררה את טיבט‪ ,‬הייתי פחות מופתעת‪.‬‬ ‫זכרתי איך הרמתי את העיפרון בדמיוני‪ ,‬אמרתי "אגל טל" והקשתי על המילים "בעל"‪,‬‬ ‫"מחשב" ו"בן"‪ .‬האם ייתכן ש–‪ 30‬שנים של מאבק התמוססו בקלות רבה כל כך וללא‬ ‫מאמץ? האם ייתכן שאמירת המילים "אני מצטערת"‪" ,‬סלח לי"‪" ,‬תודה" ו"אני אוהבת‬ ‫אותך" תשנה חיים שלמים של מאבקים חיצוניים וקושי בהתמודדות עם דמויות‬ ‫סמכותיות כמו אימא‪ ,‬חברת הטלפון והבעל? כל מה שאני יודעת הוא שחלפו שבועיים‬ ‫מאז הסדנה‪ .‬מדי יום אני מתרגלת את מה שלימד ד"ר הו לן באדיקות רבה ככל שאפשר‪.‬‬ ‫הבן שלי החלים ממחלה ממושכת‪ ,‬ובעלי ואני מדברים על נושאים שבעבר נהגתי לשמור‬ ‫לעצמי ולהסתיר‪.‬‬ ‫ואם לא די בכך‪ ,‬אתמול בלילה בעלי אמר‪" ,‬את יודעת יקירתי‪ ,‬אם תרצי‪ ,‬נוכל גם‬ ‫לקנות לך מחשב נייד‪".‬‬

‫המוחות הספקנים רוצים לדעת‬ ‫מטרת החיים היא לשוב אל האהבה‪ ,‬בכל רגע ורגע‪ .‬כדי להגשים את המטרה הזאת‪ ,‬על‬ ‫האדם להכיר בכך שבידיו האחריות המלאה לחייו כפי שהם‪ .‬עליו להבין שהמחשבות שלו‬ ‫הן שיצרו את החיים שלו כמו שהם בכל רגע ורגע‪ .‬הבעיות אינן אנשים‪ ,‬מקומות או‬ ‫מצבים‪ ,‬אלא המחשבות עליהם‪ .‬על האדם להכיר בכך ש"שם בחוץ" אינו קיים‪.‬‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫כפי שציינתי קודם‪ ,‬כתבתי פעם מאמר בשם "המטפל המיוחד ביותר בעולם"‪,‬‬ ‫ופרסמתי אותו בבלוג שלי‪ .‬הוספתי אותו גם לאתר שלי‪ .‬המאמר אף פורסם בספר מאת‬ ‫דיויד ריקלה‪ 101 ,‬דרכים נפלאות לשפר את חייך‪ .‬הוא הפך לאחד המאמרים‬ ‫המפורסמים והמדוברים ביותר שאי פעם כתבתי‪ .‬אנשים פרסמו אותו בקבוצות חדשות‬ ‫באינטרנט‪ ,‬שלחו אותו לחברים ולרשימות אנשי הקשר הפרטיות והעסקיות שלהם‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה‪ .‬מתברר שהמסר של המאמר עורר השראה בכולם‪ .‬המאמר הזה הוא שמשך את‬ ‫תשומת לבה של חברת ההוצאה לאור שלי‪ ,‬ג'ון ויילי אנד סונס‪ ,‬והוא שהוביל אותי לכתוב‬ ‫עבורכם את הספר הזה‪ .‬אבל לא כולם אהבו אותו‪ .‬היו אנשים שלא יכלו להאמין‬ ‫שמישהו‪ ,‬גם אם הוא פסיכולוג קליני‪ ,‬מסוגל לעזור לרפא עבריינים חולי נפש‬ ‫שמאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי‪ .‬אדם אחד כתב לד"ר הו לן‪ ,‬ודרש הוכחה‪ .‬אותו‬ ‫אדם רצה לדעת את העובדות על ניסיונו של ד"ר הו לן באותו בית חולים פסיכיאטרי‪.‬‬ ‫והאמת היא‪ ,‬שגם אני‪ .‬והנה תשובתו המפורטת של ד"ר הו לן‪:‬‬ ‫ ‬ ‫הסיפור‪ ,‬כמו רוב הסיפורים‪ ,‬דורש הבהרה‪.‬‬ ‫כל זה אמת‪:‬‬ ‫‪ .1‬מספר שנים התפרנסתי מעבודתי כפסיכולוג קליני בבית החולים הפסיכיאטרי של‬ ‫מדינת הוואי‪ ,‬שהוקם על ידי מחלקת הבריאות של הוואי‪.‬‬ ‫‪ .2‬במשך שלוש שנים‪ ,‬בין ‪ 1984‬ל‪ ,1987-‬הייתי פסיכולוג קליני בבית החולים‪ .‬עבדתי‬ ‫‪ 20‬שעות בשבוע במחלקה הפסיכיאטרית המאובטחת‪ ,‬שאכלסה מטופלים גברים‬ ‫שביצעו פשעים כגון‪ :‬רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬תקיפת אנשים ועבירות רכוש‪.‬‬ ‫‪ .3‬כשהצטרפתי למחלקה המאובטחת בשנת ‪ 1984‬כפסיכולוג קליני‪ ,‬חדרי הבידוד היו‬ ‫מאוכלסים כולם במטופלים אלימים‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכל יום כמה מהמטופלים במחלקה נכפתו בקרסוליהם ובפרקי הידיים שלהם‬ ‫באזיקי מתכת כדי למנוע מהם לנהוג באלימות נגד אחרים‪.‬‬ ‫‪ .5‬אלימות של מטופלים נגד מטופלים אחרים ואלימות של מטופלים נגד אנשי צוות‬ ‫היתה שכיחה במחלקה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המטופלים לא היו מעורבים אישית בטיפול ובשיקום שלהם עצמם‪.‬‬ ‫‪ .7‬לא היו פעילויות שיקום במחלקה‪.‬‬

‫‪ .8‬לא היו פעילויות פנאי או עבודה מחוץ למחלקה‪.‬‬ ‫‪ .9‬ביקורים של בני משפחה במחלקה היו נדירים מאוד‪.‬‬ ‫‪ .10‬המטופלים לא הורשו לצאת מהמחלקה המאובטחת בלי אישור בכתב‬ ‫מהפסיכיאטר‪ ,‬וגם אז‪ ,‬רק בתנאי שיהיו כפותים בקרסוליים ובפרקי הידיים‪.‬‬ ‫‪ .11‬מטופל טיפוסי היה שוהה במחלקה שנים רבות‪ .‬אני מאמין שבאותם זמנים‪ ,‬עלות‬ ‫אחזקת מטופל במחלקה הגיעה לכ‪ 30,000-‬דולר בשנה‪ .‬‬ ‫‪ .12‬בין אנשי הצוות של המחלקה נרשמו היעדרויות רבות מאוד עקב מחלה‪.‬‬ ‫‪ .13‬המחלקה נראתה עלובה ומוזנחת‪.‬‬ ‫‪ .14‬צוות המחלקה היה מורכב מאנשים נפלאים ואכפתיים‪.‬‬ ‫‪ .15‬המצב שתיארתי הוא ודאי טיפוסי לרוב המחלקות הפסיכיאטריות בארץ‪.‬‬ ‫כאשר עזבתי את המחלקה ואת המוסד ביולי ‪:1987‬‬ ‫‪ .1‬חדרי הבידוד לא היו בשימוש עוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬לא נעשה יותר שימוש באזיקי הקרסוליים ופרקי הידיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעולות אלימות היו נדירות ביותר‪ ,‬וכשהתרחשו נגרמו בדרך כלל על ידי מטופלים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כשהמטופלים השתחררו מהמחלקה ומהמוסד הפסיכיאטרי‪ ,‬הם היו אחראיים על‬ ‫ענייניהם הפרטיים‪ ,‬כולל מקום מגורים‪ ,‬עבודה ושירותים משפטיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬המטופלים הורשו לצאת לפעילויות פנאי מחוץ למחלקה‪ ,‬כמו ריצה וטניס‪ ,‬מבלי‬ ‫להזדקק לאישור מהפסיכיאטר או לאזיקי קרסוליים ופרקי ידיים‪.‬‬ ‫‪ .6‬המטופלים התחילו לצאת לביצוע עבודות מחוץ למחלקה‪ ,‬כמו רחיצת מכוניות‪ ,‬ולא‬ ‫היה צורך באישור מפסיכיאטר או באזיקי קרסוליים ופרקי ידיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬עבודה בתוך המחלקה כללה אפיית עוגיות וצחצוח נעליים‪.‬‬ ‫‪ .8‬גדל מספר הביקורים של בני המשפחות במחלקה‪.‬‬ ‫‪ .9‬ימי המחלה של אנשי הצוות התמעטו במידה ניכרת‪.‬‬ ‫‪ .10‬המחלקה נצבעה וחזותה השתפרה מאוד‪ ,‬בזכות תחזוקה קבועה‪ ,‬ומשום‬ ‫שלאנשים היה אכפת‪.‬‬ ‫‪ .11‬צוות המחלקה גילה מעורבות גדולה יותר בתמיכה במטופלים לקחת אחריות‬ ‫מלאה על עצמם‪.‬‬ ‫‪ .12‬זמן השהות של המטופלים במחלקה‪ ,‬מיום האשפוז ועד לעזיבת בית החולים‬ ‫הפסיכיאטרי‪ ,‬התקצר לחודשים במקום שנים‪.‬‬ ‫‪ .13‬איכות החיים של המטופלים ושל אנשי הצוות השתנתה בצורה דרמטית‪ .‬היחס‬ ‫הפך מטכני ורשמי ליחס משפחתי‪ .‬האנשים דאגו זה לזה‪.‬‬ ‫מה היה חלקי כפסיכולוג הקליני של המחלקה? בכל פעם לפני שהגעתי אל המחלקה‪,‬‬ ‫במהלך שהותי שם ואחרי שיצאתי משם‪ ,‬תרגלתי את זהות העצמי באמצעות‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬תהליך של חרטה‪ ,‬סליחה והתמרה של כל דבר שהתרחש בתוכי‪ ,‬ואשר‬ ‫חוויתי אותו במודע ושלא במודע כבעיה‪.‬‬

‫לא ערכתי כל מפגשי טיפול או ייעוץ עם מטופלים במחלקה‪.‬‬ ‫לא השתתפתי במפגשי הצוות שדנו במטופלים‪.‬‬ ‫לקחתי על עצמי מאה אחוז אחריות לנקות את הדברים בתוכי שגרמו לי לבעיות‬ ‫במסגרת תפקידי כפסיכולוג קליני‪.‬‬ ‫הנני יציר של העצמי‪ ,‬והנני מושלם‪ ,‬כפי שכולם מושלמים‪ .‬מה שאינו מושלם הוא‬ ‫הז_ל‪] ...‬זבל[‪ ,‬הזיכרונות שחוזרים שוב ושוב כשיפוט‪ ,‬תרעומת‪ ,‬כעס‪ ,‬עצבנות ואלוהים‬ ‫יודע אילו שטויות נוספות שנושאת איתה הנשמה‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫איהליאקלה הו לן‪ ,PhD ,‬יושב ראש ֶאֶמריטוּס‬ ‫פאוּנדיישן אוֹף אַיי‪ ,‬בע"מ‪ ,‬פרידום אוף דה קוסמוס‬ ‫‪www.ho-oponopono.org‬‬ ‫ ‬ ‫למרות שעדיין למדתי את שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬מדי פעם גם לימדתי אחרים את‬ ‫השיטה‪ ,‬כשהרגשתי שהם פתוחים לשמוע עליה‪ .‬כמובן‪ ,‬שמידת הפתיחות שלהם היתה‬ ‫השתקפות של מחשבותי‪ ,‬ולא היתה קשורה בהכרח אליהם‪ .‬ככל שחשתי בהירות רבה‬ ‫יותר‪ ,‬כך גברה הבהירות בקרב האנשים סביבי‪ .‬אין ספק שקשה לקבל את העובדה הזאת‪.‬‬ ‫קל הרבה יותר לשאוף לשנות את החיצוני מאשר את הפנימי‪.‬‬ ‫כשנריסה ואני היינו במאווי‪ ,‬נסענו ברחבי האי עם מתווך נדל"ן כדי לחפש בתים‪ .‬בדרך‬ ‫דיברנו הרבה על ריפוי‪ ,‬רוחניות וצמיחה אישית‪ .‬זה היה מעניין מאוד‪ ,‬אבל בשלב מסוים‬ ‫בנסיעה קרה דבר מאלף‪.‬‬ ‫מתווך הנדל"ן קרא את המאמר המפורסם שלי על ד"ר הו לן ועל הו'אופונופונו‪ ,‬תהליך‬ ‫הריפוי מהוואי שסייע לו לרפא מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪.‬‬ ‫כמו כולם‪ ,‬המתווך חשב שהמאמר מעורר השראה‪.‬‬ ‫כמו כולם‪ ,‬הוא לא ממש הבין אותו‪.‬‬ ‫כשנסענו ברחבי האי היפהפה‪ ,‬מתווך הנדל"ן התלונן על בית שלא הצליח למכור‪.‬‬ ‫הקונה והמוכר הסתכסכו ביניהם‪ ,‬ובשל הסכסוך הם לא הצליחו לקדם את תהליך‬ ‫המכירה‪ .‬המתווך היה מתוסכל מאוד מההתנהלות שלהם‪.‬‬ ‫הקשבתי זמן מה עד שחשתי שהגיע זמני לדבר‪.‬‬ ‫"אתה רוצה לדעת איך ד"ר הו לן היה מטפל במצב הזה בעזרת הו'אופונופונו?"‬ ‫שאלתי‪.‬‬ ‫"כן!" קרא המתווך בסקרנות גלויה‪" .‬אני בהחלט מעוניין‪ .‬ספר לי‪".‬‬ ‫"זה הולך להיות מעניין‪ ",‬אמרה נריסה‪.‬‬ ‫"ובכן‪ ,‬אני לא ד"ר הו לן‪ ",‬הקדמתי ואמרתי‪" ,‬אבל הוא ואני כותבים יחד ספר‪,‬‬ ‫והשתתפתי בסדנאות שלו‪ .‬לכן אני חושב שאני יודע איך הוא היה מטפל בבעיה‪".‬‬ ‫"ספר לי!"‬ ‫"ד"ר הו לן מסתכל פנימה כדי לבדוק מה בתוכו שותף לחוויה שהוא רואה בחוץ‪",‬‬

‫אמרתי‪" .‬כשהוא עבד בבית החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬הוא עיין בתיקים הרפואיים של‬ ‫המטופלים‪ .‬בכל פעם שהוא הרגיש שאט נפש מהמעשים שלהם או מכל דבר אחר‪ ,‬הוא‬ ‫לא פנה לאדם‪ ,‬הוא פנה לרגשות שהוא חווה‪ .‬ככל שניקה את מה שבתוכו‪ ,‬החלו‬ ‫המטופלים להיות צלולים יותר ולהחלים‪".‬‬ ‫"זה מוצא חן בעיני‪ ",‬אמר המתווך‪.‬‬ ‫"לרוב האנשים אין מושג מהי המשמעות האמיתית של לקיחת אחריות‪ ",‬המשכתי‪.‬‬ ‫"הם עסוקים בהטלת אשמה‪ .‬כאשר הם מתפתחים והופכים מודעים יותר‪ ,‬הם מתחילים‬ ‫לשקול את האפשרות שהם האחראים לדברים שהם אומרים ועושים‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬ככל‬ ‫שאתה הופך מודע יותר‪ ,‬אתה מתחיל להבין שאתה אחראי למה שכולם אומרים או‬ ‫עושים‪ ,‬פשוט בגלל שהם חלק מהחוויה שלך‪ .‬אם אתה יוצר את המציאות שלך‪ ,‬הרי‬ ‫שאתה יוצר את כל מה שאתה רואה‪ ,‬גם את החלקים שלא מוצאים חן בעיניך‪".‬‬ ‫מתווך הנדל"ן חייך והנהן בראשו‪.‬‬ ‫המשכתי‪" ,‬לא משנה מה עושים הקונה והמוכר במצב הזה‪ ",‬אמרתי‪" .‬משנה מה אתה‬ ‫עושה‪ .‬ד"ר הו לן פשוט חוזר על המילים 'אני אוהב אותך'‪ ,‬אני מצטער'‪' ,‬סלח לי' ו'תודה'‪.‬‬ ‫הוא לא מפנה את המילים האלה לאנשים שמעורבים במצב‪ ,‬הוא אומר אותן לאלוהים‪,‬‬ ‫לאלוהות‪ ,‬לישות האלוהית‪ .‬הרעיון הוא לטהר את האנרגיה המשותפת‪".‬‬ ‫"זה מה שאעשה‪ ".‬אמר מתווך הנדל"ן‪.‬‬ ‫"אבל לא תעשה את זה במטרה להרוויח או להשיג משהו‪ ",‬המשכתי‪" .‬תעשה את זה‬ ‫משום שזו הדרך לנקות את האנרגיה המשותפת‪ ,‬כדי שאיש לא ייאלץ לחוות את זה שוב‪,‬‬ ‫לעולם‪ .‬זה תהליך ניקוי‪ ,‬ואתה לעולם לא מפסיק אותו‪".‬‬ ‫השתתקתי‪.‬‬ ‫נראה היה שמתווך הנדל"ן הבין את דברי‪ .‬העיניים שלו היו פקוחות לרווחה ועל פניו‬ ‫הופיע חיוך רחב‪.‬‬ ‫"אם דבר מה עולה במודעות שלך‪ ",‬המשכתי‪" ,‬זו האחריות שלך לנקות ולרפא אותו‪.‬‬ ‫מאחר שהבאת לתשומת לבי את המצב שנוצר בין הקונה והמוכר‪ ,‬גם אני חייב לנקות‬ ‫אותו‪ .‬עכשיו הפך המצב לחלק מהחוויות שלי‪ .‬אם אני היוצר של החוויות שלי‪ ,‬אז אני‬ ‫אחראי גם לזה‪".‬‬ ‫אפשרתי לו לספוג את מה שאמרתי‪ ,‬ובינתיים המשכנו בנסיעה וראינו עוד בתים‬ ‫במאווי‪.‬‬ ‫כמה ימים לאחר מכן מתווך הנדל"ן כתב לי ואמר שהוא ממשיך להשתמש בתהליך‬ ‫של ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫כך זה עובד‪:‬‬ ‫התהליך כולו הוא אהבה‪.‬‬ ‫הוא תהליך מתמשך‪.‬‬ ‫והאחריות היא כולה שלכם‪.‬‬ ‫יום אחד הנחיתי סדנה עם מינדי הארט‪ ,‬שמנהלת את כנסיית יוּניטי בעיר וימברלי‬ ‫שבטקסס‪ .‬הסדנה נקראה סוד הכסף‪ .‬לימדתי את המשתתפים להשתמש בתהליך הניקוי‬

‫של הו'אופונופונו‪ .‬אחרי הסדנה ניגש אלי גבר ואמר‪" ,‬קשה לי להגיד 'אני מצטער' ו'סלח‬ ‫לי‪"'.‬‬ ‫"למה?" שאלתי‪.‬‬ ‫מעולם לא שמעתי דבר מעין זה‪ .‬הייתי סקרן‪.‬‬ ‫"אני לא יכול לדמיין אלוהים או ישות אלוהית אוהבים שזקוקים להתנצלות שלי‪ ",‬הוא‬ ‫אמר‪" .‬אני לא חושב שאני זקוק לסליחה של הישות האלוהית על שום דבר שאמרתי או‬ ‫עשיתי‪".‬‬ ‫חשבתי על זה‪ ,‬ומאוחר יותר הבנתי מהי התשובה הנכונה לדברים שאמר‪:‬‬ ‫"אתה לא מבקש סליחה כדי שהישות האלוהית תסלח לך‪ ,‬אתה אומר את המילים כדי‬ ‫לנקות את עצמך‪ .‬אתה אומר אותן לישות האלוהית‪ ,‬אבל הן מנקות אותך‪".‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הישות האלוהית כבר מרעיפה עליכם אהבה‪ .‬היא מעולם לא‬ ‫הפסיקה‪ .‬התיאור המדויק ביותר למצב אפס‪ ,‬שבו יש אפס מגבלות‪ ,‬הוא מצב של אהבה‬ ‫טהורה‪ .‬האהבה שם‪ ,‬אבל אתם לא‪ .‬לכן‪ ,‬כשאתם אומרים‪" ,‬אני אוהב אותך‪ ,‬אני‬ ‫מצטער‪ ,‬סלחי לי‪ ,‬תודה‪ ",‬אתם מנקים את התוכנות בתוככם שמונעות מכם להיות במצב‬ ‫הטהור – באהבה‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬הישות האלוהית אינה זקוקה לתרגול ההו'אופונופונו שלכם‪ ,‬אבל אתם זקוקים לו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לאחרונה כתבה לי חברה יקרה משהו שהעציב אותי מאוד‪ .‬היא שאלה‪" :‬מה היית‬ ‫אומר למישהי שקראה את הספר שלך‪ ,‬ראתה את הסרט הסוד‪ ,‬קוראת את הבלוג שלך‬ ‫מדי יום‪ ,‬עושה כמיטב יכולתה‪ ,‬אבל היא עדיין שבורה‪ ,‬לא מאושרת ונכשלת במעשיה?‬ ‫הבעיות רודפות אותה בזו אחר זו‪ ,‬ללא הרף‪ .‬מה היית אומר?"‬ ‫הרגשתי את הכאב שלה‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬בנקודה מסוימת בחיי הייתי חסר בית‪ .‬במשך‬ ‫עשר שנים נאבקתי בעוני‪ .‬כ–‪ 20‬שנים חלפו עד שהגשמתי את ההצלחה שלי‪ ,‬שקרתה‬ ‫"בן לילה"‪ .‬אני יודע איך זה להרגיש שאתה לכוד בחול טובעני‪ .‬מה אפשר להגיד לאדם‬ ‫במצב כזה?‬ ‫בעבר הייתי מציע פתרונות‪ .‬הייתי ממליץ לה לקרוא את קסם האמונה )‪The Magic of‬‬ ‫‪ (Believing‬של קלוד בריסטול; לצפות בסרט הסוד שבע פעמים; ליצור תמונה של החיים‬ ‫כפי שהיתה רוצה שהם יהיו; להקדיש זמן מדי יום למדיטציה; לעבוד על היותה מחבלת‬ ‫בעצמה‪.‬‬ ‫אבל זאת הגישה החיצונית לשינוי‪ .‬למדתי – וד"ר הו לן יעיד על כך – שהגישה הזאת‬ ‫מצליחה רק לעיתים רחוקות‪.‬‬ ‫אז מה נשאר?‬ ‫איך אתם‪ ,‬או אני‪ ,‬או כל אחד אחר יכולים לעזור למישהו שתקוע בכאבו?‬ ‫על פי הו'אופונופונו‪ ,‬הדרך היחידה היא לנקות את עצמכם‪ .‬אני חולק תוכנות משותפות‬ ‫עם האנשים שנקרים בדרכי‪ ,‬וזה כולל את האישה שכתבה לי את הדברים הללו‪ .‬הם‬ ‫נדבקו בתוכנות כמו בווירוס של הנפש‪ .‬הם לא אשמים‪ .‬הם מרגישים לכודים או תקועים‬ ‫בבוץ‪ .‬אני יכול לזרוק להם חבל‪ ,‬אבל ברוב המקרים הם לא ישתמשו בו‪ ,‬או שהם ישתמשו‬

‫בו כדי לתלות את עצמם‪.‬‬ ‫אז מה עושים?‬ ‫כל מה שאני יכול לעשות הוא לנקות את עצמי‪ .‬ככל שאנקה את עצמי‪ ,‬כך הם יתנקו‪.‬‬ ‫בזמן שאנחנו מנקים את התוכנות המשותפות לנו‪ ,‬הנטל שלהן מוסר מכתפיה של‬ ‫האנושות כולה‪ .‬זה כל מה שאני עושה בימים אלו‪ .‬זה מה שד"ר הו לן אמר לי שהוא‬ ‫עשה‪ ,‬באותה שיחת טלפון ראשונה לפני זמן כה רב‪" ,‬אני רק מנקה‪ ,‬מנקה‪ ,‬מנקה‪".‬‬ ‫כל שאני עושה הוא להגיד‪" ,‬אני אוהב אותך"‪" ,‬אני מצטער"‪" ,‬סלח לי" ו"תודה"‪ .‬את‬ ‫השאר עושה הישות האלוהית‪ .‬אני לא חושב שזה חסר לב‪ ,‬אלא הדבר הלבבי ביותר‬ ‫שאפשר לעשות‪ .‬וזה מה שאני עושה גם בזמן כתיבת מילים אלה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬שימו לב לשורת המחץ הרוחנית הזו‪:‬‬ ‫מאחר שהסיפור של האישה שכתבה אלי הוא כעת חלק מהחוויה שלכם‪ ,‬המשמעות‬ ‫היא שגם לכם יש אחריות לרפא אותו‪ .‬אם אתם יוצרים את המציאות שלכם‪ ,‬הרי‬ ‫שיצרתם גם את המצב הזה‪ ,‬ועכשיו הוא חלק מהמציאות שלכם‪ .‬אני מציע שתשתמשו‬ ‫בהצהרות "אני אוהב אותך" כדי לרפא את הסיפור הזה‪ .‬‬ ‫בזמן שתרפאו את עצמכם‪ ,‬האישה שכתבה אלי‪ ,‬וכל אדם אחר ששותף לתוכנה‬ ‫הזאת‪ ,‬יחלימו‪.‬‬

‫בחירה היא מגבלה‬ ‫אנחנו יכולים לבקש מהישות האלוהית‪ ,‬שמכירה את התוכנה האישית שלנו‪ ,‬שתרפא את‬ ‫כל המחשבות והזיכרונות שמונעים את ההתקדמות שלנו כיום‪.‬‬ ‫מורנה סיֶמאו ָנה‬ ‫ ‬ ‫באוקטובר ‪ ,2006‬ד"ר הו לן טס לאוסטין‪ ,‬טקסס‪ ,‬כדי להיפגש איתי‪ .‬כשאספתי אותו‬ ‫מנמל התעופה‪ ,‬התחלנו מיד לדבר על החיים‪ ,‬אלוהים‪ ,‬תוכנות‪ ,‬ניקוי ועוד‪ .‬הוא שאל מה‬ ‫אני עושה בימים אלו‪ .‬אמרתי לו שאני נרגש מאוד‪.‬‬ ‫"יש סרט שאחת הדמויות בו אומרת‪' ,‬אנשים מסוימים חיים במצב של ערות ומבלים‬ ‫את ימיהם בפליאה מתמדת‪ '.‬אני קרוב למצב הזה‪ ",‬אמרתי‪" .‬החיים שלי מלאי קסם‬ ‫ונסים‪ ,‬ועצם הקיום גורם לי להתרוממות רוח‪".‬‬ ‫"ספר לי עוד‪ ",‬הוא דרבן אותי‪.‬‬ ‫סיפרתי לו על המכונית החדשה שלי שאני אוהב מאוד‪ ,‬מכונית הספורט האקזוטית‬ ‫והיוקרתית מדגם פּאנוז אספרנטה ‪ .GTLM‬המכוניות האלה מיוצרות על ידי משפחת‬ ‫פּאנוז‪ .‬כל מכונית מורכבת ביד‪ ,‬על כל אחת חותמים האנשים שהרכיבו אותה‪ ,‬וכל מכונית‬ ‫מקבלת שם פרטי משלה‪ .‬שמה של המכונית שלי הוא פרנסין‪ .‬ידעתי שד"ר הו לן יעריך‬ ‫את האהבה שמושקעת במכוניות‪ ,‬ואת העובדה שמתייחסים אליהן כמו אל יצור חי‪.‬‬ ‫מבחינתו‪ ,‬כל דבר תחת השמש הוא חי‪.‬‬ ‫סיפרתי לו שבעקבות ההופעה שלי בסרט הסוד הוזמנתי להופיע בתוכנית הטלוויזיה‬ ‫לארי קינג לייב‪ .‬הוא רצה לדעת איזה מין אדם הוא לארי קינג‪ .‬סיפרתי לו‪ .‬לארי הוא‬ ‫טיפוס ישיר‪ ,‬ידידותי ויש לו חוכמת רחוב‪ .‬אני מחבב אותו‪.‬‬ ‫המשכתי וסיפרתי לד"ר הו לן על ההצלחה שנחלו הספרים שלי‪ ,‬כמו מוקד המשיכה‬ ‫והמדריך החסר לחיים‪ .‬לאחר מספר דקות הוא הבחין שאני שופע אנרגיה‪.‬‬ ‫"מה אתה חושב שהשתנה בך מאז שהשתתפת בסדנת ההו'אופונופונו הראשונה?"‬ ‫הוא שאל‪.‬‬ ‫חשבתי על זה לרגע ואמרתי‪" ,‬הפסקתי לנסות לשלוט בכל דבר‪ .‬הרפיתי‪ .‬כל שאני‬ ‫עושה עכשיו הוא לנקות ולמחוק‪ ,‬מתוך כוונה להגיע לאפס‪".‬‬ ‫הוא טפח על כתפי וחייך‪ ,‬מדגיש את הרגע בעצם הכרתו בכך שאני נמצא במקום טוב‬ ‫עבורי‪.‬‬ ‫בדרכנו למכונית שלי‪ ,‬לאחר כמה מטרים הוא עצר והתבונן בי‪.‬‬ ‫"אתה מקרין חדוות חיים‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬כמעט ביראת כבוד‪" .‬ההליכה שלך קלילה‪".‬‬ ‫"זה בגלל שאני שמח מאוד לפגוש אותך‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫בארוחת הערב סיפרתי לו שאני מאוכזב ממכירות הספר שלי בכל רגע נולד לקוח‪ ,‬ספר‬ ‫המגולל את סיפורו של אמרגן מופעי הבידור האמריקני הנודע מן המאה ה–‪ ,19‬פי‪.‬טי‪.‬‬ ‫בארנוּם‪.‬‬

‫"ג'וזף‪ ,‬אתה חייב לאהוב אותו‪".‬‬ ‫רציתי שהספר שלי יימכר‪ ,‬ולא הבנתי איך זה קשור לאהבה‪.‬‬ ‫"ג'וזף‪ ,‬אם היו לך שלושה ילדים ואחד מהם היה מתקשה בלימודים‪ ,‬היית אומר לו‬ ‫שאתה מאוכזב ממנו?"‬ ‫"לא‪ ",‬עניתי‪ .‬ולפתע הכתה בי התובנה בכל עוצמתה‪ .‬הספר שלי הוא ילד שלי‪ ,‬ולפני‬ ‫רגע אמרתי שהוא אינו טוב בהשוואה ליתר הילדים שלי‪ .‬רגשות אלה היו עמוקים כל כך‬ ‫עד שכמעט התחלתי לבכות‪.‬‬ ‫"עכשיו הבנת‪ ,‬ג'וזף‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬תאהב את כל הילדים שלך‪".‬‬ ‫התחלתי להרגיש נורא ואיום על כך שהייתי קר ומרוחק כלפי אחד מ"ילדי"‪ ,‬רק בגלל‬ ‫שהוא לא הצליח בבית הספר של החיים‪ .‬התחלתי להגיד לישות האלוהית בראשי‪" ,‬אני‬ ‫אוהב אותך"‪" ,‬אני מצטער"‪" ,‬סלחי לי" ו"תודה"‪ ,‬בעודי חש את הספר שלי בלבי‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר כשהגעתי הביתה‪ ,‬לקחתי עותק שלו והצמדתי אותו ללבי‪ ,‬חיבקתי אותו‪ ,‬אהבתי‬ ‫אותו וביקשתי ממנו סליחה על שלא הערכתי את עצם קיומו‪.‬‬ ‫מאוחר יותר כשנסעתי עם ד"ר הו לן בדרך לביתי בווימברלי‪ ,‬טקסס‪ ,‬הוא אמר לי‬ ‫שהוא רואה בי שדון ֶאְלף‪.‬‬ ‫"מה?"‬ ‫"ֶאְלף‪ ",‬הוא חזר על דבריו‪.‬‬ ‫אני רגיל לכך שהוא רואה דברים שאני לא יכול לראות‪ .‬הוא לא נהג לקרוא לזה יכולת‬ ‫על טבעית‪ ,‬אלא התגלות שנחשפת בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫"לֶאְלף יש עיניים גדולות ואוזניים גדולות‪ .‬הוא רוצה להישאר בתוך הבית‪ ,‬ולא לצאת‬ ‫ולהיחשף בציבור‪".‬‬ ‫"זה החלק שבי שרוצה להישאר בבית ולעבוד על המחשב שלי‪ ,‬ולא להתערות בין‬ ‫אנשים‪".‬‬ ‫"אבל יש בך גם חלק שאוהב את אור הזרקורים‪".‬‬ ‫"שני שלישים ממני רוצים להופיע בתוכניות הטלוויזיה לארי קינג לייב ואופרה ווינפרי‬ ‫ולקבל תשומת לב‪ ",‬התוודיתי‪" ,‬אבל חלק אחר רוצה להישאר ספון בביתי ולהתבודד‪".‬‬ ‫"הֶאְלף שבך ישמור על השפיות שלך‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪" .‬אנשים שרוצים רק להיות‬ ‫כוכבים‪ ,‬מעבירים את עצמם על דעתם‪ .‬אנשים שכל רצונם הוא לחיות במערה‪ ,‬נועלים‬ ‫את האור שלהם על מנעול ובריח‪ .‬אבל בך קיים איזון‪".‬‬ ‫מאוחר יותר באותו יום סיפרתי לנריסה‪ ,‬אהובתי‪ ,‬על הֶאְלף‪.‬‬ ‫"מהו שמו של החלק שאוהב להיות על הבמה?" היא שאלה‪.‬‬ ‫"אני לא יודע‪".‬‬ ‫היא חשבה על זה לרגע ואמרה‪" ,‬אני חושבת ששמו ספ ַרייט‪.‬‬ ‫"ספ ַרייט?"‬ ‫"כן‪ ,‬ספ ַרייט‪ .‬נראה לי שזה מתאים לו‪".‬‬ ‫צחקתי והייתי חייב להסכים‪ .‬למחרת סיפרתי לד"ר הו לן שנריסה העניקה לחלק‬

‫המוחצן שבי את השם ספרייט‪ .‬הוא צחק בקול‪ .‬זה מצא חן בעיניו‪.‬‬ ‫"ספרייט אוהב את האור‪ ",‬הוא זימר‪.‬‬ ‫ביום השני לשהותו בווימברלי‪ ,‬כשבאתי לפגוש אותו‪ ,‬מצאתי אותו יושב עם שתי נשים‬ ‫מקסיקניות ששתו בצימאון כל מילה שלו‪ .‬הוא סימן לי להתקרב‪ .‬הזמנתי קפה והתכוננתי‬ ‫להתיישב בכיסא שלידו‪ .‬הוא עצר בעדי וביקש ממני לשבת בכיסא מרוחק יותר‪ ,‬שניצב‬ ‫מול שתי הנשים‪.‬‬ ‫"ספר לגברות האלה במה אתה עוסק‪ ",‬הוא ביקש ממני‪.‬‬ ‫סיפרתי להן על הספרים שלי‪ ,‬על ההופעה שלי בסרט ועל כך שאני מנסה לעזור‬ ‫לאנשים למצוא את האושר‪.‬‬ ‫"ספר להן איך אתה מתמודד עם בעיות‪ ",‬הוא ביקש‪.‬‬ ‫"בעבר נהגתי לנסות לפתור את הבעיות שלי או של האחרים‪ .‬היום אני מניח להן‬ ‫להתקיים‪ ,‬אבל אני מנקה את הזיכרונות שאחראים להן‪ .‬בזמן שאני עושה את זה‪ ,‬הבעיות‬ ‫נפתרות‪ ,‬וכשהן נפתרות‪ ,‬אני מרגיש טוב יותר‪".‬‬ ‫"ג'וזף‪ ,‬אתה יכול לתת להן דוגמה?"‬ ‫"הייתי מתוסכל לגבי מצבה של אחותי‪ ",‬התוודיתי‪" .‬היא נתמכת על ידי שירותי‬ ‫הרווחה‪ ,‬היא היתה קורבן ל"גניבת זהות"‪ ,‬פרצו לביתה‪ ,‬וקרו לה עוד דברים לא נעימים‪.‬‬ ‫היא לא מאושרת‪ ,‬וזה מתסכל אותי‪ .‬ניסיתי לעזור לה באמצעות כסף‪ ,‬ספרים‪ ,‬סרטים‬ ‫ואפילו נגן די‪.‬וי‪.‬די כדי שתוכל לצפות בסרטים‪ .‬היא לא עושה שום מאמץ להשתנות‪ .‬אבל‬ ‫עכשיו אני כבר לא מנסה לשנות אותה‪".‬‬ ‫"מה אתה עושה?" שאלה אחת הנשים‪.‬‬ ‫"אני עובד על עצמי‪ ",‬אמרתי‪" .‬עכשיו אני מבין שהחיים שלה אינם תוצאה של דברים‬ ‫שהיא עושה או לא עושה‪ .‬זאת תוכנה או זיכרון שחוזר על עצמו‪ ,‬והיא לכודה בו‪ ,‬כאילו‬ ‫נדבקה בווירוס‪ .‬זאת לא אשמתה כלל‪ .‬מאחר שאני מרגיש את הכאב שלה‪ ,‬המשמעות‬ ‫היא שאני שותף לאותה תוכנה‪ .‬אני חייב לנקות‪ ,‬ובזמן שאנקה את עצמי‪ ,‬התוכנה תתנקה‬ ‫גם ממנה‪".‬‬ ‫"מה אתה עושה כדי לנקות?"‬ ‫"אני אומר שוב ושוב‪' ,‬אני אוהב אותך'‪' ,‬אני מצטער'‪ ,‬סלח לי' ו'תודה‪"'.‬‬ ‫ד"ר הו לן הסביר שבמשפט הפשוט "אני אוהב אותך" קיימים שלושה מרכיבים‬ ‫שיכולים לשנות כל דבר‪ :‬הכרת תודה‪ ,‬יראת כבוד והתמרה‪ .‬המשכתי להסביר את תהליך‬ ‫הניקוי לפי התפיסה שלי‪.‬‬ ‫"המשפטים שאני אומר הם כמו מילות קסם שפותחות את קוד המנעול של היקום‪.‬‬ ‫כשאני מדקלם את המשפטים שנשמעים כמו שיר‪ ,‬אני למעשה פותח את עצמי לישות‬ ‫האלוהית‪ ,‬כדי שתנקה אותי ותמחק את כל התוכנות שמונעות ממני להיות כאן עכשיו‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן אהב את התיאור שנתתי לשיטת הטיהור של הו'אופונופונו‪.‬‬ ‫"קלעת למטרה כשדיברת על הידבקות בווירוס‪ ",‬הוא אמר‪" .‬זאת תוכנה שנמצאת‬ ‫בעולם ואנחנו נדבקים בה‪ .‬אם אני מבחין בתוכנה אצל אדם אחר‪ ,‬פירוש הדבר שהיא‬ ‫נמצאת גם בי‪ .‬הרעיון הוא לקחת אחריות מלאה‪ .‬כשאתה מנקה את עצמך‪ ,‬אתה מנקה‬

‫את התוכנה אצל כולם‪ ".‬הוא עצר והוסיף‪" ,‬אבל יש הרבה מאוד תוכנות‪ .‬הן כמו עשבים‬ ‫שוטים שצמחו על האפס‪ .‬כדי להגיע לאפס מגבלות‪ ,‬עלינו לנקות יותר מכפי שאפשר‬ ‫לדמיין‪".‬‬ ‫נראה היה שהנשים הבינו‪ ,‬וזה הפתיע אותי‪ .‬דיברנו על רעיונות קשים לתפיסה‪ ,‬אבל‬ ‫נדמה שהנשים התחברו אליהם‪ .‬תהיתי אם הן פשוט מתכווננות לתדר של ד"ר הו לן‪,‬‬ ‫באותו אופן שבו קובע הקוָֹלן את הסולם שבו ינגנו כל הכלים שסביבו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן ואני יצאנו לטיול רגלי‪ .‬הלכנו בנחת לאורך קילומטר באוויר הבוקר הקריר על‬ ‫דרך כורכר מאובקת‪ .‬צבאים הילכו סביבנו לאורך הדרך‪ .‬בנקודה מסוימת פגשנו קבוצה‬ ‫של כלבים שנבחו עלינו במלוא גרונם‪ ,‬ולמרות זאת המשכנו לצעוד ולדבר‪ .‬לפתע נופף‬ ‫לעברם ד"ר הו לן בידו בתנועת ברכה‪ ,‬ואמר‪" ,‬אנחנו אוהבים אתכם‪".‬‬ ‫הכלבים הפסיקו לנבוח‪.‬‬ ‫"הדבר היחיד שכולנו רוצים הוא להיות נאהבים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אתה‪ ,‬אני ואפילו‬ ‫הכלבים‪".‬‬ ‫כלב קטן אחד בחבורה נבח נביחה חלושה‪ .‬נדמה היה לי שהוא אומר‪" ,‬בדיוק!" או אולי‬ ‫"תודה רבה!"‬ ‫או אפילו‪" ,‬גם אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫השיחות שלנו היו תמיד מעניינות‪ .‬בנקודה מסוימת ד"ר הו לן הדהים אותי‪ ,‬כשהסביר‬ ‫לי שהבחירה היחידה בחיים היא לנקות או לא לנקות‪.‬‬ ‫"אדם פועל מתוך זיכרון או מתוך השראה‪ ",‬הוא הסביר‪" .‬זהו זה‪".‬‬ ‫השבתי‪" ,‬תמיד אמרתי לאנשים שהם יכולים לבחור אם לפעול מתוך השראה או לא‪.‬‬ ‫זהו הרצון החופשי‪ .‬הישות האלוהית שולחת מסר‪ ,‬ואנחנו יכולים להיענות לו‪ ,‬או לא‪ .‬אם‬ ‫אנחנו נענים לו‪ ,‬הכול טוב‪ .‬אם לא‪ ,‬ייתכן שיתעוררו בעיות‪".‬‬ ‫"הבחירה היא לנקות או לא לנקות‪ ",‬הוא חזר ואמר‪" .‬אם אתה נקי‪ ,‬אתה פשוט פועל‬ ‫מתוך השראה‪ ,‬כשזו עולה בך‪ .‬אתה לא חושב על זה‪ .‬אם אתה חושב על זה‪ ,‬סימן שאתה‬ ‫משווה את ההשראה לדבר אחר‪ ,‬והדבר הזה הוא זיכרון‪ .‬נקה את הזיכרון‪ ,‬ואז לא תהיה‬ ‫לך בחירה‪ .‬תהיה לך רק השראה‪ ,‬ותפעל לפיה בלי לחשוב‪ .‬וזה הכול‪".‬‬ ‫וואו! התובנה הזאת טלטלה אותי‪ .‬היתה לי הרגשה לא נעימה‪ ,‬מפני שכתבתי ודיברתי‬ ‫על כך שהבחירה היא רצון חופשי‪ ,‬אבל עכשיו למדתי שהמשמעות של רצון חופשי היא‬ ‫להיות תקוע בזיכרונות‪ .‬כשאדם נמצא במצב אפס – שיש בו אפס מגבלות‪ ,‬הוא אינו צריך‬ ‫לעשות דבר מלבד אותם דברים שההשראה מניעה אותו לעשות‪ .‬זה הכול‪.‬‬ ‫"אנחנו כמו חלק מתזמורת סימפונית‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪" .‬לכל אחד מאיתנו יש כלי‬ ‫נגינה‪ .‬לי יש הכלי שלי‪ .‬לקוראים שלך כלים משלהם‪ .‬כל כלי נגינה הוא ייחודי‪ .‬כדי‬ ‫שהתזמורת תנגן וכולם ייהנו מהקונצרט‪ ,‬כל אחד צריך לנגן את תפקידו‪ ,‬ולא את זה של‬ ‫האחר‪ .‬אנחנו מסתבכים בצרות כשאנחנו לא משתמשים בכלי הנגינה שלנו‪ ,‬או כשאנחנו‬ ‫חושבים שכלי הנגינה של האחר טוב יותר משלנו‪ .‬זהו הזיכרון‪".‬‬ ‫התחלתי להבין שבקונצרט לוקחים חלק גם עוזרי במה‪ ,‬מקדמי מכירות וצוות מנקים‪.‬‬

‫לכולם יש תפקיד‪.‬‬ ‫הרהרתי גם במכרים שלי‪ ,‬שנראה שאינם מודעים כלל לדבר שהם עושים אשר גרם‬ ‫להם להצליח‪ .‬ג'יימס קאן‪ ,‬השחקן המפורסם מהסרט הסנדק ומסדרת הטלוויזיה לאס‬ ‫וגאס‪ ,‬הוא דוגמה טובה לכך‪ .‬פגשתי אותו כמה פעמים‪ ,‬והבחנתי שהוא מתייחס אל‬ ‫הכוכבות שלו כאל תעלומה‪ .‬הוא אומנם שחקן מבריק‪ ,‬אפילו אגדי‪ ,‬אבל כל שהוא עושה‬ ‫זה להיות הוא עצמו‪ .‬הוא ממלא את תפקידו בתסריט של היקום‪.‬‬ ‫דבר זה יכול להיאמר גם לגבי‪ .‬חלק מהאנשים שאני פוגש מתנהגים אלי כמו אל גורו‪.‬‬ ‫אם הם ראו אותי בסרט הסוד או קראו אחד מהספרים שלי‪ ,‬ובייחוד את מוקד המשיכה‪,‬‬ ‫הם חושבים שאני מחובר לקו החם של אלוהים‪ .‬אבל האמת היא שאני רק מנגן בכלי‬ ‫הנגינה שלי בקונצרט של החיים‪.‬‬ ‫כשאתם ממלאים את תפקידכם ואני ממלא את תפקידי‪ ,‬העולם מתנהל היטב‪ .‬הבעיות‬ ‫מתחילות רק כשאתם מנסים להיות אני‪ ,‬או כשאני מנסה להיות אתם‪.‬‬ ‫"מי חילק את כל התפקידים?" שאלתי את ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"הישות האלוהית‪ ",‬הוא ענה‪" .‬אפס‪".‬‬ ‫"מתי הם נקבעו?"‬ ‫"זמן רב לפני שאתה ואני היינו קיימים אפילו בצורת אֶמָבּה‪".‬‬ ‫"האם זה אומר שאין בכלל רצון חופשי? שאנחנו תקועים בתפקיד שקיבלנו?"‬ ‫"יש לך רצון חופשי מוחלט‪ ",‬הוא אמר‪" .‬כל עוד אתה נושם‪ ,‬אתה יוצר‪ .‬אבל כדי‬ ‫לחיות מתוך האפס ולהיות במצב אפס‪ ,‬עליך להרפות מכל הזיכרונות‪".‬‬ ‫עלי להודות ששוב לא הבנתי את כל מה שהוא אמר‪ .‬אבל הבנתי שתפקידי הוא לנגן‬ ‫בכלי הנגינה שלי‪ .‬אם אנגן בכלי שלי‪ ,‬אהיה חלק שמצא את מקומו בפאזל החיים‪ .‬אבל‬ ‫אם אנסה להתאים את עצמי למקום אחר בפאזל‪ ,‬לא אתאים‪ ,‬ולא תתקבל תמונה‬ ‫שלמה‪.‬‬ ‫"המודע שלך ינסה להבין את הכול‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬אבל המודע שלך ער רק ל–‪15‬‬ ‫חלקיקי מידע מתוך ‪ 15‬מיליון חלקיקים ששוטפים אותו בכל רגע נתון‪ .‬המוח המודע שלך‬ ‫כלל אינו יודע מה קורה‪".‬‬ ‫זה לא ניחם אותי‪.‬‬ ‫לפחות לא את המוח המודע שלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כפי שציינתי קודם לכן‪ ,‬הנחיתי סדנה של יום אחד בשם סוד הכסף‪ .‬סיפרתי לכולם‬ ‫שיהיה להם כסף אם יהיו נקיים‪ .‬אם הם מרוששים‪ ,‬סימן שהם לא נקיים‪ .‬סיפרתי על כך‬ ‫לד"ר הו לן‪ ,‬והוא הסכים איתי‪.‬‬ ‫"הזיכרונות מרחיקים את הכסף‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אם אתה נקי לגבי כסף‪ ,‬יהיה לך כסף‪.‬‬ ‫היקום נותן לך כסף אם אתה יכול לקבל אותו‪ .‬הזיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‬ ‫הם שמרחיקים אותו ממך‪ ,‬או מונעים ממך לראות אותו‪".‬‬ ‫"איך אפשר להתנקות?"‬

‫"צריך להמשיך לומר 'אני אוהב אותך‪"'.‬‬ ‫"אתה אומר את זה לכסף?"‬ ‫"אתה יכול לאהוב את הכסף‪ ,‬אבל עדיף להגיד את זה לישות האלוהית‪ .‬כשאתה‬ ‫באפס‪ ,‬יש לך אפס מגבלות‪ ,‬וכך הדרך פתוחה גם בפני הכסף‪ .‬אבל כשאתה תקוע‬ ‫בזיכרון‪ ,‬אתה מונע ממנו לבוא‪ .‬זיכרונות רבים מקיפים את הכסף‪ .‬כשאתה מנקה אותם‪,‬‬ ‫הם מתנקים אצל כולם‪".‬‬ ‫נכנסנו למסעדה והזמנו קפה‪ .‬כשהגענו לשם‪ ,‬המקום היה שקט‪ .‬לאט לאט זרמו‬ ‫אנשים פנימה‪ ,‬והוא הפך הומה ורועש‪ .‬האנרגיה במקום הלכה וגברה‪ .‬‬ ‫"אתה שם לב?" הוא שאל‪.‬‬ ‫"המקום תוסס‪ ",‬אמרתי‪" .‬האנשים נראים מאושרים‪".‬‬ ‫"נכנסנו לכאן והבאנו איתנו את העצמי הנקי יותר שלנו‪ .‬המקום מרגיש בזה‪ ",‬הוא‬ ‫אמר‪.‬‬ ‫הוא סיפר לי על מסעדות באירופה שלא זכו ללקוחות רבים‪ ,‬אבל אחרי שהוא היה‬ ‫מבקר בהן‪ ,‬מספר הלקוחות גדל‪ .‬הוא ניסה זאת בכמה מסעדות כדי לבדוק אם התופעה‬ ‫חוזרת על עצמה‪ .‬ואכן‪ ,‬אותו הדבר קרה בכל פעם‪ .‬הוא נהג לגשת לבעלים של המסעדה‬ ‫ולומר‪" ,‬אם אני וחב ַרי נשב פה והעסקים שלך ישתפרו‪ ,‬תיתן לנו ארוחה חינם?" הבעלים‬ ‫נהגו להסכים‪ .‬ד"ר הו לן קיבל ארוחות חינם לעיתים קרובות‪ ,‬וכל שעשה היה לשבת‬ ‫במסעדה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שמתי לב שהוא חילק כסף בצורה חופשית‪ .‬הוא נכנס לחנות קטנה וקנה כמה פריטי‬ ‫זכוכית צבועה כמתנות לחברים שלו‪ .‬לאחר מכן שלף שטר של ‪ 20‬דולר‪ ,‬הניח אותו על‬ ‫הדלפק ואמר‪" ,‬זה בשבילך!" כמובן שהעובדת נראתה מופתעת‪ .‬הוא הוסיף‪" ,‬זה רק‬ ‫כסף!"‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬כשישבנו במסעדה אחרת‪ ,‬נתתי למלצרית תשר גבוה‪ .‬היא בהתה בכסף‬ ‫בפה פעור‪" .‬אני לא יכולה לקבל את זה‪ ",‬היא אמרה‪" .‬ודאי שאת יכולה‪ ",‬עניתי לה‪.‬‬ ‫מיד אחר כך עלה בי עוד רעיון למוצר עם פוטנציאל רווח מצוין‪ .‬ד"ר הו לן אמר‪,‬‬ ‫"היקום גומל לך בהתאם לנדיבות שלך‪ .‬אתה נתת‪ ,‬ולכן קיבלת חזרה‪ .‬היקום נתן לך‬ ‫השראה‪ .‬אם לא היית נותן‪ ,‬הוא לא היה נותן לך השראה‪".‬‬ ‫וזהו‪ ,‬למעשה‪ ,‬סוד הכסף האמיתי‪.‬‬ ‫"אנחנו‪ ,‬האמריקאים‪ ,‬שוכחים שעל שטר הכסף שלנו כתוב‪' ,‬באלוהים נשים‬ ‫מבטחנו‪ "',‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬אנחנו מדפיסים את זה על השטר‪ ,‬אבל לא באמת מאמינים‬ ‫בזה‪".‬‬ ‫ ‬ ‫ברגע מסוים שאל אותי ד"ר הו לן על החברה שייסדתי לאחרונה יחד עם רופא‬ ‫ותזונאי‪ .‬התייעצתי עם ד"ר הו לן בנוגע לשם המוצר ושם החברה‪ .‬הוא היה סקרן לדעת‬ ‫איך התפתחו הדברים‪ .‬המוצר הוא פורמולה טבעית להורדת רמת הכולסטרול בדם‪.‬‬ ‫קראנו למוצר קרדיו סיק ֶרט‪.‬‬

‫"כרגע הכול בהמתנה‪ ",‬אמרתי‪" .‬שכרתי עורך דין שמתמחה בתקנות של מנהל המזון‬ ‫והתרופות האמריקאי )‪ .(FDA‬הוא בודק את האתר שלנו ואת האריזות של המוצר‪,‬‬ ‫ואנחנו מחכים לאישור שלו‪ .‬אבל העבודה על המוצר הזה הולידה רעיון למוצר מרגש עוד‬ ‫יותר‪ ,‬משהו שאני קורא לו ִפיט–ַא–ריטה‪".‬‬ ‫ ‬ ‫הסברתי לו שפיט–א–ריטה הוא משקה מרגריטה טבעי‪ .‬הרעיון עלה בי כשיצאתי‬ ‫לשתות מרגריטה עם חברים‪ .‬באותה תקופה השתתפתי שוב בתחרות פיתוח גוף‪ ,‬ולכן לא‬ ‫שתיתי מרגריטה לעיתים תכופות‪ .‬כאשר כן שתיתי‪ ,‬אמרתי‪" ,‬צריך להמציא מרגריטה‬ ‫למפתחי גוף‪ ".‬ברגע שיצאו המילים מפי‪ ,‬ידעתי שעליתי על רעיון טוב‪.‬‬ ‫"טוב מאוד‪ ,‬ג'וזף‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬לא התעקשת על המוצר הראשון ועל כך‬ ‫שהדברים יתפתחו בדרך שלך‪ ,‬לכן הישות האלוהית נתנה לך רעיון חדש שיעזור לך‬ ‫להרוויח עוד כסף‪ .‬אנשים רבים מדי ננעלים על רעיון מסוים ומנסים להכריח אותו‬ ‫להתאים לציפיות שלהם‪ ,‬אבל כך הם למעשה חוסמים את העושר שהם שואפים להשיג‪.‬‬ ‫טוב מאוד‪ ,‬ג'וזף‪ .‬טוב מאוד‪".‬‬ ‫והוא כמובן צודק‪ .‬כל עוד אני פתוח לרעיונות שבאים מהישות האלוהית‪ ,‬הם ממשיכים‬ ‫לבוא‪ .‬נוסף על המוצר פיט–א–ריטה‪ ,‬עלה בי גם הרעיון לפתח "ַמָצִעיות ניקוי"‪ .‬אלה הן‬ ‫מצעיות שולחן )‪ (tablemats‬שמניחים עליהן את האוכל כדי לנקות אותו ואתכם לפני‬ ‫האכילה‪ .‬והרעיונות המשיכו לזרום‪ .‬גם לד"ר הו לן היה רעיון‪.‬‬ ‫"מעולם לא ראיתי אתר אינטרנט שמנקה אנשים בזמן שהם יושבים ומסתכלים עליו‪",‬‬ ‫הוא אמר לי‪" .‬בוא נבנה אתר כזה לספר שלנו‪ .‬כשאנשים יבקרו בו‪ ,‬הם יעברו ניקוי עם‬ ‫מה שהזרמנו לתוכו‪".‬‬ ‫וזה מה שעשינו‪.‬‬ ‫ברגע שתרפו מהדרישות שלכם ותאפשרו לרעיונות להגיע אליכם – אין סוף לרעיונות‬ ‫שיכולים לצוץ בכם‪ ,‬ולכסף שאתם יכולים להרוויח‪ .‬המפתח‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬הוא להמשיך‬ ‫לנקות‪ ,‬לנקות‪ ,‬לנקות‪.‬‬ ‫רציתי לברר על שיטות ייחודיות שיסייעו לאנשים להחלים‪ ,‬ולכן שאלתי אותו "מה‬ ‫כדאי למטפלים לעשות במפגשים שלהם עם מטופלים?"‬ ‫"רק לאהוב אותם‪ ",‬השיב ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫"אבל מה קורה אם מישהו בא אליך בגלל שקרתה לו טראומה בתקופה מסוימת בחייו‪,‬‬ ‫והוא לא מצליח להתגבר עליה?" שאלתי‪ ,‬בניסיון לדחוק אותו לפינה ולסחוט ממנו שיטה‬ ‫כלשהי‪.‬‬ ‫"הדבר היחיד שכולנו רוצים הוא להיות נאהבים‪ ",‬הוא אמר‪" .‬האם זה לא הדבר‬ ‫שאתה רוצה? לא משנה מה תגיד או תעשה‪ ,‬כל עוד אתה אוהב את האדם‪".‬‬ ‫"אז לא משנה אם אני פסיכולוג יונגיאני או פרוידיאני‪ ,‬מעסה רייכיאני או מטפל מכל‬ ‫סוג אחר?"‬ ‫"זה לא משנה‪ ",‬הוא חזר והדגיש‪" .‬מה שחשוב הוא שאתה אוהב את האדם כי הוא‬ ‫חלק ממך‪ .‬והאהבה שלך תעזור למחוק‪ ,‬לנקות ולטהר את התוכנה שפועלת בחיים שלו‪".‬‬

‫למרות שהבנתי את כוונתו‪ ,‬לא הסתפקתי בתשובה הזו‪.‬‬ ‫"אבל מה בדבר מטופלים משוגעים‪ ,‬עם תעודות?"‬ ‫"כאשר טיפלתי באישה שאובחנה כסכיזופרנית‪ ",‬אמר‪" ,‬ביקשתי ממנה לספר לי את‬ ‫הסיפור שלה‪ .‬עליך להבין שהסיפור שאדם כלשהו מספר‪ ,‬הוא לעולם לא הבעיה‬ ‫האמיתית‪ .‬הבעיה היא הפירוש שהאדם נותן לאירועים‪ .‬הוא לא מודע למה שקורה‬ ‫באמת‪ .‬אבל הסיפור הוא נקודת התחלה‪".‬‬ ‫"מה היא סיפרה?"‬ ‫"היא סיפרה ואני הקשבתי‪ ,‬ורק המשכתי לחזור ולהגיד בראשי לישות האלוהית את‬ ‫המילים 'אני אוהב אותך'‪ ,‬ובטחתי בכך שכל דבר שאמור להתנקות יתנקה‪ .‬ברגע מסוים‬ ‫היא גילתה לי את שמה המלא‪ ,‬ושם המשפחה שלה היה אחד מאותם שמות כפולים‬ ‫המחוברים במקף‪".‬‬ ‫"כמו ויטלי–אודן או משהו דומה?"‬ ‫"בדיוק‪ .‬ידעתי שזה חלק מהבעיה‪ .‬כשמישהו מחזיק בשם כפול‪ ,‬זה יוצר אישיות‬ ‫כפולה‪ .‬היה עליה לדעת מהו השם המקורי שלה‪".‬‬ ‫"הצעת לה לשנות את שמה בצורה חוקית?"‬ ‫"לא היה צורך בכך‪ ",‬הוא הסביר‪" .‬כשהיא סיפרה לעצמה ששמה הוא מילה אחת‪,‬‬ ‫היא החלה להירגע ולהרגיש שלמה שוב‪".‬‬ ‫"אבל מה חולל בה את השינוי? האם היה זה שינוי השם? או העובדה שאמרת 'אני‬ ‫אוהב אותך'?"‬ ‫"מי יודע?"‬ ‫"אבל אני רוצה לדעת‪ ",‬אמרתי‪" .‬יצרתי קורס 'הדרכה לנסים' באתר אינטרנט‪ ,‬ואני‬ ‫רוצה להיות בטוח שהמדריכים שמלמדים בקורס הזה אומרים ועושים את הדברים‬ ‫הנכונים‪ ,‬ובאמת עוזרים לאנשים‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן הסביר שמטפלים רבים חושבים שעליהם לעזור לאנשים או להציל אותם‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬למעשה‪ ,‬תפקידם הוא לרפא את עצמם מהתוכנה שהם רואים במטופלים שלהם‪.‬‬ ‫בזמן שהזיכרונות האלה נמחקים במטפל‪ ,‬הם נמחקים גם במטופל‪.‬‬ ‫"לא משנה מה אתה או המאמנים שלך אומרים או עושים‪ ,‬כל עוד אתם ממשיכים‬ ‫לאהוב את האדם שאתם מטפלים בו‪ ".‬הוא הסביר שוב‪" .‬זכור‪ ,‬האדם שאתה רואה הוא‬ ‫המראָה שלך‪ .‬מה שהוא חווה משותף לשניכם‪ .‬נקה את התוכנה המשותפת‪ ,‬ושניכם‬ ‫תירפאו‪".‬‬ ‫"אבל איך?"‬ ‫"אני אוהב אותך‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫נדמה לי שאני מתחיל להריח שיש כאן נושא שחוזר על עצמו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עוד מזמן שלמדתי לקרוא ספרי ילדים‪ ,‬ומאוחר יותר חוברות קומיקס‪ ,‬ניסיתי להבין איך‬ ‫פועל העולם‪ .‬ספרי הקומיקס סופרמן והפלאש היו קלים להבנה‪ .‬היום לעומת זאת‪ ,‬עלי‬

‫להתמודד עם מדע‪ ,‬דת‪ ,‬פסיכולוגיה ופילוסופיה‪ ,‬כמו גם עם התהיות הנפשיות שלי‪.‬‬ ‫בדיוק כשחשבתי שהתחלתי להבין משהו‪ ,‬הגיע ספר נוסף שערער את נקודת‬ ‫ההשקפה שלי על העולם‪ .‬קראתי את הספר של בלסקר‪ ,‬המודעות מדברת‬ ‫)‪ ,(Consciousness Speaks‬וקיבלתי כאב ראש‪.‬‬ ‫אם היה עלי לסכם את המסר של הספר‪ ,‬שהקריאה בו בלבלה אותי‪ ,‬הייתי אומר שאין‬ ‫דבר שאנו עושים שנובע מרצון חופשי‪ .‬הכול נעשה דרכנו‪ .‬אנחנו חושבים שאנו שחקנים‬ ‫בעלי מודעות‪ ,‬אבל אנחנו טועים‪ .‬זה האגו שלנו שמדבר‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬אנחנו בובות‪,‬‬ ‫והישות האלוהית היא אנרגיה בתוכנו שמושכת בחוטים שלנו‪.‬‬ ‫עכשיו דמיינו את זה‪:‬‬ ‫הספר שלי מוקד המשיכה‪ ,‬מציג תהליך בן חמישה שלבים שמטרתו להשיג‪ ,‬לעשות או‬ ‫להיות כל דבר שתרצו‪ .‬אני ואחרים השתמשנו בשיטה כדי למשוך אלינו כל דבר‪ ,‬החל‬ ‫מעושר ועד מכוניות‪ ,‬בני זוג‪ ,‬בריאות‪ ,‬עבודה וכל דבר שתחשבו עליו‪ .‬זה פועל כך‪ :‬אתם‬ ‫מכריזים על כוונה‪ ,‬וכדי להגשים אותה אתם פועלים בהתאם לדברים שנקרים בדרככם‬ ‫או עולים מתוככם‪ .‬בקיצור‪ ,‬אתם המושכים בחוטים‪ ,‬והעולם הוא הבובה שלכם‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬איך אני יכול לקבל את שתי הפילוסופיות המנוגדות–לכאורה בלי להשתגע?‬ ‫אני חושב שזה פועל בצורה כזאת‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אנחנו חיים בעולם שמו ָנע על ידי אמונה‪ .‬כל אמונה שבה אתם מחזיקים‪,‬‬ ‫תנחה את חייכם‪ .‬היא תעזור לכם‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬לשרוד את היום‪ .‬היא תמסגר את‬ ‫החוויות שלכם בתוך התפיסות ההגיוניות בעיניכם‪ .‬כשתיתקלו בדבר שאינו מתאים‬ ‫למערכת האמונות או לתפיסת העולם שלכם‪ ,‬תמצאו לו הסבר ותכופפו אותו כך שיתאים‬ ‫לאמונתכם‪ ,‬או שתקחו ואליום‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אני לא יכול להימנע מלתהות אם אין אמת בשתי הפילוסופיות גם יחד‪ :‬אנחנו‬ ‫גם הבובות וגם המושכים בחוטים‪ .‬אבל מצב כזה יכול להתקיים רק כאשר נפסיק להפריע‬ ‫לעצמנו‪ .‬השכל שלנו הוא שמניע אותנו לשתות יותר מדי‪ ,‬לאכול יותר מדי‪ ,‬לחבל בעצמנו‪,‬‬ ‫לגנוב‪ ,‬לשקר ולבלות זמן רב מדי בחשיבה על הדרך שבה העולם פועל‪ .‬השכל שלנו‬ ‫מפריע לזרימה הטבעית של הדברים‪ .‬השכל שלנו יודע שהוא נידון למוות‪ .‬הוא אינו‬ ‫מסוגל לשאת את המחשבה הזאת‪ ,‬ולכן הוא ממציא התמכרויות שגורמות לו להרגיש טוב‬ ‫ועוזרות לו לשרוד‪ .‬במציאות )ורק אלוהים יודע מהי(‪ ,‬השכל שלנו מתערב ומפריע לנו‬ ‫לחוות את האושר העילאי של הרגע הזה‪.‬‬ ‫כל שיטות הטיהור והניקוי קיימות אם כן‪ ,‬כדי לעזור לנו לסלק את מה שמפריע‬ ‫לתוכנית האלוהית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כשאתם משתמשים בתהליך כמו השיטה לשחרור רגשי )‪ (EFT‬שמטפלת‬ ‫בבעיות על ידי טפיחות על נקודות מסוימות בגוף – אתם מִמסים את העניין שמציק לכם‪.‬‬ ‫אבל מה קורה אחר כך?‬ ‫אתם נוקטים פעולה חיובית‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬האם לא עמדתם לנקוט את הפעולה החיובית הזאת בכל מקרה?‬ ‫אבל האין זה הדבר שבגללו הייתם מודעים לקיומה של הבעיה מלכתחילה?‬

‫במילים אחרות‪ ,‬הדחף לפעול נשלח אליכם מהישות האלוהית‪ ,‬והחשש שלכם ממנו‬ ‫הוא ההתערבות‪ .‬אם תוציאו את ההתערבות מהמשוואה‪ ,‬ותתאחדו שוב עם הישות‬ ‫האלוהית‪ ,‬תהיו שוב הבובה והמושך בחוטים גם יחד‪.‬‬ ‫אנסה לסכם את הדברים כפי שהם נראים לי נכון להיום‪:‬‬ ‫באתם לעולם עם מתנה בתוככם‪ .‬ייתכן שידעתם זאת מיד‪ ,‬וייתכן שלא‪ .‬ייתכן שגם‬ ‫עכשיו אינכם יודעים זאת‪ .‬בשלב מסוים בחייכם תרגישו את קיומה של המתנה הזאת‬ ‫בתוככם‪ ,‬ואז השכל שלכם ישפוט אותה‪ .‬אם הוא יחליט שזו מתנה רעה‪ ,‬תחפשו שיטות‬ ‫טיפול‪ ,‬תרופות או התמכרויות כדי לטפל בה‪ ,‬להחביא אותה‪ ,‬לפתור אותה‪ ,‬לשחרר אותה‬ ‫או לקבל אותה‪ .‬אבל ברגע שתחדלו מההתערבות שמונעת מכם ליהנות מהמתנה‪ ,‬תוכלו‬ ‫ליישם אותה‪ ,‬ואז תהיו הבובה של הישות האלוהית אבל גם המושכים בחוטים של חייכם‪.‬‬ ‫עליכם לבחור אם לזרום או לא לזרום‪.‬‬ ‫זהו הרצון החופשי‪ .‬יש שמכנים אותו "הוויתור החופשי"‪ ,‬משום שההחלטה היחידה‬ ‫היא אם לפעול על פי הדחף או לוותר עליו‪.‬‬ ‫גם האמרגן והמשווק הגדול‪ ,‬פי‪.‬טי‪ .‬בארנום‪ ,‬ידע זאת‪ .‬הוא פעל וביצע‪ .‬הוא עשה‬ ‫דברים בקנה מידה גדול‪ ,‬אבל הוא תמיד ציית לכוח נעלה יותר‪ .‬על המצבה שלו כתוב‪,‬‬ ‫"לא רצוני אלא רצונך ייעשה‪".‬‬ ‫הוא יישם את הרעיונות שלו ללא התערבות של השכל‪ .‬הוא אפשר לתוצאות להיות‬ ‫כמות שהן‪ ,‬והאמין שהכול חלק מתמונה רחבה יותר של היקום‪ .‬הוא היה מסוגל להרפות‬ ‫ובו בזמן לפעול‪.‬‬ ‫זהו השלב החמישי בספר שלי‪ ,‬מוקד המשיכה‪.‬‬ ‫הערב הבנתי את דרכו של העולם )כך נדמה לי(‪.‬‬ ‫אני לא כל כך בטוח שאבין אותה גם מחר‪.‬‬ ‫אני מתגעגע לספרי הקומיקס‪.‬‬ ‫ ‬ ‫"לכולם יש מתנה‪ ",‬אמר לי ד"ר הו לן באחד הטיולים שלנו‪.‬‬ ‫"מה עם טייגר וודס?"‬ ‫ שאלתי‪ ,‬ביודעי מה תהיה התשובה‪ ,‬אבל בכוונה להוביל משם לשאלה עמוקה יותר‪...‬‬ ‫"הוא ממלא את תפקידו בהצגה של הישות האלוהית‪".‬‬ ‫"אבל מה יקרה כשהוא יתחיל ללמד אחרים לשחק גולף?"‬ ‫"הוא לעולם לא יצליח‪ ",‬אמר ד"ר הו לן‪" .‬התפקיד שלו הוא לשחק גולף‪ ,‬ולא ללמד‬ ‫איך לשחק‪ .‬זה תפקיד של מישהו אחר‪ .‬לכל אחד מאיתנו יש תפקיד‪".‬‬ ‫"אפילו לָש ָרת?"‬ ‫"כן! יש שרתים ומפני–אשפה שאוהבים את העבודה שלהם‪ ",‬הוא אמר‪" .‬אתה חושב‬ ‫שזה בלתי אפשרי‪ ,‬מפני שאתה מדמיין את עצמך ממלא את התפקיד שלהם‪ .‬אבל‬ ‫באותה מידה‪ ,‬הם לא יכולים למלא את התפקיד שלך‪".‬‬ ‫נזכרתי לפתע בפסקה מקורס להתפתחות אישית‪" :‬אם אלוהים היה אומר לך מה‬

‫לעשות‪ ,‬היית עושה כמצוותו והיית שמח‪ .‬ובכן‪ ,‬מה שאתה עושה‪ ,‬זה אכן הדברים‬ ‫שאלוהים רוצה שתעשה‪".‬‬ ‫הנקודה היא לא להתנגד לתפקיד שלכם‪ .‬ייתכן שאני משתוקק להיות מחבר שירים כמו‬ ‫מישל מאלון‪ ,‬או שחקן כמו ג'יימס קאן‪ ,‬או מפתח שרירים כמו פראנק זאיין‪ ,‬או סופר כמו‬ ‫ג'ק לונדון‪ .‬יכול להיות שאצליח לכתוב שירים או סיפורת ברמה טובה‪ ,‬או שאהיה שחקן‬ ‫טוב או מפתח שרירים ראוי‪ .‬אבל התפקיד שלי הוא לעורר השראה‪ .‬אני כותב ספרים‬ ‫שתפקידם להעיר אנשים מבחינה רוחנית‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬להעיר את עצמי‪.‬‬ ‫כאשר אעיר את עצמי‪ ,‬אעיר גם אתכם‪.‬‬

‫סיגרים‪ ,‬המבורגרים‪ ,‬ולהרוג את הישות האלוהית‬ ‫הניקוי עוזר להקטין את המשכנתא של הנשמה שלכם‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן‬ ‫ ‬ ‫ערב אחד‪ ,‬ד"ר הו לן רצה לצאת לאכול‪ .‬שהינו בעיירה קטנה‪ ,‬שבה עסקים רבים‬ ‫פעילים מאוד בסופי השבוע‪ ,‬ורבים מהם סוגרים את עסקיהם בימי שני כדי להתאושש‬ ‫מסוף השבוע‪ .‬יכולתי לחשוב רק על מקום אחד שפתוח ביום שני בערב – מסעדת‬ ‫המבורגרים בשם בורגר בארן‪ .‬חששתי לספר עליה לד"ר הו לן משום שהנחתי שהוא‬ ‫מעדיף מזון בריא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בעקבות השינוי שערכתי בסגנון החיים שלי והרגלי האכילה‬ ‫החדשים שאימצתי‪ ,‬לא העזתי אפילו להתקרב למסעדות של מזון מהיר‪ .‬אבל בכל זאת‪,‬‬ ‫סיפרתי לד"ר הו לן על המסעדה‪.‬‬ ‫"המבורגר נשמע מצוין!" הוא לא הסתיר את התרגשותו‪.‬‬ ‫"אתה בטוח?" שאלתי‪.‬‬ ‫"הו‪ ,‬כן! אני אוהב לאכול המבורגר‪".‬‬ ‫נסענו למסעדה‪ ,‬נכנסנו והתיישבנו‪ .‬בתפריט לא הופיעו הרבה פריטי מזון בריאים‪.‬‬ ‫"אני רוצה המבורגר כפול עם גבינה‪ ,‬בלחמנייה מקמח לבן‪ ",‬ביקש ד"ר הו לן‬ ‫מהמלצרית‪.‬‬ ‫הייתי המום‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬אוכל כזה עלול לגרום להתקף לב‪ .‬בשר? גבינה? לחמנייה‬ ‫מקמח לבן? לא האמנתי למשמע אוזני‪ .‬גם לא האמנתי שאני מזמין מנה כזו בעצמי‪.‬‬ ‫חשבתי שאם לשמאן מותר – אז גם לי מותר‪.‬‬ ‫"הגבינה‪ ,‬הבשר והלחמנייה לא מדאיגים אותך?" שאלתי אותו‪.‬‬ ‫"בכלל לא‪ ",‬הוא ענה‪" .‬כל בוקר אני אוכל הוט–דוג )נקניקיה בלחמנייה( עם צ'ילי‪ .‬אני‬ ‫מאוד אוהב את זה‪".‬‬ ‫"לא האוכל הוא שמסוכן לבריאות‪ ",‬הוא הסביר לי‪" .‬אלא מה שאתה חושב על‬ ‫האוכל‪".‬‬ ‫זאת לא היתה הפעם הראשונה ששמעתי את הקביעה הזו‪ ,‬אבל מעולם לא האמנתי‬ ‫בה‪ .‬חשבתי שבין אם נרצה ובין אם לא‪ ,‬יש דברים שהם מחויבי המציאות‪ .‬אבל אולי‬ ‫טעיתי‪.‬‬ ‫הוא המשיך והסביר‪" ,‬לפני שאני אוכל‪ ,‬אני אומר בלבי לאוכל‪' ,‬אני אוהב אותך! אני‬ ‫אוהב אותך! אם אני מביא איתי דבר מה שיגרום לי להרגשה גופנית לא טובה לאחר‬ ‫שאוכל ממך‪ ,‬זאת לא אשמתך! זאת אפילו לא אשמתי! אני מוכן לקחת אחריות מלאה‬ ‫על הגורם להרגשה הלא טובה!' אחר כך אני נהנה מהארוחה‪ ,‬מפני שאז היא נקייה‪".‬‬ ‫שוב זעזעו התובנות שלו את אמונותי ופקחו את עיני‪ .‬ביליתי כל כך הרבה זמן בקריאה‬ ‫על בעיות בריאותיות ועל הנזקים שנגרמים ממזונות שונים‪ ,‬עד שהפכתי פרנואיד ולא‬ ‫יכולתי ליהנות מהמבורגר פשוט‪ .‬החלטתי לנקות את זה‪ .‬כשהגיע האוכל‪ ,‬אכלנו בתיאבון‬

‫רב‪.‬‬ ‫"ההמבורגר הזה הוא הטעים ביותר שאכלתי אי פעם‪ ",‬קבע ד"ר הו לן‪ .‬הוא התרשם‬ ‫עד כדי כך שביקש לפגוש את הטבח ולהודות לו‪ .‬הטבח לא היה מורגל באנשים שמביעים‬ ‫הערכה להמבורגרים שלו‪ ,‬שאותם הוא מטגן בשמן עמוק‪ .‬הוא לא ידע מה לומר‪.‬‬ ‫גם אני לא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ערכתי לד"ר הו לן סיור בביתי‪ .‬כשהגענו לחדר הכושר‪ ,‬עצרתי את נשמתי‪ .‬אני מחזיק‬ ‫בחדר הכושר שלי‪ ...‬סיגרים‪ .‬אין ספק שיש משהו אירוני בלהתעמל בבוקר ולעשן סיגר‬ ‫בערב‪ ,‬אבל מה לעשות‪ ,‬אלו הם חיי‪ .‬חששתי שד"ר הו לן יעיר לי משהו על העישון שלי‪.‬‬ ‫הראיתי לו את מתקני הכושר השונים‪ ,‬את תמונות מפתחי השרירים המפורסמים‬ ‫שתלויים על הקירות‪ ,‬ואת תעודות ההשתתפות שקיבלתי בתחרויות כושר שונות‪ .‬ניסיתי‬ ‫לנווט אותו אל הרחק מקופסת הסיגרים שהיתה מונחת על ספסל‪ .‬אבל הוא הבחין בהם‪.‬‬ ‫"מה זה?" הוא שאל‪.‬‬ ‫"סיגרים‪ ",‬אמרתי ונאנחתי‪.‬‬ ‫"אתה מעשן בזמן שאתה מתעמל?"‬ ‫"לא‪ ,‬לא‪ ,‬אבל אני מעשן בערבים‪ ",‬הסברתי‪" .‬אלה שעות המדיטציה שלי‪ .‬אני יושב‬ ‫על המרפסת‪ ,‬מעשן‪ ,‬ומכיר תודה על חיי‪".‬‬ ‫הוא השתתק לרגע‪ .‬חיכיתי שישלוף את כל הסטטיסטיקות שמוכיחות עד כמה העישון‬ ‫מזיק לבריאות‪ .‬לבסוף דיבר‪.‬‬ ‫"אני חושב שזה נפלא‪".‬‬ ‫"באמת?" שאלתי‪.‬‬ ‫"אני חושב שאתה צריך לעשן סיגר עם מכונית הפּאנוז שלך‪".‬‬ ‫"למה אתה מתכוון? שיצלמו אותי יושב בתוך פרנסין עם סיגר בידי?"‬ ‫"אולי‪ ,‬אבל אני דווקא חשבתי שאתה יכול לעשן בזמן שאתה מבריק או מנקה אותה‪".‬‬ ‫חששתי שתנזוף בי על העישון שלי‪ ",‬אמרתי לו‪" .‬אדם אחד שקרא את הבלוג שלי‪,‬‬ ‫ראה שהזכרתי שם סיגרים‪ ,‬וכתב שאני מכניס רעלים לגוף שלי ופוגע בעצמי‪".‬‬ ‫"כנראה שאותו אדם מעולם לא שמע על המנהג האינדיאני של העברת מקטרת‬ ‫שלום‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬או על כך שבשבטים רבים העישון הוא חלק מטקס ההתבגרות‪ ,‬ודרך‬ ‫ליצירת תחושה משפחתית ולחיזוק הקשר הרגשי בין אנשים‪".‬‬ ‫שוב למדתי שהמפתח בשביל ד"ר הו לן הוא לאהוב הכול‪ .‬כשעושים זאת‪ ,‬הכול‬ ‫משתנה‪ .‬העישון מזיק כשאתם חושבים שהוא מזיק; ההמבורגר מזיק כשאתם חושבים‬ ‫שהוא מזיק‪ .‬כמו כל דבר במסורת העתיקה מהוואי‪ ,‬הכול מתחיל במחשבה‪ ,‬והמרפא‬ ‫הגדול מכולם הוא האהבה‪.‬‬ ‫סוף סוף התחלתי להבין אותו‪ ,‬והבנתי גם עד כמה חשוב להגיע למצב של אפס‬ ‫מגבלות‪.‬‬ ‫אבל לא כולם הרגישו כמוני‪.‬‬

‫ערב אחד השתתפתי בֶטלסמינר )הרצאה או שיחה שמועברת באמצעות האינטרנט או‬ ‫הטלפון( וסיפרתי לכולם על החוויה שלי עם ד"ר הו לן‪ ,‬שרובה כתובה בדפים אלה‪.‬‬ ‫המאזינים הקשיבו בתשומת לב ושאלו שאלות‪ .‬נדמה היה לי שהם מבינים את ההסברים‬ ‫שלי‪ .‬אבל להפתעתי‪ ,‬בסוף השיחה הם חזרו לדרך החשיבה הרגילה שלהם‪ .‬למרות‬ ‫שכולם הסכימו שעלינו לקחת אחריות מלאה על החיים שלנו‪ ,‬הם שוב החלו לדבר על‬ ‫אחרים‪ .‬למרות שכולם הסכימו ששיטת הניקוי שד"ר הו לן מלמד היא רבת עוצמה‪ ,‬הם‬ ‫שוב חזרו להרגלים הישנים שלהם‪.‬‬ ‫אחת המשתתפות אמרה‪" ,‬אני לא רוצה להגיד 'אני מצטערת' כי כל דבר שאגיד אחרי‬ ‫המילה 'אני' הוא הדבר שאהיה‪".‬‬ ‫רציתי להגיד‪" ,‬אנחנו יכולים לנקות את זה‪ ",‬משום שידעתי שההצהרה שלה היא רק‬ ‫אמונה‪ .‬אבל במקום זה אמרתי רק‪" ,‬ד"ר הו לן היה אומר שתעשי מה שנראה לך נכון‪".‬‬ ‫בהתחלה הייתי מתוסכל‪ .‬אבל אז הבנתי שגם אני צריך לנקות את זה‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אם אני לוקח אחריות מלאה על מה שאני חווה‪ ,‬הרי אני חווה גם אותם‪ .‬ואם הכלי היחיד‬ ‫שאיתו אני יכול לנקות הוא המשפט "אני אוהב אותך"‪ ,‬אז עלי לנקות בעזרתו את מה‬ ‫שאני רואה באחרים‪ ,‬מפני שמה שאני רואה בהם – נמצא בתוכי‪.‬‬ ‫זהו אולי החלק הקשה ביותר להבנה בשיטת הו'אופונופונו‪ .‬שום דבר לא נמצא מחוץ‬ ‫לכם‪ .‬הכול קיים בתוככם‪ .‬כל דבר שתחוו‪ ,‬אתם חווים אותו בתוככם פנימה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אדם אחד אתגר אותי בנושא זה ושאל‪" ,‬מה לגבי ‪ 50‬מיליון האנשים שהצביעו לנשיא‬ ‫שאני לא תומך בו? ברור שלא היתה לי מעורבות באופן הפעולה שלהם!"‬ ‫"איפה אתה חווה את ‪ 50‬מיליון האנשים האלה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת איפה אני חווה אותם?" הוא השיב בשאלה‪" .‬אני קורא עליהם‪ ,‬אני‬ ‫רואה אותם בטלוויזיה‪ ,‬וזאת עובדה שהם הצביעו בשבילו‪".‬‬ ‫"אבל איפה אתה חווה את כל המידע הזה?"‬ ‫"בראש שלי‪ ,‬כשאני צופה בחדשות‪".‬‬ ‫"בתוכך‪ ,‬נכון?" שאלתי‪.‬‬ ‫"אני אומנם מעבד את המידע בתוכי‪ ,‬כן‪ ,‬אבל הם נמצאים מחוץ לי‪ .‬אני לא מכיל ‪50‬‬ ‫מיליון אנשים בתוכי‪".‬‬ ‫"למעשה‪ ,‬אתה כן‪ ",‬אמרתי‪" .‬אתה חווה אותם בתוכך‪ ,‬לכן הם לא קיימים אלא‬ ‫כשאתה מתבונן לתוך עצמך‪".‬‬ ‫"אבל אני יכול להביט החוצה ולראות אותם‪".‬‬ ‫"אתה רואה אותם בתוכך‪ ",‬קבעתי‪" .‬כל דבר שאתה מעבד נמצא בתוכך‪ .‬אם לא‬ ‫תעבד את הדבר‪ ,‬הוא לא יהיה קיים‪".‬‬ ‫"זה דומה לשאלה – אם עץ נופל ביער ואף אחד לא נמצא שם‪ ,‬האם הוא משמיע‬ ‫קול?"‬ ‫"בדיוק‪".‬‬

‫"זה מטורף‪".‬‬ ‫"בדיוק‪ ",‬אמרתי‪" .‬אבל זאת הדרך הביתה‪".‬‬ ‫ואז החלטתי להקשות עליו עוד יותר‪ .‬שאלתי‪" ,‬האם אתה יכול להגיד לי מה תהיה‬ ‫המחשבה הבאה שלך?"‬ ‫הוא השתתק לרגע‪ .‬הוא רצה לפלוט תשובה במהירות‪ ,‬אבל הבין שאינו מסוגל‪.‬‬ ‫"אף אחד לא יכול לחזות מה תהיה המחשבה הבאה שלו‪ ",‬הסברתי‪" .‬אפשר לדבר‬ ‫עליה לאחר שהיא עולה‪ ,‬אבל המחשבה עצמה מגיעה מהתת–מודע שלנו‪ .‬אין לנו שליטה‬ ‫עליה‪ .‬הבחירה היחידה שיש לנו ברגע שמחשבה מופיעה היא‪ ,‬אם לפעול לפיה או לא‪".‬‬ ‫"אני לא מבין‪".‬‬ ‫"לאחר שמחשבה עולה אפשר לעשות המון דברים‪ ,‬אבל המחשבה נוצרת בתת–מודע‬ ‫שלנו‪ ",‬הסברתי‪" .‬כדי לנקות את התת–מודע ולייצר מחשבות טובות יותר‪ ,‬עלינו לפעול‬ ‫אחרת‪".‬‬ ‫"איך?"‬ ‫"למעשה‪ ,‬אני כותב ספר שלם על הנושא הזה‪ ",‬הסברתי‪ ,‬והתכוונתי לספר הזה‬ ‫שבידיכם עכשיו‪.‬‬ ‫"ואיך זה קשור ל–‪ 50‬מיליון האנשים הנמצאים שם בחוץ?"‬ ‫"הם לא נמצאים בחוץ‪ ,‬בדיוק כשם שהמחשבות שלך לא נמצאות בחוץ‪ ",‬אמרתי‪.‬‬ ‫"הכול בתוכך‪ .‬כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לנקות‪ ,‬כדי לפנות את מחסן התוכנות‬ ‫שבמוח שלנו‪ .‬בזמן שאתם מנקים‪ ,‬המחשבות שעולות בכם הופכות לחיוביות ויצרניות‬ ‫יותר‪ ,‬ואפילו אוהבות יותר‪".‬‬ ‫"אני עדיין חושב שכל זה מטורף‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"אני אנקה את זה‪ ",‬עניתי לו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש להניח שהוא לא הבין למה התכוונתי‪ .‬אבל אם אני רוצה להגיע לאפס מגבלות‪ ,‬עלי‬ ‫לקחת אחריות מלאה על כך שהוא לא הבין זאת‪ .‬הזיכרון שלו הוא הזיכרון שלי‪ .‬התוכנה‬ ‫שלו היא התוכנה שלי‪ .‬העובדה שהוא אמר לי מה שאמר‪ ,‬משמעה שדבריו משותפים‬ ‫לשנינו‪ .‬לכן‪ ,‬כשאני אתנקה מזה‪ ,‬גם הוא יתנקה‪ .‬בזמן שאני כותב את המילים האלה‪ ,‬אני‬ ‫אומר במחשבתי "אני אוהב אותך"‪ ,‬מאחורי המילים‪ ,‬מאחורי ההדפסה‪ ,‬מאחורי המחשב‪,‬‬ ‫מאחורי הקלעים‪ .‬כשאני אומר "אני אוהב אותך" בזמן שאני עובד‪ ,‬כותב‪ ,‬קורא‪ ,‬משחק‪,‬‬ ‫מדבר או חושב‪ ,‬אני מנסה לנקות‪ ,‬למחוק‪ ,‬לטהר כל הזמן‪ ,‬כל דבר ועניין שנמצא ביני לבין‬ ‫האפס‪.‬‬ ‫אתם יכולים להרגיש את האהבה?‬ ‫ ‬ ‫בוקר אחד‪ ,‬ד"ר הו לן אמר שראה לוגו בדמות תלתן עם ארבעה עלים‪ ,‬שמתאים לי‪.‬‬ ‫"העלעל הרביעי מוזהב ודומה ללשון‪ ",‬הוא אמר‪ .‬במשך מספר דקות הוא תיאר לי את‬ ‫הסמל שראה בעיני רוחו‪ .‬לא הייתי בטוח מאין הוא הביא את הדימוי הזה‪ .‬גם הוא לא‪ .‬‬

‫"עליך למצוא אומן שיצייר עבורך את הסמל‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫מאוחר יותר יצאנו לטיול רגלי בעיר‪ .‬אכלנו צהריים‪ ,‬ולאחר מכן ביקרנו בכמה חנויות‪.‬‬ ‫בחנות הראשונה הוצגו פריטי אומנות מזכוכית צבועה‪ .‬שנינו התרשמנו עמוקות‪ .‬בזמן‬ ‫שהתפעלנו מיצירותיה של בעלת החנות‪ ,‬היא אמרה‪" ,‬אם אי פעם תזדקק לעיצוב לוגו או‬ ‫לגרפיקה כלשהי‪ ,‬נוכל לצייר בשבילך‪".‬‬ ‫ד"ר הו לן חייך ורכן לעברי‪ ,‬ואני חייכתי ורכנתי לעברו‪ .‬פעולה ממצב אפס משמעה‬ ‫שהכול מתנהל בתזמון מושלם‪.‬‬ ‫בזמן שכתבתי את החלק הזה של הספר‪ ,‬היה עלי לעצור ולהתראיין לסרט שהתמקד‬ ‫ביצירת בריאות גופנית דרך המחשבה‪ .‬התחלתי את הריאיון באמירה שהמחשבות אינן‬ ‫חשובות‪ ,‬כמו היעדר המחשבות‪ .‬ניסיתי להסביר את מצב הקיום באפס מגבלות‪ ,‬שבו‬ ‫אנחנו מאפשרים לישות האלוהית לרפא אותנו‪ ,‬במקום שנרפא את עצמנו‪ .‬לא הייתי‬ ‫בטוח למה אני אומר את זה‪ .‬חלק ממני הטיל ספק בשפיות שלי‪ .‬אבל המשכתי לזרום‪.‬‬ ‫בסיום הצילומים אישה שצפתה בצילומים אמרה לי בהתרגשות רבה שהיא מרפאה‬ ‫אנשים על ידי כניסה למצב אפס‪ .‬הסתבר לי שהיא רופאה‪ ,‬שכעת עוסקת בריפוי בעלי‬ ‫חיים על ידי הגעה למצב של אפס מגבלות והיעדר מחשבות בנוכחותם של בעלי החיים‬ ‫החולים‪ .‬היא הראתה לי תמונות של כלבים שסבלו מקטרקט ואת תמונותיהם לאחר‬ ‫הטיפול‪ ,‬שבהן הם נראו בריאים לגמרי‪.‬‬ ‫שוב הוכיחה הישות האלוהית שהכוח נמצא בידיה ולא בידי‪ .‬אני יכול רק להמשיך‬ ‫ולנקות כדי שאוכל לשמוע אותה ולציית לה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אמש שוחחתי בטלפון במשך שעה וחצי עם מורה ידוע מאוד לעבודת מודעות‪ ,‬שאותו‬ ‫הערצתי במשך שנים רבות‪ .‬אני אוהב את כל ספריו ומעריץ את המסר שלו‪ .‬מאחר שגם‬ ‫הוא אוהב את העבודה שלי‪ ,‬יצרנו בסופו של דבר קשר ושוחחנו‪ .‬אבל דבריו הפתיעו אותי‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫המומחה הזה לצמיחה אישית גולל באוזני את הקורות אותו בשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫הסיפור היה מבעית‪ .‬הוא נפל קורבן להתעללות מצד אדם שהוא אהב‪ .‬בזמן שהקשבתי‪,‬‬ ‫תהיתי איך הוא יכול להגיד שהוא קורבן‪ ,‬למרות שהמסר שלו קובע שעלינו לקחת‬ ‫אחריות מלאה על חיינו‪.‬‬ ‫התחלתי להבין שכמעט כולם‪ ,‬אפילו המומחים לעבודה עצמית שמנסים ללמד אותנו‬ ‫איך לחיות )ואני ביניהם(‪ ,‬כלל לא יודעים מה הם עושים‪ .‬עדיין חסר להם חלק מהפאזל‪.‬‬ ‫הם מגיעים לנקודה שבה הם חושבים שמה שהוכיח את עצמו בעבר יוכיח את עצמו‬ ‫תמיד גם בעתיד‪ ,‬ושהדבר נכון גם לגבי אנשים אחרים‪ .‬אבל החיים פועלים אחרת‪ .‬כולנו‬ ‫שונים אחד מהשני‪ ,‬והחיים משתנים ללא הרף‪ .‬בדיוק ברגע שאתם חושבים שהבנתם‬ ‫הכול‪ ,‬מתחוללת תפנית חדשה‪ ,‬ושוב נדמה לכם שחייכם יצאו מכלל שליטה‪.‬‬ ‫משנתו של ד"ר הו לן מלמדת אותנו להרפות ולבטוח בישות האלוהית‪ ,‬ובאותה עת‬ ‫לנקות ללא הרף את כל המחשבות והחוויות שעולות ומפריעות לנו לשמוע את הישות‬ ‫האלוהית‪ .‬העבודה המתמשכת הזאת מאפשרת לנו לנכש את העשבים השוטים‪ ,‬שהן‬

‫התוכנות‪ ,‬כדי שנוכל להתמודד עם החיים ביתר נוחות ונועם‪.‬‬ ‫בזמן שהקשבתי למומחה לעבודת מודעות מפרט את מסע התלאות שלו‪ ,‬המשכתי‬ ‫לומר בלבי לישות האלוהית "אני אוהב אותך"‪ .‬כשהוא סיים לדבר‪ ,‬הוא נשמע קליל‬ ‫ושמח יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ד"ר הו לן מוסיף להזכיר לי ולכל אחד אחר‪" ,‬הישות האלוהית איננה שירות הזמנות‪.‬‬ ‫אתה לא מבקש ממנה דברים‪ ,‬אתה רק מנקה‪".‬‬ ‫אהבתי לבלות במחיצתו של ד"ר הו לן‪ .‬הוא מעולם לא גרם לי להרגיש שהשאלות שלי‬ ‫מפריעות לו‪ .‬יום אחד שאלתי אותו אם קיימות שיטות ניקוי מתקדמות כלשהן‪ .‬הרי הוא‬ ‫מתרגל הו'אופונופונו כבר למעלה מ–‪ 25‬שנים‪ .‬סביר להניח שיצר או למד כמה שיטות‬ ‫אחרות שמנקות זיכרונות מלבד "אני אוהב אותך"‪.‬‬ ‫"מה אתה עושה היום כדי לנקות?" שאלתי‪.‬‬ ‫הוא צחקק ואמר‪" ,‬הורג את הישות האלוהית‪".‬‬ ‫נדהמתי‪.‬‬ ‫"הורג את הישות האלוהית?" חזרתי על דבריו‪ ,‬תוהה למה הוא התכוון‪.‬‬ ‫"אני יודע שאפילו ההשראה רחוקה שלב אחד ממצב אפס‪ ",‬הוא הסביר‪" .‬נאמר לי‬ ‫שעלי להרוג את הישות האלוהית כדי להגיע הביתה‪".‬‬ ‫"אבל איך אתה הורג את הישות האלוהית?"‬ ‫"אני ממשיך לנקות‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫שוב ושוב הוא חוזר ומביא את אותו פזמון חוזר אחד ויחיד שמרפא כל פצע ואת כל‬ ‫הפצעים כולם‪" :‬אני אוהב אותך‪ ,‬אני מצטער‪ ,‬סלח לי‪ ,‬תודה‪".‬‬ ‫ ‬ ‫כשהייתי בוורשה‪ ,‬פולין‪ ,‬בסוף שנת ‪ ,2006‬החלטתי להציג את הרעיון של אפס מגבלות‬ ‫ומצב האפס בפני הקהל שנכח בהרצאה שלי‪ .‬הרציתי שם במשך יומיים על שיווק‬ ‫היפנוטי ועל הספר מוקד המשיכה‪ .‬גיליתי אנשים פתוחים‪ ,‬אוהבים וצמאי דעת‪ ,‬ולכן‬ ‫לימדתי אותם את מה שחלקתי איתכם כאן‪ :‬שאתם אחראים לכל דבר שקיים בחייכם‪,‬‬ ‫ושהאמירה הפשוטה‪" ,‬אני אוהב אותך" תרפא כל דבר‪.‬‬ ‫למרות שקהל המאזינים היה זקוק לתרגום של ההרצאה שלי‪ ,‬נראה היה שהם סופגים‬ ‫כל מילה שאמרתי‪ .‬אדם אחד שאל אותי שאלה מעניינת‪" :‬פה‪ ,‬בפולין‪ ,‬אנשים מתפללים‬ ‫כל היום לאלוהים והולכים לכנסייה‪ ,‬ובכל זאת היתה לנו מלחמה‪ ,‬העיר שלנו הופצצה על‬ ‫ידי היטלר‪ ,‬חיינו תחת משטר צבאי במשך שנים‪ ,‬וסבלנו הרבה‪ .‬למה התפילות האלה לא‬ ‫עזרו‪ ,‬ובמה שונה השיטה הזאת מהוואי?"‬ ‫הצטערתי שד"ר הו לן לא היה שם כדי לעזור לי‪ .‬שתקתי והרהרתי בשאלה‪ ,‬מחפש‬ ‫את התשובה הנכונה‪ .‬לאחר כמה רגעים השבתי‪:‬‬ ‫"אנשים לא מקבלים את מה שהם אומרים‪ ,‬אלא את מה שהם מרגישים‪ .‬רוב האנשים‬ ‫שמתפללים לא מאמינים שמישהו ישמע אותם או יעזור להם‪ .‬אנשים רבים מתפללים‬

‫מתוך ייאוש ולכן הם יזמינו לחייהם עוד ממה שהם מרגישים‪ :‬עוד ייאוש‪".‬‬ ‫נראה היה שהשואל מקבל ומבין את התשובה שלי‪ .‬הוא הנהן‪ .‬אבל כשחזרתי לארצות‬ ‫הברית כתבתי לד"ר הו לן ושאלתי אותו כיצד הוא היה משיב‪ .‬הוא ענה כך‪:‬‬ ‫ ‬ ‫אאו אקואה‬ ‫תודה על ההזדמנות לנקות את מה שמתרחש בתוכי שאותו אני חווה כשאלה שלך‪.‬‬ ‫בסדנה שהנחיתי בוולנסיה שבספרד לפני שנתיים‪ ,‬השתתפה אישה אמריקאית‪" .‬הנכד‬ ‫שלי היה חולה סרטן‪ ",‬היא אמרה לי בהפסקה‪" .‬התפללתי למענו וביקשתי שלא ימות‪,‬‬ ‫אבל הוא מת בכל זאת‪ .‬למה?"‬ ‫"התפללת בשביל האדם הלא נכון‪ ",‬עניתי לה‪" .‬עדיף היה אם היית מתפללת למענך‪,‬‬ ‫ומבקשת סליחה על מה שהתרחש בתוכך ונחווה על ידך כמחלת הסרטן של הנכד שלך‪".‬‬ ‫אנשים לא חושבים שהם המקור של החוויות שלהם‪ .‬רק לעיתים רחוקות המתפללים‬ ‫מכוונים את התפילות שלהם לדבר שמתרחש בתוכם‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫איהליאקלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אהבתי את התשובה הכנה שלו‪ .‬שוב ושוב חוזר ד"ר הו לן ואומר שאין דבר מחוץ לנו‪.‬‬ ‫כשרוב האנשים מתפללים‪ ,‬הם פועלים כאילו אין להם כוח או אחריות‪ .‬אבל בשיטת‬ ‫הו'אופונופונו‪ ,‬אתם אחראים לחלוטין‪ .‬ה"תפילה" היא בקשת סליחה על כל דבר שקיים‬ ‫בכם ושהביא לנסיבות החיצוניות‪ .‬התפילה מחברת אתכם מחדש לישות האלוהית‪ .‬כל‬ ‫שנותר לכם לעשות הוא לבטוח בישות האלוהית שתרפא אתכם‪ .‬בזמן שאתם תירפאו‪,‬‬ ‫יירפא גם החוץ‪ .‬הכול‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נמצא בתוככם‪.‬‬ ‫לארי דוסי אמר את זה יפה בספרו‪ ,‬מילים מרפאות )‪" (Healing Words‬בזמנים כאלה‬ ‫עלינו להיזכר שלתפילות‪ ,‬במסגרת תפקידן כגשר למוחלט‪ ,‬אין אחוזי כישלון‪ .‬הן מצליחות‬ ‫במאה אחוזים‪ ,‬אלא אם אנו מונעים את התגשמותן – בכך שאיננו ערים אליהן‪".‬‬ ‫דבר אחד הטריד אותי בנוגע לעבודתי עם ד"ר הו לן‪.‬‬ ‫ככל שהמשכתי להתפתח ולזכות בתובנות‪ ,‬חששתי שהספרים הקודמים שלי היו‬ ‫שגויים והטעו אנשים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בספר מוקד המשיכה היללתי את כוחה של הכוונה‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬שנים אחרי שכתבתי אותו‪ ,‬הבנתי שהכוונה היא משחק של שוטים‪ ,‬צעצוע לאגו‪,‬‬ ‫ושמקור הכוח האמיתי הוא השראה‪ .‬עכשיו גם ידעתי שקבלת החיים היא הסוד הגדול‬ ‫לאושר‪ ,‬ולא השליטה בחיים‪ .‬יותר מדי אנשים‪ ,‬וביניהם אני – דמיינו דמיונות והצהרנו‬ ‫הצהרות כדי לתמרן את העולם‪ .‬עכשיו ידעתי שאין בכך צורך‪ .‬עדיף ללכת עם הזרם‬ ‫ולנקות ללא הרף כל דבר שעולה‪.‬‬ ‫התחלתי להרגיש כמו שחש ודאי ֶנ ִוויל גודרד‪ ,‬אחד מסופרי המיסטיקה האהובים עלי‪.‬‬ ‫ספריו המוקדמים‪ ,‬כמו החוק וההבטחה )‪The Law and the‬‬ ‫‪ ,(Promise‬עסקו ביכולת ליצור את המציאות שלנו על ידי הפיכת‬ ‫הרגשה לעובדה‪ .‬הוא קרא לזה "החוק"‪" .‬החוק" הוא היכולת שלכם להשפיע על העולם‬

‫באמצעות הרגשה‪" .‬ההבטחה" מתייחסת לכניעה לרצונו של האלוהים כלפיכם‪ .‬‬ ‫בתחילת הקריירה שלו לימד נוויל אנשים כיצד לקבל את מה שהם רוצים בעזרת מה‬ ‫שכינה "דמיון מואר"‪ .‬תיאור תמציתי של הביטוי הזה מצוי בציטוט החביב על נוויל‪,‬‬ ‫"הדמיון יוצר את המציאות‪ ".‬הספר הראשון שלו נקרא לפקודתך )‪,(At Your Command‬‬ ‫ואני ערכתי את הגרסה המחודשת שלו‪ .‬בספר הוא מסביר שהעולם אכן עומד‬ ‫"לפקודתנו"‪ .‬אמרו לישות האלוהית או לאלוהים מה אתם רוצים‪ ,‬וזה מה שתקבלו‪ .‬אבל‬ ‫בשנותיו המאוחרות של נוויל‪ ,‬אחרי שנת ‪ ,1959‬הוא הבין שיש כוח חזק יותר‪ :‬הכוח‬ ‫להרפות ולאפשר לישות האלוהית לפעול דרכנו‪.‬‬ ‫הנקודה המעניינת היא שהוא ממש לא זכר את ספריו המוקדמים‪ ,‬ממש כפי שיצרן‬ ‫מכוניות לא זוכר מכונית פגומה‪ .‬אין לי מושג אם הוא התייסר בגללם או לא‪ .‬אני מנחש‬ ‫שלא‪ .‬הוא השאיר אותם בעולם כי הרגיש ש"החוק" הוא שימושי ויכול לעזור לאנשים‬ ‫להתמודד עם אתגרים בחייהם‪ .‬אבל אני רציתי לזכור את הספרים שלי‪ .‬הרגשתי שהם‬ ‫הטעו אנשים‪ .‬אמרתי לד"ר הו לן שאני מרגיש שעשיתי שירות דוב לעולם‪.‬‬ ‫"הספרים שלך הם כמו אבני דרך‪ ",‬הסביר ד"ר הו לן‪" .‬אנשים נמצאים במקומות‬ ‫שונים במסלול חייהם‪ .‬הספרים שלך מדברים אליהם במקום שבו הם נמצאים‪ .‬לאחר‬ ‫שיסתייעו באחד הספרים שלך כדי להתפתח‪ ,‬הם יהיו מוכנים לספר הבא שלך‪ .‬אתה‬ ‫בכלל לא צריך להיזכר בספרים שלך‪ ,‬הם כולם מושלמים‪".‬‬ ‫כשחשבתי על הספרים שלי‪ ,‬על נוויל‪ ,‬על ד"ר הו לן ועל כל הקוראים בעבר‪ ,‬בהווה‬ ‫ובעתיד‪ ,‬כל שיכולתי לומר הוא‪" ,‬אני מצטער‪ ,‬סלחי לי‪ ,‬תודה‪ ,‬אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫לנקות‪ .‬לנקות‪ .‬לנקות‪.‬‬

‫האמת שמאחורי הסיפור‬ ‫זאת לא אשמתך‪ ,‬אבל זאת האחריות שלך‪.‬‬ ‫ד"ר ג'ו ויטלי‬ ‫ ‬ ‫עבודתי עם ד"ר הו לן טרם הסתיימה‪ .‬עדיין לא היה בידי הסיפור השלם על עבודתו‬ ‫בבית החולים הפסיכיאטרי‪.‬‬ ‫"מעולם לא פגשת את המטופלים?" שאלתי אותו שוב באחד הימים‪" .‬מעולם לא?"‬ ‫"פגשתי אותם במסדרונות‪ ,‬אבל לא נפגשנו לפגישה טיפולית במשרד שלי‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬ ‫"פעם אחת פגשתי אחד מהם והוא אמר‪ ,‬אני יכול להרוג אותך‪ ,‬אתה יודע את זה?'‬ ‫השבתי‪' ,‬אני גם בטוח שתעשה את זה היטב‪"'.‬‬ ‫ד"ר הו לן המשיך וסיפר‪" ,‬כשהתחלתי לעבוד בבית החולים הפסיכיאטרי לעבריינים‬ ‫חולי נפש‪ ,‬היו מתרחשות מדי יום שלוש או ארבע תקריות של מטופלים שתקפו מטופלים‬ ‫אחרים‪ .‬בזמנו היו שם בערך ‪ 30‬מטופלים‪ .‬אנשים נכבלו באזיקים‪ ,‬הושמו בבידוד או‬ ‫שנאסרה עליהם היציאה מהמחלקה‪ .‬רופאים ואחיות עברו במסדרונות כשגבם פונה אל‬ ‫הקיר‪ ,‬מפחד שיותקפו‪ .‬אחרי מספר חודשים של ניקוי‪ ,‬היינו עדים לשינוי חד לטובה‪ :‬לא‬ ‫עוד אזיקים‪ ,‬לא עוד בידוד‪ ,‬ואנשים הורשו לצאת לפעילויות כמו עבודה ומשחקי ספורט‪".‬‬ ‫"אבל מה עשית כדי להתחיל בשינוי?" שאלתי‪.‬‬ ‫"היה עלי לקחת אחריות מלאה בתוכי פנימה על כך שהפכתי את הבעיות לממשיות‬ ‫בעולם הסובב אותי‪ ",‬הוא אמר‪" .‬הייתי צריך לנקות את המחשבות הרעילות שלי‪,‬‬ ‫ולהחליף אותן באהבה‪ .‬המטופלים לא עשו שום דבר רע‪ .‬הטעויות היו בתוכי‪".‬‬ ‫לפי ההסבר של שד"ר הו לן‪ ,‬המטופלים‪ ,‬ואפילו מבנה המחלקה עצמו‪ ,‬לא הרגישו‬ ‫אהובים‪ .‬לכן הוא אהב הכול‪.‬‬ ‫"הסתכלתי על הקירות וראיתי שהם זקוקים לצביעה‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬אבל הצבע החדש‬ ‫לא נתפס‪ .‬הוא התקלף מיד מהקיר‪ .‬לכן פשוט אמרתי לקירות שאני אוהב אותם‪ .‬ואז יום‬ ‫אחד החליט מישהו לצבוע את הקירות‪ ,‬והפעם הצבע נשאר‪".‬‬ ‫זה נשמע משונה‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬אבל התחלתי להתרגל לשמוע ממנו דברים מסוג זה‪.‬‬ ‫לבסוף הייתי חייב לשאול את השאלה שהכי הטרידה אותי‪:‬‬ ‫"האם כל המטופלים השתחררו מבית החולים?"‬ ‫"שניים מהם לא השתחררו‪ ",‬הוא השיב‪" .‬שניהם הועברו למקום אחר‪ .‬מלבדם‪ ,‬כל‬ ‫המחלקה נרפאה‪".‬‬ ‫ואז הוסיף משהו‪ ,‬שמאוחר יותר עזר לי להבין טוב מאוד את העוצמה שטמונה‬ ‫בעבודתו‪" ,‬אם אתה רוצה לדעת מה קרה באותן שנים‪ ,‬פנה אל אוַֹמ ָקה–אוֹ– ָקַלה‬ ‫ָהמאגוּצ'י‪ .‬בתקופה שעבדתי שם‪ ,‬היא היתה אחת העובדות הסוציאליות‪".‬‬ ‫כתבתי לה‪ .‬היא ענתה‪:‬‬

‫ ‬ ‫ג'ו היקר‪,‬‬ ‫תודה לך על שנתת לי את ההזדמנות הזאת‪.‬‬ ‫עליך לדעת שאני כותבת את המכתב עם אמורי לאנס אוליביירה‪ ,‬שהיא אחת‬ ‫העובדות הסוציאליות שעבדה עם ד"ר הו לן במחלקה‪.‬‬ ‫הייתי העובדת הסוציאלית במחלקה החדשה בבית החולים הפסיכיאטרי של מדינת‬ ‫הוואי‪ .‬המחלקה נקראה "מחלקה סגורה ברמת אבטחה גבוהה" )‪ .(CISU‬היו בה‬ ‫מטופלים–אסירים שרובם ביצעו פשעים נתעבים‪ ,‬כמו‪ :‬רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬תקיפה‪ ,‬שוד‪ ,‬הטרדה‬ ‫מינית ושילובים של כל אלה‪ ,‬וגם אובחנו כחולי נפש קשים‪ ,‬או שנחשבו כאלה‪.‬‬ ‫כמה מהמטופלים–אסירים יצאו זכאים עקב אי–שפיות‪ ,‬ונגזר עליהם אשפוז במחלקה‪.‬‬ ‫היו ביניהם פסיכוטיים שנזקקו לטיפול‪ ,‬ואחרים הגיעו לשם לצורך הסתכלות שתקבע אם‬ ‫הם כשירים לעמוד למשפט )כלומר‪ ,‬אם הם מסוגלים להבין את הטיעונים נגדם ולקחת‬ ‫חלק בהגנה שלהם(‪ .‬חלקם היו סכיזופרניים‪ ,‬חלקם דו–קוטביים )מניה–דפרסיביים(‬ ‫וחלקם בעלי פיגור שכלי‪ .‬אחרים אובחנו כפסיכופתים או סוציופתים‪ .‬היו גם כאלה שניסו‬ ‫לשכנע את בית המשפט שהם לוקים באחת או בכל מחלות הנפש שהזכרתי‪.‬‬ ‫כולם היו נעולים במחלקה כל שעות היממה‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪ ,‬והורשו לצאת בליווי‬ ‫של איש צוות‪ ,‬כשהם כבולים באזיקי קרסוליים ופרקי ידיים‪ ,‬וזאת רק מטעמים רפואיים‬ ‫או כדי להופיע בבית המשפט‪ .‬רוב היום הם בילו בחדרים מבודדים‪ ,‬נעולים וחסרי חלונות‪,‬‬ ‫שהיו בהם קירות ותקרה מבטון וחדר אמבטיה נעול‪ .‬רבים מהם היו בטיפול תרופתי כבד‪.‬‬ ‫פעילויות מסוגים שונים היו מעטות ונדירות‪.‬‬ ‫"תקריות" היו דבר שבשגרה – מטופלים תקפו אנשי צוות‪ ,‬מטופלים אחרים או את‬ ‫עצמם‪ .‬מטופלים ניסו לברוח‪ .‬היו גם "תקריות" בעייתיות שבהן אנשי צוות תמרנו‬ ‫מטופלים; היו בעיות שקשורות לסמים‪ ,‬לימי מחלה ולתשלומי פיצויים לעובדים; אנשי‬ ‫הצוות התנהלו בחוסר הרמוניה; היתה תחלופה גבוהה מאוד של פסיכולוגים‪,‬‬ ‫פסיכיאטרים ועובדי מנהלה; היו בעיות צנרת וחשמל וכן הלאה‪ .‬זה היה מקום קשה‪,‬‬ ‫הפכפך‪ ,‬מדכא ופראי‪ .‬אפילו צמחים לא הצליחו לגדול שם‪.‬‬ ‫גם כשהמחלקה עברה למבנה חדש‪ ,‬משופץ ומאובטח יותר‪ ,‬שכלל אזור מגודר‬ ‫לפעילויות פנאי‪ ,‬איש לא ציפה שמשהו ישתנה‪.‬‬ ‫לכן כשהופיע "עוד אחד מאותם פסיכולוגים"‪ ,‬הנחנו שהוא ינסה לערוך שינויים‪,‬‬ ‫להתחיל בתוכניות חדישות‪ ,‬ואז יעזוב‪ ,‬זמן קצר לאחר שהגיע‪.‬‬ ‫אבל הפעם הגיע ד"ר הו לן‪ ,‬שמלבד היותו ידידותי‪ ,‬נדמה היה שהוא לא עושה כלום‪.‬‬ ‫הוא לא ערך מבדקים‪ ,‬לא כתב הערכות ולא קבע אבחנות‪ .‬הוא לא טיפל ולא ערך‬ ‫בדיקות פסיכולוגיות מכל סוג שהוא‪ .‬לעיתים קרובות הוא הגיע מאוחר ולא השתתף‬ ‫בישיבות הצוות שבהן דנו במטופלים או בניהול רישומי החובה‪ .‬במקום זה‪ ,‬הוא תרגל‬ ‫תהליך מוזר שנקרא הו'אופונופונו זהות העצמי‪ ,‬שהיה קשור בלקיחת אחריות מלאה על‬ ‫עצמך‪ ,‬התבוננות בעצמך בלבד וניקוי האנרגיות השליליות והבלתי רצויות בתוכך‪.‬‬ ‫משונה מכול היתה העובדה שהפסיכולוג הזה נראה תמיד נינוח‪ ,‬ונדמה היה שהוא‬

‫אפילו באמת נהנה! הוא הרבה לצחוק‪ ,‬השתעשע עם מטופלים ועם אנשי צוות‪ ,‬ונראה‬ ‫היה שהוא נהנה מאוד מעבודתו‪ .‬היה ברור שכולם אוהבים אותו ונהנים מחברתו‪ ,‬למרות‬ ‫שחשבנו שהוא לא עובד הרבה‪.‬‬ ‫אבל אז החלו דברים להשתנות‪ .‬חדרי הבידוד החלו להתפנות; המטופלים הפכו‬ ‫אחראים על הטיפול בענייניהם; הם גם התחילו לקחת חלק בתכנון וביישום של תוכניות‬ ‫ופרויקטים שאותם יצרו בשביל עצמם‪ .‬מינוני התרופות החלו לרדת‪ ,‬ומטופלים הורשו‬ ‫לעזוב את המחלקה ללא אזיקים‪.‬‬ ‫המחלקה התעוררה לחיים והיתה רגועה יותר‪ ,‬מוארת יותר‪ ,‬בטוחה יותר‪ ,‬נקייה יותר‪,‬‬ ‫פעילה יותר‪ ,‬מהנה ויצרנית‪ .‬הצמחים התחילו לצמוח‪ ,‬בעיות הצנרת נעלמו כמעט לגמרי‪,‬‬ ‫מקרי האלימות הפכו נדירים יותר‪ ,‬וניכר היה שאנשי הצוות פועלים בהרמוניה רבה יותר‪,‬‬ ‫ושהם רגועים ונלהבים יותר‪ .‬במקום בעיות של ימי מחלה ומחסור באנשי צוות‪ ,‬היה עודף‬ ‫בכוח אדם והעובדים החלו לחשוש מפיטורים‪.‬‬ ‫שני מקרים הותירו עלי רושם חזק במיוחד‪:‬‬ ‫במחלקה היה מטופל פרנואיד שסבל מהזיות קשות והיה אלים בעברו‪ .‬הוא פצע קשה‬ ‫מספר אנשים בבית החולים ומחוץ לו‪ ,‬ואושפז פעמים רבות‪ .‬הפעם נשלח למחלקה בגלל‬ ‫שביצע רצח‪ .‬בעיני‪ ,‬הוא היה מפחיד מאוד‪ .‬בכל פעם שהיה בקרבתי‪ ,‬שערותי סמרו‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫כשנה או שנתיים אחרי שד"ר הו לן עזב‪ ,‬הופתעתי לגלות ששערותי לא סמרו כשראיתי‬ ‫אותו הולך לעברי בלי אזיקים‪ .‬הרגשתי כאילו אני רואה אותו בצורה נקייה‪ ,‬בלי לשפוט‪.‬‬ ‫לא פחדתי אפילו כשכתפינו כמעט התחככו זו בזו כשחלף על פני‪ .‬זו לא היתה התגובה‬ ‫הרגילה שלי מולו‪ ,‬בעבר נהגתי להתכונן לברוח ממנו‪ .‬למעשה‪ ,‬שמתי לב שהוא נראה‬ ‫רגוע‪ .‬אומנם כבר לא עבדתי במחלקה באותה תקופה‪ ,‬אבל הייתי חייבת לגלות מה קרה‪.‬‬ ‫סיפרו לי שהוא יצא מבידוד וזה זמן מה מסתובב בלי אזיקים‪ .‬ההסבר היחיד שנמצא לזה‬ ‫היה שחלק מאנשי הצוות תרגלו את שיטת הו'אופונופונו שד"ר הו לן לימד אותם‪.‬‬ ‫המקרה השני התרחש בזמן שצפיתי בחדשות בטלוויזיה‪ .‬לקחתי לי יום חופש כדי‬ ‫להתרחק מהעבודה ולהירגע‪ .‬בחדשות דיווחו על משפט של אחד המטופלים שהיה‬ ‫מאושפז במחלקה המאובטחת‪ .‬הוא תקף מינית ילדה בת שלוש או ארבע ורצח אותה‪.‬‬ ‫המטופל אושפז כי נמצא לא כשיר לעמוד למשפט‪ .‬הוא נבדק על ידי מספר פסיכיאטרים‬ ‫ופסיכולוגים וקיבל מגוון של אבחנות שבאותם ימים היו גורמות לזיכויו עקב אי–שפיות‪.‬‬ ‫הוא לא היה נאלץ לשבת בכלא‪ .‬במקום זאת יכול היה להתאשפז בסביבה‬ ‫המגבילה–פחות של בית החולים הפסיכיאטרי של המדינה‪ ,‬עם אפשרות לשחרור‪.‬‬ ‫ד"ר הו לן פגש את המטופל הזה‪ ,‬שבסופו של דבר ביקש ללמוד את תהליך‬ ‫ההו'אופונופונו‪ .‬לפי הדיווחים הראה המטופל נחישות ועקביות רבה בתרגול שלו‪ ,‬כמצופה‬ ‫מקצין נחתים לשעבר‪ .‬לאחר מכן נמצא שהוא כשיר לעמוד למשפט‪ ,‬ונקבע תאריך שבו‬ ‫ייערך הדיון בעניינו‪.‬‬ ‫למרות שרוב המטופלים האחרים ועורכי הדין שלהם בוחרים בטענת האי–שפיות‪,‬‬ ‫המטופל הזה לא עשה זאת‪ .‬יום לפני שהיה אמור להופיע בבית המשפט‪ ,‬הוא פיטר את‬ ‫עורך הדין שלו‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעות אחר הצהריים‪ ,‬הוא עמד בבית המשפט מול השופט‬ ‫ואמר ברוב חרטה וענווה‪" ,‬אני אחראי ואני מצטער‪ ".‬איש לא ציפה לזה‪ .‬נדרשו לשופט‬

‫כמה דקות כדי להבין את מה שקרה‪.‬‬ ‫שיחקתי טניס עם ד"ר הו לן ועם האיש הזה פעם או פעמיים‪ ,‬ולמרות שהמטופל היה‬ ‫מאוד מנומס ומתחשב‪ ,‬הייתי שיפוטית כלפיו‪ .‬אבל באותו רגע הרגשתי רק רכות ואהבה‬ ‫אליו‪ .‬יכולתי לראות את השינוי הגדול שהתחולל בבית המשפט‪ .‬הקולות של השופט‬ ‫ועורכי הדין הפכו עדינים יותר‪ ,‬ונראה היה שכל האנשים סביבו מביטים בו בחיוכים‬ ‫עדינים‪ .‬היה זה רגע רב משמעות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כשבאחר צהריים אחד‪ ,‬שאל ד"ר הו לן אם מישהו מאיתנו רוצה ללמוד את שיטת‬ ‫הו'אופונופונו אחרי משחק הטניס‪ ,‬קפצתי על ההזדמנות וחיכיתי בקוצר רוח שהמשחק‬ ‫ייגמר‪ .‬חלפו קרוב ל–‪ 20‬שנה מאז‪ ,‬ואני עדיין חשה יראת כבוד כשאני נזכרת בעבודה‬ ‫שנעשתה‪ .‬לימים הבנתי שהיתה זו הישות האלוהית שעבדה דרך ד"ר הו לן בבית החולים‬ ‫הפסיכיאטרי של מדינת הוואי‪ .‬לנצח אהיה אסירת תודה לד"ר הו לן ולתהליך "המוזר"‬ ‫שהוא הביא איתו‪.‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬אם אתה תוהה מה עלה בגורלו של אותו מטופל‪ ,‬הוא נמצא אשם‪ .‬הוא‬ ‫תוגמל במידה מסוימת על ידי השופט שהתיר לו לרצות את עונשו בבית כלא פדרלי‬ ‫במדינת מגוריו‪ ,‬שם יכול היה להיות קרוב לאשתו ולילדיו‪.‬‬ ‫מעבר לזה‪ ,‬למרות שחלפו כמעט ‪ 20‬שנה‪ ,‬קיבלתי הבוקר שיחת טלפון ממזכירה‬ ‫לשעבר במחלקה‪ ,‬שרצתה לברר אם ד"ר הו לן יהיה זמין בקרוב‪ ,‬ויוכל להשתתף במפגש‬ ‫של כמה מאנשי הצוות לשעבר‪ ,‬שרובם כבר פרשו לגמלאות‪ .‬המפגש יתקיים בעוד‬ ‫שבועיים‪ .‬מי יודע איך הוא יתפתח? אזקוף את האנטנות שלי ואנסה ללקט עוד סיפורים‪.‬‬ ‫שלווה‪,‬‬ ‫א‪.‬ה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הדברים היו כתובים שחור על גבי לבן‪ .‬ד"ר הו לן אכן חולל נסים בבית החולים ההוא‪.‬‬ ‫על ידי תרגול של אהבה וסליחה הוא שינה אנשים שלא היתה להם תקווה‪ ,‬ומבחינות‬ ‫רבות נחשבו מוקצים ומנודים בעיני החברה‪.‬‬ ‫זהו כוחה של האהבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כמובן שרציתי לדעת עוד‪.‬‬ ‫כשסיימתי את הטיוטה הראשונה של ספר זה‪ ,‬שלחתי אותה לד"ר הו לן לבדיקה‪.‬‬ ‫רציתי שהוא יבדוק אם הספר מציג את הדברים בדייקנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬רציתי שהוא ימלא‬ ‫"חורים" בסיפור על שנותיו בבית החולים הפסיכיאטרי‪ .‬בערך שבוע אחרי שקיבל את‬ ‫הטיוטה‪ ,‬הוא כתב לי‪:‬‬ ‫ ‬ ‫אאו אקואה‪:‬‬ ‫זהו מכתב אישי המיועד לעיניך בלבד‪ .‬אני כותב אותו כתגובה לטיוטה של אפס‬ ‫מגבלות‪ .‬יש לי הערות אחרות על הטיוטה‪ ,‬אבל אליהן אתייחס בפעם אחרת‪.‬‬ ‫"סיימת‪ ",‬אמרה מורנה‪ ,‬אבל לא בתקיפות‪.‬‬

‫"סיימתי מה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"סיימת לעבוד בבית החולים הפסיכיאטרי של מדינת הוואי‪".‬‬ ‫באותו יום קיץ‪ ,‬ביולי ‪ ,1987‬למרות שהרגשתי את הפסקנות שבדבריה‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אני‬ ‫צריך להודיע על ההתפטרות שבועיים מראש‪ ".‬כמובן שלא הייתי חייב לעשות זאת‪ .‬איש‬ ‫מאנשי הצוות מעולם לא נהג כך‪ ,‬ואיש בבית החולים לא הזכיר את הנושא‪.‬‬ ‫מעולם לא חזרתי לבית החולים‪ ,‬גם לא כשהוזמנתי להשתתף במסיבת הפרידה שלי‪.‬‬ ‫החברים שלי ערכו אותה בלעדי‪ .‬מתנות הפרידה נשלחו למשרדי הקרן ‪Foundation of I‬‬ ‫לאחר המסיבה‪.‬‬ ‫אהבתי את התקופה שביליתי במחלקה של בית החולים הפסיכיאטרי‪ .‬אהבתי את‬ ‫האנשים במחלקה‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬אני לא יודע מתי‪ ,‬הפכתי מפסיכולוג קליני לאחד מבני‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים‪ 20 ,‬שעות בשבוע‪ ,‬חייתי בקרבת אנשי הצוות והמטופלים‪ ,‬והייתי‬ ‫מודע לחוקים‪ ,‬למדיניות‪ ,‬לקליקות ולכוחות הנראים והבלתי נראים במחלקה‪.‬‬ ‫הייתי שם כשחדרי בידוד‪ ,‬אזיקי מתכת‪ ,‬תרופות וצורות שליטה אחרות היו דבר‬ ‫שבשגרה ודרכי פעולה מקובלות‪.‬‬ ‫הייתי שם בתקופה שהשימוש בחדרי הבידוד ובאזיקים פשוט התאדה‪ .‬מתי? איש אינו‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫גם האלימות הגופנית והמילולית נעלמה‪ ,‬כמעט לגמרי‪.‬‬ ‫הירידה בכמות התרופות התרחשה מעצמה‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו‪ ,‬מי יודע מתי‪ ,‬עזבו מטופלים את המחלקה ויצאו לפעילויות פנאי‬ ‫ולעבודה בלי אזיקים ובלי שיזדקקו לאישור רופא‪.‬‬ ‫השינויים במחלקה והמעבר מטירוף מוחלט ומתיחות גבוהה לשקט ושלווה‪ ,‬קרו בלי‬ ‫שיושקע בכך מאמץ מודע‪.‬‬ ‫השינוי שהפך את המחלקה שסבלה ממחסור כרוני בכוח אדם למחלקה עם "עודף כוח‬ ‫אדם"‪ ,‬פשוט קרה‪.‬‬ ‫חשוב לי להבהיר שהייתי חבר משפחה קרוב ופעיל במחלקה‪ .‬לא הייתי מתבונן מהצד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אומנם לא סיפקתי טיפול וייעוץ‪ ,‬לא ערכתי מבדקים פסיכולוגיים‪ ,‬לא השתתפתי‬ ‫בפגישות של אנשי הצוות וגם לא בפגישות שדנו במטופלים‪ ,‬אבל הייתי מעורב מאוד‬ ‫בתפעול המחלקה‪.‬‬ ‫הייתי נוכח בהשקת פרויקט העבודה הראשון בתוך המחלקה ‪ -‬הכנת עוגיות למכירה‪.‬‬ ‫הייתי נוכח כשנערכה הפעילות הראשונה מחוץ למחלקה ‪ -‬שטיפת מכוניות‪ .‬הייתי נוכח‬ ‫בפעם הראשונה שבה כל המחלקה יצאה לבילוי משותף מחוץ לכותלי המוסד‪.‬‬ ‫לא מילאתי את התפקידים המצופים מפסיכולוג קליני בצוות‪ ,‬ולא משום שחשבתי‬ ‫שהם חסרי טעם‪ .‬פשוט לא עשיתי אותם מסיבות לא ידועות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הסתובבתי במחלקה והשתתפתי באפיית העוגיות‪ ,‬בתוכניות הריצה ובמשחקי‬

‫הטניס שהתקיימו מחוץ לכותלי המוסד‪.‬‬ ‫אבל יותר מכול‪ ,‬ביצעתי את הניקוי שלי לפני‪ ,‬במהלך ואחרי כל ביקור במחלקה‪ ,‬מדי‬ ‫שבוע במשך שלוש שנים‪ .‬ניקיתי כל דבר שהתרחש בתוכי והתממש במחלקה מדי בוקר‬ ‫ומדי ערב‪ ,‬ובכל פעם שמשהו שקשור במחלקה עלה במוחי‪.‬‬ ‫תודה‪.‬‬ ‫אני אוהב אותך‪.‬‬ ‫שלוות העצמי‪,‬‬ ‫איהליאקלה‬ ‫ ‬ ‫שמחתי על ההבהרה הזאת‪ .‬לא רק שהיא חשפה את הענווה של ד"ר הו לן‪ ,‬היא גם‬ ‫עזרה להסביר מה עשה ומה לא עשה בזמן שעבד בבית החולים הפסיכיאטרי‪.‬‬ ‫השבתי למכתבו וביקשתי את רשותו לכלול את התיאור הזה בספר ולחלוק אותו‬ ‫איתכם‪ .‬הוא ענה במילה שציפיתי לה‪" :‬כן‪".‬‬ ‫ ‬ ‫עדיין לא למדתי את כל מה שאפשר ללמוד מהאיש המדהים הזה‪ .‬החלטנו שנתחיל‬ ‫להנחות סדנאות יחד‪ ,‬וכמובן שנכתוב את הספר הזה יחד‪ .‬עכשיו לפחות היה בידי הסיפור‬ ‫השלם על הדרך שבה עזר לרפא מחלקה שלמה של עבריינים חולי נפש‪ .‬הוא עשה זאת‬ ‫כמו שהוא עושה כל דבר אחר – הוא טיפל בעצמו‪ .‬דרך הריפוי העצמי שלו היתה‬ ‫מורכבת משלוש מילים פשוטות‪" :‬אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫כמובן שגם אתם וגם אני יכולים לתרגל את התהליך הזה‪.‬‬ ‫אם היה עלי לסכם בכמה שלבים קצרים את השיטה המחודשת של זהות העצמי דרך‬ ‫הו'אופונופונו שד"ר הו לן מלמד‪ ,‬הייתי עושה זאת כך‪:‬‬ ‫‪ .1‬נקו כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגשימו רעיונות שעולים בכם ונצלו הזדמנויות שנקרות בדרככם‪.‬‬ ‫‪ .3‬נקו כל הזמן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫וזה הכול‪ .‬ייתכן שזהו הנתיב הקצר ביותר להצלחה שנסלל אי פעם‪ .‬ייתכן שזהו הנתיב‬ ‫שמעורר התנגדות פחותה ביותר‪ .‬ייתכן שזהו הנתיב הישיר ביותר למצב אפס‪ .‬והכול‬ ‫מתחיל ונגמר במשפט קסום אחד‪" :‬אני אוהב אותך‪".‬‬ ‫זאת הדרך להיכנס לאזור של אפס מגבלות‪.‬‬ ‫וכן‪,‬‬ ‫אני אוהב אתכם‪.‬‬

‫אחרית דבר‬ ‫שלושת שלבי ההתעוררות‬ ‫התפקיד שלי כאן על פני האדמה הוא כפול‪ .‬תפקידי הראשון הוא‪ ,‬לכפר על חטא‪.‬‬ ‫תפקידי השני הוא להעיר אנשים שאולי ישנים‪ .‬כמעט כולם ישנים! הדרך היחידה שבה‬ ‫אוכל להעיר אותם היא לעבוד על עצמי‪.‬‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫לפני כמה ימים שאל אותי עיתונאי‪" ,‬איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנה?"‬ ‫בעבר הייתי מספר לו בכנות על כל הדברים שקיוויתי להשיג‪ .‬הייתי מדבר על‬ ‫התוכניות‪ ,‬היעדים והכוונות שלי‪ .‬הייתי מספר לו על הספרים שרציתי לכתוב או על‬ ‫הדברים שרציתי להיות‪ ,‬לעשות‪ ,‬ליצור‪ ,‬לקנות‪ .‬אבל בזכות העבודה שעשיתי עם ד"ר הו‬ ‫לן‪ ,‬אני כבר לא מכריז על יעדים‪ ,‬או מצהיר על כוונות או מתכנן תוכניות לעתיד‪ .‬לכן‬ ‫אמרתי את האמת של אותו הרגע‪:‬‬ ‫"בכל מקום שבו אהיה‪ ,‬המצב יהיה טוב הרבה יותר ממה שאני מסוגל לדמיין עכשיו‪".‬‬ ‫התשובה הזאת עמוקה מכפי שנדמה במבט ראשון‪ .‬היא נבעה מתוך השראה‪ ,‬והמילים‬ ‫הפתיעו גם אותי כשיצאו מפי‪ .‬תשובה זו אף גילתה היכן נמצאות מחשבותי בימים אלה –‬ ‫אני מעוניין יותר ברגע הזה מאשר ברגע הבא‪ .‬כשאני מקדיש תשומת לב לרגע הזה‪ ,‬כל‬ ‫רגעי העתיד הולכים ונפרשים בצורה נעימה למדי‪ .‬כמו שאמרתי פעם לד"ר הו לן‪,‬‬ ‫"הכוונה שלי בימים אלה היא לכבד את כוונת הישות האלוהית‪".‬‬ ‫לפני כמה דקות סיפרתי לחבר על הדו–שיח עם העיתונאי‪ .‬הוא אהב את תשובתי‪ .‬הוא‬ ‫מתרגל איתי הו'אופונופונו כבר כמה חודשים‪ ,‬לכן הבין את האמת המוחלטת‪ :‬כשאתם‬ ‫מרפים מהאגו שלכם ומרצונותיו‪ ,‬אתם מאפשרים לדבר טוב יותר להנחות אתכם –‬ ‫הישות האלוהית‪.‬‬ ‫האני החדש וההבנות החדשות הם חלק מרוח החיים החדשה שמנשבת בי‪ .‬כמובן‬ ‫שכל זה לא קרה בן לילה‪ .‬אבל החזרה על ביטויים כמו "אני אוהב אותך" ואחרים‪ ,‬הובילה‬ ‫אותי למודעות עמוקה יותר‪ ,‬שחלקכם אולי יכנו אותה בשם התעוררות‪ ,‬ואולי אפילו‬ ‫הארה‪ .‬הבנתי שיש לפחות שלושה שלבים להתעוררות הזאת‪ ,‬והם דומים מאוד למפת‬ ‫המסע הרוחני בחיים‪ .‬ואלה השלבים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬אנחנו קורבנות‪ .‬למעשה‪ ,‬כולנו נולדים עם הרגשה של חוסר אונים‪ .‬רבים מאיתנו‬ ‫ממשיכים להרגיש כך גם בבגרותם‪ .‬אנחנו חושבים שהעולם רוצה להרע לנו‪ :‬הממשלה‪,‬‬ ‫השכנים‪ ,‬החברה ו"הרעים" בכל צורה שהם עשויים להופיע‪ .‬אנחנו לא מרגישים שיש לנו‬ ‫השפעה כלשהי‪ .‬אנחנו מרגישים שאנחנו התוצאה – ושאר העולם הוא הסיבה‪ .‬אנחנו‬ ‫מתלוננים‪ ,‬מתאוננים‪ ,‬מוחים ונאספים לקבוצות כדי להילחם בממונים עלינו‪ .‬פה ושם יש‬ ‫איזו חגיגה‪ ,‬אבל החיים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬די מבאסים‪.‬‬

‫‪ .2‬אנחנו בשליטה‪ .‬בנקודה מסוימת אנחנו צופים בסרט או קוראים ספר שמשנה את‬ ‫החיים שלנו‪ ,‬ומגלים את הכוח שלנו‪ .‬אנחנו מבינים את כוחה של הכוונה‪ .‬אנחנו מגלים‬ ‫את הכוח לדמיין את מה שאנחנו רוצים‪ ,‬לנקוט פעולה ולהגשים את היעד‪ .‬אנחנו‬ ‫מתחילים לחוש מעט קסם‪ .‬אנחנו מתנסים בכמה תוצאות מגניבות‪ .‬החיים‪ ,‬באופן כללי‪,‬‬ ‫מתחילים להיראות די טוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬אנחנו מתעוררים‪ .‬בשלב מסוים אנחנו עשויים להבין שכוונות הן מגבלות‪ .‬אנחנו‬ ‫מגלים שלמרות הכוח החדש שלמדנו להפעיל‪ ,‬עדיין אין לנו שליטה על הכול‪ .‬אנחנו‬ ‫מתחילים להבין שכשאנחנו נכנעים לכוח עליון‪ ,‬מתחוללים נסים‪ .‬אנחנו לומדים להרפות‬ ‫ולבטוח‪ .‬מרגע לרגע אנחנו מגבירים את המודעות לקשר שלנו עם הישות האלוהית‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים לזהות השראה כשהיא מתעוררת בנו‪ ,‬ולפעול לפיה‪ .‬אנחנו מבינים שיש לנו‬ ‫חופש לבחור‪ ,‬אבל אין לנו שליטה על חיינו‪ .‬אנחנו מבינים שהדבר הטוב ביותר שאפשר‬ ‫לעשות הוא להסכים לכל רגע‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬קורים נסים הממלאים אותנו כל הזמן‬ ‫בתדהמה‪ .‬אנחנו חיים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬במצב תמידי של פליאה‪ ,‬השתאות והכרת תודה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הגעתי לשלב השלישי‪ ,‬ואולי גם אתם‪ .‬מכיוון שיצאתם איתי למסע הזה‪ ,‬הרשו לי‬ ‫להסביר את ההתעוררות שלי‪ .‬אולי זה יעזור לכם להתכונן למה שתחוו בקרוב‪ ,‬או להבין‬ ‫את מה שאתם כבר חווים עכשיו‪.‬‬ ‫בסדנה הראשונה של ד"ר הו לן חוויתי ניצוץ של ישות אלוהית‪ .‬במהלך הימים‬ ‫הראשונים שביליתי איתו‪ ,‬פסקה הפטפטת המחשבתית שלי‪ .‬קיבלתי הכול‪ .‬היתה בי‬ ‫שלווה כמעט בלתי נתפסת‪ .‬האהבה היתה המנטרה שלי‪ .‬היא היתה השיר שהתנגן במוחי‬ ‫כל הזמן‪.‬‬ ‫אבל הניצוץ הזה הוסיף להתפתח‪.‬‬ ‫בכל פעם שהייתי בחברתו של ד"ר הו לן‪ ,‬הרגשתי שֵלו‪ .‬אני חושב שקרה דבר הדומה‬ ‫לאפקט הקָלן – הטון שלו השפיע על שלי‪ .‬הוא הביא אותי למצב של הרמוניה עם‬ ‫השלווה‪.‬‬ ‫במהלך הסדנה השנייה התחלתי לחוות "הבזקים על–טבעיים"‪ .‬ראיתי הילות‪ .‬ראיתי‬ ‫מלאכים סביב אנשים‪ .‬קיבלתי מסרים שונים‪ .‬אני עדיין זוכר שראיתי חתולים לא–נראים‬ ‫סביב צווארה של נריסה‪ .‬כשסיפרתי לה על כך‪ ,‬היא חייכה‪ .‬בין אם החיזיון היה אמיתי או‬ ‫לא‪ ,‬הוא השפיע על מצב הרוח שלה במידה רבה – היא זרחה‪.‬‬ ‫פעמים רבות ד"ר הו לן רואה סימני שאלה מרחפים מעל לראשי אנשים‪ ,‬וכך הוא יודע‬ ‫לאיזה אדם לפנות בסדנאות‪ .‬בכל פעם שהוא רואה סמלים או ישויות לא–נראים‪ ,‬הוא‬ ‫מוסיף‪" ,‬אני יודע שזה נשמע מטורף‪ .‬פסיכיאטרים מאשפזים אנשים שאומרים דברים‬ ‫כאלה‪".‬‬ ‫הוא צודק‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל ברגע שההתעוררות מתרחשת‪ ,‬אין דרך חזרה‪ .‬בפעם הראשונה‬ ‫שהנחיתי את הסדנה מעבר להגשמה‪ ,‬קראתי את שדה האנרגיה של כמה אנשים‪ .‬הם‬ ‫נמלאו יראת כבוד כלפי‪ .‬לא הייתי אומר שזהו כישרון טבעי‪ ,‬אולי יותר מעין פתיחה של‬ ‫דלת‪ .‬חלק מהמוח שלי‪ ,‬שלא היה בשימוש קודם – נדלק‪ .‬עכשיו העיניים שלי רואות‪ ,‬אם‬

‫אני מאפשר להן‪ .‬אמרתי לד"ר הו לן‪" ,‬נראה שהכול מדבר אלי‪ .‬נראה שהכול חי‪ ".‬הוא‬ ‫חייך בהבנה‪.‬‬ ‫במהלך הפעם השנייה שהנחיתי את מעבר להגשמה‪ ,‬חוויתי סאטורי נוסף‪ .‬סאטורי‬ ‫הוא ניצוץ של הארה‪ ,‬טעימה מהישות האלוהית‪ .‬הדבר דומה לחלון שנפתח ומאפשר לך‬ ‫להתמזג לרגע עם מקור החיים‪ .‬קשה להסביר את זה באותה מידה שבה קשה לתאר פרח‬ ‫מכוכב אחר‪ .‬אבל כשגיליתי שאני יכול להיעלם ולחוות אפס מגבלות‪ ,‬השתניתי‪ .‬החוויה‬ ‫הזאת היא אבן דרך בשבילי‪ .‬אני יכול להיזכר בה ולחזור אליה‪ .‬מצד אחד זה נפלא‪ ,‬וזה‬ ‫הכרטיס שלי חזרה לאושר העילאי‪ ,‬אבל מצד שני זהו רק זיכרון נוסף‪ ,‬שמונע ממני לחוות‬ ‫את הרגע הזה‪ .‬כל שאני יכול לעשות הוא להמשיך לנקות‪.‬‬ ‫לפעמים כשאני נמצא בפגישה‪ ,‬אני נרגע ומניח למבט שלי לצאת ממיקוד‪ ,‬ואז אני יכול‬ ‫לראות את האמת שמאחורי המצב‪ .‬התחושה היא שהזמן מאט או נעצר מלכת‪ .‬ברגעים‬ ‫אלה אני רואה את המרקם הנסתר של החיים‪ .‬הדבר דומה לקילוף השכבה הראשונה של‬ ‫ציור כדי לגלות את יצירת המופת שמתחתיו‪ .‬אפשר לקרוא לזה ראייה על טבעית‪ ,‬ראיית‬ ‫רנטגן או ראייה אלוהית‪ .‬אני הייתי אומר ש'ג'ו ויטלי' )או אפילו 'אאו אקואה'( נעלם לתוך‬ ‫מצב אפס‪ ,‬או שזה מה שהעיניים שלי רואות‪ .‬יש מקום של אפס מגבלות‪ .‬הוא פשוט‬ ‫קיים‪ .‬במקום הזה‪ ,‬אין בלבול‪ .‬הכול ברור‪.‬‬ ‫אני לא חי במצב הזה כל הזמן‪ ,‬אני עדיין חוזר למה שמכונה 'מציאות'‪ .‬אני עדיין‬ ‫מתמודד עם אתגרים‪ .‬כשלארי קינג שאל אותי אם יש לי מדי פעם יום רע‪ ,‬השבתי שכן‪.‬‬ ‫עדיין יש לי ימים רעים‪ .‬ד"ר הו לן אומר שתמיד יהיו לנו בעיות‪ .‬אבל הו'אופונופונו היא‬ ‫שיטה לפתרון בעיות‪ .‬כל עוד אמשיך להגיד לישות האלוהית "אני אוהב אותך" ואמשיך‬ ‫לנקות‪ ,‬אחזור למקום של אפס מגבלות‪.‬‬ ‫אם אנסה להגדיר זאת במילים‪ ,‬האות שנשלח מאפס הוא 'אהבה'‪ .‬לכן חזרה על‬ ‫המילים "אני אוהב אותך" עוזרת לנו להיות מודעים יותר – לנטרל את הזיכרונות‪,‬‬ ‫התוכנות‪ ,‬האמונות והמגבלות שמונעות את ההתעוררות שלנו‪ .‬ככל שאני מנקה יותר‪ ,‬כך‬ ‫גוברת המודעות שלי להשראה הטהורה‪ .‬כשאני פועל מתוך השראה‪ ,‬מתחוללים נסים‬ ‫טובים מכפי שאני מסוגל לדמיין‪ .‬כל שעלי לעשות הוא להתמיד‪.‬‬ ‫יש אנשים שחושבים שהם מזהים את קול ההשראה בהבחינם בין גוונים שונים של‬ ‫הקולות שהם שומעים בראשם‪ .‬חבר אמר לי פעם‪" ,‬אני יודע מה ההבדל בין קול האגו‬ ‫שלי וקול ההשראה‪ ,‬כי האגו מדבר בדחיפות‪ ,‬ואילו ההשראה עדינה יותר‪".‬‬ ‫אני חושב שזו עשויה להיות טעות‪ .‬קול שנשמע קשוח וקול שנשמע עדין – שניהם‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬קולות של האגו‪ .‬אפילו עכשיו‪ ,‬כשאתם קוראים את המילים האלה‪ ,‬אתם‬ ‫מדברים עם עצמכם‪ .‬אתם מטילים ספק במה שאתם קוראים‪ .‬למדתם להזדהות עם‬ ‫הקול הזה ולחשוב שהוא אתם‪ ,‬אבל הוא לא‪ .‬הישות האלוהית וההשראה נמצאים מעבר‬ ‫לקולות האלה‪ .‬ככל שתמשיכו לתרגל הו'אופונופונו‪ ,‬כך תוכלו להבחין ביתר בהירות‬ ‫בהשראה האמיתית‪.‬‬ ‫כפי שממשיך ד"ר הו לן להזכיר לנו‪" ,‬לא מדובר פה בריפוי בו ברגע‪ .‬זהו תהליך הדורש‬ ‫זמן‪".‬‬ ‫הייתי מוסיף שההתעוררות עשויה לקרות בכל זמן‪ .‬גם כשאתם קוראים את הספר‬

‫הזה‪ ,‬או יוצאים לטיול או מלטפים כלב‪ .‬לא משנה באיזה מצב אתם נמצאים‪ .‬מה שחשוב‬ ‫הוא המצב הפנימי שלכם‪ .‬והכול מתחיל ונגמר‪ ,‬במשפט יפהפה אחד‪:‬‬ ‫"אני אוהב אותך‪".‬‬

‫נספח א'‬ ‫עקרונות הבסיס של אפס מגבלות‬ ‫השלווה לתמיד‪ ,‬עכשיו ולעד‪ ,‬ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫‪Ka Maluhia no na wa a pau, no ke'ia wa a mau a mau loa aku‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬אין לכם מושג מה קורה‬ ‫אי אפשר לתפוס‪ ,‬במודע או בתת–מודע‪ ,‬כל דבר שקורה בתוככם וסביבכם‪ .‬הגוף‬ ‫והמוח שלכם מווסתים את עצמם ברגע זה‪ ,‬בלי שתהיו מודעים לכך‪ .‬אינספור אותות‬ ‫שידור לא–נראים ממלאים את האוויר‪ ,‬החל מגלי רדיו ועד למחשבות‪ ,‬ואינכם מודעים‬ ‫להם כלל‪ .‬אתם אומנם שותפים לבריאת המציאות שלכם עכשיו‪ ,‬אבל זה קורה בצורה‬ ‫תת–הכרתית‪ ,‬בלי הידע או השליטה המודעים שלכם‪ .‬לכן אתם יכולים לחשוב כמה‬ ‫מחשבות חיוביות שתרצו על עושר‪ ,‬ועדיין תהיו מרוששים‪ .‬המודע שלכם הוא לא הבורא‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין לכם שליטה על הכול‬ ‫כמובן שאם אתם לא מודעים לכל מה שקורה‪ ,‬אינכם יכולים לשלוט בכל דבר‪ .‬אתם‬ ‫רק טופחים לאגו על השכם כשאתם חושבים שיש לכם היכולת לגרום לעולם לעשות‬ ‫כרצונכם‪ .‬מאחר שהאגו שלכם אינו יכול לראות הרבה ממה שמתרחש עכשיו בעולם‪ ,‬זה‬ ‫יהיה לא נבון לתת לו להחליט מה הכי טוב בשבילכם‪ .‬יש לכם בחירה‪ ,‬אבל אין לכם‬ ‫שליטה‪ .‬אתם יכולים להשתמש בחשיבה המודעת שלכם כדי לבחור את הדברים שאתם‬ ‫מעדיפים לחוות‪ ,‬אבל עליכם להרפות מהמחשבה שאתם מחליטים האם‪ ,‬כיצד או מתי‬ ‫יתרחשו דברים‪ .‬כניעה היא המפתח‪.‬‬ ‫‪ .3‬אתם יכולים לרפא כל מה שנקרה בדרככם‬ ‫עליכם לרפא כל מה שמופיע בחייכם‪ ,‬ולא משנה איך הגיע לשם‪ ,‬רק משום שעכשיו‬ ‫הוא מופיע במכ"ם שלכם‪ .‬הנחת היסוד היא‪ ,‬שאם אתם יכולים להרגיש דבר מה‪ ,‬אתם‬ ‫יכולים לרפא אותו‪ .‬אם אתם רואים אצל אדם אחר משהו שמפריע לכם‪ ,‬עליכם לרפא‬ ‫אותו‪ .‬או במילים אחרות‪ ,‬כפי ששמעתי פעם את אוְֹפּרה אומרת‪" ,‬אם אתם יכולים‬ ‫להבחין בזה‪ ,‬זה שלכם‪ ".‬אולי אין לכם מושג מדוע דבר מה נמצא בחיים שלכם‪ ,‬או איך‬ ‫הוא הגיע אליכם‪ ,‬אבל אתם יכולים להרפות‪ ,‬משום שעכשיו אתם מודעים לקיומו‪ .‬ככל‬ ‫שתוסיפו לרפא את מה שנקרה בדרככם‪ ,‬תזכו בבהירות רבה יותר ותוכלו לבטא את‬ ‫ההעדפות שלכם‪ ,‬משום שכך תשחררו אנרגיה תקועה‪ ,‬שמאותו רגע תהיה זמינה‬ ‫לנושאים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לכם אחריות מלאה על החוויות שלכם‬ ‫מה שקורה בחיים שלכם אינו באשמתכם‪ ,‬אבל הוא באחריותכם‪ .‬הרעיון של אחריות‬ ‫אישית אינו חל רק על הדברים שאתם אומרים‪ ,‬עושים או חושבים‪ .‬הוא כולל גם את מה‬ ‫שמופיע בחיים שלכם בדמות הדברים שאחרים אומרים‪ ,‬עושים וחושבים‪ .‬אם תיקחו‬

‫אחריות מלאה על כל דבר שמופיע בחייכם‪ ,‬כאשר תיתקלו במישהו עם בעיה‪ ,‬היא תהיה‬ ‫גם הבעיה שלכם‪ .‬דבר זה מתקשר לעיקרון השלישי‪ ,‬שקובע שאתם יכולים לרפא כל דבר‬ ‫שנקרה בדרככם‪ .‬בקיצור‪ ,‬אתם לא יכולים להאשים אף אחד או שום דבר במציאות‬ ‫העכשווית שלכם‪ .‬כל שאתם יכולים לעשות הוא לקחת עליה אחריות מלאה‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫לקבל אותה ולאהוב אותה‪ .‬ככל שתרבו לרפא את מה שנקרה בדרככם‪ ,‬כך תהיו‬ ‫בהרמוניה רבה יותר עם המקור‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכרטיס שלכם לאפס מגבלות הוא להגיד את המילים "אני אוהב אותך"‬ ‫כרטיס הכניסה שנותן לכם שלווה בלתי נתפסת‪ ,‬מריפוי ועד הגשמה‪ ,‬הוא המשפט‬ ‫הפשוט "אני אוהב אותך"‪ .‬כשאומרים אותו לישות האלוהית‪ ,‬הכול בתוככם מתנקה‪ ,‬כדי‬ ‫שתוכלו לחוות את נס הרגע הזה – אפס מגבלות‪ .‬הרעיון הוא לאהוב הכול‪ .‬תאהבו את‬ ‫השומן העודף‪ ,‬את ההתמכרות‪ ,‬את הילד או השכן‪ ,‬או את בן או בת הזוג הבעייתיים‪.‬‬ ‫תאהבו הכול‪ .‬האהבה מתמירה את האנרגיה התקועה ומשחררת אותה‪" .‬אני אוהב‬ ‫אותך" היא הסיסמה הפותחת את דלת הסתרים אל חוויית הישות האלוהית‪.‬‬ ‫‪ .6‬ההשראה חשובה מהכוונה‬ ‫כוונה היא צעצוע של המוח‪ ,‬השראה היא הנחייה מהישות האלוהית‪ .‬בשלב מסוים‬ ‫תיכנעו ותתחילו להקשיב‪ ,‬במקום להתחנן ולחכות‪ .‬כוונה היא הניסיון לשלוט בחיים‪ ,‬והיא‬ ‫השקפה המושתתת על ראייתו המוגבלת של האגו‪ .‬השראה היא קבלת מסר מהישות‬ ‫האלוהית שמכוון לפעולה‪ .‬הכוונה עובדת ומניבה תוצאות‪ .‬ההשראה עובדת ומניבה נסים‪.‬‬ ‫איזו מהן אתם מעדיפים?‬

‫נספח ב'‬ ‫איך לרפא את עצמכם )או כל אדם אחר( ולהגיע לבריאות‪,‬‬ ‫עושר ואושר‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫לפניכם שתי דרכים בדוקות של שיטת הו'אופונופונו לרפא את עצמכם )או כל אחד‬ ‫אחר( מכל דבר שאתם מבחינים בו‪ .‬זכרו‪ ,‬מה שאתם רואים באחר נמצא גם בכם‪ ,‬לכן כל‬ ‫ריפוי הוא ריפוי עצמי‪ .‬רק אתם‪ ,‬ולא אף אחד אחר‪ ,‬צריכים ליישם את התהליכים האלה‪.‬‬ ‫העולם כולו נמצא בידיים שלכם‪.‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬הנה התפילה שמורנה נהגה לשאת כדי לעזור לרפא מאות‪ ,‬אם לא אלפי‪,‬‬ ‫אנשים‪ .‬היא פשוטה‪ ,‬אבל רבת עוצמה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫בורא אלוהי‪ ,‬אב‪ ,‬אם ובן כאחד‪ ...‬אם אני‪ ,‬בני משפחתי‪ ,‬קרובי ואבות אבותי פגענו בך‪,‬‬ ‫במשפחה שלך‪ ,‬בקרובים שלך ובאבות אבותיך במחשבות‪ ,‬במילים‪ ,‬במעשים ובפעולות‬ ‫מתחילת בריאתנו ועד להווה‪ ,‬אנחנו מבקשים את סליחתך‪ ...‬מי ייתן ומעשה זה ינקה‪,‬‬ ‫יטהר‪ ,‬ישחרר‪ ,‬ימחק את כל הזיכרונות‪ ,‬החסימות‪ ,‬האנרגיות והרטטים השליליים‪ ,‬ויתמיר‬ ‫את האנרגיות הלא רצויות האלה לאור טהור‪ ...‬וכך ייעשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שנית‪ ,‬דרך הריפוי החביבה על ד"ר הו לן היא קודם כול להגיד "אני מצטער" ו"סלח‬ ‫לי"‪ .‬אתם אומרים את זה כדי להכיר בכך שמשהו‪ ,‬שאינכם יודעים מהו‪ ,‬נכנס למערכת‬ ‫הגוף–נפש שלכם‪ .‬אין לכם מושג איך הוא הגיע לשם‪ .‬אין צורך שתדעו‪ .‬אם אתם סובלים‬ ‫מעודף משקל‪ ,‬פשוט נדבקתם בתוכנה שגורמת לכם להיות כאלה‪ .‬כשאתם אומרים "אני‬ ‫מצטער"‪ ,‬אתם למעשה אומרים לישות האלוהית שאתם מבקשים סליחה בתוככם על‬ ‫הדבר שהביא אליכם את התוכנה‪ .‬אתם לא מבקשים מהישות האלוהית לסלוח לכם‪,‬‬ ‫אתם מבקשים ממנה לסייע לכם לסלוח לעצמכם‪.‬‬ ‫זהו המקום שממנו אתם אומרים "תודה" ו"אני אוהב אותך"‪ .‬כשאתם אומרים‬ ‫"תודה"‪ ,‬אתם מביעים הכרת תודה‪ .‬אתם מפגינים אמונה שהבעיה תיפתר לטובתם‬ ‫העליונה של כל המעורבים בדבר‪ .‬אמירת המילים "אני אוהב אותך" מתמירה את‬ ‫האנרגיה החסומה לאנרגיה זורמת‪ .‬היא מחברת אתכם מחדש לישות האלוהית‪ .‬מאחר‬ ‫שמצב אפס הוא מצב של אהבה טהורה עם אפס מגבלות‪ ,‬אתם מתחילים להגיע למצב‬ ‫הזה על ידי הבעת אהבה‪.‬‬ ‫מה שקורה עכשיו תלוי בישות האלוהית‪ .‬ייתכן שתתעורר בכם השראה לנקוט פעולה‬ ‫כלשהי‪ .‬לא משנה מהי הפעולה‪ ,‬בצעו אותה‪ .‬אם אתם לא בטוחים לגבי הפעולה‪,‬‬

‫השתמשו באותה שיטת ריפוי כדי לנקות את הבלבול שלכם‪ .‬כשתחושו בהירות‪ ,‬תדעו מה‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫זוהי גרסה מתומצתת של שיטות הריפוי העיקריות בתהליך הו'אופונופונו המחודש‪ .‬כדי‬ ‫להבין את תהליך זהות העצמי באמצעות הו'אופונופונו‪ ,‬הרשמו לסדנה )באתר ‪www.ho-‬‬ ‫‪ .(oponopono.org‬כדי להבין מה ד"ר הו לן ואני עושים יחד‪ ,‬בקרו באתר‬ ‫‪.www.zerolimits.info‬‬

‫נספח ג'‬ ‫מי האחראי?‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫תודה שהצטרפתם אלי ושאתם קוראים את הנספח הזה‪ .‬אני אסיר תודה‪.‬‬ ‫אני אוהב את שיטת הו'אופונופונו זהות העצמי‪ ,‬וגם את מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה‪,‬‬ ‫ָקהוּ ָנה ַלָפּ'אאוּ‪ ,‬היקרה‪ ,‬שלימדה אותי את השיטה באדיבותה‪ ,‬בנובמבר ‪.1982‬‬ ‫המאמר הזה מבוסס על מחשבות שנרשמו ביומן שלי בשנת ‪.2005‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 9‬בינואר ‪2005‬‬ ‫אפשר לפתור בעיות בלי לדעת בכלל מה קורה! אני מרגיש אושר והקלה טהורים‬ ‫מעצם ההבנה והתובנה הזאת‪.‬‬ ‫פתרון בעיות‪ ,‬שהוא חלק מתכלית הקיום שלנו‪ ,‬הוא המרכיב העיקרי של שיטת‬ ‫הו'אופונופונו זהות העצמי‪ .‬כדי לפתור בעיות‪ ,‬יש לענות על שתי שאלות‪ :‬מי אני? מי‬ ‫אחראי?‬ ‫הבנת טבעו של היקום מתחילה בתובנה של סוקרטס‪" :‬דע את עצמך‪".‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 21‬בינואר ‪2005‬‬ ‫מי אחראי?‬ ‫רוב האנשים‪ ,‬כולל אלה ששייכים לקהילת המדע‪ ,‬מתייחסים אל העולם כאל ישות‬ ‫גשמית‪ .‬דוגמה מצויינת לכך הם מחקרי הדי‪.‬אן‪.‬איי‪ .‬שנעשו באחרונה כדי לזהות גורמים‬ ‫ותהליכי ריפוי למחלות לב‪ ,‬סרטן וסוכרת‪.‬‬

‫החשיבה המודעת מאמינה שהיא פותרת בעיות‪ ,‬שהיא שולטת במה שקורה ובמה‬ ‫שנחווה‪.‬‬ ‫בספר אשליית המשתמש‪ :‬להחזיר את המודעות למידתה הטבעית‪,‬‬ ‫ ‪The‬‬ ‫ ‪User‬‬ ‫ ‪Illusion:‬‬ ‫)‪Cutting‬‬ ‫ ‪(Consciousness‬‬ ‫ ‪Down‬‬ ‫ ‪to‬‬ ‫‪Size‬‬ ‫מתאר העיתונאי המדעי‪ ,‬טוֹר נוֹ ֶרְט ָרא ְנ ֶד ְרס‪ ,‬תמונה שונה של המודעות‪ .‬המחבר מציג‬ ‫דוגמאות למחקרים‪ ,‬בייחוד אלה של פרופסור בנג'מין ליֶבּט מאוניברסיטת קליפורניה בסן‬ ‫פרנסיסקו‪ ,‬המוכיחים שההחלטות מתקבלות עוד לפני שהחלק המודע של החשיבה‬ ‫מקבל אותן‪ ,‬והתודעה‪ ,‬שאינה מודעת לכך‪ ,‬מאמינה שהיא המחליטה‪.‬‬ ‫נוֹ ֶרְט ָרא ְנ ֶד ְרס מביא כדוגמה מחקר שמוכיח שהשכל מודע רק ל–‪ 15‬עד ‪ 20‬חלקיקי‬ ‫מידע בשנייה‪ ,‬מתוך מיליונים רבים שנמצאים מעבר ליכולת התפיסה שלו!‬ ‫אם השכל או החשיבה המודעת אינם המחליטים‪ ,‬אז מי מחליט?‬ ‫‪ 8‬בפברואר ‪2005‬‬ ‫הזיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב הם שמכתיבים את ההתנסויות של‬ ‫התת–מודע‪.‬‬ ‫התת–מודע חווה חוויות בצורה עקיפה‪ ,‬הוא מחקה ומהדהד זיכרונות שחוזרים על‬ ‫עצמם שוב ושוב‪ .‬הזיכרונות מכתיבים לו בדיוק איך להתנהג ואיך להרגיש‪ ,‬הם מכתיבים‬ ‫לו מה להחליט ומה הוא רואה‪ .‬גם המודע פועל שלא בידיעתו‪ ,‬בהתאם לזיכרונות‬ ‫שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ .‬המחקרים הוכיחו שהזיכרונות החוזרים מכתיבים את‬ ‫חוויות המודע‪.‬‬

‫הגוף והעולם שוכנים בתת–מודע כתוצרים של זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪.‬‬ ‫רק לעיתים רחוקות הם תוצרים של השראות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 23‬בפברואר ‪2005‬‬ ‫לתת–מודע ולמודע‪ ,‬שמהם מורכבת הנשמה‪ ,‬אין רעיונות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬רגשות ופעולות‬ ‫משלהם‪ .‬כפי שציינתי קודם‪ ,‬הם חווים את החיים בצורה עקיפה‪ ,‬דרך הזיכרונות‬ ‫שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ ,‬ודרך ההשראות‪.‬‬ ‫אך האדם מסביר דברים לפי דרכו‪,‬‬ ‫בלי קשר לפשרם האמיתי‪.‬‬ ‫ויליאם שייקספיר‬ ‫חשוב להבין שהנשמה לא יוצרת חוויות משלה‪ ,‬אלא מבוססת על זיכרונות‪ .‬היא רואה‬ ‫את מה שהזיכרונות רואים‪ ,‬מרגישה את מה שהזיכרונות מרגישים‪ ,‬מתנהגת כפי‬ ‫שהזיכרונות מתנהגים ומחליטה כפי שהזיכרונות מחליטים‪ .‬לעיתים רחוקות היא רואה‪,‬‬ ‫מרגישה‪ ,‬מתנהגת ומחליטה כפי שההשראה רואה‪ ,‬מרגישה‪ ,‬מתנהגת ומחליטה!‬ ‫כשניגשים לפתרון בעיות‪ ,‬חשוב מאוד להבין שהגוף והעולם אינם בעיות בפני עצמם‬ ‫אלא התוצר והנסיבות של זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב בתת–מודע!‬ ‫ומי האחראי?‬ ‫נשמה דלה‪ ,‬לב ארציותי החוטאת‬

‫מזינה את הכוחות הקמים עליך;‬ ‫רעם פושה בקרבך‪ ,‬ואת מתענית;‬ ‫למה את צובעת עליצות על כתליך?‬ ‫ויליאם שייקספיר‪ ,‬סונטה ‪146‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ 12‬במרץ ‪2005‬‬ ‫ה ִריק הוא היסוד שעליו בנויים זהות העצמי‪ ,‬הנפש‪ ,‬היקום‪ .‬זהו המצב הראשוני שקודם‬ ‫להזרמת ההשראה מן התבונה האלוהית אל התת–מודע )ראו תרשים ג‪.(1.‬‬ ‫כל שידוע למדענים הוא שהיקום נוצר מכלום‪ ,‬ויחזור ַלכלום שממנו בא‪ .‬היקום מתחיל‬ ‫ונגמר באפס‪.‬‬ ‫צ'רלס זייף‪ ,‬אפס‪ :‬ביוגרפיה של רעיון מסוכן‬

‫זיכרונות שחוזרים על עצמם ללא הרף‪ ,‬תופסים את מקום הריק של זהות העצמי‪,‬‬ ‫ומונעים את האפשרות שההשראות יבואו לידי ביטוי‪ .‬כדי לתקן את השיבוש הזה ולשקם‬ ‫את זהות העצמי‪ ,‬על הזיכרונות להפוך לריק על ידי התמרה שמבצעת התבונה האלוהית‪.‬‬

‫נקה‪ ,‬מחק‪ ,‬מחק וגלה את השנגרילה של עצמך‪ .‬איפה? בתוכך‪.‬‬ ‫מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה‪ָ ,‬קהוּ ָנה ַלָפּ'אאוּ‬ ‫ ‬ ‫לא מגדלי גזית ולא חומות נחושת‪,‬‬ ‫לא מרתפים מעופשים‪ ,‬לא אזיקי ברזל‪,‬‬ ‫יוכלו לכלוא את רוח החירות‪.‬‬ ‫ויליאם שייקספיר‬ ‫ ‬ ‫‪ 22‬מרץ ‪2005‬‬ ‫הקיום הוא מתנתה של התבונה האלוהית‪ .‬מתנה זו ניתנת למטרה אחת ויחידה‪ ,‬והיא‬ ‫לשקם את זהות העצמי על ידי פתרון בעיות‪ .‬הו'אופונופונו זהות העצמי היא גרסה‬ ‫מחודשת של שיטה לפתרון בעיות שמקורה בהוואי העתיקה‪ ,‬והיא מורכבת מחרטה‪,‬‬ ‫סליחה והתמרה‪.‬‬ ‫אל תשפוט‪ ,‬ולא ישפטו אותך‪ .‬אל תגנה‪ ,‬ולא יגנו אותך‪ .‬סלח‪ ,‬ויסלחו לך‪.‬‬ ‫ישו‪ ,‬לוקאס‪6 :‬‬ ‫ ‬ ‫שיטת הו'אופונופונו דורשת את המעורבות המלאה של כל אחד מארבעת המרכיבים‬ ‫של זהות העצמי‪ :‬תבונה אלוהית‪ ,‬על–מודע‪ ,‬מודע ותת–מודע‪ .‬כולם פועלים כיחידה‬ ‫אחת‪ .‬לכל מרכיב יש חלק ייחודי ותפקיד בתהליך פתרון הבעיות‪ ,‬שהן למעשה זיכרונות‬ ‫שחוזרים על עצמם ללא הרף בתת–מודע‪.‬‬ ‫העל–מודע נקי מזיכרונות‪ ,‬הוא אינו מושפע מהזיכרונות שאינם מפסיקים להתנגן‬ ‫בתת–מודע‪ .‬הוא תמיד אחד עם התבונה האלוהית‪ .‬העל–מודע מתאים את עצמו‬ ‫לתנועתה של התבונה האלוהית‪.‬‬ ‫זהות העצמי פועלת לפי השראה וזיכרון‪ .‬בכל רגע נתון‪ ,‬רק אחד מהם יכול לשלוט‬ ‫בתת–מודע‪ :‬הזיכרון או ההשראה‪ .‬הנשמה של זהות העצמי משרתת רק אדון אחד בכל‬ ‫פעם‪ ,‬על פי רוב את "קוץ הזיכרון" במקום את "ורד ההשראה" )ראו תרשים ג‪.(2.‬‬

‫‪ 30‬באפריל ‪2005‬‬ ‫אני הצרכן היחיד של מכאוַבי‬ ‫ג'ון קלייר‪ ,‬משורר‬ ‫הריק הוא המכנה המשותף‪ ,‬או נקודת השוויון‪ ,‬של כל זהויות העצמי ה"חיות"‬ ‫וה"דוממות" כאחד‪ .‬הוא הבסיס האיתן תמיד‪ ,‬וחסר הזמן‪ ,‬של היקום כולו ‪ -‬הנראה‬ ‫והלא–נראה‪.‬‬ ‫אנחנו קובעים שאמיתות אלה ברורות מאליהן‪ ,‬שכל בני האדם ]כל צורות החיים[‬ ‫נבראו שווים‪...‬‬ ‫תומס ג'פרסון‪ ,‬הצהרת העצמאות של ארצות הברית‪.‬‬ ‫זיכרונות שחוזרים על עצמם ללא הרף תופסים את מקום הריק של זהות העצמי‪,‬‬ ‫ ומרחיקים את נשמת החשיבה ממצבה הטבעי של ריק ואינסופיות‪ .‬למרות שהזיכרונות‬ ‫ממלאים את מקומו של הריק‪ ,‬הם אינם יכולים להרוס אותו‪ .‬איך אפשר להרוס כלום?‬ ‫בית שקיים בו פילוג פנימי‪ ,‬אינו מסוגל להתקיים‪.‬‬ ‫אברהם לינקולן‬ ‫ ‬ ‫‪ 5‬במאי ‪2005‬‬ ‫על מנת שזהות העצמי תהיה זהות העצמי בכל רגע ורגע‪ ,‬יש לתרגל הו'אופונופונו ללא‬ ‫הפסקה‪ .‬כמו הזיכרונות‪ ,‬גם תהליך הו'אופונופונו מתקיים ללא הרף‪ ,‬ואינו יכול לצאת‬ ‫לחופשה‪ .‬הו'אופונופונו בלתי פוסק אינו יכול לפרוש לגמלאות‪ .‬הו'אופונופונו בלתי פוסק‬ ‫אינו יכול ללכת לישון‪ .‬הו'אופונופונו בלתי פוסק אינו יכול לחדול‪ ,‬שהרי‪...‬‬ ‫ ‬

‫‪ ...‬זכור תמיד ביום לבך עולץ‪:‬‬ ‫לפתח יום ֻפּרענות ]זיכרונות שחוזרים על עצמם[ רובץ!‬ ‫ג'פרי צ'וסר‪ ,‬סיפורי קנטרברי‬ ‫ ‬ ‫‪ 12‬במאי ‪2005‬‬ ‫המודע יכול ליזום את תהליך ההו'אופונופונו כדי לשחרר זיכרונות‪ ,‬או שהוא יכול‬ ‫להחזיק בהם על ידי תחושת אשמה וחשיבה )ראו תרשים ג‪.(3.‬‬

‫‪ .1‬החלק המודע יוזם את תהליך הו'אופונופונו לפתרון בעיות‪ ,‬כבקשה מהתבונה האלוהית‬ ‫להתמיר זיכרונות לריק‪ .‬הוא מכיר בכך שהבעיה היא זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב‬ ‫ושוב בתת–מודע שלו‪ ,‬ובכך שיש לו אחריות מלאה עליהם‪ .‬הבקשה נעה מהמודע אל‬ ‫התת–מודע ‪ -‬כלפי מטה )ראה תרשים ג‪.(4.‬‬ ‫‪ .2‬זרימת הבקשה מטה‪ ,‬אל התת–מודע‪ ,‬מעוררת בעדינות את הזיכרונות שעומדים‬ ‫בפני התמרה‪ .‬לאחר מכן נעה הבקשה כלפי מעלה‪ ,‬מהתת–מודע אל העל–מודע‪.‬‬ ‫‪ .3‬העל–מודע בוחן את הבקשה‪ ,‬ובמידת הצורך הוא עורך בה שינויים‪ .‬הוא יכול‬ ‫לעשות זאת מאחר שהוא מתואם תמיד עם התבונה האלוהית‪ .‬הבקשה נשלחת לתבונה‬ ‫האלוהית לסקירה ולעיון סופיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאחר שהתבונה האלוהית סוקרת את הבקשה שנשלחה מעלה על ידי העל–מודע‪,‬‬

‫היא שולחת למטה‪ ,‬לתוך העל–מודע‪ ,‬אנרגיה מתמירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬אנרגיית ההתמרה זורמת למטה מהעל–מודע אל המודע‪.‬‬ ‫‪ .6‬לבסוף‪ ,‬אנרגיית ההתמרה זורמת למטה מהמודע אל התת–מודע‪ .‬אנרגיית ההתמרה‬ ‫מנטרלת תחילה את הזיכרונות האמורים‪ .‬האנרגיות המנוטרלות משתחררות ונשלחות‬ ‫לאחסון‪ ,‬ומותירות אחריהן ריק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 12‬ביוני ‪2005‬‬ ‫חשיבה והאשמה הם זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב )ראו תרשים ג‪.(2.‬‬ ‫הנשמה יכולה לקבל השראה מהתבונה האלוהית‪ ,‬בלי שתדע כלל מה קורה‪ .‬הדבר‬ ‫היחיד שנדרש להשראה‪ ,‬בהיותה יצירת הישות האלוהית‪ ,‬היא שזהות העצמי תהיה זהות‬ ‫העצמי‪ .‬כדי להגיע לזהות העצמי יש צורך בניקוי בלתי פוסק של זיכרונות‪.‬‬ ‫הזיכרונות הם בני לוויה קבועים של התת–מודע‪ .‬הם לעולם אינם עוזבים אותו כדי‬ ‫לצאת לחופשה‪ .‬הם לעולם אינם עוזבים אותו כדי לפרוש לגמלאות‪ .‬הזיכרונות לעולם‬ ‫אינם מפסיקים להתנגן שוב ושוב כמו תקליט מקולקל!‬

‫סיפורו של הפרקליט‬ ‫הו שד פתאום המתרגש ובא‪,‬‬ ‫בהיאסף ִבּרכּת עולם הזה!‬ ‫שכל שמחה אחריתה תוגה‪,‬‬ ‫ועָמֵלנוּ פה ‪ -‬סופו כזה‪.‬‬ ‫אם בחיים חפצת‪ ,‬זאת עשה;‬ ‫זכור תמיד ביום לבך עולץ‪:‬‬ ‫לפתח יום ֻפּרענוּת רובץ‪.‬‬ ‫ג'פרי צ'וסר‬ ‫ ‬ ‫כדי למחוק את הזיכרונות אחת ולתמיד‪ ,‬יש לטהר אותם עד תום אחת ולתמיד‪.‬‬ ‫זה קרה בשנת ‪ ,1971‬באיווה‪ .‬התאהבתי מעל לראש בפעם השנייה בחיי‪ .‬נולדה בתנו‪,‬‬

‫מ' היקרה‪.‬‬ ‫כשהסתכלתי באשתי המטפלת במ'‪ ,‬חשתי שאהבתי אליהן הולכת ומעמיקה‪ .‬עכשיו‬ ‫היו לי שני אנשים נפלאים לאהוב‪.‬‬ ‫באותו קיץ‪ ,‬לאחר שסיימתי את לימודי התואר השני שלי ביוטה‪ ,‬יכולנו אשתי ואני‬ ‫לבחור אם לחזור הביתה להוואי או להמשיך את הלימודים באיווה‪.‬‬ ‫בחרנו להתחיל את חיינו במדינת איווה‪ ,‬ומיד נאלצנו להתמודד עם שני מכשולים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מ' לא הפסיקה לבכות מהרגע שהבאנו אותה הביתה מבית החולים!‬ ‫שנית‪ ,‬זה היה החורף הגרוע ביותר באיווה מזה מאה שנים‪ .‬במשך שבועות ארוכים‪,‬‬ ‫בעטתי מדי בוקר בתחתית דלת הכניסה של דירתנו והכיתי בה בידי כדי לשבור את הקרח‬ ‫שהצטבר בצדה השני‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו בשנת חייה הראשונה‪ ,‬החלו להופיע כתמי דם על השמיכה של מ'‪ .‬רק‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשאני כותב את המשפט הזה‪ ,‬אני מבין שהבכי התמידי שלה היה תגובה לבעיית‬ ‫עור חמורה שאובחנה מאוחר יותר‪.‬‬ ‫בכיתי לילות רבים בעודי מתבונן חסר אונים במ' המגרדת את עצמה מתוך שינה‬ ‫טרופה‪ .‬אפילו הסטרואידים שקיבלה לא הועילו לה‪.‬‬ ‫כשמ' היתה בת שלוש‪ ,‬סדקים בעור המרפקים והברכיים שלה דיממו ללא הפסקה‪ .‬גם‬ ‫סביב פרקי אצבעות הידיים והרגליים שלה העור היה סדוק ודימם‪ .‬עור קשה כיסה את‬ ‫חלקן הפנימי של הזרועות שלה ואת צווארה‪ .‬‬ ‫תשע שנים מאוחר יותר‪ ,‬גרנו כבר שוב בהוואי‪ ,‬יום אחד‪ ,‬נסעתי הביתה עם מ' ועם‬ ‫אחותה‪ .‬לפתע‪ ,‬בלי מחשבה מודעת‪ ,‬מצאתי את עצמי מסובב את המכונית ונוסע חזרה‬ ‫לכיוון המשרד שלי בוואיקיקי‪.‬‬ ‫"באתם לבקר אותי‪ ",‬אמרה מורנה בשקט כשנכנסנו שלושתנו למשרד שלה‪ .‬היא‬ ‫הזיזה ניירות על שולחן העבודה שלה והסתכלה על מ'‪" .‬רצית לשאול אותי משהו?" היא‬ ‫שאלה ברכות‪.‬‬ ‫מ' הושיטה את שתי הזרועות שלה וחשפה שנים ארוכות של כאב וצער‪ ,‬שהיו חרוטות‬ ‫בהן כמו על מגילות עתיקות‪" .‬בסדר‪ ",‬אמרה מורנה‪ ,‬ועצמה את עיניה‪.‬‬ ‫מה עשתה מורנה? יוצרת שיטת הו'אופונופונו זהות העצמי תרגלה את שיטת‬ ‫הו'אופונופונו זהות העצמי‪ .‬שנה מאוחר יותר באו לקיצן ‪ 13‬שנים של דימום‪ ,‬גירוד‪ ,‬כאב‪,‬‬ ‫צער ותרופות‪.‬‬ ‫תלמיד הו'אופונופונו זהות העצמי‬ ‫ ‬ ‫‪ 30‬ביוני ‪2005‬‬ ‫מטרת החיים היא להיות זהות העצמי‪ ,‬מפני שהישות האלוהית יצרה את זהות העצמי‬ ‫בדמותה ‪ -‬ריקה ואינסופית‪.‬‬ ‫כל חוויות החיים הן ביטוי של זיכרונות חוזרים ושל השראות‪ .‬דיכאון‪ ,‬חשיבה‪ ,‬אשמה‪,‬‬ ‫עוני‪ ,‬שנאה‪ ,‬תרעומת וצער הם "כאבים אשר כאבתי‪ ",‬כפי שתיאר זאת שייקספיר באחת‬ ‫הסונטות שלו‪.‬‬

‫למודע יש בחירה‪ :‬הוא יכול ליזום ניקוי בלתי פוסק‪ ,‬או לאפשר לזיכרונות למחזר בעיות‬ ‫שוב ושוב ללא הרף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 12‬בדצמבר ‪2005‬‬ ‫המודעות לבדה אינה יכולה לדעת מהי המתנה היקרה ביותר של התבונה האלוהית‪:‬‬ ‫זהות העצמי‪ .‬לכן היא אינה יכולה לדעת מהי הבעיה‪ .‬בשל פער הידיעה הזה מתפתח‬ ‫תהליך פתרון בעיות חסר תועלת‪ .‬הנשמה המסכנה ממשיכה לחוות צער בלתי פוסק‬ ‫וחסר טעם במשך כל ימי קיומה‪ .‬זה עצוב מאוד‪.‬‬ ‫על המודע להתעורר ולהכיר במתנת זהות העצמי‪" :‬עושר בלתי נתפס"‪.‬‬ ‫זהות העצמי היא נצחית ואינה ניתנת להשמדה‪ ,‬לפירוק או הריסה‪ ,‬וכך גם התבונה‬ ‫האלוהית שבוראת אותה‪ .‬התוצר של חוסר הידיעה הוא מציאות מוטעית של עוני‪,‬‬ ‫מחלות‪ ,‬מלחמות ומוות‪ .‬מציאות חסרת טעם ואכזרית זו מוסיפה להתקיים דור אחר דור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 24‬בדצמבר ‪2005‬‬ ‫הגוף הפיזי ועולם החומר הם ביטוי של זיכרונות והשראות ששוכנים בנשמת הזהות‬ ‫העצמי‪ .‬אם נשנה את מצב זהות העצמי‪ ,‬המצב הפיזי והקיום החומרי ישתנו גם הם‪.‬‬ ‫מי תופס פיקוד? זיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‪ ,‬או השראות? הבחירה בידי‬ ‫המודע‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 7‬בפברואר ‪) 2006‬קפיצה אל ‪(2006‬‬ ‫הנה ארבעה תהליכים לפתרון בעיות על פי שיטת הו'אופונופונו זהות העצמי‪ .‬אפשר‬ ‫ליישם אותם כדי לבנות מחדש את זהות העצמי על ידי שחרור זיכרונות שממחזרים‬ ‫בעיות שוב ושוב במוח המודע‪:‬‬ ‫‪" .1‬אני אוהב אותך‪ ".‬כשהנשמה חווה זיכרונות שממחזרים בעיות ללא הרף‪ ,‬אמרו‬ ‫להם במחשבה או בדממה‪" :‬אני אוהב אתכם‪ ,‬זיכרונות יקרים‪ .‬אני אסיר תודה על‬ ‫ההזדמנות לשחרר את כולכם ואת עצמי‪ ".‬אפשר לחזור שוב ושוב בדממה על המילים‬ ‫"אני אוהב אותך‪ ".‬הזיכרונות לעולם לא ייצאו לחופשה או יפרשו לגמלאות‪ ,‬אלא אם‬ ‫אתם תוציאו אותם לגמלאות‪ .‬אפשר להשתמש במשפט "אני אוהב אותך" גם אם אתם‬ ‫לא ערים לבעיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לומר זאת לפני כל פעילות כמו ביצוע שיחת טלפון או‬ ‫לפני שנכנסים למכונית ונוסעים למקום כלשהו‪.‬‬ ‫ אהוב את אויבך‪ ,‬השב טובה לאלה ששונאים אותך‪.‬‬ ‫ ישו‪ ,‬מתוך לוקאס ‪6‬‬ ‫‪" .2‬תודה‪ ".‬תהליך זה ניתן לביצוע במקביל לאמירת "אני אוהב אותך‪ ",‬או במקומה‪.‬‬ ‫אפשר לחזור על המילה תודה שוב ושוב במחשבותיכם‪ ,‬כשם שניתן לעשות זאת עם‬ ‫המשפט "אני אוהב אותך"‪.‬‬ ‫‪ .3‬מי שמש כחולים‪ .‬שתיית כמויות גדולות של מים‪ ,‬ובייחוד מי שמש כחולים‪ ,‬היא‬

‫שיטה נפלאה לפתרון בעיות‪ .‬קחו בקבוק כחול עם פקק שאינו עשוי מתכת‪ .‬מזגו מי ברז‬ ‫לבקבוק‪ .‬הניחו את הבקבוק הכחול בשמש או מתחת לנורת ליבון )לא נורת פלואורסנט(‬ ‫למשך שעה לפחות‪ .‬אחרי שהמים יספגו את האור‪ ,‬אפשר להשתמש בהם במספר‬ ‫דרכים‪ :‬שתו אותם‪ ,‬בשלו איתם‪ ,‬שטפו את עצמכם איתם אחרי אמבטיה או מקלחת‪.‬‬ ‫פירות או ירקות אוהבים להישטף במי שמש כחולים! כמו בתהליכים "אני אוהב אותך"‬ ‫ו"תודה"‪ ,‬מי שמש כחולים מרוקנים את הזיכרונות שממחזרים בעיות בתת–מודע‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫שתו להנאתכם!‬ ‫‪ .4‬תותים ואוכמניות‪ .‬הפירות האלה מרוקנים זיכרונות‪ .‬אפשר לאכול אותם טריים או‬ ‫יבשים‪ .‬אפשר לאכול אותם כריבה או כמקפא‪ ,‬ואפילו בצורת סירופ עם גלידה!‬ ‫ ‬ ‫‪ 27‬בדצמבר ‪) 2005‬קפיצה חזרה ל–‪(2005‬‬ ‫לפני כמה חודשים עלה בי הרעיון לכתוב מעין מילון מונחים‪ ,‬שבו מושגי היסוד בשיטת‬ ‫הו'אופונופונו זהות העצמי יציגו את עצמם‪ .‬אתם יכולים לערוך היכרות עם כל אחד מהם‬ ‫בזמנכם החופשי‪.‬‬ ‫זהות העצמי‪ :‬אני זהות העצמי‪ .‬אני מכיל ארבעה מרכיבים‪ :‬תבונה אלוהית‪ ,‬על–מודע‪,‬‬ ‫מודע ותת–מודע‪ .‬היסודות שלי‪ ,‬ריק ואינסופיות‪ ,‬הם שכפול מדויק של התבונה האלוהית‪.‬‬ ‫תבונה אלוהית‪ :‬אני התבונה האלוהית‪ .‬אני האינסוף‪ .‬אני בוראת את זהות העצמי ואת‬ ‫ההשראות‪ .‬אני מתמירה זיכרונות‪.‬‬ ‫העל–מודע‪ :‬אני העל–מודע‪ .‬אני משגיח על המודע ועל התת–מודע‪ .‬אני בוחן את‬ ‫הבקשה שמפנה ההו'אופונופונו לתבונה האלוהית‪ ,‬ובמידת הצורך עורך בה שינויים‪ .‬את‬ ‫הבקשה יוזם המודע‪ .‬אני לא מושפע מזיכרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב‬ ‫בתת–מודע‪ .‬אני תמיד אחד עם הבורא האלוהי‪.‬‬ ‫מודע‪ :‬אני המודע‪ .‬זכיתי במתנת הבחירה‪ .‬אני יכול לאפשר לזיכרונות בלתי פוסקים‬ ‫להכתיב את החוויות שלי ושל התת–מודע‪ ,‬או שאני יכול לבחור להשתחרר מהם על ידי‬ ‫תרגול בלתי פוסק של הו'אופונופונו‪ .‬אני יכול לפנות לתבונה האלוהית ולבקש הנחיות‪.‬‬ ‫תת–מודע‪ :‬אני התת–מודע‪ .‬אני המחסן של כל הזיכרונות שנצברו מתחילת הבריאה‪.‬‬ ‫אני המקום שבו חוויות נחוות כזיכרונות שחוזרים על עצמם‪ ,‬או כהשראות‪ .‬אני המקום‬ ‫שבו הגוף והעולם מתקיימים בצורת זיכרונות שחוזרים על עצמם וכהשראות‪ .‬אני המקום‬ ‫שבו שוכנות הבעיות כזיכרונות שמגיבים לגירויים‪.‬‬ ‫ִריק‪ :‬אני הריק‪ .‬אני היסוד שעליו בנויים זהות העצמי והיקום‪ .‬אני המקום שאליו‬ ‫מגיעות ההשראות שנובעות מהתבונה האלוהית‪ ,‬מהאינסוף‪ .‬זיכרונות שחוזרים על עצמם‬ ‫שוב ושוב בתת–מודע תופסים את מקומי‪ ,‬אבל לא הורסים אותי‪ .‬הם מונעים את זרימת‬ ‫ההשראות מהתבונה האלוהית‪.‬‬ ‫אינסוף‪ :‬אני האינסוף‪ ,‬התבונה האלוהית‪ .‬ההשראות זורמות ממני כמו ורדים עדינים‪,‬‬ ‫אל תוך ה ִריק של זהות העצמי‪ ,‬וקוצי הזיכרונות יכולים להרחיק אותן משם בקלות רבה‪ .‬‬ ‫השראה‪ :‬אני ההשראה‪ .‬נוצרתי על ידי האינסוף‪ ,‬התבונה האלוהית‪ .‬אני מגיעה מהריק‬ ‫אל התת–מודע‪ .‬אני נחווית כהתרחשויות חדשות לגמרי‪.‬‬

‫זיכרון‪ :‬אני זיכרון‪ .‬אני תקליט מקולקל של חוויות מן העבר שבתת–מודע‪ .‬כשדבר מה‬ ‫מפעיל אותי‪ ,‬אני חוזר ומנגן חוויות מהעבר‪.‬‬ ‫בעיה‪ :‬אני בעיה‪ .‬אני זיכרון שמנגן שוב ושוב חוויית עבר בתת–מודע‪.‬‬ ‫חוויה‪ .‬אני חוויה‪ .‬אני תוצר של הזיכרונות שחוזרים על עצמם או של ההשראות‬ ‫בתת–מודע‪.‬‬ ‫מערכת הפעלה‪ .‬אני מערכת הפעלה‪ .‬אני מפעילה את זהות העצמי באמצעות הריק‪,‬‬ ‫את ההשראה ואת הזיכרון‪.‬‬ ‫הו'אופונופונו‪ :‬אני הו'אופונופונו‪ .‬אני תהליך לפתרון בעיות שמקורו בהוואי העתיקה‪,‬‬ ‫אשר הותאם לרוח הזמן על ידי מורנה נלאמאקו סימאונה‪ָ ,‬קהוּ ָנה ַלָפּ'אאוּ‪ ,‬שבשנת ‪1983‬‬ ‫זכתה בתואר אוָצר חי של מדינת הוואי‪ .‬אני מורכב משלושה מרכיבים‪ :‬חרטה‪ ,‬סליחה‬ ‫והתמרה‪ .‬אני בקשה שהמודע יוזם וַמְפנה אל התבונה האלוהית‪ .‬הבקשה היא לרוקן‬ ‫זיכרונות כדי לבסס מחדש את זהות העצמי‪ .‬תחילתי בחלק המודע‪.‬‬ ‫חרטה‪ :‬אני חרטה‪ .‬אני תחילתו של תהליך ההו'אופונופונו שיזם המודע ‪ -‬תהליך שבו‬ ‫הוא מבקש מהתבונה האלוהית להתמיר זיכרונות ל ִריק‪ .‬בעזרתי המודע מכיר באחריותו‬ ‫על הזיכרונות שמתמחזרים שוב ושוב כבעיות בתת–מודע שלו‪ .‬התת–מודע הוא שיצר‪,‬‬ ‫קיבל וצבר אותם‪.‬‬ ‫סליחה‪ :‬אני הסליחה‪ .‬יחד עם החרטה‪ ,‬אני בקשה שמפנה המודע לבורא האלוהי‬ ‫להתמיר לריק זיכרונות בתת–מודע‪ .‬לא זו בלבד שהמודע מתחרט‪ ,‬הוא גם מבקש‬ ‫מהתבונה האלוהית שתסלח לו‪.‬‬ ‫התמרה‪ :‬אני ההתמרה‪ .‬התבונה האלוהית משתמשת בי כדי לנטרל ולשחרר זיכרונות‬ ‫הנמצאים בתת–מודע‪ .‬אני זמינה לשימוש רק על ידי התבונה האלוהית‪ .‬‬ ‫עושר‪ :‬אני העושר‪ .‬אני זהות העצמי‪.‬‬ ‫עוני‪ :‬אני העוני‪ .‬אני הזיכרונות שתופסים את מקומה של זהות העצמי ומונעים את‬ ‫זרימת ההשראות‪ ,‬שמקורן בתבונה האלוהית‪ ,‬אל התת–מודע!‬ ‫לפני שנסיים את המפגש בינינו‪ ,‬הייתי רוצה לציין שאם אתם שוקלים להשתתף‬ ‫בסדנה של שיטת הו'אופונופונו‪ ,‬קריאת הנספח הזה ממלאת את הדרישה להשתתפות‬ ‫בהרצאה המקדימה ביום שלפני תחילת הסדנה‪.‬‬ ‫אני מאחל לכם שלווה בלתי נתפסת‪.‬‬ ‫‪.O Ka Maluhia no me oe‬‬ ‫מי ייתן ושלווה תלווה אתכם‪,‬‬ ‫ ‬ ‫איהליאקלה הו לן‪PhD ,‬‬ ‫יושב ראש אמריטוס‬ ‫פאוּנדיישן אוף אַיי‪ ,‬בע"מ‪ ,‬פרידום אוף דה קוסמוס‬

‫על המחברים‬ ‫ד"ר ג'ו ויטלי הוא נשיא החברה לשיווק האינטרנטי‪ ,‬היפנוטיק מרקטינג בע"מ )‪Hypnotic‬‬ ‫‪ ,(Marketing, Inc‬והשותף לייסוד חברת פרונטיר נוטרישונל ריסרץ' )‪Frontier‬‬ ‫‪ ,(Nutritional Research‬שמתמחה בשיווק נוסחאות מדעיות להאטת תהליך ההזדקנות‪.‬‬ ‫כמו כן הוא אחד מכוכבי הסרט הסוד‪.‬‬ ‫ד"ר ג'ו ויטלי כתב ספרים רבים‪ .‬ביניהם ספרים שכיכבו בראש רשימות רבי המכר‪:‬‬ ‫מוקד המשיכה‪ :‬חמישה שלבים קלים ליצירת עושר )או כל דבר אחר( מהפנים אל‬ ‫החוץ‬ ‫)‪The Attractor Factor: Five Easy Steps for Creating Wealth (or Anything Else‬‬ ‫‪from the Inside Out‬‬ ‫המדריך החסר לחיים‪ :‬חוברת ההדרכה שהיה עלינו לקבל בלידה‬ ‫‪Life's Missing Instruction Manual: The Guidebook You Should Have Been‬‬ ‫‪Given at Birth‬‬ ‫תוכנית השמע רבת המכר בהפקת נייטינגייל–קונטנט‪ ,‬כוחו של שיווק שערורייתי ‪The‬‬ ‫‪.Power of Outrageous Marketing‬‬ ‫בין הספרים האחרונים שלו‪ :‬קנייה היפנוטית‪ :‬פסיכולוגיה חדשה של מכירות ושיווק‬ ‫‪Buying Trances: A New Psychology of Sales and Marketing‬‬ ‫כתיבה היפנוטית ‪Hypnotic Writing‬‬ ‫בכל רגע נולד לקוח ‪There's A Customer Born Every Minute‬‬ ‫היפגשו והפכו עשירים ‪) Meet and Grow Rich‬יחד עם ביל היבלר(‪,‬‬ ‫הסוד המופלא ביותר בהיסטוריה לצבירת ממון ‪The Greatest Money–Making‬‬ ‫‪Secret in History‬‬ ‫הרפתקאות פנימיות ‪Adventures Within‬‬ ‫שבעת הסודות האבודים של ההצלחה ‪The Seven Lost Secrets of Success‬‬ ‫המאמן המצליח ‪) ,The Successful Coach‬יחד עם טרי לווין ולארינה קייס(‪ ,‬הקוד‬ ‫האלקטרוני ‪) The E–Code‬יחד עם ג'ו האן מוק(‪.‬‬ ‫הספרים שהוא שוקד עליהם בימים אלו הם‪:‬‬ ‫מכונת המזומן האינטרנטית שלך ‪) Your Internet Cash Machine‬יחד עם ג'יליאן‬ ‫קולמן( המפתח‪ :‬הסוד הנעלם שיראה לכם איך למשוך אליכם כל מה שתרצו ‪The Key:‬‬ ‫‪.The Missing Secret to Attracting Whatever You Want‬‬ ‫ ‬ ‫באתר המרכזי של ד"ר ויטלי‪ ,www.mrfire.com ,‬תוכלו להירשם לקבלת עלון מידע‬ ‫חודשי בחינם המכיל חדשות שימושיות )‪.(News You Can Use‬‬ ‫ ‬

‫ד"ר איהליאקלה הו לן מעורב בתוכניות לפתרון בעיות ולשחרור לחצים זה ארבעים‬ ‫שנה‪ .‬במשך שלוש שנים הוא עבד כפסיכולוג קליני בבית החולים הפסיכיאטרי של מדינת‬ ‫הוואי‪ .‬במהלך השנים הוא עבד עם אלפי אנשים והנחה סדנאות מטעם האומות‬ ‫המאוחדות‪ ,‬אונסק"ו )הארגון החינוכי‪ ,‬המדעי והתרבותי של האומות המאוחדות(‪ .‬הוא‬ ‫הנחה סדנאות בכנס האחדות האנושית הבינלאומית למען שלום עולמי; בכנס השלום‬ ‫העולמי; בכנס לתרופות הודיות מסורתיות; בכנס מרפאים למען שלום באירופה ולמען‬ ‫ארגון המורים של מדינת הוואי‪.‬‬ ‫מאז שנת ‪ 1983‬הוא מלמד את התהליך המחודש של הו'אופונופונו ברחבי העולם‪.‬‬ ‫שלוש פעמים הרצה על התהליך בפני אנשי האומות המאוחדות‪ ,‬יחד עם ָקהוּ ָנה ַלָפּ'אאוּ‬ ‫מורנה נלאמאקו סימאונה‪ ,‬שזכתה בשנת ‪ 1983‬בתואר אוצר חי של מדינת הוואי כהוקרה‬ ‫על יצירת שיטת הו'אופונופונו המחודשת‪ .‬בין השנים ‪ 1984–1987‬יישם ד"ר הו לן‬ ‫בהצלחה את השיטה במחלקה המאובטחת במתקן הפסיכיאטרי של מדינת הוואי‪ ,‬שם‬ ‫עבד כפסיכולוג קליני‪ .‬‬ ‫הוא צבר ניסיון רב בעבודה עם אנשים הלוקים בפיגור שכלי ועם עבריינים חולי נפש‬ ‫ובני משפחותיהם‪ .‬היום הוא מסתובב בעולם ומנחה סדנאות על השיטה מהוואי שהוא‬ ‫אוהב כל כך‪ ,‬לעיתים קרובות יחד עם ד"ר ג'ו ויטלי‪.‬‬ ‫תוכלו לבקר באתרים שלו‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪http://ho-oponopono.org‬‬ ‫‪www.businessbyyou.com‬‬

‫איך לחוות אפס מגבלות ברגע זה‬ ‫הצעה חופשית לקוראים‬ ‫ ‬ ‫ד"ר איהליאקלה הו לן וד"ר ג'ו ויטלי הקימו אתר אינטרנט ש"מנקה" אתכם בזמן‬ ‫שאתם צופים בו‪ .‬כל שעליכם לעשות הוא לשבת מולו ולאפשר לניקוי להתרחש‪ .‬כתובת‬ ‫האתר היא ‪www.zerolimits.info‬‬ ‫אם אתם מעוניינים להוריד למחשב שלכם קורס על אפס מגבלות‪ ,‬שכולל תקליטור‬ ‫שמע עם הרצאות חיות של המחברים‪ ,‬ו‪/‬או אם אתם רוצים לחוות את סדנת אפס‬ ‫מגבלות עם ד"ר הו לן וד"ר ויטלי‪ ,‬היכנסו לאתר ‪www.zerolimits.info‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫לקבלת הדרכה על שיטת הו'אופונופונו זהות העצמי ואיך לתרגל אותה כדי לנקות‬ ‫חסמים שמונעים בריאות‪ ,‬עושר ואושר‪ ,‬פשוט שלחו מייל ריק ל–‪[email protected]‬‬

‫גב הספר‬ ‫לפני שנים הופץ באינטרנט מאמר מסקרן ומפליא על ד"ר הו לן‪ ,‬המטפל מהוואי שריפא‬ ‫מחלקה פסיכיאטרית שלמה בטיפול מרחוק‪ .‬ג'ו ויטלי 'חרש' את האינטרנט ואת העולם‬ ‫בשביל למצוא את ד"ר הו לן ולגלות כיצד עשה זאת‪ .‬משמצא אותו‪ ,‬ד"ר הו לן הסמיך‬ ‫אותו כמעט מיד לכתוב ספר על שיטת הריפוי הו'אופונופונו‪ ,‬שמבוססת על שיטת הריפוי‬ ‫העתיקה מהוואי‪.‬‬ ‫הו'אופונופונו מציב בפנינו את האפשרות לבחור להשפיע באופן חיובי על כל דבר שאנו‬ ‫עושים ומרגישים‪ ,‬על כל דבר שקורה לנו‪ ,‬ועל כל מי וכל מה שנמצא בסביבתנו הקרובה‬ ‫והרחוקה‪.‬‬ ‫בעזרת ארבעה משפטים פשוטים אנחנו יכולים לקחת אחריות על כל מה שקורה בטווח‬ ‫התחושה והידיעה שלנו‪ ,‬ולנקות את מה שמפריע לזרימת החיים ומונע ריפוי ותקשורת‪,‬‬ ‫בין אם מדובר בחפצים‪ ,‬באנשים ובאומות‪.‬‬ ‫השיטה העתיקה עברה חידוש והתאמה לימינו על ידי מוֹ ְר ָנה ָנָלַמאקוּ סיֶמאוֹ ָנה‪,‬‬ ‫שהוכתרה ב‪ 1983-‬בתואר 'אוצר חי' מטעם רשויות הוואי על פועלה הרוחני הנעלה‪,‬‬ ‫ואישיותה מעוררת ההשראה‪.‬‬

‫פרטי מהדורה אלקטרונית‬ ‫שם הספר‪ :‬אפס מגבלות‬ ‫שם המחבר‪ :‬ג'ו ויטלי‪ ,‬איהליאקלה הו לן‬ ‫שם ההוצאה‪ :‬פראג‬ ‫© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬למכור‪ ,‬להפיץ או לאכסן במאגר מידע‬ ‫ללא אישור בכתב מבעלי הזכויות‪ .‬העתקה והפצה של ספרים אלקטרוניים פוגעת בקניין‬ ‫הרוחני של היוצרים ואסורה על‪-‬פי חוק‪.‬‬ ‫מהדורה אלקטרונית מנדלי מוכר‪-‬ספרים ברשת‬ ‫סוגה‪ :‬עידן חדש | מק"ט‪ | 4-415-124 :‬מהדורה ראשונה‪ | 2012 :‬מספר עמודי דפוס‪253 :‬‬ ‫‪2017-01-12T16:54:24.519+02:00 | mend_he.2‬‬